ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב


נושאים בתורת ברסלב
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.


כְּשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת בָּעוֹלָם, הַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב שֶׁיִּהְיֶה יַקְרוּת
כִּי נִתְעוֹרֵר הַקְּלָלָה שֶׁל קַיִן: "כִּי תַעֲבד אֶת הָאֲדָמָה, לא תֹסֶף תֵּת כּחָהּ לָך"
עַל יְדֵי הַשְּׁפִיכוּת דָּמִים שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם
כִּי קְלָלָה זוֹ נֶאֶמְרָה עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים
כִּי הָאֲדָמָה הִיא חַיֶּבֶת בָּזֶה כְּשֶׁיֵּשׁ שְׁפִיכוּת דָּמִים
כִּי הַגְּשָׁמִים נַעֲשִׂין עַל יְדֵי הָאֵדִים הָעוֹלִים מִן הָאָרֶץ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה"
כִּי מִן הָאֵדִים הָעוֹלִים מִן הָאָרֶץ, מִזֶּה נַעֲשִׂים גְּשָׁמִים
וּכְשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים
אֲזַי נַעֲשֶׂה מִן הָאֵדִים הַנַּ"ל שְׁפִיכוּת דָּמִים
וְזֶה שֶׁכָּתוּב: "וַתַּגֵּר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חָרֶב בְּעֵת אֵידָם"
הַיְנוּ בְּחִינַת אֵדִים הַנַּ"ל
שֶׁעַל יָדָם נַעֲשֶׂה הַשְּׁפִיכוּת דָּמִים
וְכֵן בְּכַמָּה אֻמּוֹת: מִצְרַיִם וְעַמּוֹן וּמוֹאָב כְּשֶׁנִּבָּא עַל מַפַּלְתָּם
נֶאֱמַר שָׁם "בְּעֵת אֵידָם" בְּחִינַת אֵדִים הַנַּ"ל
שֶׁעַל יָדָם נַעֲשֶׂה הַשְּׁפִיכוּת דָּמִים כַּנַּ"ל
וְעַל כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים
אֲזַי הָאֲדָמָה נוֹתֶנֶת כּחָהּ לְשָׁם
כִּי מִן הָאֵדִים הָעוֹלִים מִמֶּנָּה נַעֲשֶׂה הַשְּׁפִיכוּת דָּמִים
וְעַל כֵּן אֵין יוֹרְדִין גְּשָׁמִים
כִּי הַגְּשָׁמִים נַעֲשִׂין מִן הָאֵדִים
וְעַכְשָׁו נַעֲשֶׂה מִן הָאֵדִים עִנְיָן אַחֵר
דְּהַיְנוּ שְׁפִיכוּת דָּמִים כַּנַּ"ל
'בִּשְׁעַת גְּשָׁמִים אֲפִילּוּ גְּיָסוֹת פּוֹסְקוֹת בּוֹ'
כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ גְּשָׁמִים נִפְסָקִים הַגְּיָסוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת כַּנַּ"ל
וְלָזֶה מְקֻשָּׁר מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
'כְּשֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא בַּתְּפִיסָה, אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי רַבִּי, לַמְּדֵנִי תּוֹרָה, וְאִם לָאו, אֲנִי אוֹמֵר לְיוֹחַאי אַבָּא וּמוֹסֶרְך לַמַּלְכוּת'
וְהַדְּבָרִים תְּמוּהִים מְאד מְאד
שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן יאמַר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לְרַבּוֹ, שֶׁיִּמְסְרוֹ לַמַּלְכוּת
וְגַם כִּי מִסְּתָמָא כְּשֶׁרַבִּי עֲקִיבָא רַבּוֹ לא רָצָה לְלַמְּדוֹ
בְּוַדַּאי כִּוֵּן לְטוֹבָה
וְגַם הֲלא כְּבָר הָיָה תָּפוּס בַּתְּפִיסָה, וּמַה יִּמְסְרֵהוּ עוֹד
אַך דַּע, כִּי גַּם עַל יְדֵי מִי שֶׁאוֹמֵר תּוֹרָה בָּרַבִּים
וְשׁוֹמְעִים תַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים
עַל יְדֵי זֶה בָּא גַם כֵּן עֲצִירַת גְּשָׁמִים
כִּי עַל יְדֵי כְּבוֹד הַתּוֹרָה בָּא גְּשָׁמִים, בִּבְחִינַת: "וּכְבוֹד ה' נִרְאָה בֶּעָנָן"
וְעַל יְדֵי הֶעָנָן בָּא גְּשָׁמִים
וְזֶה בְּחִינַת: "אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, ה' עַל מַיִם רַבִּים"
הַיְנוּ בְּחִינַת גְּשָׁמִים שֶׁבָּאִים עַל יְדֵי כְּבוֹד ה', בְּחִינַת כְּבוֹד הַתּוֹרָה
וְהַלּוֹמֵד תּוֹרָה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁהוּא כְּזוֹרֵק אֶבֶן לְמַרְקוּלִיס
וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁמַּרְקוּלִי"ס פֵּרוּשׁוֹ: מַ"ר קִלּוּ"ס, הַיְנוּ חִלּוּף הַכָּבוֹד
נִמְצָא כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, הוּא הֶפֶך הַכָּבוֹד
וְעַל כֵּן בָּא עַל יְדֵי זֶה עֲצִירַת גְּשָׁמִים
הֶפֶך הַכָּבוֹד, שֶׁעַל יָדוֹ בָּאִין גְּשָׁמִים
"כַּמָּטָר בַּקָּצִיר כֵּן לא נָאוֶה לִכְסִיל כָּבוֹד"
הַיְנוּ כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "נוֹתֵן לִכְסִיל כָּבוֹד"
שֶׁנּוֹתֵן כְּבוֹד הַתּוֹרָה לִכְסִיל
דְּהַיְנוּ תַּלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן
וְעַל יְדֵי זֶה מְקַלְקֵל הַגְּשָׁמִים
וְזֶהוּ: "כַּמָּטָר בַּקָּצִיר"
הַיְנוּ קִלְקוּל הַגְּשָׁמִים שֶׁיּוֹרְדִין שֶׁלּא בְּעוֹנָתָן
כִּי בִּשְׁעַת הַקָּצִיר, אֲזַי אַדְּרַבָּה, מַזִּיק הַמָּטָר
כֵּן לא נָאוֶה לִכְסִיל כָּבוֹד
כִּי עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא קִלְקוּל הַגְּשָׁמִים כַּנַּ"ל
וְזֶה שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי לְרַבִּי עֲקִיבָא: לַמְּדֵנִי תּוֹרָה
וְאִם לָאו, אֲנִי אוֹמֵר וְכוּ'
כִּי רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה מַקְהִיל קְהִלּוֹת וְדוֹרֵשׁ בָּרַבִּים
וְסָבַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁמִפְּנֵי זֶה נִתְפַּס בַּתְּפִיסָה
מֵחֲמַת שֶׁהָיָה דּוֹרֵשׁ בָּרַבִּים, וְשָׁמְעוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים
כִּי עַל יְדֵי חִדּוּשֵׁי תוֹרָה שֶׁמְּגַלִּין עַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁך אֱלקוּת, כִּבְיָכוֹל
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה"
הַיְנוּ כְּשֶׁתִּרְצוּ לִקַּח וּלְהַמְשִׁיך אוֹתִי
אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל יְדֵי הַתּוֹרָה
כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה מַמְשִׁיכִין אוֹתוֹ, כִּבְיָכוֹל
וּלְהֵיכָן נִמְשָׁך הָאֱלקוּת לְתוֹך מחַ הַשּׁוֹמֵעַ
וְאַף עַל פִּי שֶׁזֶּהוּ תְּפִיסָה, כִּבְיָכוֹל, בִּבְחִינַת: "מֶלֶך אָסוּר בָּרְהָטִים" 'בְּרַהֲטֵי מחִין'
'אָסוּר' דַּיְקָא
שֶׁמַּה שֶּׁנִּמְשָׁך אֱלקוּתוֹ יִתְבָּרַך, כִּבְיָכוֹל, בְּרַהֲטֵי מחִין הוּא בְּחִינַת תְּפִיסָה, בְּחִינַת "שָׁבִיתָ שֶׁבִי"
אַף עַל פִּי כֵן הוּא נַיְחָא לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁך, כִּבְיָכוֹל, עַל יְדֵי הַתּוֹרָה
אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִיסָה
אֲבָל כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן
וּמַמְשִׁיך אֱלקוּתוֹ יִתְבָּרַך לְתוֹך מחַ שֶׁלּוֹ, זֶהוּ תְּפִיסָה מַמָּשׁ
וְעַל כֵּן עָנְשׁוֹ תְּפִיסָה
וְעַל כֵּן סָבַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי
שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְפַּס רַבִּי עֲקִיבָא בַּתְּפִיסָה כַּנַּ"ל
כִּי עַל יְדֵי הַתְּפִיסָה יִתְתַּקֵּן, וְיִזְדַּכְּכוּ הַדִּבּוּרִים, שֶׁהִכְנִיס לְתַלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים
בִּבְחִינַת: "וְאַתֶּם הֵאָסְרוּ וְיִבָּחֲנוּ דִּבְרֵיכֶם"
וְעַל כֵּן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי לְרַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁיְּלַמְּדֶנּוּ תּוֹרָה
וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁיְּלַמֵּד עַתָּה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי
עַל יְדֵי זֶה יִתְתַּקֵּן פְּגַם הַנַּ"ל, שֶׁלִּמֵּד תּוֹרָה לְתַלְמִידִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים
'וְאִם לָאו, אֲנִי אוֹמֵר' וְכוּ'
'אֲנִי אוֹמֵר' דַּיְקָא
הַיְנוּ שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר לְרַבִּי עֲקִיבָא
שֶׁאִם הוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לְלַמְּדוֹ תּוֹרָה, אֲזַי אֲנִי אוֹמֵר תּוֹרָה
וְזֶהוּ: 'אֲנִי אוֹמֵר לְיוֹחַאי אַבָּא'
כִּי כָל חִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה שֶׁמְּגַלִּין עַל יְדֵי זֶה מְגַלִּין חֲסָדִים
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כָּל הַמּוֹנֵעַ תַּלְמִידוֹ מִלְּשַׁמְּשׁוֹ, כְּאִלּוּ מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ חֶסֶד' שֶׁנֶּאֱמַר: "לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד"
וְיֵשׁ בְּכָל אֶחָד חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת
חֲסָדִים מִצַּד הָאָב וְכוּ'
וְרַבִּי עֲקִיבָא לא הָיָה לוֹ מִצַּד הָאָב חֲסָדִים
כִּי הָיָה בֶּן גֵּרִים, וְלא הָיָה לוֹ זְכוּת אָבוֹת
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁלּא רָצוּ לְמַנּוֹתוֹ נָשִׂיא לְרַבִּי עֲקִיבָא
מִשּׁוּם דְּלֵית לֵהּ זְכוּת אָבוֹת
וְסָבַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא אֵין רוֹצֶה לוֹמַר תּוֹרָה מֵחֲמַת זֶה
מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ חֲסָדִים מִצַּד הָאָב
אֲבָל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי בְּוַדַּאי הָיָה לוֹ חֲסָדִים מִצַּד אָבִיו רַבִּי יוֹחַאי, [שֶׁהָיָה גָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל]
וְעַל כֵּן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: 'וְאִם לָאו, אֲנִי אוֹמֵר לְיוֹחַאי אַבָּא'
הַיְנוּ שֶׁאֲנִי אוֹמַר לְהַתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת 'יוֹחַאי אַבָּא'
בְּחִינַת הַחֲסָדִים מִצַּד הָאָב, שֶׁמִּשָּׁם הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה
כִּי הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה הוּא הִתְגַּלּוּת הַחֲסָדִים כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ: 'וּמוֹסֶרְך לַמַּלְכוּת'
כִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, שֶׁזֶּה שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא אֵינוֹ רוֹצֶה לוֹמַר תּוֹרָה וּלְגַלּוֹת הַחֲסָדִים
וְעַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַחֲסָדִים עַל יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר עַתָּה
הָיָה מְתַקֵּן פְּגָם הַנַּ"ל, שֶׁלִּמֵד תּוֹרָה לְתַלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים
אַך רַבִּי עֲקִיבָא אֵינוֹ רוֹצֶה לְגַלּוֹת חִדּוּשֵׁי תוֹרָה וּלְגַלּוֹת הַחֲסָדִים
מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ חֲסָדִים מִצַּד הָאָב
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר שֶׁזֶּהוּ רַק מֵחֲמַת עֲנִיווּת שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא
שֶׁמֵּחֲמַת עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא הוּא סוֹבֵר שֶׁאֵין יָכוֹל לְגַלּוֹת תּוֹרָה
מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ חֲסָדִים מִצַּד הָאָב, וְאֵין יָכוֹל לְתַקֵּן פְּגָם הַנַּ"ל
כִּי אִם עַל יְדֵי הַתְּפִיסָה
כִּי הַתְּפִיסָה הוּא תִּקּוּן וְזִכּוּך לְהַדִּבּוּרִים כַּנַּ"ל
אֲבָל בֶּאֱמֶת רַבִּי עֲקִיבָא הוּא רַבִּי גָּדוֹל כָּזֶה
שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲסָדִים מִצַּד עַצְמוֹ
וְאֵין צָרִיך לִזְכוּת אָבוֹת כְּלָל
וְיָכוֹל רַבִּי עֲקִיבָא לְגַלּוֹת תּוֹרָה עַל יְדֵי הַחֲסָדִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִצַּד עַצְמוֹ לְבַד
וְעַל יְדֵי זֶה יְתַקֵּן פְּגָם הַנַּ"ל כַּנַּ"ל
וְעַל כֵּן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן
'אֲנִי אוֹמֵר' וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁאֲנִי אוֹמֵר תּוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ לִי חֲסָדִים מִצַּד הָאָב
וְעַל יְדֵי זֶה יָבִיא אֶת רַבִּי עֲקִיבָא לְתוֹך בְּחִינַת גַּדְלוּת
עַד שֶׁיֻּכְרַח רַבִּי עֲקִיבָא בְּעַל כָּרְחוֹ לוֹמַר תּוֹרָה
כִּי בֶּאֱמֶת רַבִּי עֲקִיבָא יָכוֹל בְּוַדַּאי לְגַלּוֹת תּוֹרָה
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ זְכוּת אָבוֹת
כִּי רַבִּי עֲקִיבָא גָּדוֹל כָּל כָּך
שֶׁיָּכוֹל לְגַלּוֹת תּוֹרָה עַל יְדֵי חֲסָדִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִצַּד עַצְמוֹ
רַק שֶׁהוּא עָנָו
וְעַל יְדֵי שֶׁיְּגַלֶּה רַבִּי שִׁמְעוֹן תַּלְמִידוֹ תּוֹרָה
שֶׁהוּא יֵשׁ לוֹ חֲסָדִים מִצַּד הָאָב
עַל יְדֵי זֶה יָבִיא אֶת רַבִּי עֲקִיבָא לִבְחִינַת גַּדְלוּת
עַד שֶׁיֻּכְרַח בְּעַל כָּרְחוֹ לוֹמַר תּוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה
וְזֶהוּ: 'וְאִם לָאו'
הַיְנוּ שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבִּי עֲקִיבָא
אִם אֵין אַתָּה רוֹצֶה לוֹמַר תּוֹרָה
וְזֶהוּ מֵחֲמַת עַנְוְתָנוּתְך
אֲזַי 'אֲנִי אוֹמֵר לְיוֹחַאי אַבָּא', הַיְנוּ שֶׁאֲנִי אוֹמֵר תּוֹרָה
כִּי יֵשׁ לִי חֲסָדִים מִצַּד הָאָב כַּנַּ"ל
'וּמוֹסֶרְך לַמַּלְכוּת'
שֶׁאָבִיא אוֹתְך וְאֶמְסָרְך בְּעַל כָּרְחָך לַמַּלְכוּת, לִבְחִינַת גַּדְלוּת
וְתִהְיֶה מֻכְרָח בְּעַל כָּרְחָך לְגַלּוֹת תּוֹרָה שֶׁהִיא הִתְגַּלּוּת הַחֲסָדִים כַּנַּ"ל
כִּי עַל יְדֵי שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי תַּלְמִידוֹ יאמַר תּוֹרָה
עַל יְדֵי זֶה יָבִיא אֶת רַבִּי עֲקִיבָא לִבְחִינַת גַּדְלוּת בְּעַל כָּרְחוֹ
וְיֻכְרַח לוֹמַר תּוֹרָה, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הַחֲסָדִים שֶׁהוּא תִּקּוּן פְּגָם הַנַּ"ל
[וְלא בֵּאֵר אֵיך עַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה שֶׁמְּגַלֶּה חֲסָדִים
עַל יְדֵי זֶה יִתְתַּקֵּן פְּגָם הַנַּ"ל
גַּם לא בֵּאֵר אֵיך עַל יְדֵי הַתַּלְמִיד שֶׁיֵּשׁ לוֹ זְכוּת אָבוֹת, כְּשֶׁמְּגַלֶּה תּוֹרָה
עַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה רַבּוֹ מֻכְרָח לָבוֹא בְּגַדְלוּת וְלוֹמַר תּוֹרָה]
וְזֶהוּ: 'וּמוֹסֶרְך לַמַּלְכוּת'
מְסִירָה הוּא לְשׁוֹן בְּעַל כָּרְחוֹ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל" פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'שֶׁנִּמְסְרוּ בְּעַל כָּרְחָם'
כִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי יָבִיא אֶת רַבִּי עֲקִיבָא בְּעַל כָּרְחוֹ לִבְחִינַת גַּדְלוּת
עַל יְדֵי שֶׁהוּא יאמַר תּוֹרָה כַּנַּ"ל



תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך ועוד...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכג - כְּשֶׁהַצַּדִּיק צָרִיך לְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכג - כשהצדיק צריך לבקש מאת השם יתברך כשהצדיק צריך לבקש מאת השם יתברך יכול להיות שלא ימלאו בקשתו כי 'זמנין דשמע וזמנין דלא' וכו' . אבל יש צדיק שיכול לגזר ולומר אני אומר שיהיה כן "כה תברכו וכו' אמור להם" הינו שאני אומר שיהיה כן "יברכך ה' וישמרך" וכו' אמן... לחץ להמשך...
רבי נחמן מברסלב - חידוש
רבי נחמן מברסלב - חידוש רבי נחמן מברסלב אומר שיש 2 תורות. תורת ה ותורת האדם. רבי נחמן מברסלב מבאר שהתורה שהאדם קורא לה תורת ה, היא רק על שם המושאל. דהיינו זה רק באופן יחסי. וככל שהאדם עולה יותר מדרגה לדרגה. כך הוא מתקרב יותר אל תורת ה ממש. בכל מקרה, הדבר נכון כמובן גם לגבי דברי רבי נחמן מברסלב עצמם, שגם בהם יש אין סוף בחינות ופירושים. לגבי התיקון הכללי. גם לתיקון הכללי, יש דרגות שונות. ברמה של עולם העשייה הגשמי, התקון הכללי, הוא הפרקי תהלים שרבי נחמן מברסלב נתן לקרוא. יחד עם זאת, רבי נחמן מברסלב בליקוטי מוהרן מבאר שתקון הכללי הוא תקון המחשבה! ר... לחץ להמשך...
רוח הסערה שהפכה מישוב למדבר - בבעל תפילה - חלק 1
רוח הסערה שהפכה מישוב למדבר - בבעל תפילה - חלק 1 אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=59 - סיפורי מעשיות - מעשה יב - מבעל תפילה ויהי היום, והיה רוח סערה גדולה בעולם והרוח סערה הזה בלבל את כל העולם כלו והפך מים ליבשה, ומיבשה לים וממדבר ישוב, ומישוב מדבר והפך את כל העולם כלו וכיו"ב מובא כאן breslev.eip.co.il/?key=60 - סיפורי מעשיות - מעשה יג - משבעה קבצנים ויהי היום והיה בריחה באיזה מדינה וברחו כלם ובדרך בריחתם עברו דרך איזה יער ואבדו שם זכר ונקבה. ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=34 - ילד וילדה הלכו לאיבוד ביער - סיפורי מעשיות ו... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מח - עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מח - על אשר מעלתם בי [לשון רבנו, זכרונו לברכה] על אשר מעלתם בי וכו' במי מריבת קדש מדבר צין וכו' צירי זה בחינת וייצר יצירה לטב יצירה לביש יצירה לשכר יצירה לענש ובברכות ס"א בחינת דין ורחמים וזה בחינת בינה, ששם נוצר הולד, כמו שכתוב: "כי אם לבינה תקרא" ושם שני בחינות חסד ודין, כי משם דינין מתערין והיא בחינת סכה, כמו שכתוב: "תסכני בבטן אמי" והיא בחינת כח התפילה מה שמתפללין בכח, "כל עצמותי תאמרנה" וכו' והוא בחינת סכה, כמו שכתוב: "בגידים ועצמות תסוככני" כי כח שאדם מכניס בתבות, הם כ"ח אתון דעבדא דבראשית, שבהם נברא העולם מקבלין ... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פט - הַדַּעַת מְשַׁדֵּך כָּל הַשִּׁדּוּכִים
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פט - הדעת משדך כל השדוכים הדעת משדך כל השדוכים כי כל השדוכים הם שני הפכים והדעת הוא המתוך בין שני הפכים [עין לקוטי הראשון סי' ד] על כן כל השדוכים שבעולם כלם נעשים על ידי הבר דעת שיש בעולם ועל כן לפעמים קשה למצא זווגו כי לפעמים שני המשדכים רחוקים מאד והם שני הפכים ביותר זה מזה על כן קשה למצא זווגו והתקון לזה שצריך שיבוא להבר דעת לשמע תורה מפיו ועל ידי זה יכול למצא השדוך שלו כי כל זמן שהדעת בכח אזי לפעמים אי אפשר לחבר המשדכים כשהם בהפך גדול זה מזה כי לפעמים הם בהפך גדול מאד זה מזה כנ"ל ואז אי אפשר להדעת לחבר אותם כל זמן ש... לחץ להמשך...
ספר המידות - התבודדות
ספר המידות - התבודדות חלק א' א. מי שמתבודד את עצמו ובודל את עצמו מבני אדם, מזדקקין עליו מלמעלה. ב. על ידי התבודדות ומפנה לבו לבטלה בא לכעס. חלק שני א. השיחה שאדם משיח בינו לבין קונו, השיחה הזאת נעשית אחר כך גאלה וישועה לבניו.... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפז - וּלְך ה' הַחָסֶד כִּי אַתָּה תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפז - ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו הינו שהוא חסד גדול מאת השם יתברך שהוא משלם לאדם מדה כנגד מדה שעל ידי זה הוא מבין לפשפש במעשיו ולידע החטא שפגם בו ולשוב בתשובה אך דע, שעקר מה שמשלם השם יתברך מדה במדה הוא בארץ ישראל כמה שכתוב: "יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו" 'ארץ' הינו בחינות ארץ ישראל, היא מתקוממה לו ושם נתגלה עוונו כי שם מדקדקין לשלם לאיש כמעשהו, מדה כנגד מדה וזה שכתוב על ארץ ישראל "ארץ אכלת יושביה" ראשי תבות אתה תשלם לאיש כמעשהו כנ"ל ועל כן היושבים שם בארץ ישראל יש להם על ה... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רז - כָּל הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רז - כל הדבורים הם בחינת גבורות כל הדבורים הם בחינת גבורות כמו שכתוב "וגבורתך ידברו" וכמו שכתוב בכתבים שהה' גבורות שבדעת בוקעין ויוצאין בהפה ונעשה מהם ה' מוצאות הפה נמצא שכל הדבורים הם בחינת גבורות וצריך להמתיקם וההמתקה הוא על ידי למוד התורה ודבורים טובים שמדברים על ידי זה ממתיקים הדבורים שהם בחינת הגבורות ודע שלפעמים יוצאין גבורות קשות רחמנא לצלן והם באים בזה העולם לגדולי הדור מחמת שיש להם דעת גדול על כן כשיוצאין, חס ושלום, גבורות קשות, באים בדעת הגדולים ושם בוקעין ויוצאין מהפה, ונעשה מהם דבורים כנ"ל ואזי הדבורים הם בח... לחץ להמשך...
ספר המידות - דרך
ספר המידות - דרך חלק א' א. מי שרוצה לעבר על הים, יוליך עמו איזה צפור ואיזה דג הים, וזה סגלה לעבר את הים בשלום. ב. ומי שמשמח את עצמו בשמחת חתן וכלה, כשיוצאין מן החפה, אינו נזוק בדרך. ג. בשעה שבעלי עגלה מטריחין את עצמן בעגלה ובסוסים תתפלל תפילת הדרך. ד. סגלה למי שהולך על הים, ישא עמו סיד וינצל. ה. מי שמכין פרנסה לצדיקים, מבטח שישמר אותו השם הן בדרך הן בים. ו. מי שרוכב על סוס, יוליך עמו "הושענות". ז. כשתרצה לילך בדרך, תקשר את עצמך קדם במדת הבטחון, ועל ידי זה לא יגף רגלך. ח. כשתלך בדרך, תתן קדם לצדקה. ט. כל הדרכים שאדם הולך בהן הכל מהשם יתברך והם ר... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סב - עַל יְדֵי אֲכִילָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, נַעֲשֶׂה יִחוּד
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סב - על ידי אכילתם של ישראל, נעשה יחוד [לשון רבנו זכרונו לברכה] ויסב אלהים את העם וכו' [עיין התורה הזאת בנוסח אחר מכת"י רבינו ז"ל בעצמו] א. דע, שעל ידי אכילתם של ישראל נעשה יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה אפין באפין בבחינת: "ויאמר בעז לרות לעת האכל גשי הלם" 'לעת האכל' דיקא הינו על ידי האכילה 'גשי הלם' דא יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה בחינת: "ויגש אליו יהודא" 'דא תקרבתא מלכא במלכא' רק האכילה צריך להיות מאוכל אחר שנתברר, ואין בו שום תערובות כי מאכל שיש בו תערובות, על ידי מאכל כזה, יוכל האדם לחטוא ב. והברור של המאכלים, הוא על ידי ... לחץ להמשך...
עבור לדף >> 1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה במאמרים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן



קבל תכנים נוספים שיעניינו אותך...




האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב

© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים, ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.

דף זה הופיע ב 0.0313 שניות
עכשיו 20_11_2019 השעה 18:23:40
wesi2