ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פד - בַּמֶּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים, אָמַר לוֹ וַתְּרָן הָיִיתִי בְּמָמוֹנִי
[לשון החברים] איתא בגמרא (מגלה כח) : במה הארכת ימים, אמר לו ותרן הייתי בממוני לבאר זה, צריך לידע מה דאיתא בזוהר הקדוש (פרשה נשא דף קכ"ג) וזה לשונו. 'תא חזי, לשית ימי בראשית לכל חד אית לה פרצופה דההוא דרגא דאנהיג לה, ולא תשכח יום, דלית בה טוב וכו'. וכל יומא אית לה גדר מלבר, דלא יעול כל בר נש לההוא טוב, כגון חשך דכסיא לנהורא וכו'. ובגין דא, מאן דאיהו חיבא ויעול למנדע רזין דאוריתא, כמה נחשים ועקרבים מבלבלין מחשבתה דלא יעול לאתר דלאו דילה. אבל מאן דאיהו טוב, כל אילין נטירין, אנון למימרה, וקטגור נעשה סנגור, ויעלון לה לטוב הגנוז, וימרון מרנא הא בר נש טוב וצדיק וירא שמים בעי לעילא קדמך וכו' ההוא טוב גנוז יימא לון, פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי אהבה, או בהאי תרעא דאיהו תשובה, כל צדיק יעול כפום דרגא דילה' ואין טוב אלא תורה (עבודה זרה יט:) וכשאדם רוצה להגות ולחשב בתורה, הינו ברזין דאוריתא אנון נטירין ונחשים ועקרבים מבלבלין מחשבתה ואלו הם המחשבות שבאין לאדם וכשאדם רוצה וחושק עד מאד ופותחין לו, כנ"ל בזוהר הקדוש אזי כל יום ויום אצלו גדול עד מאד כי רואה ומשיג הטוב הגנוז, הינו רזין דאוריתא, השיך לאותו היום וזה ששאל התנא במה הארכת ימים הינו באיזה מדה מן המדות נכנסת להטוב הגנוז, והארכת הימים שלך להיות גדולים כנ"ל והשיב לו ותרן הייתי בממוני, שזו היא מדת אברהם אבינו והיא תרעא דאיתקרי אהבה, והוא סטרא דימינא ואיתא בתקוני זוהר (תקון ע דף קי"ח) 'מסטרא דימינא מחא חורא ככספא' הינו שכל המקטרגים וכל הנחשים ועקרבים הינו המחשבות זרות שמבלבלין מחשבתה נעשין חורא ככספא ולכך נאמר באברהם (בראשית כ"ד) : "ואברהם זקן בא בימים" הינו שהיו כל הימים שלו שלמים וגדולים כי מסטרא דימינא מחא חורא ככספא ומן הקטגור נעשה סנגור והיה יכול לבוא בכל יום אל הטוב הגנוז השיך לו
[לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים]
אִיתָא בַּגְּמָרָא: בַּמֶּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים, אָמַר לוֹ וַתְּרָן הָיִיתִי בְּמָמוֹנִי
לְבָאֵר זֶה, צָרִיך לֵידַע מַה דְּאִיתָא בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ.
'תָּא חֲזִי, לְשִׁית יְמֵי בְּרֵאשִׁית לְכָל חַד אִית לֵהּ פַּרְצוּפֵהּ דְּהַהוּא דַּרְגָּא דְּאַנְהִיג לֵהּ, וְלָא תִּשְׁכַּח יוֹם, דְּלֵית בֵּהּ טוֹב וְכוּ'. וְכָל יוֹמָא אִית לֵהּ גָּדֵר מִלְּבַר, דְּלָא יֵעוֹל כָּל בַּר נָשׁ לְהַהוּא טוֹב, כְּגוֹן חֹשֶׁך דְּכַסְיָא לִנְהוֹרָא וְכוּ'. וּבְגִין דָּא, מָאן דְּאִיהוּ חַיָּבָא וְיֵעוֹל לְמִנְדַּע רָזִין דְּאוֹרַיְתָא, כַּמָּה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים מְבַלְבְּלִין מַחֲשַׁבְתֵּהּ דְּלָא יֵעוֹל לַאֲתָר דְּלָאו דִּילֵהּ. אֲבָל מָאן דְּאִיהוּ טוֹב, כָּל אִילֵין נְטִירִין, אִנּוּן לְמֵימְרֵהּ, וְקָטֵגוֹר נַעֲשֶׂה סַנֵּגוֹר, וְיֵעֲלוּן לֵהּ לַטּוֹב הַגָּנוּז, וְיֵמְרוּן מָרָנָא הָא בַּר נָשׁ טוֹב וְצַדִּיק וִירֵא שָׁמַיִם בָּעֵי לְעַיְלָא קֳדָמָך וְכוּ' הַהוּא טוֹב גָּנוּז יֵימָא לוֹן, פָּתְחוּ לֵיה בְּהַאי תַּרְעָא דְּאִתְקְרִי אַהֲבָה, אוֹ בְּהַאי תַּרְעָא דְּאִיהוּ תְּשׁוּבָה, כָּל צַדִּיק יֵעוֹל כְּפוּם דַּרְגָּא דִּילֵהּ'
וְאֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה
וּכְשֶׁאָדָם רוֹצֶה לַהֲגוֹת וְלַחֲשׁב בַּתּוֹרָה, הַיְנוּ בְּרָזִין דְּאוֹרַיְתָא
אִנּוּן נְטִירִין וּנְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים מְבַלְבְּלִין מַחֲשַׁבְתֵּהּ
וְאֵלּוּ הֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁבָּאִין לָאָדָם
וּכְשֶׁאָדָם רוֹצֶה וְחוֹשֵׁק עַד מְאד וּפוֹתְחִין לוֹ, כַּנַּ"ל בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ
אֲזַי כָּל יוֹם וָיוֹם אֶצְלוֹ גָּדוֹל עַד מְאד
כִּי רוֹאֶה וּמַשִּׂיג הַטּוֹב הַגָּנוּז, הַיְנוּ רָזִין דְּאוֹרַיְתָא, הַשַּׁיָּך לְאוֹתוֹ הַיּוֹם
וְזֶה שֶׁשָּׁאַל הַתַּנָּא בַּמֶּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים
הַיְנוּ בְּאֵיזָה מִדָּה מִן הַמִּדּוֹת נִכְנַסְתָּ לְהַטּוֹב הַגָּנוּז, וְהֶאֱרַכְתָּ הַיָּמִים שֶׁלְּך לִהְיוֹת גְּדוֹלִים כַּנַּ"ל
וְהֵשִׁיב לוֹ וַתְּרָן הָיִיתִי בְּמָמוֹנִי, שֶׁזּוֹ הִיא מִדַּת אַבְרָהָם אָבִינוּ
וְהִיא תַּרְעָא דְּאִיתְקְרִי אַהֲבָה, וְהוּא סִטְרָא דִּימִינָא
וְאִיתָא בְּתִקּוּנֵי זוהַר 'מִסִּטְרָא דִּימִינָא מחָא חִוָּרָא כְּכַסְפָּא'
הַיְנוּ שֶׁכָּל הַמְקַטְרְגִים וְכָל הַנְּחָשִׁים וְעַקְרַבִּים
הַיְנוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁמְּבַלְבְּלִין מַחֲשַׁבְתֵּהּ
נַעֲשִׂין חִוָּרָא כְּכַסְפָּא
וּלְכָך נֶאֱמַר בְּאַבְרָהָם: "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים"
הַיְנוּ שֶׁהָיוּ כָּל הַיָּמִים שֶׁלּוֹ שְׁלֵמִים וּגְדוֹלִים
כִּי מִסִּטְרָא דִּימִינָא מחָא חִוָּרָא כְּכַסְפָּא
וּמִן הַקָּטֵגוֹר נַעֲשֶׂה סַנֵּגוֹר
וְהָיָה יָכוֹל לָבוֹא בְּכָל יוֹם אֶל הַטּוֹב הַגָּנוּז הַשַּׁיָּך לוֹ
חיי מוהר"ן - שז - מעלת המתקרבים אליו
...אני אין לי מה לעשות בזה העולם כלל כי בשבילי איני צריך לעשות כלל רק באתי להעולם לקרב נפשות ישראל להשם יתברך. אבל איני יכול לקרב כי אם מי שבא אצלי ומספר לי חסרונו אני יכול לתקנו וכו' אות שח דבר עם אחד שהיה איש פשוט לגמרי ואמר לו רבנו זכרונו לברכה שיש לך כח לעורר אפילו אדם גדול לעבודת השם כי עץ קטן יכול להדליק ולהבעיר עץ גדול מאד. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה למה נמשלו דברי תורה כעץ ? לומר מה עץ קטן מדליק את הגדול אף דברי תורה וכו' אות שט אמר הצדיק...
חיי מוהר"ן - מג - שיחות השיכים להתורות
...מוהר"ן - מג - שיחות השיכים להתורות אות מג בהתורה "תקעו תוכחה", בלקוטי תנינא בסימן ח' מובא לענין גדל עצם המעלה כשזוכין שנתוסף נפש אחד להקבוץ הקדוש של ישראל שעל ידי זה נתרבין הבתים של התפילה אלפי אלפים ורבי רבבות מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשב כי איתא בספר יצירה שתי אבנים בונות שני בתים שלש אבנים בונות ששה בתים ארבע עשרים וארבעה בתים, חמש מאה ועשרים, שש שבע מאות ועשרים וכו' עין שם. והנני מבאר לך הכלל בזה כדי שתדע חשבון עצם רבוי הבתים בברור, ותבין...
חיי מוהר"ן - קיא - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
...- מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו אות קיא והיה רגיל לספר הרבה מענין מחשבותיו שהיו לו אז בימי נעוריו בעת שעסק בעבודתו. שציר בדעתו שאינו רוצה להיות מפרסם בשום אפן ולא היה רוצה להיות מקבל כלל והיו לו כמה וכמה מחשבות בענין זה איך שיעלים עצמו מן העולם ומהיכן תהיה פרנסתו. ולפעמים היו לו מחשבות שיחזר על הפתחים ואיש לא ידע ממנו אות קיב אחר כך נכנס למעדוועדיווקע. ושם נתקבצו כמה אנשי כפרים, ועשו לו מעמד קבוע לתן לו אחד רענדל [סוג מטבע] בכל שבוע. וישב...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה י - הָעוֹלָם רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם יִשּׁוּב הַדַּעַת
...- תורה י - העולם רחוקים מהשם יתברך, מחמת שאין להם ישוב הדעת מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך ואינם מתקרבים אליו יתברך הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת ואינם מישבין עצמן והעקר להשתדל לישב עצמו היטב מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה הן תאוות הנכנסות לגוף הן תאוות שחוץ לגוף, כגון כבוד ואז בודאי ישוב אל ה'. אך דע, שעל ידי מרה שחורה אי אפשר להנהיג את המח כרצונו ועל כן קשה לו לישב דעתו רק על ידי השמחה יוכל להנהיג המח כרצונו, ויוכל לישב דעתו כי שמחה הוא...
ספר המידות - פרישות
ספר המידות - פרישות חלק שני א. אדם המתנהג בפרישות ואחר כך חוזר מפרישותו, על ידי זה הוא נופל לתאוה נוספת ממה שהיה לו קדם פרישותו. ב. הפרישות מביא שבע. ג. פרישות מתשמיש חשוב כמו תענית. ד. חולאת של רקיקת דם בא, על ידי שמבטל עונה של ליל טבילה....
שיחות הר"ן - אות רפג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...רפג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו שאמר לענין בני הנעורים שעל פי הרב מבלבל אותם בתפילתם מחמת שלא זכו להתקדש כראוי בקדשת הזווג ועל כן כשעומדין אחר כך להתפלל קשה עליהם מאד להתפלל והוא זכרונו לברכה, הזהיר על זה כמה פעמים לבלי לפל בדעתו מזה כלל ומה דהוה הוה ובשעת התפילה צריכין לשכח הכל לגמרי ולהתגבר להתפלל בשמחה כראוי תמיד איך שהוא ואמר: שעל זה 'הצטער אבא בנימין, על תפילתי שתהא סמוכה למטתי' 'מטה' הוא לשון זווג וזהו 'על תפילתי שתהא סמוכה למטתי'...
ספר המידות - צדקה
...בעולם הזה, שלום גדול ומליצי ישר בין ישראל לאביהם שבשמים. ב. גדולה צדקה שמקרבת את הגאלה. ג. ומצלת מן המיתה. ד. ומקבל פני השכינה. ה. ונעשה מלוה להקדוש ברוך הוא. ו. ונתרומם מזלו. ז. ונקרא צדיק גמור. ח. על ידי צדקה נעשה סור מרע. ט. מצוה לזון אלו שעוסקים בתורה יותר מאלו שאין עוסקין, אבל לענין דינא אין לחלק. י. כשמוציא גזלה מתחת יד חברו, כאלו נתן צדקה. יא. הפשרה היא משפט, שיש בו צדקה. יב. הנותן צדקה לעני שאינו הגון, אין מקבל על זה שכר. יג. צריך להחזיק...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צה - כְּשֶׁפַּרְנְסֵי הַדּוֹר וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר נִתְגָּאִים
...הדור ומנהיגי הדור נתגאים [לשון רבנו ז"ל] כשפרנסי הדור ומנהיגי הדור נתגאים אזי הקדוש ברוך הוא מקים עליהם בני אדם שיחלוקו וידברו עליהם כדי שלא יזוחו דעתם עליהם כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'אין ממנים פרנס על הצבור אלא אם כן קפה של שרצים תלוי מאחריו' וזה פרוש: סוד שמובא ב"עץ החיים 'אחורים דמ"ה, תסיר מ"ה נשאר פ"ה' פרוש, על ידי קפה של שרצים שתלוי מאחוריו על ידי זה מחזיק את עצמו בבחינת מה ואפס ואין וכשמסיר ממנו מה, שאין מחזיק את עצמו למה אלא שהוא מתגאה...
ספר המידות - כישוף
ספר המידות - כישוף חלק א' א. בנים הנולדים על ידי הלחשים של שמות הטומאה או על ידי כשוף, הם יהיו נואפים. ב. וכל העוסק בשמות הטומאה, הוא נזוק בכל דבר. ג. אין הכשוף מזיק אלא לבעלי גאוה....
חיי מוהר"ן - רה - נסיעתו וישיבתו באומן
...שלומנו כשנסע עמו מאומין לטירהאוויצע בקיץ תק"ע הנ"ל היה מדבר עמו מענין עצמו ואמר תמה אני כמו שאין לנו חלק בעולם הזה כלל. אף על פי כן בכל מקום שאנו באין יש לנו מקום והכל שלנו. ושאל לו הלא להעולם יש להם חלק בכם השיב לו ודבר עמו כמה דבורים ובתוך דבריו ענה ואמר המנהיגים המפרסמים של עכשו הקטנים במעלה אינם משיגים ויודעים כלל מה אני עושה באומין. אלו היו יודעים גדל יקר תפארת החדושין והצרופים והשעשועים הנעשים בכל עת ובכל שעה ובכל רגע והתפילות העולים בכל פעם...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0938 שניות - עכשיו 16_08_2022 השעה 04:26:15 - wesi2