... דומה לשפתים' כדאיתא בזוהר הקדוש 'אית מאן דלעי באוריתא ומגמגם בה בגמגומא דלא ידע כל מלה ומלה סלקא לעילא וקדשא בריך הוא חדי בהאי מלה וקביל לה ונטע לה סחרנין דהאי נחלא ואתעבדו מאנון מלין אילנין רברבין, ואקרון ערבי נחל' ושמחת ... אני איה כבודי" ואב נקרא חכמה, כמו שכתוב "אברך", פרש רש"י: 'אב בחכמה' ועל ידי חכמה נתחדשו העולמות כי קדשא בריך הוא באוריתא ברא עלמין והתורה נקרא חכמה וישראל עלו במחשבה תחלה וכשבא הנפש אל החכמה, אזי נתחדש העולם ויעקב הוא ... לשפתים כי איתא בזוהר הקדוש 'אית מאן דלעי באוריתא ומגמגם בה בגמגומא דלא ידע כל מלה ומלה סלקא לעלא וקדשא בריך הוא חדי בהאי מלה ונטע לה סחרנין דההוא נחלא ואתעבדו מאנון מלין אילנין רברבין, ואקרון ערבי נחל' נמצא שערבי נחל ... תחלה והמחשבה היא חכמה שהיא שרש נפשות ישראל, ושרש כל העולמות כי שרש כלם הוא חכמת התורה כי באוריתא קדשא בריך הוא ברא עלמין והתורה נקראת חכמה, כמו שכתוב: "אני חכמה" וכו' וכשזוכה הנפש לחכמת התורה, זהו בחינת חדוש העולם כי ...

... אין דבר גדול מזה, כמובא בכל הספרים בפרט בזוהר הקדוש כמו שכתוב שם זכאה מאן דאחד בידא דחיבא וכו' וקדשא בריך הוא משתבח בה בכל עלמין. והוא זכרונו לברכה האריך לדבר עמנו כמה וכמה פעמים מזה וזרז אותנו לזה מאד בכמה ...

... מאד כי על ידי זה זוכין לתשובה שלמה ולכפרת עוון ונמתקין הדינין ונתבטלין לגמרי ונעשה על ידי זה יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה כי איתא בזוהר הקדוש: "כי הנה המלכים נועדו" 'תרין עלמין קדישין, עלמא עלאה ועלמא תתאה וכו', כד מתחברן ... להשם יתברך והיה משיבן בתשובה וכנ"ל כי הוא מקשר חכמה תתאה בחכמה עלאה וכנ"ל 'כד מית משה רבנו, צוח קדשא בריך הוא: וי מי יקום לי עם מרעים' לי דיקא, בחינת חכמה עלאה וחכמה תתאה שהם בחינת למד יוד, בחינת לי ...

... נעשה מזה רעש גדול כל כך. וכשבא יתרו ואמר כי עתה ידעתי כי גדול ד' כדין אתיקר ואסתלק שמא דקדשא בריך הוא עלא ותתא כי דיקא כשבא מרוחק כזה מעמקי הקליפות ומכניע עצמו תחת הקדשה, מזה נתעלה ונתגדל שמו יתברך והבן. ...

... לקבל השפע כנ"ל אבל על ידי היראה העליונה הנ"ל שהיא באה מהשכלת הלב ברוממותו על ידה אשתלם שמא קדישא דקדשא בריך הוא כנ"ל וזה וה' יראה ללבב שעל ידי יראה ללבב שהוא בחינת יראה עליונה שהיא באה מהשכלת הלב ברוממותו יתברך ...

... גונין דעינא ובת עין כנ"ל וזה בחינת שבת שין בת שין תלת גונין דעינא, ב"ת עין כי 'שבת שמא דקדשא בריך הוא' גם הצדיק הוא בחינת שבת, כמו שכתוב 'אנת הוא שבת דכלהי יומי' וזה: "ראו כי ה' נתן לכם את השבת" 'ראו' דיקא, כי שבת, שהוא שמא דקדשא בריך הוא הוא בחינת כח הראות בחינת תלת גונין דעינא ובת עין כנ"ל ועל כן בכל מקום שנזכר בנין בית המקדש, ...

... "צדק לבשתי" והמבזה אותם נמצא שהוא כמורד במלכות ואז דינא דמלכותא דן אותו ועל ידי זה עושה פרוד בין קדשא בריך הוא ושכינתה בבחינת 'נחש משיך לה לגבה ואטיל בה זהמא' בבחינת דם נדה בבחינת: "מדוע אדם ללבושך" וזהו בחינת הכתם והרבב שנמצא על בגדו שעל ידי זה נפרדת בחינת המלכות הנ"ל שהיא שכינת עזו מקדשא בריך הוא ואז: "שאג ישאג על נוהו" על נוה דילה ואז שולטת שפחה בישא שהוא מלכות דסטרא אחרא בבחינת: "שפחה כי ... לבנים' הינו בלא רבב הינו בחינת טהרת השכינה מנדתה בבחינת 'דם נעכר ונעשה חלב' והרשעים בעוונותיהם גורמין אפרשותא בין קדשא בריך הוא ושכינתיה כי גורמין לה דם נדה ואז היא נקראת עיר הדמים ועל שם זה רשעים נקראים אנשי דמים כי ... מי שפגם בעוונות, וגרם דם נדה לשכינה כנ"ל שעל ידי זה נחש משיך לה לגבה וכו' ונעשה פרוד בין קדשא בריך הוא ושכינתה וזהו: ולא קיהבי לה בחינת 'שאג ישאג על נוהו' כנ"ל מאי חזא דאזל להיכא דמדלי מנה הינו כשרוצה ...

... סוף] ' וכו' כי הים סוף נקרע לשנים עשר קרעים כנגד שנים עשר שבטים ובני ישראל בתפילתם גורמים זווגא דקדשא בריך הוא ושכינתה כמו שכתוב: "סלו לרכב ערבות" 'רוכב', דא קדשא בריך הוא 'ערבות', דא שכינתה שנתערב בה כל הגונין ולפי הזווג שגורם בתפילתו כן זוכה לזווגו והתפילה הם שתים עשרה נסחאות ...

... עין שם] ויש בבחינה זו מסירת נפש כי יש עשרה הרוגי מלכות שמסרו נפשם על קדוש ה' בשביל יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה כידוע שעקר היחוד על ידי מסירת נפש והם ראו באותן הדורות, שאי אפשר לתקן ולעשות יחודים למעלה כי ...

... וכו' [עיין התורה הזאת בנוסח אחר מכת"י רבינו ז"ל בעצמו] א. דע, שעל ידי אכילתם של ישראל נעשה יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה אפין באפין בבחינת: "ויאמר בעז לרות לעת האכל גשי הלם" 'לעת האכל' דיקא הינו על ידי האכילה 'גשי הלם' דא יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה בחינת: "ויגש אליו יהודא" 'דא תקרבתא מלכא במלכא' רק האכילה צריך להיות מאוכל אחר שנתברר, ואין בו שום ... אסור לאדם לעין בהם רק לחזק את עצמו באמונה וכשיש לו אמונה בשלמות יוכל להיות על ידי אכילתו, יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה כנ"ל "ורעה אמונה", הינו בחינת אכילה על ידי אמונה ג. ועקר שלמות וקשוטי אמונה הינו לקרב דוקא המרחקים, ... אצלה בני אדם שלא היו מקרבין לה ו. וכשהאמונה כל כך בשלמות אזי אכילתו היא יקרה מאד כי נתיחד קדשא בריך הוא ושכינתה, בבחינת: "ויאמר בעז לרות" וכו' אזי, האמונה היא ממלצת על הרחוקים לפני השם יתברך, שיקרב אותם בצל כנפיו ...