ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה בּא אֶל פַּרְעה... האפיקורסית הזאת הבא מחלל הפנוי הם בבחינת שתיקה מאחר שאין עליהם שכל ואותיות לישבם כנ"ל "בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם" ובהדבור יש חכמה כי כלל הדבור הוא רק חמשת מוצאות הפה ועל ידם נתהוו כל הדברים ... אמונה הנ"ל שעל ידו נתבטל כל המבוכות של חלל הפנוי כנ"ל וזה הנני מביא מחר ארבה, ראשי תבות אכן רוח הוא באנוש בחינת נגינה, שהוא בחינת רוח הינו, שאז יתגלה הנגון והזמר של ראש אמונה כנ"ל ועל ידו יתבטלו כל האפיקורסית אפילו של חלל הפנוי כנ"ל