ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעט - כְּנֶגֶד כָּל מִינֵי מַחֲלקֶת הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת הֵן בְּרוּחָנִיּוּת
דע שכנגד כל מיני מחלקת הן בגשמיות הן ברוחניות שאינו יכול להתפלל או לעשות מה שצריך בעבודת השם הכל בכלל מחלקת שעומדים וחולקים עליו ורוצים לבטל דעתו ורצונו מה שרוצה לעשות וכדי לבטל המחלקת מאיזה בחינה שתהיה ולעשות שלום על זה צריך תענית וזה מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (אבות פרק ב) : "מרבה צדקה מרבה שלום" צדקה הוא בחינת תענית כי עקר התענית הוא צדקה כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה (ברכות ו). 'אגרא דתעניתא צדקתא' כי בחינת המחלקת, הוא רצון אחר, שעומדים עליו לבטל רצונו וסגלת התענית איתא בזוהר (אחרי ס"ח) "בעצם היום הזה תענו את נפשתיכם" 'שמעלת התענית לאכנעא לבא לאדבקא רעותא דלבא לקדשא בריך הוא' שעל ידי התענית נכנע ונחלש הלב ונתבטל כל הרצונות האחרים שלו מפני רצון הקדוש ברוך הוא לאדבקא רעותא דלבא וכו' ועל כן על ידי זה נתבטל המחלקת שהוא בחינת רצונות אחרים שלא כרצונו כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (אבות פרק ב'). 'בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך' ועל ידי התענית כבר נתבטל רצונו מפני רצון השם יתברך כנ"ל על כן נתבטל רצון אחרים מפני רצונו ונתבטל המחלקת ונעשה שלום כנ"ל 'מרבה צדקה מרבה שלום' (ראש השנה י"ח:) : "צום הרביעי וצום החמישי וכו' יהיו לששון ולשמחה" 'קרי לה צום וקרי לה ששון וכו' אלא כשאין שלום צום' הינו כשאין שלום ויש מחלקת, אזי צום, כי צריך לזה תענית כנ"ל ועל ידי התענית נעשה שלום ואזי כשיש שלום ששון ושמחה כי על ידי התענית נבנה קומת וחיות השמחה כי מעלת התענית שמעורר ומחיה מתים הינו הימים שעברו בחשך, ואין להם שום חיות כי כל יום ויום נמשך עליו שפע מלמעלה וכשעושה בזה היום מצוות ומעשים טובים אזי מחיה היום וממשיך לו חיות ושפע רב מלמעלה אך אם, חס ושלום, אם אינו עושה בו מצוות אזי אינו יורד עליו שפע מלמעלה כי אם בצמצום גדול מאד רק כדי חיונו בצמצום וכשהוא נוטל זה היום ועושה בו, חס ושלום, רע אזי מוריד ומיניק ומוצץ השפע המעט שיש בזה היום עד שמוצץ גם עצם החיות שיש להיום בעצמו מלבד השפע הבא מלמעלה דבר יום ביומו כי כל יום הוא בריאה, ויש לו חיות עצמו מלבד השפע והוא מוצץ גם חיותו העצמי של היום עד שנשארו הימים הללו פגרים מתים כמו משל התינוק היונק משדי אמו כל זמן שיש לה חלב יונק החלב וכשנפסק החלב מוצץ דמה וחיותה ממש אך על ידי התענית הוא מעורר ומחיה הימים הללו והכל לפי התענית ויש להבינו בגשמיות כי כשמתענה, נמצא אין לו חיות וכח מזה היום מאחר שאינו אוכל ושותה בו ואף על פי כן עובד את השם נמצא שעובד השם בכח שיש לו מאתמול, כי בלא זה מאין לו כח נמצא שעובד היום בכח של אתמול על כן מביא חיות באותו היום של אתמול ואחר כך כשמתענה עוד ואזי אין מספיק לו כח של אתמול כי כבר נחלש הגוף, ואז צריך להשתמש בכח של ימים הקודמים למפרע עוד נמצא שמביא בכל פעם חיות והארה לימים הראשונים שנפלו ומתו עד שאפשר להתענות כל כך שיצטרך להשתמש בכח של הימים שינק משדי אמו ואזי מחיה ומאיר כל הימים [ועל כן על ידי התענית נבנה קומת השמחה שהיא החיות ונקדות של כל המצוות [כמבאר במקום אחר, לעיל בסי' קעח]. [זה הענין לא באר היטב. והעקר שעל ידי התענית, על ידי מה שמוציא הכח של כל יום ויום שעבר ומכניס אותו בעבודת ה', ומחיה כל הימים המתים שפגם בהם כנ"ל על ידי זה נבנה השמחה כנ"ל] וזה שכתוב (תהלים צ) : "שמחנו כימות עניתנו", 'עניתנו' לשון תענית הינו שתהיה השמחה כימות התענית כי כפי ימי התענית, כן מחיה הימים הראשונים במצוות ומעשים טובים שלו וכן נבנה השמחה כנ"ל וזה שכתבו רבותינו, זכרונם לברכה (שם) : 'כשיש שלום ששון ושמחה' כי כשיש שלום הינו על ידי התענית כנ"ל על ידי זה ששון ושמחה כנ"ל, בחינת: "שמחנו כימות עניתנו" כפי ימי התענית כן השמחה (תהלים קל"ט) : "גלמי ראו עיניך וכו' ימים יצרו", כל יום הוא יצירה בפני עצמו "ולו אחד בהם" זה יום הכפורים (כמו שפרש רש"י שם) שהוא תענית שמחיה כל הימים כי יום הכפורים הוא כללות כל הימים ועליו נאמר: "בעצם היום הזה תענו את נפשתיכם" הינו הרצונות כמו שכתוב בזוהר הנ"ל 'לאכללא כלא גופא ונפשא ולאתכנעא בהאי יומא. ויהא רעותא דילהון בקדשא בריך הוא' וכו' כי נפש הוא בחינת רצון, והעקר להכניע הרצון וזה: "בעצם היום הזה" על ידי פנימיות העצמיות של היום, שהוא כלול מכל הימים, תענו וכו' כנ"ל
דַּע שֶׁכְּנֶגֶד כָּל מִינֵי מַחֲלקֶת
הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת הֵן בְּרוּחָנִיּוּת
שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל אוֹ לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁצָּרִיך בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם
הַכּל בִּכְלַל מַחֲלקֶת
שֶׁעוֹמְדִים וְחוֹלְקִים עָלָיו וְרוֹצִים לְבַטֵּל דַּעְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת
וּכְדֵי לְבַטֵּל הַמַּחֲלקֶת מֵאֵיזֶה בְּחִינָה שֶׁתִּהְיֶה וְלַעֲשוֹת שָׁלוֹם
עַל זֶה צָרִיך תַּעֲנִית
וְזֶה מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "מַרְבֶּה צְדָקָה מַרְבֶּה שָׁלוֹם"
צְדָקָה הוּא בְּחִינַת תַּעֲנִית
כִּי עִקַּר הַתַּעֲנִית הוּא צְדָקָה
כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה . 'אַגְרָא דְּתַעֲנִיתָא צִדְקְתָא'
כִּי בְּחִינַת הַמַּחֲלקֶת, הוּא רָצוֹן אַחֵר, שֶׁעוֹמְדִים עָלָיו לְבַטֵּל רְצוֹנוֹ
וּסְגֻלַּת הַתַּעֲנִית אִיתָא בְּזוהַר "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁתֵיכֶם"
'שֶׁמַּעֲלַת הַתַּעֲנִית לְאַכְנָעָא לִבָּא לְאַדְבְּקָא רְעוּתָא דְּלִבָּא לְקֻדְשָׁא בְּרִיך הוּא'
שֶׁעַל יְדֵי הַתַּעֲנִית נִכְנָע וְנֶחֱלָשׁ הַלֵּב
וְנִתְבַּטֵּל כָּל הָרְצוֹנוֹת הָאֲחֵרִים שֶׁלּוֹ מִפְּנֵי רְצוֹן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא
לְאַדְבְּקָא רְעוּתָא דְּלִבָּא וְכוּ'
וְעַל כֵּן עַל יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלקֶת
שֶׁהוּא בְּחִינַת רְצוֹנוֹת אֲחֵרִים שֶׁלּא כִּרְצוֹנוֹ
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .
'בַּטֵּל רְצוֹנְך מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֶך'
וְעַל יְדֵי הַתַּעֲנִית כְּבָר נִתְבַּטֵּל רְצוֹנוֹ מִפְּנֵי רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַך כַּנַּ"ל
עַל כֵּן נִתְבַּטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ
וְנִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלקֶת וְנַעֲשֶׂה שָׁלוֹם כַּנַּ"ל
'מַרְבֶּה צְדָקָה מַרְבֶּה שָׁלוֹם'
"צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְכוּ' יִהְיוּ לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה"
'קָרֵי לֵהּ צוֹם וְקָרֵי לֵהּ שָׂשׂוֹן וְכוּ' אֶלָּא כְּשֶׁאֵין שָׁלוֹם צוֹם'
הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין שָׁלוֹם וְיֵשׁ מַחֲלקֶת, אֲזַי צוֹם, כִּי צָרִיך לָזֶה תַּעֲנִית כַּנַּ"ל
וְעַל יְדֵי הַתַּעֲנִית נַעֲשֶׂה שָׁלוֹם
וַאֲזַי כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה
כִּי עַל יְדֵי הַתַּעֲנִית נִבְנֶה קוֹמַת וְחִיּוּת הַשִּׂמְחָה
כִּי מַעֲלַת הַתַּעֲנִית שֶׁמְּעוֹרֵר וּמְחַיֶּה מֵתִים
הַיְנוּ הַיָּמִים שֶׁעָבְרוּ בַּחֹשֶך, וְאֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת
כִּי כָּל יוֹם וָיוֹם נִמְשָׁך עָלָיו שֶׁפַע מִלְּמַעְלָה
וּכְשֶׁעוֹשֶׂה בְּזֶה הַיּוֹם מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים
אֲזַי מְחַיֶּה הַיּוֹם וּמַמְשִׁיך לוֹ חִיּוּת וְשֶׁפַע רַב מִלְּמַעְלָה
אַך אִם, חַס וְשָׁלוֹם, אִם אֵינוֹ עוֹשֶׂה בּוֹ מִצְווֹת
אֲזַי אֵינוֹ יוֹרֵד עָלָיו שֶׁפַע מִלְּמַעְלָה
כִּי אִם בְּצִמְצוּם גָּדוֹל מְאד רַק כְּדֵי חִיּוּנוֹ בְּצִמְצוּם
וּכְשֶׁהוּא נוֹטֵל זֶה הַיּוֹם וְעוֹשֶׂה בּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, רַע
אֲזַי מוֹרִיד וּמֵינִיק וּמוֹצֵץ הַשֶּׁפַע הַמְּעַט שֶׁיֵּשׁ בְּזֶה הַיּוֹם
עַד שֶׁמּוֹצֵץ גַּם עֶצֶם הַחִיּוּת שֶׁיֵּשׁ לְהַיּוֹם בְּעַצְמוֹ
מִלְּבַד הַשֶּׁפַע הַבָּא מִלְמַעְלָה דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ
כִּי כָּל יוֹם הוּא בְּרִיאָה, וְיֵשׁ לוֹ חִיּוּת עַצְמוֹ מִלְּבַד הַשֶּׁפַע
וְהוּא מוֹצֵץ גַּם חִיּוּתוֹ הָעַצְמִי שֶׁל הַיּוֹם
עַד שֶׁנִּשְׁאֲרוּ הַיָּמִים הַלָּלוּ פְּגָרִים מֵתִים
כְּמוֹ מְשַׁל הַתִּינוֹק הַיּוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ
כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לָהּ חָלָב יוֹנֵק הֶחָלָב
וּכְשֶׁנִּפְסָק הֶחָלָב מוֹצֵץ דָּמָהּ וְחִיּוּתָהּ מַמָּשׁ
אַך עַל יְדֵי הַתַּעֲנִית הוּא מְעוֹרֵר וּמְחַיֶּה הַיָּמִים הַלָּלוּ
וְהַכּל לְפִי הַתַּעֲנִית
וְיֵשׁ לַהֲבִינוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת
כִּי כְּשֶׁמִּתְעַנֶּה, נִמְצָא אֵין לוֹ חִיּוּת וְכחַ מִזֶּה הַיּוֹם
מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בּוֹ וְאַף עַל פִּי כֵן עוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם
נִמְצָא שֶׁעוֹבֵד הַשֵּׁם בַּכּחַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵאֶתְמוֹל, כִּי בְּלא זֶה מֵאַיִן לוֹ כּחַ
נִמְצָא שֶׁעוֹבֵד הַיּוֹם בַּכּחַ שֶׁל אֶתְמוֹל
עַל כֵּן מֵבִיא חִיּוּת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁל אֶתְמוֹל
וְאַחַר כָּך כְּשֶׁמִּתְעַנֶּה עוֹד
וַאֲזַי אֵין מַסְפִּיק לוֹ כּחַ שֶׁל אֶתְמוֹל
כִּי כְּבָר נֶחֱלַשׁ הַגּוּף, וְאָז צָרִיך לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכחַ שֶׁל יָמִים הַקּוֹדְמִים לְמַפְרֵעַ עוֹד
נִמְצָא שֶׁמֵּבִיא בְּכָל פַּעַם חִיּוּת וְהֶאָרָה לַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנָּפְלוּ וּמֵתוּ
עַד שֶׁאֶפְשָׁר לְהִתְעַנּוֹת כָּל כָּך
שֶׁיִּצְטָרֵך לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכּחַ שֶׁל הַיָּמִים שֶׁיָּנַק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ
וַאֲזַי מְחַיֶּה וּמֵאִיר כָּל הַיָּמִים
[וְעַל כֵּן עַל יְדֵי הַתַּעֲנִית נִבְנֶה קוֹמַת הַשִּׂמְחָה
שֶׁהִיא הַחִיּוּת וּנְקֻדּוֹת שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת
[כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, לעיל בסי' קעח].
[זֶה הָעִנְיָן לא בֵּאֵר הֵיטֵב. וְהָעִקָּר שֶׁעַל יְדֵי הַתַּעֲנִית, עַל יְדֵי מַה שֶּׁמּוֹצִיא הַכּחַ שֶׁל כָּל יוֹם וָיוֹם שֶׁעָבַר וּמַכְנִיס אוֹתוֹ בַּעֲבוֹדַת ה', וּמְחַיֶּה כָּל הַיָּמִים הַמֵּתִים שֶׁפָּגַם בָּהֶם כַּנַּ"ל עַל יְדֵי זֶה נִבְנֶה הַשִּׂמְחָה כַּנַּ"ל]
וְזֶה שֶׁכָּתוּב: "שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ", 'עִנִּיתָנוּ' לְשׁוֹן תַּעֲנִית
הַיְנוּ שֶׁתִּהְיֶה הַשִּׂמְחָה כִּימוֹת הַתַּעֲנִית
כִּי כְּפִי יְמֵי הַתַּעֲנִית, כֵּן מְחַיֶּה הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים בַּמִּצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלּוֹ וְכֵן נִבְנֶה הַשִּׂמְחָה כַּנַּ"ל
וְזֶה שֶׁכָּתְבוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה'
כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם הַיְנוּ עַל יְדֵי הַתַּעֲנִית כַּנַּ"ל
עַל יְדֵי זֶה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה כַּנַּ"ל, בְּחִינַת: "שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ"
כְּפִי יְמֵי הַתַּעֲנִית כֵּן הַשִּׂמְחָה
"גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיך וְכוּ' יָמִים יֻצָּרוּ", כָּל יוֹם הוּא יְצִירָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ
"וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם" זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהוּא תַּעֲנִית שֶׁמְּחַיֶּה כָּל הַיָּמִים
כִּי יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא כְּלָלוּת כָּל הַיָּמִים
וְעָלָיו נֶאֱמַר: "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁתֵיכֶם" הַיְנוּ הָרְצוֹנוֹת
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוהַר הַנַּ"ל 'לְאַכְלָלָא כּלָּא גּוּפָא וְנַפְשָׁא וּלְאִתְכְּנָעָא בְּהַאי יוֹמָא. וִיהֵא רְעוּתָא דִּילְהוֹן בְּקֻדְשָׁא בְּרִיך הוּא' וְכוּ'
כִּי נֶפֶשׁ הוּא בְּחִינַת רָצוֹן, וְהָעִקָּר לְהַכְנִיעַ הָרָצוֹן
וְזֶה: "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה"
עַל יְדֵי פְּנִימִיּוּת הָעַצְמִיּוּת שֶׁל הַיּוֹם, שֶׁהוּא כָּלוּל מִכָּל הַיָּמִים, תְּעַנּוּ וְכוּ' כַּנַּ"ל
ספר המידות - עזות
...בידוע שעבר עברה להכעיס. ב. עזות בא על ידי כעס. ג. על ידי עזות לא יקבל מוסר. ד. על ידי עזות נעשה אביר לב, גם בידוע שעדין לא תקן פשעי אביו. ה. מי שיש לו עזות, תקונו שיניח תפלין, שהיו על ראש צדיק. ו. כשרשע מעז בפני ישר, אין זה אלא כדי שהישר יפשפש במעשיו. ז. מי שיש לו עזות, בידוע שאינו מסתפק במה שיש לו. ח. התורה היא תקון לעזות. ט. על ידי עזות גשמים נעצרים, ובידוע שנכשל בעברה, וסופו שיכשל בעברה, ומתר לקרותו רשע, ומתר לשנאתו, והוא אחד מתתקע"ד דורות. י...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קב - אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי
...ביתי ועל פיך ישק כל עמי הענין הוא, כי 'כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לא ברא אלא לכבודו' כדי לגלות מלכותו ועל ידי זה, נכפפין הקליפות תחת השכינה ובאיזה ענין נתגלה מלכותו כשמשפיע רב טוב לישראל אז מודים כל אחד ואחד כי "מלכותו בכל משלה" ובמה יכולים להוריד השפע ? על ידי התפילות כי התבות הם כלים לקבל השפע ועל כן כל אחד יזהר בתפילתו שיתפלל באפן שיוכל לעורר השפע בעולם על דרך שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'חיב כל אדם לומר בשבילי נברא העולם' ובאיזה ענין יוכל לעורר...
שיחות הר"ן - אות צו
...כמו בעולם הבא שאין בו לא אכילה ולא שתיה ושום תאוה מתאוות הבהמיות הכלות ונפסדות של העולם הזה וכמו שאנו רואין החולה מחמת שהוא סמוך קצת לעולם הבא על כן הוא מואס באכילה ושתיה ומשגל ואין לו שום תאוה אדרבא כל התאוות קצים ומאוסים עליו מחמת שהוא סמוך לעולם הבא שאין בו אכילה ושתיה וכו' כן יש לאדם להרגיל עצמו בעודו בחיים חיותו ובבריאותו שיהיה יכול להתנהג בלא תאוות כמו בעולם הבא ובודאי אם היה נזכר בטוב זכרון מתענוגי העולם הבא בודאי לא היה יכול לסבל כלל חיות...
חיי מוהר"ן - רמא - גדולת נוראות השגתו
...שבשעה שכל העולם עומדים סביביו והוא יושב בתוכם אז יש לו התבודדות. כי הוא יכול לצעק בקול דממה דקה וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו. וגם אנכי שמעתי מפיו הקדוש בעצמו שיש לו קול דממה דקה שיכול לעמד בין העם והמון אנשים ויצעק בקול דממה דקה מסוף העולם ועד סופו, וכל האנשים סביביו לא ישמעו כלל. וכן לענין רקודין אמר שכשהוא יושב בין העולם הוא יכול לרקד רקוד נפלא מאד וגם פעם אחת שמעתי בעצמי שאמר בשעה שיושב בין העולם אני דומה כמי שכל העולם עומדים סביבו והוא מרקד...
ספר המידות - ממון
...מפני שאין מרחמים על הבריות. ד. העומד בנסיון של ניאוף, יזכה לעשר גדול בין השונאים שלו. ה. גדולה מלאכה שהזהיר עליה הקדוש ברוך הוא, שיעשה איזה מלאכה. ו. כגון: אנו לווין ואוכלין. ז. הרוצה שיתעשר, יעסק בבהמה דקה ובחורשין. ח. אכילה ושתיה יהיה פחות ממה שיש לו, וילבש ויתכסה כמה שיש לו, ויכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו. ט. קשה עניות בביתו של אדם יותר מחמשים מכות. י. אין אשתו של אדם מתה אלא אם כן מבקשין ממנו ממון ואין לו. יא. הכח שיש לאמות לגזל את ישראל, על...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עד - רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלהִים עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶך
...אלהים על כל הארץ כבודך [לשון החברים] רומה על השמים אלוהים על כל הארץ כבודך הנה כל אדם צריך לרפאות נפשו דהינו להעלותה למקום שרשה ובמה ? דהנה יש שני מיני דינים א, דינא דמסאבא, בחינת 'נחש הטיל זהמא בחוה' ויש דינא קדישא כמו שכתוב "אשר יאהב ה' יוכיח" והתחלת התקרבות הוא התרחקות כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה כל המצדיק את עצמו מלמטה, מצדיקים עליו את הדין מלמעלה והוא בחינת מחין דקטנות, והוא בחינת: "אברהם הוליד את יצחק" כי אברהם הוא חסד, ויצחק הוא גבורה "פחד...
שיחות הר"ן - אות טו
שיחות הר"ן - אות טו אמר: שהוא חכמה ומלאכה גדולה להיות כמו בהמה וזה בחינת: "כל אשר נתן ה' חכמה בהמה" הינו שהוא חכמה לעשות עצמו כבהמה [וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על פסוק "אדם ובהמה תושיע ה'" אלו בני אדם שערומים בדעת ומשימין עצמן כבהמה וכמו שאמר אסף: "ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך" ועין במקום אחר מזה]...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עו - וְהָאֱלהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם
...נסה את אברהם [לשון החברים] ויהי אחר הדברים האלה והאלוהים נסה את אברהם . איתא בתקוני זוהר, 'מסטרא דימינא מחא חורא ככספא' הדא הוא דכתיב: "זרע אברהם אוהבי" הנה, בהסתכלות יש אור הישר ואור החוזר דהתפשטות הראות הוא אור הישר ובהגיע לראות דבר שחפץ, הוא אור החוזר [כי עקר כח הראות, מחמת שכח הראות הולך ומתפשט ומכה בדבר הנראה וחוזר הכח הראות, מחמת ההכאה, לעינים ונצטיר הדבר בעינים. ואז העינים רואין את הדבר הנראה [לעיל סימן י"ג אות ד עין שם] נמצא, שיש בכח הראות...
ספר המידות - זיפן
ספר המידות - זיפן חלק א' א. על ידי זיוף בא לענש בית האסורים. ב. על ידי זיוף הוא מתחבר עם המתנגדים....
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לד - וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כּהֲנִים
...ממלכת כהנים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל" א. כתיב: "חרפה שברה לבי" הינו החרפות ובזיונות שוברין לבו של אדם והתקון הוא על ידי שמקשר את לבו להנקדה השיך ללבו בעת הזאת ועל ידי זה נתבטל החרפה השורה על לבו. ב. כי הנה הכלל שהממשלה ביד הצדיק לפעל פעלות כרצונו כמו שדרשו חז"ל: "צדיק מושל" וכו' מי מושל בי צדיק וזהו בחינת: "ויוסף הוא השליט" והוא שרש כלליות נשמות ישראל והם הענפים שלו המקבלים ממנו...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0469 שניות - עכשיו 10_09_2021 השעה 01:45:54 - wesi2