ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - כי איש הישראלי אם צריך לעצה
[הוספות לתורות מכתב יד רבינו ז"ל] [שמעתי מהרב וכו' יום ב' עקב תקס"ו לפ"ק] כי איש הישראלי אם צריך לעצה אזי ישאל עצה מבנים קטנים או מבני הצדיקים וכו' הן בגשמי והן ברוחני כי שם גמר העצה ועל פיהם יהי' כל דבר שבעולם ועל ידם נמתקו הדינים דהנה ידוע כי מקור העצה הוא בהחכמה המתפשט ומתהווה ע"י הדעת ונגמר ע"י הכליות כ"ש שהכליות יועצות כי הכליות הם כלי ההולדה להוציא מכח אל הפועל וע"כ ישאל להצדיק בעצמו או לתלמידי הצדיקים זולת לתלמידים של צדיקי אמת כי האדם אינו שואל בעצה אא"כ צר לו דהיינו כשהוא שרוי בצער ואינו יודע מה לעשות אם כך ואם כך ופעם הוא במקום דחוק יותר אשר אין יכול לנטות ימין ושמאל וכשהוא שואל בעצה להצדיק אז הצדיק יתן לו עצה או ישאל לבני הצדיקים כי שם נמתקה העצה כי הדינים הם למטה ונקראים צמצומים וזה הוא מקום צר והצדיק נותן לו עצה וממשיך חסד אל לאברהם להכליות היועצות והם נקראים בני הצדיקים כ"ש וכל בניך לימודי ה' ונאמר ה' צבאות יעץ וממתיק לו הדין ההוא ומרחיב לו המקום צר ואפי' מבני הצדיקים וזהו שמובא בזוה"ק כי חסד אל היא נהירו דחכמתא היינו שהצדיק או בני הצדיקים על ידם נגמר העצה ונמתק הדין ומרחיבין לו המקום צר ויודע באיזה דרך להלוך ואפי' כשנותן לו עצה ואחר כך אינה טובה העצה הזאת אעפי"כ ישאל כי כבר נודע כי היסורים אשר המה צמצומים גדולים ודינים והם שורין למטה בבחי' רגלין הנקראים בחי' ארץ כ"ש הארץ הדום רגלי והיסורים הם התגלות אלקותו כ"ש יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו וארץ היינו דינא דמלכותא נוקמת ממנו נקם ברית וזהו והארץ הדום רגלי אך יש שני מיני המתקת היסורים המתקה אחת קודם ביאת היסורין עליו להמתיק הדין שלא יבוא עליו והמתקה שניה להגביהם ולקבלם בשמחה בכדי שלא יצאו לריק וזה אם שואל בעצה להצדיק ואעפי"כ באו עליו היסורים ידע שמהשי"ת הם הייסורים ויקבלם ויגביהם למעלה ואם אינו שואל בעצה להצדיק אזי יוכל להיות מאותם שכתוב בהם אוולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו ועיקר הגבהת היסורים לקבלם ברוב שמחה וזהו המתקתם כי היסורים הם טובה גדולה ומתוקים מאד אחר אשר כבר עברו ובאו עליו כי השי"ת מצמצם שכינתו בתוך הייסורים כי השי"ת אוהב כל נפש ונפש מישראל באהבה רבה ובאהבה עזה כשבאו יסורים על נפש ישראל אזי נפש שלו אינו עריבה לו וכאלו נטלו היסורים את נפשו והשי"ת מצמצם א"ע בתוך היסורים האלה ונותן לו כוח לקבל היסורים באהבה ובחיבה כדי שיגיע לו לרוב טוב ולדבר גדול מתוק וכן יחשוב בדעתו כי הלא כל היסורים שלי הם כלולים ותלויים בהבלי עולם וזמניהם אשר לע"ע הוא חסר מהם ואין זה חשוב לכלום אם חושב בשכלו תכלית כל הדברים האלו מה המה ומה תכליתם ובפרט אשר יש בהיסורים ההם התגלות אלקותו ושהשי"ת מצמצם א"ע בהם כנ"ל ובשביל אלקותו מקבלם בשמחה ומגביה היסורים ממתיק הדין בבחי' רגלין והוא כמו העלאת ריקודין היינו ע"י שמקבלם בשמחה אזי יבא שמחה ליסורין שלו אשר הם שורין ברגלין כמ"ש והארץ הדום רגלי וכשמכניס שמחה ליסורין אזי מגביה הרגלין וזהו ריקודין, שמעלה רגלין מתוך שמחה היינו אעפ"י שכבר בא הדין ח"ו הוא מסלק אותו וזהו בחי' ריקודין היינו שהרגלין ישמעו השמחה ויקבלו בשמחה ויגביהו א"ע וירקידון ואז יגיע להתגלות אלקותו וזה פירוש, והי' עקב תשמעון את המשפטים האלה כל מקום שנאמר והי' אינו אלא שמחה היינו שבחי' עקב בחי' דין בחי' ארץ בחי' רגלין ישמעו שמחה מאת המשפטים האלה היינו מאת הדינים האלה מאת היסורים ואז ע"י השמחה יזכה להיות צדיק כי צדיק נקרא מאן דנטר ברית כמ"ש בזוה"ק ומאן דנטר ברית זכי למלכות ואז אין צריך לשמור א"ע בשמירת הברית כי השי"ת ישמור אותו כי פגם הברית ח"ו במקרה הוא עפ"י רוב ע"י מרה שחורה אשר נמשך מטחול לילית הרשעה מיסוד העפר אשר שם שורש המרה שחורה וכשמקבל היסורים בשמחה אזי הוא תמיד בשמחה זהו ושמר ה' אלקיך לך את הברית היינו שהשי"ת בעצמו ינטור ברית שלו ואת החסד שיתגלה אלקותו שינהיר חסד אל כל היום כמ"ש בזוה"ק כי טפת חסד מתגלה בפומא דאמה וע"י עצה של הצדיק יכולין לבא לשמחה זו ואז יומתק הדין מקודם בוא היסורין עליו... להצדיק ליתן שמחה לרגלין
[הוספות לתורות מכתב יד רבינו ז"ל]

[שמעתי מהרב וכו' יום ב' עקב תקס"ו לפ"ק]

כי איש הישראלי אם צריך לעצה

אזי ישאל עצה מבנים קטנים או מבני הצדיקים וכו'

הן בגשמי והן ברוחני

כי שם גמר העצה

ועל פיהם יהי' כל דבר שבעולם

ועל ידם נמתקו הדינים

דהנה ידוע כי מקור העצה הוא

בהחכמה המתפשט ומתהווה ע"י הדעת ונגמר ע"י הכליות

כ"ש שהכליות יועצות

כי הכליות הם כלי ההולדה להוציא מכח אל הפועל

וע"כ ישאל להצדיק בעצמו או לתלמידי הצדיקים

זולת לתלמידים של צדיקי אמת

כי האדם אינו שואל בעצה אא"כ צר לו

דהיינו כשהוא שרוי בצער ואינו יודע מה לעשות

אם כך ואם כך

ופעם הוא במקום דחוק יותר

אשר אין יכול לנטות ימין ושמאל

וכשהוא שואל בעצה להצדיק

אז הצדיק יתן לו עצה

או ישאל לבני הצדיקים כי שם נמתקה העצה

כי הדינים הם למטה ונקראים צמצומים

וזה הוא מקום צר

והצדיק נותן לו עצה

וממשיך חסד אל לאברהם להכליות היועצות

והם נקראים בני הצדיקים

כ"ש וכל בניך לימודי ה' ונאמר ה' צבאות יעץ

וממתיק לו הדין ההוא ומרחיב לו המקום צר

ואפי' מבני הצדיקים

וזהו שמובא בזוה"ק כי חסד אל היא נהירו דחכמתא

היינו שהצדיק או בני הצדיקים על ידם נגמר העצה

ונמתק הדין ומרחיבין לו המקום צר ויודע באיזה דרך להלוך

ואפי' כשנותן לו עצה ואחר כך אינה טובה העצה הזאת

אעפי"כ ישאל

כי כבר נודע כי היסורים אשר המה צמצומים גדולים ודינים

והם שורין למטה בבחי' רגלין הנקראים בחי' ארץ

כ"ש הארץ הדום רגלי

והיסורים הם התגלות אלקותו

כ"ש יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו

וארץ היינו דינא דמלכותא נוקמת ממנו נקם ברית

וזהו והארץ הדום רגלי

אך יש שני מיני המתקת היסורים

המתקה אחת קודם ביאת היסורין עליו

להמתיק הדין שלא יבוא עליו

והמתקה שניה

להגביהם ולקבלם בשמחה בכדי שלא יצאו לריק

וזה אם שואל בעצה להצדיק

ואעפי"כ באו עליו היסורים

ידע שמהשי"ת הם הייסורים

ויקבלם ויגביהם למעלה

ואם אינו שואל בעצה להצדיק

אזי יוכל להיות מאותם שכתוב בהם

אוולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו

ועיקר הגבהת היסורים לקבלם ברוב שמחה

וזהו המתקתם

כי היסורים הם טובה גדולה ומתוקים מאד

אחר אשר כבר עברו ובאו עליו

כי השי"ת מצמצם שכינתו בתוך הייסורים

כי השי"ת אוהב כל נפש ונפש מישראל

באהבה רבה ובאהבה עזה

כשבאו יסורים על נפש ישראל אזי נפש שלו אינו עריבה לו

וכאלו נטלו היסורים את נפשו

והשי"ת מצמצם א"ע בתוך היסורים האלה

ונותן לו כוח לקבל היסורים באהבה ובחיבה

כדי שיגיע לו לרוב טוב ולדבר גדול מתוק

וכן יחשוב בדעתו

כי הלא כל היסורים שלי הם כלולים ותלויים בהבלי עולם וזמניהם

אשר לע"ע הוא חסר מהם

ואין זה חשוב לכלום

אם חושב בשכלו תכלית כל הדברים האלו

מה המה ומה תכליתם

ובפרט אשר יש בהיסורים ההם התגלות אלקותו

ושהשי"ת מצמצם א"ע בהם כנ"ל

ובשביל אלקותו מקבלם בשמחה

ומגביה היסורים ממתיק הדין בבחי' רגלין

והוא כמו העלאת ריקודין

היינו ע"י שמקבלם בשמחה

אזי יבא שמחה ליסורין שלו

אשר הם שורין ברגלין

כמ"ש והארץ הדום רגלי

וכשמכניס שמחה ליסורין אזי מגביה הרגלין

וזהו ריקודין, שמעלה רגלין מתוך שמחה

היינו אעפ"י שכבר בא הדין ח"ו הוא מסלק אותו

וזהו בחי' ריקודין

היינו שהרגלין ישמעו השמחה ויקבלו בשמחה ויגביהו א"ע וירקידון

ואז יגיע להתגלות אלקותו

וזה פירוש, והי' עקב תשמעון את המשפטים האלה

כל מקום שנאמר והי' אינו אלא שמחה

היינו שבחי' עקב בחי' דין בחי' ארץ בחי' רגלין

ישמעו שמחה מאת המשפטים האלה

היינו מאת הדינים האלה מאת היסורים

ואז ע"י השמחה יזכה להיות צדיק

כי צדיק נקרא מאן דנטר ברית כמ"ש בזוה"ק

ומאן דנטר ברית זכי למלכות

ואז אין צריך לשמור א"ע בשמירת הברית

כי השי"ת ישמור אותו

כי פגם הברית ח"ו במקרה

הוא עפ"י רוב ע"י מרה שחורה

אשר נמשך מטחול לילית הרשעה מיסוד העפר

אשר שם שורש המרה שחורה

וכשמקבל היסורים בשמחה

אזי הוא תמיד בשמחה

זהו ושמר ה' אלקיך לך את הברית

היינו שהשי"ת בעצמו ינטור ברית שלו

ואת החסד שיתגלה אלקותו

שינהיר חסד אל כל היום

כמ"ש בזוה"ק כי טפת חסד מתגלה בפומא דאמה

וע"י עצה של הצדיק יכולין לבא לשמחה זו

ואז יומתק הדין מקודם בוא היסורין עליו...

להצדיק ליתן שמחה לרגלין
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רז - כָּל הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת
...רז - כל הדבורים הם בחינת גבורות כל הדבורים הם בחינת גבורות כמו שכתוב "וגבורתך ידברו" וכמו שכתוב בכתבים שהה' גבורות שבדעת בוקעין ויוצאין בהפה ונעשה מהם ה' מוצאות הפה נמצא שכל הדבורים הם בחינת גבורות וצריך להמתיקם וההמתקה הוא על ידי למוד התורה ודבורים טובים שמדברים על ידי זה ממתיקים הדבורים שהם בחינת הגבורות ודע שלפעמים יוצאין גבורות קשות רחמנא לצלן והם באים בזה העולם לגדולי הדור מחמת שיש להם דעת גדול על כן כשיוצאין, חס ושלום, גבורות קשות, באים בדעת הגדולים ושם בוקעין ויוצאין מהפה, ונעשה מהם דבורים...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מא - לִפְעָמִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַך עוֹשֶׂה מוֹפְתִים
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מא - לפעמים השם יתברך עושה מופתים לפעמים השם יתברך עושה מופתים על ידי בעלי הפוסקים בבחינת: "מפתיו ומשפטי פיהו" שעל ידי 'משפטי פיהו', שפוסק שיהיה כך, נעשה מופת כי מחמת שנתקבל לבעל פוסק וכשפוסק באסור והתר וכיוצא, מקבלין דעתו כמו כן כשפוסק באיזה ענין, מקבלין דעתו, ונעשין מופתים על ידו וזהו בחינת המופתים שמספרין מהגאונים שהיו בדורות שלפנינו
שיחות הר"ן - אות ג
...ג הפליג מאד בגדלת הבורא יתברך שמו ואי אפשר לבאר זאת בכתב ואמר: כי לגדלת הבורא יתברך אין שעור כי נעשים דברים נוראים בעולם, נפלאים ונוראים מאד ואין יודעים כלל הינו שעדין אין יודעים שום ידיעה כלל כלל לא וגם מה שמובא כי תכלית הידיעה אשר לא נדע הינו גם כן אצל כל ידיעה וידיעה הינו שאפילו כשמגיעין להתכלית של הידיעה דהינו לא נדע אף על פי כן עדין אין זה התכלית כי זה התכלית הוא רק באותה הידיעה אבל בהידיעה הגבוה ממנה עדין לא התחיל בה כלל וכן למעלה מעלה נמצא שלעולם אין יודעין כלל כלל לא ואף על פי כן אין זה...
בחירה חופשית - מתי נבין את הסוד הזה?
...חופשית - מתי נבין את הסוד הזה? שאלה: קראתי בשם רבי נחמן מברסלב, שאחרי 120 שהאדם נפטר, אח"כ הוא זוכה להבין את השכל של הידיעה והבחירה. השאלה שלי היא האם אחרי שבן אדם עוזב את הגוף, האם הוא באמת זוכה לקבל תשובה לשאלה הזאת? או שאולי רק הקב"ה עצמו יודע את התשובה וגם אחרי הפטירה גם אז האדם עדיין לא יודע את התשובה? אשמח גם לקבל מקור לכך בדברי רבני נחמן מברסלב. האם הוא אמר את זה בפירוש? או שאולי זאת המצאה... בקיצור, מהי האמת בעניין הזה? תשובה: אין שום קשר מכל סוג שהוא, בין הפטירה של האדם מהגוף, לבין הבנת...
חיי מוהר"ן - שיח - מעלת המתקרבים אליו
...אות שיח אמר, לכנס אצלי ולהתקרב אלי הוא דבר קשה מאד ואפילו בני עצמם. וכי יש יותר מקרב מבנים אפילו הם כל אימת שרוצים לכנס אצלי יש על זה כמה בלבולים ומחשבות הטורדות וכיוצא. והעקר בשעת ההתחלה. וכל זמן שנקרא התחלה אז הוא קשה מאד להתקרב וגם אחר כך נעשה מה שנעשה אך בהתחלה כל זמן שנקרא התחלה הוא דבר נמנע וקשה וכבד מאד לכנס ולהתקרב אות שיט אמר לאחד, אני אעשה מכם כתות כתות אות שכ אמר כל מי שיצית אותי ויקים כל מה שאני מצוה בודאי יהיה צדיק גדול יהיה מה שיהיה. והעקר להשליך שכל עצמו לגמרי רק כאשר יאמר הוא יקים...
שיחות הר"ן - אות נב
...הר"ן - אות נב מכל הדברים צועק כבוד השם יתברך כי מלא כל הארץ כבודו ואפילו מספורי הגויים צועק גם כן כבוד השם יתברך כמו שכתוב: "ספרו בגוים כבודו" שאפילו בספורי הגויים צועק כבוד השם יתברך כי כבודו יתברך צועק תמיד וקורא ומרמז להאדם שיקרב אליו יתברך והוא יתברך יקרב אותו ברחמים באהבה ובחבה גדולה וזה שהאדם נתלהב לפעמים בתוך תפילתו ומתחיל להתפלל בהתלהבות וחשק גדול ותפילתו שגורה ומרצה בפיו זהו אור השם יתברך בעצמו כביכול שנתלבש בו וקורא אותו לעבודתו יתברך כי זה ההתלהבות שהאדם מתלהב בתפילתו זה בחינת השם יתברך...
ספר המידות - רפואה
...רפואה חלק שני א. דע, שיש לכל עשב ועשב כח מיחד לרפאות איזהו חולאת מיחדת, וכל זה אינו למי שלא שמר אמונתו ובריתו, ולא שמר את עצמו מלעבר על "אל תהי בז לכל אדם". אבל מי שיש לו אמונה בשלמות, והוא גם כן שומר הברית ומקים "אל תהי בז לכל אדם", אין רפואתו תולה בחלקי עשבים המיחדים לחולאתו, אלא נתרפא בכל מאכל וכל משקה בבחינת "וברך את לחמך" וכו', ואין צריך להמתין עד שיתרמו לו עשבים המיחדים לרפאותו. ב. על ידי עיון עמק בסודות התורה יכול לפקד עקרות ולרפאות חולאת חזק. ג. לצרעת מזיק דברים מלוחים ורפואתו מים חיים....
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נח - בְּאֵר וְעָנָן וּמָן, כֻּלָּם חָזְרוּ בִּזְכוּת משֶׁה
...- תורה נח - באר וענן ומן, כלם חזרו בזכות משה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] איתא בזוהר בראשית: תלת נפקין מחד חד בתלת קימא חד על בין תרין תרין ינקין לחד חד יניק לכמה סטרין א. הינו כי באר וענן ומן, כלם חזרו בזכות משה כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: 'ואכחיד שלשת הרועים בירח אחד, וכי בירח אחד מתו ותרצו, כי בהסתלקותם של אהרון ומרים נסתלקו ענן ובאר, וחזרו בזכות משה וכשנסתלק משה בירח אדר, אזי נסתלקו באר וענן ומן והוי כאלו מתו כל השלש בירח אחד' וזהו: 'תלת נפקי מחד' הינו: 'באר וענן ומן', היו בשביל חד, בשביל משה...
שיחות הר"ן - אות ח
שיחות הר"ן - אות ח כשלומדין מלי דפורענותא כגון כשלומדין הלכות אבלות וכיוצא אין לעין שם הרבה כי אין צריכין להעמיק המחשבה במקומות כאלו כי המחשבה יש לה תקף גדול כמבאר במקומות אחרים ועל כן צריכין לעבר במהירות מקומות כאלו
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כז - מִי שֶׁהוּא פַּרְנַס חֹדֶשׁ אוֹ מַנְהִיג
...מי שהוא פרנס חדש או מנהיג מי שהוא פרנס חדש או מנהיג והוא מנהיג בכשרות ובישר ורואה ומסתכל להטיל המשאוי על כל אחד כראוי לו כפי מה שמעריך את כל אחד בישר להכביד על זה ולהקל על זה כראוי על ידי זה מבטל הארבע מדות רעות דהינו 'עבודה זרה' 'וגלוי עריות' 'ושפיכות דמים' 'ולשון הרע' והסוד כי הנדר שנודרין צריכין לשלם מיד והמאחר נדרו גורם אלו הארבע מדות הנ"ל כדאיתא במדרש, שלמד מיעקב שבשביל שאחר נדרו בא לידי ארבע הנ"ל 'עבודה זרה' שנאמר: "הסירו את אלקי הנכר" 'גלוי עריות' "ותצא דינה" וכו' 'שפיכות דמים' בשכם 'לשון...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2031 שניות - עכשיו 13_11_2025 השעה 16:05:07 - wesi2