גם תכף כשבא לשם לטבריה שלח אליו הרב החסיד המפרסם הגביר מורנו הרב משה זכרונו לברכה, בן הרב הקדוש המפרסם מורנו הרב מנחם מנדיל זכר צדיק לברכה וויטפסקר שרוצה להתחתן עמו והשיב רבנו זכרונו לברכה: האיך יכולים למאן בשדוך ? מן הסתם מהשם יצא הדבר שתהיה בתי בארץ הקדושה ולא דבר יותר ומיד הלך השדכן והשיב להרב רבי משה הנ"ל שרבנו זכרונו לברכה מרצה ותכף עשה סעדה גדולה והיו על הסעדה כל גדולי ארץ ישראל הן ממדינת ליטא והן ממדינת פולין, כלם כאחד גדולים וקטנים והיה להם שמחה גדולה ובתוך הסעדה דברו דברי תורה ביניהם וראש המדברים היה זה הגדול הנ"ל שרצה שרבנו יגלה לו הנקדה וכו' בתוך דבריהם נשכח מהם איזה רש"י איה אפוא מקומה ורצו להעלותה על זכרונם כי היה מכרח להם מאד לענינם ולא יכלו לזוז משם מחמת זה והיה להם לפלא כי כל אחד ואחד מהם סים בסמוך כל הש"ס ואין אחד מהם יודע מקום הרש"י הנ"ל איפה היא נשנית ורבנו היה דומם כמו שאינו יודע גם כן אך בראותו שיש להם צער גדול מזה והם הפצירו בו עד בוש נענה ואמר להם: הלא רש"י זו מקומה במסכת זבחים בדף זה על ראש העמוד וכן היה והיה להם לששון ולשמחה ונמשכה סעדה זו מזמן מנחה גדולה עד אור היום ונעשה התקשרות ביניהם אך אחר כן כשיצא רבנו משם מארץ ישראל לחוץ לארץ נפטר החתן בנו של הרב מורנו הרב רבי משה הנ"ל ורבנו זכרונו לברכה, נשתדך עם בתו שהיתה הכלה של בן הרב מורנו רבי משה הנ"ל, עם כבוד הגאון המפרסם הרב דקהלת קדש וליטשיסק ונתגלגל אחר כך מאת ה' שנסע הרב הגאון הנ"ל לארץ הקדושה, ולקח את בנו חתן רבנו זכרונו לברכה, עמו לשם כדי שילמד אצלו שם ואחר כך נסעה בת רבנו זכרונו לברכה, גם כן לשם ונתקימו דברי רבנו זכרונו לברכה שאמר שמאת השם הוא שבתו תהיה בארץ הקדושה ודבר אחד מדבריו אחור לא ישוב ריקם