ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפו - יֵשׁ גַּן עֵדֶן, וְהֵם שְׁנֵי בְּחִינוֹת: גַּן וְעֵדֶן
[שמעתי משמו מכבר מה שאמר על פרשת שפטים ושטרים ונשכח הרב וזהו היוצא משם, מה שאנו זוכרים עדין] כי יש גן עדן, והם שני בחינות: גן ועדן והם בחינת חכמה עלאה וחכמה תתאה כי עקר תענוג גן עדן הוא השגת חכמת אלקות הינו חכמה עלאה וחכמה תתאה, שהם בחינת גן עדן כנ"ל אך לזכות לזה אי אפשר כי אם על ידי השערים כי יש שערים, הינו בחינת שערי גן עדן שעל ידי זה זוכין לכנס לגן עדן דהינו להשגת חכמה עלאה וחכמה תתאה אך אלו השערים גנוזים וטמונים בארץ, בחינת (איכה ב) : "טבעו בארץ שעריה" וצריכים לזה בעל הבית על הארץ, שיהיה מושל בארץ שיוכל להוציא ולהקים ולהעמיד השערים שנטבעו בארץ ודע, שעל ידי למוד פוסקים זוכין להיות מלך ומושל בארץ ואז יכולין להעמיד ולהקים השערים שטבעו בארץ (משלי כ"ט). "מלך במשפט יעמיד ארץ" 'במשפט' דיקא, הינו על ידי משפט, שהוא משפטי ודיני התורה דהינו למוד פוסקים, שמבררים משפטי ודיני התורה על ידי זה נעשה מלך ומושל ועל ידי זה יוכל להעמיד ארץ ואז מעמיד ומקים ומגלה השערים שטבעו בארץ שעל ידי זה זוכין לגן עדן כנ"ל וזהו : "שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך וכו' לשבטיך" (דברים ט"ז) "שבט" ראשי תבות ט'בעו ב'ארץ ש'עריה [הינו השערים שנטבעו בארץ] וזהו : שפטים ושטרים תתן לך וכו' כי השופטים ושוטרים שהם בחינת המנהיגים והמושלים בארץ וזהו שופטים דיקא, כי העקר על ידי משפטי התורה, בחינת פוסקים, בחינת: "מלך במשפט יעמיד ארץ" על ידי זה נתגלין השערים שנטבעו בארץ וזהו תתן לך בכל שעריך לשבטיך כי השופטים ושוטרים מקימין השערים שנטבעו בארץ "שבטיך", כי הם מקימין ומגלין השערים שנתעלמו בחינת טבעו בארץ שעריה, הם מקימין אותם על ידי המשפט שלהם דהינו למוד פוסקים, בחינת: "מלך במשפט יעמיד ארץ", כנ"ל ברוך הנותן ליעף כח ולאין אונים, אשר עד כה עזרנו ברחמיו העצומים להתחיל ולגמר דבריו הראשונים, אשר הובאו בכרך הנורא הזה ספר "לקוטי מוהר"ו" אפרסמונא דכיא תליסר נהרין, צפנת פענח כל צפונות בו מתגלין ומתבארין, כשבילי דנהרדעא כן כל שבילי החכמה האמתית ויראת שמים ועצות דקדשה לה נהירין, הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו דמגליא לה דמטמרין, כל דבריו כגחלי אש זקוקין דנור ובעורין קומו וברכו את ה' אלקיכם מן העולם ועד העולם דגלי לן נהורין עזרת אבותינו הוא מעולם מגן ומושיע להם ולבניהם אחריהם לדרי דרין כען נחוי קדה ונצלי קדם רחמנא, דיהוי בסעדנא, להתחיל ולגמר ספר "לקוטי מוהר"ו תנינא" אנא ה' הושיעה נא כאשר זכינו לסדר אותם כן נזכה לעשותם עדי נשוב לציון ברננה, ובמהרה בימינו יקים תבואי תשורי מראש אמנה אמן, כן יהי רצון חזק חזק ונתחזק
[שָׁמַעְתִּי מִשְּׁמוֹ מִכְּבָר מַה שֶּׁאָמַר עַל פָּרָשַׁת שׁפְטִים וְשׁטְרִים וְנִשְׁכַּח הָרב

וְזֶהוּ הַיּוֹצֵא מִשָּׁם, מַה שֶּׁאָנוּ זוֹכְרִים עֲדַיִן]

כִּי יֵשׁ גַּן עֵדֶן, וְהֵם שְׁנֵי בְּחִינוֹת: גַּן וְעֵדֶן

וְהֵם בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה וְחָכְמָה תַּתָּאָה

כִּי עִקַּר תַּעֲנוּג גַּן עֵדֶן הוּא הַשָּׂגַת חָכְמַת אֱלקוּת

הַיְנוּ חָכְמָה עִלָּאָה וְחָכְמָה תַּתָּאָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת גַּן עֵדֶן כַּנַּ"ל

אַך לִזְכּוֹת לָזֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל יְדֵי הַשְּׁעָרִים

כִּי יֵשׁ שְׁעָרִים, הַיְנוּ בְּחִינַת שַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן

שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִכְנס לְגַן עֵדֶן

דְּהַיְנוּ לְהַשָּׂגַת חָכְמָה עִלָּאָה וְחָכְמָה תַּתָּאָה

אַך אֵלּוּ הַשְּׁעָרִים גְּנוּזִים וּטְמוּנִים בָּאָרֶץ, בְּחִינַת: "טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ"

וּצְרִיכִים לָזֶה בַּעַל הַבַּיִת עַל הָאָרֶץ, שֶׁיִּהְיֶה מוֹשֵׁל בָּאָרֶץ

שֶׁיּוּכַל לְהוֹצִיא וּלְהָקִים וּלְהַעֲמִיד הַשְּׁעָרִים שֶׁנִּטְבְּעוּ בָּאָרֶץ

וְדַע, שֶׁעַל יְדֵי לִמּוּד פּוֹסְקִים זוֹכִין לִהְיוֹת מֶלֶך וּמוֹשֵׁל בָּאָרֶץ

וְאָז יְכוֹלִין לְהַעֲמִיד וּלְהָקִים הַשְּׁעָרִים שֶׁטָּבְעוּ בָּאָרֶץ .

"מֶלֶך בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ"

'בְּמִשְׁפָּט' דַּיְקָא, הַיְנוּ עַל יְדֵי מִשְׁפָּט, שֶׁהוּא מִשְׁפְּטֵי וְדִינֵי הַתּוֹרָה

דְּהַיְנוּ לִמּוּד פּוֹסְקִים, שֶׁמְּבָרְרִים מִשְׁפְּטֵי וְדִינֵי הַתּוֹרָה

עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה מֶלֶך וּמוֹשֵׁל

וְעַל יְדֵי זֶה יוּכַל לְהַעֲמִיד אֶרֶץ

וְאָז מַעֲמִיד וּמֵקִים וּמְגַלֶּה הַשְּׁעָרִים שֶׁטָּבְעוּ בָּאָרֶץ

שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְגַן עֵדֶן כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ: "שׁפְטִים וְשׁטְרִים תִּתֶּן לְך בְּכָל שְׁעָרֶיך וְכוּ' לִשְׁבָטֶיך"

"שֵׁבֶט" רָאשֵׁי תֵּבוֹת טָ'בְעוּ בָ'אָרֶץ שְׁ'עָרֶיהָ [הַיְנוּ הַשְּׁעָרִים שֶׁנִּטְבְּעוּ בָּאָרֶץ]

וְזֶהוּ: שׁפְטִים וְשׁטְרִים תִּתֶּן לְך וְכוּ'

כִּי הַשּׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמַּנְהִיגִים וְהַמּוֹשְׁלִים בָּאָרֶץ

וְזֶהוּ שׁוֹפְטִים דַּיְקָא, כִּי הָעִקָּר עַל יְדֵי מִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה, בְּחִינַת פּוֹסְקִים, בְּחִינַת: "מֶלֶך בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ"

עַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלִּין הַשְּׁעָרִים שֶׁנִּטְבְּעוּ בָּאָרֶץ

וְזֶהוּ תִּתֶּן לְך בְּכָל שְׁעָרֶיך לִשְׁבָטֶיך

כִּי הַשּׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים מְקִימִין הַשְּׁעָרִים שֶׁנִּטְבְּעוּ בָּאָרֶץ

"שְׁבָטֶיך", כִּי הֵם מְקִימִין וּמְגַלִּין הַשְּׁעָרִים שֶׁנִּתְעַלְּמוּ

בְּחִינַת טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ, הֵם מְקִימִין אוֹתָם עַל יְדֵי הַמִּשְׁפָּט שֶׁלָּהֶם

דְּהַיְנוּ לִמּוּד פּוֹסְקִים, בְּחִינַת: "מֶלֶך בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ", כַּנַּ"ל

בָּרוּך הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כּחַ וּלְאֵין אוֹנִים, אֲשֶׁר עַד כּה עֲזָרָנוּ בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים לְהַתְחִיל וְלִגְמר דְּבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים, אֲשֶׁר הוּבְאוּ בַּכֶּרֶך הַנּוֹרָא הַזֶּה סֵפֶר "לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ו" אֲפַרְסְמוֹנָא דַּכְיָא תְּלֵיסַר נַהֲרִין, צָפְנַת פַּעְנֵחַ כָּל צְפוּנוֹת בּוֹ מִתְגַּלִּין וּמִתְבָּאֲרִין, כִּשְׁבִילֵי דִּנְהַרְדְּעָא כֵּן כָּל שְׁבִילֵי הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית וְיִרְאַת שָׁמַיִם וְעֵצוֹת דִּקְדֻשָּׁה לֵהּ נְהִירִין, הֲנִמְצָא כָּזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלהִים בּוֹ דִּמְגַלְיַא לֵהּ דְּמִטַּמְרִין, כָּל דְּבָרָיו כְּגַחֲלֵי אֵשׁ זִקּוּקִין דְּנוּר וּבִעוּרִין קוּמוּ וּבָרְכוּ אֶת ה' אֱלקֵיכֶם מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם דְּגַלִי לָן נְהוֹרִין עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ הוּא מֵעוֹלָם מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם לְדָרֵי דָּרִין

כְּעַן נַחֲוֵי קִדָּה וּנְצַלֵּי קֳדָם רַחֲמָנָא, דְּיֶהֱוֵי בְּסַעֲדָנָא, לְהַתְחִיל וְלִגְמר סֵפֶר "לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ו תִּנְיָנָא" אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא כַּאֲשֶׁר זָכִינוּ לְסַדֵּר אוֹתָם כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתָם עֲדֵי נָשׁוּב לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה, וּבִמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ יְקֻיַּם תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵראשׁ אֲמָנָה אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן

חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזֵּק
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו
...כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו [הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו אזי יתענה וע"י התענית נזדווגו קוב"ה ושכינתי' אחור באחור כדי שלא יאחזו באחוריים וזהו ר'ע'ב' שמרעיב א"ע בתענית אותיות רי"ש ע"ב רי"ש אחוריים דשכינתיה שהיא אלהים ע"ב אחוריים של שם העצם שע"י הרעב שע"י התענית מזווגם אחור באחור שלא יינקו החצונים כנ"ל וע"י התענית נמשך הדיבור כי נתלחלחל הגרון מנגיבה דילה ויוצא מבחי' ניחר גרוני ובא לבחי' קרא בגרון ואל תחשוך וזהו ויהי רעב בארץ היינו ע"י התענית וירד...
חיי מוהר"ן - קד - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
...מוהר"ן - קד - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו אות קד לדתו היתה בקהלת קדש מזבוז, ונכנס לברית מילה בשבת הגדול. וכל שנותיו היו כפי הנשמע בערך ארבעים שנה פחות מעט. כי בשנת הארבעים נפטר ונסתלק למעלה למעלה בירח האתנים בחג ביום שלישי יום רביעי של סוכות ח"י תשרי תקע"א באומין העיר אשר בחר בה בחיים חיותו לשכב שם כמבאר במקום אחר. ואחר כך שמעתי ששנותיו לא היו כי אם שלשים ושמונה שנה וחצי וכפי הנראה כך האמת. [וידוע כי בשנת תקל"ב היה ראש חדש ניסן בשבת וזה היום שנולד בו רבנו זכרונו לברכה לשני הדעות הנ"ל]...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנ - כָּל מִינֵי צַעַר וְכָל הַיִּסּוּרִים אֵינָם רַק מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת
...היסורים אינם רק מחסרון הדעת דע שכל מיני צער וכל היסורים אינם רק מחסרון הדעת כי מי שיש לו דעת ויודע שהכל בהשגחה מהשם יתברך אין לו שום יסורים, ואינו מרגיש שום צער, כי "ה' נתן וה' לקח" ואף על פי שיש יסורים שבהכרח מרגישים אותם כגון היסורים שבאים מחמת ההרכבה כמו יסורים שיש מיציאת הנשמה מן הגוף והם יסורי החולה שבאים מחמת שמתחלת הנשמה להתפשט מן הגוף ומחמת שנקשרה הנשמה בהגוף בקשר אמיץ וחזק על כן בהכרח מרגיש היסורים בעת הפרוד אף על פי כן היסורים קלים מאד ונוחים להתקבל בעת שיודע בדעת ברור שהכל בהשגחה מהשם...
ספר המידות - סוד
ספר המידות - סוד חלק שני א. על ידי עיון עמק בסודות התורה יוכל לפקד עקרות ולרפאות חולאת חזק.
חיי מוהר"ן - שסט - מעלת תורתו וספריו הקדושים
...תורתו וספריו הקדושים אות שסט ענה ואמר לי ועם זה אין אתה רשאי להחיות את עצמך [בלשון תמה] שיש לך חלק גדול בהספר. הינו בהספר לקוטי מוהר"ו שלו שנדפס אז באותה העת והאריך בשיחה זאת קצת. ואמר שכל הספר הוא שלי שאם לא הייתי לא היה הספר בעולם. והסביר לי הדבר שכן הוא שכל הספר נעשה על ידי וכו' ואמר לי מעט אתה יודע מעצם מעלת גדלת הספר וקדשתו ויותר מזה ראוי לך להאמין בעצם גדלת הספר הזה וכו' וכו' ואמר לי הלא נדפסו אלף ספרים, וכל ספר בא ליד כמה אנשים. הינו שראוי לי להחיות את עצמי שזכיתי לזכות את הרבים בזכות כזה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכה - וַיּאמֶר משֶׁה אִכְלוּהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה'
...מוהר"ן ח"א - תורה קכה - ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' וכו' ולמדו רבותינו, זכרונם לברכה . 'מכאן, שחיב לאכל שלש סעדות בשבת כי תלתא "היום" כתיבי' נמצא שעל כל סעדה משלש סעדות כתיב היום לרמז שלא לאכל בסעדה של שבת רק בשביל היום כי לפעמים אוכל בשביל שרעב מאתמול ולפעמים בשביל שלא יהא רעב למחר אך בכל סעדה משלש סעדות של שבת לא יאכל כי אם בשביל היום הינו סעדה זו לא בשביל קדם ולא בשביל אחר כך. [זה הענין לא שמעתי מפיו הקדוש בעצמו, רק מפי אחר שאמר משמו, וכתבתיו כמו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמה - אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי וְכוּ'
...וחצי וכו' [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אין אדם מת וחצי וכו' זה בחינת מחלקת, כתרגומו "ורבו בעלי חצים", 'בעלי פלגתא' ומי שאוחז תאוותו ממחלקת, בודאי כאלו לא מת כמו שבקש דוד: "אגורה באהלך עולמים" וכי אפשר לדור בשני עולמות, אלא שיהיו אומרים דבר הלכה משמו (מימרא זו איתא נמי בבבלי יבמות צו אלא דשם בירושלמי הגירסא וכי עלתה על דעתו של דוד שיהא חי וקיים לעולמים אלא וכו' מבואר מזה ביותר דע"י שאומרים וכו' הוא חי וקים לעולם ואינו מת) ואז 'כאלו לא מת' אבל על ידי מחלקת, מצינו שלא אמרו הלכה משמם כמו אחרים ויש אומר...
חיי מוהר"ן - של - מעלת המתקרבים אליו
...- של - מעלת המתקרבים אליו אות של אמר אני יכול לעשות מכלכם צדיקים גמורים נוראים אבל מה יהיה אם כן יעבד השם יתברך בעצמו את עצמו [כלומר שרצונו הוא שאנחנו בעצמנו נתיגע בכחו ועצותיו הקדושים להשיג עבודת השם. אבל לא שהוא יתן הכל לגמרי]. וכן שמעתי עוד בכמה לשונות שאמר אני יכול לתן יראה להאדם עד שיצא מחייו ויתבטל במציאות. ופעם אחת בקש מאתו אחד מאנשי שלומנו הרבה בענין זה שיתן לו יראה. [כמדמה לי הכותב שזה היה ר' שמעון המשמש שלו] ודבר עמו רבנו זכרונו לברכה דברים כעין הנ"ל שבודאי יכול לתן [לו] יראה עצומה רק...
חיי מוהר"ן - תמז - עבודת השם
...- תמז - עבודת השם אות תמז משל על ענין שהזהיר להתפלל על צרת חברו ששמעתי בשם רבי יודל, ששמע מפיו הקדוש משל למלך שהרחיק את בנו. [אמר המעתיק שמעתי מפי רבי יצחק דב מטירהאוויצע ששמע מפי רבי יודל משל על ענין הנ"ל וכפי הנראה שלזה המשל כון המחבר זכרונו לברכה על כן ראיתי להציגו כאן וכך שמעתי] רבנו זכרונו לברכה אמר לר' יודל שסגלה לגדלות שיתפלל על צרת חברו. ושאל אותו רבי יודל אדרבה לכאורה מזה יתוסף לי גדלות שאני מתפלל בעד חברי, מסתמא אני חשוב יותר מחברי. השיב לו רבנו זכרונו לברכה בדרך משל למלך שכעס על בנו והרחיק...
מבצר של מים
...co.il/?key=60 - סיפורי מעשיות - מעשה יג - משבעה קבצנים רבי נחמן מברסלב מדבר על בת המלך שברחה אל המבצר של מים. מה פישרו של מבצר המים הזה? מה מסמלים המים? רמזים: מכאן: breslev.eip.co.il/?key=323 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נא - כשאתם מגיעין לאבני שיש טהור בעניין: כשאתם מגיעין לאבני שיש טהור, אל תאמרו מים מים, שנאמר: "דבר שקרים לא יכון לנגד עיני וכאן: breslev.eip.co.il/?key=2519 - סיפורי מעשיות - מעשה שיחות שאחר סיפורי המעשיות דע שיש שני מיני פלטין ושני הפלטין דומין זה לזה באחד דר בו מלך, ובהשני דר...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2031 שניות - עכשיו 02_12_2025 השעה 17:57:44 - wesi2