ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות כו
אצל העולם השכחה היא חסרון גדול בעיניהם אבל בעיני יש בהשכחה מעלה גדולה כי אם לא היתה שכחה, לא היה אפשר לעשות שום דבר בעבודת ה' אם היה זוכר כל מה שעבר לא היה אפשר לו להרים את עצמו לעבודתו יתברך בשום אפן גם היו מבלבלים את האדם מאד כל הדברים שעוברים עליו אבל עכשו על ידי השכחה נשכח מה שעבר ואצלו הדרך שכל מה שעבר והלך, נפסק והולך לחלוטין ואינו חוזר בדעתו עוד כלל ואינו מבלבל כלל עצמו עוד במה שכבר עבר והלך וכו' וענין זה הוא דרך עצה טובה גדולה מאד בעבודת ה' כי על פי רב יש להאדם בלבולים רבים וערבוב הדעת מאד ממה שחלף ועבר בפרט בשעת התפילה, שאז באים עליו כל הבלבולים ומערבבים ומעקמים את דעתו ממה שכבר עבר לפעמים יש לו בלבולים מענין המשא ומתן שלו ועסקי ביתו וכיוצא באשר כי לא טוב עשה בענין זה וכיוצא וכך היה צריך לעשות וכיוצא בזה הדבר ויש שמבלבלים אותו בעת עבודתו בתורה או בתפילה וכיוצא בהפגמים שפגם מקדם באשר שבענין זה לא עשה כהגן נגדו יתברך וכיוצא בזה הרבה מאד כאשר ידוע לכל אדם בעצמו על כן השכחה היא עצה טובה גדולה מאד לזה שתכף ומיד שחולף ועובר הדבר יעביר ויסלק אותו מדעתו לגמרי, ויסיח דעתו מזה לגמרי ולא יתחיל לחשב עוד במחשבתו בענין זה כלל והבן הדבר היטב כי הוא דבר גדול מאד ואיתא בספרים שבשביל זה נתן השכחה כדי שתהא התורה חביבה על לומדיה תמיד כשעה הראשונה כי על ידי השכחה כשחוזר ובא ולומד אפילו מה שכבר למד הוא אצלו כחדשות וחביב עליו ואיתא משל על הלומד ושוכח ששכרו אנשים למלאת חביות והחביות היו נקובים וכל מה שהיו שופכין לתוך החביות נשפך לחוץ והטפשים אמרו, הואיל וחוזר ונשפך לחוץ למה לנו ליגע ולמלאת מאחר שאחר כך נשפך ?! אבל החכם אמר מה לי בזה ? הלא פורעין לי על היום, ושכרי לא יקפח מכל יום ויום כי אני משכר לימים. ומה לי אם נשפך ? כך אף על פי ששוכח למודו שכרו לא יקפח מכל יום ויום ודע שלעתיד מזכירין את האדם כל מה שלמד אף אם שכח גם בני אדם השומעים התורה של הצדיק האמת ואינם מבינים אותה לעתיד בעולם הבא יבינו כי עקר התורה היא להנשמות שבעולם הבא יהיו הנשמות בקיאים ומשיגים היטב את התורה שלמד ושמע האדם בעולם הזה אשרי המבלה ימיו בתורה ועבודה הרבה
אֵצֶל הָעוֹלָם הַשִּׁכְחָה הִיא חִסָּרוֹן גָּדוֹל בְּעֵינֵיהֶם

אֲבָל בְּעֵינַי יֵשׁ בְּהַשִּׁכְחָה מַעֲלָה גְּדוֹלָה

כִּי אִם לא הָיְתָה שִׁכְחָה, לא הָיָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר בַּעֲבוֹדַת ה'

אִם הָיָה זוֹכֵר כָּל מַה שֶּׁעָבַר לא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהָרִים אֶת עַצְמוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אפֶן

גַּם הָיוּ מְבַלְבְּלִים אֶת הָאָדָם מְאד כָּל הַדְּבָרִים שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו

אֲבָל עַכְשָׁו עַל יְדֵי הַשִּׁכְחָה נִשְׁכָּח מַה שֶּׁעָבַר

וְאֶצְלוֹ הַדֶּרֶךְ שֶׁכָּל מַה שֶּׁעָבַר וְהָלַךְ, נִפְסָק וְהוֹלֵךְ לַחֲלוּטִין

וְאֵינוֹ חוֹזֵר בְּדַעְתּוֹ עוֹד כְּלָל וְאֵינוֹ מְבַלְבֵּל כְּלָל עַצְמוֹ עוֹד בַּמֶּה שֶּׁכְּבָר עָבַר וְהָלַךְ וְכוּ'

וְעִנְיָן זֶה הוּא דֶּרֶךְ עֵצָה טוֹבָה גְּדוֹלָה מְאד בַּעֲבוֹדַת ה'

כִּי עַל פִּי רב יֵשׁ לְהָאָדָם בִּלְבּוּלִים רַבִּים וְעִרְבּוּב הַדַּעַת מְאד מִמַּה שֶּׁחָלַף וְעָבַר

בִּפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה, שֶׁאָז בָּאִים עָלָיו כָּל הַבִּלְבּוּלִים וּמְעַרְבְּבִים וּמְעַקְּמִים אֶת דַּעְתּוֹ מִמַּה שֶּׁכְּבָר עָבַר

לִפְעָמִים יֵשׁ לוֹ בִּלְבּוּלִים מֵעִנְיַן הַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁלּוֹ וְעִסְקֵי בֵּיתוֹ וְכַיּוֹצֵא

בַּאֲשֶׁר כִּי לא טוֹב עָשָׂה בְּעִנְיָן זֶה וְכַיּוֹצֵא וְכָךְ הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת וְכַיּוֹצֵא בְּזֶה הַדָּבָר

וְיֵשׁ שֶׁמְּבַלְבְּלִים אוֹתוֹ בְּעֵת עֲבוֹדָתוֹ בְּתוֹרָה אוֹ בִּתְפִילָּה וְכַיּוֹצֵא

בְּהַפְּגָמִים שֶׁפָּגַם מִקּדֶם

בַּאֲשֶׁר שֶׁבְּעִנְיָן זֶה לא עָשָׂה כַּהגֶן נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה מְאד

כַּאֲשֶׁר יָדוּעַ לְכָל אָדָם בְּעַצְמוֹ

עַל כֵּן הַשִּׁכְחָה הִיא עֵצָה טוֹבָה גְדוֹלָה מְאד לָזֶה

שֶׁתֵּכֶף וּמִיָּד שֶׁחוֹלֵף וְעוֹבֵר הַדָּבָר

יַעֲבִיר וִיסַלֵּק אוֹתוֹ מִדַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי, וְיַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִזֶּה לְגַמְרֵי וְלא יַתְחִיל לַחֲשׁב עוֹד בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ בְּעִנְיָן זֶה כְּלָל

וְהָבֵן הַדָּבָר הֵיטֵב

כִּי הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאד

וְאִיתָא בַּסְּפָרִים שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִתַּן הַשִּׁכְחָה

כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַתּוֹרָה חֲבִיבָה עַל לוֹמְדֶיהָ תָּמִיד כַּשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה

כִּי עַל יְדֵי הַשִּׁכְחָה

כְּשֶׁחוֹזֵר וּבָא וְלוֹמֵד אֲפִילּוּ מַה שֶּׁכְּבָר לָמַד

הוּא אֶצְלוֹ כַּחֲדָשׁוֹת וְחָבִיב עָלָיו

וְאִיתָא מָשָׁל עַל הַלּוֹמֵד וְשׁוֹכֵחַ

שֶׁשָּׂכְרוּ אֲנָשִׁים לְמַלּאת חָבִיּוֹת וְהַחָבִיּוֹת הָיוּ נְקוּבִים

וְכָל מַה שֶּׁהָיוּ שׁוֹפְכִין לְתוֹךְ הַחָבִיּוֹת נִשְׁפַּךְ לַחוּץ

וְהַטִּפְּשִׁים אָמְרוּ, הוֹאִיל וְחוֹזֵר וְנִשְׁפָּךְ לַחוּץ

לָמָּה לָנוּ לְיַגֵּעַ וּלְמַלּאת מֵאַחַר שֶׁאַחַר כָּךְ נִשְׁפָּךְ ?!

אֲבָל הֶחָכָם אָמַר מַה לִּי בָּזֶה ?

הֲלא פּוֹרְעִין לִי עַל הַיּוֹם, וּשְׂכָרִי לא יְקֻפַּח מִכָּל יוֹם וָיוֹם

כִּי אֲנִי מֻשְׂכָּר לְיָמִים.

וּמַה לִּי אִם נִשְׁפָּךְ ?

כָּךְ אַף עַל פִּי שֶׁשּׁוֹכֵחַ לִמּוּדוֹ

שְׂכָרוֹ לא יְקֻפַּח מִכָּל יוֹם וְיוֹם

וְדַע שֶׁלֶּעָתִיד מַזְכִּירִין אֶת הָאָדָם כָּל מַה שֶּׁלָּמַד אַף אִם שָׁכַח

גַּם בְּנֵי אָדָם הַשּׁוֹמְעִים הַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְאֵינָם מְבִינִים אוֹתָהּ

לֶעָתִיד בָּעוֹלָם הַבָּא יָבִינוּ

כִּי עִקַּר הַתּוֹרָה הִיא לְהַנְּשָׁמוֹת

שֶׁבָּעוֹלָם הַבָּא יִהְיוּ הַנְּשָׁמוֹת בְּקִיאִים וּמַשִּׂיגִים הֵיטֵב אֶת הַתּוֹרָה שֶׁלָּמַד וְשָׁמַע הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה

אַשְׁרֵי הַמְבַלֶּה יָמָיו בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה הַרְבֵּה
סיפורי מעשיות - מעשה ח - מעשה מרב ובן יחיד / מעשה ברב ובן יחיד
...מעשיות - מעשה ח - מרב ובן יחיד מעשה ברב אחד, שלא היה לו בנים אחר כך היה לו בן יחיד וגדל אותו והשיא אותו והיה יושב בעליה ולמד כדרך אצל הגבירים והיה לומד ומתפלל תמיד רק שהיה מרגיש בעצמו שחסר לו איזה חסרון ואינו יודע מהו ולא היה מרגיש טעם בלמודו ובתפילתו וספר לפני שני אנשים בני הנעורים ונתנו לו עצה שיסע לאותו צדיק ואותו בן הנ"ל עשה מצוה שבא על ידה לבחינת מאור הקטן והלך אותו הבן יחיד וספר לאביו באשר שאינו מרגיש טעם בעבודתו כנ"ל וחסר לו, ואינו יודע מהו בכן הוא רוצה לנסע לאותו צדיק והשיב לו אביו: איך...
הינדיק - בן המלך שהשתגע
...בן המלך שהשתגע breslev.eip.co.il/?key=2561 - סיפורי מעשיות - מעשה מהינדיק - בן המלך שהשתגע וחשב שהוא הינדיק (תרנגול הודו) פעם אחת, בן מלך אחד נפל לשיגעון [השתגע וחשב] שהוא עוף הנקרא הינדיק, דהיינו תרנגול הודו. [בעקבות כך חשב בן המלך כי הוא] צריך לישב ערום תחת השולחן ולגרור חתיכות לחם ועצמות כמו הינדיק. וכל הרופאים נואשו מלעזור לו ולרפאו מזה והמלך היה בצער גדול עד שבא חכם אחד ואמר: אני מקבל על עצמי לרפאו. [מה עשה החכם? ] הפשיט גם כן את עצמו ערום, וישב תחת השולחן עם בן המלך הנ"ל, וגם כן גרר פרורים...
חיי מוהר"ן - לו - שיחות השיכים להתורות
...לו ספר לי איש אחד מאנשי שלומנו כשאמר רבנו זכרונו לברכה התורה בטח בה' בסימן ע"ט באותה העת היה הולך בביתו אנה ואנה כדרכו ואחז מטה בידו ואמר ומטה אלהים בידי. ודחק ומשך תבת בידי כלומר שבידו המטה אלהים להטות כרצונו. כי מרמז שם בהתורה הנ"ל שמטה אלהים מרמז על הבחירה שהוא בחינת מט"ט מסטרה חיים ומסטרה מות וכו' כמבאר במאמר התקונים המבאר שם בהתורה הנ"ל וקצת מרמז ומובן מדבריו הקדושים הנ"ל שהתפאר שזכה לכבש הבחירה בידו והמטה בידו להטותו כרצונו אשרי הזוכה לזה אשרי לו. עין בהתורה הנ"ל מה שמבאר שם על פסוק זה ומטה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קו - רָאוּי לְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תוֹרָה בִּשְׁעַת זִוּוּג
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קו - ראוי להרהר בדברי תורה בשעת זווג ראוי להרהר בדברי תורה בשעת זווג ואף על פי כן יוכל להוליד בנים אף על פי שמחשבתו תהיה דבוקה אז בהרהורי תורה וטוב מאד להרגיל עצמו בכך.
שיחות הר"ן - אות רלז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...אמר שצריך לזהר מאד לבלי להוציא מפיו דבור של רשעות חס ושלום, אפילו בדרך ליצנות דהינו שלא לומר חס ושלום, על עצמו שיהיה רשע חס ושלום או שיעשה עברה חס ושלום אף שאומר זאת בדרך ליצנות ואין בלבו כלל לעשות זאת אף על פי כן זה הדבור מזיק לו מאד ויכול להכריחו חס ושלום, אחר כך לעשות זאת שהוציא מפיו אף על פי שלא אמרה מלבו רק בדרך ליצנות ועל ידי זה נכשל יהוא המלך על ידי שהוציא מפיו ואמר: "יהוא יעבדנו הרבה" אף על פי שבלבו היה לבלי לעבדו רק אמר זאת בדרך ליצנות כדי להטעות את עובדי הבעל כמבאר שם במקרא אף על פי כן...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסב - עַל יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה נַעֲשֶׂה נְהָרוֹת
...על ידי התחדשות התורה נעשה נהרות דע, שעל ידי התחדשות התורה נעשה נהרות כי כשמתחיל לחדש בתורה, אזי מתחיל לנבע מעין בבחינת: "ומעין מבית ה' יצא" שהוא השכל כמו שכתוב: "בחכמה יבנה בית" וזה המעין בתחלה הוא צר וקטן ואחר כך מתרחב ומתפשט יותר ויותר, עד שנעשה ממנו נהרות והכל באים לשתות מאלו הנהרות על כן מי שרוצה לחדש חדושין דאוריתא שיש בהן ממש הוא צריך לבכות מקדם כי כשנעשין נהרות הנ"ל והכל באים לשתות מהם אזי יבואו גם כן קליפות וסטרא אחרא, חס ושלום, לשתות גם כן משם על כן צריך לבכות מקדם ואזי עושה על ידי הבכי...
מדוע העולם הזה קיים? הרי התכלית היא העולם הבא!
...העולם הזה קיים? הרי התכלית היא העולם הבא! שאלה כידוע התכלית היא העולם הבא. אז מדוע בעצם הקב"ה ברא את העולם הזה. הרי הוא היה יכול ישר לברוא את העולם הבא. הלא כן? ז"א מאחר שהעולם הבא הוא התכלית הסופית, שבו הכל יהיה טוב וכולי, אז מדוע בכלל העולם הזה קיים? למה לא לברוא ישר את העולם הבא? מה התכלית בכלל של קיומו של העולם הזה. הרי אפשר לברוא ישר את העולם הבא. הלא כן? אשמח לתשובה בעניין. תודה תשובה: השאלה הזאת נכונה, והתשובה עליה יותר פשוטה ממה שנדמה. מצד האמת העולם הזה הוא העולם הבא. מצד האמת כאן ממש זה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנו - מַה שֶּׁמְּדַבְּרִים בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ הוּא בְּחִינַת רוּחַ הַקּדֶשׁ
...בינו לבין קונו הוא בחינת רוח הקדש לב טהור ברא לי וכו' כי מה שמדברים בינו לבין קונו הוא בחינת רוח הקדש ודוד המלך, עליו השלום, שהיה מעלתו גדולה מאד יסד מזה ספר תהלים וכן כל אחד לפי בחינתו הוא בחינת רוח הקדש כמו שכתוב: "לך אמר לבי", כמו שפרש רש"י: 'לך בשבילך ובשליחותך' "אמר לי לבי" שכל הדברים שהלב אומר הם דברי השם יתברך ממש והוא בחינת רוח הקדש וצריך לחדש תמיד, לבקש בכל פעם בתחנונים ודברי רצויים חדשים ולזכות לזה, צריך טהרת הלב וטהרת הלב הוא, על ידי שמתלהב ובוער לבו להשם יתברך על ידי זה נטהר הלב כי נגד...
לא ימוש ספר התורה הזה מפיך
...הזה מפיך breslev.eip.co.il/?key=384 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קי - לא ימוש ספר התורה הזה מפיך לא ימוש ספר התורה הזה מפיך כי התורה היא רוחניות ואשר זך וישר פעלו ושכלו רוחני יכול לתפס כל התורה כלה ולא ישכח דבר כי דבר רוחני אינו תופס מקום ויכולה התורה להתפשט ולשכן בשכלו אך מי שהוא מגשם דברי התורה ועושה ממנה ממשות אזי יש לה שעור וקצבה כמה הוא יכול לתפס בשכלו ולא יותר ואם ירצה להשיג יותר, אזי ידחה מה שכבר נכנס בשכלו כדרך כל דבר גשמי אם הוא כבר מלא, אם ימלאנו יותר, ידחה מה שהיה בו כבר וזהו: "לא ימוש...
חיי מוהר"ן - עח - שיחות שהיה אצל כל תורה
...- עח - שיחות שהיה אצל כל תורה אות עח התורה אתם נצבים בלקוטי א' בסימן מ"ד אמר בשבת שקדם ראש השנה של שנת תקס"ג בשבת הראשון שנתקרבתי אליו. ושם מדבר מענין מחיאת כפים בשעת התפילה. ודע שבאותו העת שאמר התורה הזאת אז היה סמוך לכניסתו לפה ברסלב ואז דבר הרבה מענין מחיאת כפים בתפילה. וספר לי שבתחלת כניסתו לפה עמד פעם אחת על פתח בית המדרש שבביתו והוכיח את העולם על אודות התפילה שאינם מתפללים כראוי. וענה ואמר שאין שומעין משום אחד מהמתפללין שום המחאת כף. ומזה הבנו מיד שהוא רוצה להחזיר העטרה לישנה שיחזרו להתעורר...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1387 שניות - עכשיו 01_10_2025 השעה 07:37:46 - wesi2