... אם יוליכו אותו לאיזה מקום על הים שאין שם יהודי וימכרו אותו שם, ומי ידע מזה ? והיה לו צער גדול, איך יוכל לקים שם את מצוות התורה ? והתחיל לחשב בדעתו בענין זה עד שזכה שבא על השגה ...

... רפואה להראה, כמו שאומרין העולם כי השמן מלחלח, הינו בחינת השמן הנ"ל שהוא בחינת תקון הצרה כנ"ל ובתחלה כשהצדיק בצער ובצרה כמה וכמה נשמות שבעולם הזה ועולם הבא מקוננין ומתאבלין על צערו וגם השכינה מקוננת כי אפילו על דמים של רשעים השכינה מקוננת קל וחמר על דמן של צדיקים כמו שאמרו ...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עז - דע, שכל אחד מישראל, צריך שיהיה לו איזה צער בכל יום דע, שכל אחד מישראל, אפילו צדיק גדול צריך שיהיה לו איזה צער בכל יום וגם מי שדעתו יותר גדולה, צערו גדול ביותר בבחינת: "יוסיף דעת יוסיף מכאוב" וההמתקה הוא על ידי אכילה בקדשה וביראת שמים הינו, שעל ידי אכילה בקדשה על ידי זה נעשה המתקה, שלא יתגבר הצער ביותר חס ושלום וגם שלא יהיה נשתלשל מן הצער, חס ושלום השתלשלות אל הסטרא אחרא, שהיא דין קשה, חס ושלום ועל ידי זה, הינו על ידי אכילה בקדשה ... זוכה שנתעלה הפה בבחינת אדם העליון הינו בחינת: שכינה מדברת מתוך גרונו בחינת: 'אדני שפתי תפתח', כנ"ל ומה שנמתק הצער על ידי אכילה בקדשה כי דע, כי זאת ההשתלשלות שנשתלשל ובא צער יותר גדול למי שהוא בר דעת בבחינת: "יוסיף דעת יוסיף מכאוב", כנ"ל ולכאורה קשה מפני מה יהיה כך, שמי שמוסיף דעת יוסיף צער, חס ושלום אך דע, כי זה בחינת מעברתא של תפילין כי "ראשית חכמה יראת ה'" 'ואם אין יראה אין ... בחינת תפילין עובר עליו יראה גם כן בבחינת הרצועה שעוברת במעברתא של תפילין ומזה נשתלשל ובא לכל אחד איזה צער בכל יום וכל מי שדעתו יותר גדולה, צערו יותר גדול כי הצער נשתלשל מן היראה והיראה היא כפי המח והדעת כנ"ל ויש צער שבא מיראה דקדשה אבל יש שנשתלשל, חס ושלום עד שבא הצער מבחינת יראות הנפולות רצועה בישא ואפילו בר ישראל כשאינו זוכה אזי, חס ושלום, יש לו צער מרצועה בישא, חס ושלום אבל על ידי אכילה בקדשה, שאוכל בקדשה וממשיך עליו היראה דקדשה בשעת האכילה שבאה ונגשת אליו אז כנ"ל אזי על ידי זה הוא ממתיק הצער והדין הבא מרצועה בישא, חס ושלום כי הוא ממשיך עליו היראה דקדשה שעל ידי זה עולין ונמתקין היראות הנפולות ... בבחינת רצועה העוברת בהמעברתא של תפילין כנ"ל ועל זה היה אותו צדיק מצטער בכל יום כי מזאת הרצועה בא הצער בכל יום לכל אחד מישראל ובפרט להצדיק שדעתו יותר גדולה כנ"ל וזהו: ובקש לבלעו הינו שהיה מבקש ומחפש תמיד לתקן ולהמתיק הצער הבא מרצועה הנ"ל על ידי האכילה כנ"ל וזכה ונעשה אשפיזכן לשכינה הינו שזכה להמתיק הצער על ידי האכילה בקדשה וביראת שמים כנ"ל ועל ידי זה נעשה אשפיזכן לשכינה הינו שנעשה הפה בבחינת קומת אדם ...

... מזקת לנו לעבודתו יתברך יותר מהכל וצריך כל אחד להתחזק להיות בשמחה תמיד איך שהוא. על כן אפילו בעת הצער והרחוק מעבודתו צריכין להתחזק להיות אך שמח תמיד ולשמח את עצמו בכל מה דאפשר במה שמוצא בעצמו איזה נקדה טובה עדין ובמה שזכה שלא עשאו גוי וכיוצא בזה ולהפך כל היגון ואנחה והצער ויסורים לשמחה. לומר, אף על פי שאני כמו שאני אף על פי כן זכיתי להיות מזרע ישראל ולקים כמה ...

... גם יש אחד, שאין לו שום שמחה כלל לא מן האכילה ושתיה ולא משאר דברים ואדרבא, יש לו קנאה וצער שמקנא על השדוך, על שזה נשתדך בזה אבל שלמות וגדלות השמחה היא מי שזוכה לשמח מכל הטובות ביחד וזה ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנ - כל מיני צער וכל היסורים אינם רק מחסרון הדעת דע שכל מיני צער וכל היסורים אינם רק מחסרון הדעת כי מי שיש לו דעת ויודע שהכל בהשגחה מהשם יתברך אין לו שום יסורים, ואינו מרגיש שום צער, כי "ה' נתן וה' לקח" ואף על פי שיש יסורים שבהכרח מרגישים אותם כגון היסורים שבאים מחמת ההרכבה כמו ... פי כן היסורים קלים מאד ונוחים להתקבל בעת שיודע בדעת ברור שהכל בהשגחה מהשם יתברך ומכל שכן שאר מיני צער ויסורים שאין מרגישין כלל כשיש לו דעת כנ"ל ועקר הצער מהיסורים הוא מחמת שנוטלין ממנו הדעת כדי שירגיש היסורים. וזה עקר צער של ישראל שיש להם בגלות הכל הוא מחמת שנפלו מהדעת ותולין הכל בטבע ובמקרים ובמזל ומחמת זה יש להם צער ויסורים כנ"ל וזה בא להם מחמת שהם שרויין בין העכו"ם ולמדו מהם מחמת שרואין שעתם מצלחת מאד, וישראל נבזים ... כשהם חוטאים, חס ושלום, אזי נופלים אל תחת הטבע כמו העכו"ם שהם תחת המזל והטבע ואזי יש להם גלות וצער, חס ושלום ועקר הצער והגלות שלהם הוא רק על ידי זה בעצמו שאין להם דעת, ותולין בטבע וכשהקדוש ברוך הוא רוצה לרחם על ... מה שהשיב אובי טמיא לרב קטינא . מאי גוהא ? בשעה שהקדוש ברוך הוא זוכר את בניו שהן שרויין בצער בין העכו"ם מוריד שני דמעות לים הגדול וקולו נשמע מסוף עולם ועד סופו הינו כשהקדוש ברוך הוא זוכר שהן שרויין בצער בין העכו"ם בין העכו"ם דיקא כי זה עקר הצער מה שהן שרויין בין העכו"ם ולמדו מהם ונפלו מהדעת ותולין בהמזל והטבע וזה עקר הצער שלהם כנ"ל ואזי מוריד דמעות וכו' הינו שממשיך עליהם השגחה כי דמעות הם בחינות השגחה כמה שאמרו רבותינו, זכרונם ... האחרון עד סופו, לעשות סוף וקץ מהעכו"ם המושלים בישראל בחינות קץ בא הקץ כנ"ל וזה בחינת דמעות שבוכין בעת הצער כי מאחר שיש לו יסורים וצער על כן הוא צריך לבחינות השגחה, כדי שיהיה לו ישועה כנ"ל ועל כן מורידין דמעות כדי להמשיך על ידם ... לתוך הבכי את הראות וההשגחה שזה בחינות גדול, בחינות תפילה וכו' כנ"ל וזה מה שנאמר בדוד בעת שבכה על צערו "עד דוד הגדיל", שהגיע בכיתו לבחינות השגחה בחינות גדול כנ"ל כי על ידי ההשגחה נצולים מכל מיני צער ויסורים כנ"ל

... לבטחון. לג. על ידי אמונה הקדוש ברוך הוא יסלח לך [על] כל עוונותיך. לד. לפעמים הקדוש ברוך הוא שולח צער לאדם ומכה אותו ואין מפיל אותו לחלשה, אין זה כי אם בשביל אמונה. לה. על ידי שבועת שקר נופל ... טוב לאדם שימות, משיחיה ויהיה שקרן בעיני בני אדם. חלק שני א. לפעמים אדם בא לאיזהו מקום, ויש לו צער בזה המקום, ידע שזה המקום היו בו אבותיו ונפל להם איזה כפירה, או בניו יבואו במקום הזה לאיזה כפירה, ועל ידי זה הוא סובל עכשו צער במקום הזה. ב. על ידי חנפה בא לידי כפירה. ג. אין הקדוש ברוך הוא עושה מופתים אלא לזה שהוא ...

... יודע מקום הרש"י הנ"ל איפה היא נשנית ורבנו היה דומם כמו שאינו יודע גם כן אך בראותו שיש להם צער גדול מזה והם הפצירו בו עד בוש נענה ואמר להם: הלא רש"י זו מקומה במסכת זבחים בדף זה על ...

... חיים עין לעיל סימן ח'. כי יש כמה מיני חיים כמבאר במקום אחר וכמו שנמצאים בני אדם שחיים חיי צער ואין נכר להעולם כלל ובאמת חייהם הוא חיי צער. וגם בחיי צער יש חלוקים כי אין צער של כל אחד ואחד שוה. וגם מי שאינו חי חיי צער ממש גם כן אין החיים שלו שוה לשל אחר כי אין כל החיים שוין. כמו שאנו רואים שבודאי אין ...

... או לתלמידי הצדיקים זולת לתלמידים של צדיקי אמת כי האדם אינו שואל בעצה אא"כ צר לו דהיינו כשהוא שרוי בצער ואינו יודע מה לעשות אם כך ואם כך ופעם הוא במקום דחוק יותר אשר אין יכול לנטות ימין ושמאל ...