ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות ל
על המבלים זמן בשביל נקיות ומאריכין בבית הכסא הקפיד מאד מאד והתלוצץ מאותן האנשים מאד והאריך הרבה בענין זה והכלל 'כי לא נתנה תורה למלאכי השרת' (ברכות כה:) ואין צריך להחמיר יותר מן הדין ועל פי הדין האסור הוא רק כשנצרך לנקביו ממש כמו שכתוב בגמרא (שם כג) : 'הנצרך לנקביו אל יתפלל' 'הנצרך' דיקא ואפילו כשהוא נצרך לנקביו ממש יש גם כן דינים בזה בדיעבד ובשעת הדחק כמובא ב"שלחן ערוך" (ארח חיים) סימן צ"ב עין שם במגן אברהם (ס"ק א) שהרי"ף (ברכות י"ד) מתיר לכתחלה ביכול לעמד עצמו עד פרסה וכו' נמצא שעל כל פנים כשאינו נצרך לנקביו ממש אין צריך להחמיר ולבטל עצמו מתורה ותפילה בחנם מחמת חששות וחמרות יתרות ושגעון בעלמא רק טוב להתפלל בבקר תכף אחר עמידתו ממטתו אם אפשר בקל לפנות אפשר, ואם לאו לאו ויתפלל כך ואפילו אם חושש במעיו לא ישגיח ולא יסתכל על זה כלל גם אין צריכין להאריך בבית הכסא כי הוא מזיק מאד לבריאות הגוף וכמה חלאים באים מזה בפרט בבית הכסא שלנו שצריכים להיות תולה בהם והתולה בבית הכסא מזיק מאד מאד בפרט החלי הידוע [שקורין טחורים] בא מזה מאד רחמנא לצלן על כן צריכין לזהר מאד מלהאריך בבית הכסא ואין לחפש אחר חמרות ומרה שחורה בזה כי לא נאמר כלל בדורות הללו והוא עצמו היה גם כן בזאת הטעות מקדם והיה עושה דברים זרים מאד בשביל נקיות וכמעט שבא לידי סכנה על ידי זה וגם לא נמלט מחלאים רחמנא לצלן על ידי זה ועתה הוא יודע ואומר שהכל שגעון וחלילה לבלות זמן היקר על זה ובאמת אי אפשר בשום אפן שיהיה הגוף נקי לגמרי ולא ישאר בתוכו כלום כי הלא אפילו מי שמתענה משבת לשבת הוא צריך לנקביו גם בסוף השבוע אף על פי שלא אכל מקדם כמה ימים כי בהכרח שישאר קצת בהגוף ואמר שדבר גדול הוא אצלו שדבר מענין זה כי יוצא מזה דבר גדול מאד דהינו שלא לבלות זמן בשביל זה ושלא להאריך שם ואפילו אם לפעמים הוא מכרח להאריך טוב לצאת ולחזר מלישב הרבה שם
עַל הַמְבַלִּים זְמַן בִּשְׁבִיל נְקִיּוּת וּמַאֲרִיכִין בְּבֵית הַכִּסֵּא

הִקְפִּיד מְאד מְאד

וְהִתְלוֹצֵץ מֵאוֹתָן הָאֲנָשִׁים מְאד

וְהֶאֱרִיךְ הַרְבֵּה בְּעִנְיָן זֶה

וְהַכְּלָל 'כִּי לא נִתְּנָה תּוֹרָה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת'

וְאֵין צָרִיךְ לְהַחְמִיר יוֹתֵר מִן הַדִּין

וְעַל פִּי הַדִּין הָאִסּוּר הוּא רַק כְּשֶׁנִּצְרָךְ לִנְקָבָיו מַמָּשׁ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּגְּמָרָא: 'הַנִּצְרָךְ לִנְקָבָיו אַל יִתְפַּלֵּל'

'הַנִּצְרָךְ' דַּיְקָא

וַאֲפִילּוּ כְּשֶׁהוּא נִצְרָךְ לִנְקָבָיו מַמָּשׁ

יֵשׁ גַּם כֵּן דִּינִים בָּזֶה בְּדִיעֲבַד וּבִשְׁעַת הַדְּחַק כַּמּוּבָא בְּ"שֻׁלְחָן עָרוּךְ" סִימָן צ"ב עַיֵּן שָׁם בְּמָגֵן אַבְרָהָם שֶׁהָרִי"ף מַתִּיר לְכַתְּחִלָּה בְּיָכוֹל לַעֲמד עַצְמוֹ עַד פַּרְסָה וְכוּ'

נִמְצָא שֶׁעַל כָּל פָּנִים כְּשֶׁאֵינוֹ נִצְרָךְ לִנְקָבָיו מַמָּשׁ

אֵין צָרִיךְ לְהַחְמִיר וּלְבַטֵּל עַצְמוֹ מִתּוֹרָה וּתְפִילָּה בְּחִנָּם מֵחֲמַת חֲשָׁשׁוֹת וְחֻמְרוֹת יְתֵרוֹת וְשִׁגָּעוֹן בְּעָלְמָא

רַק טוֹב לְהִתְפַּלֵּל בַּבּקֶר תֵּכֶף אַחֵר עֲמִידָתוֹ מִמִּטָּתוֹ

אִם אֶפְשָׁר בְּקַל לִפנוֹת אֶפְשָׁר, וְאִם לָאו לָאו

וְיִתְפַּלֵּל כָּךְ

וַאֲפִילּוּ אִם חוֹשֵׁשׁ בְּמֵעָיו לא יַשְׁגִּיחַ וְלא יִסְתַּכֵּל עַל זֶה כְּלָל

גַּם אֵין צְרִיכִין לְהַאֲרִיךְ בְּבֵית הַכִּסֵּא

כִּי הוּא מַזִּיק מְאד לִבְרִיאוּת הַגּוּף

וְכַמָּה חֳלָאִים בָּאִים מִזֶּה

בִּפְרָט בְּבֵית הַכִּסֵּא שֶׁלָּנוּ שֶׁצְּרִיכִים לִהְיוֹת תּוֹלֶה בָּהֶם

וְהַתּוֹלֶה בְּבֵית הַכִּסֵּא מַזִּיק מְאד מְאד

בִּפְרָט הַחֹלִי הַיָּדוּעַ [שֶׁקּוֹרִין טְחוֹרִים] בָּא מִזֶּה מְאד רַחֲמָנָא לִצְלָן

עַל כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאד מִלְּהַאֲרִיךְ בְּבֵית הַכִּסֵּא

וְאֵין לְחַפֵּשׂ אַחַר חֻמְרוֹת וּמָרָה שְׁחוֹרָה בָּזֶה

כִּי לא נֶאֱמַר כְּלָל בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ

וְהוּא עַצְמוֹ הָיָה גַּם כֵּן בְּזאת הַטָּעוּת מִקּדֶם

וְהָיָה עוֹשֶׂה דְּבָרִים זָרִים מְאד בִּשְׁבִיל נְקִיּוּת

וְכִמְעַט שֶׁבָּא לִידֵי סַכָּנָה עַל יְדֵי זֶה

וְגַם לא נִמְלַט מֵחֳלָאִים רַחֲמָנָא לִצְלָן עַל יְדֵי זֶה

וְעַתָּה הוּא יוֹדֵעַ וְאוֹמֵר שֶׁהַכּל שִׁגָּעוֹן

וְחָלִילָה לְבַלּוֹת זְמַן הַיָּקָר עַל זֶה

וּבֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אפֶן שֶׁיִּהְיֶה הַגּוּף נָקִי לְגַמְרֵי וְלא יִשָּׁאֵר בְּתוֹכוֹ כְּלוּם

כִּי הֲלא אֲפִילּוּ מִי שֶׁמִּתְעַנֶּה מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת הוּא צָרִיךְ לִנְקָבָיו גַּם בְּסוֹף הַשָּׁבוּעַ

אַף עַל פִּי שֶׁלּא אָכַל מִקּדֶם כַּמָּה יָמִים

כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּשָּׁאֵר קְצָת בְּהַגּוּף

וְאָמַר שֶׁדָּבָר גָּדוֹל הוּא אֶצְלוֹ שֶׁדִּבֵּר מֵעִנְיָן זֶה

כִּי יוֹצֵא מִזֶּה דָּבָר גָּדוֹל מְאד

דְּהַיְנוּ שֶׁלּא לְבַלּוֹת זְמַן בִּשְׁבִיל זֶה וְשֶׁלּא לְהַאֲרִיךְ שָׁם

וַאֲפִילּוּ אִם לִפְעָמִים הוּא מֻכְרָח לְהַאֲרִיךְ

טוֹב לָצֵאת וְלַחֲזר

מִלֵּישֵׁב הַרְבֵּה שָׁם
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו
...מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו [הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו אזי יתענה וע"י התענית נזדווגו קוב"ה ושכינתי' אחור באחור כדי שלא יאחזו באחוריים וזהו ר'ע'ב' שמרעיב א"ע בתענית אותיות רי"ש ע"ב רי"ש אחוריים דשכינתיה שהיא אלהים ע"ב אחוריים של שם העצם שע"י הרעב שע"י התענית מזווגם אחור באחור שלא יינקו החצונים כנ"ל וע"י התענית נמשך הדיבור כי נתלחלחל הגרון מנגיבה דילה ויוצא מבחי' ניחר גרוני ובא לבחי' קרא בגרון ואל תחשוך וזהו ויהי...
חיי מוהר"ן - קד - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
...- מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו אות קד לדתו היתה בקהלת קדש מזבוז, ונכנס לברית מילה בשבת הגדול. וכל שנותיו היו כפי הנשמע בערך ארבעים שנה פחות מעט. כי בשנת הארבעים נפטר ונסתלק למעלה למעלה בירח האתנים בחג ביום שלישי יום רביעי של סוכות ח"י תשרי תקע"א באומין העיר אשר בחר בה בחיים חיותו לשכב שם כמבאר במקום אחר. ואחר כך שמעתי ששנותיו לא היו כי אם שלשים ושמונה שנה וחצי וכפי הנראה כך האמת. [וידוע כי בשנת תקל"ב היה ראש חדש ניסן בשבת וזה היום שנולד בו רבנו זכרונו לברכה לשני הדעות הנ"ל] אות קה מן יום...
שיחות הר"ן - אות רכו - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
שיחות הר"ן - אות רכו - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה פעם אחת שחק ואמר אם היו מניחין לכנס מת אחד בין המחקרים כשיושבין וחוקרין בחכמתם היו מתבטלים כל החכמות שלהם
ספר המידות - נר תמיד
ספר המידות - נר תמיד חלק שני א. בזכות נר תמיד הדולקים בשמן זית, נצולין מגזרת שמד.
שיחות הר"ן - אות קעה - גדולות נוראות השגתו
...- גדולות נוראות השגתו קדם ארץ ישראל אמר איני יודע איך הצדיקים עושים פדיון כי צריכין לידע כל העשרים וארבעה [כ"ד] בתי דינין כי כשמביאים הפדיון צריך לידע באיזה בית דין דנין אותו כי אולי הוא עושה פדיון והמתקה השיך לבית דין זה ובאמת הוא נדון בבית דין אחר ועל כן צריך לידע באיזה בית דין הוא נדון ולידע הפדיון וההמתקה של אותו הבית דין אני יודע כל העשרים וארבעה בתי דינים ואני יכול לעשות ערעור מבית דין לבית דין עד העשרים וארבעה בתי דינים דהינו שאני יכול לומר שאינו נראה לי המשפט של בית דין זה ואני רוצה לדון...
פושט את גופו המצורע ולובש גוף קדוש מגן עדן
...גוף קדוש מגן עדן breslev.eip.co.il/?key=260 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פג - על ידי תקון הברית שהוא קשת, יכול להוציא החצים ואז פושט גופו המצרע, שהוא ממשכא דחויא ולובש בגדי שבת הינו גוף קדוש מגן עדן כי המקום גורם, בבחינת: "של נעליך וכו' כי המקום" וכו' ועל שם הגוף הקדוש נקרא שבת בבחינת: "והנה שבה כבשרו" 'שנרפא מצרעתו', ונתלבש בגוף קדוש מגן עדן הנקרא בשר בחינת: "בשר מבשרי" **** מה הפשט של פשיטת הגוף המצורע ולבישת הגוף הקדוש מגן עדן? * תשובה בפשטות: כל בחינה ביחס לבחינה שמעליה, היא בחינת גוף ביחס לנשמה...
מעשה ממלך עניו - סיפורי מעשיות
...co.il/?key=53 - סיפורי מעשיות - מעשה ו - ממלך עניו להלן מספר ביאורים במעשה הנ"ל. מעשה במלך אחד = המלך הוא האדם עצמו. היינו בחינת המלכות של האדם. דהיינו האגו / ה"אני" / הנשמה של האדם, שהיא בחינת מלכות, השכינה וכולי. והיה לו חכם = והיה לו חכם, היינו שיש לאדם שכל. שהוא החכם של המלך שהוא האדם. אמר המלך להחכם. = חשב האדם לעצמו. התייעצה בחינת המלכות של האדם עם השכל של האדם. באשר שיש מלך שחותם עצמו שהוא גבור גדול ואיש אמת וענו = זה הקב"ה. שהעולם נברא יש מאין. ולכן הוא מלך ענו, כי שורש ה"יש" הוא ה"אין"...
שבחי הר"ן - אות ו
שבחי הר"ן - אות ו והיה רגיל להתחיל בכל פעם מחדש דהינו כשנפל ממדרגתו לפעמים לא היה מיאש עצמו בשביל זה רק אמר שיתחיל מחדש כאלו לא התחיל עדין כלל לכנס בעבודתו יתברך רק עתה הוא מתחיל מחדש וכן בכל פעם ופעם תמיד היה רגיל להתחיל מחדש והיה לו כמה התחלות ביום אחד שגם ביום אחד לפעמים נפל מעבודתו והיה מתחיל מחדש וכן כמה פעמים ביום אחד
שיחות הר"ן - אות קלח
שיחות הר"ן - אות קלח שמעתי מפיו הקדוש בעת שדבר עמנו מגדל הענין של ספורי מעשיות מצדיקים שנדפס בספריו הקדושים [בסימן רל"ד חלק א'] ואמר אז שהוא בעצמו זכרונו לברכה עקר התעוררותו לעבודת השם יתברך באמת היה על ידי ספורי מעשיות מצדיקים וספר שבבית אביו ואמו הצדיקים זכרונם לברכה היו שכיחים שם כל הצדיקים כי כל הצדיקים היו מצויים בקהלת מעז'בוז' מחמת שהוא מקום הבעל שם טוב זכרונו לברכה ורבם ככלם התאכסנו בבית אביו זכרונו לברכה ושמע הרבה מעשיות מצדיקים ועל ידי זה היה עקר התעוררותו להשם יתברך עד שזכה למה שזכה
חיי מוהר"ן - צב - סיפורים חדשים
...- צב - סיפורים חדשים אות צב ספר שהיה רגיל לאכל הרבה מאד בימי נעוריו והיו לו יסורים מזה. והשליך זאת. וראה אחר כך שיש לו תאוה גם לאותו המעט שאוכל ונתישב והתחיל שוב לאכל כי מה לו כשאוכל מעט עם תאוה או הרבה. ולמה לו להפסיד גופו בחנם והיה מניח כל התאוות בתוך תאוה זו של אכילה. פעם אחת היה יושב על השלחן אצל חמיו בשעת הסעדה שלישית של שבת, וישב בזוית והיה חשך בבית. והוא היה דרכו תמיד לעשות את שלו כדרכו והתחיל לבקש שיראה לו השם יתברך את האבות אברהם יצחק ויעקב. והבטיח להשם יתברך כשתראה לי זאת. אשליך גם זאת...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.4375 שניות - עכשיו 22_12_2025 השעה 22:25:57 - wesi2