ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכג - לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר
העקר והיסוד שהכל תלוי בו לקשר עצמו להצדיק שבדור ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, דבר קטן ודבר גדול ולבלי לנטות חס ושלום, מדבריו ימין ושמאל כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (ספרי פרשת שופטים) : 'אפילו אומר לך על ימין שמאל' וכו' ולהשליך מאתו כל החכמות, ולסלק דעתו כאלו אין לו שום שכל בלעדי אשר יקבל מהצדיק והרב שבדור וכל זמן שנשאר אצלו שום שכל עצמי, אינו בשלמות ואינו מקשר להצדיק וישראל בעת קבלת התורה היו להם חכמות גדולות כי אז היו עובדי עבודה זרה שבימיהם שהיה טעותם על פי חכמות וחקירות גדולות כידוע ולולי שהיו ישראל משליכין מעצמן החכמות לא היו מקבלים התורה כי היו יכולים לכפר בכל, חס ושלום ולא היה מועיל להם כל מה שעשה משה רבנו עמהם ואפילו כל האותות והמופתים הנוראים שעשה לעיניהם לא היה מועיל להם כי גם עתה נמצאים אפיקורסים הכופרים על ידי שטות וטעות חכמתם אך ישראל עם קדוש ראו האמת, והשליכו החכמות, והאמינו בה' ובמשה עבדו ועל ידי זה קבלו התורה (דברים ל"ב) "עם נבל ולא חכם", 'עמא דקבילו אוריתא ולא חכימו' כי עקר קבלת התורה היה על ידי ולא חכימו הינו על ידי שהשליכו מאתם כל החכמות כנ"ל וזה נבל ראשי תבות לב נתיבות, שהוא כלליות התורה והיא החכמה האמתית, אשר אצלה כל החכמות בטלים והינו נבל שהיא בחינת התורה, הנקראת נובלות החכמה העליונה (בראשית רבה פרשה יז) [ובוא וראה שעתה מבאר ומישב התרגום הזה שהוא פליאה גדולה, וכל העולם תמהים עליו מה ענין תבת נבל, לתרגמו על קבלת התורה אך עתה מה נמלצו לחך דברי התרגום האלו] (ועיין שוח"ט תהלים קיט בתמימות קבלו ישראל את התורה וכו' ע"ש) והעקר העבודה, להיות תם וישר ירא אלהים וסר מרע, בלי שום חכמות ושלמה המלך, עליו השלום, אחר שכתוב בו (מלכים א ה) "ויחכם מכל האדם" אמר (משלי ל) : "כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי" וכן אמר אסף (תהלים ע"ג) : "ואני בער לא אדע בהמות הייתי עמך" (משלי כ"א) : "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'".
הָעִקָּר וְהַיְסוֹד שֶׁהַכּל תָּלוּי בּוֹ

לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר

וּלְקַבֵּל דְּבָרָיו עַל כָּל אֲשֶׁר יאמַר כִּי הוּא זֶה, דָּבָר קָטן וְדָבָר גָּדוֹל

וְלִבְלִי לִנְטוֹת חַס וְשָׁלוֹם, מִדְּבָרָיו יָמִין וּשְׂמאל

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אֲפִילּוּ אוֹמֵר לְך עַל יָמִין שְׂמאל' וְכוּ'

וּלְהַשְׁלִיך מֵאִתּוֹ כָּל הַחָכְמוֹת, וּלְסַלֵּק דַּעְתּוֹ כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם שֵׂכֶל

בִּלְעֲדֵי אֲשֶׁר יְקַבֵּל מֵהַצַּדִּיק וְהָרַב שֶׁבַּדּוֹר

וְכָל זְמַן שֶׁנִּשְׁאָר אֶצְלוֹ שׁוּם שֵׂכֶל עַצְמי, אֵינוֹ בִּשְׁלֵמוּת

וְאֵינוֹ מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק

וְיִשְׂרָאֵל בְּעֵת קַבָּלַת הַתּוֹרָה הָיוּ לָהֶם חָכְמוֹת גְּדוֹלוֹת

כִּי אָז הָיוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבִּימֵיהֶם

שֶׁהָיָה טָעוּתָם עַל פִּי חָכְמוֹת וַחֲקִירוֹת גְּדוֹלוֹת כַּיָּדוּעַ

וְלוּלֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מַשְׁלִיכִין מֵעַצְמָן הַחָכְמוֹת

לא הָיוּ מְקַבְּלִים הַתּוֹרָה

כִּי הָיוּ יְכוֹלִים לִכְפּר בַּכּל, חַס וְשָׁלוֹם

וְלא הָיָה מוֹעִיל לָהֶם כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה משֶׁה רַבֵּנוּ עִמָּהֶם

וַאֲפִילּוּ כָּל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים שֶׁעָשָׂה לְעֵינֵיהֶם

לא הָיָה מוֹעִיל לָהֶם

כִּי גַּם עַתָּה נִמְצָאִים אֶפִּיקוֹרְסִים הַכּוֹפְרִים עַל יְדֵי שְׁטוּת וְטָעוּת חָכְמָתָם

אַך יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ רָאוּ הָאֱמֶת, וְהִשְׁלִיכוּ הַחָכְמוֹת, וְהֶאֱמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ

וְעַל יְדֵי זֶה קִבְּלוּ הַתּוֹרָה

"עַם נָבָל וְלא חָכָם", 'עַמָּא דְּקַבִּילוּ אוֹרַיְתָא וְלָא חַכִּימוּ'

כִּי עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה הָיָה עַל יְדֵי וְלָא חַכִּימוּ

הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁהִשְׁלִיכוּ מֵאִתָּם כָּל הַחָכְמוֹת כַּנַּ"ל

וְזֶה נָבָל רָאשֵׁי תֵּבוֹת לב נְתִיבוֹת, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה

וְהִיא הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית, אֲשֶׁר אֶצְלָהּ כָּל הַחָכְמוֹת בְּטֵלִים

וְהַיְנוּ נָבָל שֶׁהִיא בְּחִינַת הַתּוֹרָה, הַנִּקְרֵאת נוֹבְלוֹת הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה

[וּבוֹא וּרְאֵה שֶׁעַתָּה מְבאָר וּמְיֻשָּׁב הַתַּרְגּוּם הַזֶּה

שֶׁהוּא פְּלִיאָה גְּדוֹלָה, וְכָל הָעוֹלָם תְּמֵהִים עָלָיו

מָה עִנְיַן תֵּבַת נָבָל, לְתַרְגְּמוֹ עַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה

אַך עַתָּה מַה נִּמְלְצוּ לַחֵך דִּבְרֵי הַתַּרְגּוּם הָאֵלּוּ]

וְהָעִקַּר הָעֲבוֹדָה, לִהְיוֹת תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלהִים וְסָר מֵרַע, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת

וּשְׁלמָה הַמֶּלֶך, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אַחַר שֶׁכָּתוּב בּוֹ "וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם"

אָמַר: "כִּי בַעַר אָנכִי מֵאִישׁ וְלא בִינַת אָדָם לִי"

וְכֵן אָמַר אָסָף: "וַאֲנִי בַעַר לא אֵדָע בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּך"

"אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה'".
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכב - צָרִיך לִהְיוֹת תָּמִיד בְּשִׂמְחָה וְלַעֲבד ה' בְּשִׂמְחָה
...ח"א - תורה רכב - צריך להיות תמיד בשמחה ולעבד ה' בשמחה צריך להיות תמיד בשמחה ולעבד ה' בשמחה ואפילו אם לפעמים נופל ממדרגתו צריך לחזק עצמו בימים הקודמים שהיה מזריח לו איזה הארה קצת כמו שאנו רואים שכמה סומים מחזיקים עצמן באיש אחד שאינו סומא ומאמינים בו והולכים אחריו וגם הסומא מאמין למקלו שהולך אחר מקלו, אף שאינו רואה כלל מכל שכן שראוי לילך אחר עצמו דהינו מאחר שבימים הקודמים הזריח לו קצת והיה מתחזק ומתעורר לבו להשם יתברך אף שעכשו נפל מזה ונסתמו עיניו ולבו עם כל זה ראוי שיאחז בימים הקודמים וילך אחריהם...
שיחות הר"ן - אות קע - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
שיחות הר"ן - אות קע - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' פעם אחת שאלתי אותו מדוע כמה יראים התיגעו בעבודת ה' הרבה מאד ואף על פי כן לא הגיעו למדרגת הצדיקים הגדולים השיב בפשיטות מסתמא לא התיגעו כל כך ואמר בזה הלשון מן הסתם האבן זייא ניט גיהאריוועט כי הכלל, שעקר הוא היגיעה והכל לפי רב המעשה
שיחות הר"ן - אות רמה - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...ספר עמי לענין חדושי תורה מי שזוכה לחדש איזה דבר בתורה אמר בלשון תמה וחדוש: מהיכן לוקחין החדוש ? כי באמת ענין חדושין מי שזוכה לחדש הוא דבר נפלא ונעלם מאד מאד, כי מהיכן לוקחין זאת ?! והמובן מדבריו היה שבזה שזוכין לחדש, בזה רואין התגלות אלקותו יתברך שהוא יתברך ממציא מאין ליש כי בתחלה לא היה יודע כלל זאת החדוש רק עכשו הוא לוקח ושואב ממקור החכמה שהוא בחינת אין, הינו מאין סוף ובזה אנו רואין בעיני השכל התגלות הבורא יתברך ואחר כך דברתי עמו, ואמרתי: הלא רואין זאת כי לפעמים אני מתיגע קדם שאני מוציא דבור א...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יט - תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק
...דצניעותא תפילה לחבקוק הנביא על שגינות וכו' איתא בספרא דצניעותא, פרקא קדמאה עד לא הוי מתקלא, לא הוי משגיחין אפין באפין א. כי קשה להעולם על מה צריך לנסע להצדיק לשמע מפיו הלא אפשר לעין בספרים דברי מוסר ? אך באמת הוא תועלת גדול כי יש חלוק גדול בין השומע מפי הצדיק האמת בעצמו ובין השומע מפי אחר האומר בשמו מכל שכן כששומע מפי ששמע מפי השומע כי יורד בכל פעם מדרגא לדרגא רחוק מפי הצדיק וכן בין השומע מפי הצדיק למעין בספר הוא חלוק גדול ביותר ב. כי צריך לזכך את הפנים שיוכל כל אחד לראות את פניו [של עצמו] בפנים...
חיי מוהר"ן - יד - שיחות השיכים להתורות
...בעת שנתן לנו התורה תשעה תקונין הנ"ל בכתיבת ידו היינו עומדים לפניו, והוא חתך הדפין של התורה הנ"ל מתוך ספרו כדי לתנם לנו להעתיקם. ותחלת התורה היתה מתחלת באמצע הדף שהיה כתוב עליו תורה אחרת שלא רצה לתן אותה לנו להעתיקה. והכרח לומר לי אלו הדברים בעל פה מלה במלה ואני ישבתי אצלו והייתי כותב מפיו הקדוש. ובתוך כך נתלהב מאד ופניו היו מאדימות ומאירות והפסיק באמצע קצת והיה אצלנו פליאה גדולה. ואחר כך ספר לנו שזאת הלילה הוא היארצייט של אמו, כי היה אז י"ט אדר והוא שכח ולא הדליק נר ולא אמר קדיש ואז היתה שנה מעברת...
שיחות הר"ן - אות קעב - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
שיחות הר"ן - אות קעב - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' שמעתי בשמו שפעם אחד נתן הטלית הישן שלו במתנה לאחד מחשוביו ענה ואמר רבנו זכרונו לברכה, להאיש הזה שנתן לו הטלית שלו הזהר מאד לכבד הטלית הזה כי כמו מספר שערות שיש בהטלית כל כך דמעות שפכתי עד שידעתי מהו טלית
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ל
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ל ובארץ ישראל היה עוסק בתורה ותפילה ובכל יום כתב בעצמו תורתו והיה מתפאר מאד ואמר שהחלוק בין תורת חוץ לארץ לתורת ארץ ישראל כרחוק מזרח ממערב ובכל יום ויום הלכו אליו הגדולים עם הקטנים לשמשו כדי לשמע חכמת תורתו הקדושה והנוראה מאד מאד
תורה שבכתב / שבעל פה / סודות התורה ועוד - חלק 2
.../ סודות התורה ועוד - חלק 2 תורה שבכתב / שבעל פה / סודות התורה ועוד - חלק 1. ועכשיו נבאר את התורה breslev.eip.co.il/?key=32 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ג - אקרוקתא הנה מי ששומע נגינה ממנגן רשע קשה לו לעבודת הבורא. = כי כל העולם הזה הוא בחינת ניגון. ומי שאינו רואה את השי"ת בכל דבר, ממילא נעשה אצלו בחינת ניגון רשע ורע. ועל ידי זה הוא לא זוכה לעבוד את השי"ת. וכששומע ממנגן כשר והגון, אזי טוב לו כמו שיתבאר = היינו כאשר בחינת הניגון של האדם היא תקינה, על ידי זה טוב לו. וכמובא שניגון טוב הוא כאשר האדם מברר...
סיפורי מעשיות - מעשה ב - מעשה ממלך וקיסר [ערוך] / מעשה במלך וקיסר
...[ערוך] [גרסה עם מעט תיקוני נוסח של מעשה ממלך וקיסר ]. מעשה בקיסר אחד, שלא היו לו בנים גם מלך אחד לא היו לו בנים ונסע הקיסר בארץ לשוטט ולבקש אולי ימצא איזה עצה ותרופה להוליד בנים גם המלך נסע גם כך ונזדמנו שניהם לפונדק אחד ולא היו יודעים אחד על השני והכיר הקיסר על המלך, שיש לו התנהגות של מלכות ושאל אותו הקיסר את המלך והודה לו שהוא מלך גם המלך הכיר על הקיסר גם כן שיש לו התנהגות של מלכות והודה לו גם כן שגם הוא קיסר והודיעו זה לזה שנוסעים בשביל למצוא איזה עצה ותרופה להוליד בנים ונתקשרו והחליטו שניהם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמו - עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה
...[לשון רבנו, זכרונו לברכה] עדות ה' נאמנה וכו' כי הדבר קשה איך התורה הנקראת אשה יכולה להעיד הלא אשה פסולה לעדות מחכימת פתי בשביל זה יכולה להעיד כמו שמובא, 'תקנת קדמונים הוא, דבמקום שאין אנשים רגילים להיות נשים נאמנות' וזה ידוע, שעקר תאוות הם בסתר, בבחינת "מים גנובים ימתקו" וכו' ואין בני אדם רגילים שם אבל התורה היא עומדת שם וקוראת אותו מי פתי יסור הנה וכו' ומחמת תשוקת תאוותו אינו שומע קריאתה ואחר גמר תאוותו הוא מרגיש תכף קריאתה ומתחרט תכף על העברה וזאת החרטה זה בחינת "מחכימת פתי" כי בשעת העברה היה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 22_11_2025 השעה 05:30:40 - wesi2