ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות ס
שיחתו הקדוש של רבנו, זכרונו לברכה בעת שארע מעשה בקהלת קדש ברסלב שנזוקה ילדה אחת בבית שחפרו בו ועשו בו בנינים חדשים גם כמה נפשות היו בסכנה גדולה אז שמעתי מפיו הקדוש ענין זה בענין בנינים עינתי והסתכלתי בענין זה וראיתי שכל העוסקים בבנינים ובחומות אין אחד מהם יוצא נקי ואפילו עכו"ם ואף על פי כן העולם עוסקים בזה, כי הוא קיום העולם כי אי אפשר להיות בלא זה ועל כן בהכרח שיהיו בני אדם שיהיה להם חשקות לזה ויש בענין זה כמה ענינים וחלוקים אך סוף כל סוף אינו יוצא נקי ונראה שזהו פרוש (יבמות ס"ג סוטה יא) : 'כל העוסק בבנין מתמסכן' 'מתמסכן' הוא לשון עניות וגם הוא לשון סכנה (קטו* ובמדרש מבאר שמות רבה א יד) בפרוש על פסוק: "ויבן ערי מסכנות לפרעה" (שמות א יא) 'חד אמר שממסכנות את בעליהן, וחד אמר שמסכנות את בעליהן' והעקר הוא הנחת היסוד (שקורין זאקלאשטשינא) וצריך לידע באיזה זמן להניח היסוד ומאיזה עץ להניח כי יש עצים שאינם ראויים להיות יסוד אך אי אפשר לידע כל זאת וגם מה שאין גדלים פרות במדינות אלו הוא גם מחמת זה הינו שיש כמה פרות שאין יכולים להיות גדלים כאן והוא גם כן מחמת זה שאין יודעים ענינים הנ"ל כי אבן שתיה שממנה השתת העולם משם יוצאין גידין לכל הארצות ושלמה המלך עליו השלום, שהיה חכם גדול וידע כל הגידין בפרטיות היה נוטע עץ כל פרי כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה (קהלת רבה ב ז) וגם במדינות הללו אם היו יודעין הלוך הגידים בפרטיות היטב היו יכולים לטע גם כאן את הפרות שאינם גדלים פה כי גם כאן אף על פי שהגיד ההולך למדינה זו הוא מסגל לפרי מיחדת עם כל זה כל הגידין מתערבין ומתחברין יחד ועל כן גם כאן במדינות אלו יכול להיות כשמתרחקים מעט יכולין לטע גם שאר הפרות שאין גדלין פה גם יש מציאות שאם היו פותחים באר באיזה צד היו יכולין לטע ברחוק מקום משם אותן הפרות הנ"ל גם צריכין לידע העליות והירידות של האבן שתיה ולידע לפי הזמן את בחינת האבן שתיה באיזה בחינה ומדרגה הוא האבן שתיה באותו הזמן ולפי אותה הבחינה של האבן שתיה באותו הזמן ידע איך להתנהג בענינים הנ"ל אך כל זה נעלם ונסתר מן העולם כי יש דברים שאסור לגלותן והענין כי העולם אומרים שבכל פעם נתחכם העולם יותר ובאמת בודאי הדורות הקודמים בודאי היו חכמים יותר מאד והם גלו עקר החכמה אך מאחר שהם הכינו הכל על כן באים הדורות האחרונים על חכמות יותר כי הדורות האחרונים הם באו אל המוכן כי כבר מוכן החכמה מהדורות הקודמים שגלו עקר החכמה ועל כן הדור האחרון מוסיף מעט ונתחכם יותר וכמו שמצינו בדברי רבותינו, זכרונם לברכה (יבמות צב: בבא מציעא יז:) שאמרו. 'אי לאו דדלאית חספא לא אשכחית מרגניתא תותה' ועל כן אף על פי שהקודם לא פעל כלל כי העקר הוא המרגניתא אף על פי כן הראשון עקר כי הוא דלה חספא הינו שהוא גלה וחפר יסוד ועקר החכמה שעל ידי זה בא השני בנקל על עסק החכמה בתכלית ועל כן יש דברים שאסור לגלות אותם כי אם היה מגלה אותם היו יכולים לבוא מזה בדורות האחרונים לעבודות זרות כי יש באותו הענין כמה דברים וענינים שצריכין לעשות לזה ואם היה נתגלה אותו החכמה בעולם והיו יודעים אותן הענינים שצריכים לעשות לאותו הענין היו יכולים לבוא מזה בדורות האחרונים לעבודות זרות כי הדורות האחרונים מוסיפים בכל פעם חכמה כנזכר לעיל ולפעמים הדורות האחרונים טועין בחכמתם שמוסיפין על הראשונים על כן אם היו מגלים ענינים הנ"ל והדורות האחרונים היו רוצים בכל פעם להוסיף עליהם חכמתם והיו יכולים לטעות בטעות חכמתם שהיו מוסיפים עד שהיה יכול להתגלגל מענינים הנ"ל הנעלמים מן העולם עבודות זרות חס ושלום כי היה נדמה להם על פי טעותם שכך צריך להיות חס ושלום וכמו שמובא בענין ערלה (בויקרא י"ט כג) כי איתא בזוהר שבאותן השלש שנים שורה קלפה על האילן ובדורות הראשונים טעו בזה עד שהיה להם עבודה זרה בזה בתחלת נטיעת האילן דוקא בעת ששורה הקלפה הנ"ל כי כפי שהיו יודעין היטב ענין נטיעת האילן מה שנעשה מזה היה נדמה להם על פי טעותם שבודאי צריכים לעשות אותו העבודה זרה חס ושלום, שהיו עובדים כי היה נדמה להם שהוא פשוט כפי מה שטעו בחכמתם על כן אסור לגלות ענינים כאלו
שִׂיחָתוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

בְּעֵת שֶׁאֵרַע מַעֲשֶׂה בִּקְהִלַּת קדֶשׁ בְּרֶסְלֶב

שֶׁנִּזּוֹקָה יַלְדָּה אַחַת

בְּבַיִת שֶׁחָפְרוּ בּוֹ וְעָשׂוּ בּוֹ בִּנְיָנִים חֲדָשִׁים

גַּם כַּמָּה נְפָשׁוֹת הָיוּ בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה

אָז שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ עִנְיָן זֶה

בְּעִנְיַן בִּנְיָנִים

עִיַּנְתִּי וְהִסְתַּכַּלְתִּי בְּעִנְיָן זֶה

וְרָאִיתִי שֶׁכָּל הָעוֹסְקִים בְּבִנְיָנִים וּבְחוֹמוֹת

אֵין אֶחָד מֵהֶם יוֹצֵא נָקִי

וַאֲפִילּוּ עַכּוּ"ם

וְאַף עַל פִּי כֵן הָעוֹלָם עוֹסְקִים בָּזֶה, כִּי הוּא קִיּוּם הָעוֹלָם

כִּי אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת בְּלא זֶה

וְעַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם חַשְׁקוּת לָזֶה

וְיֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה כַּמָּה עִנְיָנִים וְחִלּוּקִים

אַךְ סוֹף כָּל סוֹף אֵינוֹ יוֹצֵא נָקִי

וְנִרְאֶה שֶׁזֶּהוּ פֵּרוּשׁ: 'כָּל הָעוֹסֵק בְּבִנְיָן מִתְמַסְכֵּן'

'מִתְמַסְכֵּן' הוּא לְשׁוֹן עֲנִיּוּת

וְגַם הוּא לְשׁוֹן סַכָּנָה

בַּפֵּרוּשׁ עַל פָּסוּק: "וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכֵּנוּת לְפַרְעה"

'חַד אָמַר שֶׁמְּמַסְכְּנוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶן, וְחַד אָמַר שֶׁמְּסַכְּנוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶן'

וְהָעִקָּר הוּא הַנָּחַת הַיְסוֹד

וְצָרִיךְ לֵידַע בְּאֵיזֶה זְמַן לְהַנִּיחַ הַיְסוֹד

וּמֵאֵיזֶה עֵץ לְהַנִּיחַ

כִּי יֵשׁ עֵצִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לִהְיוֹת יְסוֹד

אַךְ אִי אֶפְשָׁר לֵידַע כָּל זאת

וְגַם מַה שֶּׁאֵין גְּדֵלִים פֵּרוֹת בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ

הוּא גַּם מֵחֲמַת זֶה

הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה פֵּרוֹת שֶׁאֵין יְכוֹלִים לִהְיוֹת גְּדֵלִים כָּאן

וְהוּא גַּם כֵּן מֵחֲמַת זֶה שֶׁאֵין יוֹדְעִים עִנְיָנִים הַנַּ"ל

כִּי אֶבֶן שְׁתִיָּה שֶׁמִּמֶּנָּה הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם

מִשָּׁם יוֹצְאִין גִּידִין לְכָל הָאֲרָצוֹת

וּשְׁלמה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה חָכָם גָּדוֹל

וְיָדַע כָּל הַגִּידִין בִּפְרָטִיּוּת

הָיָה נוֹטֵעַ עֵץ כָּל פְּרִי כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

וְגַם בַּמְּדִינוֹת הַלָּלוּ

אִם הָיוּ יוֹדְעִין הִלּוּךְ הַגִּידִים בִּפְרָטִיּוּת הֵיטֵב

הָיוּ יְכוֹלִים לִטַּע גַּם כָּאן אֶת הַפֵּרוֹת שֶׁאֵינָם גְּדֵלִים פּה

כִּי גַּם כָּאן

אַף עַל פִּי שֶׁהַגִּיד הַהוֹלֵךְ לִמְדִינָה זוֹ הוּא מְסֻגָּל לִפְרִי מְיֻחֶדֶת

עִם כָּל זֶה כָּל הַגִּידִין מִתְעָרְבִין וּמִתְחַבְּרִין יַחַד

וְעַל כֵּן גַּם כָּאן בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ

יָכוֹל לִהְיוֹת כְּשֶׁמִּתְרַחֲקִים מְעַט יְכוֹלִין לִטַּע

גַּם שְׁאָר הַפֵּרוֹת שֶׁאֵין גְּדֵלִין פּה

גַּם יֵשׁ מְצִיאוּת שֶׁאִם הָיוּ פּוֹתְחִים בְּאֵר בְּאֵיזֶה צַד

הָיוּ יְכוֹלִין לִטַּע בְּרִחוּק מָקוֹם מִשָּׁם אוֹתָן הַפֵּרוֹת הַנַּ"ל

גַּם צְרִיכִין לֵידַע הָעֲלִיּוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁל הָאֶבֶן שְׁתִיָּה

וְלֵידַע לְפִי הַזְּמַן אֶת בְּחִינַת הָאֶבֶן שְׁתִיָּה

בְּאֵיזֶה בְּחִינָה וּמַדְרֵגָה הוּא הָאֶבֶן שְׁתִיָּה בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן

וּלְפִי אוֹתָהּ הַבְּחִינָה שֶׁל הָאֶבֶן שְׁתִיָּה בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן

יֵדַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּעִנְיָנִים הַנַּ"ל

אַךְ כָּל זֶה נֶעְלָם וְנִסְתָּר מִן הָעוֹלָם

כִּי יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאָסוּר לְגַלּוֹתָן

וְהָעִנְיָן כִּי הָעוֹלָם אוֹמְרִים שֶׁבְּכָל פַּעַם נִתְחַכֵּם הָעוֹלָם יוֹתֵר

וּבֶאֱמֶת בְּוַדַּאי הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים בְּוַדַּאי הָיוּ חֲכָמִים יוֹתֵר מְאד

וְהֵם גִּלּוּ עִקַּר הַחָכְמָה

אַךְ מֵאַחַר שֶׁהֵם הֵכִינוּ הַכּל

עַל כֵּן בָּאִים הַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים עַל חָכְמוֹת יוֹתֵר

כִּי הַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים הֵם בָּאוּ אֶל הַמּוּכָן

כִּי כְּבָר מוּכָן הַחָכְמָה מֵהַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים שֶׁגִּלּוּ עִקַּר הַחָכְמָה

וְעַל כֵּן הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן מוֹסִיף מְעַט וְנִתְחַכֵּם יוֹתֵר

וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ.

'אִי לָאו דְּדַלָאִית חַסְפָּא לא אַשְׁכָחִית מַרְגְּנִיתָא תּוּתַהּ'

וְעַל כֵּן אַף עַל פִּי שֶׁהַקּוֹדֵם לא פָּעַל כְּלָל

כִּי הָעִקָּר הוּא הַמַּרְגְּנִיתָא

אַף עַל פִּי כֵן הָרִאשׁוֹן עִקָּר

כִּי הוּא דָלָה חַסְפָּא

הַיְנוּ שֶׁהוּא גִּלָּה וְחָפַר יְסוֹד וְעִקַּר הַחָכְמָה

שֶׁעַל יְדֵי זֶה בָּא הַשֵּׁנִי בְּנָקֵל עַל עֵסֶק הַחָכְמָה בְּתַכְלִית

וְעַל כֵּן יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאָסוּר לְגַלּוֹת אוֹתָם

כִּי אִם הָיָה מְגַלֶּה אוֹתָם

הָיוּ יְכוֹלִים לָבוֹא מִזֶּה בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים לַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת

כִּי יֵשׁ בְּאוֹתוֹ הָעִנְיָן כַּמָּה דְּבָרִים וְעִנְיָנִים שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת לָזֶה

וְאִם הָיָה נִתְגַּלֶּה אוֹתוֹ הַחָכְמָה בָּעוֹלָם

וְהָיוּ יוֹדְעִים אוֹתָן הָעִנְיָנִים שֶׁצְּרִיכִים לַעֲשׂוֹת לְאוֹתוֹ הָעִנְיָן

הָיוּ יְכוֹלִים לָבוֹא מִזֶּה בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים לַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת

כִּי הַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים מוֹסִיפִים בְּכָל פַּעַם חָכְמָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

וְלִפְעָמִים

הַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים טוֹעִין בְּחָכְמָתָם שֶׁמּוֹסִיפִין עַל הָרִאשׁוֹנִים

עַל כֵּן אִם הָיוּ מְגַלִּים עִנְיָנִים הַנַּ"ל

וְהַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים הָיוּ רוֹצִים בְּכָל פַּעַם לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם חָכְמָתָם

וְהָיוּ יְכוֹלִים לִטְעוֹת בְּטָעוּת חָכְמָתָם

שֶׁהָיוּ מוֹסִיפִים

עַד שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהִתְגַּלְגֵּל מֵעִנְיָנִים הַנַּ"ל הַנֶּעְלָמִים מִן הָעוֹלָם

עֲבוֹדוֹת זָרוֹת חַס וְשָׁלוֹם

כִּי הָיָה נִדְמֶה לָהֶם עַל פִּי טָעוּתָם שֶׁכָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת חַס וְשָׁלוֹם

וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּעִנְיַן עָרְלָה

כִּי אִיתָא בַּזוהַר שֶׁבְּאוֹתָן הַשָּׁלשׁ שָׁנִים

שׁוֹרָה קְלִפָּה עַל הָאִילָן

וּבַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים טָעוּ בָּזֶה

עַד שֶׁהָיָה לָהֶם עֲבוֹדָה זָרָה בָּזֶה

בִּתְחִלַּת נְטִיעַת הָאִילָן דַּוְקָא

בָּעֵת שֶׁשּׁוֹרָה הַקְּלִפָּה הַנַּ"ל

כִּי כְּפִי שֶׁהָיוּ יוֹדְעִין הֵיטֵב עִנְיָן נְטִיעַת הָאִילָן

מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה מִזֶּה

הָיָה נִדְמֶה לָהֶם עַל פִּי טָעוּתָם

שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת

אוֹתוֹ הָעֲבוֹדָה זָרָה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים

כִּי הָיָה נִדְמֶה לָהֶם שֶׁהוּא פָּשׁוּט

כְּפִי מַה שֶּׁטָּעוּ בְּחָכְמָתָם

עַל כֵּן אָסוּר לְגַלּוֹת עִנְיָנִים כָּאֵלּוּ
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כא - כְּשֶׁמְּחַדְּשִׁין חִדּוּשֵׁי תוֹרָה
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כא - כשמחדשין חדושי תורה כשמחדשין חדושי תורה ואזי יש אלו הידועים, המסתכלים ומצפים על זה וצריך להעמיד אנשי חיל, להעמידם לפניהם ולאחריהם כדי שלא יתקרב זר וזה נעשה על ידי למוד הפוסקים שצריך ללמד פוסקים קדם החדוש שמחדש ואחר כך ועל ידי זה נעשין בחינת אנשי חיל מלפניהם ומלאחריהם והתורה יורדת והולכת ביניהם לבטח כי האנשי חיל עומדים עם הכלי זין ואינם יכולים אלו הנ"ל להתקרב
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה א - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶא לְיוֹם חַגֵּנוּ
...בכסא ליום חגנו תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו א. כי איש הישראלי נברא, שיהיה לו ממשלה על המלאכים וזה התכלית והסוף של ישראל כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'עתידין צדיקים, שיהיה מחצתן לפנים ממלאכי השרת' שנאמר: "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל" שהמלאכים יצטרכו לשאל מישראל, כשירצו לידע מה פעל אל וצריך כל אחד לראות, שיבוא לזה התכלית, שיהיה לו ממשלה על מלאכים אך צריך לשמר עצמו מאד ולראות, שיהיה לו כח לעמד בממשלה זו שלא יקנאו בו מלאכי השרת ויפילו אותו, חס ושלום כי המלאכים מתקנאים מאד באדם כזה, שיש לו...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יז
...ישראל - אות יז אך תכף כאשר נשמע לאנשי ארץ ישראל היושבים בצפת ובטבריה שרבנו, זכרונו לברכה, הוא בחיפה שלחו הגדולים והצדיקים אשר שם, לבקש את רבנו, זכרונו לברכה, שיסע אליהם ובאו אנשי טבריה על יום כפור אליו והביאו לו אגרות מגדולי הצדיקים, שכלם מבקשים אותו לבוא לטבריה על חג הסוכות והוא לא השגיח על כל זה ואמר להאיש שהיה עמו לקנות לו אתרוגים והלך אל החכם החונה שם, ונתן לו עשרים פארעס [שם מטבע] והלך אל שדה ישמעאל והביא לו שלשה אתרוגים מבחרים ויפים מאד בתוך כך שהיה יושב שם בחיפה בא ישמעאל אחד רך בשנים וישב...
למה המשיח לא בא? במה זה תלוי?
...מה דעתו של רבי נחמן מברסלב לגבי הסיבה שבגללה המשיח לא בא. במה זה תלוי בדיוק? באיזו מצווה? באיזה עניין בדיוק צריך להתחזק כדי שיבוא המשיח? תודה תשובה: דעתו של רבי נחמן מברסלב בעניין הזה היא חד משמעית. ביאת המשיח לא תלויה בשום פעולה מעשית, אלא אך ורק באמונה שלמה של האדם בהשי"ת בלבד. breslev.eip.co.il/?key=40 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יא - אני ה' הוא שמי זה בחינת הגדלות שהוא בחינת שבע בתי עבודה זרה כנ"ל וזהו: ולא מטי לארעא הינו שעל ידי העוון הזה עדין לא חזרנו לארצנו כי על ידי העוון הזה שהוא הגדלות...
חיי מוהר"ן - נא - שיחות השיכים להתורות
...- נא - שיחות השיכים להתורות אות נא התורה "איה מקום כבודו" בלקוטי תנינא סימן י"ב המתחלת כשאדם הולך אחר שכלו וחכמתו יוכל לפול בטעותים ומכשולים רבים. זאת התורה נאמרה לענין שיחה שהיה מדבר עמי מענין טעותים ומבוכות הרבה וקלקולים גדולים שבאים על ידי שהולכים אחר שכלו וחכמתו. והזכיר אז את בעל המחבר וכו' שטעה ועות מאד על ידי חכמתו שאמר שהזקן גבוה כל כך עד שחוץ לארץ אינה יכולה לסבל אור קדשת הזקן. [והגם כי כונתו גם כן להתיר בחוץ לארץ על ידי סם או במספרים כעין תער אבל מכל מקום בזה חזק את ידי עוברי עברה המגלחים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריא - מַה שֶּׁהָעוֹלָם נוֹסְעִין עַל ראשׁ הַשָּׁנָה לְצַדִּיקִים
...- מה שהעולם נוסעין על ראש השנה לצדיקים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] מה שהעולם נוסעין על ראש השנה לצדיקים כי עקר המתקת הדינין אינו אלא על ידי קדשת וטהרת המחשבות כי שם שרשם כמובא בזוהר: כלא במחשבה אתבררו ואי אפשר לבוא למחין זכים אלא על ידי התקשרות לצדיקים כמובא בזוהר: "ויקח משה את עצמות יוסף" 'משה הוא בחינת מחין, ויוסף הוא בחינת צדיק' הינו שאין שלמות למחין אלא על ידי התקשרות לצדיקים וראש השנה הוא מקור הדינים של כל השנה וצריך לטהר את מחשבתו כדי להמתיקם ובשביל זה נוסעין לצדיקים כדי לזכות לקדשת המחשבה
שיחות הר"ן - אות קא
שיחות הר"ן - אות קא כבר מבאר כמה פעמים שאין צריכין שום חכמות בעבודת הבורא יתברך רק תמימות ופשיטות ואמונה ואמר שפשיטות הוא גבוה מן הכל כי השם יתברך ברוך הוא, הוא בודאי גבוה מן הכל והוא יתברך הוא פשוט בתכלית הפשיטות
ספר המידות - חלום
ספר המידות - חלום חלק א' א. לחלום רע תאמר בבקר: החלומות שוא ידברו. ב. לחלום טוב תאמר בלשון תמיהה: וכי חלומות שוא ידברו והא כתיב: "בחלום אדבר בו". ג. הצנוע בבית הכסא חלומותיו מישבין עליו. ד. על ידי הדבור רע על איזה צדיק מת מראין לו חלומות מבהלין. ה. מי שרואה חלומות מבהלין, זה סימן לבן או תלמיד שיקדיח תבשילו ברבים. חלק שני א. מי שרוצה שיתקימו חלומותיו, יכתב אותם בפנקסו ואת היום ואת השעה ואת המקום.
להוציא מכח אל הפועל. כן או לא?
...כן או לא? שאלה: כאן breslev.eip.co.il/?key=337 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סו - ויהי נא פי שנים ברוחך אלי רבי נחמן מברסלב מדבר באורך על זה שצריכים להוציא דייקא מכוח אל הפועל, כמו שהבורא ברא את העולם, שהוציא אותו מכוח אל הפועל וכולי. וכן בעוד מקומות מובא שצריך דייקא להוציא מכוח אל הפועל את שכלו / רצונותיו וכולי breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%9E%D7%9B%D7%97+%D7%90%D7%9C+%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C&cid=0 אך לעומת זאת, כאן breslev.eip.co.il/?key=323 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נא - כשאתם מגיעין לאבני שיש טהור...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כב
...הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כב וגדל עצם הסכנות שהיה להם בחזירתם אי אפשר לספר כי היו על הספינה הזו של מלחמה שהיתה מלאה ישמעאלים והם היו רק שני יהודים לבד ודרך הישמעאלים, בפרט אנשי מלחמה לתפס יהודים ולמכרם במרחקים לעבדים והיה לרבנו זכרונו לברכה, פחד גדול מזה ואמר: שהתחיל לחשב בעצמו מה יעשה אם יוליכו אותו לאיזה מקום על הים שאין שם יהודי וימכרו אותו שם, ומי ידע מזה ? והיה לו צער גדול, איך יוכל לקים שם את מצוות התורה ? והתחיל לחשב בדעתו בענין זה עד שזכה שבא על השגה שיוכל לעבד את השם יתברך...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1250 שניות - עכשיו 04_03_2026 השעה 11:44:46 - wesi2