ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב


נושאים בתורת ברסלב
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.


[לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]
אִיתָא בְּזוהַר בְּרֵאשִׁית: תְּלָת נָפְקִין מֵחַד חַד בִּתְלָת קָיְמָא חַד עָל בֵּין תְּרֵין תְּרֵין יָנְקִין לְחַד חַד יָנִיק לְכַמָּה סִטְרִין
א. הַיְנוּ כִּי בְּאֵר וְעָנָן וּמָן, כֻּלָּם חָזְרוּ בִּזְכוּת משֶׁה
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'וָאַכְחִיד שְׁלשֶׁת הָרוֹעִים בְּיֶרַח אֶחָד, וְכִי בְּיֶרַח אֶחָד מֵתוּ
וְתֵרְצוּ, כִּי בְּהִסְתַּלְּקוּתָם שֶׁל אַהֲרון וּמִרְיָם נִסְתַּלְּקוּ עָנָן וּבְאֵר, וְחָזְרוּ בִּזְכוּת משֶׁה
וּכְשֶׁנִּסְתַּלֵּק משֶׁה בְּיֶרַח אֲדָר, אֲזַי נִסְתַּלְּקוּ בְּאֵר וְעָנָן וּמָן
וְהָוֵי כְּאִלּוּ מֵתוּ כָּל הַשָּׁלשׁ בְּיֶרַח אֶחָד'
וְזֶהוּ: 'תְּלָת נָפְקִי מֵחַד'
הַיְנוּ: 'בְּאֵר וְעָנָן וּמָן', הָיוּ בִּשְׁבִיל חַד, בִּשְׁבִיל משֶׁה.
ב. וּמשֶׁה הָיָה נִשְׁמָתוֹ כָּלוּל מִשְּׁלֹשָׁה אָבוֹת
וְהָיָה לוֹ כּחַ לְהַמְשִׁיך אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה הַשְׁפָּעוֹת
באר מים חיים זֶה בְּחִינַת אַבְרָהָם, מֵימֵי הַחֶסֶד
וְאַבְרָהָם הִתְחִיל לַחְפּר 'בְּאֵרוֹת'
וְ'עָנָן' זֶה בְּחִינַת יִצְחָק, בְּחִינַת: "חֹשֶׁך עָנָן וַעֲרָפֶל": "וַתִּכְהֶין עֵינָיו מֵרְאוֹת"
וּ'מָן' זֶה בְּחִינַת יַעֲקב, בְּחִינַת: "לִרְעוֹת בְּיַעֲקב עַמּוֹ"
וּמשֶׁה שֶׁהָיָה כָּלוּל מֵאָבוֹת, נֶאֱמַר בּוֹ: "וַיֵּשֶׁב משֶׁה עַל הַבְּאֵר"
וּכְתִיב בֵּהּ: "וַיָּבא משֶׁה בְּתוֹך הֶעָנָן"
וּכְתִיב בֵּהּ "וַיּאמֶר משֶׁה אֲלֵיהֶם הוּא הַלֶּחֶם"
'הוּא' דַּיְקָא, קָאֵי עַל משֶׁה בְּעַצְמוֹ
שֶׁבִּזְכוּתוֹ אָכְלוּ הַמָּן
וְלֶעָתִיד בִּשְׁעַת הַתְּחִיָּה
יָקוּם משֶׁה כָּלוּל מִשְּׁלֹשָׁה אָבוֹת כְּמִקּדֶם

"מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה", בְּחִינַת: "הִנְּך שׁוֹכֵב עִם אֲבוֹתֶיך וְקָם"
שֶׁיָּקוּם בַּתְּחִיָּה כָּלוּל מִשְּׁלָשְׁתָּן
וְזֶה: 'חַד בִּתְלָת קָיְמָא'
ג. וּבַכּחַ שֶׁהָיָה כָּלוּל מֵאָבוֹת
הָיָה לוֹחֵם כְּנֶגֶד עֲמָלֵק
, בִּבְחִינַת: "חֶרֶב נקֶמֶת נְקַם בְּרִית"
כִּי הָאָבוֹת הֵן בְּרִית, בְּחִינַת: "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקב" וְכוּ'
וַעֲמָלֵק טִמֵּא בְּרִיתָם, בִּבְחִינַת:אֲשֶׁר קָרְך בַּדֶּרֶך
וְזֶהוּ: 'וְחַד עָל בֵּין תְּרֵין' זֶהוּ מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "וְאַהֲרון וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד"
ד. וּבָזֶה שֶׁהִכְנִיעַ קְלִפַּת עֲמָלֵק וְתִקֵּן הַבְּרִית
זָכָה לִבְחִינַת: "וְהָיָה לֶחֶם מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם"

וְיוֹסֵף שֶׁזָּכָה לַבְּרִית כְּתִיב בֵּהּ: "וַיַּרְכֵּב אוֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה"
הַיְנוּ מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם
שֶׁעַל יְדֵי בְּרִית זוֹכֶה לְשֶׁפַע כְּפוּלָה
וְזֶה: 'תְּרֵין יָנְקִין לְחַד'
שֶׁבְּחִינַת שַׁבָּת מְקַבֵּל מִיּוֹסֵף לֶחֶם מִשְׁנֶה, הַיְנוּ "מִשְׁנֵה תוֹרָה"
בְּחִינַת:וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם.
וּבְחִינַת שַׁבָּת, מַשְׁפִּיעַ לִשְׁאָר הָעוֹלָמוֹת, בִּבְחִינַת "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה"
ה. וְזֶהוּ, כִּי עַל יְדֵי הַדַּעַת בָּאִים תְּלָת הַנַּ"ל
שֶׁהֵם: 'אֲכִילָה' 'וּשְׁתִיָּה' 'וּמַלְבּוּשִׁים'

כִּי בּוֹ כְּלוּלִים
"לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי", בְּחִינַת 'אֲכִילָה'
בְּחִינַת מָן הַכָּלוּל בְּדַעַת הַתּוֹרָה
'שְׁתִיָּה' כָּלוּל בַּדַּעַת בִּבְחִינַת: "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם", שֶׁהִיא בְּאֵר, בְּחִינַת: "וְנוֹזְלִים מִתּוֹך בְּאֵרֶך"
'מַלְבּוּשִׁים', בִּבְחִינַת "שִׂמְלָה לְכָה קָצִין תִּהְיֶה לָּנוּ": "בְּשׂוּמִי עָנָן לְבוּשׁוֹ"
וְעִקַּר קִיּוּמוֹ שֶׁל הַדַּעַת, עַל יְדֵי הָאָבוֹת, שֶׁהֵם: 'חֶסֶד' 'גְּבוּרָה' 'תִּפְאֶרֶת'
'חֶסֶד', הַיְנוּ בְּחִינַת אַבְרָהָם
הַיְנוּ שֶׁצָּרִיך לְלַמֵּד חָכְמָתוֹ לַאֲחֵרִים וּלְקָרְבָם תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה
"וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ"
וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'זֶה הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמְּדָהּ'
וְזֶה בְּחִינַת: "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן".
'גְּבוּרָה', זֶה בְּחִינַת 'שֶׁמַּקְדִּים יִרְאַת חֶטְאוֹ לְחָכְמָתוֹ' .
'תִּפְאֶרֶת' זֶהוּ שֶׁמְּדַקְדֵּק אֵיך לְהוֹצִיא חָכְמָתוֹ
שֶׁלּא יִהְיוּ נִבְזִים
בִּבְחִינַת: "דִּבְרֵי פִי חָכָם חֵן"
וְזֶהוּ: 'חַד בִּתְלָת קָיְמָא'.
וּכְשֶׁהַחָכְמָה בְּקִיּוּמָהּ וּבִשְׁלֵמוּתָהּ, אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת: 'חַד עָל בֵּין תְּרֵין'
שֶׁיָּכוֹל לִלְחֹם מִלְחְמוֹת ה', בִּבְחִינַת: "טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב"
וְאָז כְּשֶׁמַּכְנִיעַ כָּל הַצָּרִים הָרוֹדְפִים אַחַר חֲלוּשֵׁי כּחַ שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל
וּמַכְנִיס אוֹתָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא בְּשַׁבָּת
עַל חַד תְּרֵין, בִּבְחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, בְּחִינַת מִשְׁנֵה תּוֹרָה
בְּחִינַת: "מְגִלָּה עָפָה", בִּבְחִינַת: 'תְּרֵין יָנְקִין לְחַד' כַּנַּ"ל, בְּחִינַת: "חֶרֶב פִּיפִיּוֹת"
עַל יְדֵי הַחֶרֶב נוֹקֶמֶת כַּנַּ"ל, זוֹכֶה לְפִי שְׁנַיִם, בְּחִינַת: "לֶחֶם מִשְׁנֶה"
וְשַׁבָּת מְשַׁלֵּחַ הֶאָרוֹתָיו לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת
בִּבְחִינַת: 'חַד יָנִיק לְכַמָּה סִטְרִין'
וּמַרְפֵּא רְפוּאוֹת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאוֹת הַגּוּף
בִּבְחִינַת: "רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפּא יְרַפֵּא", שְׁתֵּי רְפוּאוֹת
עַל יְדֵי שַׁבָּת
ו. וְזֶה שֶׁהֶחָכָם מַשְׁפִּיעַ "לֶחֶם מִשְׁנֶה" הַנַּ"ל
כִּי עַל יְדֵי זְכוּתוֹ זָכָה גַּם כֵּן לְחֵלֶק חֲבֵרוֹ
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה . 'זָכָה נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ'
וּכְשֶׁבָּא יוֹם הַשַּׁבָּת, וְנַפְשׁוֹ נִכְלֶלֶת בַּשַּׁבָּת, בִּבְחִינַת: "כִּי בוֹ שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ"
אֲזַי נוֹתֵן לֶחֶם מִשְׁנֶה לְיוֹם הַשַּׁבָּת כַּנַּ"ל
ז. וְעַל יְדֵי הֶאָרַת שַׁבָּת
נִתְעוֹרֵר הָעוֹלָם לִתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה

כִּי שַׁבָּת בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת: "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלקֶיך"
וְהַתְּשׁוּבָה הִיא מֵאַהֲבָה
בְּחִינַת: "אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים" "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת ענֶג"
וּתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, זֶה בְּחִינַת: "לֶחֶם מִשְׁנֶה"
כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כָּאן מֵאַהֲבָה כָּאן מִיִּרְאָה'
[אִיתָא שָׁם גָּדוֹל הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה
שֶׁזֶּה תָּלוּי לְאֶלֶף דּוֹר וְזֶה תָּלוּי לְאַלְפַּיִם דּוֹר]
עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה עוֹשֶׂה חֶסֶד לִשְׁנֵי אֲלָפִים
ח. וְאָז כָּל הַכְּשֵׁרִים שֶׁבַּדּוֹר נִתְרַפְּאִים
בִּבְחִינַת: "וְשָׁב וְרָפָא לוֹ": "אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא"
גַּם נַעֲשִׂים מְכֻבָּדִים בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת
בִּבְחִינַת: "מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ", עַל יְדֵי אַהֲבָה בְּתַעֲנוּגִים כַּנַּ"ל
כִּי מִקּדֶם הָיוּ בִּבְחִינַת: "לא תוֹאַר וְלא הָדַר לוֹ"
ט. וּכְשֶׁהַכְּשֵׁרֵי דּוֹר נִתְיַפִּים וְנִתְכַּבְּדִים בְּעֵינֵי כּל
אֲזַי כָּל אֶחָד לְפִי כַּשְׁרוּתוֹ
יָכוֹל לְהָבִין שֶׁכְּבָר הִשְׁפִּיעַ חֲכַם הַדּוֹר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת "לֶחֶם מִשְׁנֶה" הַנַּ"ל
כִּי כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי כַּשְׁרוּתוֹ
כֵּן מְקַבֵּל יפִי וְהָדָר וְנִתְגַּדֵּל כֵּן בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת
וְהַיּפִי וְהַגְּדֻלָּה הִיא צִיּוּן וְסִימָן וּרְשִׁימָה עַל מִשְׁנֵה תּוֹרָה הַנַּ"ל
בִּבְחִינַת: "הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן"
'הַר', זֶה בְּחִינַת גְּדֻלָּה
כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: עַל "נוּדִי הַרְכֶם צִפּוֹר" 'זֶה מַלְכוּת וּגְדֻלָּה'
שֶׁהַגְּדֻלָּה הוּא צִיּוּן וְסִימָן "עַל יַרְכְּתֵי צָפוֹן"
"עַל חַמּוּקֵי יְרֵכַיִך" 'תּוֹרָה הַצְּפוּנָה'
וְזֶהוּ: "אִם תָּשׁוּב מִשַּׁבָּת רַגְלֶך"
עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה הַבָּאָה מִבְּחִינַת שַׁבָּת
נִמְשָׁך יַרְכְּתֵי צָפוֹן וְזֶהוּ 'רַגְלֶך'.
וְכָל אֶחָד לְפִי כַּשְׁרוּתוֹ, כֵּן נִתְצַיֵּן וְנִתְסַמֵּן אֶצְלוֹ
כְּדֵי לְקַבֵּל אַחַר כָּך בְּתוֹך הַצִּיּוּנִים שֶׁל הַגְּדֻלָּה, אֶת יַרְכְּתֵי צָפוֹן הַנַּ"ל
כִּי הַגְּדֻלָּה שֶׁל הַכְּשֵׁרֵי דּוֹר
הִיא בְּחִינַת כְּלִי אֶל הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה
בִּבְחִינַת* [עיין לעיל אחר המאמר בסי' נ"ח בד"ה שייך לעיל]
י. וְאֵלּוּ הַכְּשֵׁרֵי הַדּוֹר
צָרִיך לָהֶם לְהִתְבּוֹנֵן מְאד בְּהַהוֹד וְהָדָר וְהַגְּדֻלָּה הַבָּאָה לָהֶם
שֶׁלּא יִכָּשְׁלוּ בְּגַאֲוָה

כִּי לִפְעָמִים כְּשֶׁהַדּוֹר אֵינָם שׁוֹמְרִים אֶת פִּיהֶם
אֲזַי אֵין יְכלֶת בְּיָדָם לְקַבֵּל בְּחִינַת שַׁבָּת הַנַּ"ל
כִּי שַׁבָּת תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַדִּבּוּר בִּבְחִינַת "וְדַבֵּר דָּבָר"
שֶׁלּא יְהֵא דִּבּוּרְך שֶׁל שַׁבָּת כְּדִבּוּרְך שֶׁל חֹל
וְאָז כְּשֶׁאֵינָם שׁוֹמְרִים אֶת פִּיהֶם
אֲזַי אַף עַל פִּי שֶׁפִּקְחֵי הַדּוֹר מַשְׁפִּיעִים אֶת הַשַּׁבָּת, אֶת הַתְּשׁוּבָה הַנַּ"ל
נִתְקַלְקֵל אֶצְלָם הֶאָרַת הַתְּשׁוּבָה
וְאָז נִתְקַלְקֵל הַהוֹד וְהָדָר וְהַגְּדֻלָּה הַבָּאָה לִכְשֵׁרֵי הַדּוֹר
וְנִתְגָּאִים
"חַטַּאת פִּימוֹ דְּבַר שְׂפָתֵימוֹ וְיִלָּכְדוּ בִגְאוֹנָם"
עַל יְדֵי חֵטְא הַדִּבּוּר, נִלְכָּדִים בַּעֲוֹן גַּאֲוָה
וְזֶהוּ גָּלוּת הַשְּׁכִינָה
הַיְנוּ הַגְּדֻלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת שְׁכִינָה
נִפְגָּם וְנַעֲשֶׂה גַּאֲוָה

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ: 'מִפְּנֵי מָה רָאשֵׁיהֶם שֶׁל בַּבְלִיִּים סְגַלְגַּלּוֹת
מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם חַיּוֹת פִּקְחוֹת'
'בַּבְלִיִּים', הַיְנוּ הַדּוֹר הַפּוֹגְמִים בְּהַדִּבּוּר
בְּחִינַת: "כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ"
סְגַלְגַּלּוֹת הַיְנוּ סֶגל גָּלוּת
'סֶגל', זֶה בְּחִינַת הַהוֹד וְהַמַּלְכוּת
בְּחִינַת "סְגֻלַּת מְלָכִים", גָּלוּת הַשְּׁכִינָה כַּנַּ"ל
שֶׁנִּפְגָּם אֶצְלָם הַהוֹד, וְנִלְכָּדִים בְּגֵאוּת
וְזֶה שֶׁהֵשִׁיב לָהֶם: 'מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם חַיּוֹת פִּקְחוֹת'
'חַיּוֹת', זֶה בְּחִינַת שַׁבָּת הַנַּ"ל, בְּחִינַת: 'טוֹעֲמֶיהָ חַיִּים זָכוּ'
בְּחִינַת תְּשׁוּבָה הַנַּ"ל בְּחִינַת: "שׁוּבוּ וִחְיוּ"
בְּחִינַת רְפוּאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְתַחֲלִימֵנִי וּתְחַיֵּינִי"
שֶׁאֵין מְקַבְּלִין חִיּוּת, בְּחִינַת שַׁבָּת הַנַּ"ל
מִפִּקְחֵי הַדּוֹר, מֵחַכְמֵי הַדּוֹר הַנַּ"ל, מִבְּחִינַת משֶׁה הַנַּ"ל
כִּי אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְקַבֵּל שַׁבָּת, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, מֵחָכָם הַנַּ"ל
אֶלָּא עַל יְדֵי שְׁמִירַת הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל
אֲבָל הַדּוֹר שֶׁהֵם בְּחִינַת בַּבְלִיִּים כַּנַּ"ל
שֶׁאֵין מְקַבְּלִין חִיּוּת שַׁבָּת כַּנַּ"ל
עַל יְדֵי זֶה, 'רָאשֵׁיהֶם', שֶׁהֵם כְּשֵׁרֵי הַדּוֹר
'סֶגל גָּלוּת' הַהוֹד וְהַגְּדֻלָּה אֶצְלָם בְּגָלוּת
הַיְנוּ שֶׁנִּפְגָּם בְּחִינַת מַלְכוּת



תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך ועוד...
שיחות הר"ן - אות רלו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רלו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר לאחד שהיה חולה גדול מאד ויסוריו היו קשים מאד מאד כי היה חולה מטל על ערש דוי והיה לו כאב השנים כמה וכמה זמנים בכאב מפלג ועצום מאד מאד בלי שעור עד שכל פניו נעשה נפוחות והכרחו בתחבולות גדולות של דאקטורים מפלגים להוציא שניו וגם באיברים הפנימיים היה חולה גדול עד למיתה ויסוריו היו בלי שעור ואמר רבנו זכרונו לברכה, אליו שכל היסורים הקשים והמרים שסבל כמה שנים כלם הם טובים יותר מכויה אחת בגיהנום כויה אחת בגיהנום גרוע מזה... לחץ להמשך...
ספר המידות - התבודדות
ספר המידות - התבודדות חלק א' א. מי שמתבודד את עצמו ובודל את עצמו מבני אדם, מזדקקין עליו מלמעלה. ב. על ידי התבודדות ומפנה לבו לבטלה בא לכעס. חלק שני א. השיחה שאדם משיח בינו לבין קונו, השיחה הזאת נעשית אחר כך גאלה וישועה לבניו.... לחץ להמשך...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ג
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ג והנסיעה לקאמיניץ היתה פליאה גדולה מאד וכל העולם אמרו פרושים על זה קצת דורשין לשבח וקצת וכו' אבל כלם טעו אפילו אותן שאמרו לשבח לא כונו כונתו כלל ואפילו אותן שידעו קצת מחמת שהוא בעצמו גלה להם איזה רמז אף על פי כן לא ידעו כונתו בשלמות וכבר אמר דבר נאה על זה על מה שהעולם טועין עצמן בו תמיד בכל מה שהוא עושה וכו'... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פא - כְּשֶׁאָדָם מְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פא - כשאדם משמח עצמו בשמחה של מצוה כשאדם משמח עצמו בשמחה של מצוה והשמחה גדולה כל כך עד שנוגעת עד רגליו הינו שמרקד מחמת שמחה זה הבחינה נקרא: "ונביא לבב חכמה" הרגלים הם נצח והוד בחינת נביאים נתעלים לבחינת לב על ידי השמחה שבלב כי השמחה מעלה אותם וזהו הרקוד שמעלה רגליו בכל פעם וכשלומד תורה או שעושה מצוה בכל כך שמחה שהשמחה נוגעת עד רגליו, ומעלה את רגליו למעלה בזה נתעלים כל תומכי דאוריתא, שהם נקראים סמכי קשוט . "צדק יקראהו לרגלו", כי התורה והמצוה נקראים צדק כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: 'צדק תדברון' וכו' וכמו שכתוב:כי כל מצו... לחץ להמשך...
סיפורי מעשיות - מעשה יא - מעשה מבן מלך ובן השפחה שנתחלפו
סיפורי מעשיות - מעשה יא - מבן מלך ובן השפחה שנתחלפו מעשה במלך אחד שהיתה שפחה אחת בביתו, שהיתה משמשת את המלכה [ומסתמא מבשלת אינה רשאה לכנס אל המלך אך היתה איזה שפחה משרתת קטנה במעלה] והגיע זמן לדתה של המלכה וגם השפחה הנ"ל הגיע זמן לדתה באותו העת והלכה המילדת והחליפה הולדות למען תראה מה יצמח מזה ואיך יפל דבר והחליפה הולדות והניחה בן המלך אצל השפחה ובן השפחה אצל המלכה ואחר כך התחילו אלו הבנים להתגדל ובן המלך [הינו זה שנתגדל אצל המלך, כי היו סוברים, שהוא בן המלך] היו מגדלים אותו ממעלה למעלה, עד שהיה הולך וגדול והיה בריה גדולה וגם אותו בן השפחה [הינ... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות רו - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות רו - גדולות נוראות השגתו אמר: אפילו מי שאינו שומע דבורי התורה שאמר רק הקול לבד הוא גם כן טוב מאד וזה בחינת "לשמע בקול דברו", 'בקול' דיקא ואפילו מי שהוא רק עומד בבית אצל התורה שאומר טוב מאד מאד בלי שעור... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ערב - הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ערב - היום אם בקולו תשמעו היום אם בקולו תשמעו זה כלל גדול בעבודת השם שלא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום הן בעסק פרנסה והצטרכותו צריך שלא יחשב מיום לחברו כמובא בספרים וכן בעבודתו יתברך לא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום ואותו השעה כי כשרוצין לכנס בעבודת ה' נדמה להאדם כאלו הוא משא כבד ואי אפשר לו לשא משא כבד כזו אבל כשיחשב שאין לו רק אותו היום, לא יהיה לו משא כלל וגם שלא ידחה את עצמו מיום ליום לאמר מחר אתחיל, מחר אתפלל בכונה ובכח כראוי וכיוצא בזה בשאר העבודות כי אין לאדם בעולמו כי אם אותו היום ואותו השעה שעומד בו כי יום ... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צט - וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִיא לֵאמר
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צט - ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר [לשון החברים] ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר דהנה האדם צריך להתפלל בדבקות גדול להשם יתברך אך אם לפעמים יש עת, שאינו יכול להתפלל בדבקות אל יאמר איני מתפלל כלל מאחר שאינו יכול לכון כראוי ולהתפלל בדבקות, והתפילה אינה מקבלת וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על רבי חנינא בן דוסא שהיה מתפלל וכו' אמרו לו וכו' אמר להם אם שגורה תפילתי בפי יודע אני שהוא מקבל ואם לאו יודע וכו' וזהו על דרך שאמרנו אם בדבקות שאזי התפילה שגורה ומרצה בפיו, מקבלת ואם לאו, חס ושלום, להפך אף על פי כן אל יאמר האדם כן אלא יתפלל ת... לחץ להמשך...
האם מי שמסיים את התיקון שלו מת?
האם מי שמסיים את התיקון שלו מת? שאלה: רציתי לשאול, מה קורה למי שמסיים את התיקון שלו כאן בעולם הזה, האם הוא מת? תשובה: לשואל היקר, המחשבה הזאת שמי שמסיים את התיקון של כאן בעולם הזה, אז מיד הוא מת, זה לא יותר מאשר מיתוס בלבד, שאין לו שום אחיזה במציאות. הקב"ה הוא מושלם. אז האם זה מונע מהעולם להיות קיים? (העולם בייחס להשי"ת הוא כמו הגוף ביחס לנשמה). המשיח אמור להיות מושלם. אז האם הוא יהיה אדם מת, כי הלא הוא צריך להיות אדם מתוקן בשלמות? האם כאשר יבוא המשיח וכולם יגיעו לתכלית שלהם, האם הם ימותו מיד ברגע שהם יגיעו לתיקון שלהם? בעקרון אין שום קשר מכל ס... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות קסד - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
שיחות הר"ן - אות קסד - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' גם כשיצא לקהלת אומאן שהיה סמוך מאד להסתלקותו כמו חצי שנה, וכבר זכה למעלה עליונה שלא זכה בה אדם מעולם כמבאר כבר גם שם היה לו התבודדות הרבה מאד ופעם אחת נכנס הבעל הבית שדר רבנו זכרונו לברכה, אצלו בשכנות שם באומאן ושם היה לרבנו זכרונו לברכה, חדר מיחד שהיה להבעל הבית תפיסת יד בו ונכנס הבעל הבית פתאם לאותו החדר ומצא את רבנו זכרונו לברכה, שהיה שוכב בפשוט ידים ורגלים על הארץ אף על פי שהיה אז חלוש מאד מאד, בלי שעור אשר חיותו היה בנס וכמעט שנגוע בכל עת אף על פי כן לא עזב דרכו הטוב על פי פשיטות עד השעה האחרו... לחץ להמשך...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה במאמרים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן



קבל תכנים נוספים שיעניינו אותך...




האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב

© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים, ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.

דף זה הופיע ב 0.4067 שניות
עכשיו 20_10_2019 השעה 01:43:09
wesi2