ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות קנג
ב"לקוטי תנינא" סימן ע"ח בענין הנהגת הפשיטות וכו', כי לפעמים הצדיק איש פשוט לגמרי שקורין פראסטיק וכו' עין שם יש בזה הרבה לספר איך ובאיזה ענין נאמרה זאת התורה אך אי אפשר לציר בכתב כל מה שעבר בענין זה אך אף על פי כן ארשם מה שאפשר דע כי זאת התורה נאמרה בשבת נחמו באומאן סמוך להסתלקותו ומעשה שהיה כך היה באותה העת בסמוך נכנס לדירה אחרת שנסתלק שם ואותה הדירה היתה טובה לפניו מאד לישב בה כי היה לו שם רחבת ידים ואויר יפה כי היה שם גן לפני החלונות אך הדירה היתה של וכו' וסמוך לשבת נחמו נכנס לשם ועל אותו השבת נתקבצו כמה אנשים חדשים גם ישנים שבאו אליו על שבת קדש והיה קבוץ גדול ובליל שבת קדש נכנס מחדרו לבית שהיה העולם מקבצים שם והיה חלוש מאד מאד כמעט לא היה לו כח לדבר ותכף קדש על הכוס ואחר הקדוש ישב אצל השלחן ולא חזר לחדרו תכף כדרכו תמיד בעת הקבוץ וישב בחלישות גדול והתחיל לשיח ולדבר מעט בחלישות ובעיפות גדול ענה ואמר: מה אתם נוסעים אצלי ? הלא אני איני יודע עתה כלל ?! כשאני אומר תורה יש לכם על מה לנסע ולבוא אלי, אבל עתה על מה באתם ? הלא אני איני יודע עתה כלל ?! כי אני עתה רק פראסטיק לגמרי והאריך בשיחה זאת וכפל ושלש כמה פעמים שאינו יודע כלל ושהוא רק איש פשוט לגמרי ושהוא פראסטיק ואז אמר שהוא מחיה את עצמו עתה רק במה שהיה בארץ ישראל והאריך בשיחה זאת שבאמת לאמתו אינו יודע כלל וכלל לא ושהוא רק פראסטיק לגמרי רק שהוא מחיה את עצמו במה שהיה בארץ ישראל ומתוך שיחה זאת התחיל לדבר ולבאר כל ענין הנורא ההוא איך מחיה את עצמו בעת הפשיטות מהדרך של ארץ ישראל ושבזה מחיין את כל הפשוטים שבעולם הן לומדים ובעלי תורה בעת שבטלים מן התורה הן אנשים פשוטים שהם פראסטאקיס גמורים אפילו אמות העולם צריכים לקבל חיות וכו' וכו' כמבאר כל זה בסימן הנזכר לעיל עין שם היטב ובתוך זה נכלל מה שנכנס לדירה הנ"ל כי מבאר שם: וגם עכשו כאן בחוץ לארץ באין ישראל לפעמים למקום וכו' וישראל באין לשם וכובשין המקום ומקדשין אותו שיהיה מקום ישראלי שזהו גם כן בחינת ארץ ישראל והיו יכולים לומר גזלנים אתם וכו' (רש"י על בראשית א א) אך על ידי "כח מעשיו" (תהלים קיא ו), על ידי זה יש לנו כח לכבש כל העולם ולקדשו בקדשת ישראל כי הוא יתברך בראה, וברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו וכו' (שם ברש"י הנ"ל) כמבאר שם זה היטב וגמר כל ענין התורה הזאת ואחר כך בא בשמחה גדולה וצוה לזמר אזמר בשבחין תכף קדם נטילת ידים לסעדה [מה שדרכו היה תמיד לזמר אחר ברכת המוציא] וגם, בעתים הללו שהיה חלוש מאד על פי רב לא היו מזמרים כלל אך עכשו מגדל השמחה צוה לזמר תכף וגם הוא בעצמו היה מזמר עמנו יחד ואחר כך היה מדבר ומשיח עמנו הרבה בשמחה גדולה ובחן אמתי נפלא ונורא מאד מאד וישב כל הסעדה בשמחה רבה ודבר והשיח הרבה עמנו וחזק אותנו מאד מאד בכמה וכמה לשונות וקצת מזה נדפס ואז צעק מעמק הלב: גיוואלד [אהה ! אל תיאשו את עצמכם ! ] ואמר בזה הלשון: קיין יאוש איז גאר ניט פאר האנדין ! ואי אפשר לציר הרמזים שרמז לנו בתנועותיו הקדושים איך להתחזק עד אין קץ ותכלית והתפאר בעצמו שהוא עתה בשמחה גדולה ואמר שהוא ביראה ובשמחה ואמר בלשון אשכנז: איך בין היינט פרום פריילך ולציר ולבאר החן האמת והיפי והפאר והקדשה והיראה והשמחה של אותו השבת לא יספיק כל עורות אילי נביות לבאר ואז ראינו ישועת ה' ונפלאותיו ונוראותיו העצומים שהוא חומל על עמו ישראל בכל עת שמתוך העלמה והסתרה כזאת נתהפך לרצון כזה שבתחלה לא היה יודע כלל באמת ומתוך אינו יודע כזה בא לידי התגלות כזה ואם באמת אין אנו יודעין כלל בענינו הקדוש בפרט בענין האינו יודע שלו שהוא ענין עמק ונסתר מאד ואמר בעצמו שהאינו יודע שלו הוא חדוש יותר מידיעה שלו כמבאר במקום אחר אך אף על פי כן במה שמתנוצץ בדעתנו ראינו אז נפלאות ונוראות אשר אי אפשר לבאר ולספר והעקר מה שראינו ישועת ה' מה שחמל עלינו ברחמיו הפשוטים וגלה לנו דברים האלה שהיו מחיין אותנו ומחזקין אותנו מאד מאד בלי שעור וערך את כל אחד ואחד מהיושבים שם וכל אחד נדמה לו שעמו לבד הוא מדבר ושאליו לבד מגיעים כל הדברים האלה וגם בחסדו הגדול כבר זכינו להחיות עם רב עם הדברים האלה ועדין דבריו חיים וקימים ונאמנים ונחמדים לעד ומחיין נפשות הרבה מה אדבר, חסדו גבר עלינו ואמת ה' לעולם אחר כך ביום ראשון שכתבתי זאת התורה ואחר כך הבאתי הכתב לפניו ותפס בידו ברפיון ידים ומחמת זה נפל מידו לחוץ על הארץ לפני החלון שהיה עומד לפניו אז והסתכל בו לחוץ לתוך הגן והגבהתי הכתב וחזרתי ומסרתי לידו הקדושה והסתכל וראה בו כל מה שכתוב עד הסוף אחר כך ענה ואמר: מה זה כתבת ? הלא זה שחתי לי בעצמי ! והדברים עתיקים אמר הכותב, ידידי הקורא, עין היטב בהתורה השיך לזה הספור ב"לקוטי תנינא" סימן ע"ח המתחלת ואתחנן וכו', ואז תבין היטב ספור הזה וינעם לנפשך לעד
בְּ"לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא" סִימָן ע"ח בְּעִנְיַן הַנְהָגַת הַפְּשִׁיטוּת וְכוּ', כִּי לִפְעָמִים הַצַּדִּיק אִישׁ פָּשׁוּט לְגַמְרֵי שֶׁקּוֹרִין פְּרָאסְטִיק וְכוּ' עַיֵּן שָׁם

יֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְסַפֵּר אֵיךְ וּבְאֵיזֶה עִנְיָן נֶאֶמְרָה זאת הַתּוֹרָה

אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר בִּכְתָב כָּל מַה שֶּׁעָבַר בְּעִנְיָן זֶה

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אֶרְשׁם מַה שֶּׁאֶפְשָׁר

דַּע כִּי זאת הַתּוֹרָה נֶאֶמְרָה בְּשַׁבָּת נַחֲמוּ בְּאוּמַאן סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה

בְּאוֹתָהּ הָעֵת בְּסָמוּךְ נִכְנַס לְדִירָה אַחֶרֶת שֶׁנִּסְתַּלֵּק שָׁם

וְאוֹתָהּ הַדִּירָה הָיְתָה טוֹבָה לְפָנָיו מְאד לְיַשֵּׁב בָּהּ

כִּי הָיָה לוֹ שָׁם רַחֲבַת יָדַיִם וַאֲוִיר יָפֶה

כִּי הָיָה שָׁם גַּן לִפְנֵי הַחַלּוֹנוֹת

אַךְ הַדִּירָה הָיְתָה שֶׁל וְכוּ'

וְסָמוּךְ לְשַׁבַּת נַחֲמוּ נִכְנַס לְשָׁם

וְעַל אוֹתוֹ הַשַּׁבָּת

נִתְקַבְּצוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים שֶׁבָּאוּ אֵלָיו עַל שַׁבָּת קדֶשׁ

וְהָיָה קִבּוּץ גָּדוֹל

וּבְלֵיל שַׁבֶּת קדֶשׁ נִכְנַס מֵחַדְרוֹ לַבַּיִת שֶׁהָיָה הָעוֹלָם מְקֻבָּצִים שָׁם

וְהָיָה חָלוּשׁ מְאד מְאד כִּמְעַט לא הָיָה לוֹ כּחַ לְדַבֵּר

וְתֵכֶף קִדֵּשׁ עַל הַכּוֹס

וְאַחַר הַקִּדּוּשׁ יָשַׁב אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן

וְלא חָזַר לְחַדְרוֹ תֵּכֶף כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד בְּעֵת הַקִּבּוּץ

וְיָשַׁב בַּחֲלִישׁוּת גָּדוֹל

וְהִתְחִיל לָשִׂיחַ וּלְדַבֵּר מְעַט בַּחֲלִישׁוּת וּבַעֲיֵפוּת גָּדוֹל

עָנָה וְאָמַר: מָה אַתֶּם נוֹסְעִים אֶצְלִי ?

הֲלא אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ עַתָּה כְּלָל ?!

כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֵר תּוֹרָה יֵשׁ לָכֶם עַל מָה לִנְסֹעַ וְלָבוֹא אֵלַי, אֲבָל עַתָּה עַל מָה בָּאתֶם ? הֲלא אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ עַתָּה כְּלָל ?!

כִּי אֲנִי עַתָּה רַק פְּרָאסְטִיק לְגַמְרֵי

וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׂיחָה זאת וְכָפַל וְשִׁלֵּשׁ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁהוּא רַק אִישׁ פָּשׁוּט לְגַמְרֵי וְשֶׁהוּא פְּרָאסְטִיק

וְאָז אָמַר שֶׁהוּא מְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ עַתָּה רַק בַּמֶּה שֶּׁהָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׂיחָה זאת

שֶׁבֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וּכְלָל לא וְשֶׁהוּא רַק פְּרָאסְטִיק לְגַמְרֵי

רַק שֶׁהוּא מְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ בַּמֶּה שֶּׁהָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וּמִתּוֹךְ שִׂיחָה זאת הִתְחִיל לְדַבֵּר וּלְבָאֵר כָּל עִנְיָן הַנּוֹרָא הַהוּא

אֵיךְ מְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ בְּעֵת הַפְּשִׁיטוּת מֵהַדֶּרֶךְ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְשֶׁבָּזֶה מְחַיִּין אֶת כָּל הַפְּשׁוּטִים שֶׁבָּעוֹלָם

הֵן לוֹמְדִים וּבַעֲלֵי תּוֹרָה בְּעֵת שֶׁבְּטֵלִים מִן הַתּוֹרָה

הֵן אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים שֶׁהֵם פְּרָאסְטַאקִיס גְּמוּרִים

אֲפִילּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם צְרִיכִים לְקַבֵּל חִיּוּת וְכוּ' וְכוּ'

כַּמְבאָר כָּל זֶה בַּסִּימָן הַנִּזְכָּר לְעֵיל עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב

וּבְתוֹךְ זֶה נִכְלָל מַה שֶּׁנִּכְנַס לַדִּירָה הַנַּ"ל

כִּי מְבאָר שָׁם: וְגַם עַכְשָׁו כָּאן בְּחוּץ לָאָרֶץ בָּאִין יִשְׂרָאֵל לִפְעָמִים לַמָּקוֹם וְכוּ'

וְיִשְׂרָאֵל בָּאִין לְשָׁם וְכוֹבְשִׁין הַמָּקוֹם וּמְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם יִשְׂרְאֵלִי

שֶׁזֶּהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וְהָיוּ יְכוֹלִים לוֹמַר גַּזְלָנִים אַתֶּם וְכוּ'

אַךְ עַל יְדֵי "כּחַ מַעֲשָׂיו", עַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לָנוּ כּחַ לִכְבּשׁ כָּל הָעוֹלָם וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל

כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בְּרָאָהּ, וּבִרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ וְכוּ'

כַּמְבאָר שָׁם זֶה הֵיטֵב

וְגָמַר כָּל עִנְיַן הַתּוֹרָה הַזּאת

וְאַחַר כָּךְ בָּא בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְצִוָּה לְזַמֵּר אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין תֵּכֶף

קדֶם נְטִילַת יָדַיִם לִסְעֻדָּה

[מַה שֶּׁדַּרְכּוֹ הָיָה תָּמִיד לְזַמֵּר אַחַר בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא]

וְגַם, בָּעִתִּים הַלָּלוּ שֶׁהָיָה חֲלוּשׁ מְאד עַל פִּי רב לא הָיוּ מְזַמְּרִים כְּלָל

אַךְ עַכְשָׁו מִגּדֶל הַשִּׂמְחָה צִוָּה לְזַמֵּר תֵּכֶף

וְגַם הוּא בְּעַצְמוֹ הָיָה מְזַמֵּר עִמָּנוּ יַחַד

וְאַחַר כָּךְ הָיָה מְדַבֵּר וּמֵשִׂיחַ עִמָּנוּ הַרְבֵּה בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּבְחֵן אֲמִתִּי נִפְלָא וְנוֹרָא מְאד מְאד

וְיָשַׁב כָּל הַסְּעֻדָּה בְּשִׂמְחָה רַבָּה וְדִבֵּר וְהֵשִׂיחַ הַרְבֵּה עִמָּנוּ

וְחִזֵּק אוֹתָנוּ מְאד מְאד בְּכַמָּה וְכַמָּה לְשׁוֹנוֹת

וּקְצָת מִזֶּה נִדְפַּס

וְאָז צָעַק מֵעמֶק הַלֵּב: גִּיוַואלְד [אֲהָה ! אַל תְּיָאֲשׁוּ אֶת עַצְמְכֶם ! ]

וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: קֵיין יֵאוּשׁ אִיז גָּאר נִיט פַאר הַאנְדִין !

וְאִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר הָרְמָזִים שֶׁרָמַז לָנוּ בִּתְנוּעוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים

אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק עַד אֵין קֵץ וְתַכְלִית

וְהִתְפָּאֵר בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא עַתָּה בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה

וְאָמַר שֶׁהוּא בְּיִרְאָה וּבְשִׂמְחָה

וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: אִיךְ בִּין הַיינְט פְרוּם פְרֵיילַךְ

וּלְצַיֵּר וּלְבָאֵר הַחֵן הָאֱמֶת וְהַיּפִי וְהַפְּאֵר וְהַקְּדֻשָּׁה וְהַיִּרְאָה וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל אוֹתוֹ הַשַּׁבָּת לא יַסְפִּיק כָּל עוֹרוֹת אֵילֵי נְבָיוֹת לְבָאֵר

וְאָז רָאִינוּ יְשׁוּעַת ה' וְנִפְלְאוֹתָיו וְנוֹרְאוֹתָיו הָעֲצוּמִים שֶׁהוּא חוֹמֵל עַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת

שֶׁמִּתּוֹךְ הַעֲלָמָה וְהַסְתָּרָה כָּזאת נִתְהַפֵּךְ לְרָצוֹן כָּזֶה

שֶׁבִּתְחִלָּה לא הָיָה יוֹדֵעַ כְּלָל בֶּאֱמֶת

וּמִתּוֹךְ אֵינוֹ יוֹדֵעַ כָּזֶה בָּא לִידֵי הִתְגַּלּוּת כָּזֶה

וְאִם בֶּאֱמֶת אֵין אָנוּ יוֹדְעִין כְּלָל בְּעִנְיָנוֹ הַקָּדוֹשׁ

בִּפְרָט בְּעִנְיַן הָאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא עִנְיָן עָמק וְנִסְתָּר מְאד

וְאָמַר בְּעַצְמוֹ שֶׁהָאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁלּוֹ הוּא חִדּוּשׁ יוֹתֵר מִידִיעָה שֶׁלּוֹ כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן בַּמֶּה שֶּׁמִּתְנוֹצֵץ בְּדַעְתֵּנוּ רָאִינוּ אָז נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר

וְהָעִקָּר מַה שֶּׁרָאִינוּ יְשׁוּעַת ה' מַה שֶּׁחָמַל עָלֵינוּ בְּרַחֲמָיו הַפְּשׁוּטִים וְגִלָּה לָנוּ דְּבָרִים הָאֵלֶּה

שֶׁהָיוּ מְחַיִּין אוֹתָנוּ וּמְחַזְּקִין אוֹתָנוּ מְאד מְאד בְּלִי שִׁעוּר וְעֵרֶךְ אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַיּוֹשְׁבִים שָׁם

וְכָל אֶחָד נִדְמֶה לוֹ שֶׁעִמּוֹ לְבַד הוּא מְדַבֵּר וְשֶׁאֵלָיו לְבַד מַגִּיעִים כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה

וְגַם בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל כְּבָר זָכִינוּ לְהַחֲיוֹת עַם רַב עִם הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה

וַעֲדַיִן דְּבָרָיו חַיִּים וְקַיָּמִים וְנֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים לָעַד וּמְחַיִּין נְפָשׁוֹת הַרְבֵּה

מָה אֲדַבֵּר, חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם

אַחַר כָּךְ בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁכָּתַבְתִּי זאת הַתּוֹרָה

וְאַחַר כָּךְ הֵבֵאתִי הַכְּתָב לְפָנָיו וְתָפַס בְּיָדוֹ בְּרִפְיוֹן יָדַיִם

וּמֵחֲמַת זֶה נָפַל מִיָּדוֹ לַחוּץ עַל הָאָרֶץ לִפְנֵי הַחַלּוֹן שֶׁהָיָה עוֹמֵד לְפָנָיו אָז

וְהִסְתַּכֵּל בּוֹ לַחוּץ לְתוֹךְ הַגָּן

וְהִגְבַּהְתִּי הַכְּתָב וְחָזַרְתִּי וּמְסַרְתִּי לְיָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה

וְהִסְתַּכֵּל וְרָאָה בּוֹ כָּל מַה שֶּׁכָּתוּב עַד הַסּוֹף

אַחַר כָּךְ עָנָה וְאָמַר: מַה זֶּה כָּתַבְתָּ ? הֲלא זֶה שַׂחְתִּי לִי בְּעַצְמִי !

וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים

אָמַר הַכּוֹתֵב, יְדִידִי הַקּוֹרֵא, עַיֵּן הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה הַשַּׁיָּךְ לְזֶה הַסִּפּוּר בְּ"לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא" סִימָן ע"ח הַמַּתְחֶלֶת וָאֶתְחַנַּן וְכוּ', וְאָז תָּבִין הֵיטֵב סִפּוּר הַזֶּה וְיֻנְעַם לְנַפְשְׁךְ לָעַד
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כא
...באו אל הספינה אנשי חיל שקורין ברנד ואך [כמו משמר הגבול] ורבנו זכרונו לברכה, עם האיש שלו הנ"ל רצו עוד לבוא להתנפל לפני רגלי הקפיטן ולהתחנן לו שיניח אותם לשוב אל הספר אך בתוך כך עקרו [עוגני הספינה] וברחו לצד שהרוח נשאם מחמת פחד כי המלחמה נתעוררה מיד ונשמע קולם מאד ושמעו שם על הספינה קול גדול מאד של [התותחים והפצצות] ושאר קולות כאלו מעניני מלחמה כי קולם נשמע למרחוק מאד וגדל הסכנה והאימה והפחד שהיה להם אז אין לשער ונפלו למשכב שניהם יחד ולא היה להם אפילו מים לשתות כי לא הכינו להם כלום כנ"ל וה' ברב
שיחות הר"ן - אות ער - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות ער - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר: "בהודו" שאומרים בערב שבת במנחה יכולין לשבר לבו מאד ולפרש כל שיחתו שם כי שם מדבר מענין צרות הנפש מאד, ומענין צעקה על כל דבר והוא מובן לכל כשאומרים "וכלהון מתעטרין בנשמתין חדתין" ראוי להתעורר מאד בשמחה גדולה והתלהבות גדול
הינדיק - בן המלך שהשתגע
...eip.co.il/?key=2561 - סיפורי מעשיות - מעשה מהינדיק - בן המלך שהשתגע וחשב שהוא הינדיק (תרנגול הודו) פעם אחת, בן מלך אחד נפל לשיגעון [השתגע וחשב] שהוא עוף הנקרא הינדיק, דהיינו תרנגול הודו. [בעקבות כך חשב בן המלך כי הוא] צריך לישב ערום תחת השולחן ולגרור חתיכות לחם ועצמות כמו הינדיק. וכל הרופאים נואשו מלעזור לו ולרפאו מזה והמלך היה בצער גדול עד שבא חכם אחד ואמר: אני מקבל על עצמי לרפאו. [מה עשה החכם? ] הפשיט גם כן את עצמו ערום, וישב תחת השולחן עם בן המלך הנ"ל, וגם כן גרר פרורים ועצמות. ושאלו בן המלך:...
חיי מוהר"ן - ריח - נסיעתו וישיבתו באומן
...אות ריח באומין קדם ראש השנה האחרון היה מספר עם אנשים שלו מענין הסתלקותו שכבר הוא אצלו שלש שנים אחר הסתלקותו כי מעת שבא עליו החולאת הוא נחשב בעיניו שכבר נסתלק מן העולם ואמר שאינו יודע באיזה זכות הוא חי בנס כל שלש שנים אלו וכו' אז ספרו אנשיו עמו והיו מתאנחים מאד כי מה נעשה ועל מי יעזב אותנו. והשיב רק אתם תחזיקו עצמכם ביחד, אז תהיו אנשים כשרים. ולא כשרים בלבד אלא אפילו צדיקים וטובים תהיו. כי השם יתברך יעזר לי בודאי שיהיה כרצוני כאשר רציתי מכבר כי בעזרת השם גמרתי ואגמר כרצוני בודאי ואמר שכל מי שייגע...
חיי מוהר"ן - קב - סיפורים חדשים
...אות קב שמעתי בשמו שספר בירושלים יש בית הכנסת שמביאין לשם כל המתים שבעולם ותכף שמת אחד בעולם מביאין לשם תכף אותו המת ושם דנין אותו היכן יהיה מקומו כי יש מתים בארץ ישראל שנושאין אותן לחוץ לארץ וכן להפך כמובא. ושם באותו בית הכנסת יושבין הבית דין שדנין כל אחד ואחד ונותנין לו מקומו הראוי לו. ויש אחד שדנין אותו שלא יהיה לו שום מקום ויהיה נאבד ונשלך בכף הקלע וכשמביאין את המת לשם אזי מביאין אותו במלבושים. ויש אחד שחסר לו מהמלבוש שלו איזה חסרון. כגון לאחד נחסר בית יד אחד מהמלבוש שלו ויש אחד שחסר לו חלק אחד...
שיחות הר"ן - אות כז
...זריז גדול מאד מאד בעבודת ה' להזדרז מאד בכל עת ובכל שעה לעשות הרבה בעבודת ה' כי עקר הוא העשיה, ללמד הרבה ולעשות מצוות הרבה ולהתפלל ולהתחנן הרבה לשפך לבו לפניו יתברך, וכיוצא בזה שאר עניני עבודת ה' אף על פי כן אל תהי נבהל כשאתה רואה בספרים קדושים עניני עבודות הרבה אל תהי נבהל מפני זה לאמר מתי אוכל לקים אחת מהנה מכל הענינים הללו, מכל שכן כלם כי צריך לבל יהיה מבהל לחטף הכל בבת אחת רק לילך בנחת בהדרגה מעט מעט ולא שיהא מבהל ומבלבל שרוצה לקים ולחטף הכל בבת אחת ומחמת זה נתבלבל לגמרי כמו שיש בשרפה חס ושלום...
מהו סוד העיבור? כיצד הוא אפשרי?
...נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=332 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סא - על ידי אמונת חכמים יש בזה שכל, שישאר הסוד אצלנו, אף על פי שמודיעין להם החכמה כי בודאי צריך להודיע להם החכמה כדי שידעו מחכמתנו, שאנו יודעין חכמה זו כמו שכתוב "כי היא חכמתכם" וכו' ואם כן, מאחר שמודיעין להם, אינו סוד כי הלא גם הם יודעין אך יש בזה שכל, שיכולין להודיע להם החכמה ואף על פי כן ישאר הסוד אצלנו וזה בחינת: "כי היא חכמתכם ובנתכם לעיני העמים" 'לעיני העמים' דיקא דהינו שהיא רק לעיני העמים בשעה שמודיעין להם ותכף אחר כך אינן...
חיי מוהר"ן - קעא - נסיעתו ללמברג
...- קעא - נסיעתו ללמברג אות קעא עוד היה לו ספר אחד שהוא גבוה עוד יותר ויותר אפילו מהספר הנשרף והוא ספר הגנוז. ואמר שאפילו גופו סלק כשכתבו ואותו הספר לא שזפתו עין. ואמר שהוא בחינת רזין דרזין כלומר אצלו נגד שאר הדברים שהוא מגלה] ואמר שמשיח יגיד על זה פרוש וספר הגנוז הזה כבר היה נגמר אצלו בתחלת שנת תקס"ו הינו חמש שנים קדם הסתלקותו. ועתה עמד והתבונן לאיזה דרגא הגיע אחר כך כי מעולם לא עמד על מדרגה אחת עד היום שנסתלק וממש בכל שעה ושעה השיג חדשות לפי מדרגתו הנוראה מאד. והבן מאד מאד כי מעלת גדלת ספר הגנוז...
שיחות הר"ן - אות ק
...לברכה מכבר] "ותתפשהו בבגדו" שהבעל דבר והסטרא אחרא תופסת את האדם בבגדו דהינו שמטריד אותו בטרדת בגדיו ומלבושיו כי טרדת הצטרכות מלבושים ובגדים של אדם הם מבלבלין מאד את האדם ומונעים אותו על ידי זה מעבודת השם יתברך וזהו "ותתפשהו בבגדו" אך מי שהוא בעל נפש ולבו חזק בה', אינו משגיח גם על זה אף על פי שאין לו בגד ללבש אף על פי כן אינו מטריד עצמו בזה ואינו רוצה להניח עצמו לבלבל בזה וזהו "וינח בגדו אצלה וינס" וכו' שמניח בגדו ומלבושו ונס ובורח מהם ואינו משגיח כלל על זה רק עושה את שלו בעבודת ה' כפי מה שיכול
מה היה החטא של משה רבנו?
...נחמן מברסלב מבאר כאן breslev.eip.co.il/?key=68 את החטא של משה שמנע ממנו להכנס לארץ? ומדוע בעצם החטא של משה מנע ממנו בהכרח להכנס לארץ? ז"א מדוע החטא הזה עצמו של משה, הוא בחינת פגם ארץ ישראל? תשובה: ראשית נצטט את לשון רבי נחמן מברסלב עצמו: וכשמתפלל קדם הדרוש צריך להתפלל בתחנונים ויבקש מאת הקדוש ברוך הוא מתנת חנם ולא יתלה בזכות עצמו אף על פי שעכשו נתעורר מטה עזו של עבודתו אין זה המטה כדי להתגאות אלא כדי להכניע הרע שבעדה כי ברבים יש בהם טובים ורעים וצריך להכניע הרע שברעים כנ"ל אבל לפני השם יתברך יעמד...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.4063 שניות - עכשיו 31_08_2026 השעה 03:16:08 - wesi2