ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 חיי מוהר"ן - נד - שיחות השיכים להתורות
אות נד דבר עמנו מענין התורה הנדפסת בלקוטי תנינא סימן מם המתחלת מי שיודע מארץ ישראל, שטעם באמת טעם ארץ ישראל ואמר שהוא היה יודע זאת מכבר כי הלא נסעתי לארץ ישראל ומסתמא היה לי מקדם תאוה והשתוקקות לנסע לארץ ישראל וגם חלם לי ארץ ישראל. ופעם אחת היה אצלי איש אחד ודברתי עמו והתחיל להתעורר אצלי תשוקה וחמדה גדולה לארץ ישראל. ואחר כך שאלתי אותו אם היה אצל צדיקים על ראש השנה וספר לי שהיה אצל כמה צדיקים גדולים אמתיים על ראש השנה ומחמת זה היה לי השתוקקות גדול כשדברתי עמו כמבאר בהתורה הנ"ל. ואמר לי שאף על פי שידע ענין זה מקדם, אבל לא היה יודעו כלל כמו עכשו. כי אז לא היה יודע רק זה לבד שמחמת שמדברים עם אחד שהיה אצל הצדיק על ראש השנה ראוי שירגיש ארץ ישראל מי שמשתוקק לארץ ישראל אבל ענין הדבר מהיכן נמשך זאת לא היה יודע כלל כמו עכשו. כי עכשו זכה שנתגלה לו הענין בשלמות אות נה וכן ענין העשרים וארבעה מיני פדיונות שצריך להמתיק העשרים וארבעה בתי דינין הנדפס בלקוטי א' בסימן רט"ו, כבר ידע מזה מקדם שהיה בארץ ישראל. כמו ששמעתי מאנשי שלומנו ובפרט מאיש אחד חשוב מאנשי שלומנו שספר שפעם אחת חלתה אשתו והיתה סמוך למיתה ממש כמעט שיצאה נפשה. ובא אליו זכרונו לברכה, ואמר לו רוץ מהר והבא עשרים וארבעה פדיונות טרם שיגזר ויחתם הגזר דין, ורץ והביא לו שק מלא מעות. ואחר כך נעשה נס וחזרה לאיתנה ואחר כך צוה רבנו זכרונו לברכה להחזיר לו כל המעות רק לקבל עשרים וארבעה גדולים [סוג מטבע] ולחלק לעניים. ואז דבר גם כן שאי אפשר לעשות פדיון כי אם כשיודעין כל העשרים וארבעה מיני פדיונות להמתיק כל העשרים וארבעה בתי דינים. ואמר משל כמו כשתובעין אחד בגובערני [ממשל] של קיעב והוא מעמיד טוען שקורין פיליפטענט בקאמיניץ. כך איך אפשר לעשות פדיון אם אינו יודע באיזה בתי דינין דנין אותו. ואמר אז גם כן שיש פדיון גבוה כל כך שיכול להמתיק כל העשרים וארבעה בתי דינין ועוד יש בזה כמה שיחות מכבר אבל לא ידע אז כל הענין בשלמות כאשר ידע אחר כך כאשר גלה קצת מזה לנו שלפעמים גם בזה הפדיון שכולל כל העשרים וארבעה בתי דינין אף על פי כן אינו מועיל כי נעשה מזה ענין אחר הינו גרים וזה בחינת משה שעומד בין שמד לרצון כל זה לא ידע אז, רק אחר כך על ידי עבודתו שיגע ועבד בכל עת עד שהגיע בכל פעם למדרגות גבוהות עליונות יותר ואז השיג והבין בהתגלות נפלא מה שידע מתחלה בסתם, בבחינת העלם רק ברמז. ומזה תוכל להבין מעט מקצת גדלתו כי גם מקדם היה חדוש נפלא חד בדרא כי אמר שמאלו העשרים וארבעה פדיונות אינו יודע כי אם חד בדרא. וכל זה היה קדם ארץ ישראל ואחר כך כשבא מארץ ישראל אמר שהוא מתביש בכל התורות וההשגות שהשיג קדם שהיה בארץ ישראל ולא היו נחשבים בעיניו לכלום. ראה והבן עד היכן עלה אחר כך ויש בענין זה לדבר הרבה איך גם קדם ארץ ישראל היה חדוש נפלא כשידע מהעשרים וארבעה מיני פדיונות, או מענין ארץ ישראל הנ"ל כמו שהיה יודע אז אך אף על פי כן נגד הידיעה שידע אחר כך ענינים אלו בעצמם כמו שידעם אחר כך אין הידיעה הראשונה נחשבת לכלום כפי אשר הבנתי מדעתו הקדושה אך בכל ענין זה אין כלי הכתיבה מספיקים להסביר הענין היטב והמשכילים יבינו מעט מאליהם אות נו ראה זה מצאתי מכתב יד רבנו זכרונו לברכה בעצמו מענין התורה ויבן לו בית בסימן רס"ו דע כשהעולם פוגמין במצות סכה כשאין מקימין אותה כראוי גורמין מיתה או חולאת לבהמות ולשאר בעלי חיים הכל לפי הפגם. כי זה ההפרש שבין בני האדם ובין בעלי חיים כי שפעם של בני אדם יונקים ממקום בינה, כמאמר חכמינו זכרונם לברכה (ברכות י) : שעשה לה דדים במקום בינה, מה שאין כן בעלי חיים, ששפעם יונקים ממקום הערוה. ובחינת סכה היא בחינת אמא בינה דמסככא על בנהא ואנו יונקים ממנה ובזאת המצוה אנו מבדלים משפע של בעלי חיים. וכשפוגמין במצות סכה אזי יורדין על ידי זה ממדרגת בני אדם, ואין להם שפע ממקום בינה, ויורדין למדרגות שאר בעלי חיים. ונדחין שאר בעלי חיים מהשפע שלהם כיון שבני אדם לוקחין השפע שלהם ואזי הבעלי החיים מתים או נופלים בחלאים הכל לפי לקיחת השפע שלהם אם רב אם מעט וזהו ולמקנהו עשה סכת. הינו כי סוכות הוא חיים וקיום לבעלי חיים שישארו על מדרגתם כנ"ל. וכשבני אדם יושבים בסוכות כראוי על ידי זה הם במדרגתן ובבחינת תורה. כי התורה היא בחינת (משלי א) : "אל תטש תורת אמך", "אם לבינה תקרא". (שם ב) בשביל זה סמוך לסוכות אנו עושים שמחת תורה. וזה סוון ראשי תבות ו'יעקב נ'סע ס'כותה ו'יבן כי בסיון נתנה תורה ואנו במדרגת התורה על ידי מצות סכה כנזכר לעיל אות נז דע שעל ידי מצוות סכה כראוי מתר לו לעסק בבנין ואינו מזיק לו לממונו כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה (יבמות צ"ג) : העוסק בבנין מתמסכן. וטעם הדבר כי מה ענין העניות להבונה ? אך טעם הדבר כי מי שבונה בנין צריך לבנות בחכמה כמו שכתוב (משלי כ"ד) : "בחכמה יבנה בית" ובודאי הבונה בחכמה לא יתמסכן ואדרבא יתעשר ויתקים בו בחכמה יבנה בית וכו' ובדעת חדרים ימלאו. אבל מי שבונה בלא חכמה מענישין אותו בעניות ועל ידי זה יתבזה חכמתו בבחינת (קהלת ט) : "חכמת המסכן בזויה" מדה כנגד מדה. ועל ידי מצוות סכה הוא במדרגת תורה כנ"ל והתורה היא מקור כל החכמות בשביל זה מתר לו לבנות כי בודאי יש לו חכמה וסימן לדבר ויעקב נסע סכתה ויבן על ידי מצוות סכה התר לו לבנות לב ראשי תבות לו בית. לב זו התורה בית מבראשית, למד מלעיני כל ישראל, הינו כלל התורה וכו'
אות נד
דִּבֵּר עִמָּנוּ מֵעִנְיַן הַתּוֹרָה הַנִּדְפֶּסֶת בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן מם הַמַּתְחֶלֶת מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁטָּעַם בֶּאֱמֶת טַעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
וְאָמַר שֶׁהוּא הָיָה יוֹדֵעַ זאת מִכְּבָר כִּי הֲלא נָסַעְתִּי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
וּמִסְּתָמָא הָיָה לִי מִקּדֶם תַּאֲוָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
וְגַם חָלַם לִי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
וּפַעַם אַחַת הָיָה אֶצְלִי אִישׁ אֶחָד וְדִבַּרְתִּי עִמּוֹ וְהִתְחִיל לְהִתְעוֹרֵר אֶצְלִי תְּשׁוּקָה וְחֶמְדָּה גְּדוֹלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
וְאַחַר כָּךְ שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ אִם הָיָה אֵצֶל צַדִּיקִים עַל ראשׁ הַשָּׁנָה
וְסִפֵּר לִי שֶׁהָיָה אֵצֶל כַּמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים אֲמִתִּיִּים עַל ראשׁ הַשָּׁנָה
וּמֵחֲמַת זֶה הָיָה לִי הִשְׁתּוֹקְקוּת גָּדוֹל כְּשֶׁדִּבַּרְתִּי עִמּוֹ כַּמְבאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל.
וְאָמַר לִי שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיָּדַע עִנְיָן זֶה מִקּדֶם, אֲבָל לא הָיָה יוֹדְעוֹ כְּלָל כְּמוֹ עַכְשָׁו.
כִּי אָז לא הָיָה יוֹדֵעַ רַק זֶה לְבָד שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁמְּדַבְּרִים עִם אֶחָד שֶׁהָיָה אֵצֶל הַצַּדִּיק עַל ראשׁ הַשָּׁנָה רָאוּי שֶׁיַּרְגִּישׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִי שֶׁמִּשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
אֲבָל עִנְיַן הַדָּבָר מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ זאת לא הָיָה יוֹדֵעַ כְּלָל כְּמוֹ עַכְשָׁו.
כִּי עַכְשָׁו זָכָה שֶׁנִּתְגַּלָּה לוֹ הָעִנְיָן בִּשְׁלֵמוּת
אות נה
וְכֵן עִנְיַן הָעֶשְרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְתִּיק הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִין הַנִּדְפַּס בְּלִקּוּטֵי א' בַּסִּימָן רט"ו, כְּבָר יָדַע מִזֶּה מִקּדֶם שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ וּבִפְרָט מֵאִישׁ אֶחָד חָשׁוּב מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁסִּפֵּר שֶׁפַּעַם אַחַת חָלְתָה אִשְׁתּוֹ וְהָיְתָה סָמוּךְ לְמִיתָה מַמָּשׁ כִּמְעַט שֶׁיָּצְאָה נַפְשָׁהּ.
וּבָא אֵלָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְאָמַר לוֹ רוּץ מַהֵר וְהָבֵא עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פִּדְיוֹנוֹת טֶרֶם שֶׁיִּגָּזֵר וְיֵחָתֵם הַגְּזַר דִּין, וְרָץ וְהֵבִיא לוֹ שַׂק מָלֵא מָעוֹת. וְאַחַר כָּךְ נַעֲשָׂה נֵס וְחָזְרָה לְאֵיתָנָהּ
וְאַחַר כָּךְ צִוָּה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְהַחֲזִיר לוֹ כָּל הַמָּעוֹת
רַק לְקַבֵּל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה גְּדוֹלִים [סוּג מַטְבֵּעַ] וּלְחַלֵּק לַעֲנִיִּים.
וְאָז דִבֵּר גַּם כֵּן
שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן כִּי אִם כְּשֶׁיּוֹדְעִין כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִינִים.
וְאָמַר מָשָׁל כְּמוֹ כְּשֶׁתּוֹבְעִין אֶחָד בַּגּוּבֶּערְנֶי [מִמְשָׁל] שֶׁל קִיֶעב וְהוּא מַעֲמִיד טוֹעֵן שֶׁקּוֹרִין פִילִיפְטֶענְט בְּקַאמֶינִיץ.
כָּךְ אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה בָּתֵּי דִינִין דָּנִין אוֹתוֹ.
וְאָמַר אָז גַּם כֵּן שֶׁיֵּשׁ פִּדְיוֹן גָּבוֹהַּ כָּל כָּךְ
שֶׁיָּכוֹל לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִינִין
וְעוֹד יֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה שִׂיחוֹת מִכְּבָר
אֲבָל לא יָדַע אָז כָּל הָעִנְיָן בִּשְׁלֵמוּת כַּאֲשֶׁר יָדַע אַחַר כָּךְ
כַּאֲשֶׁר גִּלָּה קְצָת מִזֶּה לָנוּ
שֶׁלִּפְעָמִים גַּם בְּזֶה הַפִּדְיוֹן שֶׁכּוֹלֵל כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִינִין
אַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ מוֹעִיל
כִּי נַעֲשֶׂה מִזֶּה עִנְיָן אַחֵר הַיְנוּ גֵּרִים
וְזֶה בְּחִינַת משֶׁה שֶׁעוֹמֵד בֵּין שְׁמָד לְרָצוֹן
כָּל זֶה לא יָדַע אָז, רַק אַחַר כָּךְ עַל יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ שֶׁיָּגַע וְעָבַד בְּכָל עֵת עַד שֶׁהִגִּיעַ בְּכָל פַּעַם לְמַדְרֵגוֹת גְּבוֹהוֹת עֶלְיוֹנוֹת יוֹתֵר
וְאָז הִשִּׂיג וְהֵבִין בְּהִתְגַּלּוּת נִפְלָא מַה שֶּׁיָּדַע מִתְּחִלָּה בִּסְתָם, בִּבְחִינַת הֶעְלֵם רַק בְּרֶמֶז.
וּמִזֶּה תּוּכַל לְהָבִין מְעַט מִקְצָת גְּדֻלָּתוֹ
כִּי גַּם מִקּדֶם הָיָה חִדּוּשׁ נִפְלָא חָד בְּדָרָא
כִּי אָמַר שֶׁמֵּאֵלּוּ הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פִּדְיוֹנוֹת אֵינוֹ יוֹדֵעַ כִּי אִם חָד בְּדָרָא.
וְכָל זֶה הָיָה קדֶם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָמַר שֶׁהוּא מִתְבַּיֵּשׁ בְּכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהִשִּׂיג קדֶם שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלא הָיוּ נֶחְשָׁבִים בְּעֵינָיו לִכְלוּם.
רְאֵה וְהָבֵן עַד הֵיכָן עָלָה אַחַר כָּךְ
וְיֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה לְדַבֵּר הַרְבֵּה
אֵיךְ גַּם קדֶם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיָה חִדּוּשׁ נִפְלָא כְּשֶׁיָּדַע מֵהָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת, אוֹ מֵעִנְיַן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַנַּ"ל כְּמוֹ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ אָז
אַךְ אַף עַל פִּי כֵן נֶגֶד הַיְדִיעָה שֶׁיָּדַע אַחַר כָּךְ עִנְיָנִים אֵלּוּ בְּעַצְמָם כְּמוֹ שֶׁיְּדָעָם אַחַר כָּךְ
אֵין הַיְדִיעָה הָרִאשׁוֹנָה נֶחְשֶׁבֶת לִכְלוּם
כְּפִי אֲשֶׁר הֵבַנְתִּי מִדַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה
אַךְ בְּכָל עִנְיָן זֶה אֵין כְּלֵי הַכְּתִיבָה מַסְפִּיקִים לְהַסְבִּיר הָעִנְיָן הֵיטֵב
וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ מְעַט מֵאֲלֵיהֶם
אות נו
רְאֵה זֶה מָצָאתִי מִכְּתַב יַד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ מֵעִנְיַן הַתּוֹרָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת בְּסִימָן רס"ו
דַּע כְּשֶׁהָעוֹלָם פּוֹגְמִין בְּמִצְוַת סֻכָּה כְּשֶׁאֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ כָּרָאוּי גּוֹרְמִין מִיתָה אוֹ חוֹלֵאת לַבְּהֵמוֹת וְלִשְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים הַכּל לְפִי הַפְּגָם.
כִּי זֶה הַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין בְּנֵי הָאָדָם וּבֵין בַּעֲלֵי חַיִּים
כִּי שִׁפְעָם שֶׁל בְּנֵי אָדָם יוֹנְקִים מִמְּקוֹם בִּינָה, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: שֶׁעָשָׂה לָהּ דַּדִּים בִּמְקוֹם בִּינָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּעֲלֵי חַיִּים, שֶׁשִּׁפְעָם יוֹנְקִים מִמְּקוֹם הָעֶרְוָה.
וּבְחִינַת סֻכָּה הִיא בְּחִינַת אִמָּא בִּינָה דִּמְסָכְכָא עַל בְּנָהָא
וְאָנוּ יוֹנְקִים מִמֶּנָּה
וּבְזאת הַמִּצְוָה אָנוּ מֻבְדָּלִים מִשֶּׁפַע שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים.
וּכְשֶׁפּוֹגְמִין בְּמִצְוַת סֻכָּה אֲזַי יוֹרְדִין עַל יְדֵי זֶה מִמַּדְרֵגַת בְּנֵי אָדָם, וְאֵין לָהֶם שֶׁפַע מִמְּקוֹם בִּינָה, וְיוֹרְדִין לְמַדְרֵגוֹת שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים.
וְנִדָּחִין שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים מֵהַשֶּׁפַע שֶׁלָּהֶם
כֵּיוָן שֶׁבְּנֵי אָדָם לוֹקְחִין הַשֶּׁפַע שֶׁלָּהֶם
וַאֲזַי הַבַּעֲלֵי הַחַיִּים מֵתִים אוֹ נוֹפְלִים בָּחֳלָאִים
הַכּל לְפִי לְקִיחַת הַשֶּׁפַע שֶׁלָּהֶם אִם רַב אִם מְעָט
וְזֶהוּ וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכּת.
הַיְנוּ כִּי סוכּוֹת הוּא חַיִּים וְקִיּוּם לְבַעֲלֵי חַיִּים שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ עַל מַדְרֵגָתָם כַּנַּ"ל.
וּכְשֶׁבְּנֵי אָדָם יוֹשְׁבִים בַּסוכּוֹת כָּרָאוּי
עַל יְדֵי זֶה הֵם בְּמַדְרֵגָתָן
וּבִבְחִינַת תּוֹרָה. כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת: "אַל תִּטּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ", "אִם לַבִּינָה תִּקְרָא".
בִּשְׁבִיל זֶה סָמוּךְ לְסוכּוֹת אָנוּ עוֹשִׂים שִׂמְחַת תּוֹרָה.
וְזֶה סִוָון רָאשֵׁי תֵבוֹת וְ'יַעֲקב נָ'סַע סֻ'כּוֹתָה וַ'יִּבֶן
כִּי בְּסִיוָן נִתְּנָה תּוֹרָה
וְאָנוּ בְּמַדְרֵגַת הַתּוֹרָה עַל יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל
אות נז
דַּע שֶׁעַל יְדֵי מִצְווֹת סֻכָּה כָּרָאוּי מֻתָּר לוֹ לַעֲסֹק בַּבִּנְיָן וְאֵינוֹ מַזִּיק לוֹ לְמָמוֹנוֹ
כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הָעוֹסֵק בַּבִּנְיָן מִתְמַסְכֵּן.
וְטַעַם הַדָּבָר כִּי מָה עִנְיַן הָעֲנִיּוּת לְהַבּוֹנֶה ?
אַךְ טַעַם הַדָּבָר כִּי מִי שֶׁבּוֹנֶה בִּנְיָן צָרִיךְ לִבְנוֹת בְּחָכְמָה
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת"
וּבְוַדַּאי הַבּוֹנֶה בְּחָכְמָה לא יִתְמַסְכֵּן
וְאַדְּרַבָּא יִתְעַשֵּׁר וְיִתְקַיֵּם בּוֹ בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וְכוּ' וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ.
אֲבָל מִי שֶׁבּוֹנֶה בְּלא חָכְמָה מַעֲנִישִׁין אוֹתוֹ בַּעֲנִיּוּת
וְעַל יְדֵי זֶה יִתְבַּזֶּה חָכְמָתוֹ בִּבְחִינַת: "חָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה"
מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.
וְעַל יְדֵי מִצְווֹת סֻכָּה הוּא בְּמַדְרֵגַת תּוֹרָה כַּנַּ"ל
וְהַתּוֹרָה הִיא מְקוֹר כָּל הַחָכְמוֹת בִּשְׁבִיל זֶה מֻתָּר לוֹ לִבְנוֹת
כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ חָכְמָה
וְסִימָן לַדָּבָר וְיַעֲקב נָסַע סֻכּתָה וַיִּבֶן
עַל יְדֵי מִצְווֹת סֻכָּה הֻתַּר לוֹ לִבְנוֹת
לֵב רָאשֵׁי תֵבוֹת לוֹ בָּיִת.
לֵב זוֹ הַתּוֹרָה בֵּית מִבְּרֵאשִׁית, לָמֶד מִלְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ כְּלַל הַתּוֹרָה וְכוּ'
סיפורי מעשיות - מעשה מעשה מביטחון / מעשה מבעל ביטחון
...עוד סיפרתי מעשה מבטחון וזו היא מלך אחד אמר בליבו מי ימצא שלא יהיו לו לדאוג יותר ממני כי יש לי כל טוב ואני מלך ומושל והלך לחקור אחרי זה. והיה הולך בלילה והיה עומד אחורי הבתים להקשיב ולשמוע את דברי העולם. והיה שומע דאגות כל אחד שזה אינו הולך לו כסדר בחנות ואחר כך הלך לבית אחר ושמע שיש לו דאגה שהוא צריך למלכות וכן שאר כל הדאגות של כל אחד ואחד. אחר כך הלך וראה בית אחד נמוך עומד בתוך הקרקע והחלונות למטה סמוכים ממש לארץ והגג נופל ונשבר. וראה ששם יושב אחד...
שיחות הר"ן - אות רנג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...זכרונו לברכה ופעם אחת היה בבית רבנו זכרונו לברכה והיה יום אחד שנכנסו אצלו כמה חשוכי בנים ושחרו אותו שיעזר להם ונכנס האיש הנ"ל מאנשיו גם כן, ובקש אותו גם כן עבור בנים השיב לו מה הרעש הזה הלא עקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים וזהו העקר על כן העקר לבקש על יהדות שתזכה לילך בדרך הישר וכו' בודאי אם אפשר לזכות לבנים בגשמיות בודאי מה טוב אבל העקר הוא לשום לב להתקרב להשם יתברך כי זה עקר התולדות וכו' כנזכר לעיל ומאז פסק אותו האיש הנ"ל להפציר אותו עבור בנים...
שיחות הר"ן - אות רמג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רמג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן צוה לאחד שהיה אצלו חולה בתוך ביתו שיקום קדם אור היום ויאמר שיר השירים כלו ואמר: שכל הרפואות שבעולם כלם כלולים בשיר השירים וכן היה שתכף היה שנוי להחולה וחזר לאיתנו...
שיחות הר"ן - אות יז
...הר"ן - אות יז הוכיח את אחד על התמדת הלמוד ואמר לו. מדוע לא תלמד ? מה תפסיד בזה, הלא תקבל עולם הבא על הלמוד ?! ואין צריך לומר כשהתורה מראה אהבה לאחד אז אין רוצה כלל עולם הבא רק שרוצה את התורה בעצמה והלא גם השם יתברך לומד כמו שמבאר בדברי רבותינו זכרונם לברכה, סדר היום שיש להקדוש ברוך הוא שלש שעות עוסק בתורה וכו' ובדורות הללו בעוונותינו הרבים נפל למוד התורה מאד ודע שהגדולים שהיו בדורות שלפנינו דהינו הרבנים הגדולים שהיו אז לא היו יודעים שום כונות ואף...
שיחות הר"ן - אות לד
שיחות הר"ן - אות לד אמונה חשוב כצדקה כמו שכתוב: "והאמין בה' ויחשבה לו צדקה" ועל ידי זה זוכה לבנים אמונה בגימטריה בנים...
ספר המידות - ברכה
ספר המידות - ברכה חלק שני א. המתברך צריך לתן למברך איזה מתנה. ב. אל תהי ברכת גוי קלה בעיניך. ג. מי שמקרב את הרחוקים לעבודת השם יתברך הברכות מסורים בידו....
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מב - כִּי אֲנִי יְיָ רפְאֶך
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מב - כי אני יי רפאך "כי אני יי רפאך" ראשי תבות: אמן כן יהי רצון [ועין במקום אחר באור ענין זה]...
חיי מוהר"ן - פא - סיפורים חדשים
...סמוך על השלחן ושוחה בים וכל האמות וכל המלכים עמדו והסתכלו ותמהו הינו שלחן מלכים, ים החכמה שאגלה חכמה שאפילו וכו' אות פב שנת תקס"ז ברסלב פרשת ויחי אחר שהייתי מקדש הלבנה בעצמי ואמר לי אם הייתם שמחים היה טובה גדולה להעולם. אחר כך ספר זאת שראה בחלום היו הולכים חילות רבות מאד והיו פורחים אחריהם צפרים רבים מאד גזמא גדולה ושאלתי לאותו שאצלי על מה הם פורחים הצפרים שאחריהם ואמר לי שהולכים לעזר לאותן החילות. ושאלתי איך יעזרו להם והשיב לי שהצפרים האלו מניחין...
להאמין בצדיק עם דעת
...מוהר"ן ח"א - תורה רנה - כשהאדם הוא מאמין בהצדיק בלי שום דעת כשהאדם הוא מאמין בהצדיק בלי שום דעת אפשר לו לפל מהאמונה כי מאמונה לבד אפשר לפל אבל אם יש לו גם דעת שמבין גם בהדעת אזי אי אפשר לו לפל **** ויש כאן 2 בחינות שונות. בפשט הדברים, רבי נחמן מברסלב מדבר על אמונה בלי שכל בכלל בייחס לאמונה עם שכל. אמונה בלי שכל בכלל היינו אמונה שהיא כאילו סתם כך בלי סיבה, ואמונה עם שכל, היינו אמונה שנובעת מהשכל. ורבי נחמן מברסלב אומר שמאמונה סתם כך שהיא בשביל מצב...
חיי מוהר"ן - תקצח - עבודת השם
...אות תקצח פעם אחת עמדנו לפניו והגיע זמן סעדת הלילה והיה רוצה לאכל עמנו יחד ואני לא התפללתי ערבית עדין והתחלתי להשמט ממנו ומן העולם שעמדו לפניו כדי לילך ולהתפלל ערבית. והוא זכרונו לברכה ראה זאת ושאל מה זאת והשיבו לו כי לא התפלל ערבית עדין. ענה ואמר איך אנו יכולין להמתין עליו עד שיתפלל כי מי יודע מה יהיה נעשה ממנו על ידי התפילה כי תפילה צריכין להתפלל במסירת נפש. ואם כן מי יודע מה יהיה נעשה ממנו. והבן הדברים כי כך צריכין באמת להתפלל במסירת נפש כזה ובביטול...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0938 שניות - עכשיו 16_08_2022 השעה 03:22:28 - wesi2