ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ספר המידות - דעת
חלק א' א. פעמים הקדוש ברוך הוא מביא על האדם דברים, כדי שיבין מהדברים רחמנותו ואלקותו יתברך. ב. מי שמחו מבלבל, יהיה רגיל בתפילת חבקוק הנביא. ג. גם למוד ש"ך [שפתי כהן] סגלה לזה גם אכילת חטים. ד. מזונותיו של אדם מולידין טבע באדם לפי טבעם. ה. טעם דגן מביא דעת לאדם. ו. חמרא וריחני פקחין. ז. על ידי המחלקת אין הדעת מישבת. ח. אדם מצטער מדבר, הנראה לעינים יותר מהצער, שמצער מהידיעה. ט. העוסק בתורה ובגמילות חסדים, זוכה להבנה. י. על ידי פת שחרית נתחכם. יא. הקדוש ברוך הוא משרה נבואתו על נביא של שליחות בהפסק, אפילו אינו חכם. יב. החכמים יכולים להשיג בחכמה דברים הרבה שאין בשכל הטבע להשיג. יג. הרוצה להחכים ידרים. יד. כשאדם רוצה לידע איך להתנהג באיזה דבר, יפתח ספר ויבין איך להתנהג. טו. שמן זית מפקח הלב. טז. מי שהולך בתמימות, נעשה משכיל. יז. מי שיש לו אמונה, זוכה אחר כך לעבד את השם בדעת גדול. יח. על ידי יראה תזכה לדעת. יט. על ידי הכרת צדיקים תזכה לבינה ודעת. כ. מי שהוא הצנע לכת מחשבותיו צלולים. כא. מה שרואה עין, יותר נקל להבין אותו הדבר. כב. מי שישמר את עצמו מבשולי עכו"ם ומנסך, זוכה לחכמה ומבין בכל ספר. כג. מי שיש לו גאוה, לא יזכה להבין ממשלת השם יתברך על הכל. כד. כשאין אתה עושה חסד, על ידי זה אין לך דעת. כה. כשאתה עושה שום הזק, ידיע להוי לך שפגמת בדעת. כו. מי שנתגלה לו איזהו שכל, בידוע שיתרומם במהרה איזהו התרוממות. כז. כשעושה תשובה בכל לב, הקדוש ברוך הוא נותן לבו לדעת תאוותו ורצונו. כח. מי שלא תקן עוונותיו, אינו יכול לידע את הקדוש ברוך הוא. כט. על ידי אמת תזכה לדעת דרך השם. ל. גם על ידי הכנסת אורחים. לא. כשתעשה חסד של אמת עם צדיקים, תזכה לדעת, שכל הדרכים הן תפילה הן אכילה הן שאר תענוגים כלם הם דרך השם. לב. על ידי רנה של שמחה תהיה בר דעת. לג. מי שמשלמין לו רעה תחת טובה, הקדוש ברוך הוא מרחם עליו ונותן לו שכל גדול בעבודת הבורא. לד. לפי הגדלת מעשים טובים של אדם כן הקדוש ברוך הוא מעמיק מחשבותיו של אדם, הינו שנותן לו מח גדול. חלק שני א. דע, כי לכל העולמות ולכל נברא יש לו קומה מיחדת ובנין מיחד. למשל מין האריה קומתו נבדל ממין הצאן הן בכחו והן בבנין איבריו, [והן בקולו] וכן במין האריה [בעצמו] יש הבדל בין כל אחד ואחד, וכן בכל הנבראים ההבדלים הן כלם רמוזים בתמונת האותיות ובצרופיהם. והזוכה להבין את התורה, יוכל להבין רמיזות כל ההבדלים שבין כל הנבראים וגם ידע התאחדותם, הינו ראשיתם ותכליתם כי בראשית ובתכלית הם באחדות בלי הבדל. ב. דע, לפי גדל ידיעת התורה וטבעי העולם כן נמסר ונשתעבד העולם תחתיו. ולפיכך היו נכנעים האריות תחת דניאל, כי דניאל היה חכם גדול, וכל רז לא אניס לה, והיה יודע טבע האריה, והטבע מתנהגת בידיעת התורה, והיא תחת יד הידיעה. [אמר המעתיק: שמעתי מפי מורנו ורבנו הרב רבי נתן, זכר צדיק לברכה, שזה האות ב' שיך לאות א' הקדום לו, למה שמבאר שם: "והזוכה להבין את התורה יוכל להבין רמיזות כל ההבדלים וכו', שזה הוא בחינת כל טבעי העולם", ועל זה סובב הולך סימן ב': "דע, לפי גדל ידיעת התורה וטבעי העולם", הינו כפי שזוכה להבין צרופי אותיות התורה, כי כפי גדל הבנתו באותיות התורה ובצרופיהם וכו' כמו כן גדולה ידיעתו בטבעי העולם והבן. ועין בלקוטי הלכות "יורה דעה" הלכות מילה הלכה ה' אות כ"ג ואות כ"ד משם עד גמר ההלכה, עין שם באור נפלא בזה, וינעם לך לעד. והאמת, שמי שמביט בעין טובה, בעין אמתי, בלב ישר, אין קשה לו כלל, אדרבא, רואה מזה נפלאות גדלת השם וצדיקיו האמתיים. ולהמתנגדים הדוברים על צדיק עתק, המביטים מעקרא בספריו הקדושים ברע עין לחפש ולבקש עלילה, לא יספיק שום באור. כי אחר כל הדברים והאמת האלה יחפש ויבקש תואנה ועלילה, לדבר על הצדיק הנ"ל ותלמידיו, זכותם יגן עלינו, עתק בגאוה ובוז, אך אף על פי כן לא יכלתי להתאפק מלהציג מה ששמעתי מעט בזה, וקשטא קאי, ועד ארגיעה לשון שקר ואמת ה' לעולם, ויצילנו מחרב פיפיות, כאשר עד הנה עזרונו רחמיו יתברך, כן אל יעזבנו לנצח, אמן כן יהי רצון. ועין גם כן בלקוטי א' סימן יט בהתורה "תפילה לחבקוק" ותבין קצת ועין שם גם כן סימן יז]. ג. על ידי ההשגה שהאדם משיג, שהקדוש ברוך הוא הוא אחד ואין שני לו, על ידי זה מכריח את מלאכי מרום, שיגלמו בגלם ולילך בשליחותו. ד. כשבא לאדם הרהורי עבודה זרה והוא מבטל אותם במחשבת אמונתו, אזי נעשה מהרהוריו בחינת טל של ברכה. גם על ידי זה המח שלו נתקים ואין נתבלבל לעולם, אפילו כשנתיגע המח, על ידי שמשוטט באיזה עיון עמק, אזי הקדוש ברוך הוא מזמין לו מחשבות הנותנים ניחא למחו. ה. על ידי מפרנסי עניים נצולין המון עם מן המגפה בזכותם, גם בזכותם מחין דגדלות קודמין למחין דקטנות. ו. אפילו בהוללות וסכלות יש חכמה. ז. הקול היוצא מבר דעת שבקדשה מסגל ליראה. ח. על ידי בלבול הדעת נתקלקל היראה. גם על ידי בלבול הדעת ממשלתו נופלת. ט. חכמי הדור הם כנפי הדור, לפי חכמתם כן התקרבות הדור והשגתם או להפך, הינו התרחקות, חס ושלום, מהשם יתברך. ולעתיד לא יצטרכו להשיג אלקותו על ידי חכמות, כי יקים בנו: "ולא יכנף עוד מורך" וכו'. י. מי שרוצה להעמיק ולעין בשכלו באיזה ענין, צריך לקשר את שכלו לבית המקדש. וסימן לדבר: "אשא דעי למרחוק" "וירא את המקום מרחוק". יא. על ידי אמונה נתישב הדעת. יב. על ידי גרים נתוסף הדעת בעולם. יג. אפילו הנביאים אינם יודעים אלא מה שהקדוש ברוך הוא מגלה להם. יד. מי שהוא גבור, אין בו כל כך דעת. טו. הפסיעה גסה מבלבלת את המחשבה מלעין. טז. על ידי גנבה מפסיד את הדעת. יז. כשעביות של זה בא לתוך מחשבת חברו ועביות של חברו לתוך מחשבתו של זה, מזה נעשה תקרת העולם.
חלק א'

א. פְּעָמִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא עַל הָאָדָם דְּבָרִים, כְּדֵי שֶׁיָּבִין מֵהַדְּבָרִים רַחֲמָנוּתוֹ וֶאֱלקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ.

ב. מִי שֶׁמּחוֹ מְבֻלְבָּל, יִהְיֶה רָגִיל בִּתְפִילַּת חֲבַקּוּק הַנָּבִיא.

ג. גַּם לִמּוּד שַׁ"ךְ [שִׂפְתֵי כהֵן] סְגֻלָּה לָזֶה גַּם אֲכִילַת חִטִּים.

ד. מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם מוֹלִידִין טֶבַע בָּאָדָם לְפִי טִבְעָם.

ה. טַעַם דָּגָן מֵבִיא דַּעַת לָאָדָם.

ו. חַמְרָא וְרֵיחָנִי פָּקְחִין.

ז. עַל יְדֵי הַמַּחֲלקֶת אֵין הַדַּעַת מְיֻשֶּׁבֶת.

ח. אָדָם מִצְטַעֵר מִדָּבָר, הַנִּרְאֶה לָעֵינַיִם יוֹתֵר מֵהַצַּעַר, שֶׁמְּצַעֵר מֵהַיְדִיעָה.

ט. הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים, זוֹכֶה לַהֲבָנָה.

י. עַל יְדֵי פַּת שַׁחֲרִית נִתְחַכֵּם.

יא. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה נְבוּאָתוֹ עַל נָבִיא שֶׁל שְׁלִיחוּת בְּהֶפְסֵק, אֲפִילּוּ אֵינוֹ חָכָם.

יב. הַחֲכָמִים יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג בְּחָכְמָה דְּבָרִים הַרְבֵּה שֶׁאֵין בְּשֵׂכֶל הַטֶּבַע לְהַשִּׂיג.

יג. הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים.

יד. כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּאֵיזֶה דָּבָר, יִפְתַּח סֵפֶר וְיָבִין אֵיךְ לְהִתְנַהֵג.

טו. שֶׁמֶן זַיִת מְפַקֵּחַ הַלֵּב.

טז. מִי שֶׁהוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת, נַעֲשֲׂה מַשְׂכִּיל.

יז. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה, זוֹכֶה אַחַר כָּךְ לַעֲבד אֶת הַשֵּׁם בְּדַעַת גָּדוֹל.

יח. עַל יְדֵי יִרְאָה תִּזְכֶּה לְדַעַת.

יט. עַל יְדֵי הַכָּרַת צַדִּיקִים תִּזְכֶּה לְבִינָה וָדַעַת.

כ. מִי שֶׁהוּא הַצְנֵעַ לֶכֶת מַחְשְׁבוֹתָיו צְלוּלִים.

כא. מַה שֶּׁרוֹאָה עַיִן, יוֹתֵר נָקֵל לְהָבִין אוֹתוֹ הַדָּבָר.

כב. מִי שֶׁיִּשְׁמר אֶת עַצְמוֹ מִבִּשּׁוּלֵי עַכּוּ"ם וּמִנֶּסֶךְ, זוֹכֶה לְחָכְמָה וּמֵבִין בְּכָל סֵפֶר.

כג. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּאֲוָה, לא יִזְכֶּה לְהָבִין מֶמְשֶׁלֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הַכּל.

כד. כְּשֶׁאֵין אַתָּה עוֹשֶׂה חֶסֶד, עַל יְדֵי זֶה אֵין לְךָ דַּעַת.

כה. כְּשֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה שׁוּם הֶזֵּק, יְדִיעַ לֶהֱוֵי לָךְ שֶׁפָּגַמְתָּ בַּדַּעַת.

כו. מִי שֶׁנִּתְגַּלָּה לוֹ אֵיזֶהוּ שֵׂכֶל, בְּיָדוּעַ שֶׁיִּתְרוֹמֵם בִּמְהֵרָה אֵיזֶהוּ הִתְרוֹמְמוּת.

כז. כְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בְּכָל לֵב, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לִבּוֹ לָדַעַת תַּאֲוָותוֹ וּרְצוֹנוֹ.

כח. מִי שֶׁלּא תִּקֵּן עֲווֹנוֹתָיו, אֵינוֹ יָכוֹל לֵידַע אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

כט. עַל יְדֵי אֱמֶת תִּזְכֶּה לָדַעַת דֶּרֶךְ הַשֵּׁם.

ל. גַּם עַל יְדֵי הַכְנָסַת אוֹרְחִים.

לא. כְּשֶׁתַּעֲשֶׂה חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת עִם צַדִּיקִים, תִּזְכֶּה לָדַעַת, שֶׁכָּל הַדְּרָכִים הֵן תְּפִילָּה הֵן אֲכִילָה הֵן שְׁאָר תַּעֲנוּגִים כֻּלָּם הֵם דֶּרֶךְ הַשֵּׁם.

לב. עַל יְדֵי רִנָּה שֶׁל שִׂמְחָה תִּהְיֶה בַּר דַּעַת.

לג. מִי שֶׁמְּשַׁלְּמִין לוֹ רָעָה תַּחַת טוֹבָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַחֵם עָלָיו וְנוֹתֵן לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא.

לד. לְפִי הַגְדָּלַת מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל אָדָם כֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲמִיק מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל אָדָם, הַיְנוּ שֶׁנּוֹתֵן לוֹ מחַ גָּדוֹל.

חלק שני

א. דַּע, כִּי לְכָל הָעוֹלָמוֹת וּלְכָל נִבְרָא יֵשׁ לוֹ קוֹמָה מְיֻחֶדֶת וּבִנְיָן מְיֻחָד. לְמָשָׁל מִין הָאַרְיֵה קוֹמָתוֹ נִבְדָּל מִמִּין הַצּאן הֵן בְּכחוֹ וְהֵן בְּבִנְיַן אֵיבָרָיו, [וְהֵן בְּקוֹלוֹ] וְכֵן בְּמִין הָאַרְיֵה [בְּעַצְּמוֹ] יֵשׁ הֶבְדֵּל בֵּין כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְכֵן בְּכָל הַנִּבְרָאִים הַהֶבְדֵּלִים הֵן כֻּלָּם רְמוּזִים בִּתְמוּנַת הָאוֹתִיּוֹת וּבְצֵרוּפֵיהֶם. וְהַזּוֹכֶה לְהָבִין אֶת הַתּוֹרָה, יוּכַל לְהָבִין רְמִיזוֹת כָּל הַהֶבְדֵּלִים שֶׁבֵּין כָּל הַנִּבְרָאִים וְגַם יֵדַע הִתְאַחֲדוּתָם, הַיְנוּ רֵאשִׁיתָם וְתַכְלִיתָם כִּי בְּרֵאשִׁית וּבְתַכְלִית הֵם בְּאַחְדוּת בְּלִי הֶבְדֵּל.

ב. דַּע, לְפִי גּדֶל יְדִיעַת הַתּוֹרָה וְטִבְעֵי הָעוֹלָם כֵּן נִמְסַר וְנִשְׁתַּעְבֵּד הָעוֹלָם תַּחְתָּיו. וּלְפִיכָךְ הָיוּ נִכְנָעִים הָאֲרָיוֹת תַּחַת דָּנִיֵּאל, כִּי דָּנִיֵּאל הָיָה חָכָם גָּדוֹל, וְכָל רָז לא אָנִיס לֵהּ, וְהָיָה יוֹדֵעַ טֶבַע הָאַרְיֵה, וְהַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בִּידִיעַת הַתּוֹרָה, וְהִיא תַּחַת יַד הַיְדִיעָה.

[אָמַר הַמַּעְתִּיק: שָׁמַעְתִּי מִפִּי מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הָרַב רַבִּי נָתָן, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, שֶׁזֶּה הָאוֹת ב' שַׁיָּךְ לָאוֹת א' הַקָּדוּם לוֹ, לְמַה שֶּׁמְּבאָר שָׁם: "וְהַזּוֹכֶה לְהָבִין אֶת הַתּוֹרָה יוּכַל לְהָבִין רְמִיזוֹת כָּל הַהֶבְדֵּלִים וְכוּ', שֶׁזֶּה הוּא בְּחִינַת כָּל טִבְעֵי הָעוֹלָם", וְעַל זֶה סוֹבֵב הוֹלֵךְ סִימָן ב': "דַע, לְפִי גּדֶל יְדִיעַת הַתּוֹרָה וְטִבְעֵי הָעוֹלָם", הַיְנוּ כְּפִי שֶׁזּוֹכֶה לְהָבִין צֵרוּפֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, כִּי כְּפִי גּדֶל הֲבָנָתוֹ בְּאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה וּבְצֵרוּפֵיהֶם וְכוּ' כְּמוֹ כֵן גְּדוֹלָה יְדִיעָתוֹ בְּטִבְעֵי הָעוֹלָם וְהָבֵן. וְעַיֵּן בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת "יוֹרֶה דֵעָה" הִלְכוֹת מִילָה הֲלָכָה ה' אוֹת כ"ג וְאוֹת כ"ד מִשָּׁם עַד גְּמַר הַהֲלָכָה, עַיֵּן שָׁם בֵּאוּר נִפְלָא בָּזֶה, וְיֻנְעַם לְךָ לָעַד. וְהָאֱמֶת, שְׁמִי שֶׁמַּבִּיט בְּעַיִן טוֹבָה, בְּעַיִן אֲמִתִּי, בְּלֵב יָשָׁר, אֵין קָשֶׁה לוֹ כְּלָל, אַדְרַבָּא, רוֹאֶה מִזֶּה נִפְלְאוֹת גְּדֻלַּת הַשֵּׁם וְצַדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים. וּלְהַמִּתְנַגְּדִים הַדּוֹבְרִים עַל צַדִּיק עָתָק, הַמַּבִּיטִים מֵעִקָּרָא בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּרעַ עַיִן לְחַפֵּשֹ וּלְבַקֵּשׁ עֲלִילָה, לא יַסְפִּיק שׁוּם בֵּאוּר. כִּי אַחַר כָּל הַדְּבָרִים וְהָאֱמֶת הָאֵלֶּה יְחַפֵּשֹ וִיבַקֵּשׁ תּוֹאֲנָה וַעֲלִילָה, לְדַבֵּר עַל הַצַּדִּיק הַנַּ"ל וְתַלְמִידָיו, זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ, עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן לא יָכלְתִּי לְהִתְאַפֵּק מִלְּהַצִּיג מַה שֶׁשָּׁמַעְתִּי מְעַט בָּזֶה, וְקֻשְׁטָא קָאֵי, וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שֶׁקֶר וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם, וְיַצִּילֵנוּ מֵחֶרֶב פִּיפִיּוֹת, כַּאֲשֶׁר עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, כֵּן אַל יַעַזְבֵנוּ לָנֶצַח, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. וְעַיֵּן גַם כֵּן בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן יט בְּהַתּוֹרָה "תְּפִילָּה לַחֲבַקּוּק" וְתָבִין קְצָת וְעַיֵּן שָׁם גַם כֵּן סִימָן יז].

ג. עַל יְדֵי הַהַשְָּׂגָה שֶׁהָאָדָם מַשִּׂיג, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לוֹ, עַל יְדֵי זֶה מַכְרִיחַ אֶת מַלְאֲכֵי מָרוֹם, שֶׁיִּגָּלְמוּ בְּגלֶם וְלֵילֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ.

ד. כְּשֶׁבָּא לָאָדָם הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְהוּא מְבַטֵּל אוֹתָם בְּמַחֲשֶׁבֶת אֱמוּנָתוֹ, אֲזַי נַעֲשֲׂה מֵהִרְהוּרָיו בְּחִינַת טַל שֶׁל בְּרָכָה. גַּם עַל יְדֵי זֶה הַמּחַ שֶׁלּוֹ נִתְקַיֵּם וְאֵין נִתְבַּלְבֵּל לְעוֹלָם, אֲפִילּוּ כְּשֶׁנִּתְיַגֵּעַ הַמּחַ, עַל יְדֵי שֶׁמְּשׁוֹטֵט בְּאֵיזֶה עִיוּן עָמק, אֲזַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְמִין לוֹ מַחֲשָׁבוֹת הַנּוֹתְנִים נַיְחָא לְמחוֹ.

ה. עַל יְדֵי מְפַרְנְסֵי עֲנִיִּים נִצּוֹלִין הֲמוֹן עַם מִן הַמַּגֵּפָה בִּזְכוּתָם, גַּם בִּזְכוּתָם מחִין דְּגַדְלוּת קוֹדְמִין לְמחִין דְּקַטְנוּת.

ו. אֲפִילּוּ בְּהוֹלְלוּת וְסִכְלוּת יֵשׁ חָכְמָה.

ז. הַקּוֹל הַיּוֹצֵא מִבַּר דַּעַת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מְסֻגָּל לְיִרְאָה.

ח. עַל יְדֵי בִּלְבּוּל הַדַּעַת נִתְקַלְקֵל הַיִּרְאָה. גַּם עַל יְדֵי בִּלְבּוּל הַדַּעַת מֶמְשַׁלְתּוֹ נוֹפֶלֶת.

ט. חַכְמֵי הַדּוֹר הֵם כַּנְפֵי הַדּוֹר, לְפִי חָכְמָתָם כֵּן הִתְקָרְבוּת הַדּוֹר וְהַשָּׂגָתָם אוֹ לְהֵפֶךְ, הַיְנוּ הִתְרַחֲקוּת, חַס וְשָׁלוֹם, מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְלֶעָתִיד לא יִצְטָרְכוּ לְהַשִּׂיג אֱלקוּתוֹ עַל יְדֵי חָכְמוֹת, כִּי יְקֻיַּם בָּנוּ: "וְלא יִכְנַף עוֹד מוֹרֶךָ" וְכוּ'.

י. מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַעֲמִיק וּלְעַיֵּן בְּשִׂכְלוֹ בְּאֵיזֶה עִנְיָן, צָרִיךְ לְקַשֵּׁר אֶת שִׂכְלוֹ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וְסִימָן לַדָּבָר: "אֶשָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק" "וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחוֹק".

יא. עַל יְדֵי אֱמוּנָה נִתְיַשֵּׁב הַדַּעַת.

יב. עַל יְדֵי גֵּרִים נִתְוַסֵּף הַדַּעַת בָּעוֹלָם.

יג. אֲפִילּוּ הַנְּבִיאִים אֵינָם יוֹדְעִים אֶלָּא מַה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְגַלֶּה לָהֶם.

יד. מִי שֶׁהוּא גִּבּוֹר, אֵין בּוֹ כָּל כָּךְ דַּעַת.

טו. הַפְּסִיעָה גַסָּה מְבַלְבֶּלֶת אֶת הַמַּחֲשָׁבָה מִלְּעַיֵּן.

טז. עַל יְדֵי גְּנֵבָה מַפְסִיד אֶת הַדַּעַת.

יז. כְּשֶׁעֲבִיּוּת שֶׁל זֶה בָּא לְתוֹךְ מַחֲשֶׁבֶת חֲבֵרוֹ וָעֳבִיּוּת שֶׁל חֲבֵרוֹ לְתוֹךְ מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל זֶה, מִזֶּה נַעֲשֲׂה תִּקְרַת הָעוֹלָם.
ספר המידות - דין
...אינם בטלים ונתקים אפילו שלא ברצון בעלי הדינים. ב. על ידי שהדין תורה הולך ונתמעט, על ידי זה הפרנסה נתמעטת, וכן להפך. ג. על ידי העמדת דינים שאינם הגונים באים הרהורי עבודה זרה. ד. על ידי חתון עם תלמיד חכם על ידי זה נתמנים דינים כשרים. ה. על ידי דינים כשרים התורה חביבה בעולם. ו. על ידי הבזיונות שמבזין את הדינים, התבואה נשתלח בה מארה. ז. על ידי הבזיונות שמבזין דיני ישראל, על ידי זה היקר הוה בעולם. ח. כשאיזהו רשע נתגדל, אזי קשה לחדש איזהו סברה בפוסקים. גם דברי הדינים אינם נשמעים באזני הבעלי דינים. ט....
חיי מוהר"ן - קח - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
...- קח - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו אות קח אחר כך נתגלגל הדבר והיה מכרח להסתלק משלחן חותנו כי חמותו נפטרה ולקח חותנו אשה אחרת מקהלת קדש מאהליב ורבנו זכרונו לברכה בעצמו השיאה לו כי הוא זכרונו לברכה נסע עמו לעיר מאהליב ועל ידו נגמר השדוך ונשאת לו. כי אף על פי שהיה עדין בימי נעוריו ממש וכמדמה ששמעתי שהיה אז בערך שמונה עשרה שנים אף על פי כן נשאו לו פנים קצת אנשים מחמת שהיה נכד הבעל שם טוב זכרונו לברכה וגם ראו והבינו בו בעצמו שהוא כלי יקר מפז ומפנינים. והמשכילים הבינו גם אז שכאשר יתגדל יהיה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פד - בַּמֶּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים, אָמַר לוֹ וַתְּרָן הָיִיתִי בְּמָמוֹנִי
...לו ותרן הייתי בממוני [לשון החברים] איתא בגמרא: במה הארכת ימים, אמר לו ותרן הייתי בממוני לבאר זה, צריך לידע מה דאיתא בזוהר הקדוש וזה לשונו. 'תא חזי, לשית ימי בראשית לכל חד אית לה פרצופה דההוא דרגא דאנהיג לה, ולא תשכח יום, דלית בה טוב וכו'. וכל יומא אית לה גדר מלבר, דלא יעול כל בר נש לההוא טוב, כגון חשך דכסיא לנהורא וכו'. ובגין דא, מאן דאיהו חיבא ויעול למנדע רזין דאוריתא, כמה נחשים ועקרבים מבלבלין מחשבתה דלא יעול לאתר דלאו דילה. אבל מאן דאיהו טוב, כל אילין נטירין, אנון למימרה, וקטגור נעשה סנגור, ו
ספר המידות - כבוד
...כבוד חלק א' א. כשרוצין לדחות איזה אדם מעבודת אלקות, נותנים לו כבוד כדי לטרדו. ב. מי שדובר על צדיק, לסוף שנתבזה בעיני כל. ג. מי שמבזה את עצמו בכל יום בעיני עצמו, על ידי זה יזכה ששמו אינו שכוח מפי הבריות, ובני אדם יקראו את בניהם בשמו. ד. תקון חצות הוא סגלה לכבוד. ה. מי שהקדוש ברוך הוא נתרומם על ידו למעלה, הוא נעשה מפרסם. ו. מי שפוגע בכבוד של צדיקים, על ידי זה נופל לחלשה. ז. חבוק הספר תורה מסגל לכבוד. ח. על ידי ענווה בא כבוד. ט. לפעמים יש לאדם כבוד וגדלה בשביל זכות של אחד מבני ביתו. י. מי שאומר לא...
שיחות הר"ן - אות ערה - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...ערה - שיחות מורנו הרב רבי נחמן ואמר רבנו זכרונו לברכה שאפילו הישיבה בעצמה שיושבין בחדר מיחד לבדו גם זה טוב מאד ואף על פי כן אפילו אם אין זוכין שיהיה לו חדר מיחד אף על פי כן יכולין להתבודד ולדבר בינו לבין קונו ואמר רבנו זכרונו לברכה, שתחת הטלית הוא גם כן חדר מיחד כי כשמשלשלין הטלית על עיניו יכולין לדבר בינו לבין קונו מה שרוצין גם יכולין להתבודד ולפרש שיחתו כששוכב על מטתו ומכסה עצמו בהסדין כמבאר במקום אחר שכך נהג דוד המלך, עליו השלום שזהו בחינת "אשחה בכל לילה מטתי" וכו' גם יכולין לישב על הספר ויסברו...
חיי מוהר"ן - מח - שיחות השיכים להתורות
...חיים נצחיים שבסימן ע"ב בלקוטי תנינא נאמרה בעת שבא אצלו על שבת קדש פרשת יתרו צדיק אחד מפרסם גדול, והוא זכרונו לברכה לא אמר שום תורה בליל שבת קדש ולא ביום שבת קדש. וכשגמרנו סעדת שחרית של שבת וכבר ברכנו ברכת המזון והיינו סבורים להסתלק מהשלחן כנהוג אחר ברכת המזון אבל הוא זכרונו לברכה נשאר אז יושב על מקומו וגם אנחנו כלנו נשארנו אז יושבים לפניו, וגם הצדיק הנ"ל נשאר עדין יושב לפניו. בתוך כך ענה ואמר כשרואין את עצמו עם הצדיק אפילו כשאין שומעין תורה גם זה טוב מאד כי על ידי זה מקבלין גדלה. והתחיל לומר ת
שיחות הר"ן - אות רסח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רסח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן "איכה נחרב האולם" וכו' "עד אן יצעק בשבי" וכו' "עד אן" וכו' "בן אמתך" וכו' [תקון חצות] ורמז עלי כמה אני צריך לצעק זאת לפניו יתברך ותפס לדגמא איך הם מעוררים הלב ואמר אותם בנגון חצות בקול נעים עמק מאד גם מהחרוז "דודי ירד לגנו" ספר ושבחו מאד כי הוא מדבר מוכוח של כנסת ישראל עם השם יתברך ומעורר הלב מאד
הכת של השמחה במעשה מהבעל תפילה
...תפילה כאן: breslev.eip.co.il/?key=59 - סיפורי מעשיות - מעשה יב - מבעל תפילה כת אחרת אמרו, שעקר התכלית הוא שמחה כי כשנולד בן שמחים כשיש חתנה שמחים כשכובשים איזה מדינה שמחים נמצא שתכלית הכל הוא שמחה על כן בקשו איש שיהיה שמח תמיד נמצא שהוא אצל התכלית, והוא יהיה מלך עליהם והלכו ומצאו שהיה הולך ערל אחד בכתנת בזוי כדרכו ונשא בקבוק יין שרף והלכו אחריו כמה ערלים וזה הערל היה שמח מאד [כי היה שכור מאד] וראו שזה הערל הוא שמח מאד ואין לו שום דאגה על כן הוטב בעיניהם הערל הזה כי השיג את התכלית שהוא שמחה וקבלו...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יב - כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵך אַחַר שִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ
...ח"ב - תורה יב - כשאדם הולך אחר שכלו וחכמתו כשאדם הולך אחר שכלו וחכמתו יוכל לפל בטעותים ומכשולות רבים ולבוא לידי רעות גדולות, חס ושלום ויש שקלקלו הרבה כגון הרשעים הגדולים מאד המפרסמים, שהטעו את העולם והכל היה על ידי חכמתם ושכלם ועקר היהדות הוא רק לילך בתמימות ובפשיטות, בלי שום חכמות ולהסתכל בכל דבר שעושה, שיהיה שם השם יתברך ולבלי להשגיח כלל על כבוד עצמו רק אם יש בזה כבוד השם יתברך יעשה, ואם לאו לאו ואזי בודאי לא יכשל לעולם ואפילו כשנופל, חס ושלום, לספקות ויש שנפילתו גדולה מאד מאד, רחמנא לצלן שנופל...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ה - בַּחֲצוֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר
...מוהר"ן ח"א - תורה ה - בחצוצרות וקול שופר [לשון רבנו, זכרונו לברכה] בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני וכו' א. כי צריך כל אדם לומר. כל העולם לא נברא אלא בשבילי נמצא כשהעולם נברא בשבילי צריך אני לראות ולעין בכל עת בתקון העולם ולמלאות חסרון העולם ולהתפלל בעבורם וענין התפילה הן בשני פנים קדם גזר דין מתפללין כסדר התפילה ואין צריך להלביש התפילה אבל לאחר גזר דין צריך להלביש התפילה כדי שלא יבינו המלאכים העומדים לשמאל, ולא יקטרגו כמו שכתוב: "בגזרת עירין פתגמין" הינו לאחר גזר דין אזי "במאמר קדישין שאלתין" אזי...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1250 שניות - עכשיו 15_02_2026 השעה 14:44:45 - wesi2