ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 שיחות הר"ן - אות עד
בענין התפילה לפעמים אין להאדם שום התלהבות בהתפילה וצריכין לעשות לעצמו התלהבות וחמימות ולב בוער להתפילה כמו למשל שנמצא לפעמים שהאדם עושה לעצמו רגז עד שבא בכעס ונתרגז כמו כן ממש בקדשה בענין התפילה צריכים לפעמים לעשות לעצמו רגז ויעשה לו חמימות ותבערת הלב בדבורי התפילה ועל ידי זה יבוא אחר כך באמת להתלהבות וחמימות הלב בהתפילה ויזכה שיבער לבו להשם יתברך, ויתפלל בהתלהבות גדול וכן בענין השמחה בפרט בשעת התפילה שצריכין שתהיה התפילה בשמחה גדולה וצריכין להכריח עצמו לשמח עצמו בכל מה שיכול כדי לזכות לשמחה ובפרט בשעת התפילה וכמובא על פסוק: אזמרה לאלקי בעודי וכו' עין שם ואם לפעמים דעתו מבלבל ואינו יכול בשום אפן לשמח עצמו אז עצתו שיעשה עצמו כאלו הוא שמח ואף על פי שבתחלה עדין אין השמחה באמת בלב אף על פי כן על ידי שעושה עצמו כאלו הוא שמח על ידי זה יזכה אחר כך באמת לשמחה ועצה זאת היא עצה גדולה מאד גם בכל הדברים שבקדשה שבתחלה צריכין לעשות עצמו כאלו הוא להוט אחר אותו הדבר שבקדשה ואחר כך זוכין באמת לזה והבן מאד
בְּעִנְיַן הַתְּפִילָּה
לִפְעָמִים אֵין לְהָאָדָם שׁוּם הִתְלַהֲבוּת בְּהַתְּפִילָּה
וּצְרִיכִין לַעֲשׂוֹת לְעַצְמוֹ הִתְלַהֲבוּת וַחֲמִימוּת וְלֵב בּוֹעֵר לְהַתְּפִילָּה
כְּמוֹ לְמָשָׁל שֶׁנִּמְצָא לִפְעָמִים שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ רגֶז עַד שֶׁבָּא בְּכַעַס וְנִתְרַגֵּז
כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ בַּקְּדֻשָּׁה בְּעִנְיַן הַתְּפִילָּה
צְרִיכִים לִפְעָמִים לַעֲשׂוֹת לְעַצְמוֹ רגֶז וְיַעֲשֶׂה לוֹ חֲמִימוּת וְתַבְעֵרַת הַלֵּב בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִילָּה
וְעַל יְדֵי זֶה יָבוֹא אַחַר כָּךְ בֶּאֱמֶת לְהִתְלַהֲבוּת וַחֲמִימוּת הַלֵּב בְּהַתְּפִילָּה
וְיִזְכֶּה שֶׁיִּבְעַר לִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל
וְכֵן בְּעִנְיַן הַשִּׂמְחָה
בִּפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה שֶׁצְּרִיכִין שֶׁתִּהְיֶה הַתְּפִילָּה בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה
וּצְרִיכִין לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ לְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁיָּכוֹל כְּדֵי לִזְכּוֹת לְשִׂמְחָה
וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה
וְכַמּוּבָא עַל פָּסוּק: אֲזַמְּרָה לֵאלקַי בְּעוֹדִי וְכוּ' עַיֵּן שָׁם
וְאִם לִפְעָמִים דַּעְתּוֹ מְבֻלְבָּל וְאֵינוֹ יָכוֹל בְּשׁוּם אפֶן לְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ
אָז עֲצָתוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא שָׂמֵחַ
וְאַף עַל פִּי שֶׁבִּתְחִלָּה עֲדַיִן אֵין הַשִּׂמְחָה בֶּאֱמֶת בַּלֵּב
אַף עַל פִּי כֵן עַל יְדֵי שֶׁעוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא שָׂמֵחַ
עַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה אַחַר כָּךְ בֶּאֱמֶת לְשִׂמְחָה
וְעֵצָה זאת הִיא עֵצָה גְּדוֹלָה מְאד גַּם בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה
שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא לָהוּט אַחַר אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה
וְאַחַר כָּךְ זוֹכִין בֶּאֱמֶת לָזֶה
וְהָבֵן מְאד
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלה - מִּי שֶׁהוֹלֵך וְנֶחֱלָק וְנוֹפֵל
...מוהר"ן ח"א - תורה רלה - מי שהולך ונחלק ונופל דע שמי שהולך ונחלק ונופל ואזי העולם שוחקין ממנו, והוא מתביש מזה זה בא על ידי שפגם בשמחת יום טוב כי יום טוב נקרא רגל, וגם נקרא מועד ועל ידי שפגם בשמחת יום טוב, נעשה מזה רגל מועד על כן רגלו מועדה ונפל וזה השחוק ששוחקין, הוא בחינת השמחות נפולות מפגם שמחת יום טוב ועל כן מתביש כי עבודת אלילים נקרא בשת 'והמבזה את המועדות כאלו עובד עבודת אלילים' על כן באה עליו בושה ולפעמים הוא לו לכפרה ולפעמים אין נתכפר לו בזה...
מחלוקת שבין החכמים
...eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה מוסבר כי המחלוקת שבין החכמים הכרחית לצורך קיום העולם. מוסבר שם גם כי משה הוא מעל המחלוקת הזו. אז כיצד בדיוק התקיים העולם בזמן משה? ואיך יתקיים העולם לעתיד לבוא כשיהיה שלום ולא מחלוקות? * תשובה: בדברי רבי נחמן מברסלב הנ"ל מלובש הסוד הבא: אכן בבחינת משה העולם לא קיים וכל קיומו של העולם הוא רק בבחינת המחלוקת שבין החכמים. היינו, כי משה הוא השכל והמוחין. ובאמת כאשר המוחין נכללים...
חיי מוהר"ן - רכט - נסיעתו וישיבתו באומן
...מה יהיה מהדבורים שנדברו וכו' הינו מה שבתחלה שמענו מפיו הקדוש כמה דבורים שהיה נראה שיאריך ימים ויגמר כחפצו וכו'. ענה ואמר, השמעתם מה שהוא שואל גם אצלי בעצמי קשה ענין זה ואף על פי כן אמר: אני לא גמרתי ?! [בלשון תמה] כבר גמרתי ואגמר ! כמובא. גם כשנסע לאומין ואני נסעתי עמו דבר עמי מענין שהשם יתברך גומר תמיד כמובא לעיל [באות ד]. ולבאר כל אלו הענינים צריכין לספר הרבה אשר לא יספיקו כמה יריעות. והכלל בתחלה עלה במחשבה כשנתקרבנו אליו שיגמר התקון מיד וכמה דבורים...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לג - וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה
...- תורה לג - ויחד יתרו על כל הטובה "ויחד יתרו על כל הטובה" וכו' ואמרו רבותינו זכרונם לברכה, 'שנעשה בשרו חדודין חדודין' כי כל השמחות הם רק בשעתן כגון, למשל שמחה של חתנה או ברית השמחה הוא רק בשעתן ואם יסתכל על הסוף, אין שום שמחה בעולם, כי סוף אדם [למות] וכו' אבל אם יסתכל על הסוף של הסוף אז יש לו לשמח מאד כי סוף כל סוף, דהינו התכלית הוא טוב מאד והנה זהו רק מצד הנשמה, שמצדה המות טוב מאד כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "והנה טוב מאד" זה [מלאך המוות] וכו'...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמב - יֵּשׁ בְּחִינַת 'אֲרִיך אַנְפִּין בַּקְּלִפָּה'
...בקלפה' דע שיש בחינת 'אריך אנפין בקלפה' . ומי שפוגע באשה מבחינה זו קשה לו להנצל מהרהור ואף אם יעצים עיניו, אף על פי כן בכל צד שיפנה תזדמן לו כי היא בחינת 'אריך אנפין של הקלפה', שהם פנים ארכים ועל כן בכל צד שיפנה תזדמן לו ודע שצדקה הוא סגלה גדולה ומועלת מאד להנצל מהרהורי ניאוף אך אף על פי כן אסור לסמך על זה ולהיות מערב עם הנשים ולהרבות שיחה עמהם חס ושלום רק שאינו מזיק לו כל כך וזהו: 'ויהיו עניים בני ביתך ואל תרבה שיחה עם האשה' הינו שאף שאתה עושה צדקה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יח - קַרְטָלִיתָא
...זכרונו לברכה] רבי יונתן משתעי: זמנא חדא הוה קאזלינא בספינתא, וחזינן ההוא קרטליתא, דהוו מקבעי בה אבנים טובות ומרגליות, והדרי לה מיני דכורי דמקרי בירשא. נחית בר אמוראי לאתויי, ורגש, ובעי דנשמטה לאטמה, וזרק זיקא דחלא ונחת. נפק ברת קלא ואמר: מאי אית לכו בהדי קרטליתא, דדביתהו דרבי חנינא בן דוסא, דעתידה לשדיא תכלתא בה לצדיקי לעלמא דאתי רשב"ם: קרטליתא ארגז: דמקרי בירשא כך שמו: בר אמוראי אדם שיודע לשוט במים: בעי דנשמטה לאטמא שבקש לחתך ירכו: זרק לה חלא חמץ...
חיי מוהר"ן - פ - שיחות שהיה אצל כל תורה
...שם בסוף על פסוק ויהי מקץ על פי מאמר רבותינו זכרונם לברכה על בר בי רב דחד יומא. זה נתגלגל על ידי איש אחד מבני הנעורים שנסע אליו על שבת חנוכה מברסלב ונתעכב בנעמרוב ולא בא על אותו שבת ואחר שבת בא לכאן ורבנו זכרונו לברכה בעת שאמר התורה ימי חנוכה הנ"ל לא סים לפרש המקרא ויהי מקץ על פי התורה הנ"ל עד שבא האיש הנ"ל אחר שבת אז התחיל לפרש המקרא הנ"ל על פי מאמר רבותינו זכרונם לברכה מענין בר בי רב דחד יומא. והיה מענינו כי זה האיש היה ממש בר בי רב דחד יומא כי...
חיי מוהר"ן - רח - נסיעתו וישיבתו באומן
...באומן אות רח אמר: מתחלה היה העולם תהו ואחר כך ברא את העולם וצריכין לבאר ענין זה לענין מה נאמר [אמר המעתיק שמעתי מהרב רבי נפתלי זכרונו לברכה שפעם אחת אמר לפני רבנו זכרונו לברכה שהמגיד מטראוויצע הקשה עליו שתי קשיות א' על מה נתישב תחלה בבית רבי נחמן נתן ואחר כך בבית רבי יוסף שמואל. כי לכאורה היה צריך לכנס בבית רבי יוסף שמואל מיד כי הוא איש כשר וכו' שנית הקשה על מה הוא מקרב ומדבר עם הקלי עולם שהיו שם באומין. והשיב לו רבנו זכרונו לברכה בזו הלשון מה שהקשה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צה - לְעִנְיַן הִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ
...צה - לענין התבודדות ושיחה בינו לבין קונו לענין התבודדות ושיחה בינו לבין קונו ואמירת תהלים ותחינות ובקשות טוב מאד כשזוכין לאמרם בלב שלם באמת עד שיזכה לבכות לפני השם יתברך כבן הבוכה לפני אביו אבל אמר: שכשהאדם אומר תחנות ובקשות וחושב בלבו ומצפה שיבכה זאת המחשבה אינה טובה, והיא מבלבלת גם כן את דעתו כי מחמת זה אינו יכול לומר הבקשות בלב שלם בשלמות כי צריכין בשעת אמירת תחנות ובקשות להרחיק מעצמו כל מיני מחשבות חוץ שבעולם רק לכון דעתו אל הדבורים, שהוא מדבר...
ספר המידות - ספירת העומר
ספר המידות - ספירת העומר חלק שני א. על ידי ספירת העמר נצולין מגרוש. ב. ביותר צריך להזהר לטבל לקריו בימי עמר. ג. בספירת העמר יכולין להכניע את המסור. וסימן: לעמר ראשי תבות מ'איגרא ר'מא ל'בירא עמיקתא....
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0781 שניות - עכשיו 14_04_2024 השעה 23:52:36 - wesi2