ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨תורה שבכתב / שבעל פה / סודות התורה ועוד - חלק 2
תורה שבכתב / שבעל פה / סודות התורה ועוד - חלק 1.

ועכשיו נבאר את התורה breslev.eip.co.il/?key=32 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ג - אַקְרוּקְתָּא

הִנֵּה מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ נְגִינָה מִמְּנַגֵּן רָשָׁע

קָשֶׁה לוֹ לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא.

= כי כל העולם הזה הוא בחינת ניגון. ומי שאינו רואה את השי"ת בכל דבר, ממילא נעשה אצלו בחינת ניגון רשע ורע. ועל ידי זה הוא לא זוכה לעבוד את השי"ת.

וּכְשֶׁשּׁוֹמֵעַ מִמְּנַגֵּן כָּשֵׁר וְהָגוּן, אֲזַי טוֹב לוֹ

כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר

= היינו כאשר בחינת הניגון של האדם היא תקינה, על ידי זה טוב לו.

וכמובא שניגון טוב הוא כאשר האדם מברר את הרוח הטובה מהרוח הרעה, דהיינו כאשר האדם רואה את הטוב שיש בכל דבר.

ראה בהרחבה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=100 כִּי הִנֵּה קוֹל הַנְּגִינָה נִמְשֶכֶת מִן הַצִּפֳּרִים

= הציפורים הם המוחין של האדם דהיינו שלמות הדעת של האדם.

הנגינה שיש לאדם בחיים שלו, דהיינו רמת ההנאה של האדם בחייו, זה נמשך מהציפורים דהיינו השכל. כי כשיש שלמות הדעת, החיים טובים וכולי.

ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=34 לגבי המשמעות של 2 ציפורים דווקא.

כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ.

מִפְּנֵי מָה מְצרָע טָהֳרָתוֹ תְּלוּיָה בִּשְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת?

יָבוֹא קַלַּנְיָא וִיכַפֵּר עַל קַלַּנְיָא.

כִּי נִלְקָה מֵחֲמַת קוֹלוֹ שֶׁדִּבֵּר לָשׁוֹן הָרָע.

= היינו בחינת פגם הדיבור, פגם המלכות, גלות השכינה, פגם הגאווה וכולי, שאלו בחינות לשום הרע.

ואז יש גם פגם לציפורים, כי אז הדיבור הוא בבחינת ציוץ שהוא השמעת קול בעלמא ולא בבחינת דיבור כמובא.

נִמְצָא, מִי שֶׁהוּא כָּשֵׁר

נִמְשֶׁכֶת הַנְּגִינָה שֶׁלּוֹ מִן הַשְּׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת

שֶׁהַשְּׁתֵּי צִפֳּרִים הַנַּ"ל, יוֹנְקִים מֵאֲתַר דִּנְבִיאִים יַנְקִין

= כי כל אחיזת הרע הוא בבחינת כוח המדמה בלבד ולא בשכל. והנבואה היא כולה עניין של בירור המדמה.

ומי שזוכה לברר את המדמה, על ידי זה הוא זוכה לבחינת נבואה, ואז הניגון של העולם הזה שלו הוא כולו בחינת נבואה, שהוא בירור המדמה וכולי.

לְכָךְ נִקְרָא הַמְּנַגֵּן חַזָּן מִלְּשׁוֹן חָזוֹן, הַיְנוּ לְשׁוֹן נְבוּאָה

כִּי לוֹקֵחַ הַנְּגִינָה מֵאֲתַר דִּנְבִיאִים יַנְקִין

= וכמובא שהחזן הוא זה שיודע למצוא את הטוב שברע, דהיינו את סודות התורה בבריאה, הם נמשכים מבחינת לפני הבריאה ששם כולו טוב, ועל ידי זה הרע נעלם לגמרי וכולי.

וּכְשֶׁהַמְּנַגֵּן הוּא רָשָׁע

אֲזַי הוּא לוֹקֵחַ הַנְּגִינָה שֶׁלּוֹ מִצִּפֳּרִים אֲחֵרוֹת שֶׁבִּקְּלִפָּה

וְכָתוּב בַּזוהַר: כִּי הַצִּפֳּרִים שֶׁבַּקְּלִפָּה יוֹנְקִין מִדַּדֵּי הַמַּלְכוּת.

וְכַד אִתְפָּלֵג לֵילְיָא

כְּדֵין כְּרוֹזָא כָּרִיז: "כַּצִּפֳּרִים הָאֲחוּזוֹת בַּפַּח, כָּהֵם יוֹקְשִׁים בְּנֵי אָדָם".

וְהַתִּקּוּן הוּא שֶׁיּוּכַל לִשְׁמעַ נְגִינָה מִכָּל אָדָם

= היינו כדי שאדם יוכל להשיג את התכלית בכל דבר גם בענייני העולם הזה שזו בחינת העולם הבא. וגם שיוכל לעלות מדרגה לדרגה בכל דבר. ושיוכל ללמוד תורה ולהתקרב להשי"ת דרך כל הדברים שבעולם.

הוּא עַל יְדֵי שֶׁיִּלְמַד בַּלַּיְלָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה

הַיְנוּ גְּמָרָא שֶׁהִיא בְּחִינַת לַיְלָה

= היינו על ידי שיתקן את בחינת התורה שבעל פה, שהיא סודות התורה כנ"ל. שהם גם בחינת לילה כנ"ל.

כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ, 'כְּשֶׁהָיָה משֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, לא הָיָה יוֹדֵעַ מָתַי יוֹם ומָתַי לַיְלָה, רַק עַל יְדֵי זֶה כְּשֶׁהָיָה לוֹמֵד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יוֹם, וּכְשֶׁלָּמַד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לַיְלָה'

נִמְצָא, שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הִיא בְּחִינַת לַיְלָה

וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "בַּמַּחְשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי" 'זֶה תַּלְמוּד בַּבְלִי'

וזהו: "וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לַיְלָה"

הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁיִּלְמַד שַׁ"ס

יְתַקֵּן הַשִּׁית עִיזְקָאִין שֶׁבַּקָּנֶה, שֶׁמֵּהֶם יוֹצֵא הַקּוֹל

וְזֶהוּ: "קוּמִי רנִי בַלַּיְלָה"

הַיְנוּ שֶׁתִּהְיֶה תְּקוּמָה לְהָרִנָּה

הַיְנוּ עַל יְדֵי הַלַּיְלָה שֶׁהִיא גְּמָרָא שַׁ"ס

אַךְ כְּשֶׁלּוֹמֵד שֶׁלּא לִשְׁמָהּ, הַיְנוּ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְקָרֵא רַבִּי

הַלִּמּוּד אֵינוֹ בַּחֲשִׁיבוּת כָּל כָּךְ

= היינו הגאווה שמונעת מהאדם להיכלל בא"ס ולהבין את התורה דעתיקא.

וכשלומד בלילה

חוט של חסד נמשך עליו

וּמֵגֵן עָלָיו שֶׁלּא יַזִּיק לוֹ הַמַּחֲשָׁבָה הַנַּ"ל

= היינו כשלומד במסירות נפש, שעל ידי זה זוכה להתגלות התורה דעתיקא, אחרי שהוא נכלל בא"ס על ידי המסירות נפש.

וְאִיתָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל

כִּי צִפֳּרִים שֶׁבִּקְלִפָּה הֵם מחִין שֶׁבְּמַלְכוּת דִּקְלִפָּה

וְהַשְּׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת, הֵם בִּנְיַן הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה

= היינו כי בניין המלכות, היינו יחוד קוב"ה ושכינתיה שנעשה על ידי סודות התורה כנ"ל, הוא בחינת ה 2 ציפורים חיות טהורות.

המשך התורה ראה בפנים...

*

וראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=44 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז

מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז

הַיְנוּ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד

צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת מִדַּת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ

...

וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לִבְחִינַת דַּעַת

זוֹכֶה לְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֲנִי חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה"

שֶׁשְּׁכוּנַת הַתּוֹרָה אֵצֶל בַּר דַּעַת

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין'

אֲבָל יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת תּוֹרָה.

יֵשׁ בְּחִינַת נִגְלֶה וּבְחִינַת נִסְתָּר

אֲבָל לִבְחִינַת נִסְתָּר אֵינוֹ זוֹכֶה אֶלָּא לֶעָתִיד לָבוֹא

אֲבָל בְּזֶה הָעוֹלָם

זוֹכֶה לִבְחִינַת נִסְתָּר

עַל יְדֵי תְּפִילָּה בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ

וְלִתְפִילָּה

זוֹכֶה עַל יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּנִגְלֶה

...

וּבְחִינַת סִינַי הוּא בְּחִינַת שִׁפְלוּת

...

וְעַל יְדֵי תְּפִילָּה שֶׁהִיא בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ

שֶׁמְּבַטֵּל כָּל גַּשְׁמִיּוּתוֹ וְאֵין גְּבוּל

וּכְשֶׁאֵין גְּבוּל

אֲזַי יָכוֹל לְהַשִּׂיג הַתּוֹרָה שֶׁלֶּעָתִיד

שֶׁהִיא אֵינָהּ גְּבוּל וְאֵין נִתְפֶּסֶת בִּגְבוּל

...

אַקְרוּקְתָא פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל: צְפַרְדֵּעַ

וְזֶה בְּחִינַת עֲלִיַּת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ

הַיְנוּ דַּעַת

...

שִׁתִּין בָּתֵּי

זֶה בְּחִינַת תְּפִילָּה

...

וַאֲתָא תַּנִּינָא וּבְלַעָהּ

תַּנִּינָא זֶה בְּחִינַת נָחָשׁ

שֶׁמֵּסִית אֶת הָאָדָם שֶׁיִּתְפַּלֵּל לְתוֹעֶלֶת עַצְמוֹ

כְּמוֹ: הַב לָנָא חַיֵּי וּמְזוֹנָא, אוֹ שְׁאָר תּוֹעֶלֶת

וַאֲתֵי פּוּשְׁקַנְצָא וּבְלַעֵהּ

פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל, עוֹרֵב

וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

'מִי שֶׁמַּשְׁחִיר פָּנָיו כְּעוֹרֵב וּמִי שֶׁנַּעֲשֶׂה אַכְזָרִי עַל בָּנָיו כְּעוֹרֵב'

הַיְנוּ שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּלִי שׁוּם כַּוָּנַת תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ

וְאֵינוֹ חוֹשֵׁב לִכְלוּם אֶת עַצְמוֹ

וְנִתְבַּטֵּל כָּל עַצְמוּתוֹ וְגַשְׁמִיּוּתוֹ

וְנִתְבַּטֵּל כְּאִלּוּ אֵינוֹ בָּעוֹלָם

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי עָלֶיךָ הרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם"

וזה בחינת: "שְׁחוֹרוֹת כְּעוֹרֵב"

וְעַל יְדֵי זֶה: סְלֵק וִיתִב בְּאִילָנָא

שֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינוֹת תּוֹרָה שֶׁבְּנִסְתָּר

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ"

שֶׁסִּתְרֵי תּוֹרָה

אָדָם זוֹכֶה לָהֶם עַל יְדֵי חשֶׁךְ

הַיְנוּ מְסִירַת נֶפֶשׁ

שֶׁמַּשְׁחִיר פָּנָיו כְּעוֹרֵב

כִּי הֵם בְּחִינַת חשֶׁךְ

עַל שֵׁם עמֶק הַמֻּשָּׂג

...

הַיְנוּ מִבְּחִינַת שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה בְּנִסְתָּר

עַכְשָׁו נִתְגַּלֶּה עַל יְדֵי הַתְּפִילָּה

וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאוֹרַיְתָא כּלָּא חַד

וְאָז עַל יְדֵי הַתְּפִילָּה

נִתְגַּלֶּה אוֹרַיְתָא, הַיְנוּ סִתְרֵי אוֹרַיְתָא

ראה שם באורך.

והבן כי הוא הכל עניין אחד לגמרי, רק בלבוש שונה.



לעניין החזן שהוא זה שמברר את הרוח טובה מהרוע הרעה, ראה כאן breslev.eip.co.il/?key=549 - ליקוטי מוהר"ן חלק א - רפב - צָרִיך לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת - דע כי צריך לדון...

*

בהמשך לכל הנ"ל נוסיף גם, כי למרות שאולי עכשיו עניין האקרוקתא הנ"ל ברור, אך יש לדעת כי גם כל הפירוש הנ"ל, גם הוא עצמו צריך פירוש נוסף.

היינו כי כל אחד ואחד מהמושגים הנ"ל, כגון: עולם הבא, עולם הזה, לפני ואחרי הבריאה, סודות התורה, תורה דעתיקא, בחינת "אין", תפילה, תפילה במסירות נפש, תורה לשמה ושלא לשמה, לשון הקודש / תרגום / לשונות העכו"ם, טוב ורע, קליפות, פנימי וחיצוני, כוח המדמה, נבואה, למדן, תלמיד חכם, חוכמה עילאה ותתאה, עכו"ם וישראל וכולי וכולי, גם כל הדברים האלו צריכים פירוש יעודי שיבאר מדוע ואיך כל דבר קשור לכל שאר הדברים...

כי באמת כל הנ"ל כולל הפירוש, הוא הכל משל ונמשל על עניין אחר לגמרי. וכל הנ"ל הוא רק הקדמות וצמצומים שונים להשגת האין סוף וכולי.

ועוד דברים יתבארו במקומות אחרים.

*

לגבי כל העניינים הנ"ל, ראה גם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=111 לגבי תורה שבעל פה ושבכתב ועוד דברים...
סיפורי מעשיות - מעשה יב - מעשה מבעל תפילה / מעשה בבעל תפילה
...מעשיות - מעשה יב - מבעל תפילה מעשה פעם אחד היה בעל תפילה שהיה עוסק תמיד בתפילות ושירות ותושבחות להשם יתברך והיה יושב חוץ לישוב והיה רגיל לכנס לישוב והיה נכנס אצל איזה אדם מסתמא היה נכנס להקטנים במעלה, כגון עניים וכיוצא והיה מדבר על לבו מהתכלית של כל העולם היות שבאמת אין שום תכלית, כי אם לעסק בעבודת ה' כל ימי חייו ולבלות ימיו בתפילה להשם יתברך ושירות ותשבחות וכו' והיה מרבה לדבר עמו דברי התעוררות כאלו, עד שנכנסו דבריו באזניו עד שנתרצה אותו האדם להתחבר עמו ותכף כשנתרצה עמו, היה לוקחו ומוליכו למקומו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעב - כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם
...כל החסרונות שיש לאדם הן בנים או פרנסה או בריאות, הכל הוא מצד האדם עצמו כי אור השם יתברך שופע עליו תמיד אך האדם על ידי מעשיו הרעים עושה צל לעצמו שאין מגיע עליו אור השם יתברך ולפי מעשיו כן נעשה הצל המונע אור השם יתברך ומגיע לו החסרון לפי המעשה שעל ידה נעשה הצל והנה הצל הוא מדבר גשמי שעומד נגד דבר רוחני [הינו שהוא דק ממנו] כמו גשם עץ ואבן נגד אור הלבנה והחמה עושה צל וכן לקוי חמה ולבנה על ידי צל הארץ וכן החמה בעצמה נגד מה שלמעלה ממנה הוא גשמיות, ועושה צל נגדו ועל כן האדם כפי גשמיותו וכפי מעשיו כן...
שיחות הר"ן - אות קסה - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
...קסה - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' בכל פעם שהיה מספר מעצם הפלגת מעלתו ומדרגתו הגבוה מאד מאד היה אומר בכל פעם אבל מאד יגעתי על זה ועקר ספורו בפנינו דברים כאלו היה בשביל קנאת סופרים כדי שנהיה מקנאים עצמנו במעלתו הגדולה כדי שגם אנחנו נעשה כמותו ונלך בדרכיו להתיגע ולטרח וכו' ולעבד ה' כמותו ופעם אחת ספר עם אחד מענינים אלו והתפאר לפניו מעצם גדלת מעלתו והשגתו הגבוהה העצומה וכו', כמו שמתפאר ומתגרה עם חברו בגדולות כדי שיתקנא בו חברו וזה האיש אמר לו: מי יוכל לבוא לזה לזכות למדרגתכם כי יש לכם נשמה גבוהה מאד בודאי...
חיי מוהר"ן - קכב - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
...לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו אות קכב בשנת תקס"ב בקיץ קדם שיצא מזלאטיפאליע לברסלב, היה באותו הקיץ בברדיטשוב עם אביו הרבני החסיד הותיק המפרסם מורנו רבי שמחה זכרונו לברכה. ואז היה תקף המחלקת של הזקן הידוע ובשעת המחלקת אמר הזקן הנ"ל שיביא אגרות מכל הצדיקים המפרסמים שכלם חולקים עליו וכן הוה בהפך ממש. כי הגיעו אגרות מכל המפרסמים לרבנו הקדוש זכרונו לברכה, וכלם החזיקו ידם עם רבנו זכרונו לברכה באהבה רבה מאד, וכתבו מרורות להזקן הנ"ל. הינו הרב הגאון החסיד רבי לוי יצחק מברדיטשוב והרב החסיד רבי גדליה מליניץ...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יב
...הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יב וביום מחר בא ואמר שבא ספינה מחוץ לארץ עם יהודים ויש להם גם כן שוחט מבהק ושם באותה ספינה היה הרב החסיד המפרסם מורנו הרב זאב ולף נרו יאיר מטשרני אוסטרהא ושאר אנשים חשובים ושאלו על רבנו זכרונו לברכה וגלה להם האיש שהיה עם רבנו, זכרונו לברכה, האמת ותכף שלח ר' זאב הנ"ל אחרי רבנו, זכרונו לברכה, שיבוא אליו לאכסניא שלו ויקבלו באהבה להתארח עמו יחד ולא רצה רבנו, זכרונו לברכה, ללכת אצלו כי אמר כאן טוב לפני כי היה עושה בסטנבול כל מיני קטנות והיה הולך יחף ובלי חגורה ובלי...
שיחות הר"ן - אות לז
שיחות הר"ן - אות לז אפיקורסות נקראת משא כמו שכתב רש"י על "משאכם" מלמד שהיו בהם אפיקורסים על כן כשנוסע להצדיק הוא משליך מעליו משוי גדולה כי מאחר שנוסע כבר יש לו אמונה שהוא הפך האפיקורסות
ספר המידות - הצלחה
...מעשרותיו כראוי, אינו מפסיד כלום. ב. תתחבר למצליח ותצליח. ג. אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין. ד. הצלחה סיעתא דשמיא היא. ה. מי שנפסקה לו ההצלחה ואינו מצליח, לא במהרה יצליח. ו. תכף לתלמידי חכמים ברכה במעשה ידיהם. ז. עסק התורה היא סגלה להצלחה. ח. מי שאינו משיר פת על שלחנו, אינו רואה סימן ברכה לעולם. ט. כיון שלא הזכיר אלא צד אחד הטוב ולא ההפך, אין זה נחוש. י. בית, תינוק ואשה הם סימן להצלחה. יא. מי שמגרש את אשתו, אינו מצליח. יב. מי שהשעה מצלחת לו, לבו רם עליו גם אימתו מטלת על הבריות. יג. מי שאינו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלו - מִי שֶׁנּוֹהֵג רַבָּנוּת בְּכַשְׁרוּת וּבִתְמִימוּת כָּרָאוּי
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלו - מי שנוהג רבנות בכשרות ובתמימות כראוי מי שנוהג רבנות בכשרות ובתמימות כראוי על ידי זה זוכה שיעלה לגדלה לסוף ימיו וכל מה שנחשב לגדלה באותו הדור, הוא עולה לגדלה זו כגון בדור הזה שעקר הגדלה והכבוד הוא כשמחזיקין אותו לצדיק מפרסם אזי זוכה שיתקבל בסוף ימיו למפרסם גדול אף שבאמת אינו כן, רק שהוא איש כשר פשוט ונותנין לו שכרו קדם שיוצא מן העולם ואחר כך וכו'
שיחות הר"ן - אות רפב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רפב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר לאחד: כשנפרדין חס ושלום, מהצדיקים כאלו עובדין עבודה זרה כי איתא בזוהר הקדוש שהצדיק הוא קוצא דאות ד' וכשנפרדין ממנו חס ושלום, אזי מפרידין קוצא דאות ד' דאחד ונעשה חס ושלום אחר שהוא אל אחר כפירות כי עקר אמונת היחוד הוא על ידי הצדיקים האמתיים שהם קוצא דאות ד' דאחד וכנ"ל וכן מבאר ענין זה בכמה מקומות בדברי רבנו זכרונו לברכה שעקר האמונה תולה בהתקרבות לצדיקים האמתיים
אחדות שבין הצדיקים - מסירות נפש וממון
...וממון אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=522 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנב - כשיש אחדות בין הצדיקים, אין הצדקה מזקת כשיש אחדות בין הצדיקים, אין הצדקה מזקת כי על פי הטבע כשנותנין צדקה נחסר מאתו מה שנתן אבל על ידי האחדות שבין הצדיקים יוכל לתן צדקה ולא יחסר כלל וכן על ידי זה יכולים שיהיה להאדם מסירת נפש באמת ואף על פי כן לא יזיק לו וישאר בחיים נשאל: 1 - מהי האחדות שבין הצדיקים הזו? 2 - כיצד זה גורם לכך שיוכל לתת צדקה ולא יחסר ממונו? 3 - מהו ואיך הוא עניין המסירות נפש שמוסר את נפשו ונשאר בחיים...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1875 שניות - עכשיו 19_04_2026 השעה 09:53:19 - wesi2