ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סט - הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ מָמוֹן, בָּזֶה הוּא גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ בָּנִים... שלפעמים חושק כל כך לממון ונעשה כל כך כסיל עד שאין המח יכול לסבל כלל העכירות עד שיוצא בבחינות שערות כי שערות הם מותרי מחין כידוע ואז גם השונאים הבאים משם הינו מהעכירות הזאת, מבחינת מותרי מחין, מבחינת שערות, הם שונאי חנם כי אין להם שום טעם על שנאתם מאחר שאינם באים אפילו מהעכירות שבתוך המח רק ממותרי מחין מבחינת שערות על כן אין להם שום טעם ודעת, אפילו של עכירת מח, על שנאתם והם רק שונאי חנם וזה בחינות: "רבו משערות ראשי שונאי חנם" כי שונאי חנם באים מבחינת שערות מותרי מחין כנ"ל. אבל החכם, אף שיש לו גם כן מותרי מחין, בחינת שערות דע, שהחכם, בחינות מותרי מחין ושערות שלו, הם בחינת שער בימין על השין שמותרי מחין שלו, הם בחינת שערים שפותח בהם שערי החכמה והמדע לעבודת ... לשחות ולהכניע הרעים לפני הטובים צריך להביא הרשעים על שערי צדיק כנ"ל וזהו אצל הצדיק, בחינת מותרי מחין, בחינת שערות שער בימין שערות ממש בשמאל וזה בחינת "לב חכם לימינו, ולב כסיל לשמאלו" ועל כן אמרו רז"ל: 'הנושא אשה שאינה הוגנת לו, ... מתרצה בחלקו, בממונו באשת נעוריו ובוחר במה שאינו שלו, שאינה הגונה לו ועל ידי זה הוא בחינת מותרות, בחינת שערות כנ"ל על כן אליהו ממנה על זה לענשו כי הוא "בעל שער", שממנה על זה, על בחינת שערות, לעשות בהם דין 'אליהו כופתו, והקדוש ברוך הוא רוצעו' זה בחינת מחין, ובחינת מותרי מחין "מלך אסור ברהטים", ברהטי ...