ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות צג
דע שיש אור שהוא מאיר באלף עולמות וזה האור אין אדם פשוט יכול לקבל מחמת גדלו וצריך לזה חכם גדול שיוכל לחלק אלפים למאות דהינו שיוכל לחלק האור הגדול לחלקים קטנים כדי שיוכלו הקטנים במעלה לקבלו מעט מעט כמו למשל כשאחד אומר פשט או חלוק גדול מאד ומחמת זה אין יכולין לקבל ממנו מחמת גדלו כי חצי פשט אי אפשר לקבל כי אם כלה אבל כשמחלקין הפשט והחלוק לחלקים וענינים אזי יכולין להבין כל ענין וענין בפני עצמו כך יש אור שהוא מאיר באלף עולמות והוא השגה אחת דהינו שאי אפשר להשיג אותו אלא כלו אבל לא במקצת כי הוא אור אחד פשוט אך תלמיד חכם שהוא נוקם ונוטר הוא יכול לחלק אלפים למאות דהינו לחלק האור גדול לחלקים כדי שיוכלו לקבלו כנזכר לעיל וענין זה שתלמיד חכם שנוקם ונוטר יכול לחלק אלפים למאות הוא מפרש כמו שכתוב (משלי יז ט) : "ושנה בדבר מפריד אלוף" ופרש רש"י דהינו נוקם ונוטר ששונה בדבר שעשה לו חברו על ידי זה הוא מפריד אלופו של עולם כך פרש רש"י אבל תלמיד חכם צריך דיקא להיות נוקם ונוטר כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (יומא כב:) : "כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר וכו'" אך פרוש הפסוק הוא כנ"ל שתלמיד חכם שהוא נוקם ונוטר יכול לחלק אלפים למאות וזהו ושנה בדבר הינו נוקם ונוטר מפריד אלוף הינו שהוא מפריד ומחלק אלפים למאות כנ"ל וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (שבת סג) "אם ראית תלמיד חכם שהוא נוקם ונוטר כנחש חגרהו על מתניך לסוף שתהנה מתלמודו" כי על ידי שהוא נוקם ונוטר על ידי זה יכול לחלק אלפים למאות דהינו לחלק אור גדול לחלקים ועל ידי זה יכולין להנות מתלמודו ולקבל ממנו כי בלי זה אי אפשר לקבל מחמת גדל האור כנ"ל אבל השכל והטעם של ענין זה מפני מה מי שהוא נוקם ונוטר יכול לחלק אלפים למאות וכו' זה עמק עמק וכו' ודע, מי שיודע זאת הוא יכול להחיות מתים כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (פסחים סח זוהר א קיד: קלה) : 'עתידים צדיקים להחיות מתים' ויודע מה הוא מת כי על ידי שמחלק אלפים למאות וממשיך האלפים לתוך המאות כנ"ל על ידי זה נעשה ממות מאות על ידי שנכנסו האלפים לתוכם ומי שאינו יודע זאת אינו יודע מפני מה הוא עכשו בשמחה ואינו יודע היחוד של ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ואינו יודע מה זו ציקי קדרה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (פסחים נו) : משל לבת מלך שהריחה ציקי קדרה. תאמר, יש לה גנאי, לא תאמר יש לה צער ואינו יודע מה זו ח"ש מחשמ"ל ואינו יודע מה זו נגה כמו שכתוב (יחזקאל א ד) : "ונגה לו סביב" ואינו יודע מהו מעשה מרכבה ואינו יודע מהו ברית ואינו יודע מפני מה חולקין עליו ומשיח יודע כל הענין הזה בשלמות אבל הצדיקים אינם יודעים אלא כשעושין מאלפים מאות ואלו הצדיקים שהם נוקמין ונוטרים שיכולים לעשות מאלפים מאות הם חגורה למשיח כי אמרו רבותינו, זכרונם לברכה "אם ראית תלמיד חכם שהוא נוקם ונוטר כנחש חגרהו על מתניך" הינו בחינת חגורה למשיח, שנאמר בו (ישעיה י"א ה) : "והיה צדק אזור מתניו" כתרגומו 'ויהון צדיקיא סחור סחור לה' הינו בחינת 'מתין מתין' דהינו מאות הינו מי שיכול לחלק אלפים למאות הם חגורה למשיח כנ"ל ואלו הצדיקים מחיין את הצדיקים הקטנים
דַּע שֶׁיֵּשׁ אוֹר שֶׁהוּא מֵאִיר בְּאֶלֶף עוֹלָמוֹת

וְזֶה הָאוֹר אֵין אָדָם פָּשׁוּט יָכוֹל לְקַבֵּל מֵחֲמַת גָּדְלוֹ

וְצָרִיךְ לָזֶה חָכָם גָּדוֹל שֶׁיּוּכַל לְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת

דְּהַיְנוּ שֶׁיּוּכַל לְחַלֵּק הָאוֹר הַגָּדוֹל לַחֲלָקִים קְטַנִּים

כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה לְקַבְּלוֹ מְעַט מְעַט

כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד אוֹמֵר פְּשָׁט אוֹ חִלּוּק גָּדוֹל מְאד

וּמֵחֲמַת זֶה אֵין יְכוֹלִין לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ מֵחֲמַת גָּדְלוֹ

כִּי חֲצִי פְּשָׁט אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי אִם כֻּלָּהּ

אֲבָל כְּשֶׁמְּחַלְּקִין הַפְּשָׁט וְהַחִלּוּק לַחֲלָקִים וְעִנְיָנִים

אֲזַי יְכוֹלִין לְהָבִין כָּל עִנְיָן וְעִנְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ

כָּךְ יֵשׁ אוֹר שֶׁהוּא מֵאִיר בְּאֶלֶף עוֹלָמוֹת

וְהוּא הַשָּׂגָה אַחַת

דְּהַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ אֶלָּא כֻּלּוֹ אֲבָל לא בְּמִקְצָת

כִּי הוּא אוֹר אֶחָד פָּשׁוּט

אַךְ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהוּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר הוּא יָכוֹל לְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת

דְּהַיְנוּ לַחֲלק הָאוֹר גָּדוֹל לַחֲלָקִים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבְּלוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

וְעִנְיָן זֶה שֶׁתַּלְמִיד חָכָם שֶׁנּוֹקֵם וְנוֹטֵר יָכוֹל לְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת

הוּא מְפרָשׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְשׁנֶה בְדָבָר מַפְרִיד אַלּוּף"

וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י דְּהַיְנוּ נוֹקֵם וְנוֹטֵר

שֶׁשּׁוֹנֶה בְּדָבָר שֶׁעָשָׂה לוֹ חֲבֵרוֹ

עַל יְדֵי זֶה הוּא מַפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם כָּךְ פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י

אֲבָל תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ דַּיְקָא לִהְיוֹת נוֹקֵם וְנוֹטֵר

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵינוֹ נוֹקֵם וְנוֹטֵר וְכוּ'"

אַךְ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק הוּא כַּנַּ"ל

שֶׁתַּלְמִיד חָכָם שֶׁהוּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר יָכוֹל לְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת

וְזֶהוּ וְשׁנֶה בְדָבָר הַיְנוּ נוֹקֵם וְנוֹטֵר

מַפְרִיד אַלּוּף הַיְנוּ שֶׁהוּא מַפְרִיד וּמְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת כַּנַּ"ל

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהוּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר כְּנָחָשׁ חָגְרֵהוּ עַל מָתְנֶיךָ לְסוֹף שֶׁתֵּהָנֶה מִתַּלְמוּדוֹ"

כִּי עַל יְדֵי שֶׁהוּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר

עַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת דְּהַיְנוּ לְחַלֵּק אוֹר גָּדוֹל לַחֲלָקִים

וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לֵהָנוֹת מִתַּלְמוּדוֹ וּלְקַבֵּל מִמֶּנּוּ

כִּי בְּלִי זֶה אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת גּדֶל הָאוֹר כַּנַּ"ל

אֲבָל הַשֵּׂכֶל וְהַטַּעַם שֶׁל עִנְיָן זֶה

מִפְּנֵי מָה מִי שֶׁהוּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר יָכוֹל לְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת וְכוּ'

זֶה עָמק עָמק וְכוּ'

וְדַע, מִי שֶׁיּוֹדֵעַ זאת הוּא יָכוֹל לְהַחֲיוֹת מֵתִים

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'עֲתִידִים צַדִּיקִים לְהַחֲיוֹת מֵתִים'

וְיוֹדֵעַ מַה הוּא מֵת

כִּי עַל יְדֵי שֶׁמְּחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת

וּמַמְשִׁיךְ הָאֲלָפִים לְתוֹךְ הַמֵּאוֹת כַּנַּ"ל

עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה מִמָּוֶת מֵאוֹת

עַל יְדֵי שֶׁנִּכְנְסוּ הָאֲלָפִים לְתוֹכָם

וּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ זאת

אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִפְּנֵי מַה הוּא עַכְשָׁו בְּשִׂמְחָה

וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הַיִּחוּד שֶׁל בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד

וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה זּוֹ צִיקֵי קְדֵרָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מָשָׁל לְבַת מֶלֶךְ שֶׁהֵרִיחָה צִיקֵי קְדֵרָה. תּאמַר, יֵשׁ לָהּ גְּנַאי, לא תּאמַר יֵשׁ לָהּ צַעַר

וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה זּוֹ ח"שׂ מֵחַשְׁמַ"ל

וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה זּוֹ נגַהּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְנגַהּ לוֹ סָבִיב"

וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַהוּ מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה

וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַהוּ בְּרִית

וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִפְּנֵי מָה חוֹלְקִין עָלָיו

וּמָשִׁיחַ יוֹדֵעַ כָּל הָעִנְיָן הַזֶּה בִּשְׁלֵמוּת

אֲבָל הַצַּדִּיקִים אֵינָם יוֹדְעִים אֶלָּא כְּשֶׁעוֹשִׂין מֵאֲלָפִים מֵאוֹת

וְאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם נוֹקְמִין וְנוֹטְרִים שֶׁיְּכוֹלִים לַעֲשׂוֹת מֵאֲלָפִים מֵאוֹת

הֵם חֲגוֹרָה לַמָּשִׁיחַ

כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהוּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר כְּנָחָשׁ חָגְרֵהוּ עַל מָתְנֶיךָ"

הַיְנוּ בְּחִינַת חֲגוֹרָה לַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו" כְּתַרְגּוּמוֹ 'וִיהוֹן צַדִּיקַיָּא סְחוֹר סְחוֹר לֵהּ'

הַיְנוּ בְּחִינַת 'מָתִין מָתִין' דְּהַיְנוּ מֵאוֹת

הַיְנוּ מִי שֶׁיָּכוֹל לְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת הֵם חֲגוֹרָה לַמָּשִׁיחַ כַּנַּ"ל

וְאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים מְחַיִּין אֶת הַצַּדִּיקִים הַקְּטַנִּים
ספר המידות - ראיה
...שני א. אין העין יכול לראות, אלא מה שנותנים לו רשות לראות, אפילו שיהיה הדבר לפניו, אינו יכול לראות עד שנותנים לו רשות מן השמים לראות. ב. חסרון הלבנה ולקותה מזיק לחלושי הראות. ג. קדוש החדש מסגל לרפאות חלושי הראות. ד. תקון חצות מסגל לחלושי הראות. ה. על ידי שבועה בא כאב עינים. ו. הצבועים גורמים כאב עינים להמון עם, הטועים בם. ז. כשאדם גדול מרגיש איזהו כאב בעיניו, ידע שבנו או תלמידו עשו איזהו עברה. ח. מי שעוצם עיניו מראות ברע, על ידי זה נצול מבזיונות. ט. כשאדם יוצא לשוק ומתירא, שלא יבוא לידי הרהור על...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לו - תֵּכֶף שֶׁנַּעֲשֶׂה סֵפֶר מִן הַתּוֹרוֹת הַגְּבוֹהוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לו - תכף שנעשה ספר מן התורות הגבוהות והנפלאות תכף שנעשה ספר מן התורות הגבוהות והנפלאות מאד מאד מאחר שנעשה מהם ספר, יש עליהם חפויים והסתרות שנחפה ונסתר אורם הצח והנפלא והדפין של כריכה הם מחפים וכו'.
ספר המידות - קרי
...- קרי חלק א' א. קרי בא על ידי דבור מזנות גם על ידי שנפל מאמונתו. ב. מי שמוציא קרי, לסוף הולך ערום. ג. על ידי עצבות רואה קרי. ד. מי שנזהר לאכל משאלת חכם, הוא נצול מטמאת קרי. ה. אין לו לאדם לאכל על שלחן הצדיק, קדם שטבל לקריו. ו. תשמח בטוב שבא על הצדיקים, וזה תקון לקרי. ז. על ידי הליצנות בא לטמאת קרי. ח. קרי בא מקלות ראש. ט. קרי בא על ידי אכילת שום וביצים. י. גם על ידי דברים בטלים ונבול פה. חלק שני א. השכרות גורם גלות גם גורם הוצאת זרע לבטלה. ב. הבזיונות באים על ידי קרי. ג. הדבור שאדם מדבר בחצי דבור...
שיחות הר"ן - אות רצד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רצד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי מפיו הקדוש שבימי אלול שנוהגין ישראל לומר תקונים ותפילות ובקשות אחר התפילה וכו' ומאחרין יותר בבית הכנסת ובבית המדרש אמר שמהנגון של התקונים ומה שהלב כואב וחלש מחמת שמתאחרין בבית המדרש מכל זה נעשין דברים גבוהים וגדולים למעלה
שיחות הר"ן - אות קע - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
שיחות הר"ן - אות קע - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' פעם אחת שאלתי אותו מדוע כמה יראים התיגעו בעבודת ה' הרבה מאד ואף על פי כן לא הגיעו למדרגת הצדיקים הגדולים השיב בפשיטות מסתמא לא התיגעו כל כך ואמר בזה הלשון מן הסתם האבן זייא ניט גיהאריוועט כי הכלל, שעקר הוא היגיעה והכל לפי רב המעשה
חיי מוהר"ן - תקצג - עבודת השם
...תקצג הלך אנה ואנה בבית המיחד שהיה לו פה בברסלב וספר עמי מענין דרכי עבודת ה'. שיש לפעמים על פי רב יסורים גדולים לעבודתו ואחר כך מניחין לו לפעמים מעט, ויש לו איזה ניחא כידוע למי שנכנס קצת בעבודת ה'. ענה ואמר אין רשאים לותר להשם יתברך ואמר בלשון אשכנז בזה הלשון, [... ] כלומר שבתחלה היו לו יסורים ובלבולים ואחר כך כשיש לו ניחא קצת יאמר, שכבר מלא השם יתברך שאלתו ואין צריכים להפצירו עוד כי באמת עדין לא נתן השם יתברך הישועה בשלמות ועדין צריכין להסתכל לישועה ולהתחטא לפניו הרבה כבן המתחטא לפני אביו ולהרבות...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלג - כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִים עַל הָאָדָם מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים
...תורה רלג - כשמתגברים על האדם מחשבות רעות והרהורים כשמתגברים על האדם מחשבות רעות והרהורים והוא מתחזק ומתגבר עליהם ומנצח אותם יש להקדוש ברוך הוא תענוג גדול מזה והוא יקר מאד בעיני השם יתברך כמשל שיש אצל המלכים לפעמים ביומא דפגרא הם מניחין כמה חיות שינצחו זה עם זה והם עומדים ומסתכלים ויש להם תענוג גדול מן הנצחון כמו כן המחשבות הם באים מבחינת החיות ומחשבות קדושות הם בחינת חיות טהורות ומחשבות רעות הם בחינת חיות טמאות ומניחים בכונה מלמעלה שינצחו זה עם זה ויש להקדוש ברוך הוא תענוג גדול כשהאדם מתגבר על החיות...
שיחות הר"ן - אות קכז
שיחות הר"ן - אות קכז פעם אחד היה מדבר מענין אלול ואמר שמה שנוהגין לומר תקונים באלול שהנגון של התקונים, וגם מהחלישות הלב שיש לכל אחד אז מחמת שכל אחד מתאחר אז בבית המדרש יותר מרגילותו מכל זה נעשה דברים עליונים ותקונים גדולים למעלה
שיחות הר"ן - אות רצ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רצ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו, שהצדיק הגדול בהדבור שהוא מדבר, נכללין בו כל הדבורים הצריכין אל כל ישראל וכל הדברים שצריך כל אחד מישראל וזהו: "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל" שהדבורים שדבר משה נעשה ממנו דברים אל כל ישראל כי כל אחד מישראל מצא בו מה שצריך כנזכר לעיל
חיי מוהר"ן - טז - שיחות השיכים להתורות
...אות טז לענין המקיפים המבארים בהתורה עתיקא סימן כ"א שכל אחד ישיג לעתיד כפי טרחו ויגיעתו וכו' בעבודת ה' אמר שיש עבדות כאלו בזה העולם שזוכין על ידם שגם בעולם הבא יזכה בכל פעם לעלות מדרגא לדרגא ולהשיג בכל פעם מקיפין חדשים ומה שכתב שם בענין מרים שפגמה בכבוד משה, ואהרון בקש: "אל נא וכו' בצאתו מרחם אמו" שזה בחינת ענש היבום עין שם יש בזה נפלאות גדולות כי רמז בזה על בתו מרים זכרונה לברכה שהיתה כלתו של הרב הגאון הצדיק וכו' הרב ליבוש מוואלטשיסק זכר צדיק לברכה, שנסע לארץ ישראל עם כל בניו ועל ידי זה נסעה גם...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2031 שניות - עכשיו 07_02_2026 השעה 03:43:31 - wesi2