ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפו - יֵשׁ גַּן עֵדֶן, וְהֵם שְׁנֵי בְּחִינוֹת: גַּן וְעֵדֶן
[שמעתי משמו מכבר מה שאמר על פרשת שפטים ושטרים ונשכח הרב וזהו היוצא משם, מה שאנו זוכרים עדין] כי יש גן עדן, והם שני בחינות: גן ועדן והם בחינת חכמה עלאה וחכמה תתאה כי עקר תענוג גן עדן הוא השגת חכמת אלקות הינו חכמה עלאה וחכמה תתאה, שהם בחינת גן עדן כנ"ל אך לזכות לזה אי אפשר כי אם על ידי השערים כי יש שערים, הינו בחינת שערי גן עדן שעל ידי זה זוכין לכנס לגן עדן דהינו להשגת חכמה עלאה וחכמה תתאה אך אלו השערים גנוזים וטמונים בארץ, בחינת (איכה ב) : "טבעו בארץ שעריה" וצריכים לזה בעל הבית על הארץ, שיהיה מושל בארץ שיוכל להוציא ולהקים ולהעמיד השערים שנטבעו בארץ ודע, שעל ידי למוד פוסקים זוכין להיות מלך ומושל בארץ ואז יכולין להעמיד ולהקים השערים שטבעו בארץ (משלי כ"ט). "מלך במשפט יעמיד ארץ" 'במשפט' דיקא, הינו על ידי משפט, שהוא משפטי ודיני התורה דהינו למוד פוסקים, שמבררים משפטי ודיני התורה על ידי זה נעשה מלך ומושל ועל ידי זה יוכל להעמיד ארץ ואז מעמיד ומקים ומגלה השערים שטבעו בארץ שעל ידי זה זוכין לגן עדן כנ"ל וזהו : "שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך וכו' לשבטיך" (דברים ט"ז) "שבט" ראשי תבות ט'בעו ב'ארץ ש'עריה [הינו השערים שנטבעו בארץ] וזהו : שפטים ושטרים תתן לך וכו' כי השופטים ושוטרים שהם בחינת המנהיגים והמושלים בארץ וזהו שופטים דיקא, כי העקר על ידי משפטי התורה, בחינת פוסקים, בחינת: "מלך במשפט יעמיד ארץ" על ידי זה נתגלין השערים שנטבעו בארץ וזהו תתן לך בכל שעריך לשבטיך כי השופטים ושוטרים מקימין השערים שנטבעו בארץ "שבטיך", כי הם מקימין ומגלין השערים שנתעלמו בחינת טבעו בארץ שעריה, הם מקימין אותם על ידי המשפט שלהם דהינו למוד פוסקים, בחינת: "מלך במשפט יעמיד ארץ", כנ"ל ברוך הנותן ליעף כח ולאין אונים, אשר עד כה עזרנו ברחמיו העצומים להתחיל ולגמר דבריו הראשונים, אשר הובאו בכרך הנורא הזה ספר "לקוטי מוהר"ו" אפרסמונא דכיא תליסר נהרין, צפנת פענח כל צפונות בו מתגלין ומתבארין, כשבילי דנהרדעא כן כל שבילי החכמה האמתית ויראת שמים ועצות דקדשה לה נהירין, הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו דמגליא לה דמטמרין, כל דבריו כגחלי אש זקוקין דנור ובעורין קומו וברכו את ה' אלקיכם מן העולם ועד העולם דגלי לן נהורין עזרת אבותינו הוא מעולם מגן ומושיע להם ולבניהם אחריהם לדרי דרין כען נחוי קדה ונצלי קדם רחמנא, דיהוי בסעדנא, להתחיל ולגמר ספר "לקוטי מוהר"ו תנינא" אנא ה' הושיעה נא כאשר זכינו לסדר אותם כן נזכה לעשותם עדי נשוב לציון ברננה, ובמהרה בימינו יקים תבואי תשורי מראש אמנה אמן, כן יהי רצון חזק חזק ונתחזק
[שָׁמַעְתִּי מִשְּׁמוֹ מִכְּבָר מַה שֶּׁאָמַר עַל פָּרָשַׁת שׁפְטִים וְשׁטְרִים וְנִשְׁכַּח הָרב

וְזֶהוּ הַיּוֹצֵא מִשָּׁם, מַה שֶּׁאָנוּ זוֹכְרִים עֲדַיִן]

כִּי יֵשׁ גַּן עֵדֶן, וְהֵם שְׁנֵי בְּחִינוֹת: גַּן וְעֵדֶן

וְהֵם בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה וְחָכְמָה תַּתָּאָה

כִּי עִקַּר תַּעֲנוּג גַּן עֵדֶן הוּא הַשָּׂגַת חָכְמַת אֱלקוּת

הַיְנוּ חָכְמָה עִלָּאָה וְחָכְמָה תַּתָּאָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת גַּן עֵדֶן כַּנַּ"ל

אַך לִזְכּוֹת לָזֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל יְדֵי הַשְּׁעָרִים

כִּי יֵשׁ שְׁעָרִים, הַיְנוּ בְּחִינַת שַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן

שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִכְנס לְגַן עֵדֶן

דְּהַיְנוּ לְהַשָּׂגַת חָכְמָה עִלָּאָה וְחָכְמָה תַּתָּאָה

אַך אֵלּוּ הַשְּׁעָרִים גְּנוּזִים וּטְמוּנִים בָּאָרֶץ, בְּחִינַת: "טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ"

וּצְרִיכִים לָזֶה בַּעַל הַבַּיִת עַל הָאָרֶץ, שֶׁיִּהְיֶה מוֹשֵׁל בָּאָרֶץ

שֶׁיּוּכַל לְהוֹצִיא וּלְהָקִים וּלְהַעֲמִיד הַשְּׁעָרִים שֶׁנִּטְבְּעוּ בָּאָרֶץ

וְדַע, שֶׁעַל יְדֵי לִמּוּד פּוֹסְקִים זוֹכִין לִהְיוֹת מֶלֶך וּמוֹשֵׁל בָּאָרֶץ

וְאָז יְכוֹלִין לְהַעֲמִיד וּלְהָקִים הַשְּׁעָרִים שֶׁטָּבְעוּ בָּאָרֶץ .

"מֶלֶך בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ"

'בְּמִשְׁפָּט' דַּיְקָא, הַיְנוּ עַל יְדֵי מִשְׁפָּט, שֶׁהוּא מִשְׁפְּטֵי וְדִינֵי הַתּוֹרָה

דְּהַיְנוּ לִמּוּד פּוֹסְקִים, שֶׁמְּבָרְרִים מִשְׁפְּטֵי וְדִינֵי הַתּוֹרָה

עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה מֶלֶך וּמוֹשֵׁל

וְעַל יְדֵי זֶה יוּכַל לְהַעֲמִיד אֶרֶץ

וְאָז מַעֲמִיד וּמֵקִים וּמְגַלֶּה הַשְּׁעָרִים שֶׁטָּבְעוּ בָּאָרֶץ

שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְגַן עֵדֶן כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ: "שׁפְטִים וְשׁטְרִים תִּתֶּן לְך בְּכָל שְׁעָרֶיך וְכוּ' לִשְׁבָטֶיך"

"שֵׁבֶט" רָאשֵׁי תֵּבוֹת טָ'בְעוּ בָ'אָרֶץ שְׁ'עָרֶיהָ [הַיְנוּ הַשְּׁעָרִים שֶׁנִּטְבְּעוּ בָּאָרֶץ]

וְזֶהוּ: שׁפְטִים וְשׁטְרִים תִּתֶּן לְך וְכוּ'

כִּי הַשּׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמַּנְהִיגִים וְהַמּוֹשְׁלִים בָּאָרֶץ

וְזֶהוּ שׁוֹפְטִים דַּיְקָא, כִּי הָעִקָּר עַל יְדֵי מִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה, בְּחִינַת פּוֹסְקִים, בְּחִינַת: "מֶלֶך בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ"

עַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלִּין הַשְּׁעָרִים שֶׁנִּטְבְּעוּ בָּאָרֶץ

וְזֶהוּ תִּתֶּן לְך בְּכָל שְׁעָרֶיך לִשְׁבָטֶיך

כִּי הַשּׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים מְקִימִין הַשְּׁעָרִים שֶׁנִּטְבְּעוּ בָּאָרֶץ

"שְׁבָטֶיך", כִּי הֵם מְקִימִין וּמְגַלִּין הַשְּׁעָרִים שֶׁנִּתְעַלְּמוּ

בְּחִינַת טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ, הֵם מְקִימִין אוֹתָם עַל יְדֵי הַמִּשְׁפָּט שֶׁלָּהֶם

דְּהַיְנוּ לִמּוּד פּוֹסְקִים, בְּחִינַת: "מֶלֶך בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ", כַּנַּ"ל

בָּרוּך הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כּחַ וּלְאֵין אוֹנִים, אֲשֶׁר עַד כּה עֲזָרָנוּ בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים לְהַתְחִיל וְלִגְמר דְּבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים, אֲשֶׁר הוּבְאוּ בַּכֶּרֶך הַנּוֹרָא הַזֶּה סֵפֶר "לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ו" אֲפַרְסְמוֹנָא דַּכְיָא תְּלֵיסַר נַהֲרִין, צָפְנַת פַּעְנֵחַ כָּל צְפוּנוֹת בּוֹ מִתְגַּלִּין וּמִתְבָּאֲרִין, כִּשְׁבִילֵי דִּנְהַרְדְּעָא כֵּן כָּל שְׁבִילֵי הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית וְיִרְאַת שָׁמַיִם וְעֵצוֹת דִּקְדֻשָּׁה לֵהּ נְהִירִין, הֲנִמְצָא כָּזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלהִים בּוֹ דִּמְגַלְיַא לֵהּ דְּמִטַּמְרִין, כָּל דְּבָרָיו כְּגַחֲלֵי אֵשׁ זִקּוּקִין דְּנוּר וּבִעוּרִין קוּמוּ וּבָרְכוּ אֶת ה' אֱלקֵיכֶם מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם דְּגַלִי לָן נְהוֹרִין עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ הוּא מֵעוֹלָם מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם לְדָרֵי דָּרִין

כְּעַן נַחֲוֵי קִדָּה וּנְצַלֵּי קֳדָם רַחֲמָנָא, דְּיֶהֱוֵי בְּסַעֲדָנָא, לְהַתְחִיל וְלִגְמר סֵפֶר "לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ו תִּנְיָנָא" אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא כַּאֲשֶׁר זָכִינוּ לְסַדֵּר אוֹתָם כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתָם עֲדֵי נָשׁוּב לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה, וּבִמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ יְקֻיַּם תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵראשׁ אֲמָנָה אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן

חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזֵּק
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צב - עַל יְדֵי מַה שֶּׁאָדָם נָע וָנָד בְּתוֹך בֵּיתוֹ
...ח"א - תורה צב - על ידי מה שאדם נע ונד בתוך ביתו [לשון החברים] על ידי מה שאדם נע ונד בתוך ביתו יכול להחיות מתים כמו שכתוב באלישע כשהחיה את בן השונמית כתיב בה: "וילך אחת הנה ואחת הנה" ומובא בתקונים: 'אלמלא כנפי ראה דנשבי על לבא הוי לבא אוקיד כל גופא' והראה והלב הם בחינות יעקב ויוסף "תתן אמת ליעקב" כמו שכתוב: "תורת אמת" ובהתורה יש חמשה ספרים, כנגד חמשה כנפי ראה ויוסף הוא בחינות לב, כי יוסף נקרא "צפנת פענח", וכתיב: "בלבי צפנתי" וכו' וכשבוער האש שבלב, הוה אוקיד כל גופא ועל ידי שהחמשה כנפי ראה נעים ונדים...
ספר המידות - קשוי לילד
ספר המידות - קשוי לילד חלק א' א. אשה שאוכלת צנון בעבורה, תלד בקשוי. ב. אשה שהיא מקשה לילד, סגלה שתתן לה לשתות מים משבעה בארות. ג. גם בניה לא יהיו עמה בבית. ד. גם תלחש לה באזנה אותיות של שם ס"ג. ה. גם מטתה לא תעמד במערב ובדרום. ו. גם תתלה על צוארה ממרור הנשאר. ז. גם תלחש לה באזנה אותיות: פא ויו עין הא.
שיחות הר"ן - אות קצה - גדולות נוראות השגתו
...- גדולות נוראות השגתו שנת תק"ע פרשת נח נכנסנו אליו בלילה כדרכנו תמיד ענה ואמר: מה שאני עושה עמכם הוא דבר קטן לפני זה אתם צריכים לעשות [כונתו: הינו מה שהוא עוסק עמנו להכניסנו ולקרבנו לעבודתו יתברך אפילו זאת הוא דבר קטן לפניו וזה הדבר אנחנו צריכים לעשות לקרב בני אדם לעבודת השם יתברך אבל הוא בעצמו יש לו עבודה גבוהה מזה] והייתי עומד ומשתומם כמתמיה כי כפי הנראה לדעתנו אין עבודה גבוהה מזו לקרב בני אדם להשם יתברך ענה ואמר יש נשמות ערטלאין שאין יכולין לכנס בגוף כלל וגדל הרחמנות שעליהם גדול ועצום מאד מאד...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ער - כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ הִתְעוֹרְרוּת מֵאָדָם לַחֲבֵרוֹ
...מאדם לחברו כמו שיש התעוררות מאדם לחברו כגון כשרואין שאחד אומר בקשות וסליחות בהתעוררות בלב נשבר אזי חברו מתעורר ממנו גם כן כי מתעורר מחברו ומתחיל להסתכל על עצמו ונתעורר גם כן, ומתחיל לומר גם כן בקשות בהתעוררות הלב כמו כן יש אצל האדם עצמו התעוררות מנה ובה שמתעורר מתוך דברי עצמו דהינו שאומר בקשות ותחנות בהתעוררות וצועק וי לי ובתוך כך נתעורר מזה ומתחיל להסתכל על עצמו היכן אני ומי צועק כך הלא וי לי, לי ממש ומתחיל שנית לצעק וי לי, לי דיקא ואף שבתחלה נדמה לו כאלו גם כן אומר באמת כראוי עם כל זה אחר כך ר...
מעשה משבעה קבצנים - בן המלך
...eip.co.il/?key=60 - סיפורי מעשיות - מעשה יג - משבעה קבצנים מעשה פעם אחת היה מלך = זה השי"ת והיה לו בן יחיד = זה אדם הראשון לפני שחטא. ורצה המלך למסר המלוכה לבנו בחייו = כי לפני שאדם הראשון חטא, מאחר שהוא כולו היה כלול בא"ס, ממילא הוא מלך כמו השי"ת ממש. שזו בחינת אדם קדמון שהוא מעל האצילות ולפני הבריאה. ולכן מסר את המלוכה בחייו דייקא, כי אצל השי"ת שני מלכים יכולים למלוך בבת אחת. ועשה משתה גדול ובודאי בכל פעם שהמלך עושה משתה גדול הוא שמחה גדולה מאד בפרט עתה, שמסר המלוכה לבנו בחייו בודאי היה שמחה גדולה...
סיפורי מעשיות - מעשה יב - מעשה מבעל תפילה / מעשה בבעל תפילה
...יב - מבעל תפילה מעשה פעם אחד היה בעל תפילה שהיה עוסק תמיד בתפילות ושירות ותושבחות להשם יתברך והיה יושב חוץ לישוב והיה רגיל לכנס לישוב והיה נכנס אצל איזה אדם מסתמא היה נכנס להקטנים במעלה, כגון עניים וכיוצא והיה מדבר על לבו מהתכלית של כל העולם היות שבאמת אין שום תכלית, כי אם לעסק בעבודת ה' כל ימי חייו ולבלות ימיו בתפילה להשם יתברך ושירות ותשבחות וכו' והיה מרבה לדבר עמו דברי התעוררות כאלו, עד שנכנסו דבריו באזניו עד שנתרצה אותו האדם להתחבר עמו ותכף כשנתרצה עמו, היה לוקחו ומוליכו למקומו, שהיה לו חוץ...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לז - עִקָּר הַתַּכְלִית הוּא רַק לַעֲבד וְלֵילֵך בְּדַרְכֵי ה' לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַך
...ולילך בדרכי ה' לשמו יתברך "ממתים ידך ה' ממתים מחלד וכו' אני בצדק אחזה פניך" וכו' הכלל שעקר התכלית הוא רק לעבד ולילך בדרכי ה' לשמו יתברך כדי לזכות להכיר אותו יתברך ולדעת אותו יתברך שזהו עקר התכלית וזהו רצונו יתברך שאנחנו נכיר אותו יתברך ואין ראוי לאדם שיהיה לו כונה אחרת בעבודתו יתברך כי אם למלאות רצונו יתברך, שאמר ונעשה רצונו כי יש מי שעובד כל ימיו ורודף אחר תאוות עולם הזה כדי למלאות בטנו וכרסו בתאוות עולם הזה ויש מי שעובד ומשתדל, כדי לזכות לעולם הבא וגם זהו נקרא מלוי בטן שרוצה למלאות בטנו ותא
ספר המידות - טלטול
ספר המידות - טלטול חלק שני א. על ידי הטלטול זוכין לשם טוב. ב. על פי רב היראים פרנסתם בא על ידי טלטולים. ג. לפעמים הצדיק בא לטלטולים, כדי שיבוא לעולם הבא ויזכר כל המקומות שהיה בהם, ועל ידי זה יבואו טובות לאלו המקומות. ד. לאו בכל מקום אדם זוכה לסגל תורה ומעשים טובים. בשביל זה הקדוש ברוך הוא מסבב סיבובים, שיצא זה האדם ממקום הזה למקום אחר. ה. לפעמים נתחיב אדם איזהו גלות ונתחלף לו על איזהו חולאת.
ספר המידות - זקנים
ספר המידות - זקנים חלק שני א. זקנים מעמידים את ישראל ועצתם טובה לנו. ב. לפי הזקנים שבדור כן הפרנסה. ג. אם הזקנים אינם חכמים סימן לדבר שעקר חשיבותם הוא אצל נשים הילדות.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כו - רְצִיצָא דְּמָיֵת בְּבֵיעוּתֵהּ 1
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כו - רציצא דמית בביעותה 1 [לשון רבנו זכרונו לברכה] רציצא דמית בביעותה, היכא נפק רוחא? ואמר להו: בהינו דעאל רש"י: רציצא דמית, אפרוח שמת בתוך קלפתו רציצא, זה אפרוח זה בחינת צדיק בחינת: "יפרח בימיו צדיק" ששאלו אותו: הצדיק שממית את עצמו ומוסר את נפשו בצלותה ובעותה באיזה מן המקומות מן התפילה צריך לו למסר את נפשו ביותר? והשיב להם: היכא דעאל הינו איך שיש לו להעלות ניצוצי הקדשה הינו איך שנכנסים בו מחשבות זרות וצריך להעלותם כידוע שם צריך לו למסר נפשו
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1875 שניות - עכשיו 02_01_2026 השעה 10:59:16 - wesi2