ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עז - דַּע, שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, צָרִיך שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶה צַעַר בְּכָל יוֹם
דע, שכל אחד מישראל, אפילו צדיק גדול צריך שיהיה לו איזה צער בכל יום וגם מי שדעתו יותר גדולה, צערו גדול ביותר בבחינת (קהלת א) : "יוסיף דעת יוסיף מכאוב" וההמתקה הוא על ידי אכילה בקדשה וביראת שמים הינו, שעל ידי אכילה בקדשה על ידי זה נעשה המתקה, שלא יתגבר הצער ביותר חס ושלום וגם שלא יהיה נשתלשל מן הצער, חס ושלום השתלשלות אל הסטרא אחרא, שהיא דין קשה, חס ושלום ועל ידי זה, הינו על ידי אכילה בקדשה שעל ידי זה נעשה ההמתקה כנ"ל על ידי זה נעשה הפה בבחינת קומת אדם בבחינת (שמות ד) : "מי שם פה לאדם" הינו שעושה ומשים הפה לבחינת קומת אדם כי מי שאין אכילתו בקדשה, חס ושלום אזי פיו הוא בחינת בעל חי ממש אבל כשאוכל בקדשה, אזי משים את הפה לאדם שנעשה מהפה בחינת קומת אדם כנ"ל כי עקר היראה היא באה לאדם בשעת אכילה דיקא בבחינת (רות ב) : "לעת האכל גשי הלם" [כאשר דברנו מזה [במקום אחר] לעיל בסימן ז אות י] 'אין הלם אלא מלכות' (זבחים קב), שהיא בחינת יראה כמו שאמרו (אבות פרק ג) : 'אלמלא מוראה של מלכות' נמצא שבשעת אכילה אזי באה היראה להאדם [וכמבאר במאמר 'ויהי מקץ כי מרחמם ינהגם' שעקר האכילה והפרנסה נמשכת מבחינת מלכות שהיא בחינת יראה, עין שם היטב] ועל כן כשאוכל בקדשה וממשיך על עצמו היראה הבאה לו בשעת אכילה דהינו שאוכל עם יראת שמים בקדשה ובטהרה כראוי אזי הוא מכניס את בחינת המלכות שהיא בחינת היראה כנ"ל לתוך הפה ואזי נעשה מהפה בחינת קומת אדם בבחינת: "מי שם פה לאדם" כנ"ל כי כשאינו אוכל בקדשה וביראת שמים אזי היראה הבאה בשעת אכילה כנ"ל היא עומדת מרחוק ואינה נכנסת בו אבל כשאוכל בקדשה וביראה דהינו שממשיך על עצמו היראה קדושה הנ"ל אזי נכנס בחינת היראה מלכות בפיו ונעשה מהפה בחינת קומת אדם כנ"ל ובשכר זה, שאוכל בקדשה וביראת שמים ועושה מהפה קומת אדם על ידי זה זוכה לעליה יותר גדולה שנתעלה בחינת קומת אדם הנ"ל ונעשה בחינת אדם העליון בבחינת (יחזקאל א) : "ועל הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה" (עיין זוהר פנחס רכה) שזה בחינת אדם העליון בחינת: 'שכינה מדברת מתוך גרונו' בחינת: "אדני שפתי תפתח" שבפתיחת פיו הוא בחינת אדני בחינת 'שכינה מדברת מתוך גרונו' הינו כי כשעושה מהפה בחינת קומת אדם אזי הוא בגדר מדבר כי גדר האדם הוא הדבור אבל אחר כך זוכה שנתעלה הפה בבחינת אדם העליון הינו בחינת: שכינה מדברת מתוך גרונו בחינת: 'אדני שפתי תפתח', כנ"ל ומה שנמתק הצער על ידי אכילה בקדשה כי דע, כי זאת ההשתלשלות שנשתלשל ובא צער יותר גדול למי שהוא בר דעת בבחינת: "יוסיף דעת יוסיף מכאוב", כנ"ל ולכאורה קשה מפני מה יהיה כך, שמי שמוסיף דעת יוסיף צער, חס ושלום אך דע, כי זה בחינת מעברתא של תפילין כי "ראשית חכמה יראת ה'" (תהלים קי"א) 'ואם אין יראה אין חכמה' (אבות פרק ג) ועל כן כל מי שזוכה לאיזה חכמה ודעת עובר עליו יראה גם כן, כי זה תלוי בזה כנ"ל וזה בחינת מעברתא של תפילין כי תפילין הם בחינת מחין והרצועה היא בחינת יראה כי רצועה בישא היא יראה נפולה (הקדמת הזוהר דף יא:) וכן היראה דקדשה היא גם כן בחינת רצועה דקדשה וזה בחינת הרצועה שעוברת בתוך המעברתא של תפילין הינו שהרצועה שהיא היראה היא עוברת בתוך המחין והתפילין כי "ראשית חכמה יראת ה'", כנ"ל ועל כן כל איש ישראל שזוכה בכל יום לבחינת מחין, בחינת תפילין עובר עליו יראה גם כן בבחינת הרצועה שעוברת במעברתא של תפילין ומזה נשתלשל ובא לכל אחד איזה צער בכל יום וכל מי שדעתו יותר גדולה, צערו יותר גדול כי הצער נשתלשל מן היראה והיראה היא כפי המח והדעת כנ"ל ויש צער שבא מיראה דקדשה אבל יש שנשתלשל, חס ושלום עד שבא הצער מבחינת יראות הנפולות רצועה בישא ואפילו בר ישראל כשאינו זוכה אזי, חס ושלום, יש לו צער מרצועה בישא, חס ושלום אבל על ידי אכילה בקדשה, שאוכל בקדשה וממשיך עליו היראה דקדשה בשעת האכילה שבאה ונגשת אליו אז כנ"ל אזי על ידי זה הוא ממתיק הצער והדין הבא מרצועה בישא, חס ושלום כי הוא ממשיך עליו היראה דקדשה שעל ידי זה עולין ונמתקין היראות הנפולות שהם בחינת רצועה בישא, חס ושלום וזה בחינת מאמר רבותינו, זכרונם לברכה רצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה לחלקו של בנימין ועל זה היה אותו צדיק מצטער בכל יום, ובקש לבלעה וזכה ונעשה אשפיזכן לשכינה (מגלה כו) בנימין הוא בחינת הדעת, בחינת מחין תפילין כי 'בית המקדש בחלקו של בנימין' (ספרי פרשת וזאת הברכה וברש"י שם, יומא יב, סוטה לז, זבחים נג קיח) ובית המקדש הוא בחינת הדעת, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (ברכות לג) 'כל מי שיש בו דעה, כאלו נבנה בית המקדש בימיו' כי דעה נתן בין שתי אותיות, ובית המקדש נתן בין שתי אותיות וכו' יהודה הוא בחינת מלכות, בחינת יראה וזהו רצועה הינו רצועה הנ"ל בחינת יראה, בחינת רצועה של תפילין שיוצאת מחלקו של יהודה לחלקו של בנימין הינו כי הרצועה באה מבחינת חלקו של יהודה מבחינת יראה ונכנסת בחלקו של בנימין, הינו בתוך התפילין מחין בבחינת רצועה העוברת בהמעברתא של תפילין כנ"ל ועל זה היה אותו צדיק מצטער בכל יום כי מזאת הרצועה בא הצער בכל יום לכל אחד מישראל ובפרט להצדיק שדעתו יותר גדולה כנ"ל וזהו : ובקש לבלעו הינו שהיה מבקש ומחפש תמיד לתקן ולהמתיק הצער הבא מרצועה הנ"ל על ידי האכילה כנ"ל וזכה ונעשה אשפיזכן לשכינה הינו שזכה להמתיק הצער על ידי האכילה בקדשה וביראת שמים כנ"ל ועל ידי זה נעשה אשפיזכן לשכינה הינו שנעשה הפה בבחינת קומת אדם וזה בחינת אשפיזא כי רבי יוסי בר אסין (ערובין נג:) כד הוי משתעי בלשון חכמה הוי אמר על אשפיזא: גבר פום דין הינו: 'איש פי זה' כמו שפרש רש"י שם וזה בחינת: "מי שם פה לאדם" שנעשה מהפה קומת אדם הינו בחינת איש פי זה שנעשה מהפה בחינת איש בחינת קומת אדם כנ"ל וזהו 'ונעשה אשפיזכן לשכינה' כי על ידי ההמתקה הנ"ל על ידי אכילה בקדשה כנ"ל שעל ידי זה זוכה לעשות מהפה בחינת אדם כנ"ל על ידי זה זוכה אחר כך לבחינת אדם העליון בחינת 'שכינה מדברת מתוך גרונו' וזהו : 'ונעשה אשפיזכן לשכינה' שזכה לבחינת: 'שכינה מדברת מתוך גרונו', כנ"ל
דַּע, שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִילּוּ צַדִּיק גָּדוֹל
צָרִיך שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶה צַעַר בְּכָל יוֹם
וְגַם מִי שֶׁדַּעְתּוֹ יוֹתֵר גְּדוֹלָה, צַעֲרוֹ גָּדוֹל בְּיוֹתֵר
בִּבְחִינַת: "יוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב"
וְהַהַמְתָּקָה הוּא עַל יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם
הַיְנוּ, שֶׁעַל יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה
עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה הַמְתָּקָה, שֶׁלּא יִתְגַּבֵּר הַצַּעַר בְּיוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם
וְגַם שֶׁלּא יִהְיֶה נִשְׁתַּלְשֵׁל מִן הַצַּעַר, חַס וְשָׁלוֹם
הִשְׁתַּלְשְׁלוּת אֶל הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהִיא דִּין קָשֶׁה, חַס וְשָׁלוֹם
וְעַל יְדֵי זֶה, הַיְנוּ עַל יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה
שֶׁעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה הַהַמְתָּקָה כַּנַּ"ל
עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה הַפֶּה בִּבְחִינַת קוֹמַת אָדָם
בִּבְחִינַת: "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם"
הַיְנוּ שֶׁעוֹשֶׂה וּמֵשִׂים הַפֶּה לִבְחִינַת קוֹמַת אָדָם
כִּי מִי שֶׁאֵין אֲכִילָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, חַס וְשָׁלוֹם
אֲזַי פִּיו הוּא בְּחִינַת בַּעַל חַי מַמָּשׁ
אֲבָל כְּשֶׁאוֹכֵל בִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי מֵשִׂים אֶת הַפֶּה לְאָדָם
שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵהַפֶּה בְּחִינַת קוֹמַת אָדָם כַּנַּ"ל
כִּי עִקָּר הַיִּרְאָה הִיא בָּאָה לָאָדָם בִּשְׁעַת אֲכִילָה דַּיְקָא
בִּבְחִינַת: "לְעֵת הָאכֶל גּשִׁי הֲלם"
[כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ מִזֶּה [בְּמָקוֹם אַחֵר] לְעֵיל בְּסִימָן ז אוֹת י]
'אֵין הֲלם אֶלָּא מַלְכוּת', שֶׁהִיא בְּחִינַת יִרְאָה
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: 'אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת'
נִמְצָא שֶׁבִּשְׁעַת אֲכִילָה אֲזַי בָּאָה הַיִּרְאָה לְהָאָדָם
[וְכַמְבאָר בַּמַּאֲמָר 'וַיְהִי מִקֵּץ כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם'
שֶׁעִקָּר הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת מַלְכוּת
שֶׁהִיא בְּחִינַת יִרְאָה, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב]
וְעַל כֵּן כְּשֶׁאוֹכֵל בִּקְדֻשָּׁה
וּמַמְשִׁיך עַל עַצְמוֹ הַיִּרְאָה הַבָּאָה לוֹ בִּשְׁעַת אֲכִילָה
דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹכֵל עִם יִרְאַת שָׁמַיִם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה כָּרָאוּי
אֲזַי הוּא מַכְנִיס אֶת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת
שֶׁהִיא בְּחִינַת הַיִּרְאָה כַּנַּ"ל
לְתוֹך הַפֶּה
וַאֲזַי נַעֲשֶׂה מֵהַפֶּה בְּחִינַת קוֹמַת אָדָם
בִּבְחִינַת: "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם" כַּנַּ"ל
כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל בִּקְדֻשָּׁה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם
אֲזַי הַיִּרְאָה הַבָּאָה בִּשְׁעַת אֲכִילָה כַּנַּ"ל
הִיא עוֹמֶדֶת מֵרָחוֹק וְאֵינָהּ נִכְנֶסֶת בּוֹ
אֲבָל כְּשֶׁאוֹכֵל בִּקְדֻשָּׁה וּבְיִרְאָה
דְּהַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיך עַל עַצְמוֹ הַיִּרְאָה קְדוֹשָׁה הַנַּ"ל
אֲזַי נִכְנָס בְּחִינַת הַיִּרְאָה מַלְכוּת בְּפִיו
וְנַעֲשֶׂה מֵהַפֶּה בְּחִינַת קוֹמַת אָדָם כַּנַּ"ל
וּבִשְׂכַר זֶה, שֶׁאוֹכֵל בִּקְדֻשָּׁה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם
וְעוֹשֶׂה מֵהַפֶּה קוֹמַת אָדָם
עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לַעֲלִיָּה יוֹתֵר גְּדוֹלָה
שֶׁנִּתְעַלֶּה בְּחִינַת קוֹמַת אָדָם הַנַּ"ל
וְנַעֲשֶׂה בְּחִינַת אָדָם הָעֶלְיוֹן
בִּבְחִינַת: "וְעַל הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמַעְלָה"
שֶׁזֶּה בְּחִינַת אָדָם הָעֶלְיוֹן
בְּחִינַת: 'שְׁכִינָה מְדַבֶּרֶת מִתּוֹך גְּרוֹנוֹ'
בְּחִינַת: "אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח"
שֶׁבִּפְתִיחַת פִּיו הוּא בְּחִינַת אֲדנָי
בְּחִינַת 'שְׁכִינָה מְדַבֶּרֶת מִתּוֹך גְּרוֹנוֹ'
הַיְנוּ כִּי כְּשֶׁעוֹשֶׂה מֵהַפֶּה בְּחִינַת קוֹמַת אָדָם
אֲזַי הוּא בְּגֶדֶר מְדַבֵּר
כִּי גֶּדֶר הָאָדָם הוּא הַדִּבּוּר
אֲבָל אַחַר כָּך זוֹכֶה שֶׁנִּתְעַלֶּה הַפֶּה בִּבְחִינַת אָדָם הָעֶלְיוֹן
הַיְנוּ בְּחִינַת: שְׁכִינָה מְדַבֶּרֶת מִתּוֹך גְּרוֹנוֹ
בְּחִינַת: 'אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח', כַּנַּ"ל
וּמַה שֶּׁנִּמְתָּק הַצַּעַר עַל יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה
כִּי דַּע, כִּי זאת הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת
שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל וּבָא צַעַר יוֹתֵר גָּדוֹל לְמִי שֶׁהוּא בַּר דַּעַת
בִּבְחִינַת: "יוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב", כַּנַּ"ל
וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה
מִפְּנֵי מָה יִהְיֶה כָּך, שֶׁמִּי שֶׁמּוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף צַעַר, חַס וְשָׁלוֹם
אַך דַּע, כִּי זֶה בְּחִינַת מַעְבַּרְתָּא שֶׁל תְּפִילִּין
כִּי "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה'"
'וְאִם אֵין יִרְאָה אֵין חָכְמָה'
וְעַל כֵּן כָּל מִי שֶׁזּוֹכֶה לְאֵיזֶה חָכְמָה וָדַעַת
עוֹבֵר עָלָיו יִרְאָה גַם כֵּן, כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה כַּנַּ"ל
וְזֶה בְּחִינַת מַעְבַּרְתָּא שֶׁל תְּפִילִּין
כִּי תְּפִילִּין הֵם בְּחִינַת מחִין
וְהָרְצוּעָה הִיא בְּחִינַת יִרְאָה
כִּי רְצוּעָה בִּישָׁא הִיא יִרְאָה נְפוּלָה
וְכֵן הַיִּרְאָה דִּקְדֻשָּׁה
הִיא גַם כֵּן בְּחִינַת רְצוּעָה דִּקְדֻשָּׁה
וְזֶה בְּחִינַת הָרְצוּעָה שֶׁעוֹבֶרֶת בְּתוֹך הַמַּעְבַּרְתָּא שֶׁל תְּפִילִּין
הַיְנוּ שֶׁהָרְצוּעָה שֶׁהִיא הַיִּרְאָה
הִיא עוֹבֶרֶת בְּתוֹך הַמּחִין וְהַתְּפִילִּין
כִּי "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה'", כַּנַּ"ל
וְעַל כֵּן כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל
שֶׁזּוֹכֶה בְּכָל יוֹם לִבְחִינַת מחִין, בְּחִינַת תְּפִילִּין
עוֹבֵר עָלָיו יִרְאָה גַם כֵּן
בִּבְחִינַת הָרְצוּעָה שֶׁעוֹבֶרֶת בְּמַעְבַּרְתָּא שֶׁל תְּפִילִּין
וּמִזֶּה נִשְׁתַּלְשֵׁל וּבָא לְכָל אֶחָד אֵיזֶה צַעַר בְּכָל יוֹם
וְכָל מִי שֶׁדַּעְתּוֹ יוֹתֵר גְּדוֹלָה, צַעֲרוֹ יוֹתֵר גָּדוֹל
כִּי הַצַּעַר נִשְׁתַּלְשֵׁל מִן הַיִּרְאָה
וְהַיִּרְאָה הִיא כְּפִי הַמּחַ וְהַדַּעַת כַּנַּ"ל
וְיֵשׁ צַעַר שֶׁבָּא מִיִּרְאָה דִּקְדֻשָּׁה
אֲבָל יֵשׁ שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל, חַס וְשָׁלוֹם
עַד שֶׁבָּא הַצַּעַר מִבְּחִינַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת
רְצוּעָה בִּישָׁא
וַאֲפִילּוּ בַּר יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה
אֲזַי, חַס וְשָׁלוֹם, יֵשׁ לוֹ צַעַר מֵרְצוּעָה בִּישָׁא, חַס וְשָׁלוֹם
אֲבָל עַל יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁאוֹכֵל בִּקְדֻשָּׁה
וּמַמְשִׁיך עָלָיו הַיִּרְאָה דִּקְדֻשָּׁה בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה
שֶׁבָּאָה וְנִגֶּשֶׁת אֵלָיו אָז כַּנַּ"ל
אֲזַי עַל יְדֵי זֶה הוּא מַמְתִּיק הַצַּעַר וְהַדִּין הַבָּא מֵרְצוּעָה בִּישָׁא, חַס וְשָׁלוֹם
כִּי הוּא מַמְשִׁיך עָלָיו הַיִּרְאָה דִּקְדֻשָּׁה
שֶׁעַל יְדֵי זֶה עוֹלִין וְנִמְתָּקִין הַיְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת
שֶׁהֵם בְּחִינַת רְצוּעָה בִּישָׁא, חַס וְשָׁלוֹם
וְזֶה בְּחִינַת מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
רְצוּעָה הָיְתָה יוֹצְאָה מֵחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה לְחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין
וְעַל זֶה הָיָה אוֹתוֹ צַדִּיק מִצְטַעֵר בְּכָל יוֹם, וּבִקֵּשׁ לְבָלְעָהּ
וְזָכָה וְנַעֲשָׂה אֻשְׁפִּיזְכָן לַשְּׁכִינָה
בִּנְיָמִין הוּא בְּחִינַת הַדַּעַת, בְּחִינַת מחִין תְּפִילִּין
כִּי 'בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין'
וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הוּא בְּחִינַת הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
'כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה, כְּאִלּוּ נִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו'
כִּי דֵּעָה נִתַּן בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ נִתַּן בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת וְכוּ'
יְהוּדָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת יִרְאָה
וְזֶהוּ רְצוּעָה הַיְנוּ רְצוּעָה הַנַּ"ל
בְּחִינַת יִרְאָה, בְּחִינַת רְצוּעָה שֶׁל תְּפִילִּין
שֶׁיּוֹצֵאת מֵחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה לְחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין
הַיְנוּ כִּי הָרְצוּעָה בָּאָה מִבְּחִינַת חֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה מִבְּחִינַת יִרְאָה
וְנִכְנֶסֶת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, הַיְנוּ בְּתוֹך הַתְּפִילִּין מחִין
בִּבְחִינַת רְצוּעָה הָעוֹבֶרֶת בְּהַמַּעְבַּרְתָּא שֶׁל תְּפִילִּין כַּנַּ"ל
וְעַל זֶה הָיָה אוֹתוֹ צַדִּיק מִצְטַעֵר בְּכָל יוֹם
כִּי מִזּאת הָרְצוּעָה בָּא הַצַּעַר בְּכָל יוֹם לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל
וּבִפְרָט לְהַצַּדִּיק שֶׁדַּעְתּוֹ יוֹתֵר גְּדוֹלָה כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ: וּבִקֵּשׁ לְבָלְעוֹ
הַיְנוּ שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ תָּמִיד לְתַקֵּן וּלְהַמְתִּיק הַצַּעַר
הַבָּא מֵרְצוּעָה הַנַּ"ל עַל יְדֵי הָאֲכִילָה כַּנַּ"ל
וְזָכָה וְנַעֲשָׂה אֻשְׁפִּיזְכָן לַשְּׁכִינָה
הַיְנוּ שֶׁזָּכָה לְהַמְתִּיק הַצַּעַר עַל יְדֵי הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם כַּנַּ"ל
וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה אֻשְׁפִּיזְכָן לַשְּׁכִינָה
הַיְנוּ שֶׁנַּעֲשָׂה הַפֶּה בִּבְחִינַת קוֹמַת אָדָם
וְזֶה בְּחִינַת אֻשְׁפִּיזָא
כִּי רַבִּי יוֹסֵי בַּר אַסְיָן כַּד הָוֵי מִשְׁתָּעֵי בִּלְשׁוֹן חָכְמָה
הָוֵי אָמַר עַל אֻשְׁפִּיזָא: גְּבַר פּוּם דֵּין
הַיְנוּ: 'אִישׁ פִּי זֶה' כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י שָׂם
וְזֶה בְּחִינַת: "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם"
שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵהַפֶּה קוֹמַת אָדָם הַיְנוּ בְּחִינַת אִישׁ פִּי זֶה
שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵהַפֶּה בְּחִינַת אִישׁ בְּחִינַת קוֹמַת אָדָם כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ 'וְנַעֲשָׂה אֻשְׁפִּיזְכָן לַשְּׁכִינָה'
כִּי עַל יְדֵי הַהַמְתָּקָה הַנַּ"ל עַל יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל
שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לַעֲשׂוֹת מֵהַפֶּה בְּחִינַת אָדָם כַּנַּ"ל
עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה אַחַר כָּך לִבְחִינַת אָדָם הָעֶלְיוֹן
בְּחִינַת 'שְׁכִינָה מְדַבֶּרֶת מִתּוֹך גְּרוֹנוֹ'
וְזֶהוּ: 'וְנַעֲשָׂה אֻשְׁפִּיזְכָן לַשְּׁכִינָה'
שֶׁזָּכָה לִבְחִינַת: 'שְׁכִינָה מְדַבֶּרֶת מִתּוֹך גְּרוֹנוֹ', כַּנַּ"ל
שיחות הר"ן - אות פא
...הר"ן - אות פא בני אדם הם מונעים גדולים מאד ודע, אם היה האדם לבדו ולא היה אצלו בני אדם אחרים למנעו אף על פי שגם אז היו באים על האדם כל הבלבולים וכל המחשבות הטורדות וכל המניעות אף על פי כן בודאי היה מטה עצמו לדרך החיים כי סוף כל סוף היה מטה תמיד לדרך האמת ואפילו אם היה עובר עברה חס ושלום רחמנא לצלן אף על פי כן בודאי היה מתחרט חרטה גדולה מאד בכל פעם וסוף כל דבר היה נשאר אצל האמת אבל כשיש בני אדם המבלבלים דהינו כשהאדם מתחבר חס ושלום לאיזה חכמים בדעתם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפה - עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הִיא הַיִּרְאָה
...תורה קפה - עקר השלמות היא היראה איתא בזוהר: 'כד ישראל אשתלמו בעובדיהו כביכול שמא קדישא אשתלם' וכו' ועקר השלמות היא היראה כמו שכתוב: "מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה" ועל כן נקראת יראה סוף דבר כמו שכתוב: "סוף דבר הכל נשמע את האלוהים ירא" כי היא שלמות כל הדברים ויש שני מיני יראות יש מי שהוא ירא מה' מגדלתו ורוממותו בגין דאיהו רב ושליט ויש יראה למטה ממנה, הינו שבא ליראה על ידי יראות תחתונות על ידי שירא מחיה או משר או מפחד אחר על ידי זה הוא נזכר ובא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עג - כִּי תַעֲבר בַּמַּיִם אִתְּך אָנִי
...התורה סתים וגליא והקדוש ברוך הוא גם כן סתים וגליא דהינו מה שנגלה לנו הוא הלבוש וחיצוניות ומה שנסתר ממנו הוא הפנימיות והנה כל אדם צריך לזרז את עצמו להשיג הפנימיות מה שנסתר ממנו אך איך יוכל להגיע אל הנסתר ממנו בתפילה לשמה שיקשר המחשבה אל הדבור של התפילה, בקשר אמיץ וחזק כי 'הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפילתן של צדיקים' ולמה, כי הקדוש ברוך הוא חפץ חסד הוא ורוצה תמיד להשפיע השפעות וברכות ואין השפעה יכולה לירד, רק על ידי כלי הנקרא אני שנאמר "ואני אברכם" והכלי...
ספר המידות - לימוד
...- לימוד חלק א' א. מי שעושה תענוג לאב ומשמח אותו, על ידי זה יהיה לו חשק ואהבה ללמד. ב. כשאתה רוצה להחיות איזה דבר באמירת תורתך, אל תדרש מענינים רעים, אלא תדרש פסוקים וענינים של טוב. ג. כשאדם אומר חדושי אוריתא, על ידי זה משמח את השם יתברך. ד. כשהרשע אומר תורה, תדע שהוא מכשיל אותם השומעים תורתו. ה. מי שהוא מבטל את חברו מהלמוד, בידוע שהוא סר מדרך ה'. ו. למוד התורה אפילו מתנמנם הוא טוב. ז. על ידי קבלת היסורים באהבה אינו משכח תלמודו. ח. כל מה שלמד אדם...
ספר המידות - אכילה
...שלחנו של אדם מטהר לו מכל עוונותיו. ג. שלחנו של אדם מזכה לו לעלמא דאתי ומזכה לפרנסה, והוא רשום לטוב לעלא ולעלא, ומזכה לה לאתוספא לה כח וגבורה בשעה שאצטריך לה. ד. בעוון ענוי הדין ועוות וקלקול הדין וביטול תורה בצרת בא, ובני אדם אוכלים ואינם שבעים ואוכלים לחמם במשקל. ה. כשאוכל קצת, לבו נמשך יותר אחר אכילה, ממי שלא אכל כלל ונתיאש מלאכל. ו. מפני מה נתחיבו ישראל כליה מפני שנהנו מסעדה של אותו רשע. ז. מזבח מזיח גזרות רעות ומכפר עוונות ומזין ומחבב. והשלחן...
קיום המצוות של הצדיק האמת
...צדיק אמת, רק הוא זוכה למה שאמר רבי נחמן מברסלב על עצמו: breslev.eip.co.il/?key=559 - חיי מוהר"ן - קכט - נסיעתו לארץ ישראל כשבא מארץ ישראל אמר בדרך הזה קימתי כל התורה בכל האפנים כי השגתי קיום כל התורה שאפילו אם היו מוכרים אותי לישמעאל במדינות רחוקות שאין שם שום יהודי והוא ישלח אותי לרעות בהמות ואפילו אם לא אדע מתי שבת ויום טוב ולא יהיו לי טלית ותפילין ולא סכה ולא שום מצוה וכו' וכו' אף על פי כן הייתי יכול לקים כל התורה כלה. וכבר מבאר מזה במקום אחר...
ספר המידות - פחד
...- פחד א. בשעה שבא פחד על רשע, בידוע שבזה השעה הקדוש ברוך הוא נותן לצדיק תאותו. ב. על ידי פחד בא מכשול. ג. על ידי בטחון תנצל מפחד. ד. סגלה לבטל את הפחד, לזכר אברהם אבינו. ה. בצדקה תבטל את הפחד. ו. סגלה לבטל את הפחד, שתאמר ה' צבאות. ז. על ידי הפחד נתבטל הגאוה. ח. פחד מכחיש כחו של אדם. ט. בר דעת אין לו להתפחד מפני קול בעלמא. י. מאן דמבעת, אף על גב דאיהו לא חזי מזלה חזי, ותקנתו, ידלג מדכתה ארבע גרמידי או ליקרי קריאת שמע או יאמר עזי דבי טבחא וכו'. יא...
ספר המידות - חן
...יכניס אורחים. ד. גם ישמר את עצמו ממאכלי אסור, וישמר את פיו מדבור אסור. ה. מי שמפזר מעותיו בשביל לקנות לעצמו רב ללמד ממנו, על ידי זה ימצא חן. ו. כשתעביר על מדותיך, תמצא חן. ז. על ידי תוכחה תשא חן. ח. שמן זית מסגל לחן. ט. סגלה לחן תכתב על קלף, כסף וזהב חסד ואמת אלוף. י. על ידי היראה מתלמיד חכם תזכה לחן. יא. דבורים היוצאים בניחותא נתקבלים אצל בני אדם. יב. יש דגים שהם מסגלים לחן. יג. עסק התורה בדרך נותנת חן. חלק שני א. כשאדם בא לעיר לדור, ישלח בשר לעניי...
חיי מוהר"ן - תכא - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...מחקירות ולהתחזק באמונה אות תכא אמר, הצדיקים אפילו אלו הצדיקים של עכשו הם יקרים גם כן מאד בעיני השם יתברך. ואלמלא לא היה בהם רק מה שמרחקים ממנהגי הקלי עולם ההולכים ומנהיגים עצמם דיקא בדרכי העכו"ם והולכים בדרכי החקירות וחכמות וכונתם דיקא להדמות עצמם במהלכן ובמלבושיהן ובמנהגיהם כמנהגי העכו"ם כאשר נתפשט עכשו בעוונותינו הרבים. ואם לא היו פועלים הצדיקים כי אם מה שמרחקין מהם גם כן דים. כי כל מנהיג איך שהוא מתנהג בעבודתו על כל פנים הוא רחוק מדרכיהם, וכן...
קושיות וסתירות בספרי רבי נחמן מברסלב
...שימצאו סתירות וקושיות בדברים שלו. היכן הוא מביא עניין זה? ומה פשר עניין זה? דבר נוסף, איך כל זה קשור לעניין של רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=324 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נג - עקר הולדה תלוי בה"א לגבי ה' הדעת, שבו תלוי ההולדה. ואיך זה קשור לשאלות שבאות מהחלל הפנוי, כאן breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה תשובה: רבי נחמן מברסלב מביא כי על הצדיק מוכרח שיהיו קושיות, כי הצדיק דומה לבורא...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0780 שניות - עכשיו 18_01_2021 השעה 00:19:01 - wesi2