ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - תקצ - עבודת השם
אות תקצ פעם אחת היה קובל איש אחד לפניו זכרונו לברכה איך שקשה לו מאד להתפלל, כי המחשבות זרות מבלבלין אותו מאד. השיב לו רבנו זכרונו לברכה מקבלין זאת לכפרת עון, וחיך קצת. וקצת היה נראה כונתו בזה כי הלא באמת אלו המחשבות הם בעצמם עוונות, ועל כן חיך קצת. אך אף על פי כן בודאי כל דבריו אמת וצדק כי על כל פנים בזה שאין מהרהר אחריו יתברך חס ושלום ויודע שבודאי השם יתברך רוצה לקרבו ולקבל תפילתו רק שעוונותיו גרמו לו כל אלו המחשבות הבאין לבלבלו ויש לו צער מזה ובורח מהם בכל כחו יכול להיות בודאי שזה בעצמו נחשב לו לכפרת עון עד שאם היה זוכה להתנהג בזה בתמימות ובאמת כראוי [כי אי אפשר לבאר זאת בכתב] כבר היו עוונותיו נמחלין על ידי זה בעצמו ואז ממילא היו מסתלקין ממנו כל המחשבות זרות. וכעין שאמרו רבותינו זכרונם לברכה העובר עברה ומתביש בה מוחלין לו וכו' ועין בלקוטי תנינא סימן מ"ו ובהשיחות שמה שנלחמין עם המחשבות זרות בשעת התפילה להכניע אותם, או על כל פנים לברח מהם הוא בחינת כי עליך הרגנו כל היום, בחינת מסירת נפש ובחינת קרבנות וכו'. וכבר מבאר הרבה בדבריו זכרונו לברכה מענינים אלו איש אחד מאנשי שלומנו היה בפטערבורג. והיה כותב לו זכרונו לברכה משם מכתבים הרבה באשר שיש לו צער גדול מזה שנזרק לשם כי כמה פעמים שמעו ממנו זכרונו לברכה ששם במקום זה הנ"ל קשה מאד להתחזק בעבודתו יתברך, כי הוא מקום מסכן מאד. ופעם אחת ספר רבנו זכרונו לברכה מזה ואמר בזה הלשון [דבר זה בעצמו שהוא מתירא וחרד כל כך שמא מחמת זהמת המקום לא יוכל לעמד במדרגתו דבר זה בעצמו מעמיד ומחזק אותו לעמד על עמדו, ולבלי לפל ממדרגתו] אות תקצא אחד שאל אותו אם להיות מלמד, השיב לו לא [כי אמר הוא זכרונו לברכה ששל שה דברים אינם חשובים בעיניו שוחט ומלמד וחסיד בעיר קטנה מחמת שבנקל לו להכשל בגאות חס ושלום] טוב לך יותר להיות סוחר ובעל משא ומתן רק בשעה שתלך בשוק תמאס ותבזה את העולם הזה בפיך אות תקצב אחד מבני הנעורים דבר עמו זכרונו לברכה ואמר, אני רוצה להיות איש כשר והשיב לו רבנו זכרונו לברכה [רוצה אתה לרצות]. והמשכיל יבין כי דבורים אלו המועטים מחזיקים הרבה מאד כידוע ומובן למעין בשיחותיו הקדושים והנפלאים מאד. יהי רצון שנזכה לקימם אמן
אות תקצ

פַּעַם אַחַת הָיָה קוֹבֵל אִישׁ אֶחָד לְפָנָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֵיךְ שֶׁקָּשֶׁה לוֹ מְאד לְהִתְפַּלֵּל, כִּי הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת מְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ מְאד.

הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מְקַבְּלִין זאת לְכַפָּרַת עָוֹן, וְחִיֵּךְ קְצָת.

וּקְצַת הָיָה נִרְאֶה כַּוָּנָתוֹ בָּזֶה

כִּי הֲלא בֶּאֱמֶת אֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת הֵם בְּעַצְמָם עֲווֹנוֹת, וְעַל כֵּן חִיֵּךְ קְצָת.

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן בְּוַדַּאי כָּל דְּבָרָיו אֱמֶת וָצֶדֶק

כִּי עַל כָּל פָּנִים בָּזֶה שֶׁאֵין מְהַרְהֵר אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם

וְיוֹדֵעַ שֶׁבְּוַדַּאי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לְקָרְבוֹ וּלְקַבֵּל תְּפִילָּתוֹ

רַק שֶׁעֲווֹנוֹתָיו גָּרְמוּ לוֹ כָּל אֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת הַבָּאִין לְבַלְבְּלוֹ

וְיֵשׁ לוֹ צַעַר מִזֶּה וּבוֹרֵחַ מֵהֶם בְּכָל כּחוֹ

יָכוֹל לִהְיוֹת בְּוַדַּאי שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ נֶחְשָׁב לוֹ לְכַפָּרַת עָוֹן

עַד שֶׁאִם הָיָה זוֹכֶה לְהִתְנַהֵג בָּזֶה בִּתְמִימוּת וּבֶאֱמֶת כָּרָאוּי

[כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר זאת בִּכְתָב]

כְּבָר הָיוּ עֲווֹנוֹתָיו נִמְחָלִין עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ

וְאָז מִמֵּילָא הָיוּ מִסְתַּלְּקִין מִמֶּנּוּ כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת.

וּכְעֵין שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ מוֹחֲלִין לוֹ וְכוּ'

וְעַיֵּן בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן מ"ו וּבְהַשִּׂיחוֹת

שֶׁמַּה שֶּׁנִּלְחָמִין עִם הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה לְהַכְנִיעַ אוֹתָם, אוֹ עַל כָּל פָּנִים לִבְרחַ מֵהֶם

הוּא בְּחִינַת כִּי עָלֶיךָ הרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם, בְּחִינַת מְסִירַת נֶפֶשׁ וּבְחִינַת קָרְבָּנוֹת וְכוּ'.

וּכְבָר מְבאָר הַרְבֵּה בִּדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מֵעִנְיָנִים אֵלּוּ

אִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הָיָה בְּפֶּטֶערְבּוּרְג.

וְהָיָה כּוֹתֵב לוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִשָּׁם מִכְתָּבִים הַרְבֵּה

בַּאֲשֶׁר שֶׁיֵּשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה שֶׁנִּזְרַק לְשָׁם

כִּי כַּמָּה פְּעָמִים שָׁמְעוּ מִמֶּנּוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁשָּׁם בְּמָקוֹם זֶה הַנַּ"ל קָשֶׁה מְאד לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא מָקוֹם מְסֻכָּן מְאד.

וּפַעַם אַחַת סִפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִזֶּה

וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן [דָּבָר זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מִתְיָרֵא וְחָרֵד כָּל כָּךְ שֶׁמָּא מֵחֲמַת זֻהֲמַת הַמָּקוֹם לא יוּכַל לַעֲמד בְּמַדְרֵגָתוֹ

דָּבָר זֶה בְּעַצְמוֹ מַעֲמִיד וּמְחַזֵּק אוֹתוֹ לַעֲמד עַל עָמְדוֹ, וְלִבְלִי לִפּל מִמַּדְרֵגָתוֹ]

אות תקצא

אֶחָד שָׁאַל אוֹתוֹ אִם לִהְיוֹת מְלַמֵּד, הֵשִׁיב לוֹ לא

[כִּי אָמַר הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁשְּׁל שָׁה דְּבָרִים אֵינָם חֲשׁוּבִים בְּעֵינָיו

שׁוֹחֵט וּמְלַמֵּד וְחָסִיד בְּעִיר קְטַנָּה

מֵחֲמַת שֶׁבְּנָקֵל לוֹ לְהִכָּשֵׁל בְּגֵאוּת חַס וְשָׁלוֹם]

טוֹב לְךָ יוֹתֵר לִהְיוֹת סוֹחֵר וּבַעַל מַשָּׂא וּמַתָּן

רַק בְּשָׁעָה שֶׁתֵּלֵךְ בַּשּׁוּק תְמָאֵס וּתְבַזֶּה אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה בְּפִיךָ

אות תקצב

אֶחָד מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים דִּבֵּר עִמּוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְאָמַר, אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר

וְהֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה [רוֹצֶה אַתָּה לִרְצוֹת].

וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין כִּי דִּבּוּרִים אֵלּוּ הַמּוּעָטִים מַחֲזִיקִים הַרְבֵּה מְאד כַּיָּדוּעַ וּמוּבָן לַמְעַיֵּן בְּשִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים וְהַנִּפְלָאִים מְאד.

יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיְּמָם אָמֵן
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכה - וַיּאמֶר משֶׁה אִכְלוּהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה'
...קכה - ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' וכו' ולמדו רבותינו, זכרונם לברכה . 'מכאן, שחיב לאכל שלש סעדות בשבת כי תלתא "היום" כתיבי' נמצא שעל כל סעדה משלש סעדות כתיב היום לרמז שלא לאכל בסעדה של שבת רק בשביל היום כי לפעמים אוכל בשביל שרעב מאתמול ולפעמים בשביל שלא יהא רעב למחר אך בכל סעדה משלש סעדות של שבת לא יאכל כי אם בשביל היום הינו סעדה זו לא בשביל קדם ולא בשביל אחר כך. [זה הענין לא שמעתי מפיו הקדוש בעצמו, רק מפי אחר שאמר משמו, וכתבתיו כמו ששמעתי. אחר כך נזדמן...
חיי מוהר"ן - רטו - נסיעתו וישיבתו באומן
...- רטו - נסיעתו וישיבתו באומן אות רטו ליל שבת נחמו תק"ע באומין אחר קדוש אמר תורה מענין פשיטותו הינו מה שהוא לפעמים איש פשוט שקורין פראסטיק שהוא מחיה עצמו אז בעת פשיטותו מהדרך שנסע לארץ ישראל. ובאר הענין כמובא בספרנו בסימן ע"ח בלקוטי תנינא עין שם. ואמר שאינו יודע כלל ונשבע בשבת קדש, ואמר בזו הלשון "אני נשבע בשבת קדש" הינו על ענין הנ"ל שהוא אינו יודע כלל עכשו. ואחר כך אמר שהוא עתה ירא שקורין פרום, ושמח ואמר אשרינו שהשם יתברך היטיב עמנו מאד שזכינו לקדשת ישראל. ואמר שיש לו שמחה גדולה על שזכה להיות בארץ...
מה הקשר שבין השכינה לבין החלל הפנוי?
...שאלה: רבי נחמן מברסלב מדבר רבות על החלל הפנוי. השאלה שלי היא, כיצד קשורה השכינה לכל העניין הזה של החלל הפנוי? האם היא היתה קיימת לפני בריאת העולם? האם היא נבראה אחרי בריאת העולם? כיצד השכינה מתחברת לכל העניין הזה? תודה תשובה: השכינה כידוע היא המלכות, דהיינו לצורך העניין שלנו, השכינה היא העולם / הבריאה, שהיא המלכות של המלך דהיינו הבורא. וממילא התגלות המלכות של השי"ת בבריאה היא השכינה שהיא בגלות. וזה משום שהבורא לא גלוי כרגע בבריאה. כמו כן השכינה היא גם הנשמה של האדם! הנשמה של האדם ביחס לבורא שלה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסה - וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲך כָּמוֹך אֲנִי ה'
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסה - ואהבת לרעך כמוך אני ה' "ואהבת לרעך כמוך אני ה'" הינו שתקבל באהבה, כל הרעות והיסורים הבאים עליך כי ראוי שתדע, שלפי מעשיך אחר כל היסורים והרעות שיש לך עדין הוא מתנהג עמך ברחמים כי היה מגיע לך יותר ויותר, חס ושלום, לפי מעשיך וזהו "ואהבת לרעך" שתאהב הרע שבא לך הינו הרעות והיסורים הבאים עליך, חס ושלום תקבלם באהבה כי כמוך כמו שאתה הוא, הינו לפי מעשיך "אני ה'", בעל הרחמים, עדין אני מתנהג עמך ברחמים כנ"ל.
חיי מוהר"ן - תקכ - עבודת השם
...מוהר"ן - תקכ - עבודת השם אות תקכ היה אוהב מאד את העבודות הפשוטות וכו' והיה אוהב מאד מי שיכול לומר הרבה תחנות ובקשות בתוך הסדורים הגדולים וכו' כנדפס ב"לקוטי תנינא" סימן ק"ד ואמר אני מקנא את ר"י חתן ר"י שיכול לומר הרבה. הינו שפה ברסלב היה איש אחד שהיה רגיל לומר הרבה תחנות ותהלים ומעמדות בכל יום ואמר רבנו זכרונו לברכה שהוא מקנא את האיש הזה שיכול לומר הרבה וגם הוא בעצמו זכרונו לברכה קדם שהגיע לו החולאת הכבד שנסתלק על ידו קדם לזה כל ימיו היה מזמר זמירות הרבה בכל שבת ושבת ובמוצאי שבת ומי שלא שמע אותו...
שיחות הר"ן - אות רפג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...- שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו שאמר לענין בני הנעורים שעל פי הרב מבלבל אותם בתפילתם מחמת שלא זכו להתקדש כראוי בקדשת הזווג ועל כן כשעומדין אחר כך להתפלל קשה עליהם מאד להתפלל והוא זכרונו לברכה, הזהיר על זה כמה פעמים לבלי לפל בדעתו מזה כלל ומה דהוה הוה ובשעת התפילה צריכין לשכח הכל לגמרי ולהתגבר להתפלל בשמחה כראוי תמיד איך שהוא ואמר: שעל זה 'הצטער אבא בנימין, על תפילתי שתהא סמוכה למטתי' 'מטה' הוא לשון זווג וזהו 'על תפילתי שתהא סמוכה למטתי' שאוכל להתפלל אחר כך בסמוך מיד ולא יבלבל הענין הזה את...
שיחות הר"ן - אות יא
...אות יא אשרינו שהשם יתברך היטיב עמנו מאד שזכינו לקדשת ישראל ואמר שיש לו שמחה גדולה על שזכה להיות בארץ ישראל כי כמה מניעות וכמה בלבולים וכמה מחשבות וכמה עכובים וסכסוכים היה לו על ענין הנסיעה לארץ ישראל, ומניעות מחמת ממון והוא קפץ על כלם וגמר העבדה בשלמות והיה בארץ ישראל ואמר: זה אני מאמין וגם אני יודע הרבה בענין זה שכל התנועות וכל המחשבות וכל מיני העבודות שעושין בשביל איזה עבדה שבקדשה אין שום תנועה ואין שום מחשבה נאבדת כלל וכשזוכין לשבר כל המניעות ולגמר העבדא שבקדשה אזי נעשין מכל התנועות והמחשבות...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיד - עצֶם פְּגַם הַהִרְהוּר חַס וְשָׁלוֹם
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיד - עצם פגם ההרהור חס ושלום פעם אחד דברתי עמו ז"ל והבנתי, שהיה חפץ מאד לגלות לי איזה דבר מהשגותיו שהשיג, כדרכו תמיד אך היה קשה עליו והלכתי עמו יחד בשתיקה, כי לא דבר עמי מאומה אך בתוך זה יצאו מפיו הקדוש דבורים אלו סע האט א פנים אז מע מוז זיך פון א הרהור זייער היטן והבנתי אז בלשונו הקדוש ומתנועותיו הקדושים בעת שדבר זאת שאז נתגלה לו בהשגותיו הנוראות עצם פגם ההרהור חס ושלום שפוגם מאד מאד, רחמנא לצלן ואי אפשר לציר זאת בכתב
שיחות הר"ן - אות כו
...- אות כו אצל העולם השכחה היא חסרון גדול בעיניהם אבל בעיני יש בהשכחה מעלה גדולה כי אם לא היתה שכחה, לא היה אפשר לעשות שום דבר בעבודת ה' אם היה זוכר כל מה שעבר לא היה אפשר לו להרים את עצמו לעבודתו יתברך בשום אפן גם היו מבלבלים את האדם מאד כל הדברים שעוברים עליו אבל עכשו על ידי השכחה נשכח מה שעבר ואצלו הדרך שכל מה שעבר והלך, נפסק והולך לחלוטין ואינו חוזר בדעתו עוד כלל ואינו מבלבל כלל עצמו עוד במה שכבר עבר והלך וכו' וענין זה הוא דרך עצה טובה גדולה מאד בעבודת ה' כי על פי רב יש להאדם בלבולים רבים וערבוב...
שיחות הר"ן - אות צא
...מתמיד בלמודו הוא להזהר לבלי לדבר על שום איש ישראלי כמו כשהכלה היא יפה אזי האהבה בשלמות אבל כשיש להכלה איזה חסרון ומום אזי בודאי אין האהבה בשלמות כמו כן התורה נקראת כלה כמו שכתוב: "תורה צוה לנו משה מורשה" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה: "אל תקרי מורשה אלא מאורסה" וכל אחד מישראל יש לו אות בתורה כי ששים רבוא אותיות התורה כנגד ששים רבוא נשמות ישראל וכשיש חסרון באחד מישראל נמצא שיש חסרון בתורה ששם שרש נשמות ישראל כנ"ל ועל כן בודאי אי אפשר לאהב את התורה בשלמות אבל כשיזהר מלדבר על שום ישראל ולבלי למצא שום...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.3418 שניות - עכשיו 03_10_2025 השעה 01:33:24 - wesi2