... ביותר ומרחק ביותר מהשם יתברך הוא צריך רבי גדול ביותר כמו שמצינו בעת שהיו ישראל במדרגה קטנה מאד דהינו במצרים, שהיו משקעים במ"ט שערי טמאה היו צריכים רבי גדול ומלמד גדול ונורא מאד דהינו משה רבנו, עליו השלום כי ...

... ממאמרות טהורות של ישראל כנ"ל בבחינת 'יתן אמר המבשרות צבא רב' "אתה ידעת את התלאה אשר מצאתנו, וירדו אבתינו מצרים" 'אתה ידעת' דיקא כי כל הענשים על ידו ובפרט גלות מצרים שהיה על פגם הברית כידוע ועל פגם הברית חרב בא בבחינת "חרב נקמת" וכו' והוא ממנה על חרב כנ"ל "וירעו לנו המצרים ונצעק אל ה' אלקינו וישלח מלאך" פרשו חכמינו ז"ל: זה משה "ויוציאנו" כי פגם הברית הוא פגם הדעת בבחינת ...

... רק בשאר חלקי העולם. ומאלו החלקים לא דברו כלל רק מחלק אסיה כי כל המדינות שהם מדברים מהם כגון מצרים וכיוצא וכגון שמונה אלה הנ"ל כלם הם רק בחלק אסיה. רק בהתורה הקדושה מרמז הכל כי משה רבנו עליו ...

... נופלים בבחינת: "למה חרה לך ולמה נפלו פניך" וכשאין לו פני אדם, אזי מוראו סר כי נמשל כבהמות וצריו מצרים לו ועל ידי הצום והתענית הוא מתקן את פניו ומחזיר לעצמו את חכמתו, שהיא צלמו המאיר בפניו ואז הכל ...

... שנצטוינו בקרבן פסח: "ועצם לא תשברו בו" [וכתוב בזוהר: שהיו מקימין בעצמות "לכלב תשליכון אותו" וזה היה קשה מאד להמצרים עין שם] כדי שיבחינו כל אחד מישראל את עצמו, אם בריתו על תקונו כי בפסח כתיב בו: "וכל ערל ...

... הזמן למות זה בצר לך וכו' באחרית הימים ויקרא לבנו ליוסף תשובה שאר ישוב בנך הטמין חרפתי אל תקברני במצרים במצר הגרון בשעת בחינת בצר לך ואלה שמות לכו חזו מפעלות וכו' שמות פעלות מצוות שמות פרוד בין המצוות ... ופרעה הקריב. וישמע יתרו קריעת ים סוף ומלחמות עמלק קריעת ים סוף, זה ביטול הזמנים וישקף ה' אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם עמוד אש זה לילה וענן זה יום והקדוש ברוך הוא ערבבם ובטל הזמנים מלחמת עמלק ... ולהוכיח בקצור נפלא שקריעת ים סוף הוא בחינת ביטול הזמנים כי בקריעת ים סוף כתיב "וישקף ה' אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם" 'עמוד אש' זה לילה, 'וענן' זה יום והקדוש ברוך הוא ערבבם ובטל הזמנים נמצא שקריעת ...

... שהוא העקר בלוט כתיב: ההרה המלט, הינו סוחר, וממנו נולד משיח, שיבוא במהרה בימינו, אמן ישראל היה להם סימנים במצרים: "פקד פקדתי" מי שיאמר להם זה הלשון, הוא הגואל. והדבר תמוה: מאחר שידעו כל ישראל מזה, אם כן מהו ...

... ידי אמירת תהלים כנ"ל ועקר הזדככות שנים עשר שבטי יה שהם מ"ט אותיות, שהם בחינות מ"ט שערי תשובה היה במצרים שהוא בחינת מצר הגרון, שהוא בחינת תשובה עלאה ועל כן אחר שנזדככו שם במצרים וזכו לצאת משם ספרו מ"ט ימי הספירה שהם כנגד מ"ט שערי תשובה, שהם בחינת מ"ט אותיות הנ"ל וביום החמשים, ...

... שקר? רק הוא זוכה להתנתק מכל התאוות באמת ולצאת מעבדות לחירות על ידי בחינת משה, שהוציא את בני ישראל ממצרים שהם התאוות שמיצרים לאדם וכולי. כפי שהובא כאן breslev.eip.co.il/?key=33 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ד - אנכי ה' ...

... שהיא תורת ה' בעצמה [עיין לעיל סי' כ"ב אות י'] כדי שלא יוכלו הקליפות לינק משם הרבה "ועברתי בארץ מצרים, אני ולא מלאך, אני ולא השליח, אני ה' ולא" וכו' כי בארץ מצרים ששם מקום הקליפות מאד על כן שם דיקא מלבש ומסתר השם יתברך בעצמו הינו תורת ה' ממש, סתרי תורה ... פתוח נאמן פשוט' 'מאמר פתוח' זה בחינת התגלות הדעת כי הדבור הוא התגלות הדעת, כמו שכתוב: "מפיו דעת ותבונה" ובמצרים שהיה הדעת בגלות כמו שכתוב "ושמי ה' לא נודעתי להם" היה גם הדבור בגלות בבחינת: "כבד פה וכבד לשון" וכשיצאו ממצרים, שיצא הדעת מהגלות יצא ונפתח הדבור וזה בחינת 'מאמר פתוח' שנפתח הדבור ונתגלה הדעת ועל ידי התגלות הדעת, נתפשט נאמנות השם יתברך ונכר שהוא נאמן מבטיח ועושה וזה בחינת 'נאמן פשוט', שנתפשט נאמנותו כנ"ל אבל במצרים שהיה הדעת בגלות, לא נתפשט ונתגלה נאמנותו וזה שפרש רש"י: "ושמי ה' לא נודעתי להם" 'לא נכרתי במדת אמתית שלי' שעל ידי שלא נתגלה הדעת במצרים על ידי זה לא נכר נאמנותו כנ"ל כי החסד תלוי בדעת כנ"ל וזה בחינת "אנכי" י'היבא כ'תיבא נ'אמנים א'מריה ... וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'את המן אכלו ארבעים שנה והלא ארבעים שנה חסר שלשים יום אלא עוגה שהוציאו ממצרים טעמו בה טעם מן' כי באמת המן, שהוא בחינת הדעת היה ראוי שיאכלו אותו ארבעים שנה בשלמות כי ארבעים הוא בחינת בינה ודעת כנ"ל דהינו תכף שיצאו ממצרים ונתגלה הדעת היה ראוי שיאכלו המן תכף ועל זה תרצו רבותינו, זכרונם לברכה עוגה שהוציאו ממצרים, הינו המצות טעמו בהם טעם מן כי השלום תלוי בדעת וכנ"ל ומחלקת הוא הפך הדעת אך יש מחלקת שהוא ... שמים ועל כן משה הוא ראשי תבות מחלוקת שמאי הלל שהם בחינת מחלקת לשם שמים ועל כן היה גאלת מצרים על ידי משה כי עקר הגאלה על ידי הדעת כמו שכתוב "וידעתם כי ה' הוציא אתכם" וכו',: "למען ידעו" וכו' וזה בחינת עוגה, דהינו מצות שהוציאו ממצרים כי מצה היא בחינת מחלקת, כמו שכתוב: "אנשי מצתך יהיו כאין" וזהו: 'שהוציאו ממצרים', 'שהוציאו' דיקא כי במצרים שהיה הדעת בגלות בודאי לא היה מחלקת לשם שמים, כי זה תלוי בדעת כנ"ל וזה: 'עוגה שהוציאו ממצרים' הינו שהמצה, שהיא בחינת מחלקת שהוציאו ממצרים, ששם היה הדעת בגלות טעמו בהם טעם מן כי לאחר שהוציאו בחינת המחלקת מן הגלות מצרים היה בהם טעם מן, שהיא בחינת דעת גדול שהיא בחינת מחלקת לשם שמים כנ"ל וזה בחינת: "לחם מן השמים" ...