ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב


נושאים בתורת ברסלב
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.


בְּעִנְיַן סִפְרֵי הַמְחַקְּרִים
מְבאָר כְּבָר אֶצְלֵנוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁאָסוּר לַעֲסֹק בָּהֶם וְצָרִיךְ לְהַרְחִיק מְאד לִבְלִי לִלְמד אוֹתָם וְלִבְלִי לְהַבִּיט בָּהֶם כְּלָל
אֲפִילּוּ בְּסִפְרֵי חֲקִירוֹת שֶׁל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל
כִּי הוּא אִסּוּר גָּדוֹל מְאד לִלְמד אוֹתָם
[וּכְבָר מְבאָר בְּכַמָּה סְפָרִים גּדֶל הָאִסּוּר לִלְמד בָּהֶם
כִּי לא בְּאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקב, כִּי אֵין לָנוּ שַׁיָּכוּת בָּהֶם
כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם חֲקִירָה
כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּמְקַיֵּם אֶת עוֹלָמוֹ וְעָתִיד לְחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ וְכוּ'
וְדֶרֶךְ אֵלּוּ הַסְּפָרִים לְהַקְשׁוֹת קֻשְׁיוֹת שֶׁנִּרְאִין כְּקֻשְׁיוֹת גְּדוֹלוֹת וְהַתֵּרוּץ חָלוּשׁ מְאד
וּמִי שֶׁרוֹצֶה לַחֲקר יוֹתֵר וּלְהַקְשׁוֹת עַל הַתֵּרוּץ
יָכוֹל לְהַקְשׁוֹת וְלא יוֹעִיל לוֹ הַתֵּרוּץ
עַל כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן בָּהֶם כְּלָל
וּבֶאֱמֶת כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁלָּהֶם אֵינָם כְּלוּם
וְהֵם כֻּלָּם הֶבֶל וְרַעֲיוֹן רוּחַ
וּמַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵין דַּעְתָּן נִמְשֶׁכֶת אַחַר סְפָרִים קְדוֹשִׁים וְנוֹרָאִים מְאד, כְּגוֹן סִפְרֵי הַזוהַר וְסִפְרֵי הָאֲרִ"י זְצַ"ל וְכַיּוֹצֵא
אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חִדּוּשִׁים נוֹרָאִים מְאד מְאד הַמְּאִירִים עֵינַיִם וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ
וְהֵם נִמְשָׁכִים דַּיְקָא אַחַר עִנְיָנִים אֲחֵרִים כְּגוֹן חֲקִירוֹת
דַּע כִּי זֶהוּ מֵחֲמַת מִזְגָּם
כִּי מִזְגָּם בְּטִבְעָם הוּא מֶזֶג רַע מִן הַתּוֹלָדָה
שֶׁנּוֹלְדוּ בְּמֶזֶג רַע שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לִסְבּל אֶת הַדָּבָר הַקָּדוֹשׁ בֶּאֱמֶת
וּבֶאֱמֶת בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ בְּחִירָה וְיֵשׁ לוֹ כּחַ לְשַׁבֵּר אֶת מִזְגּוֹ הָרָע
אֲבָל מֵאַחַר שֶׁנּוֹלַד בְּמֶזֶג רַע כָּזֶה
הוּא צָרִיךְ לִסְבּל מְרִירוּת גָּדוֹל לְשַׁבֵּר אֶת מִזְגּוֹ וְטִבְעוֹ הָרָע
וְאַשְׁרֵי לְאָדָם שֶׁנּוֹלַד בִּקְדֻשָּׁה
וְנִמְצָא בְּסִפְרֵיהֶם קֻשְׁיוֹת עַל סֵדֶר הַבְּרִיאָה
מַה זָּכָה הַכּוֹכָב לִהְיוֹת כּוֹכָב, אוֹ הַמַּזָּל לִהְיוֹת מַזָּל
וּמֶה חָטְאוּ הַדְּבָרִים הַשְּׁפָלִים שֶׁיִּהְיוּ שְׁפָלִים
כְּגוֹן בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת וְכַיּוֹצֵא
וּמַדּוּעַ לא הָיָה בְּהֶפֶךְ
וְכֵן מִפְּנֵי מָה הָראשׁ ראשׁ וְהָרֶגֶל רֶגֶל
וּמַדּוּעַ לא יִהְיֶה בְּהֵפֶךְ
וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה כַּמְבאָר אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת בַּאֲרִיכוּת בְּסִפְרֵיהֶם
וּבֶאֱמֶת הַכּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ
וְאֵין צְרִיכִין לַחֲקר אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא
וּבֶאֱמֶת דַּע
כִּי כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הוּא בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר שֶׁקּוֹרִין [סביבון]
וְהַכּל חוֹזֵר חָלִילָה
וְנִתְהַפֵּךְ מֵאָדָם מַלְאָךְ וּמִמַּלְאָךְ אָדָם
וּמֵראשׁ רֶגֶל וּמֵרֶגֶל ראשׁ
וְכֵן שְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם
כֻּלָּם חוֹזְרִים חָלִילָה
וּמִתְגַּלְגְּלִים וּמִתְהַפְּכִים מִזֶּה לָזֶה וּמִזֶּה לָזֶה
מֵעֶלְיוֹן לְתַחְתּוֹן וּמִתַּחְתּוֹן לְעֶלְיוֹן
כִּי בֶּאֱמֶת בְּהַשּׁרֶשׁ הַכּל אֶחָד
כִּי יֵשׁ נִבְדָּלִים דְּהַיְנוּ מַלְאָכִים שֶׁהֵם נִבְדָּלִים לְגַמְרֵי מִן הַחֹמֶר
וְיֵשׁ גַּלְגַּלִּים שֶׁהֵם בְּחִינַת חֹמֶר אֲבָל חָמְרָם זַךְ מְאד
וְיֵשׁ עוֹלָם הַשָּׁפָל דְּהַיְנוּ זֶה הָעוֹלָם הַשָּׁפָל שֶׁהוּא חֹמֶר גָּמוּר
וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּוַדַּאי כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאֵלּוּ הַשְּׁלשָׁה הַנַּ"ל הוּא נִלְקָח מִמָּקוֹם מְיֻחָד
אַף עַל פִּי כֵן בְּשׁרֶשׁ הַכּל שָׁם כֻּלּוֹ חַד
וְעַל כֵּן כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הוּא בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר וְהַכּל חוֹזֵר וְנִתְהַפֵּךְ
שֶׁעַתָּה זֶה הַדָּבָר הוּא בַּבְּחִינָה עֶלְיוֹנָה בִּבְחִינַת ראשׁ
וְדָבָר אַחֵר בִּבְחִינָה שְׁפֵלָה בִּבְחִינַת רֶגֶל
וְאַחַר כָּךְ נִתְהַפֵּךְ וְחוֹזֵר וְנַעֲשֶׂה מִבְּחִינַת רֶגֶל בְּחִינַת ראשׁ וּמֵראשׁ רֶגֶל
וְכֵן נִתְהַפֵּךְ מֵאָדָם מַלְאָךְ וּמִמַּלְאָךְ אָדָם
כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהִשְׁלִיכוּ מַלְאָכִים מִן הַשָּׁמַיִם אֶל עוֹלָם הַשָּׁפָל וְנִכְנְסוּ בְּחֹמֶר גָּמוּר עַד שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי תַּאֲווֹת וְכוּ'
וְכֵן כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁבָּאוּ מַלְאָכִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנִתְלַבְּשׁוּ בְּחֹמֶר כַּמְבאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת
וְכֵן לְהֵפֶךְ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁנַּעֲשָׂה מֵאָדָם מַלְאָךְ
כִּי הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר שֶׁקּוֹרִין סביבון וְהַכּל חוֹזֵר חָלִילָה
כִּי בֶּאֱמֶת בְּהַשּׁרֶשׁ כֻּלּוֹ אֶחָד כַּנִּזְכָּר לְעֵיל
[גַּם מָצִינוּ שֶׁרַגְלוֹ שֶׁל זֶה הוּא גָּבוֹהַּ יוֹתֵר בְּמַעֲלָה מֵראשׁוֹ שֶׁל אַחֵר
וְכֵן בָּעוֹלָמוֹת
כִּי הַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל עוֹלָם הָעֶלְיוֹן
הוּא בְּמַעֲלָה יוֹתֵר מִמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן מִמֶּנּוּ
אֲבָל בֶּאֱמֶת הַכּל חוֹזֵר חָלִילָה כַּנַּ"ל]
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּשַׂחֲקִין בַּחֲנוּכָּה בּסביבון
כִּי חֲנוּכָּה הוּא בְּחִינַת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ
וְעִקַּר בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִיא בְּחִינָה הַנַּ"ל בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר
כִּי בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה
כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ בַּמִּשְׁכָּן וּבְבֵית הַמִּקְדָּשׁ
שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה
וְכֵן לְהֵפֶךְ
כָּל צִיּוּרָא דְּמִשְׁכְּנָא הַכּל הָיָה רָשׁוּם לְמַעְלָה
וְזֶה בְּחִינַת תַּחְתּוֹנִים לְמַעְלָה
שֶׁזֶּה בְּחִינַת סביבון בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר
שֶׁהַכּל חוֹזֵר וְנִתְהַפֵּךְ כַּנַּ"ל
כִּי עַל פִּי חֲקִירָה הוּא דָּבָר רָחוֹק מְאד שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת
יִהְיֶה מְצַמְצֵם שְׁכִינָתוֹ בִּכְלֵי הַמִּשְׁכָּן
הֵן הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לא יְכַלְכְּלוּךָ וְכוּ'
וְאַף עַל פִּי כֵן הֶרְאָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא דַּוְקָא לְהֵפֶךְ מִדַּעְתָּם
כִּי בֶּאֱמֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ בַּמִּשְׁכָּן
וְכֵן לְהֵפֶךְ הוּא דָּבָר רָחוֹק עַל פִּי חֲקִירָה
שֶׁהָאָדָם שֶׁהוּא בְּרִיָּה שְׁפֵלָה יִהְיֶה לוֹ כּחַ לַעֲשׂוֹת רשֶׁם לְמַעְלָה
אוֹ בְּהֵמָה שְׁפֵלָה יִהְיוּ מַקְרִיבִין אוֹתָהּ לְקָרְבָּן שֶׁתַּעֲלֶה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לְנַחַת רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁאָמַר וְנַעֲשָׂה רְצוֹנוֹ
וְאֵיךְ שַׁיָּךְ רָצוֹן אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ ?
אֲבָל בֶּאֱמֶת הֶרְאָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהֵפֶךְ מִדַּעְתָּם
כִּי בֶּאֱמֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ לְמַטָּה בַּמִּשְׁכָּן וּבְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְהַבְּהֵמָה עָלְתָה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ וְכוּ'
וְזֶה בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה
בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר בְּחִינַת סביבון
וְהִנֵּה כּחַ הִיּוּלִי הַמּוּבָא בְּסִפְרֵיהֶם
הוּא בְּחִינַת הַמְמֻצָּע בֵּין הַכּחַ וְהַפּעַל
כִּי כָּל דָּבָר הוּא בִּתְחִלָּה בְּכחַ וְאַחַר כָּךְ יוֹצֵא מִכּחַ אֶל הַפּעַל
וּכְשֶׁיּוֹצֵא מִן הַכּחַ קדֶם שֶׁבָּא אֶל הַפּעַל
יֵשׁ בְּחִינַת הִיּוּלִי שֶׁהוּא מְמֻצָּע בֵּין הַכּחַ וְהַפּעַל
שֶׁהוּא שׁרֶשׁ כָּל הַנִּבְרָאִים כִּי כֻּלָּם יוֹצְאִים מִן כּחַ הִיּוּלִי
כִּי כֻּלָּם הָיוּ תְּחִלָּה בְּתוֹךְ בְּחִינַת כּחַ הַהִיּוּלִי
וְכָל הַנִּבְרָאִים הַיּוֹצְאִים מִשָּׁם שֶׁהֵם שָׁלשׁ בְּחִינוֹת הַנַּ"ל
שֶׁהֵם נִבְדָּלִים גַּלְגַּלִּים שְׁפָלִים
כֻּלָּם חוֹזְרִים חָלִילָה
וְחוֹזֵר וְנִתְהַפֵּךְ מִנִּבְדָּל לְשָׁפָל וּמִשָּׁפָל לְנִבְדָּל וְכֵן כֻּלָּם
כִּי בַּשּׁרֶשׁ כֻּלּוֹ אֶחָד כַּנַּ"ל
וְזֶה בְּחִינַת הָאוֹתִיּוֹת הַחֲקוּקִים עַל הַסביבון שֶׁהֵם הנג"שׂ
רָאשֵׁי תֵּבוֹת הִ'יּוּלִי נִ'בְדָּל גַּ'לְגַּל שָׁ'פָל, שֶׁהֵם כְּלָל כָּל הַבְּרִיאָה כַּנַּ"ל
שֶׁכֻּלָּם חוֹזְרִים חָלִילָה וּמִתְגַּלְגְּלִים וּמִתְהַפְּכִים מִזֶּה לָזֶה וּמִזֶּה לָזֶה כַּנַּ"ל
שֶׁזֶּה מְרֻמָּז בַּחֲנוּכָּה
שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲנֻכַּת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ
שֶׁשָּׁם הָיָה בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה
שֶׁזֶּה בְּחִינַת סביבון בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר
שֶׁנִּתְהַפֵּךְ מִבְּחִינָה זוֹ לִבְחִינָה זוֹ וּמִזּוֹ לָזוֹ כַּנַּ"ל
וְזֶה בְּחִינַת הַגְּאֻלָּה
כִּי זֶהוּ עִקַּר הַגְּאֻלָּה שֶׁיִּהְיֶה בְּחִינַת הַנַּ"ל
דְּהַיְנוּ בְּחִינָה חוֹזֶרֶת חָלִילָה הַנַּ"ל
בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה שֶׁהָיָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ
וְעַל כֵּן כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם תֵּכֶף בְּשִׁירַת הַיָּם אָמְרוּ: "תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ" וְכוּ'
שֶׁבִּשְּׂרוּ עַל בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ
כִּי זֶה עִקַּר הַגְּאֻלָּה שֶׁיִּהְיֶה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ
שֶׁשָּׁם הִיא בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר הַנַּ"ל בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה [שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית]
כִּי בֶּאֱמֶת כֻּלּוֹ חַד
כִּי בְּהַשּׁרֶשׁ הַכּל אֶחָד כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת הָאוֹתִיּוֹת הַנַּ"ל שֶׁהֵם הנג"שׂ
רָאשֵׁי תֵּבוֹת "גָּ'אַלְתָּ שֵׁ'בֶט נַ'חֲלָתֶךָ הַ'ר צִיּוֹן"
בְּחִינַת "תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ"
בְּחִינַת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם הָיָה בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר
שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַגְּאֻלָּה כַּנַּ"ל
וְעַיֵּן בַּמַּאֲמָר [לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ו תִּנְיָנָא ז] הַנֶּאֱמָר בַּחֲנוּכָּה זֶה
הַמַּתְחִיל "וַיְהִי מִקֵּץ" "כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם" וְכוּ'
שָׁם מְבאָר גַּם כֵּן מֵעִנְיַן עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה
וּמֵעִנְיַן חֲנוּכָּה שֶׁהוּא חֲנֻכַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַיֵּן שָׁם
וְזֶה בְּחִינַת מַקִּיפִים הַנֶּאֱמַר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל
הַיְנוּ בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר דְּהַיְנוּ סביבון הַנַּ"ל
הִיא בְּחִינַת מַקִּיפִים שֶׁמַּקִּיף וְסוֹבֵב וְעַיֵּן שָׁם וְהָבֵן
[חָכְמָה הוּא בְּחִינַת הִיּוּלִי]
וְנַחֲזר לְעִנְיַן רִאשׁוֹן כִּי אֵין אָנוּ צְרִיכִים לִכָּנֵס כְּלָל בַּחֲקִירוֹת
כִּי הוּא אִסּוּר גָּדוֹל מְאד
רַק אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה לְבַד
שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם וּמְקַיֵּם כֻּלָּם וְעָתִיד לְחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ



תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך ועוד...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לט - לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה', אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לט - לכו חזו מפעלות ה', אשר שם שמות בארץ "לכו חזו מפעלות ה', אשר שם שמות בארץ" כי באמת הדבר נפלא ונורא מאד אשר ברא השם יתברך את כל הבריאה שיש בה כמה וכמה דברים נפלאים ונוראים הרבה מאד מאד מה רבו מעשי ה' ! ואפילו בזה העולם לבד עצמו נפלאות ה' אשר ברא דוממים וצומחים וכו' ומי יוכל לשער גדלת ה' שיש בבריות של זה העולם מכל שכן שאר העולמות והכל כאשר לכל לא נברא אלא בשביל ישראל וישראל בעצמן, עקר בריאתן בשביל בחינת שבת, שהוא התכלית כי שבת הוא תכלית מעשה שמים וארץ שהוא בחינת עולם הנשמות שהוא עולם שכלו שבת ושם ישיגו את השם יתברך כר... לחץ להמשך...
שבחי הר"ן - אות יג
שבחי הר"ן - אות יג והיה עושה כל מיני עבודות פשוטות של עבודת השם בלי שום חכמות והכל בהצנע גדול ותכף כשיצא לחוץ היה עושה בכונה כל מיני מעשה נערות כל מיני שחוק וקפיצות ושאר ענינים כאלו עד שלא היה יכול לבוא על דעת שום אדם שהוא רוצה בעבודת השם ובתחלה בימי ילדותו היה נוהג שהיה לוקח איזה גדולים והחליפם על טפלים ונכנס לבית הכנסת בהצנע דרך חלון וכיוצא ולקח עמו הספר "שערי ציון" ואמר הלשם יחוד של עשית מצוה ולקח טפל אחד והשליכה לתוך המתן בסתר ואחר כך חזר ועשה עצמו כאלו הוא מסיח דעתו מזה ואחר כך חזר ואמר לשם יחוד הנ"ל וחזר והשליך פרוטה אחת לתוך המתן בסתר וח... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ק - צַדִּיקִים אֲשֶׁר מִזְגָּם וְטִבְעָם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ק - צדיקים אשר מזגם וטבעם [לשון החברים] הנה הצדיקים אשר בכל דור ודור כלם קדושים ובתוכם ה' ומדוע אנו רואין בחוש הראות שיש בהם צדיקים אשר מזגם וטבעם טובה מאד, וטובים המה לכל ויש אשר הוא צדיק אמת ואין מזגו וטבעו נוחה עם המון עם ולפעמים נראה ממנו כעס וקפידה הנה ידוע שכל צדקת הצדיקים הוא לוקח מאור התורה כי היא המורה דרך וממנה לקחה צדקתו והנה הצדיק אשר השיג מאור גדול ממאור התורה ומעשיו גם כן בשוים לפי השגתו בתורה אזי צדקתו ותורתו שניהם מתישבים בשובה ונחת לפיכך דעתו נוחה עם הבריות והצדיק אשר אור חכמת התורה שהשיג גדלה מאד ממעשי... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עה - יְבָרְכֵנוּ אֱלקִים וְיִירְאוּ אתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עה - יברכנו אלקים וייראו אתו כל אפסי ארץ [לשון החברים] יברכנו אלהים וייראו אתו כל אפסי ארץ דהנה, יש מדת נצחון ומחלקת ומלחמה ומהיכן בא מדה זו ? מדמים שעדין לא עבד בהם השם יתברך כמו שכתוב: "ויז נצחם" ופרש רש"י: 'דמים' 'ולא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום' וכו' ובמחלקת יש בחינת העושה שלום והוא בחינת העלאת מיין נוקבין למשל, כשנופל לאדם איזה קשיא, הוא בחינות מחלקת והתרוץ, הוא בחינת העושה שלום והוא העלאת מיין נוקבין ולפעמים, שלום עושה שלום במקום אחר והוא העלאת מיין נוקבין למקום אחר ותורה ותפילה, הוא גם כן ב... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סז - בְּרֵאשִׁית לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סז - בראשית לעיני כל ישראל [חבור התחלת התורה בסופה] "בראשית לעיני כל ישראל" כי יש עננין דמכסין על עינא, שהם רומי רבתי ורומי זעירתא כמובא: "ושבו העבים אחר הגשם" 'זה מאור עינים, שהולך אחר הבכיה' כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה, שעל ידי הבכי הולך ומסתלק מאור עינים וזה בחינת שקיעת האור במערב כי במזרח חמה זורחת ובמערב שוקעת נמצא שמערב הוא שקיעת האור וכל זה על ידי בחינת הבכי, שעל ידו מסתלק מאור העינים כנ"ל שזה בחינת שקיעת האור כנ"ל כי מערב ראשי תבות: "רחל מבכה על בניה" כי שכינה במערב והשכינה בוכה ומיללת, כביכול על ישראל בחינת... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלא - צָרִיך לְהִתְיָרֵא וְלִפְחֹד מִן הַכָּבוֹד
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלא - צריך להתירא ולפחד מן הכבוד צריך להתירא ולפחד מן הכבוד כי כבוד הוא סכנה גדולה, סכנות נפשות כי הוא דן את כל הדינים, כמו שכתוב: "מלך הכבוד" כי כבוד הוא בחינת מלכות הדן את הכל ואזי הכל חוקרים ושואלין "מי הוא זה מלך הכבוד" אם הוא ראוי לזה "ונקדש בכבודי" 'אל תקרי בכבודי אלא במכבדי' כי על ידי הכבוד יוכל לגרם לו מיתה, חס ושלום ואזי הוא נשקל במאזנים אם, חס ושלום, יפגם בהכבוד כחוט השערה שלא יקבלו כמו שצריך אזי, חס ושלום, כף חובה מכרעת וזה: נקרא "מאזני צדק" כי 'צדק מלכותא קדישא' שהוא בחינת כבוד, מלך הכבוד כנ"ל... לחץ להמשך...
ספר המידות - בית
ספר המידות - בית חלק א' א. בית שאין דרין בו יזהר מלהכנס בתוכו, כי הוא מקום שדים. ב. מאן דביש לה במתא דא ילך למתא אחריתא. ג. כשהבית מזמן לברכה, אזי כשהצדיק בא לבית הזה גם הברכה באה. ד. יש מקום מזמן לטובה והוא הדין להפך. ה. לענין טובות ורעות הבאות לאדם קרוב לדרך הטבע, הכל לפי הזמן ולפי המקום. ו. דפרע קנאה מחריב ביתו. ז. מקום שאדם יוצא ממנו אינו מתאוה לאותו מקום להנות ממנו. ח. אם עם הארץ חסיד, אל תדור בשכונתו. ט. כל בית שנשמעין בו דברי תורה, שוב אינו נחרב. י. עיר שיש בה מעלות ומורדות מזקינין בחצי ימיהם. יא. אם נשפך בבית יין כמים איכא ברכה. יב. אל ... לחץ להמשך...
חיי מוהר"ן - קמ - נסיעתו לארץ ישראל
חיי מוהר"ן - קמ - נסיעתו לארץ ישראל אות קמ ושמעתי בשם רבנו זכרונו לברכה שאמר כי קדם שבאים לגדלות צריכין לפל בתחלה לקטנות וארץ ישראל היא גדלות דגדלות על כן צריכין לפל בתחלה לקטנות דקטנות ועל כן לא היה יכול הבעל שם טוב זכרונו לברכה לבוא לארץ ישראל כי לא היה יכול לירד לתוך קטנות כזה. והוא זכרונו לברכה זכה לבוא לארץ ישראל על ידי גדל הקטנות שירד לשם בחכמתו העצומה לקטנות מפלג קטנות דקטנות עד שזכה לבוא לארץ ישראל שהוא גדלות דגדלות. ועצם ההשגה שזכה בארץ ישראל אלו כל הימים דיו וכו' אין מספיק לבאר אשר לא נשמע ולא נראה מי שיזכה על ידי כניסה לארץ ישראל להש... לחץ להמשך...
ישמע בזיונו - ידום וישתוק
ישמע בזיונו - ידום וישתוק אומר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=35 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קרא את יהושע כי עיקר התשובה היא, כשישמע בזיונו ידום וישתוק, כי על ידי השתיקה וכולי, נעשה בחינת חיריק וכולי. מה פשר העניין של בחינת חיריק הזאת? ראה כאן: breslev.eip.co.il/?key=42 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יג - להמשיך השגחה שלמה "שכינתא נקראת בשעת זווג כוכבא זוטא כמובא בזוהר, 'אתעבידת נקדה זעירא מגו רחימתא, כדין אתחברא בבעלה'" מה הקשר בין הדברים? ואיך כל זה קשור למ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=259 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פב - כי תצא למל... לחץ להמשך...
ביטחון אמיתי דקדושה ובטחון דסטרא אחרא
ביטחון אמיתי דקדושה ובטחון דסטרא אחרא רבי נחמן מברסלב מבאר כאן breslev.eip.co.il/?key=331 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ס - דע שיש שבילי התורה, שיש בהם התבוננות גדול וגם כאן breslev.eip.co.il/?key=334 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סג - סוד כונת המילה כי יש בחינת ביטחון אמת דקדושה, ויש בטחון של שקר של הסטרא אחרא. ובטחון דקדושה הוא אמת וביטחון דסטרא אחרא הוא שקר וכולי. והביטחון דקדושה שהוא כולו אמת, הוא תלוי בשכל, כמבואר כאן breslev.eip.co.il/?key=495 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכה - כשהראה בשלמות על ידי זה הבטחון בשלמות כי עקר הבטחון בשלמות הוא על ידי... לחץ להמשך...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה במאמרים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן



קבל תכנים נוספים שיעניינו אותך...




האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב

© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים, ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.

דף זה הופיע ב 0.0469 שניות
עכשיו 19_12_2018 השעה 13:17:39
wesi2