ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב


נושאים בתורת ברסלב
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.


וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם וְכוּ'
א. כְּשֶׁיֵּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, דִּינִים עַל יִשְׂרָאֵל
עַל יְדֵי רִקּוּדִים וְהַמְחָאַת כַּף אֶל כַּף
נַעֲשֶׂה הַמְתָּקַת הַדִּינִין
ב. כִּי עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא
שֶׁגַּם הָעַכּוּ"ם יֵדְעוּ שֶׁיֵּשׁ אֱלהִים שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל
, כַּמּוּבָא בַּזוהַר
'כַּד אֲתָא יִתְרוֹ וַאֲמַר: "כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה'" וְכוּ', כְּדֵין אִתְיַקַּר וְאִתְעַלָּא שְׁמָא עִלָּאָה'
ג. וּלְעַכּוּ"ם אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לֵידַע גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
כִּי אִם עַל יְדֵי בְּחִינַת יַעֲקב

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בֵּית יַעֲקב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה'"
כִּי הוּא גִּלָּה אֱלקוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִשְּׁאָר הָאָבוֹת
כִּי אַבְרָהָם קְרָאוֹ הַר
וְיִצְחָק קְרָאוֹ שָׂדֶה
וְשָׂדֶה הוּא יוֹתֵר מֻשָּׂג וְנִצְרָךְ לְהָעוֹלָם מֵהַר
וְיַעֲקב קְרָאוֹ בַּיִת
שֶׁהוּא מְקוֹם יִשּׁוּב לִבְנֵי אָדָם יוֹתֵר מִשָּׂדֶה
הַיְנוּ שֶׁיַּעֲקב קָרָא אֶת מְקוֹם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ
שֶׁהוּא מְקוֹם הַתְּפִילָּה
בַּיִת
שֶׁהוּא מְקוֹם יִשּׁוּב לִבְנֵי אָדָם
כִּי הֶעֱלָה אֶת הַתְּפִילָּה מֵהַר וְשָׂדֶה
לִבְחִינַת בַּיִת
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תְּפִיסָה לִבְנֵי אָדָם יוֹתֵר מֵהַר וְשָׂדֶה
כִּי בִּבְחִינַת בַּיִת יֵשׁ גַּם לְעַכּוּ"ם הַשָּׂגָה
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִילָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים"
וּכְשֶׁהוּא בִּבְחִינַת בַּיִת
כְּדֵין אִתְיַקַּר שְׁמָא עִלָּאָה כַּנַּ"ל
וְזֶה פֵּרוּשׁ: "גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאד"
כְּלוֹמַר אֵימָתַי גָּדוֹל ה' ?
כְּשֶׁהוּא מְהֻלָּל מְאד
מִסִּטְרָא דְּמוֹתָא
, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַכּוּ"ם
[כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
עַל פָּסוּק: "וְהִנֵּה טוֹב מְאד"
"מְאד" 'זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת']
כְּשֶׁהוּא מְהֻלָּל מֵהֶם
אֲזַי הוּא גָּדוֹל
כִּי הוּא עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ
וְאֵימָתַי הוּא מְהֻלָּל מֵהֶם ?
"בְּעִיר אֱלקֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ"
דְּהַיְנוּ כְּשֶׁבְּחִינַת הַר נַעֲשֶׂה עִיר אֱלקֵינוּ
שֶׁהוּא יִשּׁוּב בְּנֵי אָדָם
בְּחִינַת בַּיִת, שֶׁהוּא מֻשָּׂג יוֹתֵר מֵהַר וְשָׂדֶה
דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמַּעֲלִין אֶת בְּחִינַת הַתְּפִילָּה
מִבְּחִינַת הַר לִבְחִינַת עִיר וּבַיִת
שֶׁאָז יֵשׁ גַּם לָעַכּוּ"ם הַשָּׂגָה כַּנַּ"ל
אָז דַּיְקָא גָּדוֹל ה'
כִּי זֶה עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ
כְּשֶׁגַּם הָרְחוֹקִים יוֹדְעִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ
כַּנַּ"ל
ד. וְעִנְיָן זֶה לְהַעֲלוֹת הַתְּפִילָּה
מִבְּחִינַת הַר וְשָׂדֶה לִבְחִינַת בַּיִת
בְּחִינַת עִיר אֱלקֵינוּ
כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ גַּם לָעַכּוּ"ם
שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם גַּם כֵּן הַשָּׂגָה בֶּאֱלקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ
אִי אֶפְשָׁר לְהֵעָשׂוֹת כִּי אִם עַל יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
'מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם וִיבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים'
כִּי עִקַּר הַתְּפִילָּה אֵינָם יוֹדְעִים כִּי אִם צַדִּיקֵי הַדּוֹר
כִּי יֵשׁ בַּעֲלֵי גַּאֲוָה
שֶׁאֵינָם רוֹצִים שֶׁיֵּלְכוּ לְצַדִּיקִים
וְאוֹמְרִים שֶׁהֵן בְּעַצְמָם יְכוֹלִים לְהִתְפַּלֵּל
וּמוֹנְעִים גַּם אֲחֵרִים כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם צַעַר אוֹ חוֹלֶה לֵילֵךְ לְצַדִּיקִים
עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: "הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ" וְכוּ'
כִּי זֶה הַבַּעַל גַּאֲוָה
מְכֻנֶּה בִּלְשׁוֹן אֲבִימֶלֶךְ
אֲבִי לְשׁוֹן רָצוֹן
כִּי הוּא רוֹצֶה לִמְלךְ

וְהַיְנוּ אֲבִימֶלֶךְ
כִּי בֶּאֱמֶת צַדִּיק מוֹשֵׁל בִּתְפִילָּתוֹ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "צַדִּיק מוֹשֵׁל" וְכוּ'
וְהוּא מִתְגָּאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁיָּכוֹל לְהִתְפַּלֵּל וְיֵשׁ לוֹ הַמֶּמְשָׁלָה
וְעַל כֵּן מְכֻנֶּה בְּשֵׁם אֲבִימֶלֶךְ
כִּי הוּא רוֹצֶה לִמְלךְ וְאוֹמֵר: אֲנָא אֶמְלךְ
וְזֶה פֵּרוּשׁ: "הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ"
אֵשֶׁת רָאשֵׁי תֵּבוֹת "אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח"
זֶה בְּחִינַת תְּפִילָּה

דְּהַיְנוּ הָשֵׁב אֵשֶׁת, בְּחִינַת הַתְּפִילָּה, לְהַצַּדִּיק
כִּי נָבִיא הוּא
כִּי 'הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִילָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים'
וּמְשַׁגֵּר תְּפִילָּה סְדוּרָה בְּפִיו
כְּדֵי שֶׁיֵּהָנֶה מִתְּפִילָּתוֹ
וְזֶה: כִּי נָבִיא הוּא, לְשׁוֹן נִיב שְׂפָתָיִם
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .
"בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם" אִם שְׁגוּרָה תְּפִילָּתוֹ בְּפִיו וְכוּ'
הָשֵׁב, רָאשֵׁי תֵבוֹת: הַר שָׂדֶה, בַּיִת
זֶה רֶמֶז שֶׁתְּפִילַּת הַצַּדִּיק הִיא בִּשְׁלֵמוּת
שֶׁמַּעֲלֶה אוֹתָהּ מִבְּחִינַת הַר וְשָׂדֶה לִבְחִינַת בַּיִת כַּנַּ"ל
אֲבָל אֵלּוּ הַבַּעֲלֵי גַּאֲוָה
מְעַכְּבִים תַאֲוַותוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
וְאֵינָם מְבַקְשִׁים מִצַּדִּיקִים שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ עֲלֵיהֶם
כִּי חוֹשְׁבִים שֶׁהִתְעַנּוּ וְסִגְּפוּ אֶת עַצְמָם, וּבָזֶה הֵם צַדִּיקִים
אֲבָל הָאֱמֶת אֵינוֹ כֵּן
כִּי כָּל הַתַּעֲנִיתִים שֶׁהִתְעַנּוּ
אֵין זֶה אֶלָּא כְּמוֹ שַׂק שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חוֹרִים הַרְבֵּה
וּכְשֶׁמְּרִיקִים אֶת הַשַּׂק
אַף עַל פִּי כֵן נִשְׁאֲרוּ בּוֹ הַחוֹרִים

וְהַגּוּף נִקְרָא שַׂק
כְּמַאֲמַר הַתַּנָּא: שִׁינְנָא, שְׁרֵי שַׂקָּךְ
וְאִם הִתְבּוֹנְנוּ בְּעַצְמָן
הָיוּ רוֹאִים
אַחַר כָּל הַתַּעֲנֵיתִים
עֲדַיִן נִשְׁאֲרוּ אֶצְלָם כָּל תַאֲוַותָם קְשׁוּרִים בְּשַׂקָּם, הַיְנוּ בְּגוּפָם
וְלא תַאֲוַותָם בִּלְבַד נִשְׁאַר קָשׁוּר בְּגוּפָם
כִּי אִם גַּם תַאֲוַות אֲבִיהֶם שֶׁיֵּשׁ אֶצְלָם מִשְּׁעַת הַהוֹלָדָה
מֵחֲמַת שֶׁלּא נִתְקַדֵּשׁ אָבִיו בִּשְׁעַת זִוּוּג
גַּם זֶה קָשׁוּר בְּגוּפָם עֲדַיִן
וּבְוַדַּאי אִלּוּ הָיוּ רוֹאִים אֶת כָּל זֶה
חֲרָדָה גְּדוֹלָה הָיָה נוֹפֵל עֲלֵיהֶם
כִּי הָיוּ רוֹאִים אֵיךְ הֵם עוֹמְדִים בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה וּשְׁפָלָה
וְזֶה פֵּרוּשׁ: "וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם וְהִנֵּה אִישׁ צְרוֹר כַּסְפּוֹ בְּשַׂקוֹ"
אַחַר כָּל הַתַּעֲנִיתִים
שֶׁהוּא הֲרָקַת הַשַּׂק, בְּחִינַת הַגּוּף

עֲדַיִן וְהִנֵּה אִישׁ צְרוֹר כַּסְפּוֹ
שֶׁקָּשׁוּר וְצָרוּר כַּסְפּוֹ וְתַאֲוַותוֹ בְּשַׂקּוֹ וְגוּפוֹ
וַיִּרְאוּ אֶת צְררוֹת כַּסְפֵּיהֶם הֵמָּה וַאֲבִיהֶם
הַיְנוּ, לא דַּי צְרוֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם, שֶׁהוּא תַּאֲווֹת עַצְמָן
כִּי אִם גַּם הֵמָּה וַאֲבִיהֶם
הַיְנוּ הַתַּאֲווֹת שֶׁל אֲבִיהֶם
גַּם הֵמָּה לא נָפְלוּ מֵהֶם
וַיִּירָאוּ כִּי חֲרָדָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם
וַאֲזַי לא הָיוּ רוֹצִים לְהִשְׂתָּרֵר וְלִמְלךְ
וְזֶה פֵּרוּשׁ: וַיּאמֶר לָהֶם יַעֲקב אֲבִיהֶם אתִי שִׁכַּלְתֶּם, יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְכוּ'
זֶה רֶמֶז עַל תּוֹכַחַת הַשֵּׂכֶל
כִּי הַשֵּׂכֶל מוֹכִיחַ אֶת הַבַּעֲלֵי גַּאֲוָה הָרוֹצִים לְהִתְגַּדֵּל
יַעֲקב הוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל
כְּמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: "וַיַּעְקְבֵנִי" 'וְחַכְּמַנִי'
אֲבִיהֶם, כִּי אָב בְּחָכְמָה
וְהַיְנוּ שֶׁהַשֵּׂכֶל מוֹכִיחָם וְאוֹמֵר לָהֶם.
אתִי שִׁכַּלְתֶּם, כִּי 'כָּל הַמִּתְגָּאֶה חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ'

יוֹסֵף אֵינֶנּוּ זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמְעֻוָּת
הַיְנוּ עֲדַיִן לא תִּקַּנְתֶּם הַמְעֻוָּת שֶׁהוּא לְחֶרְפָּה וּלְקָלוֹן
וְיֵשׁ לָכֶם לְהִתְבַּיֵּשׁ מֵחֲמָתוֹ
כִּי תִּקּוּן הַמְעֻוָּת הוּא בְּחִינַת יוֹסֵף
עַל שֵׁם: "אָסַף אֱלהִים אֶת חֶרְפָּתִי"
וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ הַיְנוּ
עַל יְדֵי שֶׁאֵין לְךָ בְּחִינַת יוֹסֵף
אֵין לְךָ בְּחִינוֹת שִׁמְעוֹן
וְשִׁמְעוֹן הוּא בְּחִינַת
"כִּי שָׁמַע ה' כִּי שְׂנוּאָה אָנכִי"
כִּי אַתָּה אֵינְךָ שָׂנוּא

כִּי מֵחֲמַת שֶׁלּא תִּקַּנְתָּ אֶת עַצְמְךָ
בְּוַדַּאי אֵינְךָ יָכוֹל לְהוֹכִיחַ אֲחֵרִים
כִּי יאמְרוּ לְךָ קְשׁט עַצְמְךָ תְּחִלָּה וכוּ'
וְעַל כֵּן אֵינְךָ שָׂנוּא
כִּי הַמּוֹכִיחַ הוּא שָׂנוּא
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
'הַאי צוּרְבָא מֵרַבָּנָן דִּמְרַחֲמֵי לֵהּ בְּנֵי מָתָא, לָאו מִשּׁוּם דְּמַעֲלֵי טְפֵי, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּלָא מוֹכַח לְהוּ בְּמִלֵּי דִּשְׁמַיָּא'
נִמְצָא שֶׁהַמּוֹכִיחַ הוּא שָׂנוּא
וְאֶת בִּנְיָמִין תִּקָּחוּ
זֶה מוֹרֶה עַל גַּדְלוּת

כִּי פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: בִּנְיָמִין, עַל שֵׁם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בֶּן יָמִין
וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא גָּבוֹהַּ מִכָּל הָאֲרָצוֹת
וְהַיְנוּ, לא דַּי שֶׁאֵין לָכֶם כָּל הַבְּחִינוֹת הַלָּלוּ
עִם כָּל זֶה וְאֶת בִּנְיָמִין תִּקָּחוּ
שֶׁאַתֶּם לוֹקְחִים לְעַצְמְכֶם גַּדְלוּת
וְהַיְנוּ דְּסִיֵּם הַשֵּׂכֶל הַמּוֹכִיחַ אוֹתָם
עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה
כִּי הַכּל נוֹפֵל עָלַי
כִּי כָּל הַמִּתְגָּאֶה חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ
ה. וְהָעֵצָה הַיְּעוּצָה לְבַטֵּל הַגַּאֲוָה
שֶׁהִיא הָעֲבוֹדָה זָרָה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב"
הָעִקָּר הוּא עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיקִים
כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים 'בִּתְרוּעָה דְּאִיהוּ רוּחָא, אִתְעֲבִיר אֵל אַחֵר'
וְצַדִּיק הוּא בְּחִינַת רוּחָא
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ"
וְעַל יָדוֹ נִכְנָע רוּחַ גָּבוֹהַּ, אֵל אַחֵר
וְנַעֲשֶׂה מֵאַחֵר, אֶחָד
כִּי הוּא קוֹצָא דְּאוֹת ד'
שֶׁמִּמֶּנּוּ אַרְבַּע רוּחוֹת
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כּה אָמַר ה' מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בּאִי הָרוּחַ"
וְזֶה לְשׁוֹן תְּרוּעָה
לְשׁוֹן: "תְּרעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל"
כִּי הוּא מְשַׁבֵּר רוּחַ גָּבוֹהַּ
אֵל אַחֵר, כְּפִירוֹת
ו. וְזֶה בְּחִינַת רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף
כִּי רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף
נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הָרוּחַ שֶׁבַּלֵּב, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ
כִּי עַל יְדֵי שִׂמְחַת הַלֵּב
הוּא מְרַקֵּד וּמַכֶּה כַּף אֶל כַּף
וְכַמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים: 'וְהַאי רוּחָא נָשִׁב בְּשִׁית פִּרְקִין דִּדְרוֹעָא וּבְשִׁית פִּרְקִין דְּשׁוֹקִין'
וְהִיא בְּחִינַת הַמְחָאַת כַּף וּבְחִינַת רִקּוּדִין
וְזֶהוּ בְּחִינַת: "לִבּוֹ נָשָׂא אֶת רַגְלָיו"
הַיְנוּ עַל יְדֵי הָרוּחַ שֶׁבַּלֵּב
בָּאִים הָרִקּוּדִין
הַיְנוּ עַל יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ כַּנַּ"ל
נִתְבַּטֵּל הַגַּאֲוָה כַּנַּ"ל
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה"
וְנִתְבַּטֵּל הָעֲבוֹדַת אֱלִילִים
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם"
'זֶה עֲבוֹדַת אֱלִילִים' .
וּכְשֶׁנִּתְעַלֶּה הָרַגְלִין עַל יְדֵי הָרִקּוּדִין
בְּחִינַת נָשָׂא לִבּוֹ אֶת רַגְלָיו
וְנִתְבַּטֵּל הַגַּאֲוָה, הַיְנוּ הָעֲבוֹדָה זָרָה
עַל יְדֵי זֶה נִמְתָּקִין הַדִּינִים
כִּי 'כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם, חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם'
וּכְשֶׁנִּתְעַבֵּר הָעֲבוֹדָה זָרָה
נִתְעַבֵּר הַחֲרוֹן אַף וְנִמְשָׁכִין חֲסָדִים
וְאָז הָרַגְלִין הֵם בִּבְחִינַת רַגְלֵי חֲסִידָיו
הַיְנוּ בִּבְחִינַת חֲסָדִים
הַיְנוּ בְּחִינַת "חַסְדֵּי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים"
'הַנֶּאֱמָנִים' דַּיְקָא, כִּי נִתְבַּטְּלוּ הַמִּינוּת וְהַכְּפִירוֹת
וְגַם זֶה בְּחִינַת הַמְחָאַת כַּף
כִּי עַל יְדֵי הָרוּחַ נִתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַיָּדַיִם
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק"
'דּוֹפֵק' זֶה בְּחִינַת רוּחַ, כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים
וְסָמִיךְ לֵהּ: "דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחוֹר"
זֶה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הֶאָרַת הַיָּדַיִם
הַיְנוּ בְּחִינַת הַמְחָאַת כַּף
וְאָז נִתְבַּטֵּל הָעֲבוֹדָה זָרָה, הַיְנוּ הַכְּפִירוֹת
וְזֶה בְּחִינַת: "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה"
נִמְצָא, שֶׁעַל יְדֵי הַצַּדִּיק
הַיְנוּ בְּחִינַת רוּחַ שֶׁבַּלֵּב
נִתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם
הַיְנוּ בְּחִינַת רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף
וְנִתְבַּטֵּל הַגַּאֲוָה וְהַכְּפִירוֹת
וְנִתְרַבֶּה הָאֱמוּנָה
וְאָז נִתְקַיֵּם: "רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר"
שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה
כי המינות היא בחינת נטיו רגלי
כמ"ש "כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי"
שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם עַל שֶׁהִשִּׁיאוֹ לִבּוֹ לְמִינוּת, כַּמְבאָר שָׁם
וְ"רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר"
מוֹרֶה עַל אֱמוּנָה

וְאָז נִתְקַיֵּם "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה"
ז. וְהַתּוֹרָה הִיא גַּם כֵּן בְּחִינַת יָדַיִן וְרַגְלַיִן
כִּי יֵשׁ בְּהַתּוֹרָה נִגְלֶה וְנִסְתָּר
נִגְלֶה הוּא בְּחִינַת יָדַיִם
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחוֹר"
'מִן הַחוֹר'
הַיְנוּ חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת, שֶׁהוּא בְּנִגְלֶה

וְנִסְתָּר הֵם בְּחִינוֹת רַגְלַיִן
כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ" 'מַה יָרֵךְ בַּסֵּתֶר' וְכוּ'
וּכְלָלִיּוּת הַתּוֹרָה נִקְרֵאת לֵב
שֶׁמַּתְחֶלֶת בְּ"בֵּית" וּמְסַיֶּמֶת בֶּ"לָמֶד"

שֶׁשָּׁם מִשְׁכַּן הָרוּחַ
דְּנָשִׁיב בְּשִׁית פִּרְקִין דִּדְרוֹעִין וְשִׁית פִּרְקִין דְּרַגְלַיִן
הַיְנוּ בְּנִגְלֶה וּבְנִסְתָּר
ח. וְזֶה בְּחִינַת מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר, וְהָמָן
בְּחִינוֹת פּוּרִים
בְּחִינַת גּוֹרָל שֶׁהִפִּיל הָמָן
בְּחִינַת עמֶר שְׂעוֹרִים
כִּי הָמָן בְּחִינַת הָעֲבוֹדַת אֱלִילִים
כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ עֲבוֹדַת אֱלִילִים
וּבִשְׁבִיל זֶה הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל
בַּחֹדֶשׁ שֶׁמֵּת בּוֹ משֶׁה
כִּי משֶׁה הוּא מְבַטֵּל הָעֲבוֹדָה זָרָה
וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְבַּר מוּל בֵּית פְּעוֹר
כְּדֵי לְבַטֵּל הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבַּפְּעוֹר

כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל
כי משֶׁה גִּימַטְרִיָּא חֲרוֹן אַף
כִּי הוּא מְבַטֵּל חֲרוֹן אַף שֶׁל הָעֲבוֹדָה זָרָה
כִּי הוּא קִבֵּל הַתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת יָדַיִן וְרַגְלַיִן כַּנַּ"ל
שֶׁעַל יְדֵיהֶם נִתְבַּטֵּל הָעֲבוֹדַת אֱלִילִים כַּנַּ"ל
וְעַל כֵּן הִפִּיל פּוּר בַּיֶּרַח שֶׁמֵּת בּוֹ משֶׁה
כִּי חָשַׁב כִּי כְּבָר מֵת משֶׁה הַמְבַטֵּל כּחַ הָעֲבוֹדַת אֱלִילִים
וְאֵין עוֹד מִי שֶׁיּוּכַל לְבַטֵּל כּחַ הָעֲבוֹדַת אֱלִילִים
אֲבָל מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר הָיָה לָהֶם כּחַ לְבַטֵּל הָעֲבוֹדַת אֱלִילִים שֶׁל הָמָן
וּבִשְׁבִיל זֶה בִּימֵיהֶם קִבְּלוּ יִשְׂרָאֵל הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ
כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זַ"ל "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ"
'קִיְּמוּ מַה שֶּׁקִּבְּלוּ כְּבָר'
וזה 'קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ'
קִיְּמוּ, זֶה בְּחִינַת רַגְלַיִן
וְקִבְּלוּ, זֶה בְּחִינַת יָדַיִן
וְהוּא בְּחִינַת הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ כַּנַּ"ל
וְזֶה בְּחִינַת מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר
מרדכי מר דרור
דְּרוֹר, לְשׁוֹן חֵרוּת
זֶה בְּחִינַת יָדַיִם
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחוֹר" כַּנַּ"ל
וְאֶסְתֵּר הוּא בְּחִינַת שׁוֹקַיִן
מַה יָּרֵךְ בַּסֵּתֶר כַּנַּ"ל
וְזֶה לְשׁוֹן פּוּרִים
הַיְנוּ בִּיטּוּל הָעֲבוֹדַת אֱלִילִים
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי"
וְעַל יְדֵי הֶאָרַת מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר
הַיְנוּ בְּחִינַת הַיָּדַיִן וְרַגְלַיִן
נִתְבַּטְּלוּ הַכְּפִירוֹת וְנִתְרַבָּה אֱמוּנָה בָּעוֹלָם עַל יְדֵיהֶם
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיְהִי אמֵן אֶת הֲדַסָּה"
וּבָהּ כְּתִיב: "כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ"
כִּי שְׁנֵיהֶם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה
וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי הָרוּחַ כַּנַּ"ל
וְזֶה בְּחִינַת 'אֶסְתֵּר בְּרוּחַ הַקּדֶשׁ נֶאֶמְרָה'
הַיְנוּ בְּחִינַת "לִבּוֹ נָשָׂא אֶת רַגְלָיו"
כִּי עִקַּר הָעַכּוּ"ם תָּלוּי בָּהּ
שֶׁהִיא בְּחִינַת רַגְלַיִן
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת"
וְעַל כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הָעֲבוֹדַת אֱלִילִים עַל יָדָהּ
וְעַל כֵּן דַּיְקָא 'אֶסְתֵּר בְּרוּחַ הַקּדֶשׁ נֶאֶמְרָה'
אַף שֶׁבֶּאֱמֶת תִּקּוּן הָעֲבוֹדַת אֱלִילִים הוּא גַּם כֵּן עַל יְדֵי מָרְדֳּכַי כַּנַּ"ל
רַק מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הָעֲבוֹדַת אֱלִילִים תְּלוּיָה בָּהּ
וְעַל כֵּן עַל יָדָהּ עִקַּר הַתִּקּוּן
וְעַל כֵּן נִקְרֵאת הַמְּגִלָּה עַל שֵׁם אֶסְתֵּר
וְהַיְנוּ דְּדַיְקָא 'אֶסְתֵּר בְּרוּחַ הַקּדֶשׁ נֶאֶמְרָה'
כִּי הָרוּחַ הוּא בַּלֵּב
וְעַל יָדוֹ נִתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם
רַק הָעִקָּר תְּלוּיָה בָּרַגְלַיִם, בְּחִינַת אֶסְתֵּר
וְזֶה בְּחִינוֹת עמֶר שְׂעוֹרִים
עמֶר זֶה בְּחִינַת מָרְדֳּכַי
עַיִן מר
מָר דְּרוֹר
דְּרוֹר לְשׁוֹן חֵרוּת

הַיְנוּ בְּחִינַת חָרוּת עַל הַלֻּחֹת
[כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אַל תִּקְרֵי חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת]
שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתּוֹרָה בְּנִגְלֶה
שֶׁהוּא בְּחִינַת "עַיִן בְּעַיִן"
שְׂעוֹרִים זֶה בְּחִינַת אֶסְתֵּר בְּרוּחַ הַקּדֶשׁ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:"כִּשְׂעִירִים עֲלֵי דֶשֶׁא"
שֶׁהוּא לְשׁוֹן רוּחַ

וּבִשְׁבִיל זֶה כְּשֶׁבָּא הָמָן לְמָרְדֳּכַי
מְצָאוֹ עוֹסֵק בְּעמֶר שְׂעוֹרִים
אָמַר לָהֶם: עמֶר שְׂעוֹרִים דִּידְכוּ אָתֵי וְנִצַּח אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו, כַּמְבאָר בַּמִּדְרָשׁ
כִּי עַל יְדֵי עמֶר שְׂעוֹרִים
שֶׁהוּא בְּחִינַת יָדַיִן וְרַגְלַיִן
שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין
נִתְבַּטֵּל הָעֲבוֹדַת אֱלִילִים
שֶׁהוּא בְּחִינַת הָמָן בְּחִינַת גֵּאוּת כַּנַּ"ל
וּבִשְׁבִיל זֶה צִוָּה הָמָן לַעֲשׂוֹת עֵץ גָּבהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה
כִּי רָצָה לְבַטֵּל כּחַ שֶׁל חֲמִשִּׁים יוֹם שֶׁל סְפִירַת הָעמֶר
שֶׁהוּא הַכּחַ שֶׁל מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר
ט. וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: אָמַר לִי הַהוּא טַיְעָא: תָּא וְאַחְוֵי לָךְ בְּלוּעֵי דְּקרַח. אַזְלִי וַחֲזַאִי תְּרֵי בִּזְעֵי דְּהַוֵי נָפִיק מִנַיְהוּ קִטְרָא. שְׁקַל גְּבָבָא דְּעַמְרָא וּמַשְׁיֵהּ בְּמַיָּא. וְאַנְחֵהּ בְּרֵישֵׁהּ דְּרֻמְחֵהּ וְעַיְלֵהּ הָתָם, וְכִי אַפִּיק, הַוֵי אִחְרַךְ אִחְרוּכֵי. אָמַר לִי: אַצִּית ! מָה שְׁמָעִית ? וְשִׁמְעֵת דַּהַוֵי אָמְרִין: משֶׁה אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת וְהֵן בַּדָּאִין. אָמַר לִי: כָּל שְׁלשִׁים יוֹמָא מְהַדְּרָא לְהוֹ גֵּיהִנּוֹם לְהָכָא כְּבָשָׂר בְּקַלַּחַת, וְאָמְרִי הָכִי: משֶׁה וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת וְהֵן בַּדָּאִין.
רַשְׁבַּ"ם: בִּזְעֵי = בְּקָעִים דִּכְתִיב: וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה וְגוֹ'. קִטְרָא = עָשָׁן. שְׁקַל גְּבָבָא דְּעַמְרָא = לָקַח גִּזַּת צֶמֶר וּשְׁרָאָהּ בְּמַיִם. וְאִחְרַךְ אִחְרוּכֵי = הַנֵי גְּבָבֵי. וְאַף עַל פִּי שֶׁשָּׁרוּ אוֹתָהּ בְּמַיִם. אַצִּית = הַסְכֵּת וּשְׁמַע. וְשִׁמְעֵת דְּקָאָמְרֵי = שֶׁהֲרֵי יָרְדוּ חַיִּים שְׁאוֹלָה. כָּל תְּלָתִין יוֹמִין = כָּל ראשׁ חֹדֶשׁ. בְּקַלַּחַת = שֶׁמְּהַפְּכִין אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁתִּתְבַּשֵּׁל.
בְּלוּעֵי דְּקרַח כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ: 'קרַח מִין הָיָה'
הַיְנוּ בְּחִינַת הָעֲבוֹדַת אֱלִילִים, מִינוּת
וְחַזָאִי תְּרֵי בִּזְעֵי דְּנָפִיק מִנַּיְהוּ קִטְרָא
הַיְנוּ בְּחִינַת הַחֲרוֹן אַף שֶׁגּוֹרְמִים בְּמִינוּת
כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
'כָּל זְמַן שֶׁעֲבוֹדַת אֱלִילִים בָּעוֹלָם, חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם'
וּ'תְרֵי בִּזְעֵי'
זֶה בְּחִינוֹת תְּרֵי נִקְבֵי הָאַף, שֶׁיּוֹצֵא מֵהֶם הֶעָשָׁן

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ"
וְשָׁקִיל גְּבָבָא דְּעַמְרָא
זֶה בְּחִינַת עמֶר כַּנַּ"ל
וּמַשְׁיֵהּ בְּמַיָּא זֶה בְּחִינַת שְׂעוֹרִים
בְּחִינַת אֶסְתֵּר בְּרוּחַ הַקּדֶשׁ
שֶׁהוּא בְּחִינַת רַגְלַיִן כַּנַּ"ל
כִּי הָרַגְלַיִן הֵם אֲפִיקֵי מַיִם
כִּי הֵם בְּחִינַת עַרְבֵי נַחַל

כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'רַגְלוֹהִי דְּבַר נָשׁ אִנּוּן עָרְבִין לֵהּ'
'עָרְבִין' זֶה בְּחִינַת עַרְבֵי נַחַל, אֲפִיקֵי מַיִם
הַיְנוּ בְּחִינַת מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר
בְּחִינַת יָדַיִם וְרַגְלַיִם
בְּחִינַת הַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין כַּנַּ"ל
וְאַנְחֵהּ בְּרֵישֵׁהּ דְּרֻמְחֵא
רמַח, דָּא רוּחַ מֵ"ם
שֶׁהוּא מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בּאִי הָרוּחַ
כִּי הַמֵּ"ם הִיא אַרְבַּע רוּחוֹת
שֶׁהִיא בְּחִינַת רוּחַ הַצַּדִּיק

דְּנָשֵׁב בְּיָדַיִן וְרַגְלַיִן כַּנַּ"ל
וְראשׁ הָרמַח הוּא הַצַּדִּיק
כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת הָרוּחַ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" כַּנַּ"ל
וְאַפְקִינְהוּ, וְאִחְרַךְ אִחְרוּכֵי
אִחְרַךְ, לְשׁוֹן חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים
כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .
'לא יַחֲרךְ רְמִיָּה צֵידוֹ' 'לא יִחְיֶה וְלא יַאֲרִיךְ'
וְהַיְנוּ: 'וְאִיחְרַךְ אִיחְרוּכֵי'
לְשׁוֹן חַיִּים וַאֲרִיכַת יָמִים
כִּי עַל יְדֵי בִּיטּוּל הַגַּאֲוָה, הַיְנוּ הָעֲבוֹדַת אֱלִילִים
עַל יְדֵי זֶה הַחָכְמָה עַל תִּקּוּנָהּ
כַּנַּ"ל
וְעַל יְדֵי חָכְמָה יִחְיֶה וְיַאֲרִיךְ יָמִים
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה" וְכוּ'
אָמַר לִי: אַצִּית לְהוּ. וְשִׁמְעֵת דְּאָמְרִין: משֶׁה אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת שֶׁהֵן מוֹדִין עַל הָאֱמֶת.
כִּי כְּשֶׁמִּתְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לְצַדִּיקִים כְּדֵי לְקַבֵּל מֵהֶם הָרוּחַ כַּנַּ"ל
וְעַל יְדֵי זֶה נִשְׁבָּר הַגַּאֲוָה וְהָעֲבוֹדַת אֱלִילִים
וְאָז מַכִּירִין אֲפִילּוּ אֵלּוּ שֶׁהֵם מִסִּטְרָא דְּמוֹתָא
אֶת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ כַּנַּ"ל
וְאָמַר לִי: כָּל שְׁלשִׁים יוֹמִין מְהַדְּרָא לְהוֹ גֵּיהִנּוֹם לְהָכָא. וְאָמְרִי הָכִי: משֶׁה וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת.
פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל: בְּכָל ראשׁ חֹדֶשׁ
הַתְּשׁוּבָה הוּא ראשׁ חֹדֶשׁ
כִּי בְּראשׁ חֹדֶשׁ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה
כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
וְזֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה
וְהַתְּשׁוּבָה הַזּאת נִשְׁתַּלְשְׁלָה בְּכָל הַנִּבְרָאִים בְּראשׁ חֹדֶשׁ
וּבִשְׁבִיל זֶה גַּם קרַח וַעֲדָתוֹ מֻכְרָחִים לְאֵיזֶה חֲרָטָה בְּראשׁ חֹדֶשׁ
אֲבָל הַתְּשׁוּבָה אֵינָהּ מוֹעִיל לָהֶם
כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא רַק בָּעוֹלָם הַזֶּה
כִּי מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְכוּ'
וְנִמְצָא בְּוַדַּאי לא נִפְטָרִין בְּזֶה הַהוֹדָאָה שֶׁהֵן מִתְחָרְטִין וּמוֹדִין
מִדִּין גֵּיהִנּוֹם
וְעַל כֵּן מְהַדְרָא לְהוֹ גֵּיהִנּוֹם לְהָכָא
כִּי אֵין נִפְטָרִין בָּזֶה
וְאַף עַל פִּי כֵן
אֵין גֵּיהִנּוֹם בְּראשׁ חֹדֶשׁ כְּמוֹ בִּשְׁאָר יָמִים
וְהַגֵּיהִנּוֹם שֶׁל ראשׁ חֹדֶשׁ
אֵינוֹ אֶלָּא הַחֲרָטָה
שֶׁמִּתְחָרְטִים וּמוֹדִים וּמִתְבַּיְּשִׁין
זֶה בְּעַצְמוֹ גֵּיהִנּוֹם שֶׁלָּהֶם

וְזֶהוּ דְּדִיֵּק: מְהַדְּרָא לְהוֹ גֵּיהִנּוֹם לְהָכָא
דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁמְּהַדְּרָא לְהוֹ לְהָכָא, שֶׁחוֹזְרִים וּמוֹדִים
הוּא הַגֵּיהִנּוֹם שֶׁלָּהֶם
י. וְזֶה פֵּרוּשׁ: 'וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם'
כִּי אִיתָא בִּמְכִילְתָּא: 'אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם הֻשְׁווּ אִשָּׁה לְאִישׁ לְכָל דִּינִים שֶׁבַּתּוֹרָה'
פֵּרוּשׁ, לְכָל דִּינִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְתִּיקָם
צָרִיךְ לְהַשְׁווֹת, הַיְנוּ לְיַחֵד, קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ
שֶׁהוּא בְּחִינַת אִשָּׁה וְאִישׁ
בְּחִינַת מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר
וְזֶה פֵּרוּשׁ: וְאֵלֶּה
'כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וְאֵלֶּה, מוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים'
בְּחִינַת תּוֹסֶפֶת וְרִבּוּי
בְּחִינַת גַּאֲוָה, עֲבוֹדָה זָרָה
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לא מֵרֻבְּכֶם חָשַׁק ה'"
שֶׁפֵּרוּשׁוֹ גַּאֲוָה
וְזֶה בְּחִינַת: 'מוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים'
שֶׁהוּא בְּחִינַת הָמָן עֲמָלֵק
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק"

וְתִקּוּנוֹ: הַמִּשְׁפָּטִים, בְּחִינַת רוּחַ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּלְרוּחַ מִשְׁפָּט וְכוּ' מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה"
כִּי עַל יְדֵי הָרוּחַ נִתְתַּקֵּן הַגַּאֲוָה וְהָעֲבוֹדַת אֱלִילִים כַּנַּ"ל
אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם
הַיְנוּ 'הֻשְׁווּ אִשָּׁה לְאִישׁ לְכָל דִּינִים שֶׁבַּתּוֹרָה'
הַיְנוּ בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּינִים
כִּי 'כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדַת אֱלִילִים בָּעוֹלָם, חֲרוֹן אַף וְדִינִים בָּעוֹלָם'
וְעַל יְדֵי הָרוּחַ הַנַּ"ל נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ
וְנִמְתָּקִין הַדִּינִים
וְנִסְתַּלֵּק חֲרוֹן אַף מִן הָעוֹלָם
וְהִנֵּה, כְּלַל הַדְּבָרִים אֵלּוּ
שֶׁעַל יְדֵי הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ
אִתְעֲבֵר אֵל אַחֵר, כְּפִירוֹת
וְעַל יְדֵי הָרוּחַ בָּאִים רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף
כִּי עַל יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ
נִתְעַלּוּ הָרַגְלַיִן, וְנִתְגַּלָּה הֶאָרַת הַיָּדַיִם, וְנִתְרַבָּה הָאֱמוּנָה
כַּמְבאָר לְמָעְלָה
וְעַל כֵּן כְּתִיב בְּיוֹסֵף, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק
"וּבִלְעָדֶיךָ לא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ"
כִּי בִּלְעֲדֵי בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק
אִי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת וּלְהָרִים הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם כַּנַּ"ל
וְהִנֵּה, מִכְּלַל הַדְּבָרִים אַתָּה שׁוֹמֵעַ
שֶׁנִּגְלֶה הוּא בְּחִינַת יָדַיִם
וְנִסְתָּר הוּא בְּחִינַת רַגְלַיִן
בְּחִינַת מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר
וְאַף שֶׁנִּסְתָּר הוּא לְמַעְלָה מִנִּגְלֶה
עִם כָּל זֶה הִתְגַּלּוּת הַנִּגְלֶה
הוּא בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ, דְּהַיְנוּ הַיָּדַיִם
וְהַנִּסְתָּר בָּרַגְלַיִן, שֶׁהִיא לְמַטָּה מִיָּדַיִם

וְהָעִנְיָן עָמק
אַךְ הוּא עִנְיָן שֶׁכָּתוּב בַּזוהַר, תַּנָּאִים בַּשּׁוֹקַיִן וְאָמוֹרָאִים בַּיָּדַיִן
וְאַף שֶׁהַתַּנָּאִים לְמַעְלָה מֵאָמוֹרָאִים
מִכָּל מָקוֹם הֵם בְּמָקוֹם שֶׁהוּא לְמַטָּה מִמְּקוֹם הָאָמוֹרָאִים
וְכֵן נְבִיאִים וּכְתוּבִים
וּכְבָר מְבאָר עַל זֶה תֵּרוּץ
[עוֹד רְאֵה זֶה מָצָאתִי מִכְּתַב יַד רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּעַצְמוֹ מֵעִנְיַן הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, וְזֶהוּ:]
וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים וְכוּ'
גאות
מוּדַעַת זאת בְּכָל הָאָרֶץ שֶׁהִיא מִדָּה מְגֻנָּה וְצָרִיךְ לִבְרחַ מִמֶּנָּה

אֲבָל יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁרוֹדְפִים אַחַר כָּבוֹד
וְרוֹצִים לִמְלךְ וּלְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם
וְאוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ לְאֵל יָדָם לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹנוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל תְּפִילּוֹת
וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: "הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה"
כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא [מִתְאַוֶּה לִתְפִילָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים
וְצָרִיךְ לֵילֵךְ אֶצְלָם שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ עָלָיו] עֲלֵיהֶם
אֲבָל בַּעֲלֵי גַּאֲוָה
אֵין הוֹלְכִים אֶל צַדִּיקִים לְבַקְשָׁם שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ עֲלֵיהֶם
וְגַם אֵין מַנִּיחִים שְׁאָר בְּנֵי אָדָם
שֶׁיֵּלְכוּ אֵצֶל צַדִּיקִים שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ עֲלֵיהֶם
כִּי אָמְרוּ אֵלּוּ בַּעֲלֵי גַּאֲוָה
שֶׁגַּם הֵם צַדִּיקִים וִיכוֹלִים לְהִתְפַּלֵּל
וְאֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ יוֹתֵר מֵהֶם
וּבָזֶה הֵם נִקְרָאִים בְּשֵׁם אֲבִימֶלֶךְ
אֲבִי לְשׁוֹן רָצוֹן
כְּמוֹ "וְלא אָבָה ה' אֱלקֶיךָ" וְכוּ'



תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך ועוד...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ק - כֻּלָּם לא בָּאוּ לְמַדְרֵגָתָם כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ק - כלם לא באו למדרגתם כי אם על ידי התבודדות ספרו לי שאמר, שמקטן ועד גדול אי אפשר להיות איש כשר באמת, כי אם על ידי התבודדות והיה מזכיר כמה וכמה צדיקים מפרסמים אמתיים ואמר, שכלם לא באו למדרגתם כי אם על ידי התבודדות וגם תפס איש אחד פשוט מנכדי הבעל שם טוב, זכרונו לברכה ואמר: גם זה מפרש שיחתו בכל פעם לפני השם יתברך בבכיה גדולה ואמר שזרע הבעל שם טוב רגילים בזה ביותר, כי הם מזרע דוד המלך עליו השלום וכל עסקו של דוד היה ענין זה, שהיה משבר לבו מאד לפני השם יתברך תמיד שזהו עקר ספר תהלים שיסד, כמבאר במקום אחר... לחץ להמשך...
חקירות ופילוסופיה. מדוע להתרחק מהן?
חקירות ופילוסופיה. מדוע להתרחק מהן? שאלה: רציתי לשאול מדוע רבי נחמן התנגד כ"כ לספרי הפילוסופיה והחקירות. וכי זה רע לחקור כדי לדעת את האמת? כמו כן, אם לא נחקור אז כיצד נדע במה להאמין? הרי גם אדם שמאמין במשהו, זה הכל תמיד תוצאה של חקירה. ז"א אף אחד לא נולד עם אמונה. ורק החקירות של האדם מביאות אותו לאמונה. אפילו ההתקרבות לרבי נחמן היא תלויה בחקירות. דהיינו האדם חוקר ומגלה כי רבי נחמן הוא האמת וכל השאר הם שקר ולכן הוא מתקרב לרבי נחמן. כך שבכל מקרה חקירות הן אלו שמקדמות את האדם להתקרב גם להשי"ת. הרי אברהם אבינו הכיר את בוראו באמצעות חקירות! הוא חקר ... לחץ להמשך...
חיי מוהר"ן - תיג - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
חיי מוהר"ן - תיג - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה אות תיג פעם אחת ספר מבדחן אחד שהיה בלמברג שבתוך דברי בדיחתו בחרוזים ונגונים כדרך הבדחנים ענה ואמר דער אלטער אלטער אלטער גאט [השם יתברך העתיק עתיק דעתיקין]. וחזר רבנו זכרונו לברכה תבת אלטער כמה פעמים כמו הבדחן שהיה רגיל להזכיר תבת אלטער כמה וכמה פעמים. וכן ספר רבנו זכרונו לברכה משמו, והזכיר גם כן תבת אלטער כמה וכמה פעמים עד שסים אלטער גאט. וכונת רבנו זכרונו לברכה היתה מבארת שרצה להכניס בנו אמונה בפשיטות שצריכין להאמין בהשם יתברך שהוא קדמון לכל הקדמונים, עתיק דעתיקין ואמונתו ירשה לנו מזקני זקנינו א... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קל - כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קל - כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו על ידי ענווה נצול מניאוף וזוכה לשמירת הברית כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'כל המתגאה לסוף נכשל באשת איש' שנאמר: "ואשת איש נפש יקרה תצוד" וזה פרוש הסמיכות: "והאיש משה ענו מאד" וכו' לפסוק: "ותדבר אהרון ומרים במשה" כי הם דברו על אודות האשה הכושית אשר לקח כי 'כושית על שם יפיה נקראת' והם אמרו שלקחה לשם יפי ועל כן דברו על הפרישות כי הם לא רצו להאמין שאפשר להיות פרוש ועל זה השיבה התורה וסמכה תכף, "והאיש משה ענו מאד מכל האדם" כי על ידי שהיה 'ענו מכל האדם' היה ... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמג - מַעֲלַת הַמְקַבֵּל עֵצָה מֵחַכְמֵי הַדּוֹר
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמג - מעלת המקבל עצה מחכמי הדור מעלת המקבל עצה מחכמי הדור, כי הוא המתקת הדינים כי כשצריך לעצה, ואינו יודע איך לעשות, היא בחינת צמצום כי נתצמצם שכלו ואינו יודע איך לעשות והוא בחינת דינים כידוע ועל ידי שהחכם נותן לו עצה, הוא מרחיב לו, ומאיר בו חכמתו וזה בחינת חסדים כי חסד הוא נהירו דחכמתא, כמו שכתוב בזוהר הקדוש 'אל נהירו דחכמתא' וכתיב: "חסד אל כל היום". גם כתיב: "תשועה ברב יועץ" והצדיק נקרא רב, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'משה אידי דנפיש זכותה כרבים דמי' גם אם מקבל עצת הצדיק, אף שאחר כך לא עלתה לו יפה מעצתו אזי יודע ש... לחץ להמשך...
חיי מוהר"ן - סו - שיחות השיך לספורי מעשיות
חיי מוהר"ן - סו - שיחות השיך לספורי מעשיות אות סו שיך לענין הנדפס בסוף ספורי מעשיות המתחיל דע שיש שני מיני פלטין באחד דר מלך ובאחד דר עבד וכו' כשעובדין השם ועדין הוא בבחינת עבד עדין הוא בבחינת ארור חס ושלום ויש בחינת עבד בקדשה בחינת משה עבד ה' ודע שיש מצוה שעל ידה יוצאים מבחינת עבד והיא מצות פדיון שבויים אות סז שיך להשיחה הנדפסת בסוף ספורי מעשיות המתחיל הפליג מאד בגדלת השם יתברך. ושם חסר קצת ולא נכתב כראוי וכן צריך להיות. בהיותו יושב על העגלה בעת שנסעתי עמו מפה ברסלב לאומין להסתלק שם, ענה ואמר השם יתברך גדול מאד ואין יודעים כלל וכו'. ואמר [בלשו... לחץ להמשך...
חיי מוהר"ן - קכט - נסיעתו לארץ ישראל
חיי מוהר"ן - קכט - נסיעתו לארץ ישראל אות קכט בתחלה קדם שנסע לארץ ישראל נסע לקאמיניץ כמבאר כבר בספר הנדפס. ובנסיעתו לקאמיניץ אמר לרבי שמעון יש לפני נסיעה ואיני יודע להיכן ושחק רבי שמעון איך נוסעים אם אין יודעים להיכן נוסעים והשיב לו באמת איני יודע. והלך רבי שמעון והכין עגלה וסוסים וכל צרכי הנסיעה ונסע עמו. ובנסיעתו עמו בקש מרבנו זכרונו לברכה. שיסע דרך כפר וואלחיוויץ. וקבל שם עוד איש אחד ונסע איש אחד משם גם כן עמהם, עד שבאו למעזבוז. ועדין לא ידעו להיכן נוסעים. ובבואו למעזבוז לבית אביו ואמו הצדיקים זכרונו לברכה שמחו על ביאתו מאד ענתה אמו זכרונה לב... לחץ להמשך...
מה השכל הכי גדול שאפשר לדבר ממנו?
מה השכל הכי גדול שאפשר לדבר ממנו? שאלה: רבי נחמן מברסלב בליקוטי מוהרן מביא שיש שכל מסויים, שהוא השכל הכי גדול שבן אדם יכול להשיג אותו בשכל אנושי ולדבר אותו בשכל של בני אדם. מהו? או במילים אחרות, מהו השכל האחרון שהאדם מגיע אליו, לפני שהוא זוכה לשכל הנקנה? מה מבינים שם? רמז: זה קשור לחוכמות של זעיר אנפין מול עתיקא סתימאה... תשובה: כאן מביא רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר וסתים כי השכל הכי גדול שאפשר לדבר ממנו במילים, הוא שהכל טוב ושאין שום רע בעולם כלל, רק הכל טוב והכל אחד תמיד. פירוש: מעל השכל... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעט - כְּנֶגֶד כָּל מִינֵי מַחֲלקֶת הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת הֵן בְּרוּחָנִיּוּת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעט - כנגד כל מיני מחלקת הן בגשמיות הן ברוחניות דע שכנגד כל מיני מחלקת הן בגשמיות הן ברוחניות שאינו יכול להתפלל או לעשות מה שצריך בעבודת השם הכל בכלל מחלקת שעומדים וחולקים עליו ורוצים לבטל דעתו ורצונו מה שרוצה לעשות וכדי לבטל המחלקת מאיזה בחינה שתהיה ולעשות שלום על זה צריך תענית וזה מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "מרבה צדקה מרבה שלום" צדקה הוא בחינת תענית כי עקר התענית הוא צדקה כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה . 'אגרא דתעניתא צדקתא' כי בחינת המחלקת, הוא רצון אחר, שעומדים עליו לבטל רצונו וסגלת התענית איתא בזוהר "בעצם היום הזה... לחץ להמשך...
סיפורי מעשיות - מעשה מהינדיק - בן המלך שהשתגע וחשב שהוא הינדיק (תרנגול הודו) / מעשה מבן מלך שחשב שהוא תרנגול הודו
סיפורי מעשיות - מעשה מהינדיק - בן המלך שהשתגע וחשב שהוא הינדיק (תרנגול הודו) פעם אחת, בן מלך אחד נפל לשיגעון [השתגע וחשב] שהוא עוף הנקרא הינדיק, דהיינו תרנגול הודו. [בעקבות כך חשב בן המלך כי הוא] צריך לישב ערום תחת השולחן ולגרור חתיכות לחם ועצמות כמו הינדיק. וכל הרופאים נואשו מלעזור לו ולרפאו מזה והמלך היה בצער גדול עד שבא חכם אחד ואמר: אני מקבל על עצמי לרפאו. [מה עשה החכם? ] הפשיט גם כן את עצמו ערום, וישב תחת השולחן עם בן המלך הנ"ל, וגם כן גרר פרורים ועצמות. ושאלו בן המלך: מי אתה ומה אתה עושה פה? והשיב לו: ומה אתה עושה פה? אמר לו: אני הינדיק. ... לחץ להמשך...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה במאמרים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן



קבל תכנים נוספים שיעניינו אותך...




האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב

© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים, ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.

דף זה הופיע ב 0.0469 שניות
עכשיו 19_10_2019 השעה 15:24:49
wesi2