ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - תקצג - עבודת השם
אות תקצג הלך אנה ואנה בבית המיחד שהיה לו פה בברסלב וספר עמי מענין דרכי עבודת ה'. שיש לפעמים על פי רב יסורים גדולים לעבודתו ואחר כך מניחין לו לפעמים מעט, ויש לו איזה ניחא כידוע למי שנכנס קצת בעבודת ה'. ענה ואמר אין רשאים לותר להשם יתברך ואמר בלשון אשכנז בזה הלשון, [... ] כלומר שבתחלה היו לו יסורים ובלבולים ואחר כך כשיש לו ניחא קצת יאמר, שכבר מלא השם יתברך שאלתו ואין צריכים להפצירו עוד כי באמת עדין לא נתן השם יתברך הישועה בשלמות ועדין צריכין להסתכל לישועה ולהתחטא לפניו הרבה כבן המתחטא לפני אביו ולהרבות בגעגועים והפצרות וכו' שיעזר לו השם יתברך עוד ועוד וכו'. אחר כך אמר אבל לכם אין צריכין לומר זאת כי אתם צריכים להיות בשמחה תמיד. כלומר שאם נחוש בכל עת אפילו כשהשם יתברך מרויח לנו קצת לחשב תמיד על חסרון הישועה המכרחת לנו עוד אם כן תתגבר חס ושלום המרה שחורה והעצבות ביותר. אשר זאת המדה של עצבות מזקת לנו לעבודתו יתברך יותר מהכל וצריך כל אחד להתחזק להיות בשמחה תמיד איך שהוא. על כן אפילו בעת הצער והרחוק מעבודתו צריכין להתחזק להיות אך שמח תמיד ולשמח את עצמו בכל מה דאפשר במה שמוצא בעצמו איזה נקדה טובה עדין ובמה שזכה שלא עשאו גוי וכיוצא בזה ולהפך כל היגון ואנחה והצער ויסורים לשמחה. לומר, אף על פי שאני כמו שאני אף על פי כן זכיתי להיות מזרע ישראל ולקים כמה מצוות בכל יום ציצית ותפילין וקריאת שמע וצדקה וכיוצא. ואף על פי שעשית המצוות הם כמו שהם אף על פי כן על כל פנים יש בהם נקדות טובות מאד שנעשה מהם שעשועים גדולים למעלה ואפילו על ידי המצוות שנעשין על ידי פושעי ישראל כי כל זמן ששם ישראל נקרא עליו מתפאר בו השם יתברך הרבה בבחינת ישראל אשר בך אתפאר וכמבאר בדברינו בענין זה תלי תלים של הלכות כמה וכמה דרכי עצות איך לשמח את עצמו תמיד יהיה איך שיהיה. אשרי שיאחז בהם. ועל פי רב צריכין לשמח את עצמו במלי דשטותא לעשות עניני צחוק ומלתא דבדיחותא כדי לשמח את עצמו במה דאפשר. ועל פי רב אי אפשר לשמח את עצמו כי אם על ידי זה כי המרה שחורה והעצבות מתגבר על האדם יותר מן הכל וקשה לשברה יותר מכל המדות ומזקת להאדם מאד יותר מהכל. וכל עקר התרחקות כל אדם מהשם יתברך היא רק מחמת עצבות ומרה שחורה על כן צריכין לראות לשמח את עצמו בכל הכחות בכל מה דאפשר אפילו בעת שצר להאדם ודחוק לו מאד בגשמיות וברוחניות הן בפרנסת הנפש הן בפרנסת הגוף אף על פי כן צריך לראות לבטח בה' תמיד שסוף כל סוף לא יעזב ה' אותו לנצח חלילה, ולשמח את עצמו בכל מה דאפשר. מכל שכן כשהשם יתברך מרחיב לו בעת צרתו ודחקו קצת ויש לו איזה ניחא בעלמא בודאי צריך להיות בשמחה תמיד ולהגדיל השמחה ביותר. והבן דברים אלו כי דברי רבנו זכרונו לברכה הם עמקים מאד ועקר העמקות הוא להבין הדברים לקימם בפשיטות גמור. ואף על פי שאחר כך היה נראה כאלו סותר רבנו זכרונו לברכה בעצמו הדברים שאמר לפני שאין צריכין לותר להשם יתברך מחמת שאנו צריכים להיות בשמחה תמיד. אף על פי כן הדברים נצרכים מאד לפני ולפני בני אדם כגילנו כי הבנתי כונתו קצת שרוצה שלא נפל חס ושלום לעצבות על ידי זה מחמת שנחשב תמיד אפילו בעת ההרחבה על חסרון הישועה החסרה עדין כי באמת צריכין להיות בשמחה תמיד אפילו בעצם הדחקות בעבודת השם, ובגדל הרחוק. וגם אם יש לו עוד לזה שאר יסורים מפרנסה ומונעים וכו' אף על פי כן צריך לשמח את עצמו במה שיוכל כנ"ל מכל שכן כשמניח לו השם יתברך ברחמיו ומרחיב לו קצת. אבל אף על פי כן אל יעלה על דעתו שכבר הגיע למה שצריך וכבר אין חסר לו כלום בעבודתו יתברך כאלו השם יתברך נתן לו כבר כל בקשתו כי באמת עדין נשאר אצל השם יתברך רב ישועות ואין צריכין לותר לו יתברך וכו' רק אף על פי כן יהיה בשמחה תמיד כי איך שהוא צריכין להיות בשמחה תמיד. והולך בתם יוכל להבין דברים אלו בפשיטות
אות תקצג

הָלַךְ אָנֶה וָאָנָה בַּבַּיִת הַמְיֻחָד שֶׁהָיָה לוֹ פּה בִּבְּרַסְלֶב

וְסִפֵּר עִמִּי מֵעִנְיַן דַּרְכֵי עֲבוֹדַת ה'.

שֶׁיֵּשׁ לִפְעָמִים עַל פִּי רב יִסּוּרִים גְּדוֹלִים לַעֲבוֹדָתוֹ

וְאַחַר כָּךְ מַנִּיחִין לוֹ לִפְעָמִים מְעַט, וְיֵשׁ לוֹ אֵיזֶה נַיְחָא

כַּיָּדוּעַ לְמִי שֶׁנִּכְנַס קְצָת בַּעֲבוֹדַת ה'.

עָנָה וְאָמַר אֵין רַשָּׁאִים לְוַתֵּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן, [... ] כְּלוֹמַר שֶׁבִּתְחִלָּה הָיוּ לוֹ יִסּוּרִים וּבִלְבּוּלִים

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ נַיְחָא קְצָת יאמַר, שֶׁכְּבָר מִלֵּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שְׁאֵלָתוֹ וְאֵין צְרִיכִים לְהַפְצִירוֹ עוֹד

כִּי בֶּאֱמֶת עֲדַיִן לא נָתַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַיְשׁוּעָה בִּשְׁלֵמוּת

וַעֲדַיִן צְרִיכִין לְהִסְתַּכֵּל לִישׁוּעָה וּלְהִתְחַטֵּא לְפָנָיו הַרְבֵּה כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו וּלְהַרְבּוֹת בְּגִעְגּוּעִים וְהַפְצָרוֹת וְכוּ' שֶׁיַּעְזר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹד וָעוֹד וְכוּ'.

אַחַר כָּךְ אָמַר אֲבָל לָכֶם אֵין צְרִיכִין לוֹמַר זאת

כִּי אַתֶּם צְרִיכִים לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד.

כְּלוֹמַר שֶׁאִם נָחוּשׁ בְּכָל עֵת אֲפִילּוּ כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַרְוִיחַ לָנוּ קְצָת לַחֲשׁב תָּמִיד עַל חֶסְרוֹן הַיְשׁוּעָה הַמֻּכְרַחַת לָנוּ עוֹד

אִם כֵּן תִּתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהָעַצְבוּת בְּיוֹתֵר.

אֲשֶׁר זאת הַמִּדָּה שֶׁל עַצְבוּת מַזֶּקֶת לָנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר מֵהַכּל

וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִתְחַזֵּק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד אֵיךְ שֶׁהוּא.

עַל כֵּן אֲפִילּוּ בְּעֵת הַצַּעַר וְהָרִחוּק מֵעֲבוֹדָתוֹ

צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד

וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְכָל מַה דְּאֶפְשָׁר בַּמֶּה שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עֲדַיִן

וּבַמֶּה שֶׁזָּכָה שֶׁלּא עֲשָׂאוֹ גּוֹי וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה

וְלַהֲפךְ כָּל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה וְהַצַּעַר וְיִסּוּרִים לְשִׂמְחָה.

לוֹמַר, אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי

אַף עַל פִּי כֵן זָכִיתִי לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל

וּלְקַיֵּם כַּמָּה מִצְווֹת בְּכָל יוֹם צִיצִית וּתְפִילִּין וּקְרִיאַת שְׁמַע וּצְדָקָה וְכַיּוֹצֵא.

וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת הֵם כְּמוֹ שֶׁהֵם

אַף עַל פִּי כֵן עַל כָּל פָּנִים יֵשׁ בָּהֶם נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת מְאד שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵהֶם שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים לְמַעְלָה

וַאֲפִילּוּ עַל יְדֵי הַמִּצְווֹת שֶׁנַּעֲשִׂין עַל יְדֵי פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל

כִּי כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו מִתְפָּאֵר בּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַרְבֵּה בִּבְחִינַת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר

וְכַמְבאָר בִּדְבָרֵינוּ בְּעִנְיָן זֶה תִּלֵּי תִלִּים שֶׁל הֲלָכוֹת

כַּמָּה וְכַמָּה דַּרְכֵי עֵצוֹת אֵיךְ לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה.

אַשְׁרֵי שֶׁיּאחֵז בָּהֶם.

וְעַל פִּי רב צְרִיכִין לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּמִלֵּי דִשְׁטוּתָא

לַעֲשׂוֹת עִנְיְנֵי צְחוֹק וּמִלְּתָא דִבְדִיחוּתָא כְּדֵי לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בַּמֶּה דְּאֶפְשָׁר.

וְעַל פִּי רב אִי אֶפְשָׁר לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי זֶה

כִּי הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהָעַצְבוּת מִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם יוֹתֵר מִן הַכּל

וְקָשֶׁה לְשַׁבְּרָהּ יוֹתֵר מִכָּל הַמִּדּוֹת

וּמַזֶּקֶת לְהָאָדָם מְאד יוֹתֵר מֵהַכּל.

וְכָל עִקַּר הִתְרַחֲקוּת כָּל אָדָם מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

הִיא רַק מֵחֲמַת עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה

עַל כֵּן צְרִיכִין לִרְאוֹת לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַכּחוֹת בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר

אֲפִילּוּ בְּעֵת שֶׁצַּר לְהָאָדָם וְדָחוּק לוֹ מְאד בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת

הֵן בְּפַרְנָסַת הַנֶּפֶשׁ הֵן בְּפַרְנָסַת הַגּוּף

אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לִרְאוֹת לִבְטחַ בַּה' תָּמִיד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף לא יַעֲזב ה' אוֹתוֹ לָנֶצַח חָלִילָה, וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְכָל מַה דְּאֶפְשָׁר.

מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַרְחִיב לוֹ בְּעֵת צָרָתוֹ וְדָחְקוֹ קְצָת

וְיֵשׁ לוֹ אֵיזֶה נַיְחָא בְּעָלְמָא

בְּוַדַּאי צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וּלְהַגְדִּיל הַשִּׂמְחָה בְּיוֹתֵר.

וְהָבֵן דְּבָרִים אֵלּוּ

כִּי דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הֵם עֲמֻקִּים מְאד

וְעִקַּר הָעַמְקוּת הוּא לְהָבִין הַדְּבָרִים לְקַיְּמָם בִּפְשִׁיטוּת גָּמוּר.

וְאַף עַל פִּי שֶׁאַחַר כָּךְ הָיָה נִרְאֶה כְּאִלּוּ סוֹתֵר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר לְפָנַי שֶׁאֵין צְרִיכִין לְוַתֵּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

מֵחֲמַת שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד.

אַף עַל פִּי כֵן הַדְּבָרִים נִצְרָכִים מְאד לְפָנַי וְלִפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּגִילֵנוּ

כִּי הֵבַנְתִּי כַּוָּנָתוֹ קְצָת שֶׁרוֹצֶה שֶׁלּא נִפּל חַס וְשָׁלוֹם לְעַצְבוּת עַל יְדֵי זֶה

מֵחֲמַת שֶׁנַּחֲשׁב תָּמִיד אֲפִילּוּ בְּעֵת הַהַרְחָבָה עַל חֶסְרוֹן הַיְשׁוּעָה הַחֲסֵרָה עֲדַיִן

כִּי בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד אֲפִילּוּ בְּעצֶם הַדַּחֲקוּת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וּבְגדֶל הָרִחוּק.

וְגַם אִם יֵשׁ לוֹ עוֹד לָזֶה שְׁאָר יִסּוּרִים מִפַּרְנָסָה וּמוֹנְעִים וְכוּ'

אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בַּמֶּה שֶׁיּוּכַל כַּנַּ"ל

מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁמֵּנִיחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו וּמַרְחִיב לוֹ קְצָת.

אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן אַל יַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ לְמַה שֶּׁצָּרִיךְ

וּכְבָר אֵין חָסֵר לוֹ כְּלוּם בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּאִלּוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לוֹ כְּבָר כָּל בַּקָּשָׁתוֹ

כִּי בֶּאֱמֶת עֲדַיִן נִשְׁאָר אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רב יְשׁוּעוֹת

וְאֵין צְרִיכִין לְוַתֵּר לוֹ יִתְבָּרַךְ וְכוּ'

רַק אַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה בְּשִׂמְחָה תָּמִיד

כִּי אֵיךְ שֶׁהוּא צְרִיכִין לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד.

וְהוֹלֵךְ בְּתֹם יוּכַל לְהָבִין דְּבָרִים אֵלּוּ בִּפְשִׁיטוּת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים
...- תורה כא - עתיקא טמיר וסתים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] פרקא רביעאה דספרא דצניעותא עתיקא טמיר וסתים וכו' בהעלתך את הנרות וכו' פרש רש"י שתהא שלהבת עולה מאליה א. כתיב: "אחור וקדם צרתני" כי יש שכל שאדם משיג אותו על ידי הקדמות רבות והשכל הזה מכנה בשם 'אחור' ויש שכל שבא לאדם בלא שום הקדמה אלא על ידי שפע אלקי וזה מכנה בשם 'קדם' בשם פנים והתלהבות הלב נולד מחמת תנועת השכל כי טבע התנועות שמוליד חם ולפי מהירות תנועות השכל כן מוליד חם בלב נמצא על ידי שפע אלקי שהשכל נשפע לאדם במהירות שאין צריך להשתמש בשום הקדמה...
צדיק ורע לו רשע וטוב לו - מידה כנגד מידה?
...לשאול כיצד מסתדר העניין של "מידה כנגד מידה" עם העניין של "צדיק ורע לו רשע וטוב לו"? ובנוסף, מחמת שהקב"ה הוא טוב ודרכו להיטיב, אז איך זה שבכלל יש מישהו בעולם שרע לו, בין אם זה צדיק ובין אם זה רשע? תודה תשובה: יש כאן 2 בחינות שונות. בחינה אחת היא מידה כנגד מידה, דהיינו שיש גם טוב וגם רע מידה כנגד מידה. ובחינה שניה היא שהשם טוב תמיד ועושה אך ורק טוב תמיד. ושתי הבחינות האלו מחוברות אחת בשניה, כדלקמן: מצד האמת באמת, אין שום רע בעולם כלל. וגם מה שנדמה לאדם כרגע ממש, זה אך ורק טוב ממש. ואין שום רע...
שיחות הר"ן - אות רטו - לענין המחלוקת שעליו
שיחות הר"ן - אות רטו - לענין המחלוקת שעליו אמר: אצלי העקר הוא ראש השנה ותכף כשחולף ועובר ראש השנה אני מטה אזני ושומע אם מכין בכתל לעורר לסליחות לשנה הבאה כי אין שום זמן כלל כי כל השנה חולף ועובר כהרף עין
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נד - וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים
...מקץ שנתים ימים ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר והנה מן היאר עלת שבע פרות וכו' ה' אלקי גדלת מאד הוד והדר לבשת עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה א. כי צריכין לשמר מאד את הזכרון, שלא יפל לשכחה, בחינת מיתת הלב ועקר הזכרון הוא לזכר תמיד בעלמא דאתי שלא יהיה בדעתו, חס ושלום, שאין עולם אלא אחד ועל ידי מה שמדבק מחשבתו בעלמא דאתי על ידי זה נעשה יחוד ה' אלקי הנ"ל. [כי ה' אלהים הוא בחינת שם מלא, שהוא בחינת עלמא דאתי כמובא וכן מבאר בסבא על פסוק זה ה' אלקי דא שרותא דמהמנותא, סליקו דמחשבה דעלמא דאתי]...
שיחות הר"ן - אות צח
...- אות צח אמירת תהלים מעלה גדולה כאלו אמרם דוד המלך בעצמו כי הוא אמרם ברוח הקדש והרוח הקדש מנח בתוך התבות וכשאומרם הוא מעורר ברוח פיו את הרוח הקדש עד שנחשב כאלו אמרם דוד המלך, עליו השלום בעצמו והוא מסגל מאד לרפאות החולה להיות לו בטחון רק על השם יתברך שעל ידי אמירת תהלים יושיעו ה' והבטחון הוא בחינת משענת כמו שהאדם נשען על המטה כן הוא נשען על הבטחון שבוטח שיושיעו ה' כמו שאמר דוד: "ויהי ה' למשען לי" ועל כן על ידי זה נתרפא החולה כמו שכתוב: "אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה" וזה בחינת: "ויצא חטר מגזע...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפב - צָרִיך לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת
...לכף זכות דע כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות ואפילו מי שהוא רשע גמור צריך לחפש ולמצא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע ועל ידי זה שמוצא בו מעט טוב, ודן אותו לכף זכות על ידי זה מעלה אותו באמת לכף זכות ויוכל להשיבו בתשובה וזה בחינת "ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו" הינו שהפסוק מזהיר לדון את הכל לכף זכות ואף על פי שאתה רואה שהוא רשע גמור אף על פי כן צריך אתה לחפש ולבקש למצא בו מעט טוב, ששם אינו רשע וזהו ועוד מעט ואין רשע שצריך אתה לבקש בו עוד מעט טוב שיש בו עדין, ששם אינו רשע כי אף ע
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סו - וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲך אֵלָי
...ח"א - תורה סו - ויהי נא פי שנים ברוחך אלי ויהי נא פי שנים ברוחך אלי, ויאמר וכו' אם תראה אתי לקח מאתך יהי לך כן וכו' והנה נתקים אחר כך באלישע פי שנים נמצא שהיה אלישע מתפלל בכונה יותר מאליהו רבו כי כל הנסים והגדולות שעשה אלישע, כלם היו על ידי תפילה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה על פסוק: "ספרה נא לי את כל הגדלות אשר עשה אלישע" א. דע, שאפשר שיהיה התלמיד גדול מהרב דהינו שיהיה לו פי שנים כרבו ואף על פי כן, הכל יהיה בכחו של רבו וזה בחינת: "ויהי נא פי שנים ברוחך אלי" 'ברוחך' דיקא שעל ידי בחינת הרוח עצמו...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פה - אֱגוֹזִים הַנִּקְרָאִים לוּזִים
...פה - אגוזים הנקראים לוזים אגוזים הנקראים לוזים הם רומזים לבחינת לאה שהיא בערף שהיא נקבא ראשונה ואחר כך נכנסין לבית המקדש שהוא בחינת: יעקב קראו בית אל וזהו שפרש רש"י, שדרך לוז, נכנסין לבית אל וזהו:"נחמו נחמו" נחמו גימטריא קדקד שהוא בחינת ערף, שעל ידה נכנסין לבית אל וזהו שלשה שבועות שהם עשרים ואחד יום שבין המצרים וכנגדו באילן לוז בשביל זה נוהגין לאכל ביצה בסעדה המפסקת בתשעה באב כי הביצה נגמרת בעשרים ואחד יום כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה . תרנגלת מולדת לעשרים ואחד יום וכו', וכנגדו באילן לוז וזהו העצם...
שיחות הר"ן - אות מט
שיחות הר"ן - אות מט בענין קדוש השם שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: אלמלא נגדוה לחנניה מישאל ועזריה וכו' אמר שאינו חיוב כי אף על פי כן יכול להיות שימצא אחד שיקדש השם אפילו אם יעשו לו כל היסורים והכאות שבעולם וכמו שמספרים מהדורות הסמוכים לפנינו כמה מיני ענויים שסבלו הקדושים בשביל קדוש השם אשרי להם
שיחות הר"ן - אות רעח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...אמר: שנמצאים כמה מאמרים בזוהר הקדוש שגלה רבי שמעון בר יוחאי לתלמידיו אחר הסתלקותו וזה ענין "ובחבורא קדמאה" שכתוב בזוהר הקדוש בפרשת פינחס ובשאר מקומות כי העולם אינם מבינים מהו ענין "ובחבורא קדמאה" אך האמת שהוא גלה להם כמה תורות אחר פטירתו ומה שגלה להם קדם קרא חבורא קדמאה ובזה מישב היטב מה שנמצאים בספרי הזוהר הקדוש ובתקונים פרוש על מימרות האמוראים שהיו אחר רבי שמעון בר יוחאי זמן מרבה אך באמת אלו המאמרים גלה רבי שמעון בר יוחאי אחר פטירתו ואז כבר היו אלו האמוראים בעולם אחר כך מצאתי ענין זה באיזה ספר
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2188 שניות - עכשיו 08_11_2025 השעה 04:40:34 - wesi2