ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנט - דַּע שֶׁיֵּשׁ אֶמְצָעִי וְהִיא הַשְּׁכִינָה
דע שיש אמצעי והיא השכינה שהוא אמצעי בין בני אדם ובין השם יתברך כביכול וידוע שיש חלוק בין למוד התורות שלא כל אדם ואדם לומד בבחינה אחת ומי שזוכה ללמד להשכינה, שלמודו עולה להשכינה אזי השכינה, מקבלת הלמוד התורה ומעלה להשם יתברך ונמשך מזה שפע הינו שפע רוחניות ושפע גשמיות כי בהתורה יש אש ומים וכשהשכינה שהיא בחינת אמצעי מקבלת התורה אזי עולה כח האש למעלה ונמשך ממנו שפע למעלה, לכל העולמות ולכל המלאכים ושרפים וכו' וזה הוא שפע רוחניות וכח המים נעשה מזה שפע גשמיות, ויורד לזה העולם וזה הוא בחינת ימין ושמאל שיש בהתורה, הינו "ארך ימים בימינה ובשמאלה עשר וכבוד" (משלי ג) כי ארך ימים הוא לעולם שכלו ארך כמו שאמרו רבותינו, זכרונו לברכה (קדושין ל"ט:) והוא בחינת שפע רוחניות שהיא בחינת ימין שזאת השפע היא לעולם שכלו ארך, שהם עולמות העליונים ועשר וכבוד שהוא שפע גשמיות היא בחינת שמאל אך לא כל אדם זוכה לזה שיהיה למודו עולה להשכינה כי לזה צריך שיהיה אדם יקר ושיהיה למודו רק להשכינה, הינו לאוקמא שכינתא מעפרא ולא כל אדם זוכה ללמוד זה ואף אם לומד ביראת שמים וגם אם אומר שלמודו לאוקמא שכינתא מעפרא עם כל זה מי יודע אם ראוי לכך שיהיה למודו להשכינה וכשאין למודו עולה להשכינה אזי כשהתורה יוצאת ואי אפשר לה לעלות אל מקום מכונה וטבעה הוא להגביה את עצמה ולעלות ובתוך כך נעשה לילה ואזי יוצאין כל גרדיני נימוסין וכו' המבארים בזוהר הקדוש (מקץ דף ר"ג:) והם מכים עליה, ונופלת למטה, ומתפזרת למטה לכל העולם וכל בני עולם שואבים מהאויר וכלם שואבים מזאת התורה שנתפזרה למטה באויר, בהקיץ או בשנה ולפי מהות האדם שמגיע לו מהתורה הזאת כן נעשה ממנה כי אדם כשר וירא שמים אפילו מקטני הערך או אדם גדול וצדיק כשמקבלין מהתורות אלו שנתפזרו אזי נעשה אצלו מזה ט"ל תורה (הקדמת התקונים ובתקונים מז"ח ובילקוט ישעיה כ"ו) ומגיע להם מזה התעוררות חדש וחשק להתורה והכל לפי מדרגת המקבל לקצת נעשים מאלו התורות חדושין דאוריתא כי כשמקבל מכמה תורות של כמה בני אדם נעשה אצלו צרופין חדשים, ויוכל להשיג השגות מזה וחדושין דאוריתא ולקטנים שאינם יכולים להשיג ולחדש, מגיע להם מזה התעוררות חדש וחשק נמרץ להתורה שהוא גם כן בחינת חדושין שנתחדש החשק וההתעוררות אצלו וזה כשמגיע לבני אדם כשרים והגונים אך כשמגיע לבני אדם שאינם כשרים אזי נעשה הפך מזה, שנעשה אצלו מאלו התורות ל"ט מלאכות שמגיע לו אדרבא חשק נמרץ והתעוררות חדש ליגיעות וטרחות ועבודת העולם הזה שהוא ההפך ממש מט"ל תורה הינו ל"ט מלאכות שהוא בחינת (בראשית ג) : "בזעת אפך תאכל לחם" וזה הוא בחינת ימין ושמאל שיש בהתורה כנ"ל הינו כשמגיע לאדם כשר נעשה מזה טל תורה כנ"ל, הינו בחינת ימין ולהפך נעשה ל"ט מלאכות זה הוא בחינת שמאל כי בלמוד התורה העולה להשכינה נעשה מהימין ושמאל מאש ומים שפע רוחניות ושפע גשמיות ובזה הלמוד שאינו יכול לעלות אל השכינה כנ"ל ונתפזר באויר כנ"ל נעשה מהימין ושמאל מהאש וממים טל, או ל"ט מלאכות לפי מהות המקבלים, כנ"ל. ודבר זה הוא מבאר בגשמיות ממש כי כשהאדם לומד יוצאים הבלים ואדים מפיו ואפילו אם לפעמים אינו מוציא דבור מפיו על כל זה בשעה שיושב על הספר ומעין יוצאים הבלים ואדים ממנו ויש בהם חמימות ולחות כידוע בטבע ואלו ההבלים והאדים שיוצאים הם בחינת אש ומים וכשאינם יכולים לעלות אל המקום הצריך להם ואזי בלילה מכה עליהם הנ"ל, הינו בחינת הגרדיני נימוסין וכו' שיוצאין בלילה כנ"ל ונתפזרים באויר, ובני אדם שואבין מהאויר ואזי שואב כל אחד מכחות התורות האלו שנתפזרו באויר וכן באמת טל בגשמיות יש בו גם כן שני כחות טוב ורע להמית ולהחיות ונעשה גם כן מהאדים העולים מן הארץ ובלילה יש קרירות ומכה עליהם הרוח קר מלמעלה ונופלים למטה, ונעשה מהם טל והוא חיות כל העשבים ובהמות האוכלות ממנו, נעשים שמנים ויש מינים שמזיק להם מאד הטל וגם לבני אדם האוכלים מהטל מזיק להם ומגיע מזה דבר ומיני חלאים, חס ושלום נמצא שיש בהטל שני כחות, להמית ולהחיות כנ"ל כן נעשה מהתורות הנ"ל על ידי בחינות הנ"ל, שהם ממש בבחינת הטל הגשמי, נעשה מזה ט"ל [אחר שאמר תורה הזאת, ענה ואמר אבל לא מצאתי מקרא או איזהו מאמר רבותינו, זכרונם לברכה למצא בו דברים אלה אפשר ימצא אחד שיוכל למצא דברים אלה באיזה מקרא או מאמר רבותינו, זכרונם לברכה והזכיר אז מה שאמר רבי יהושע (סוטה כ"ז) : 'מי יגלה עפר מעיניך רבן יוחנן בן זכאי שהיית אומר עתיד דור אחד וכו' שאין לו מקרא מן התורה, והלא רבי עקיבא תלמידך מוצא לו מקרא מן התורה']
דַּע שֶׁיֵּשׁ אֶמְצָעִי
וְהִיא הַשְּׁכִינָה שֶׁהוּא אֶמְצָעִי בֵּין בְּנֵי אָדָם וּבֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַך כִּבְיָכוֹל
וְיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ חִלּוּק בֵּין לִמּוּד הַתּוֹרוֹת
שֶׁלּא כָּל אָדָם וְאָדָם לוֹמֵד בִּבְחִינָה אַחַת
וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לִלְמד לְהַשְּׁכִינָה, שֶׁלִּמּוּדוֹ עוֹלֶה לְהַשְּׁכִינָה
אֲזַי הַשְּׁכִינָה, מְקַבֶּלֶת הַלִּמּוּד הַתּוֹרָה וּמַעֲלָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך
וְנִמְשָׁך מִזֶּה שֶׁפַע
הַיְנוּ שֶׁפַע רוּחָנִיּוּת וְשֶׁפַע גַּשְׁמִיּוּת
כִּי בְּהַתּוֹרָה יֵשׁ אֵשׁ וּמַיִם
וּכְשֶׁהַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא בְּחִינַת אֶמְצָעִי מְקַבֶּלֶת הַתּוֹרָה
אֲזַי עוֹלֶה כּחַ הָאֵשׁ לְמַעְלָה
וְנִמְשָׁך מִמֶּנּוּ שֶׁפַע לְמַעְלָה, לְכָל הָעוֹלָמוֹת וּלְכָל הַמַּלְאָכִים וּשְׂרָפִים וְכוּ'
וְזֶה הוּא שֶׁפַע רוּחָנִיּוּת
וְכחַ הַמַּיִם נַעֲשֶׂה מִזֶּה שֶׁפַע גַּשְׁמִיּוּת, וְיּוֹרֵד לְזֶה הָעוֹלָם
וְזֶה הוּא בְּחִינַת יָמִין וּשְׂמאל שֶׁיֵּשׁ בְּהַתּוֹרָה, הַיְנוּ "ארֶך יָמִים בִּימִינָהּ וּבִשְׂמאלָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד"
כִּי ארֶך יָמִים הוּא לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרך
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
וְהוּא בְּחִינַת שֶׁפַע רוּחָנִיּוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת יָמִין
שֶׁזּאת הַשֶּׁפַע הִיא לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרך, שֶׁהֵם עוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים
וְעשֶׁר וְכָבוֹד שֶׁהוּא שֶׁפַע גַּשְׁמִיּוּת הִיא בְּחִינַת שְׂמאל
אַך לא כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה לִמּוּדוֹ עוֹלֶה לְהַשְּׁכִינָה
כִּי לָזֶה צָרִיך שֶׁיִּהְיֶה אָדָם יָקָר וְשֶׁיִּהְיֶה לִמּוּדוֹ רַק לְהַשְּׁכִינָה, הַיְנוּ לְאוֹקְמָא שְׁכִינְתָּא מֵעַפְרָא
וְלא כָּל אָדָם זוֹכֶה לְלִמּוּד זֶה
וְאַף אִם לוֹמֵד בְּיִרְאַת שָׁמַיִם
וְגַם אִם אוֹמֵר שֶׁלִּמּוּדוֹ לְאוֹקְמָא שְׁכִינְתָּא מֵעַפְרָא
עִם כָּל זֶה מִי יוֹדֵעַ אִם רָאוּי לְכָך שֶׁיִּהְיֶה לִמּוּדוֹ לְהַשְּׁכִינָה
וּכְשֶׁאֵין לִמּוּדוֹ עוֹלֶה לְהַשְּׁכִינָה
אֲזַי כְּשֶׁהַתּוֹרָה יוֹצֵאת וְאִי אֶפְשָׁר לָהּ לַעֲלוֹת אֶל מְקוֹם מְכוֹנָהּ
וְטִבְעָהּ הוּא לְהַגְבִּיהַּ אֶת עַצְמָהּ וְלַעֲלוֹת
וּבְתוֹך כָּך נַעֲשֶׂה לַיְלָה
וַאֲזַי יוֹצְאִין כָּל גַּרְדִּינֵי נִימוּסִין וְכוּ' הַמְבאָרִים בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ
וְהֵם מַכִּים עָלֶיהָ, וְנוֹפֶלֶת לְמַטָּה, וּמִתְפַּזֶּרֶת לְמַטָּה לְכָל הָעוֹלָם
וְכָל בְּנֵי עוֹלָם שׁוֹאֲבִים מֵהָאֲוִיר
וְכֻלָּם שׁוֹאֲבִים מִזּאת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְפַּזְּרָה לְמַטָּה בָּאֲוִיר, בְּהָקִיץ אוֹ בְּשֵׁנָה
וּלְפִי מַהוּת הָאָדָם שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מֵהַתּוֹרָה הַזּאת כֵּן נַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה
כִּי אָדָם כָּשֵׁר וִירֵא שָׁמַיִם אֲפִילּוּ מִקְּטַנֵּי הָעֵרֶך
אוֹ אָדָם גָּדוֹל וְצַדִּיק כְּשֶׁמְּקַבְּלִין מֵהַתּוֹרוֹת אֵלּוּ שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ
אֲזַי נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ מִזֶּה טַ"ל תּוֹרָה (הַקְדָּמַת הַתִּקּוּנִים וּבַתִּקּוּנִים מז"ח וּבְיַלְקוּט יְשַׁעְיָה כ"ו)
וּמַגִּיעַ לָהֶם מִזֶּה הִתְעוֹרְרוּת חָדָשׁ וְחֵשֶׁק לְהַתּוֹרָה
וְהַכּל לְפִי מַדְרֵגַת הַמְקַבֵּל
לִקְצָת נַעֲשִׂים מֵאֵלּוּ הַתּוֹרוֹת חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא
כִּי כְּשֶׁמְּקַבֵּל מִכַּמָּה תּוֹרוֹת שֶׁל כַּמָּה בְּנֵי אָדָם
נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ צֵרוּפִין חֲדָשִׁים, וְיוּכַל לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת מִזֶּה וְחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא
וְלִקְטַנִּים שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג וּלְחַדֵּשׁ, מַגִּיעַ לָהֶם מִזֶּה הִתְעוֹרְרוּת חָדָשׁ וְחֵשֶׁק נִמְרָץ לְהַתּוֹרָה
שֶׁהוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת חִדּוּשִׁין
שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ הַחֵשֶׁק וְהַהִתְעוֹרְרוּת אֶצְלוֹ
וְזֶה כְּשֶׁמַּגִּיעַ לִבְנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וַהֲגוּנִים
אַך כְּשֶׁמַּגִּיעַ לִבְנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם כְּשֵׁרִים
אֲזַי נַעֲשֶׂה הֶפֶך מִזֶּה, שֶׁנַּעֲשֶׂה אֶצְלוֹ מֵאֵלּוּ הַתּוֹרוֹת ל"ט מְלָאכוֹת
שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ אַדְּרַבָּא חֵשֶׁק נִמְרָץ וְהִתְעוֹרְרוּת חָדָשׁ לִיגִיעוֹת וּטְרָחוֹת וַעֲבוֹדַת הָעוֹלָם הַזֶּה
שֶׁהוּא הַהֶפֶך מַמָּשׁ מִטַּ"ל תּוֹרָה
הַיְנוּ ל"ט מְלָאכוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת: "בְּזֵעַת אַפֶּך תּאכַל לֶחֶם"
וְזֶה הוּא בְּחִינַת יָמִין וּשְׂמאל שֶׁיֵּשׁ בְּהַתּוֹרָה כַּנַּ"ל
הַיְנוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְאָדָם כָּשֵׁר נַעֲשֶׂה מִזֶּה טַל תּוֹרָה כַּנַּ"ל, הַיְנוּ בְּחִינַת יָמִין
וּלְהֵפֶך נַעֲשֶׂה ל"ט מְלָאכוֹת זֶה הוּא בְּחִינַת שְׂמאל
כִּי בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הָעוֹלָה לְהַשְּׁכִינָה נַעֲשֶׂה מֵהַיָּמִין וּשְׂמאל מֵאֵשׁ וּמַיִם
שֶׁפַע רוּחָנִיּוּת וְשֶׁפַע גַּשְׁמִיּוּת
וּבְזֶה הַלִּמּוּד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת אֶל הַשְּׁכִינָה כַּנַּ"ל וְנִתְפַּזֵּר בָּאֲוִיר כַּנַּ"ל
נַעֲשֶׂה מֵהַיָּמִין וּשְׂמאל מֵהָאֵשׁ וּמִמַּיִם טַל, אוֹ ל"ט מְלָאכוֹת
לְפִי מַהוּת הַמְקַבְּלִים, כַּנַּ"ל.
וְדָבָר זֶה הוּא מְבאָר בְּגַשְׁמִיּוּת מַמָּשׁ
כִּי כְּשֶׁהָאָדָם לוֹמֵד יוֹצְאִים הֲבָלִים וְאֵדִים מִפִּיו
וַאֲפִילּוּ אִם לִפְעָמִים אֵינוֹ מוֹצִיא דִּבּוּר מִפִּיו
עַל כָּל זֶה בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשֵׁב עַל הַסֵּפֶר וּמְעַיֵּן
יוֹצְאִים הֲבָלִים וְאֵדִים מִמֶּנּוּ
וְיֵשׁ בָּהֶם חֲמִימוּת וְלַחוּת כַּיָּדוּעַ בַּטֶּבַע
וְאֵלּוּ הַהֲבָלִים וְהָאֵדִים שֶׁיּוֹצְאִים הֵם בְּחִינַת אֵשׁ וּמַיִם
וּכְשֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לַעֲלוֹת אֶל הַמָּקוֹם הַצָּרִיך לָהֶם
וַאֲזַי בַּלַּיְלָה מַכֶּה עֲלֵיהֶם הַנַּ"ל, הַיְנוּ בְּחִינַת הַגַּרְדִּינֵי נִימוּסִין וְכוּ' שֶׁיּוֹצְאִין בַּלַּיְלָה כַּנַּ"ל
וְנִתְפַּזְּרִים בָּאֲוִיר, וּבְנֵי אָדָם שׁוֹאֲבִין מֵהָאֲוִיר
וַאֲזַי שׁוֹאֵב כָּל אֶחָד מִכּחוֹת הַתּוֹרוֹת הָאֵלּוּ שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ בָּאֲוִיר
וְכֵן בֶּאֱמֶת טַל בְּגַשְׁמִיּוּת יֵשׁ בּוֹ גַּם כֵּן שְׁנֵי כּחוֹת טוֹב וָרַע לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת
וְנַעֲשֶׂה גַּם כֵּן מֵהָאֵדִים הָעוֹלִים מִן הָאָרֶץ
וּבַלַּיְלָה יֵשׁ קְרִירוּת
וּמַכֶּה עֲלֵיהֶם הָרוּחַ קַר מִלְּמַעְלָה וְנוֹפְלִים לְמַטָּה, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם טַל
וְהוּא חִיּוּת כָּל הָעֲשָׂבִים
וּבְהֵמוֹת הָאוֹכְלוֹת מִמֶּנּוּ, נַעֲשִׂים שְׁמֵנִים
וְיֵשׁ מִינִים שֶׁמַּזִּיק לָהֶם מְאד הַטַּל
וְגַם לִבְנֵי אָדָם הָאוֹכְלִים מֵהַטַּל מַזִּיק לָהֶם
וּמַגִּיעַ מִזֶּה דֶּבֶר וּמִינֵי חֳלָאִים, חַס וְשָׁלוֹם
נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ בְּהַטַּל שְׁנֵי כּחוֹת, לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת כַּנַּ"ל
כֵּן נַעֲשֶׂה מֵהַתּוֹרוֹת הַנַּ"ל עַל יְדֵי בְּחִינוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם מַמָּשׁ בִּבְחִינַת הַטַּל הַגַּשְׁמִי, נַעֲשֶׂה מִזֶּה ט"ל
[אַחַר שֶׁאָמַר תּוֹרָה הַזּאת, עָנָה וְאָמַר
אֲבָל לא מָצָאתִי מִקְרָא אוֹ אֵיזֶהוּ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לִמְצא בּוֹ דְּבָרִים אֵלֶּה
אֶפְשָׁר יִמָּצֵא אֶחָד שֶׁיּוּכַל לִמְצא דְּבָרִים אֵלֶּה בְּאֵיזֶה מִקְרָא אוֹ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
וְהִזְכִּיר אָז מַה שֶּׁאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: 'מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיך רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר עָתִיד דּוֹר אֶחָד וְכוּ' שֶׁאֵין לוֹ מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה, וַהֲלא רַבִּי עֲקִיבָא תַּלְמִידְך מוֹצֵא לוֹ מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה']
ספר המידות - רחמנות
...רחמנות, אזי רעב בא לעולם. ד. גם גזלות נתרבה. ה. מי שמתפלל בכח, זוכה לרחם על עניים. ו. מי שאין לו רחמנות נשתגע. ז. מי שמשלם טובה תחת רעה, מאריך ימים ושנים. ח. על ידי הרחמנות יתבטל ממך תאוות. ט. כשאתה רואה, שאחיך בצרה, ואין אתה עוזר לו, כאלו אתה עשית לו הרעה. י. הרואה חבירו בצער, צריך שיבקש עליו רחמים. יא. על ידי בקשת הרחמים זוכה לעשות שדוכים טובים הגונים. יב. הדן את בני אדם לכף זכות, יזכה לקבל את המועדים כנכון. חלק שני א. בשביל שאין מבקשין רחמ...
שיחות הר"ן - אות רפז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רפז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר: מה יש להאדם לעשות בזה העולם אין צריך כי אם להתפלל וללמד ולהתפלל עוד שמעתי כמה דברים ושכחתי...
שיחות הר"ן - אות קמט
...של השבעה בעטלירס הנדפסת בספורי המעשיות ספר כמה ימים ובכל פעם ספר ענין השיך לזה שספרו ממנו שעל ידי זה התחיל לספר המעשה בתחלה בליל שבת קדש התחיל על ידי הטאביקי [טבק להרחה] שלקח מאיש מאנשיו ונזכר בהאגרת ששלחתי אני לחברי שהגיע לידו זכרונו לברכה וכתבתי לו שיהיה בשמחה אז דבר מזה וענה ואמר אני אספר לכם איך פעם אחת היו שמחים והתחיל לספר המעשה וספר כל התחלת המעשה עד סוף המעשה של יום ראשון של הבעטליר שהיה עור וכל זה היה בליל שבת קדש ואני הייתי אז בביתי בנעמרוב...
סיפורי מעשיות - מעשה ממרור
...שיעשה את עצמו כמו יהודי ולא יקשה עליו הדבר כיון שהלשון הוא אחד והיהודים הרי רחמנים ובודאי ירחמו עליו. כיון שבא סמוך לפסח למדו איך שיתנהג בבית היהודי שיזמינו לשלחן הסדר בתחלה עושין קדוש ואחר כך רוחצים ידים אולם שכח לומר לו שאוכלים מרור. וכן היה שהזמינו יהודי אחד אליו לסדר אולם הוא היה רעב מכל היום וצפה שכבר יגיעו לאכול את הדברים הטובים שאמר לו היהודי. אולם הוא ראה כי נתנו לו חתיכת כרפס במי מלח ושאר הדברים הנוהגים בסדר ואומרים את ההגדה והוא בעינים...
סיפורי מעשיות - מעשה מנימוס המדינה והבעטלירס שהמליכו
...שהמליכו פעם אחת הייתה מדינה, שהנימוס [המנהג שלהם] היה, שכל שלוש שנים היו לוקחים מלך אחר, בזה האופן היו יוצאים לשדה, והראשון שפגעו בו היו ממליכים אותו, אפלו סומא וחיגר. פעם אחת יצאו, ופגעו ראשון בבעטליר אחד שהיה שכור, ותכף לקחו אותו בכבוד והביאו אותו לפלטין המלך, והפשיטו את מלבושיו והלבישו אותו בגדי מלכות והכתירוהו בכתר מלכות, והיה שכור ולא ידע כלום, ויישן. וכשנעור משנתו, וראה שהוא בפלטין של המלך ומלובש בגדי מלכות והמשוררים מזמרים, התפלא מאוד אם זה...
שיחות הר"ן - אות רנד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רנד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן לענין קדשת שבת אמר ששבת דומה כמו שיש חתנה גדולה מאד ושמחים ומרקדים שם הרבה מאד מאד בשמחה וחדוה גדולה ועומד אחד ומלביש עצמו בבגדיו היקרים ורץ מהרה ורוצה לכנס ולשמח שם אבל צריכים זכיה שיוכל לראותו מן החרכים מתוך סדק קטן...
חיי מוהר"ן - תריא - עבודת השם
...יודיל הנ"ל אצל רבנו זכרונו לברכה הרב יודיל הנ"ל היה חתן הרב ליבלי מטראסטינץ. הרב לייב הנ"ל נסתלק על הים בנסיעת ארץ ישראל, ואמר אם היה בכאן חתני הרב יודיל, אזי לא היה מניח אותי להסתלק כאן. שמעתי בשעה שנסע הרב ליב הנ"ל על הים, הושיטה חיה אחת את ראשה מהמים והלכה כנגד הספינה. ונפלה אימה וחרדה גדולה על האנשים מהספינה, שלא תהפך את הספינה ולבש הרב ליב הנ"ל את הטלית ותפילין והלך לנגדה, ונכנסה להים. לאחר הסתלקותו הניחו אותו על דף על המים וצפה הדף אל הנמל...
שיחות הר"ן - אות קנ
שיחות הר"ן - אות קנ פעם אחת אמר אצל מי שאני לוקח ומקבל ממון וכיוצא, אני נותן לו כי בזה שאני מקבל אני נותן [והוא ענין המבאר בהמעשה של יום הששי מהשבעה בעטלירס שהתפאר אחד את עצמו בנפלאות הכח שיש לו בידו, עין שם]...
חיי מוהר"ן - תקצד - עבודת השם
...תקצד לזכרון מה שאמר לי לבדי כבר בעת שבאתי אליו מנמרוב אני וחברי רבי נפתלי קדם שבועות ואז נדמה לי שהוא מקפיד קצת על שאני שוקד על דלתותיו יותר מדאי כי נסעתי אז כמה פעמים רצופים אליו ותכף כשנכנסתי אליו ומצאתיו בבית הגדול שלו שהיה סמוך לבית המדרש ונתן לי שלום ואמר לי שלום עליכם, [סע בריא] וחיך קצת. אחר כך נשאר יושב במקום שישב שם סמוך להדלת שהיתה לחוץ נגד הבית המדרש הישן, ואז דבר עמי ונחם אותי מאד ואמר לי איך אתה יודע מה השם יתברך רוצה לעשות ממך היום...
מעלת המתקרבים אליו - חיי מוהר"ן
...eip.co.il/?key=565 - חיי מוהר"ן - רצא - מעלת המתקרבים אליו ענה ואמר: העולם ראוי שיתמהו עצמן על האהבה שבינינו כי האהבה שיש לצדיק, היא האהבה שבדעת שהיא נמשכת מבחינת לפני הבריאה, והיא אהבה עצמית ממש. מה שאין כן באהבה של העם. והיה ראוי שכל תלמידי רבי נחמן מברסלב יזכו להכלל בא"ס, ואז ממילא תהיה ביניהם אהבה עצמית וכולי, עד שהעולם יתמהו וכולי. ***** שמעתי שפעם אחת אמר לאנשיו מה לכם לחשב מחשבות אין אתם צריכים כי אם לתת אבנים וסיד ואני בונה מהם בנינים נפלאים...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1094 שניות - עכשיו 03_05_2021 השעה 20:44:48 - wesi2