ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות צח
אמירת תהלים מעלה גדולה כאלו אמרם דוד המלך בעצמו כי הוא אמרם ברוח הקדש והרוח הקדש מנח בתוך התבות וכשאומרם הוא מעורר ברוח פיו את הרוח הקדש עד שנחשב כאלו אמרם דוד המלך, עליו השלום בעצמו והוא מסגל מאד לרפאות החולה להיות לו בטחון רק על השם יתברך שעל ידי אמירת תהלים יושיעו ה' והבטחון הוא בחינת משענת כמו שהאדם נשען על המטה כן הוא נשען על הבטחון שבוטח שיושיעו ה' כמו שאמר דוד (תהלים יח יט) : "ויהי ה' למשען לי" ועל כן על ידי זה נתרפא החולה כמו שכתוב (שמות כא יט) : "אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה" וזה בחינת (ישעיה יא א) : "ויצא חטר מגזע ישי" הנאמר על משיח שהוא דוד בחינת (איכה ד כ) "רוח אפינו משיח ה'" וזה בחינת (פסחים סח זוהר א קיד: קלה) : 'עתידין צדיקים שיחיו מתים על ידי המשענת' בחינת "ואיש משענתו בידו" בחינת "ונתת המשענת על פני הנער" עד כאן [כל זה לא נכתב בשלמות וחסר הרב רק מה שנתפס במח קצת נכתב] חרף הוא בחינת עבור, וקיץ הוא בחינת לדה. ואז דבר עמנו שיחה נפלאה ונשכח הרב ומה שאני זוכר עדין הוא מה שדבר אז מענין הקיץ שהיה אז ממשמש ובא כי שיחה זו היתה אז בימי ניסן קדם פסח בעת שהיה הברית מילה של בנו שלמה אפרים, זכרונו לברכה ביום שלישי למילה ודבר אז שבחרף כל העשבים וכל הצמחים כלם מתים כי בטל כחם בחרף והם אז בבחינת מיתה וכשבא הקיץ כלם נתעוררים וחיים ואז טוב ויפה מאד כשיוצאים לשוח בשדה 'שיחה זו תפילה' (ברכות כו:) ותחינה ותשוקה וגעגועים להשם יתברך ואז כל שיח ושיח השדה המתחילים לחיות ולצמח אז כלם נכספים ונכללים בתוך שיחתו ותפילתו והאריך אז בשיחה נפלאה בענין זה ועוד בשאר ענינים
אֲמִירַת תְּהִלִּים מַעֲלָה גְּדוֹלָה כְּאִלּוּ אֲמָרָם דָּוִד הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ

כִּי הוּא אֲמָרָם בְּרוּחַ הַקּדֶשׁ

וְהָרוּחַ הַקּדֶשׁ מֻנָּח בְּתוֹךְ הַתֵּבוֹת

וּכְשֶׁאוֹמְרָם הוּא מְעוֹרֵר בְּרוּחַ פִּיו אֶת הָרוּחַ הַקּדֶשׁ

עַד שֶׁנֶּחֱשָׁב כְּאִלּוּ אֲמָרָם דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּעַצְמוֹ

וְהוּא מְסֻגָּל מְאד לְרַפְּאוֹת הַחוֹלֶה

לִהְיוֹת לוֹ בִּטָּחוֹן רַק עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

שֶׁעַל יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים יוֹשִׁיעוֹ ה'

וְהַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת מִשְׁעֶנֶת

כְּמוֹ שֶׁהָאָדָם נִשְׁעָן עַל הַמִּטָּה

כֵּן הוּא נִשְׁעָן עַל הַבִּטָּחוֹן

שֶׁבּוֹטֵחַ שֶׁיּוֹשִׁיעוֹ ה'

כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד: "וַיְהִי ה' לְמִשְׁעָן לִי"

וְעַל כֵּן עַל יְדֵי זֶה נִתְרַפֵּא הַחוֹלֶה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה"

וְזֶה בְּחִינַת: "וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשַּׁי"

הַנֶּאֱמַר עַל מָשִׁיחַ שֶׁהוּא דָּוִד בְּחִינַת "רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה'"

וְזֶה בְּחִינַת: 'עֲתִידִין צַדִּיקִים שֶׁיְּחַיּוּ מֵתִים עַל יְדֵי הַמִּשְׁעֶנֶת' בְּחִינַת "וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ" בְּחִינַת "וְנָתַתָּ הַמִּשְׁעֶנֶת עַל פְּנֵי הַנַּעַר"

עַד כָּאן

[כָּל זֶה לא נִכְתַּב בִּשְׁלֵמוּת וְחָסֵר הָרב רַק מַה שֶּׁנִּתְפָּס בַּמּחַ קְצָת נִכְתַּב]

חֹרֶף הוּא בְּחִינַת עִבּוּר, וְקַיִץ הוּא בְּחִינַת לֵדָה.

וְאָז דִּבֵּר עִמָּנוּ שִׂיחָה נִפְלָאָה וְנִשְׁכַּח הָרב

וּמַה שֶּׁאֲנִי זוֹכֵר עֲדַיִן הוּא מַה שֶּׁדִּבֵּר אָז מֵעִנְיַן הַקַּיִץ שֶׁהָיָה אָז מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא

כִּי שִׂיחָה זוֹ הָיְתָה אָז בִּימֵי נִיסָן קדֶם פֶּסַח בְּעֵת שֶׁהָיָה הַבְּרִית מִילָה שֶׁל בְּנוֹ שְׁלמה אֶפְרַיִם, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּיוֹם שְׁלִישִׁי לַמִּילָה

וְדִבֵּר אָז שֶׁבַּחֹרֶף כָּל הָעֲשָׂבִים וְכָל הַצְּמָחִים כֻּלָּם מֵתִים

כִּי בָּטֵל כּחָם בַּחֹרֶף וְהֵם אָז בִּבְחִינַת מִיתָה

וּכְשֶׁבָּא הַקַּיִץ כֻּלָּם נִתְעוֹרְרִים וְחַיִּים

וְאָז טוֹב וְיָפֶה מְאד כְּשֶׁיּוֹצְאִים לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה 'שִׂיחָה זוֹ תְּפִילָּה'

וּתְחִינָה וּתְשׁוּקָה וְגַעְגּוּעִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

וְאָז כָּל שִׂיחַ וְשִׂיחַ הַשָּׂדֶה הַמַּתְחִילִים לִחְיוֹת וְלִצְמחַ אָז

כֻּלָּם נִכְסָפִים וְנִכְלָלִים בְּתוֹךְ שִׂיחָתוֹ וּתְפִילָּתוֹ

וְהֶאֱרִיךְ אָז בְּשִׂיחָה נִפְלָאָה בְּעִנְיָן זֶה

וְעוֹד בִּשְׁאָר עִנְיָנִים
ספר המידות - שרים
ספר המידות - שרים חלק א' א. מי שסבאו מהול במים, השרים אינם נוהגים עמו בישרנות. ב. מי שאין דן את חברו לכף זכות, כאלו הרגו, גם השרים אינם נוהגים עמו בישרנות. ג. אמירת הלל וצדקה מסגלין לחן בעיני השר. ד. על ידי אכילת פת עכו"ם מונעין היער מלחטב עצים. ה. בשביל ארבעה דברים נכסי בעלי בתים נמסרים למלכות.
שיחות הר"ן - אות רעח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...אות רעח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר: שנמצאים כמה מאמרים בזוהר הקדוש שגלה רבי שמעון בר יוחאי לתלמידיו אחר הסתלקותו וזה ענין "ובחבורא קדמאה" שכתוב בזוהר הקדוש בפרשת פינחס ובשאר מקומות כי העולם אינם מבינים מהו ענין "ובחבורא קדמאה" אך האמת שהוא גלה להם כמה תורות אחר פטירתו ומה שגלה להם קדם קרא חבורא קדמאה ובזה מישב היטב מה שנמצאים בספרי הזוהר הקדוש ובתקונים פרוש על מימרות האמוראים שהיו אחר רבי שמעון בר יוחאי זמן מרבה אך באמת אלו המאמרים גלה רבי שמעון בר יוחאי אחר פטירתו ואז כבר היו אלו האמוראים בעולם...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מז - סַכָּנָה גְּדוֹלָה לוֹמַר תּוֹרָה
...ח"ב - תורה מז - סכנה גדולה לומר תורה סכנה גדולה לומר תורה וצריך לזה יגיעה גדולה ואמנות יתרה שיוכל לשקל בפלס דבריו באפן שלא ישמע כל אחד ואחד מהשומעין כי אם מה שצריך לו, לא יותר ואף על פי שהכל שומעין כל התורה שאומר עם כל זה לא ישמע כל אחד רק מה שצריך לבד וכמובא על פסוק "וישמע יתרו": 'והלא כל העולם שמעו, אלא יתרו שמע' וכו' כי רק שמיעת יתרו נחשב לשמיעה, שנכנס באזניו ושמיעת כל העולם אינו נחשב שמיעה כלל ומי שאינו יכול לומר תורה בבחינה זו, אסור לו לומר תורה כי כל אחד ואחד כשבא אל הצדיק לשמע תורה בא עמו...
לימוד ליקוטי מוהר"ן! איך ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן? - חלק 1
...ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן? - חלק 1 רבות נכתב בשבח ובמעלת הלימוד של הספר ליקוטי מוהר"ן (ראה כאן). יחד עם זאת לכל אחד ישנם קשיים שונים ללמוד את הספר ליקוטי מוהר"ו, כל אחד ומניעותיו הוא. מי שיתבונן בעניין יראה, כי אחת מהמניעות הגדולות ביותר ללמוד את הספר ליקוטי מוהר"ו, מגיעה דווקא מהצד של ה"יצר הטוב". וכמו שאמר רבנו מתחלה היצר הרע מתלבש עצמו במצוות ומטעה את האדם כאלו מסיתו לעשות מצוה . דהיינו שהיצר הרע מפיל את האדם על ידי זה שהוא מציע לו לעשות דברים "חיוביים" שונים שגורמים לו לבסוף לעשות דברים לא...
שיחות הר"ן - אות כה
...וגדלת הבורא יתברך שמו איך המחשבות מנחים במח חבילות חבילות הרבה מאד אלו על אלו וכשאדם צריך לאיזה דבר ונזכר בו אזי מושך ומוציא אותו הדבר שהיה מנח במחשבה ונזכר בו והדבר פלא, היכן היה מנח אותו הענין עד עכשו ? ויש קשרים וסימנים בהמחשבות המנחים בהמח חבילות חבילות הרבה וכשנזכר באיזה דבר מחמת שנזדמן ענין המעורר אותה המחשבה על ידי הקשר והסימן שבה אזי מוציא אותה המחשבה מתוך חבילי חבילות המחשבות המנחים ומסדרים במח ואזי כשמושך ומוציא אותה המחשבה אזי מתהפכים ומתגלגלים כל המחשבות מסדרם שהיו מנחים [כעין שרוא
חיי מוהר"ן - קכו - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
...וטלטוליו אות קכו דרכנו היה להיות אצלו על ראש השנה ועל שבת חנוכה ועל חג השבועות ובאלו השל שה זמנים היינו אצלו תמיד מיום שקבע דירתו פה ברסלב. והיה מצוה ומזהיר להיות אצלו באלו השל שה זמנים והיה תמיד אומר תורה נפלאה באריכות גדולה באלו הזמנים. הינו בראש השנה היה אומר התורה בין השמשות בין יום ראשון לשני, והתחיל בין השמשות ונכנס הרבה לתוך ליל שני של ראש השנה. ובשבת חנוכה אמר התורה בסעדה שלישית, ובשבועות היה אומרה גם כן כמו בראש השנה בין השמשות של יום שני דשבועות ונכנס הרבה לתוך ליל שני. אך ביותר ויותר...
חיי מוהר"ן - רמא - גדולת נוראות השגתו
...בשמו שאמר מתי יש לי התבודדות ואמר שבשעה שכל העולם עומדים סביביו והוא יושב בתוכם אז יש לו התבודדות. כי הוא יכול לצעק בקול דממה דקה וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו. וגם אנכי שמעתי מפיו הקדוש בעצמו שיש לו קול דממה דקה שיכול לעמד בין העם והמון אנשים ויצעק בקול דממה דקה מסוף העולם ועד סופו, וכל האנשים סביביו לא ישמעו כלל. וכן לענין רקודין אמר שכשהוא יושב בין העולם הוא יכול לרקד רקוד נפלא מאד וגם פעם אחת שמעתי בעצמי שאמר בשעה שיושב בין העולם אני דומה כמי שכל העולם עומדים סביבו והוא מרקד מאד ובתוך כך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפו - יֵשׁ גַּן עֵדֶן, וְהֵם שְׁנֵי בְּחִינוֹת: גַּן וְעֵדֶן
...בחינות: גן ועדן [שמעתי משמו מכבר מה שאמר על פרשת שפטים ושטרים ונשכח הרב וזהו היוצא משם, מה שאנו זוכרים עדין] כי יש גן עדן, והם שני בחינות: גן ועדן והם בחינת חכמה עלאה וחכמה תתאה כי עקר תענוג גן עדן הוא השגת חכמת אלקות הינו חכמה עלאה וחכמה תתאה, שהם בחינת גן עדן כנ"ל אך לזכות לזה אי אפשר כי אם על ידי השערים כי יש שערים, הינו בחינת שערי גן עדן שעל ידי זה זוכין לכנס לגן עדן דהינו להשגת חכמה עלאה וחכמה תתאה אך אלו השערים גנוזים וטמונים בארץ, בחינת: "טבעו בארץ שעריה" וצריכים לזה בעל הבית על הארץ, שיה
שיחות הר"ן - אות יב
...כשרים ולכנס בעבודת ה' ואזי יש להם בלבולים גדולים ומניעות גדולות ואינם יכולים לתת עצה לנפשם איך לעשות מחמת גדל הבלבולים והמניעות שיש להם וכל מה שרוצים לעשות בעבודת ה' קשה להם לעשות כראוי דע שזה בעצמו שהם מתיגעים ולהוטים לעשות איזה עבודה או לקדש עצמו באיזה קדשה אף על פי שאינם יכולים לגמר כראוי זה בעצמו שהם מתיגעים ולהוטים אחר זה הוא בחינת קרבנות בבחינת: "כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה" ואיתא בתקונים שזה בחינת תפילה שהיא בחינת קרבנות הינו כשרוצים להתפלל ואין מניחין אותו ומבלבלין אותו בכמה מיני...
שיחות הר"ן - אות קא
שיחות הר"ן - אות קא כבר מבאר כמה פעמים שאין צריכין שום חכמות בעבודת הבורא יתברך רק תמימות ופשיטות ואמונה ואמר שפשיטות הוא גבוה מן הכל כי השם יתברך ברוך הוא, הוא בודאי גבוה מן הכל והוא יתברך הוא פשוט בתכלית הפשיטות
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2212 שניות - עכשיו 05_04_2026 השעה 01:04:36 - wesi2