ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - תקצ - עבודת השם
אות תקצ פעם אחת היה קובל איש אחד לפניו זכרונו לברכה איך שקשה לו מאד להתפלל, כי המחשבות זרות מבלבלין אותו מאד. השיב לו רבנו זכרונו לברכה מקבלין זאת לכפרת עון, וחיך קצת. וקצת היה נראה כונתו בזה כי הלא באמת אלו המחשבות הם בעצמם עוונות, ועל כן חיך קצת. אך אף על פי כן בודאי כל דבריו אמת וצדק כי על כל פנים בזה שאין מהרהר אחריו יתברך חס ושלום ויודע שבודאי השם יתברך רוצה לקרבו ולקבל תפילתו רק שעוונותיו גרמו לו כל אלו המחשבות הבאין לבלבלו ויש לו צער מזה ובורח מהם בכל כחו יכול להיות בודאי שזה בעצמו נחשב לו לכפרת עון עד שאם היה זוכה להתנהג בזה בתמימות ובאמת כראוי [כי אי אפשר לבאר זאת בכתב] כבר היו עוונותיו נמחלין על ידי זה בעצמו ואז ממילא היו מסתלקין ממנו כל המחשבות זרות. וכעין שאמרו רבותינו זכרונם לברכה העובר עברה ומתביש בה מוחלין לו וכו' ועין בלקוטי תנינא סימן מ"ו ובהשיחות שמה שנלחמין עם המחשבות זרות בשעת התפילה להכניע אותם, או על כל פנים לברח מהם הוא בחינת כי עליך הרגנו כל היום, בחינת מסירת נפש ובחינת קרבנות וכו'. וכבר מבאר הרבה בדבריו זכרונו לברכה מענינים אלו איש אחד מאנשי שלומנו היה בפטערבורג. והיה כותב לו זכרונו לברכה משם מכתבים הרבה באשר שיש לו צער גדול מזה שנזרק לשם כי כמה פעמים שמעו ממנו זכרונו לברכה ששם במקום זה הנ"ל קשה מאד להתחזק בעבודתו יתברך, כי הוא מקום מסכן מאד. ופעם אחת ספר רבנו זכרונו לברכה מזה ואמר בזה הלשון [דבר זה בעצמו שהוא מתירא וחרד כל כך שמא מחמת זהמת המקום לא יוכל לעמד במדרגתו דבר זה בעצמו מעמיד ומחזק אותו לעמד על עמדו, ולבלי לפל ממדרגתו] אות תקצא אחד שאל אותו אם להיות מלמד, השיב לו לא [כי אמר הוא זכרונו לברכה ששל שה דברים אינם חשובים בעיניו שוחט ומלמד וחסיד בעיר קטנה מחמת שבנקל לו להכשל בגאות חס ושלום] טוב לך יותר להיות סוחר ובעל משא ומתן רק בשעה שתלך בשוק תמאס ותבזה את העולם הזה בפיך אות תקצב אחד מבני הנעורים דבר עמו זכרונו לברכה ואמר, אני רוצה להיות איש כשר והשיב לו רבנו זכרונו לברכה [רוצה אתה לרצות]. והמשכיל יבין כי דבורים אלו המועטים מחזיקים הרבה מאד כידוע ומובן למעין בשיחותיו הקדושים והנפלאים מאד. יהי רצון שנזכה לקימם אמן
אות תקצ

פַּעַם אַחַת הָיָה קוֹבֵל אִישׁ אֶחָד לְפָנָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֵיךְ שֶׁקָּשֶׁה לוֹ מְאד לְהִתְפַּלֵּל, כִּי הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת מְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ מְאד.

הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מְקַבְּלִין זאת לְכַפָּרַת עָוֹן, וְחִיֵּךְ קְצָת.

וּקְצַת הָיָה נִרְאֶה כַּוָּנָתוֹ בָּזֶה

כִּי הֲלא בֶּאֱמֶת אֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת הֵם בְּעַצְמָם עֲווֹנוֹת, וְעַל כֵּן חִיֵּךְ קְצָת.

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן בְּוַדַּאי כָּל דְּבָרָיו אֱמֶת וָצֶדֶק

כִּי עַל כָּל פָּנִים בָּזֶה שֶׁאֵין מְהַרְהֵר אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם

וְיוֹדֵעַ שֶׁבְּוַדַּאי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לְקָרְבוֹ וּלְקַבֵּל תְּפִילָּתוֹ

רַק שֶׁעֲווֹנוֹתָיו גָּרְמוּ לוֹ כָּל אֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת הַבָּאִין לְבַלְבְּלוֹ

וְיֵשׁ לוֹ צַעַר מִזֶּה וּבוֹרֵחַ מֵהֶם בְּכָל כּחוֹ

יָכוֹל לִהְיוֹת בְּוַדַּאי שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ נֶחְשָׁב לוֹ לְכַפָּרַת עָוֹן

עַד שֶׁאִם הָיָה זוֹכֶה לְהִתְנַהֵג בָּזֶה בִּתְמִימוּת וּבֶאֱמֶת כָּרָאוּי

[כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר זאת בִּכְתָב]

כְּבָר הָיוּ עֲווֹנוֹתָיו נִמְחָלִין עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ

וְאָז מִמֵּילָא הָיוּ מִסְתַּלְּקִין מִמֶּנּוּ כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת.

וּכְעֵין שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ מוֹחֲלִין לוֹ וְכוּ'

וְעַיֵּן בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן מ"ו וּבְהַשִּׂיחוֹת

שֶׁמַּה שֶּׁנִּלְחָמִין עִם הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה לְהַכְנִיעַ אוֹתָם, אוֹ עַל כָּל פָּנִים לִבְרחַ מֵהֶם

הוּא בְּחִינַת כִּי עָלֶיךָ הרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם, בְּחִינַת מְסִירַת נֶפֶשׁ וּבְחִינַת קָרְבָּנוֹת וְכוּ'.

וּכְבָר מְבאָר הַרְבֵּה בִּדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מֵעִנְיָנִים אֵלּוּ

אִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הָיָה בְּפֶּטֶערְבּוּרְג.

וְהָיָה כּוֹתֵב לוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִשָּׁם מִכְתָּבִים הַרְבֵּה

בַּאֲשֶׁר שֶׁיֵּשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה שֶׁנִּזְרַק לְשָׁם

כִּי כַּמָּה פְּעָמִים שָׁמְעוּ מִמֶּנּוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁשָּׁם בְּמָקוֹם זֶה הַנַּ"ל קָשֶׁה מְאד לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא מָקוֹם מְסֻכָּן מְאד.

וּפַעַם אַחַת סִפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִזֶּה

וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן [דָּבָר זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מִתְיָרֵא וְחָרֵד כָּל כָּךְ שֶׁמָּא מֵחֲמַת זֻהֲמַת הַמָּקוֹם לא יוּכַל לַעֲמד בְּמַדְרֵגָתוֹ

דָּבָר זֶה בְּעַצְמוֹ מַעֲמִיד וּמְחַזֵּק אוֹתוֹ לַעֲמד עַל עָמְדוֹ, וְלִבְלִי לִפּל מִמַּדְרֵגָתוֹ]

אות תקצא

אֶחָד שָׁאַל אוֹתוֹ אִם לִהְיוֹת מְלַמֵּד, הֵשִׁיב לוֹ לא

[כִּי אָמַר הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁשְּׁל שָׁה דְּבָרִים אֵינָם חֲשׁוּבִים בְּעֵינָיו

שׁוֹחֵט וּמְלַמֵּד וְחָסִיד בְּעִיר קְטַנָּה

מֵחֲמַת שֶׁבְּנָקֵל לוֹ לְהִכָּשֵׁל בְּגֵאוּת חַס וְשָׁלוֹם]

טוֹב לְךָ יוֹתֵר לִהְיוֹת סוֹחֵר וּבַעַל מַשָּׂא וּמַתָּן

רַק בְּשָׁעָה שֶׁתֵּלֵךְ בַּשּׁוּק תְמָאֵס וּתְבַזֶּה אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה בְּפִיךָ

אות תקצב

אֶחָד מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים דִּבֵּר עִמּוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְאָמַר, אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר

וְהֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה [רוֹצֶה אַתָּה לִרְצוֹת].

וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין כִּי דִּבּוּרִים אֵלּוּ הַמּוּעָטִים מַחֲזִיקִים הַרְבֵּה מְאד כַּיָּדוּעַ וּמוּבָן לַמְעַיֵּן בְּשִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים וְהַנִּפְלָאִים מְאד.

יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיְּמָם אָמֵן
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכג - מִּקְוֶה אֵינָהּ מַזֶּקֶת כְּלָל
...אמר: שמקוה אינה מזקת כלל והדאקטיר שיאמר לו, שמקוה מזקת, אינו דאקטיר כלל אדרבה, טבילת מקוה טובה מאד לבריאות הגוף כי יש נקבים קטנים הרבה בגופו של אדם והם נקבי הזעה, שדרך שם יוצא הזעה מן האדם והם צריכין לפתח כי אם נסתמין נקבי הזעה יוכל לחלש ולפל לחלשה, חס ושלום ועל ידי טבילה במים נפתחין נקבי הזעה וזה טוב מאד לבריאות הגוף רק שלא יהיו המים קרים ביותר כי אז מיא מטרשי להנקבים הנ"ל אבל כשאין המים קרים מאד אזי הטבילה בהם טובה מאד גם כבר מבאר, שאין העבודות וסגופים, שקורין האריוואני מזיקים כלל ומי שמזיק לו
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לא - אִית לָן בֵּירָא בְּדַבְרָא
...ח"א - תורה לא - אית לן בירא בדברא [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אמרו לה, אית לן בירא בדברא, עילי למתא. איתי פארי, שדא להו אמר להו, אפשלי לי חבלי דפארי, ואעילה. אמרו לה, ומי איכא דמפשל חבלי מפארי. אמר להו, ומי איכא דמיתי בירא מדברא למתא רש"י: דפארי סבין. עשו לי חבל מסבין. ואם אין אתם עושים שאלתי, אף אני לא אעשה שאלתכם. א. צדקה היא בחינות הגלגלים כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: כי בגלל הדבר הזה, גלגל הוא החוזר בעולם ובשביל זה יש בה שש ברכות ואחת עשרה ברכות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'הנותן פרוטה לעני...
ספר המידות - בנים
...כל הבוכה ומתאבל על אדם כשר, זוכה לגדל את בניו. ב. צריך לשמר את התינוק, שלא ילך בגלוי הראש. ג. אין צריך לאדם לדאג על פרנסת בניו, כי כשהם גדלים גדלה פרנסתם עמהם. ד. מי שמבטל את חברו מפריה ורביה, הולך לשאול בלא ולד. ה. כל הכופה אשתו לדבר מצוה, הוי לה בנים שאינם מהגנים. ו. אשה שדמיה מרבים צער גדול בנים שלה יותר בעצבון. ז. בת כהן לישראל, בת תלמיד חכם לעם הארץ זרע אין לה. ח. התענית של חמישי בשבת מסגל לגדול בנים. ט. צניעות שבאשה מזכה לה לבנים הגונים. י. על ידי שמחת יום טוב ועל ידי הנחת תפילין כראוי, תלד...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנט - כְּשֶׁאָדָם מִתְבּוֹדֵד וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנט - כשאדם מתבודד ומפרש שיחתו כשאדם מתבודד ומפרש שיחתו וצערו לפני השם יתברך ומתודה ומתחרט על גדל הפגמים שעשה אזי גם השכינה כנגדו מפרשת לפניו שיחתה וצערה ומנחמת אותו כי כל פגם ופגם שפגם בנשמתו, פגם אצלה גם כן כביכול וזה בחינת: "את ה' האמרת וה' האמירך" וכו'
שיחות הר"ן - אות ריא - גדולות נוראות השגתו
...השגתו היה מתלוצץ מאד מהחולקים עליו ואומרים שתורתו קבל מזקנו רבי נחמן הארידענקיר זכרונו לברכה ואמר בדרך צחות: כמה היטיב עמי זקני שהשאיר לי תורות כאלו מכון ממש לכל ענין וענין שיהיה מענינא דיומא וכפי מה שצריכין האנשים השומעים, כגון על שבת חנוכה מחנוכה, ועל שבת נחמו כיוצא בו וכו' וכל האנשים עם כל הצטרכותם בגשמיות וברוחניות יהיו נכללים בזאת התורה באותו העת, וכל מה שעבר בעולם אז וכו' כלומר הלא בתורתו היה כלול כל מה שהיה צריך כל אחד ואחד מהשומעים כאשר ראינו בעינינו בפשיטות כמה וכמה מעשיות נוראות בענין...
שיחות הר"ן - אות נב
...צועק כבוד השם יתברך כי מלא כל הארץ כבודו ואפילו מספורי הגויים צועק גם כן כבוד השם יתברך כמו שכתוב: "ספרו בגוים כבודו" שאפילו בספורי הגויים צועק כבוד השם יתברך כי כבודו יתברך צועק תמיד וקורא ומרמז להאדם שיקרב אליו יתברך והוא יתברך יקרב אותו ברחמים באהבה ובחבה גדולה וזה שהאדם נתלהב לפעמים בתוך תפילתו ומתחיל להתפלל בהתלהבות וחשק גדול ותפילתו שגורה ומרצה בפיו זהו אור השם יתברך בעצמו כביכול שנתלבש בו וקורא אותו לעבודתו יתברך כי זה ההתלהבות שהאדם מתלהב בתפילתו זה בחינת השם יתברך בעצמו כביכול בחינת "הוא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכג - כְּשֶׁהַצַּדִּיק צָרִיך לְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכג - כשהצדיק צריך לבקש מאת השם יתברך כשהצדיק צריך לבקש מאת השם יתברך יכול להיות שלא ימלאו בקשתו כי 'זמנין דשמע וזמנין דלא' וכו' . אבל יש צדיק שיכול לגזר ולומר אני אומר שיהיה כן "כה תברכו וכו' אמור להם" הינו שאני אומר שיהיה כן "יברכך ה' וישמרך" וכו' אמן
בחירה חופשית - מתי נבין את הסוד הזה?
...- מתי נבין את הסוד הזה? שאלה: קראתי בשם רבי נחמן מברסלב, שאחרי 120 שהאדם נפטר, אח"כ הוא זוכה להבין את השכל של הידיעה והבחירה. השאלה שלי היא האם אחרי שבן אדם עוזב את הגוף, האם הוא באמת זוכה לקבל תשובה לשאלה הזאת? או שאולי רק הקב"ה עצמו יודע את התשובה וגם אחרי הפטירה גם אז האדם עדיין לא יודע את התשובה? אשמח גם לקבל מקור לכך בדברי רבני נחמן מברסלב. האם הוא אמר את זה בפירוש? או שאולי זאת המצאה... בקיצור, מהי האמת בעניין הזה? תשובה: אין שום קשר מכל סוג שהוא, בין הפטירה של האדם מהגוף, לבין הבנת השכל של...
רוצה כבוד? תחזור בתשובה. רוצה גדולה? תתקרב לצדיק.
...תחזור בתשובה. רוצה גדולה? תתקרב לצדיק. איפה רבי נחמן מברסלב אומר שמי שרוצה כבוד, צריך לחזור בתשובה כדי לקבל כבוד. (דהיינו שכבוד זה טוב) ? ואיפה רבי נחמן מברסלב אומר שמי שרוצה להרגיש שהוא "משהו", אז הוא צריך להתקרב לצדיק, כדי לקבל "גדולה" (דהיינו שגדולה זה טוב) ? ואיך זה מסתדר עם זה שגאווה זה רע? רמז: כאן - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר וסתים רבי נחמן מברסלב מביא שלעתיד לבוא יתהפך הכבוד. כי כרגע הכבוד הוא אצל העכו"ם ולעתיד לבוא הוא יהיה אצל ישראל. כיצד הדברים קשורים? תשובה: כאן - ליקוטי...
חיי מוהר"ן - קכט - נסיעתו לארץ ישראל
...- קכט - נסיעתו לארץ ישראל אות קכט בתחלה קדם שנסע לארץ ישראל נסע לקאמיניץ כמבאר כבר בספר הנדפס. ובנסיעתו לקאמיניץ אמר לרבי שמעון יש לפני נסיעה ואיני יודע להיכן ושחק רבי שמעון איך נוסעים אם אין יודעים להיכן נוסעים והשיב לו באמת איני יודע. והלך רבי שמעון והכין עגלה וסוסים וכל צרכי הנסיעה ונסע עמו. ובנסיעתו עמו בקש מרבנו זכרונו לברכה. שיסע דרך כפר וואלחיוויץ. וקבל שם עוד איש אחד ונסע איש אחד משם גם כן עמהם, עד שבאו למעזבוז. ועדין לא ידעו להיכן נוסעים. ובבואו למעזבוז לבית אביו ואמו הצדיקים זכרונו לברכה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2344 שניות - עכשיו 31_08_2026 השעה 03:15:33 - wesi2