כוורא דאפיק רישה ממיא - לקו"מ ח"א טז breslev.eip.co.il/?key=45 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טז - האי כורא דאפיק רישה ממיא וחזינא האי כורא שהוא הצדיק, המכנה בשם דג, כידוע דאפיק רישה ממיא, ודמיא עינה כתרי...כתרי מברי דסורא כי אי אפשר לצדיק להיות מחשבתו משוטט תמיד בחכמות עליונות כי לפעמים צריך לצאת לחוץ לעסק בדברי העולם כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'פעמים ביטולה של תורה זו היא קיומה' וכד אפיק רישא ממיא הינו כד מפיק את עצמו מחכמות עליונות אזי: ודמיא עינה כתרי סהרי כי פקיחת עינים מכנים על שם החכמה כמו שכתוב: "ותפקחנה עיני שנ

שיחות הר"ן - אות קעד - גדולות נוראות השגתו שמעתי מרבי שמעון הנזכר לעיל שאמר לו רבנו זכרונו לברכה, פה ברסלב סוף ימיו. כמו שאתה רואה אותי כל מה שיגעתי וטרחתי ופעלתי על ידי עבודתי מעודי עד היום הזה עתה אני...לפעל כל זה ביום אחד ואחר כך בזמן אחר אמר לו שעתה יכול לפעל כל זה בשעה אחת ואחר כך אמר שעתה יכול לפעל כל זה ברגע אחת והבן היטב עד היכן הדברים מגיעים כי בעת שאמר זאת לרבי שמעון כבר השיג מה שהשיג וכבר אמר עד אותה העת כמה פעמים שכל העבודה והשגה שמקדם אינה נחשבת לכלום נגד מה שהשיג עכשו אף על פי שגם מקדם היתה השגתו עצומה ונשגבה מאד מאד וכן היה כמ

סיפורי מעשיות - מעשה א - מאבידת בת מלך / מאבדת בת המלך ענה ואמר: בדרך ספרתי מעשה שכל מי שהיה שומעה, היה לו הרהור תשובה וזו היא מעשה במלך אחד, שהיו לו ששה בנים ובת אחת ואותה הבת היתה חשובה בעיניו מאד והיה...עמה ביחד באיזה יום ונעשה ברגז עליה ונזרקה מפיו דבור: שהלא טוב יקח אותך בלילה הלכה לחדרה ובבקר לא ידעו היכן היא והיה אביה מצער מאד והלך לבקשה אנה ואנה עמד השני למלכות, מחמת שראה שהמלך מצטער מאד ובקש, שיתנו לו משרת וסוס ומעות על הוצאות, והלך לבקשה והיה מבקשה מאד זמן מרבה מאד עד שמצאה [עתה מספר איך...

שיחות הר"ן - אות רנח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן הוכיח אותנו מאד לעשות מצוות הרבה והנראה מכונתו היה שרצונו שנהיה עוסקים במצוות גם כן דהינו לקבץ נדבות ולעסק בגמילות חסדים וכיוצא בזה ואמר לנו בזו הלשון: [כלום אינכם עושים מצוות כלל ? ] וכונתו היה כנזכר לעיל

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעז - ויאמר י"י סלחתי כדבריך ויאמר י"י סלחתי כדבריך ראשי תבות כוסי כדברך דבר ראשי תבות דשנת בשמן ראשי כי יש צדיקים אמתים שיש להם כח, כששותין יין לפעמים למחל עוונות על ידי זה כי...לברכה . שיין יש לו שני בחינות זכה נעשה ראש וכשנעשה ראש שהוא בחינות מחין על ידי זה הוא יכול לכפר עוונות כמו שכתוב: "ואיש חכם יכפרנה" וזהו: "ויאמר ה' סלחתי כדברך" כי דבר הוא ראשי תבות "דשנת בשמן ראשי" כנ"ל שהיא בחינת שלמות המחין [שהם בחינת: "שמן משחת קדש" בחינת "כשמן הטוב על הראש" כידוע] וזה: "ויאמר ה' סלחתי כדברך" שהוא ראשי תבו

דמותו של ר' נחמן מברסלב שאלה: מצד אחד הגותו נסובה סביב העניין של השמחה והביחד. הוא גם אמר שאדם ללא חברים טוב לו שימות וכולי. מצד שני הוא בעצמו היה די בודד. הוא העיד זאת על עצמו, ופניו אף פעם לא היו שוחקות...מבחינת אישיותו? תשובה: לשואל, תרשה לי לתקן אותך ולתת נקודה למחשבה, כאשר אומרים משהו בשם רבי נחמן, זה קריטי ביותר לברר את הציטוט המקורי ואת הלשון המקורית ואת ההקשר המקורי שבו נאמרו הדברים. דהיינו אכן רבי נחמן דיבר על השמחה, אך על עניין הביחד הוא לא דיבר אלא על ההפך שהוא ההתבודדות שהוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. כמו כן האמירה של

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צב - תקון למקרה לילה תקון למקרה לילה, חס ושלום לומר עשרה קפיטל תהלים כמבאר בספר הראשון [בסימן רה], עין שם הענין כי עשרה קפיטל תהלים הם כנגד עשרה מיני נגינה שנאמר בהם ספר תהלים...ברכה, אשרי משכיל וכו' כי עשרה מיני נגינה הנ"ל יש להם כח לבטל כח הקלפה והפגם הנ"ל כי הם הפך הקלפה והפגם הנ"ל כמבאר מזה שם בספר הראשון ודע, כי זה הענין של העשרה מיני נגינה הנ"ל, שהם כנגד פגם הנ"ל הוא מרמז בפסוקים אלו. ברכה "אברך את ה' אשר יעצני אף לילות" וכו' אשרי "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה" משכיל "ומה' אשה משכלת" שיר "בלילה שירה עמי" נצוח "למנצ

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכח - כחלינהו לעינה ושבקוהו איתא בגמרא: לענין היצר הרע דעברה דהינו של תאוות המשגל, כחלינהו לעינה ושבקוהו נמצא שאף על פי שסמו את עיני היצר הרע של ניאוף אף על פי כן נשאר וזה בחינת...לפעמים באנשים הכשרים קצת שמחמת שנוגע יראת השם בלבו הוא משפיל עיניו ואינו מסתכל בנשים ואף על פי כן הוא גונב את העין כלאחר יד, ומסתכל מן הצד והוא בחינת כחלינהו לעינה דיצרא שמסמא עיני היצר הרע שרוצה להסתכל והוא מסמא עיניו על ידי שמונע עצמו מלהסתכל ואף על פי כן נשאר היצר הרע כי מסתכל מן הצד כלאחר יד

מחלוקות שבין החכמים ותאוות ממון כאן breslev.eip.co.il/?key=570 - חיי מוהר"ן - תכו - דברי צחות שלו רבי נחמן מברסלב מביא, שאם לתלמידי החכמים לא הייתה תאוות ממון, לא היו ביניהם מחלוקות. מדוע דווקא תאוות...ממון הוא בחינת הקדמות / חוכמות חיצוניות - איפה מובא בליקוטי מוהר"ן? כאן breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה מוסבר שהכרחי שיהיו מחלוקות בין חכמים, בשביל בריאת העולם. מה הקשר שבין הדברים, וכיצד הם מסתדרים? * כי ממון זה כוח כמה שיש לך יותר ממון יש לך יו

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנ - דמות דיוקנו של אביו ראה דמות דיוקנו של אביו ראה הוא דבר נסתר מאד איך הדמות נתראה, והוא בעצמו אינו יודע כי בודאי יעקב לא ידע ומעלת הנסיון אף שראה דמות דיוקנו