ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ס - כְּשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת בָּעוֹלָם, הַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב שֶׁיִּהְיֶה יַקְרוּת
כשיש מלחמות בעולם, השכל מחיב שיהיה יקרות כי נתעורר הקללה של קין : "כי תעבד את האדמה, לא תסף תת כחה לך" (בראשית ד) על ידי השפיכות דמים שיש בעולם כי קללה זו נאמרה על שפיכות דמים כי האדמה היא חיבת בזה כשיש שפיכות דמים כי הגשמים נעשין על ידי האדים העולים מן הארץ כמו שכתוב (בראשית ב) : "ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה" כי מן האדים העולים מן הארץ, מזה נעשים גשמים וכשיש מלחמות ושפיכות דמים אזי נעשה מן האדים הנ"ל שפיכות דמים וזה שכתוב (יחזקאל ל"ה) : "ותגר את בני ישראל על ידי חרב בעת אידם" הינו בחינת אדים הנ"ל שעל ידם נעשה השפיכות דמים וכן בכמה אמות: מצרים ועמון ומואב כשנבא על מפלתם נאמר שם "בעת אידם" בחינת אדים הנ"ל שעל ידם נעשה השפיכות דמים כנ"ל ועל כן כשיש מלחמות ושפיכות דמים אזי האדמה נותנת כחה לשם כי מן האדים העולים ממנה נעשה השפיכות דמים ועל כן אין יורדין גשמים כי הגשמים נעשין מן האדים ועכשו נעשה מן האדים ענין אחר דהינו שפיכות דמים כנ"ל (תענית ח:) : 'בשעת גשמים אפילו גיסות פוסקות בו' כי כשיש גשמים נפסקים הגיסות והמלחמות כנ"ל ולזה מקשר מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה. 'כשהיה רבי עקיבא בתפיסה, אמר לו רבי שמעון בן יוחאי רבי, למדני תורה, ואם לאו, אני אומר ליוחאי אבא ומוסרך למלכות' (פסחים קיב) והדברים תמוהים מאד מאד שרבי שמעון יאמר כדברים האלה לרבו, שימסרו למלכות וגם כי מסתמא כשרבי עקיבא רבו לא רצה ללמדו בודאי כון לטובה וגם הלא כבר היה תפוס בתפיסה, ומה ימסרהו עוד אך דע, כי גם על ידי מי שאומר תורה ברבים ושומעים תלמידים שאינם הגונים על ידי זה בא גם כן עצירת גשמים כי על ידי כבוד התורה בא גשמים, בבחינת (שמות ט"ז) : "וכבוד ה' נראה בענן" ועל ידי הענן בא גשמים וזה בחינת (תהלים כ"ט) : "אל הכבוד הרעים, ה' על מים רבים" הינו בחינת גשמים שבאים על ידי כבוד ה', בחינת כבוד התורה והלומד תורה לתלמיד שאינו הגון אמרו רבותינו, זכרונם לברכה, (חלין קלג) שהוא כזורק אבן למרקוליס ופרשו רבותינו, זכרונם לברכה (עין תוספות סנהדרין סד ד"ה מרקוליס) שמרקולי"ס פרושו: מ"ר קלו"ס, הינו חלוף הכבוד נמצא כשלומד תורה לתלמיד שאינו הגון, הוא הפך הכבוד ועל כן בא על ידי זה עצירת גשמים הפך הכבוד, שעל ידו באין גשמים (משלי כ"ו) : "כמטר בקציר כן לא נאוה לכסיל כבוד" הינו כשלומד תורה לתלמיד שאינו הגון, שזה בחינת "נותן לכסיל כבוד" (שם) (כמבואר שם בחולין), שנותן כבוד התורה לכסיל דהינו תלמיד שאינו הגון ועל ידי זה מקלקל הגשמים וזהו : "כמטר בקציר" הינו קלקול הגשמים שיורדין שלא בעונתן כי בשעת הקציר, אזי אדרבה, מזיק המטר כן לא נאוה לכסיל כבוד כי על ידי זה בעצמו הוא קלקול הגשמים כנ"ל וזה שאמר רבי שמעון בן יוחאי לרבי עקיבא: למדני תורה ואם לאו, אני אומר וכו' כי רבי עקיבא היה מקהיל קהלות ודורש ברבים וסבר רבי שמעון, שמפני זה נתפס בתפיסה מחמת שהיה דורש ברבים, ושמעו בני אדם שאינם מהגנים כי על ידי חדושי תורה שמגלין על ידי זה נמשך אלקות, כביכול כמו שכתוב (שמות כ"ה) : "ויקחו לי תרומה" הינו כשתרצו לקח ולהמשיך אותי אי אפשר כי אם על ידי התורה כי על ידי התורה ממשיכין אותו, כביכול ולהיכן נמשך האלקות לתוך מח השומע ואף על פי שזהו תפיסה, כביכול, בבחינת (שיר השירים ז) : "מלך אסור ברהטים" 'ברהטי מחין' (סוף התקונים תקון ו דף ה) (ועין בתיקון ו' דף כא:) 'אסור' דיקא שמה שנמשך אלקותו יתברך, כביכול, ברהטי מחין הוא בחינת תפיסה, בחינת (תהלים ס"ח) "שבית שבי" אף על פי כן הוא ניחא להשם יתברך, שיהיה נמשך, כביכול, על ידי התורה אף על פי שהוא בחינת תפיסה אבל כשלומד תורה לתלמיד שאינו הגון וממשיך אלקותו יתברך לתוך מח שלו, זהו תפיסה ממש ועל כן ענשו תפיסה ועל כן סבר רבי שמעון בן יוחאי שעל ידי זה נתפס רבי עקיבא בתפיסה כנ"ל כי על ידי התפיסה יתתקן, ויזדככו הדבורים, שהכניס לתלמידים שאינם הגונים בבחינת (בראשית מ"ב) : "ואתם האסרו ויבחנו דבריכם" ועל כן אמר רבי שמעון בן יוחאי לרבי עקיבא, שילמדנו תורה ועל ידי זה שילמד עתה לרבי שמעון בן יוחאי על ידי זה יתתקן פגם הנ"ל, שלמד תורה לתלמידים שאינם מהגנים 'ואם לאו, אני אומר' וכו' 'אני אומר' דיקא הינו שרבי שמעון אמר לרבי עקיבא שאם הוא אינו רוצה ללמדו תורה, אזי אני אומר תורה וזהו : 'אני אומר ליוחאי אבא' כי כל חדושי התורה שמגלין על ידי זה מגלין חסדים כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (כתבות צו) : 'כל המונע תלמידו מלשמשו, כאלו מונע ממנו חסד' שנאמר: "למס מרעהו חסד" ויש בכל אחד חסדים וגבורות חסדים מצד האב וכו' ורבי עקיבא לא היה לו מצד האב חסדים כי היה בן גרים, ולא היה לו זכות אבות כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות כז:), שלא רצו למנותו נשיא לרבי עקיבא משום דלית לה זכות אבות וסבר רבי שמעון, שרבי עקיבא אין רוצה לומר תורה מחמת זה מחמת שאין לו חסדים מצד האב אבל רבי שמעון בן יוחאי בודאי היה לו חסדים מצד אביו רבי יוחאי, [שהיה גדול בישראל] (עין בהקדמת הזוהר דף י"א יוחאי הברנא) ועל כן אמר רבי שמעון : 'ואם לאו, אני אומר ליוחאי אבא' הינו שאני אומר להתורה שהוא בחינת 'יוחאי אבא' בחינת החסדים מצד האב, שמשם התגלות התורה כי התגלות התורה הוא התגלות החסדים כנ"ל וזהו : 'ומוסרך למלכות' כי רבי שמעון אמר, שזה שרבי עקיבא אינו רוצה לומר תורה ולגלות החסדים ועל ידי התגלות החסדים על ידי התורה שהיה רבי עקיבא אומר עתה היה מתקן פגם הנ"ל, שלמד תורה לתלמידים שאינם הגונים אך רבי עקיבא אינו רוצה לגלות חדושי תורה ולגלות החסדים מחמת שאין לו חסדים מצד האב ורבי שמעון אמר שזהו רק מחמת עניוות של רבי עקיבא שמחמת ענותנותו של רבי עקיבא הוא סובר שאין יכול לגלות תורה מחמת שאין לו חסדים מצד האב, ואין יכול לתקן פגם הנ"ל כי אם על ידי התפיסה כי התפיסה הוא תקון וזכוך להדבורים כנ"ל אבל באמת רבי עקיבא הוא רבי גדול כזה שיש לו חסדים מצד עצמו ואין צריך לזכות אבות כלל ויכול רבי עקיבא לגלות תורה על ידי החסדים שיש לו מצד עצמו לבד ועל ידי זה יתקן פגם הנ"ל כנ"ל ועל כן אמר רבי שמעון 'אני אומר' וכו', הינו שאני אומר תורה, שיש לי חסדים מצד האב ועל ידי זה יביא את רבי עקיבא לתוך בחינת גדלות עד שיכרח רבי עקיבא בעל כרחו לומר תורה כי באמת רבי עקיבא יכול בודאי לגלות תורה אף על פי שאין לו זכות אבות כי רבי עקיבא גדול כל כך שיכול לגלות תורה על ידי חסדים שיש לו מצד עצמו רק שהוא ענו ועל ידי שיגלה רבי שמעון תלמידו תורה שהוא יש לו חסדים מצד האב על ידי זה יביא את רבי עקיבא לבחינת גדלות עד שיכרח בעל כרחו לומר תורה אף על פי שאינו רוצה וזהו : 'ואם לאו' הינו שאמר רבי שמעון לרבי עקיבא אם אין אתה רוצה לומר תורה וזהו מחמת ענותנותך אזי 'אני אומר ליוחאי אבא', הינו שאני אומר תורה כי יש לי חסדים מצד האב כנ"ל 'ומוסרך למלכות' שאביא אותך ואמסרך בעל כרחך למלכות, לבחינת גדלות ותהיה מכרח בעל כרחך לגלות תורה שהיא התגלות החסדים כנ"ל כי על ידי שרבי שמעון בן יוחאי תלמידו יאמר תורה על ידי זה יביא את רבי עקיבא לבחינת גדלות בעל כרחו ויכרח לומר תורה, שהוא התגלות החסדים שהוא תקון פגם הנ"ל [ולא באר איך על ידי התגלות התורה שמגלה חסדים על ידי זה יתתקן פגם הנ"ל גם לא באר איך על ידי התלמיד שיש לו זכות אבות, כשמגלה תורה על ידי זה יהיה רבו מכרח לבוא בגדלות ולומר תורה] וזהו : 'ומוסרך למלכות' מסירה הוא לשון בעל כרחו כמו שכתוב (במדבר ל"א) : "וימסרו מאלפי ישראל" פרש רש"י: 'שנמסרו בעל כרחם' כי רבי שמעון בן יוחאי יביא את רבי עקיבא בעל כרחו לבחינת גדלות על ידי שהוא יאמר תורה כנ"ל
כְּשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת בָּעוֹלָם, הַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב שֶׁיִּהְיֶה יַקְרוּת
כִּי נִתְעוֹרֵר הַקְּלָלָה שֶׁל קַיִן: "כִּי תַעֲבד אֶת הָאֲדָמָה, לא תֹסֶף תֵּת כּחָהּ לָך"
עַל יְדֵי הַשְּׁפִיכוּת דָּמִים שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם
כִּי קְלָלָה זוֹ נֶאֶמְרָה עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים
כִּי הָאֲדָמָה הִיא חַיֶּבֶת בָּזֶה כְּשֶׁיֵּשׁ שְׁפִיכוּת דָּמִים
כִּי הַגְּשָׁמִים נַעֲשִׂין עַל יְדֵי הָאֵדִים הָעוֹלִים מִן הָאָרֶץ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה"
כִּי מִן הָאֵדִים הָעוֹלִים מִן הָאָרֶץ, מִזֶּה נַעֲשִׂים גְּשָׁמִים
וּכְשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים
אֲזַי נַעֲשֶׂה מִן הָאֵדִים הַנַּ"ל שְׁפִיכוּת דָּמִים
וְזֶה שֶׁכָּתוּב: "וַתַּגֵּר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חָרֶב בְּעֵת אֵידָם"
הַיְנוּ בְּחִינַת אֵדִים הַנַּ"ל
שֶׁעַל יָדָם נַעֲשֶׂה הַשְּׁפִיכוּת דָּמִים
וְכֵן בְּכַמָּה אֻמּוֹת: מִצְרַיִם וְעַמּוֹן וּמוֹאָב כְּשֶׁנִּבָּא עַל מַפַּלְתָּם
נֶאֱמַר שָׁם "בְּעֵת אֵידָם" בְּחִינַת אֵדִים הַנַּ"ל
שֶׁעַל יָדָם נַעֲשֶׂה הַשְּׁפִיכוּת דָּמִים כַּנַּ"ל
וְעַל כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים
אֲזַי הָאֲדָמָה נוֹתֶנֶת כּחָהּ לְשָׁם
כִּי מִן הָאֵדִים הָעוֹלִים מִמֶּנָּה נַעֲשֶׂה הַשְּׁפִיכוּת דָּמִים
וְעַל כֵּן אֵין יוֹרְדִין גְּשָׁמִים
כִּי הַגְּשָׁמִים נַעֲשִׂין מִן הָאֵדִים
וְעַכְשָׁו נַעֲשֶׂה מִן הָאֵדִים עִנְיָן אַחֵר
דְּהַיְנוּ שְׁפִיכוּת דָּמִים כַּנַּ"ל
'בִּשְׁעַת גְּשָׁמִים אֲפִילּוּ גְּיָסוֹת פּוֹסְקוֹת בּוֹ'
כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ גְּשָׁמִים נִפְסָקִים הַגְּיָסוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת כַּנַּ"ל
וְלָזֶה מְקֻשָּׁר מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
'כְּשֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא בַּתְּפִיסָה, אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי רַבִּי, לַמְּדֵנִי תּוֹרָה, וְאִם לָאו, אֲנִי אוֹמֵר לְיוֹחַאי אַבָּא וּמוֹסֶרְך לַמַּלְכוּת'
וְהַדְּבָרִים תְּמוּהִים מְאד מְאד
שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן יאמַר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לְרַבּוֹ, שֶׁיִּמְסְרוֹ לַמַּלְכוּת
וְגַם כִּי מִסְּתָמָא כְּשֶׁרַבִּי עֲקִיבָא רַבּוֹ לא רָצָה לְלַמְּדוֹ
בְּוַדַּאי כִּוֵּן לְטוֹבָה
וְגַם הֲלא כְּבָר הָיָה תָּפוּס בַּתְּפִיסָה, וּמַה יִּמְסְרֵהוּ עוֹד
אַך דַּע, כִּי גַּם עַל יְדֵי מִי שֶׁאוֹמֵר תּוֹרָה בָּרַבִּים
וְשׁוֹמְעִים תַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים
עַל יְדֵי זֶה בָּא גַם כֵּן עֲצִירַת גְּשָׁמִים
כִּי עַל יְדֵי כְּבוֹד הַתּוֹרָה בָּא גְּשָׁמִים, בִּבְחִינַת: "וּכְבוֹד ה' נִרְאָה בֶּעָנָן"
וְעַל יְדֵי הֶעָנָן בָּא גְּשָׁמִים
וְזֶה בְּחִינַת: "אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, ה' עַל מַיִם רַבִּים"
הַיְנוּ בְּחִינַת גְּשָׁמִים שֶׁבָּאִים עַל יְדֵי כְּבוֹד ה', בְּחִינַת כְּבוֹד הַתּוֹרָה
וְהַלּוֹמֵד תּוֹרָה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁהוּא כְּזוֹרֵק אֶבֶן לְמַרְקוּלִיס
וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁמַּרְקוּלִי"ס פֵּרוּשׁוֹ: מַ"ר קִלּוּ"ס, הַיְנוּ חִלּוּף הַכָּבוֹד
נִמְצָא כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, הוּא הֶפֶך הַכָּבוֹד
וְעַל כֵּן בָּא עַל יְדֵי זֶה עֲצִירַת גְּשָׁמִים
הֶפֶך הַכָּבוֹד, שֶׁעַל יָדוֹ בָּאִין גְּשָׁמִים
"כַּמָּטָר בַּקָּצִיר כֵּן לא נָאוֶה לִכְסִיל כָּבוֹד"
הַיְנוּ כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "נוֹתֵן לִכְסִיל כָּבוֹד"
שֶׁנּוֹתֵן כְּבוֹד הַתּוֹרָה לִכְסִיל
דְּהַיְנוּ תַּלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן
וְעַל יְדֵי זֶה מְקַלְקֵל הַגְּשָׁמִים
וְזֶהוּ: "כַּמָּטָר בַּקָּצִיר"
הַיְנוּ קִלְקוּל הַגְּשָׁמִים שֶׁיּוֹרְדִין שֶׁלּא בְּעוֹנָתָן
כִּי בִּשְׁעַת הַקָּצִיר, אֲזַי אַדְּרַבָּה, מַזִּיק הַמָּטָר
כֵּן לא נָאוֶה לִכְסִיל כָּבוֹד
כִּי עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא קִלְקוּל הַגְּשָׁמִים כַּנַּ"ל
וְזֶה שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי לְרַבִּי עֲקִיבָא: לַמְּדֵנִי תּוֹרָה
וְאִם לָאו, אֲנִי אוֹמֵר וְכוּ'
כִּי רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה מַקְהִיל קְהִלּוֹת וְדוֹרֵשׁ בָּרַבִּים
וְסָבַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁמִפְּנֵי זֶה נִתְפַּס בַּתְּפִיסָה
מֵחֲמַת שֶׁהָיָה דּוֹרֵשׁ בָּרַבִּים, וְשָׁמְעוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים
כִּי עַל יְדֵי חִדּוּשֵׁי תוֹרָה שֶׁמְּגַלִּין עַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁך אֱלקוּת, כִּבְיָכוֹל
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה"
הַיְנוּ כְּשֶׁתִּרְצוּ לִקַּח וּלְהַמְשִׁיך אוֹתִי
אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל יְדֵי הַתּוֹרָה
כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה מַמְשִׁיכִין אוֹתוֹ, כִּבְיָכוֹל
וּלְהֵיכָן נִמְשָׁך הָאֱלקוּת לְתוֹך מחַ הַשּׁוֹמֵעַ
וְאַף עַל פִּי שֶׁזֶּהוּ תְּפִיסָה, כִּבְיָכוֹל, בִּבְחִינַת: "מֶלֶך אָסוּר בָּרְהָטִים" 'בְּרַהֲטֵי מחִין'
'אָסוּר' דַּיְקָא
שֶׁמַּה שֶּׁנִּמְשָׁך אֱלקוּתוֹ יִתְבָּרַך, כִּבְיָכוֹל, בְּרַהֲטֵי מחִין הוּא בְּחִינַת תְּפִיסָה, בְּחִינַת "שָׁבִיתָ שֶׁבִי"
אַף עַל פִּי כֵן הוּא נַיְחָא לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁך, כִּבְיָכוֹל, עַל יְדֵי הַתּוֹרָה
אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִיסָה
אֲבָל כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן
וּמַמְשִׁיך אֱלקוּתוֹ יִתְבָּרַך לְתוֹך מחַ שֶׁלּוֹ, זֶהוּ תְּפִיסָה מַמָּשׁ
וְעַל כֵּן עָנְשׁוֹ תְּפִיסָה
וְעַל כֵּן סָבַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי
שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְפַּס רַבִּי עֲקִיבָא בַּתְּפִיסָה כַּנַּ"ל
כִּי עַל יְדֵי הַתְּפִיסָה יִתְתַּקֵּן, וְיִזְדַּכְּכוּ הַדִּבּוּרִים, שֶׁהִכְנִיס לְתַלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים
בִּבְחִינַת: "וְאַתֶּם הֵאָסְרוּ וְיִבָּחֲנוּ דִּבְרֵיכֶם"
וְעַל כֵּן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי לְרַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁיְּלַמְּדֶנּוּ תּוֹרָה
וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁיְּלַמֵּד עַתָּה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי
עַל יְדֵי זֶה יִתְתַּקֵּן פְּגַם הַנַּ"ל, שֶׁלִּמֵּד תּוֹרָה לְתַלְמִידִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים
'וְאִם לָאו, אֲנִי אוֹמֵר' וְכוּ'
'אֲנִי אוֹמֵר' דַּיְקָא
הַיְנוּ שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר לְרַבִּי עֲקִיבָא
שֶׁאִם הוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לְלַמְּדוֹ תּוֹרָה, אֲזַי אֲנִי אוֹמֵר תּוֹרָה
וְזֶהוּ: 'אֲנִי אוֹמֵר לְיוֹחַאי אַבָּא'
כִּי כָל חִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה שֶׁמְּגַלִּין עַל יְדֵי זֶה מְגַלִּין חֲסָדִים
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כָּל הַמּוֹנֵעַ תַּלְמִידוֹ מִלְּשַׁמְּשׁוֹ, כְּאִלּוּ מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ חֶסֶד' שֶׁנֶּאֱמַר: "לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד"
וְיֵשׁ בְּכָל אֶחָד חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת
חֲסָדִים מִצַּד הָאָב וְכוּ'
וְרַבִּי עֲקִיבָא לא הָיָה לוֹ מִצַּד הָאָב חֲסָדִים
כִּי הָיָה בֶּן גֵּרִים, וְלא הָיָה לוֹ זְכוּת אָבוֹת
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁלּא רָצוּ לְמַנּוֹתוֹ נָשִׂיא לְרַבִּי עֲקִיבָא
מִשּׁוּם דְּלֵית לֵהּ זְכוּת אָבוֹת
וְסָבַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא אֵין רוֹצֶה לוֹמַר תּוֹרָה מֵחֲמַת זֶה
מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ חֲסָדִים מִצַּד הָאָב
אֲבָל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי בְּוַדַּאי הָיָה לוֹ חֲסָדִים מִצַּד אָבִיו רַבִּי יוֹחַאי, [שֶׁהָיָה גָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל]
וְעַל כֵּן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: 'וְאִם לָאו, אֲנִי אוֹמֵר לְיוֹחַאי אַבָּא'
הַיְנוּ שֶׁאֲנִי אוֹמַר לְהַתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת 'יוֹחַאי אַבָּא'
בְּחִינַת הַחֲסָדִים מִצַּד הָאָב, שֶׁמִּשָּׁם הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה
כִּי הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה הוּא הִתְגַּלּוּת הַחֲסָדִים כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ: 'וּמוֹסֶרְך לַמַּלְכוּת'
כִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, שֶׁזֶּה שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא אֵינוֹ רוֹצֶה לוֹמַר תּוֹרָה וּלְגַלּוֹת הַחֲסָדִים
וְעַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַחֲסָדִים עַל יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר עַתָּה
הָיָה מְתַקֵּן פְּגָם הַנַּ"ל, שֶׁלִּמֵד תּוֹרָה לְתַלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים
אַך רַבִּי עֲקִיבָא אֵינוֹ רוֹצֶה לְגַלּוֹת חִדּוּשֵׁי תוֹרָה וּלְגַלּוֹת הַחֲסָדִים
מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ חֲסָדִים מִצַּד הָאָב
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר שֶׁזֶּהוּ רַק מֵחֲמַת עֲנִיווּת שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא
שֶׁמֵּחֲמַת עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא הוּא סוֹבֵר שֶׁאֵין יָכוֹל לְגַלּוֹת תּוֹרָה
מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ חֲסָדִים מִצַּד הָאָב, וְאֵין יָכוֹל לְתַקֵּן פְּגָם הַנַּ"ל
כִּי אִם עַל יְדֵי הַתְּפִיסָה
כִּי הַתְּפִיסָה הוּא תִּקּוּן וְזִכּוּך לְהַדִּבּוּרִים כַּנַּ"ל
אֲבָל בֶּאֱמֶת רַבִּי עֲקִיבָא הוּא רַבִּי גָּדוֹל כָּזֶה
שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲסָדִים מִצַּד עַצְמוֹ
וְאֵין צָרִיך לִזְכוּת אָבוֹת כְּלָל
וְיָכוֹל רַבִּי עֲקִיבָא לְגַלּוֹת תּוֹרָה עַל יְדֵי הַחֲסָדִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִצַּד עַצְמוֹ לְבַד
וְעַל יְדֵי זֶה יְתַקֵּן פְּגָם הַנַּ"ל כַּנַּ"ל
וְעַל כֵּן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן
'אֲנִי אוֹמֵר' וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁאֲנִי אוֹמֵר תּוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ לִי חֲסָדִים מִצַּד הָאָב
וְעַל יְדֵי זֶה יָבִיא אֶת רַבִּי עֲקִיבָא לְתוֹך בְּחִינַת גַּדְלוּת
עַד שֶׁיֻּכְרַח רַבִּי עֲקִיבָא בְּעַל כָּרְחוֹ לוֹמַר תּוֹרָה
כִּי בֶּאֱמֶת רַבִּי עֲקִיבָא יָכוֹל בְּוַדַּאי לְגַלּוֹת תּוֹרָה
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ זְכוּת אָבוֹת
כִּי רַבִּי עֲקִיבָא גָּדוֹל כָּל כָּך
שֶׁיָּכוֹל לְגַלּוֹת תּוֹרָה עַל יְדֵי חֲסָדִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִצַּד עַצְמוֹ
רַק שֶׁהוּא עָנָו
וְעַל יְדֵי שֶׁיְּגַלֶּה רַבִּי שִׁמְעוֹן תַּלְמִידוֹ תּוֹרָה
שֶׁהוּא יֵשׁ לוֹ חֲסָדִים מִצַּד הָאָב
עַל יְדֵי זֶה יָבִיא אֶת רַבִּי עֲקִיבָא לִבְחִינַת גַּדְלוּת
עַד שֶׁיֻּכְרַח בְּעַל כָּרְחוֹ לוֹמַר תּוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה
וְזֶהוּ: 'וְאִם לָאו'
הַיְנוּ שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבִּי עֲקִיבָא
אִם אֵין אַתָּה רוֹצֶה לוֹמַר תּוֹרָה
וְזֶהוּ מֵחֲמַת עַנְוְתָנוּתְך
אֲזַי 'אֲנִי אוֹמֵר לְיוֹחַאי אַבָּא', הַיְנוּ שֶׁאֲנִי אוֹמֵר תּוֹרָה
כִּי יֵשׁ לִי חֲסָדִים מִצַּד הָאָב כַּנַּ"ל
'וּמוֹסֶרְך לַמַּלְכוּת'
שֶׁאָבִיא אוֹתְך וְאֶמְסָרְך בְּעַל כָּרְחָך לַמַּלְכוּת, לִבְחִינַת גַּדְלוּת
וְתִהְיֶה מֻכְרָח בְּעַל כָּרְחָך לְגַלּוֹת תּוֹרָה שֶׁהִיא הִתְגַּלּוּת הַחֲסָדִים כַּנַּ"ל
כִּי עַל יְדֵי שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי תַּלְמִידוֹ יאמַר תּוֹרָה
עַל יְדֵי זֶה יָבִיא אֶת רַבִּי עֲקִיבָא לִבְחִינַת גַּדְלוּת בְּעַל כָּרְחוֹ
וְיֻכְרַח לוֹמַר תּוֹרָה, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הַחֲסָדִים שֶׁהוּא תִּקּוּן פְּגָם הַנַּ"ל
[וְלא בֵּאֵר אֵיך עַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה שֶׁמְּגַלֶּה חֲסָדִים
עַל יְדֵי זֶה יִתְתַּקֵּן פְּגָם הַנַּ"ל
גַּם לא בֵּאֵר אֵיך עַל יְדֵי הַתַּלְמִיד שֶׁיֵּשׁ לוֹ זְכוּת אָבוֹת, כְּשֶׁמְּגַלֶּה תּוֹרָה
עַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה רַבּוֹ מֻכְרָח לָבוֹא בְּגַדְלוּת וְלוֹמַר תּוֹרָה]
וְזֶהוּ: 'וּמוֹסֶרְך לַמַּלְכוּת'
מְסִירָה הוּא לְשׁוֹן בְּעַל כָּרְחוֹ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל" פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'שֶׁנִּמְסְרוּ בְּעַל כָּרְחָם'
כִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי יָבִיא אֶת רַבִּי עֲקִיבָא בְּעַל כָּרְחוֹ לִבְחִינַת גַּדְלוּת
עַל יְדֵי שֶׁהוּא יאמַר תּוֹרָה כַּנַּ"ל
שיחות הר"ן - אות רצג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רצג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו מאיש אחד שדבר עמו והזהירו להתפלל בכונה ואמר לו שכמו שהקול מעורר הכונה, כן להפך, הכונה מעורר הקול שכשמתפלל בכונה ונזהר להכניס כל לבו ומחשבתו בתוך דבורי התפילה אזי ממילא יתעורר קולו להתפלל בקול כראוי וכן נראה בחוש כמה פעמים...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ב
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ב ואמר רבנו זכרונו לברכה. מי שיודע מפני מה היתה ארץ ישראל תחלה ביד כנען ואחר כך באה ליד ישראל הוא יודע מפני מה הוא היה תחלה בקאמיניץ ואחר כך בארץ ישראל...
ספר המידות - מפלת
ספר המידות - מפלת חלק א' א. על ידי פחד האשה מפלת. ב. סגלה למפלת נפלים שתשא אצלה מגנט, גם תשא אצלה חתיכת עץ מקבר הצדיק, גם יתן צדקה. ג. אשה שהיא מפלת, תשא אצלה מי טל. ד. סגלה למפלת שתמכר עברה ה. בעוון שנאת חנם האשה מפלת נפלים. ו. על ידי תאוות אכילה ושתיה שלה היא מפלת. חלק שני א. אשה המפלת נפלים, לא תלך בקשוטי זהב. ב. הטחינה של קמח והלישה של המצות של פסח היא סגלה לאשה, שמפלת נפלים....
שיחות הר"ן - אות רפד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...מורנו הרב רבי נחמן אמר לענין בני הנעורים הכשרים והמתפללים בכונה ובהתלהבות ויש בני אדם המבלבלים אותם ועושים להם יסורים וכשאלו המתפללים מתחילים להקפיד ולהתקוטט עמהם עם אלו המצערים אותם ומבלבלים אותם אזי אומרים המבלבלים אם אתם מתפללים בכונה גדולה באמת לאמתו ואתם טרודים וקשורים בתפילתכם בכונה באמת מדוע אתם שומעים הבלבולים ? כי מחמת גדל כונת התפילה ראוי לכם לבלי לשמע שום בלבול כלל אמר רבנו זכרונו לברכה, שהאמת אינו כן כי באמת אפילו צדיק גדול אמתי מגדולי...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כד - מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד
...- תורה כד - מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחרה בכל כחו וכל החולאת הבאין על האדם, כלם באין רק מקלקול השמחה כי יש עשרה מיני נגינה שהם בחינת שמחה כמו שכתוב: "עלי עשור וכו' כי שמחתני ה' בפעלך" וכו' ואלו יוד מיני נגינה באין בתוך עשרה מיני דפקין והם מחיין אותן ועל כן כשיש קלקול ופגם בהשמחה שהיא בחינת יוד מיני נגינה על ידי זה באין חולאת מן היוד מיני דפקין שנתקלקלין על ידי קלקול היוד מיני נגינה שהם השמחה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קט - מֵעִנְיַן קֶבֶר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קט - מענין קבר הבעל שם טוב ספר עמי מענין קבר הבעל שם טוב, זכר צדיק וקדוש לברכה שטוב מאד להיות שם על קברו ואמר כי "צדיקים יירשו ארץ" הינו שהצדיקים אמתיים יורשים ארץ ישראל שזוכין שמקום גניזתם הוא קדוש בקדשת ארץ ישראל ממש וארץ ישראל הוא תקון גדול לפגם הברית...
שיחות הר"ן - אות רעז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רעז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר: שמעולם לא שתה אפילו מים קדם התפילה והקפיד מאד על אלו השותין קפה וכיוצא בזה קדם התפילה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריז - זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה
...מוהר"ן ח"א - תורה ריז - זכרו תורת משה זכרו תורת משה ראשי תבות תמז חסר ואו כי אז בתמוז צריכים להמשיך הזכרון לתקן השכחה כי אז נתהוה השכחה כי על ידי הלוחות שנשתברו בחדש תמוז נתהוה השכחה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אלמלא לא נשתברו הלוחות הראשונות לא נשתכחה תורה מישראל' ועל כן חסר ואו מתמז כנ"ל כי מאחר שנשתברו הלוחות נסתלק הואו כי הלוחות הם בחינת ואו כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'הלוחות ארכן ששה ורחבן ששה גם זמן מתן תורתינו ראשי תבות תמז כי בתמוז...
סיפורי מעשיות - מעשה ח - מעשה מרב ובן יחיד / מעשה ברב ובן יחיד
...שלא היה לו בנים אחר כך היה לו בן יחיד וגדל אותו והשיא אותו והיה יושב בעליה ולמד כדרך אצל הגבירים והיה לומד ומתפלל תמיד רק שהיה מרגיש בעצמו שחסר לו איזה חסרון ואינו יודע מהו ולא היה מרגיש טעם בלמודו ובתפילתו וספר לפני שני אנשים בני הנעורים ונתנו לו עצה שיסע לאותו צדיק ואותו בן הנ"ל עשה מצוה שבא על ידה לבחינת מאור הקטן והלך אותו הבן יחיד וספר לאביו באשר שאינו מרגיש טעם בעבודתו כנ"ל וחסר לו, ואינו יודע מהו בכן הוא רוצה לנסע לאותו צדיק והשיב לו אביו:...
איך לזהות מפורסמים של שקר?
...ראיתי כי הבאתם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=65 ציטוטים רבים של רבי נחמן מברסלב על העניין של מפורסמים של שקר ומנהיגים שאינם ראויים להנהיג. השאלה שלי היא, מה רבי נחמן מברסלב אומר לגבי כיצד ניתן לזהות את המפורסמים של שקר האלו? כיצד ניתן לדעת מיהו מפורסם של שקר ומיהו מפורסם של אמת? תודה תשובה: הדרך לגלות מי הם המפורסמים של שקר, היא אך ורק על ידי זה שהאדם מחפש תמיד את האמת. ולא רק את האמת, אלא את האמת לאמיתה וכולי. מצד האמת, הדרך היחידה לדעת...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0469 שניות - עכשיו 22_10_2020 השעה 11:30:41 - wesi2