ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב


נושאים בתורת ברסלב
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.


בְּעִנְיַן סִפְרֵי הַמְחַקְּרִים
מְבאָר כְּבָר אֶצְלֵנוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁאָסוּר לַעֲסֹק בָּהֶם וְצָרִיךְ לְהַרְחִיק מְאד לִבְלִי לִלְמד אוֹתָם וְלִבְלִי לְהַבִּיט בָּהֶם כְּלָל
אֲפִילּוּ בְּסִפְרֵי חֲקִירוֹת שֶׁל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל
כִּי הוּא אִסּוּר גָּדוֹל מְאד לִלְמד אוֹתָם
[וּכְבָר מְבאָר בְּכַמָּה סְפָרִים גּדֶל הָאִסּוּר לִלְמד בָּהֶם
כִּי לא בְּאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקב, כִּי אֵין לָנוּ שַׁיָּכוּת בָּהֶם
כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם חֲקִירָה
כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּמְקַיֵּם אֶת עוֹלָמוֹ וְעָתִיד לְחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ וְכוּ'
וְדֶרֶךְ אֵלּוּ הַסְּפָרִים לְהַקְשׁוֹת קֻשְׁיוֹת שֶׁנִּרְאִין כְּקֻשְׁיוֹת גְּדוֹלוֹת וְהַתֵּרוּץ חָלוּשׁ מְאד
וּמִי שֶׁרוֹצֶה לַחֲקר יוֹתֵר וּלְהַקְשׁוֹת עַל הַתֵּרוּץ
יָכוֹל לְהַקְשׁוֹת וְלא יוֹעִיל לוֹ הַתֵּרוּץ
עַל כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן בָּהֶם כְּלָל
וּבֶאֱמֶת כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁלָּהֶם אֵינָם כְּלוּם
וְהֵם כֻּלָּם הֶבֶל וְרַעֲיוֹן רוּחַ
וּמַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵין דַּעְתָּן נִמְשֶׁכֶת אַחַר סְפָרִים קְדוֹשִׁים וְנוֹרָאִים מְאד, כְּגוֹן סִפְרֵי הַזוהַר וְסִפְרֵי הָאֲרִ"י זְצַ"ל וְכַיּוֹצֵא
אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חִדּוּשִׁים נוֹרָאִים מְאד מְאד הַמְּאִירִים עֵינַיִם וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ
וְהֵם נִמְשָׁכִים דַּיְקָא אַחַר עִנְיָנִים אֲחֵרִים כְּגוֹן חֲקִירוֹת
דַּע כִּי זֶהוּ מֵחֲמַת מִזְגָּם
כִּי מִזְגָּם בְּטִבְעָם הוּא מֶזֶג רַע מִן הַתּוֹלָדָה
שֶׁנּוֹלְדוּ בְּמֶזֶג רַע שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לִסְבּל אֶת הַדָּבָר הַקָּדוֹשׁ בֶּאֱמֶת
וּבֶאֱמֶת בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ בְּחִירָה וְיֵשׁ לוֹ כּחַ לְשַׁבֵּר אֶת מִזְגּוֹ הָרָע
אֲבָל מֵאַחַר שֶׁנּוֹלַד בְּמֶזֶג רַע כָּזֶה
הוּא צָרִיךְ לִסְבּל מְרִירוּת גָּדוֹל לְשַׁבֵּר אֶת מִזְגּוֹ וְטִבְעוֹ הָרָע
וְאַשְׁרֵי לְאָדָם שֶׁנּוֹלַד בִּקְדֻשָּׁה
וְנִמְצָא בְּסִפְרֵיהֶם קֻשְׁיוֹת עַל סֵדֶר הַבְּרִיאָה
מַה זָּכָה הַכּוֹכָב לִהְיוֹת כּוֹכָב, אוֹ הַמַּזָּל לִהְיוֹת מַזָּל
וּמֶה חָטְאוּ הַדְּבָרִים הַשְּׁפָלִים שֶׁיִּהְיוּ שְׁפָלִים
כְּגוֹן בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת וְכַיּוֹצֵא
וּמַדּוּעַ לא הָיָה בְּהֶפֶךְ
וְכֵן מִפְּנֵי מָה הָראשׁ ראשׁ וְהָרֶגֶל רֶגֶל
וּמַדּוּעַ לא יִהְיֶה בְּהֵפֶךְ
וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה כַּמְבאָר אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת בַּאֲרִיכוּת בְּסִפְרֵיהֶם
וּבֶאֱמֶת הַכּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ
וְאֵין צְרִיכִין לַחֲקר אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא
וּבֶאֱמֶת דַּע
כִּי כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הוּא בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר שֶׁקּוֹרִין [סביבון]
וְהַכּל חוֹזֵר חָלִילָה
וְנִתְהַפֵּךְ מֵאָדָם מַלְאָךְ וּמִמַּלְאָךְ אָדָם
וּמֵראשׁ רֶגֶל וּמֵרֶגֶל ראשׁ
וְכֵן שְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם
כֻּלָּם חוֹזְרִים חָלִילָה
וּמִתְגַּלְגְּלִים וּמִתְהַפְּכִים מִזֶּה לָזֶה וּמִזֶּה לָזֶה
מֵעֶלְיוֹן לְתַחְתּוֹן וּמִתַּחְתּוֹן לְעֶלְיוֹן
כִּי בֶּאֱמֶת בְּהַשּׁרֶשׁ הַכּל אֶחָד
כִּי יֵשׁ נִבְדָּלִים דְּהַיְנוּ מַלְאָכִים שֶׁהֵם נִבְדָּלִים לְגַמְרֵי מִן הַחֹמֶר
וְיֵשׁ גַּלְגַּלִּים שֶׁהֵם בְּחִינַת חֹמֶר אֲבָל חָמְרָם זַךְ מְאד
וְיֵשׁ עוֹלָם הַשָּׁפָל דְּהַיְנוּ זֶה הָעוֹלָם הַשָּׁפָל שֶׁהוּא חֹמֶר גָּמוּר
וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּוַדַּאי כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאֵלּוּ הַשְּׁלשָׁה הַנַּ"ל הוּא נִלְקָח מִמָּקוֹם מְיֻחָד
אַף עַל פִּי כֵן בְּשׁרֶשׁ הַכּל שָׁם כֻּלּוֹ חַד
וְעַל כֵּן כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הוּא בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר וְהַכּל חוֹזֵר וְנִתְהַפֵּךְ
שֶׁעַתָּה זֶה הַדָּבָר הוּא בַּבְּחִינָה עֶלְיוֹנָה בִּבְחִינַת ראשׁ
וְדָבָר אַחֵר בִּבְחִינָה שְׁפֵלָה בִּבְחִינַת רֶגֶל
וְאַחַר כָּךְ נִתְהַפֵּךְ וְחוֹזֵר וְנַעֲשֶׂה מִבְּחִינַת רֶגֶל בְּחִינַת ראשׁ וּמֵראשׁ רֶגֶל
וְכֵן נִתְהַפֵּךְ מֵאָדָם מַלְאָךְ וּמִמַּלְאָךְ אָדָם
כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהִשְׁלִיכוּ מַלְאָכִים מִן הַשָּׁמַיִם אֶל עוֹלָם הַשָּׁפָל וְנִכְנְסוּ בְּחֹמֶר גָּמוּר עַד שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי תַּאֲווֹת וְכוּ'
וְכֵן כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁבָּאוּ מַלְאָכִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנִתְלַבְּשׁוּ בְּחֹמֶר כַּמְבאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת
וְכֵן לְהֵפֶךְ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁנַּעֲשָׂה מֵאָדָם מַלְאָךְ
כִּי הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר שֶׁקּוֹרִין סביבון וְהַכּל חוֹזֵר חָלִילָה
כִּי בֶּאֱמֶת בְּהַשּׁרֶשׁ כֻּלּוֹ אֶחָד כַּנִּזְכָּר לְעֵיל
[גַּם מָצִינוּ שֶׁרַגְלוֹ שֶׁל זֶה הוּא גָּבוֹהַּ יוֹתֵר בְּמַעֲלָה מֵראשׁוֹ שֶׁל אַחֵר
וְכֵן בָּעוֹלָמוֹת
כִּי הַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל עוֹלָם הָעֶלְיוֹן
הוּא בְּמַעֲלָה יוֹתֵר מִמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן מִמֶּנּוּ
אֲבָל בֶּאֱמֶת הַכּל חוֹזֵר חָלִילָה כַּנַּ"ל]
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּשַׂחֲקִין בַּחֲנוּכָּה בּסביבון
כִּי חֲנוּכָּה הוּא בְּחִינַת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ
וְעִקַּר בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִיא בְּחִינָה הַנַּ"ל בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר
כִּי בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה
כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ בַּמִּשְׁכָּן וּבְבֵית הַמִּקְדָּשׁ
שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה
וְכֵן לְהֵפֶךְ
כָּל צִיּוּרָא דְּמִשְׁכְּנָא הַכּל הָיָה רָשׁוּם לְמַעְלָה
וְזֶה בְּחִינַת תַּחְתּוֹנִים לְמַעְלָה
שֶׁזֶּה בְּחִינַת סביבון בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר
שֶׁהַכּל חוֹזֵר וְנִתְהַפֵּךְ כַּנַּ"ל
כִּי עַל פִּי חֲקִירָה הוּא דָּבָר רָחוֹק מְאד שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת
יִהְיֶה מְצַמְצֵם שְׁכִינָתוֹ בִּכְלֵי הַמִּשְׁכָּן
הֵן הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לא יְכַלְכְּלוּךָ וְכוּ'
וְאַף עַל פִּי כֵן הֶרְאָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא דַּוְקָא לְהֵפֶךְ מִדַּעְתָּם
כִּי בֶּאֱמֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ בַּמִּשְׁכָּן
וְכֵן לְהֵפֶךְ הוּא דָּבָר רָחוֹק עַל פִּי חֲקִירָה
שֶׁהָאָדָם שֶׁהוּא בְּרִיָּה שְׁפֵלָה יִהְיֶה לוֹ כּחַ לַעֲשׂוֹת רשֶׁם לְמַעְלָה
אוֹ בְּהֵמָה שְׁפֵלָה יִהְיוּ מַקְרִיבִין אוֹתָהּ לְקָרְבָּן שֶׁתַּעֲלֶה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לְנַחַת רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁאָמַר וְנַעֲשָׂה רְצוֹנוֹ
וְאֵיךְ שַׁיָּךְ רָצוֹן אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ ?
אֲבָל בֶּאֱמֶת הֶרְאָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהֵפֶךְ מִדַּעְתָּם
כִּי בֶּאֱמֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ לְמַטָּה בַּמִּשְׁכָּן וּבְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְהַבְּהֵמָה עָלְתָה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ וְכוּ'
וְזֶה בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה
בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר בְּחִינַת סביבון
וְהִנֵּה כּחַ הִיּוּלִי הַמּוּבָא בְּסִפְרֵיהֶם
הוּא בְּחִינַת הַמְמֻצָּע בֵּין הַכּחַ וְהַפּעַל
כִּי כָּל דָּבָר הוּא בִּתְחִלָּה בְּכחַ וְאַחַר כָּךְ יוֹצֵא מִכּחַ אֶל הַפּעַל
וּכְשֶׁיּוֹצֵא מִן הַכּחַ קדֶם שֶׁבָּא אֶל הַפּעַל
יֵשׁ בְּחִינַת הִיּוּלִי שֶׁהוּא מְמֻצָּע בֵּין הַכּחַ וְהַפּעַל
שֶׁהוּא שׁרֶשׁ כָּל הַנִּבְרָאִים כִּי כֻּלָּם יוֹצְאִים מִן כּחַ הִיּוּלִי
כִּי כֻּלָּם הָיוּ תְּחִלָּה בְּתוֹךְ בְּחִינַת כּחַ הַהִיּוּלִי
וְכָל הַנִּבְרָאִים הַיּוֹצְאִים מִשָּׁם שֶׁהֵם שָׁלשׁ בְּחִינוֹת הַנַּ"ל
שֶׁהֵם נִבְדָּלִים גַּלְגַּלִּים שְׁפָלִים
כֻּלָּם חוֹזְרִים חָלִילָה
וְחוֹזֵר וְנִתְהַפֵּךְ מִנִּבְדָּל לְשָׁפָל וּמִשָּׁפָל לְנִבְדָּל וְכֵן כֻּלָּם
כִּי בַּשּׁרֶשׁ כֻּלּוֹ אֶחָד כַּנַּ"ל
וְזֶה בְּחִינַת הָאוֹתִיּוֹת הַחֲקוּקִים עַל הַסביבון שֶׁהֵם הנג"שׂ
רָאשֵׁי תֵּבוֹת הִ'יּוּלִי נִ'בְדָּל גַּ'לְגַּל שָׁ'פָל, שֶׁהֵם כְּלָל כָּל הַבְּרִיאָה כַּנַּ"ל
שֶׁכֻּלָּם חוֹזְרִים חָלִילָה וּמִתְגַּלְגְּלִים וּמִתְהַפְּכִים מִזֶּה לָזֶה וּמִזֶּה לָזֶה כַּנַּ"ל
שֶׁזֶּה מְרֻמָּז בַּחֲנוּכָּה
שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲנֻכַּת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ
שֶׁשָּׁם הָיָה בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה
שֶׁזֶּה בְּחִינַת סביבון בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר
שֶׁנִּתְהַפֵּךְ מִבְּחִינָה זוֹ לִבְחִינָה זוֹ וּמִזּוֹ לָזוֹ כַּנַּ"ל
וְזֶה בְּחִינַת הַגְּאֻלָּה
כִּי זֶהוּ עִקַּר הַגְּאֻלָּה שֶׁיִּהְיֶה בְּחִינַת הַנַּ"ל
דְּהַיְנוּ בְּחִינָה חוֹזֶרֶת חָלִילָה הַנַּ"ל
בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה שֶׁהָיָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ
וְעַל כֵּן כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם תֵּכֶף בְּשִׁירַת הַיָּם אָמְרוּ: "תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ" וְכוּ'
שֶׁבִּשְּׂרוּ עַל בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ
כִּי זֶה עִקַּר הַגְּאֻלָּה שֶׁיִּהְיֶה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ
שֶׁשָּׁם הִיא בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר הַנַּ"ל בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה [שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית]
כִּי בֶּאֱמֶת כֻּלּוֹ חַד
כִּי בְּהַשּׁרֶשׁ הַכּל אֶחָד כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת הָאוֹתִיּוֹת הַנַּ"ל שֶׁהֵם הנג"שׂ
רָאשֵׁי תֵּבוֹת "גָּ'אַלְתָּ שֵׁ'בֶט נַ'חֲלָתֶךָ הַ'ר צִיּוֹן"
בְּחִינַת "תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ"
בְּחִינַת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם הָיָה בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר
שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַגְּאֻלָּה כַּנַּ"ל
וְעַיֵּן בַּמַּאֲמָר [לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ו תִּנְיָנָא ז] הַנֶּאֱמָר בַּחֲנוּכָּה זֶה
הַמַּתְחִיל "וַיְהִי מִקֵּץ" "כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם" וְכוּ'
שָׁם מְבאָר גַּם כֵּן מֵעִנְיַן עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה
וּמֵעִנְיַן חֲנוּכָּה שֶׁהוּא חֲנֻכַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַיֵּן שָׁם
וְזֶה בְּחִינַת מַקִּיפִים הַנֶּאֱמַר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל
הַיְנוּ בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר דְּהַיְנוּ סביבון הַנַּ"ל
הִיא בְּחִינַת מַקִּיפִים שֶׁמַּקִּיף וְסוֹבֵב וְעַיֵּן שָׁם וְהָבֵן
[חָכְמָה הוּא בְּחִינַת הִיּוּלִי]
וְנַחֲזר לְעִנְיַן רִאשׁוֹן כִּי אֵין אָנוּ צְרִיכִים לִכָּנֵס כְּלָל בַּחֲקִירוֹת
כִּי הוּא אִסּוּר גָּדוֹל מְאד
רַק אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה לְבַד
שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם וּמְקַיֵּם כֻּלָּם וְעָתִיד לְחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ



תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך ועוד...
חיי מוהר"ן - מא - שיחות השיכים להתורות
חיי מוהר"ן - מא - שיחות השיכים להתורות אות מא קדם שאמר התורה הגדולה תקעו אמונה בלקוטי תנינא בסימן ה' בראש השנה תק"ע, דבר עמנו קדם אותו ראש השנה וספר שהרבה אנשים קבלו לפניו בקובלנא רבה על חסרון אמונה וכמה סובלי חלאים היו מהם שקבלו גם כן לפניו על חסרון אמונה אחר כך אמר התורה הנ"ל שמדבר מכל זה. גם קדם ראש השנה הנ"ל בעת החזרה מהטיול היה משיח עמנו מענין המגני ארץ שקרא אותנו הזקן הידוע וכו' וגם זה נזכר בהתורה ההיא עין שם באות ז'. ואז ראיתי מרחוק נפלאות ה' אשר עדין אני רחוק מלהשיגם אפס קצתם. גם בראש השנה קדם שאמר התורה הנ"ל הלך לומר תשליך ונפל על הרפש... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות רצב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רצב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן ספרו לי שיחתו הקדושה שחסיד אחד בא לפניו שהיה חשוב קצת וכבר היה בא בימים קצת, והיה לו ידיעה בכתבי האר"י זכרונו לברכה ורצה להתקרב לרבנו זכרונו לברכה והתחיל לדבר עם רבנו זכרונו לברכה, כדרך החסידים החשובים ואמר לרבנו זכרונו לברכה: יורנו רבנו דרך לעבודת הבורא יתברך ענה ואמר רבנו זכרונו לברכה, בלשון תמיהה: "לדעת בארץ דרכך" ? הינו מי שהוא עדין משקע בארציות גמור הוא רוצה לדעת דרך להתקרב להשם יתברך ? וכפי המובן מהספור, שקפדתו היה מה שמדבר עמו בלשון גדלות שרוצה לידע דרך להשם יתברך כאלו לא חסר לו כי אם לידע ... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלג - וְארַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נגַהּ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלג - וארח צדיקים כאור נגה וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום כי השמש בעצמה מאירה במקומה בשוה בתחלת היום ובאמצע היום רק המניעה הוא מחמת הארץ המפסקת בין בני אדם ובין השמש על כן אין האור מתפשט כל כך בתחלת היום רק מקצת מקצת עד שנתפשט על הארץ כן הצדיק הוא בעצמו מאיר תמיד רק המניעה מחמת המקבלים והמניעה הוא מחמת הארץ המפסקת, הינו העולם הזה כי בני אדם משקעים בעולם הזה ועל כן אינם יכולים לקבל אור הצדיק והוא ענין שאמרו בגמרא על פסוק: "מגלה עפה כד עיפת לה וכו' כד קלפת לה" וכו' נמצא כל העולם כלו כזרת אחת משלשת אלפים ומאתי... לחץ להמשך...
קושיות על רבי נחמן מברסלב - כיצד לברר?
קושיות על רבי נחמן מברסלב - כיצד לברר? קושיות על רבי נחמן מברסלב - כיצד לברר? כאשר מישהו אומר משהו בשם רבי נחמן, תמיד צריך לברר את הטקסט המקורי. היכן הוא נאמר אם בכלל? מה בדיוק נאמר? באיזה לשון מדוייקת זה נאמר? וכולי. כי גם אם רבי נחמן אמר את מה שאמר בפירוש, לא בטוח שהבינו אותו, ובד"כ לא באמת מבינים את פנימיות כוונתו. כל שכן, כאשר ממציאים משהו בשם רבי נחמן, שלא באמת יש בהכרח קשר כלשהו בין רבי נחמן לבין הדברים האלו. וכמ"ש breslev.eip.co.il/?key=2323 - שיחות הר"ו - אות קפב - גדולות נוראות השגתו פעם אחת ענה ואמר: עלי אין חולקים כלל רק הם חולקים על... לחץ להמשך...
חיי מוהר"ן - עא - שיחות השיך לספורי מעשיות
חיי מוהר"ן - עא - שיחות השיך לספורי מעשיות אות עא שיך ללקוטי מוהר"ו שאצל המעשיות [שיחות הר"ו פ"ט] למאמר המתחיל דע שיש חבילות וכו' וחסר שם משורה ט' עד שורה ה' שבדף י"ד הסמוך וכן צריך להיות מעביר ראשון ראשון הינו עוון ראשון שבכל חבילה [ובזה מדיק מאד לשון ראשון ראשון. כי על פי פשוטו תמוה איך שיך שתי פעמים ראשון כי אין ראשון אלא אחד אך על פי הנ"ל מדיק היטב כי הינו עוון ראשון ראשון שבכל חבילה וחבילה כנ"ל] ואזי כשהקדוש ברוך הוא מעביר עוון ראשון ראשון שבכל חבילה וחבילה, שכל שארי העוונות שבכל חבילה וחבילה היו תלויים ונגררים אחר העוון הראשון שבכל חבילה ... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלד - סִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאד
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלד - ספורי מעשיות מצדיקים הוא דבר גדול מאד דע שספורי מעשיות מצדיקים הינו ממה שארע להם הוא דבר גדול מאד ועל ידי זה נטהר מחשבתו אבל אי אפשר לספר מעשיות של צדיקים כי אם מי שיכול להדמות עצמו להשם יתברך דהינו שיכול להבדיל בין אור וחשך כמו השם יתברך כביכול כי כנגד כל מעשה של צדיק יש כנגדו רע דהינו שיש כנגדו מעשיות של רשעים, שגם להם ארע כיוצא בזה כגון שמצינו שפינחס עשה דבר גדול שפרח באויר וכנגד זה יש מעשה של רשע, שגם בלעם פרח באויר וכן כיוצא בזה כי הרע לעמת הטוב וההפרש הוא רק מי שיכול להבדיל בין אור וחשך זה יודע גדל ההבדל והה... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות קעה - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות קעה - גדולות נוראות השגתו קדם ארץ ישראל אמר איני יודע איך הצדיקים עושים פדיון כי צריכין לידע כל העשרים וארבעה [כ"ד] בתי דינין כי כשמביאים הפדיון צריך לידע באיזה בית דין דנין אותו כי אולי הוא עושה פדיון והמתקה השיך לבית דין זה ובאמת הוא נדון בבית דין אחר ועל כן צריך לידע באיזה בית דין הוא נדון ולידע הפדיון וההמתקה של אותו הבית דין אני יודע כל העשרים וארבעה בתי דינים ואני יכול לעשות ערעור מבית דין לבית דין עד העשרים וארבעה בתי דינים דהינו שאני יכול לומר שאינו נראה לי המשפט של בית דין זה ואני רוצה לדון בבית דין אחר וכן מבית דין לב... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות ו
שיחות הר"ן - אות ו היצר הרע דומה כמו מי שהולך ורץ בין בני אדם, וידו סגורה ואין אדם יודע מה בתוכה והוא מרמה בני אדם ושואל לכל אחד מה אני אוחז ? ולכל אחד נדמה כאלו הוא אוחז מה שהוא מתאוה ועל כן הכל רצים אחריו כי כל אחד סובר שיש בידו מה שהוא חפץ ואחר כך הוא פותח את ידו ואין בה כלום כמו כן ממש היצר הרע שהוא מרמה את כל העולם והכל רצים אחריו ומרמה לכל אחד ואחד עד שנדמה לכל אחד ואחד כאלו יש בידו מה שהוא חפץ כל אחד כפי שטותו ותאוותו ואחר כך בסוף הוא פותח את ידו ואין בה כלום כי אין מי שימלא תאוותו אצלו גם נדמו כל התאוות של העולם כמו עמודי אור הנכנסין בב... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפא - אִם יֵשֵׁב עַצְמוֹ עַל הַסֵּפֶר יָכוֹל לִרְאוֹת חֲדָשׁוֹת וְנִפְלָאוֹת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפא - אם ישב עצמו על הספר יכול לראות חדשות ונפלאות אפילו אדם פשוט אם ישב עצמו על הספר, ויסתכל על אותיות התורה יכול לראות חדשות ונפלאות הינו שעל ידי הסתכלותו היטב היטב על אותיות התורה יתחילו האותיות להאיר ולהצטרף בבחינת אותיות בולטות ומצטרפות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה ואזי יראה נפלאות צרופים חדשים ויכולין לראות בהספר מה שבעל המחבר לא כון לזה כלל וזה אפשר אפילו אדם פשוט כי אדם גדול יכול לראות זאת בלא יגיעה רק אפילו אדם פשוט לגמרי יכול להשיג ולראות חדשות כנ"ל אם ישב עצמו ויסתכל על אותיות התורה כנ"ל אך שלא יעמיד הדבר ... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצג - הַמַּחֲשָׁבָה יֵשׁ לָהּ תּקֶף גָּדוֹל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצג - המחשבה יש לה תקף גדול דע שהמחשבה יש לה תקף גדול ואם יחזק ויגבר מחשבתו על איזה דבר שבעולם יוכל לפעל שיהיה כך ואפילו אם יחזק מחשבתו מאד שיהיה לו ממון, בודאי יהיה לו וכן בכל דבר רק שהמחשבה תהיה בביטול כל ההרגשות והמחשבה תקיפה כל כך עד שאפשר למסר נפשו במחשבתו ממש דהינו שירגיש צער המיתה ממש על ידי שיקבל על עצמו בדעתו שהוא מרצה למסר נפשו על קדוש השם באיזה מיתה שתהיה ואפשר לחזק ולגבר המחשבה כל כך עד שבשעה שמקבל במחשבתו שהוא מרצה למסר נפשו למות על קדוש השם אזי ירגיש צער המיתה ממש וזה שאמר רבי עקיבא: 'כל ימי הייתי מצטער על... לחץ להמשך...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה במאמרים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן



קבל תכנים נוספים שיעניינו אותך...




האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב

© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים, ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.

דף זה הופיע ב 0.0449 שניות
עכשיו 22_05_2019 השעה 05:35:16
wesi2