כְּשֶׁאֵין הָאָדָם מִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, לָמָּה לוֹ חַיִּים
וְהִנֵּה הַנֶּפֶשׁ מִתְגַּעְגַּעַת תָּמִיד לַעֲשׂוֹת רְצוֹן יוֹצְרָהּ
וּכְשֶׁרוֹאֶה שֶׁאֵין הָאָדָם עוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַך, חַס וְשָׁלוֹם
אֲזַי הִיא מִתְגַּעְגֵּעַ מְאד לַחֲזר לְשָׁרְשָׁהּ
וּמַתְחֶלֶת לְהַמְשִׁיך עַצְמָהּ לְהִסְתַּלֵּק מִגּוּף הָאָדָם
וּמִזֶּה נֶחֱלֶה הָאָדָם עַל יְדֵי שֶׁנֵּחֱלָשׁ כּחַ הַנֶּפֶשׁ
עַל יְדֵי שֶׁמַּמְשֶׁכֶת עַצְמָהּ מִמֶּנּוּ מֵחֲמַת שֶׁאֵין מְמַלֵּא רְצוֹנָהּ
כִּי הִיא רוֹצָה רַק שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹן הַמָּקוֹם בָּרוּך הוּא
וּמַה שֶּׁהָאָדָם חוֹזֵר לִבְרִיאוּתוֹ עַל יְדֵי רְפוּאוֹת
הוּא מֵחֲמַת שֶׁהַנֶּפֶשׁ רוֹאָה שֶׁזֶּה הָאָדָם יָכוֹל לָכף עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת הֶפֶך תַּאֲוָותוֹ וּרְגִילוּתוֹ
כִּי הוּא מֻרְגָּל בַּאֲכִילַת לֶחֶם וּשְׁאָר מַאֲכָלִים
וְעַכְשָׁו כּוֹפֶה תַּאֲוָותוֹ וּמְקַבֵּל רְפוּאוֹת וְסַמִּים מָרִים בִּשְׁבִיל בְּרִיאוּתוֹ
וּמֵחֲמַת שֶׁהַנֶּפֶשׁ רוֹאָה שֶׁהוּא יָכוֹל לָכף תַּאֲוָותוֹ בִּשְׁבִיל אֵיזֶה תַּכְלִית
עַל כֵּן הִיא חוֹזֶרֶת אֵלָיו
כִּי הִיא מְצַפָּה שֶׁיָּכף תַּאֲוָותוֹ בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי
לַעֲשׂוֹת רְצוֹן יוֹצְרוֹ יִתְבָּרַך.