ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית   •   ליקוטי מוהר"ן חלק א   •   ליקוטי מוהר"ן חלק ב   •   סיפורי מעשיות   •   שבחי הר"ן   •   שיחות הר"ן   •   חיי מוהר"ן   •   ספר המידות   •   לימוד


נושאים בתורת ברסלב
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.

[לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]
"וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ.
אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
א. כְּתִיב: "חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבִּי"
הַיְנוּ הַחֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת שׁוֹבְרִין לִבּוֹ שֶׁל אָדָם
וְהַתִּקּוּן הוּא
עַל יְדֵי שֶׁמְּקַשֵּׁר אֶת לִבּוֹ
לְהַנְּקֻדָּה הַשַּׁיָּך לְלִבּוֹ בָּעֵת הַזּאת
וְעַל יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל הַחֶרְפָּה הַשּׁוֹרָה עַל לִבּוֹ
.
ב. כִּי הִנֵּה הַכְּלָל
שֶׁהַמֶּמְשָׁלָה בְּיַד הַצַּדִּיק לִפְעל פְּעֻלּוֹת כִּרְצוֹנוֹ
כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲזַ"ל: "צַדִּיק מוֹשֵׁל" וְכוּ' מִי מוֹשֵׁל בִּי צַדִּיק
וְזֶהוּ בְּחִינַת: "וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט"
וְהוּא שׁרֶשׁ כְּלָלִיּוּת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל
וְהֵם הָעֲנָפִים שֶׁלּוֹ הַמְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ
וְעִקַּר הַמֶּמְשָׁלָה
לְהָאִיר וּלְהִתְעוֹרֵר לִבָּם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

כמו שכתוב: "שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ"
הַיְנוּ לְהָאִיר הֶאָרַת הַצַּדִּיק
בַּעֲנָפִים הַיְנוּ בְּלֵב יִשְׂרָאֵל
וְזֶהוּ: "וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ"
ג. וּבְחִינָה הַזּאת, הַיְנוּ "וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט"
הוּא בְּחִינַת מְלָאפוּם
בְּרִית מֶרְכָּבָה לַיְסוֹד
אֲשֶׁר הוי"ה שֶׁלּוֹ בְּנִקּוּד מְלָאפוּם
כִּי הַמְּלָאפוּם הוּא הָאוֹתִיּוֹת מְלא פוּם
לְהוֹרוֹת, שֶׁכְּלֵי הַשֶּׁפַע
הַיְנוּ הַפֶּה שֶׁל הַצַּדִּיק
הוּא מָלֵא מֵאֱלקוּת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

כִּי לִכְאוֹרָה קָשֶׁה
לָמָּה אָנוּ צְרִיכִין לִתְפִילָּה
וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך יוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת

אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהַדִּבּוּר הוּא כְּלֵי הַשֶּׁפַע
שֶׁבָּהֶם מְקַבְּלִין הַשֶּׁפַע

כמו שכתוב: "וִיבָרֵך אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם"
הַיְנוּ לְפִי הַדִּבּוּר כֵּן הַשֶּׁפַע
אִם הַדִּבּוּר הַיְנוּ הַכְּלֵי הַשֶּׁפַע
הוּא בִּשְׁלֵמוּת וּבִמְלוֹאָהּ
אֲזַי יְכוֹלִין לְקַבֵּל בָּהֶם רב שֶׁפַע

וְהַדִּבּוּרִים שֶׁל הַצַּדִּיק
בְּוַדַּאי הוּא בִּשְׁלֵמוּת וּבִמְלוֹאָהּ
לָכֵן יָכוֹל לְהַמְשִׁיך הַשֶּׁפַע לְיִשְׂרָאֵל
וְעַל יְדֵי זֶה נִקְרָא בְּחִינַת מְלא פוּם
לְהוֹרוֹת שֶׁהַפֶּה שֶׁלּוֹ בִּמְלוֹאָהּ וּבִשְׁלֵמוּת
ד. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל
יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת "צַדִּיק מוֹשֵׁל"

שֶׁהוּא בְּחִינַת מְלא פוּם
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:"וְעַמֵּך כֻּלָּם צַדִּיקִים"
וזהו פירוש: "יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו"
הַיְנוּ 'מִי מוֹשֵׁל בִּי צַדִּיק'
כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל
דָּבָר יָקָר
שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה, מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ

כְּמַעֲשֵׂה דְּאַבַּיֵי וְאַבָּא אֻמָּנָא
שֶׁהֵשִׁיבוּ לוֹ לָא מָצִית לְמֶעֱבַד כְּעֻבְדָּא דְּאַבָּא אֻמָּנָא וְכוּ'
וּבְחִינָה הַזּאת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ
הוּא מַשְׁפִּיעַ וּמֵאִיר וּמְעוֹרֵר לֵב חֲבֵרוֹ
וַחֲבֵרוֹ צָרִיך לְקַבֵּל הִתְעוֹרְרוּת וּבְחִינָה הַזּאת מִמֶּנּוּ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין [תרגום: וקרא זה אל זה] .
כִּי קדֶם מַתַּן תּוֹרָה
הָיָה הַמֶּמְשָׁלָה בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
וְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה
נָתַן הַמֶּמְשָׁלָה לְיַד כָּל יִשְׂרָאֵל
כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ

כִּי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה
הֵם הִתְלַבְּשׁוּת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
כִּי רְצוֹנוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך שֶׁהַמִּצְווֹת יִהְיוּ כָּך
לְמָשָׁל מִצְוַת תְּפִילִּין
הָיָה רְצוֹנוֹ שֶׁיִּהְיֶה בְּאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת וּבַתִּים שֶׁל עוֹר וְלא שֶׁל כֶּסֶף
כִּי כֵן רְצוֹנוֹ
נִמְצָא שֶׁרְצוֹנוֹ מְלֻבָּשׁ בְּכָל הַתּוֹרָה
וְעַכְשָׁו שֶׁהַתּוֹרָה מְסוּרָה בְּיָדֵינוּ
גַּם הָרָצוֹן שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מְסוּרָה בְּיָדֵינוּ
שֶׁאָנוּ מוֹשְׁלִין כִּבְיָכוֹל, לִהְיוֹת רְצוֹנוֹ כְּפִי רְצוֹנֵנוּ

וְזֶה בְּחִינַת "יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו" כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ שֶׁדָּרְשׁוּ רַזַ"ל
"רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה' אֱלקַי", קדֶם מַתַּן תּוֹרָה
וְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה "נִפְלְאוֹתֶיך וּמַחְשְׁבוֹתֶיך אֵלֵינוּ"
הַיְנוּ שֶׁהַכּל בְּיָדֵינוּ
וְזֶהוּ "אָנכִי ה' אֱלקֶיך הַמַּעַלְך מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"
הַיְנוּ קדֶם מַתַּן תּוֹרָה
הָיָה הַכּל אָנכִי
וְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה
הַרְחֶב פִּיך וַאֲמַלְאֵהוּ
זֶה בְּחִינַת מְלָאפוּם
שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט
הַיְנוּ מִי מוֹשֵׁל בִּי
הַיְנוּ שֶׁהַשֶּׁפַע הוּא לְפִי הַרְחָבַת הַפֶּה, וּלְפִי כְּלֵי הַדִּבּוּר
כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ.
ה. וּמְלָאפוּם, הַיְנוּ בְּחִינַת: "וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט"
הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה עִם וָאו
כִּי בְּחִינַת יוֹסֵף נִמְשָׁך מֵחָכְמָה וּבִינָה
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אוֹתְך אֶת כָּל זאת, אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹך"
הַיְנוּ חָכְמָה וּבִינָה
וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה "וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט"
וְחָכְמָה, הִיא בְּחִינַת נְקֻדָּה
הַיְנוּ יוּד
מַעְיָן

וּבִינָה, הוּא נַחַל הַנִּמְשָׁך מִן הַמַּעְיָן
וְעַל שֵׁם הַמַּשְׁכוּת, הוּא וָאו
נִקְרָא נַחַל הַנִּמְשָׁך מִן הַמַּעְיָן
שֶׁהוּא יוּד

ו. וּבְחִינַת מְלָאפוּם יֵשׁ בִּכְלָלוּת וּבִפְרָטוּת
כִּי עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עִם הַלּוּחוֹת
הוּא בְּחִינַת מְלָאפוּם שֶׁהוּא יוּד
וְהַלּוּחוֹת הֵם וָאו
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל
וְהַלּוּחוֹת אָרְכָּן שִׁשָּׁה וְרָחְבָּן שִׁשָּׁה
וְהַתּוֹרָה עִם הָעוֹלָם גַּם כֵּן יוּד וּוָאו
כִּי הַתּוֹרָה הִיא יוּד
שֶׁנִּקְרֵאת: "רֵאשִׁית חָכְמָה"
וְהָעוֹלָם הוּא וָאו
שֶׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה

וְצַדִּיק עִם יִשְׂרָאֵל
הֵם גַּם כֵּן יוּד וָאו

כִּי צַדִּיק הוּא יוּד
כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם נִקְרָאִים חַכְמֵי הָעֵדָה
וישראל הם בחינת ואו
שהם תמכי אוריתא
ונקראים ווי העמודים.
וְאֵצֶל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּפְנֵי עַצְמוֹ
יֵשׁ גַּם כֵּן בְּחִינַת יוּד וָאו

יוד על שם הפה
כמו שכתוב "פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת"
וָאו, עַל שֵׁם "וְהָגוּת לִבִּי תְּבוּנוֹת"
שֶׁהוּא בְּחִינַת לוּחוֹת, שֶׁהֵם וָאו כַּנַּ"ל
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָשְׁרֵם עַל גַּרְגְּרוֹתֶיך כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּך"
ז. וּכְשֶׁהַלֵּב, הַיְנוּ בְּחִינַת וָאו, בְּחִינַת לוּחוֹת
הוּא מְשֻׁקָּע בְּאַהֲבוֹת רָעוֹת
הַיְנוּ חֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת, הַנִּקְרָא עָרְלַת לֵב

אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת שִׁבְרֵי לוּחוֹת
וְחֶרְפָּה הוּא בְּחִינַת עָרְלָה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לא נוּכַל לָתֵת אֶת אֲחוֹתֵנוּ לְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה כִּי חֶרְפָּה הִיא לָנוּ"
וְהוּא בְּחִינַת אַהֲבָה נְפוּלָה וּשְׁבוּרָה
כִּי יָדוּעַ שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע וְהַקְּלִיפּוֹת
נִתְהַוִּים מִן שְׁבִירַת כֵּלִים
.
כִּי שְׁבִירַת כְּלֵי הַחֶסֶד
נָפְלוּ אֶל בִּינָה דִּבְרִיאָה
הַיְנוּ בִּינָה לִבָּא
וְהָאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת
שֶׁהוּא בְּחִינַת: "צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם"
נִמְצָא שֶׁאַהֲבוֹת רָעוֹת
בָּאִים מִשְּׁבִירַת כְּלֵי הַחֶסֶד

וְזֶה שֶׁתִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס: "כִּי חֶרְפָּה הִיא לָנוּ"
'אֲרֵי חִסוּדָא הִיא לָנָא'
כִּי הַחֶרְפָּה
הַיְנוּ עָרְלַת לֵב
הַיְנוּ אֲהָבוֹת רָעוֹת
נַעֲשֶׂה מִשְּׁבִירַת כְּלֵי הַחֶסֶד

כִּי זֶה נִרְאֶה בְּחוּשׁ
שֶׁ "עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה"
אֲפִילּוּ אִם אֶחָד פּוֹשֵׁעַ נֶגֶד חֲבֵרוֹ
אֲזַי אֵינוֹ מְחָרְפֵהוּ
כִּי הָאַהֲבָה מְכַסָּה עַל כָּל פְּשָׁעִים
וּכְשֶׁמִּתְקַלְקֵל בְּרִית הָאַהֲבָה בֵּינֵיהֶם
הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁבִירַת כְּלֵי הַחֶסֶד
אֲזַי מְחָרְפֵהוּ
כִּי הַחֶרְפָּה הוּא מִשְּׁבִירַת כְּלֵי הַחֶסֶד
כַּנַּ"ל
וּכְשֶׁהַלֵּב הוּא מְשֻׁקָּע בְּחֶרְפָּה, הַיְנוּ בְּעָרְלַת לֵב
בְּחִינַת שִׁבְרֵי לוּחוֹת, הַיְנוּ "חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבִּי"
וּכְשֶׁמְּקַשֵּׁר הַלֵּב, הַיְנוּ בְּחִינַת וָאו כַּנַּ"ל
לְהַיּוּד, הַיְנוּ נְקֻדָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק
שֶׁשָּׁם הָאוֹר הָאַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה שׁוֹרֶה
כִּי אוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת
אֲזַי נִתְבַּטֵּל הָאַהֲבוֹת רָעוֹת
הַיְנוּ הַחֲרָפוֹת הַיְנוּ עָרְלַת לֵב
כִּי הַצַּדִּיק שֶׁהוּא נְקֻדָּה
שֶׁשָּׁם שׁוֹרָה הָאַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה
יָאִיר לְהַוָּאו שֶׁהוּא בְּחִינַת לֵב
וְנִתְבַּטֵּל הַחֶרְפָּה, הַיְנוּ עָרְלַת לֵב
כִּי עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה
כִּי שָׁם שׁוֹרָה אַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה
וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חַזַ"ל
בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא לְהוֹצִיא כְּהֻנָּה מִשֵּׁם.
וּבִשְׁבִיל שֶׁהִקְדִּים בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְבִרְכַּת הַמָּקוֹם
נְטָלָהּ מִשֵּׁם וּנְתָנָהּ לְאַבְרָהָם
שֶׁנֶּאֱמַר: "אַתָּה כהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק"
וְזֶהוּ כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא נָתַן הַכְּהֻנָּה לְפִינְחָס
אָמַר: "הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם"
כִּי הַכְּהֻנָּה הִיא בְּחִינַת אַהֲבָה
הוּא אַבְרָהָם
שׁוֹרָה בִּמְקוֹם בְּרִית שָׁלוֹם
הַיְנוּ צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם

ח. נִמְצָא שֶׁצָּרִיך כָּל אֶחָד לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ
כְּדֵי שֶׁיָּאִיר בְּחִינַת נְקֻדָּה
בְּחִינַת: "פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת"
לְהַוָּאו
שֶׁהוּא בְּחִינַת: "וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת"
וְעַל יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל עָרְלַת לִבּוֹ
הַיְנוּ חֲרָפוֹת
הַיְנוּ אֲהָבוֹת רָעוֹת
.
וְגַם צָרִיך כָּל אָדָם לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם
כְּדֵי לְקַבֵּל הִתְעוֹרְרוּת בְּלִבּוֹ
מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁיֵּשׁ בַּחֲבֵרוֹ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין"
כִּי בְּזֶה הַבְּחִינָה שֶׁיֵּשׁ בַּחֲבֵרוֹ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ
זאת הַבְּחִינָה הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה
וְשָׁם בְּהַנְּקֻדָּה הַזּאת
שׁוֹרָה הָאַהֲבָה הַנִּקְרָא כּהֵן
וְהַנְּקֻדָּה הַזּאת
הוּא בְּחִינַת צַדִּיק לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ
וְהַנְּקֻדָּה הַזּאת
מֵאִיר לְלֵב חֲבֵרוֹ, הַנִּקְרָא וָאו
וְכָל הַנְּקֻדּוֹת הַלָּלוּ
הַיְנוּ הַנְּקֻדָּה הַנִּקְרָא פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת
וְגַם הַנְּקֻדָּה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ
הֵם עֲנָפִים לְהַצַּדִּיק
שֶׁהוּא נְקֻדָּה כְּלָלִיּוּת שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל

שהכל צריכין לְקַבֵּל מִתְּחִלָּה מֵהַצַּדִּיק
וְאַחַר כָּך יְקַבְּלוּ דֵּין מִן דֵּין
וְכָל אֶחָד יְקַבֵּל מִנֵּהּ וּבֵהּ
וְעַל יְדֵי שְׁלשָׁה בְּחִינוֹת אֵלּוּ
נִתְבַּטֵּל הַחֲרָפוֹת
הַיְנוּ עָרְלַת לֵב
הַיְנוּ אַהֲבוֹת רָעוֹת
וְזֶהוּ: "עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה"
כִּי שָׁם שׁוֹרָה אַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה
וְזֶהוּ כְּשֶׁנּוֹלַד יוֹסֵף הַצַּדִּיק
אָמְרָה רָחֵל: "אָסַף אֱלהִים אֶת חֶרְפָּתִי"
כִּי כְּשֶׁנִּתְגַּלָּה הַנְּקֻדָּה שֶׁשָּׁם אַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה
אֲזַי נִתְבַּטֵּל הַחֲרָפוֹת
הַיְנוּ עָרְלַת לֵב
הַיְנוּ אַהֲבוֹת רָעוֹת
וְזֶה שֶׁכָּתוּב אֵצֶל יוֹסֵף: "כִּי פִּי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם"
וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'כְּפִי כֵּן לִבִּי'
הַיְנוּ שֶׁהֵאִיר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ
בַּוָּאו שֶׁלּוֹ
שֶׁהֵאִיר פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת
בְּהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת
וכתיב בו: "וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם"
פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'דְּבָרִים הַמִּתְיַשְּׁבִין עַל הַלֵּב'
הַיְנוּ שֶׁהֵאִיר הַנְּקֻדָּה כְּלָלִיּוּת שֶׁלּוֹ
בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל
נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת אֵלּוּ
הַיְנוּ הִתְקַשְּׁרוּת הַצַּדִּיקִים
וְהֵם יָאִירוּ בּוֹ
כִּי הֵם הַנְּקֻדָּה כְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל
וִיעוֹרְרוּ אֶת לִבּוֹ
וְגַם עַל יְדֵי שֶׁיְּדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ
יָכוֹל גַּם כֵּן כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהָאִיר וּלְעוֹרֵר לֵב חֲבֵרוֹ
וְגַם עַל יְדֵי עַצְמוֹ
שֶׁמְּדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ
יָכוֹל גַּם כֵּן לְעוֹרֵר אֶת לְבָבוֹ
עַל יְדֵי פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת
וְיָסִיר מִמֶּנּוּ עָרְלַת לֵב
וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ: "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כּהֲנִים"
הַיְנוּ בְּחִינַת אַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה כַּנַּ"ל
"וְגוֹי קָדוֹשׁ", הַיְנוּ קדֶשׁ
שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה
וּוָאו הוּא בְּחִינַת לֵב כַּנַּ"ל.
עַל יְדֵי מַה תָּבוֹא לִבְחִינַת אַהֲבָה
וְלִבְחִינַת קדֶשׁ וָאו
עַל יְדֵי אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
כִּי משֶׁה הוּא נְקֻדָּה כְּלָלִיּוּת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל
שֶׁבַּתְּחִלָּה צְרִיכִין הַכּל לְקַבֵּל מֵהַנְּקֻדָּה כְּלָלִיּוּת
וְאַחַר כָּך צָרִיך כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהָאִיר בַּחֲבֵרוֹ מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ
וְגַם יוּכַל לְהָאִיר מִנֵּהּ וּבֵהּ

מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁבּוֹ, שֶׁהוּא "פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת"
לְהַוָּאו, שֶׁהוּא "וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת"
וְאָז נִקְרָא גּוֹי קָדוֹשׁ
הַיְנוּ קדֶשׁ וָאו
שֶׁהַנְּקֻדָּה מֵאִיר לְהַוָּאו
וְעַל יְדֵי זֶה, "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כּהֲנִים"
הַיְנוּ אַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה
כִּי כְּשֶׁתְּקַבֵּל מִן כָּל הַנְּקֻדּוֹת הַלָּלוּ
הֵן מִנֵּהּ וּבֵהּ
וְהֵן מֵהַנְּקֻדּוֹת שֶׁבְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל
הֵן מִנְּקֻדָּה כְּלָלִיּוּת
שֶׁשָּׁם אֵצֶל כָּל הַנְּקֻדּוֹת שׁוֹרָה אַהֲבָה קְדוֹשָׁה
הַנִּקְרָא כּהֵן
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם"
וְהַנְּקֻדָּה הוּא בְּרִית שָׁלוֹם
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּ"עֵץ חַיִּים": שֶׁהָאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת.
[וּכְשֶׁמְּדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם
מְקַבֵּל הַנְּקֻדָּה שֶׁבְּלֵב חֲבֵרוֹ בְּלִי לְבוּשׁ
וְלִפְעָמִים מְקַבֵּל הַנְּקֻדָּה מֵחֲבֵרוֹ
עַל יְדֵי דְּבָרִים אֲחֵרִים שֶׁמְּסַפֵּר עִמּוֹ
כִּי יֵשׁ לִפְעָמִים שֶׁיְּכוֹלִין לְקַבֵּל אוֹר וְהִתְעוֹרְרוּת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁל חֲבֵרוֹ
עַל יְדֵי שִׂיחַת חֻלִּין שֶׁמְּדַבְּרִין עִמּוֹ
וְאָז מְקַבְּלִין אוֹר הַנְּקֻדָּה עַל יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּת
כִּי לִפְעָמִים צְרִיכָה הַנְּקֻדָּה לְהִתְלַבֵּשׁ
וְהִיא מִתְלַבֶּשֶׁת בְּדִבּוּרִים אֵלּוּ
וְהוּא מְקַבֵּל מִמֶּנָּה
]



תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך ועוד...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כט
...הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כט וזה האיש שבזה אותו מאד בסטנבול נפטר מיד בביאתו לביתו ושאל האיש הנ"ל שהיה עמו את רבנו זכרונו לברכה הלא כתיב גם ענוש לצדיק לא טוב ? והשיב לו משל על זה. שהיה מלך אחד, ואהב אחד מבני השררות וחבב אותו וקרבו בכל מיני אהבה וחבוב ואחר כך כשהגדיל, העז נגד המלך ואמר המלך. תדע, שאף על פי שאני אוהב אותך מאד אף על פי כן אי אפשר לי לעבר על דת ומשפט המלכות ומשפטך חרוץ למיתה ותכף צוה המלך לסגרו בכבלי ברזל ונתנו בבית הסהר והתחיל זה הבן... לחץ להמשך...
מהי תכלית הבריאה? להחזיר את הבריאה ללפני הבריאה?
...את הבריאה ללפני הבריאה? שאלה: אחד מהרעיונות שחוזרים על עצמם, הוא שהתכלית היא להחזיר את הבריאה למצב שבו היא היתה לפני הבריאה. אפילו המושג חזרה בתשובה הוסבר בצורה הזאת, שהוא להחזיר את הדבר לשורש שלו שהוא בעצמם לפני הבריאה. ויש כאן כמה שאלות. 1 - מה הפשט של להחזיר את הבריאה למצב של לפני הבריאה? מה זה אומר פרקטית? ו2 - שזאת השאלה החשובה יותר, מדוע בעצם להחזיר את הבריאה ללפני הבריאה, הרי הבורא ברא את הבריאה כדי שתהיה בריאה! הלא כן?! ז"א מאיפה צץ הרעיון... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות קעט - גדולות נוראות השגתו
...הוא עומד עכשו על מדרגה כזו שאי אפשר להשיג יותר בשום אפן כל זמן שמלבשין בהגוף ואמר שמתגעגע מאד מאד להפשיט גופו כי אי אפשר לו לעמד על מדרגה אחת בשום אפן כי כל ימי חייו מעולם לא עמד על מדרגה אחת אפילו כשהגיע לאיזה מדרגה עליונה שיהיה אפילו לתכלית המעלה אף על פי כן היה מחפש יותר עד שהגיע למדרגה גבוהה יותר ויותר וכן היה תמיד כל ימי חייו כמבאר במקום אחר ולבסוף הגיע למדרגה גבוהה כזו שאי אפשר בתוך הגוף להשיג יותר בשום אפן ועל כן היה מכרח להסתלק ואמר בזו הלשון:... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - ע"י צדקה מקררין חמימות תאוות ממון
...ממון [הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] [זאת התורה נדפסה בסגנון אחר קצת בסי' י"ג וגם שם הוא לשון רבינו ז"ל כפי מה ששמעתי מפיו הק' בלה"ק שהי' יושב על ספרו הנכתב ואמר לי מלה במלה בלה"ק אפס איזה דברים מעוטים אמר לי בלשון אשכנז ואני כתבתים בלה"ק וזאת התורה שמצאתי עתה היא כתיבת ידו בעצמו ויש ביניהם קצת שינויים וכנ"ל ע"כ העתקתיהו וזהו] איתא בזוהר רוחא נחית לשכך חימום הלב זה בחי' צדקה שהוא רוח נדיבה ע"י מקררין חמימות תאוות ממון וזה בחי' יבצור רוח נגידים שהרוח... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות קפא - גדולות נוראות השגתו
...- גדולות נוראות השגתו שמעתי בשמו שאמר בזו הלשון אני יודע חכמות שאם הייתי מתחיל לגלות מעט מהחכמות שאני יודע היו יכולים לחיות על ידי התענוג של השגת החכמות האלו לבד בלי שום אכילה ושתיה והיה כל העולם בטלים בכלות הנפש לשמע חכמתי והיו בני אדם יוצאים מחיותם מעצם הפלגת מתיקת נעימת עריבת החכמות שהייתי מגלה אך איני יכול לגלותם לבני אדם כי תמיד כשאני מתחיל לדבר עם אחד אני חפץ לשמע ולקבל ממנו דברים עליונים ומחמת זה הוא אינו יכול לגלות חכמתו הגדולה והמפלגת מאד... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות קלא - שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים וְעִנְיָנִים שֶׁהָיָה בְּכָל תּוֹרָה וּמַעֲשֶׂה
...בכל תורה ומעשה כשכתבתי לפניו התורה ואלה המשפטים [סימן י' חלק ראשון מלקוטי מוהר"ו] המתחלת: כשיש דינים חס ושלום, על ישראל, על ידי רקודין והמחאת כף נעשה המתקת הדינים וכו' אמר לי: כך אמרתי שעכשו נשמע גזרות חס ושלום, על ישראל והנה הולכים וממשמשים לבוא ימי הפורים האלה [כי התורה הזאת נאמרה סמוך לפורים] ויהיו ישראל מרקדים וימחאו כף ועל ידי זה ימתיקו הדינים וחזר וכפל דבריו ואמר בפה מלא: כך אמרתי וכונתו היתה להעיר לבבנו שנדע ונבין שכל דברי תורתו הקדושה אף... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות כ
...לבו ולהשיח את אשר עם לבבו לפני השם יתברך כמבאר אצלנו כמה פעמים אבל כשיש לו עצבות חס ושלום, קשה לו להתבודד ולפרש שיחתו ועין במקום אחר [לקמן ע"ד] כמה האדם צריך להתחזק להיות שמח תמיד וביותר בשעת התפילה ושצריכין להכריח עצמו בכל כחותיו לזכות לשמחה ואמר כי לזכות לשמחה זה קשה וכבד להאדם לזכות לזה יותר משאר כל העבודות ענה ואמר: כפי הנראה שאי אפשר לבוא לשמחה כי אם על ידי עניני שטות, לעשות עצמו כשוטה ולעשות עניני צחוק ושטות וכו' כמבאר במקום אחר ורק על ידי... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות קעג - גדולות נוראות השגתו
...שמעון בעת שבא מעבר לגרעניץ [מעבר לגבול] שנתרחק לשם איזה שנים ולא ראה את רבנו זכרונו לברכה, ערך שלש שנים ויותר מחמת המעשה שהיה במעדוועדווקע שהקפיד עליו רבנו זכרונו לברכה וכו' ואיני בקי במעשה הזאת היטב ומחמת זה אמר רבנו פעם אחת. אני רוצה לשלחך מעבר לנהר דאן וסיבב השם יתברך סיבות שבסמוך מאד נתגלגל הדבר שנסע רבי שמעון לשם לסביבות נהר דאן הנ"ל שהוא רחוק בערך מאה פרסאות ויותר ממעדוועדווקע כי שם עקר מדינת רוסיא כידוע ויהודים אינם נמצאים שם כי אם אחד מאלף... לחץ להמשך...
האם הגעתי לתכלית ומה היא ידיעה שלמה?
...לכם אשמח לדעת כיצד יכול האדם לדעת שהוא הגיע אל התכלית שלו? האם יש דרך לדעת בוודאות מוחלטת האם האדם כבר הגיע לתכלית שלו? איך אפשר לדעת את הדבר הזה? אולי אני רק מטעה את עצמי? תודה תשובה: קיימת דרך פשוטה לדעת אם הגעת לתכלית, והיא על ידי זה שהספק של האם הגעת לתכלית יעלם. ז"א כל זמן שיש ספק כלשהו האם הגעת לתכלית, הרי שלא הגעת לתכלית. אתה שבע, רק כאשר אתה לא רעב. אם יש לאדם שאלה כלשהי בנושא כלשהו, כגון לדוגמא השאלות שבאות מהחלל הפנוי, הרי שהוא לא הגיע... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות פב
שיחות הר"ן - אות פב "בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע אויבי עלי" בזה שאויבים שלי אינם רעים כי צדיקים חולקים עלי בזאת ידעתי כי חפצת בי... לחץ להמשך...
עבור לדף > 1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן




האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב

© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים, ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.

דף זה הופיע ב 0.0469 שניות - עכשיו 26_02_2020 השעה 11:00:34 - wesi2