ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - רצא - מעלת המתקרבים אליו
אות רצא אמר לרבי יודל ורבי שמואל אייזיק זכרונו לברכה כשהיו נוסעים אליו מדאשוב למעדוועדיווקע ופעם אחת היו רוצים לצאת לסביבות מעדוועדיוקע כדי להיות סמוכים אליו תמיד וכן עשו. אז אמר שהוא מתגעגע מאד אחר הדרכים שלהם שהיו נוסעים בהם אליו. ואמר שבכל פסיעה ופסיעה שלהם כשנסעו אליו נברא מלאך מכל פסיעה ופסיעה. ואמרו לו הלא גם כמה יגיעות יש לנו וכמה פסיעות אנו הולכין קדם ששוכרין העגלה לנסע. השיב בודאי גם זה בכלל כי גם מאלו הפסיעות נברא מלאך מכל פסיעה ופסיעה. ובערב ראש השנה האחרון באומין דבר מזה ואמר בזו הלשון. [אחלי שאזכה לראות אור בהירות הדרך שאתם נוסעים עליו אלי] אות רצב ענה ואמר: העולם ראוי שיתמהו עצמן על האהבה שבינינו אות רצג שמעתי שפעם אחת אמר לאנשיו מה לכם לחשב מחשבות אין אתם צריכים כי אם לתת אבנים וסיד ואני בונה מהם בנינים נפלאים ונוראים [כלומר שאנו צריכין רק לעסק בעבודת ה' בפשיטות בתורה ובתפילה ומצוות והוא עושה בזה מה שעושה] [ומשך הרבה תבת בנינים כמפליג בשבח נפלאות תפארת הבנינים הנוראים שבונה מזה] אות רצד שמעתי בשמו שאמר שאם היה רוצה לגלות ולהראות היראה שלו לא היו יכולים לעמד ארבע אמות סמוך לביתו אך הוא מעלים היראה שלו בכונה. וגם אנכי שמעתי מפיו הקדוש שאמר אני אוצר של יראת שמים שכל מי שרוצה יכול לקבל ממני. ובאמת היה נראה בחוש שכל שנתקרב אליו נתמלא תכף יראה גדולה ועצומה ונתלהב מאד לעבודת השם יתברך אשר לא נראה כזאת. וגם עכשו עדין יראתו הגדולה גנוזה בספריו הקדושים וכל מי שעוסק בהם באמת ובתמימות בא עליו יראה גדולה ומתעורר מאד להשם יתברך כי כל דבריו כגחלי אש אות רצה שמעתי בשמו שאמר אלו היינו רואין אוצר היינו רצים בודאי אליו והיינו חופרים ומלכלכים עצמנו ברפש וטיט בשביל לחתר אחריו ולמצאו. והלא אני אוצר של יראת שמים ומדוע לא יהיו להוטים ורצים אחרי לקבלו. ושאלו אותו איך אפשר לקבל ? והשיב עם הפה והלב צריכין לחתר ולבקש בפיך ובלבבך לעשותו אות רצו שמעתי בשמו שאמר שאיתא בזוהר אית יראה ואית יראה וכו' אני רוצה לגלות ולהכניס יראה באנשי, יראה נפלאה שעדין לא היתה יראה כזאת בעולם אות רצז אמר לאחד השבתים ששובתים אצלי הם גדולים וטובים יותר משבעה פעמים תענית משבת לשבת אות רצח אמר לאחד, שהכח שהיה לדוד המלך עליו השלום לומר שמונה פעמים אבשלום בני בני ועל ידי זה העלה אותו משבעה מדורי גיהנום והכניסו לגן עדן, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, (סוטה י). זה הכח יש לו גם כן שהוא יכול זאת גם כן להעלות בדבורו בעלמא את האדם מכל השבעה מדורי גיהנום ולהכניסו לגן עדן אות רצט פעם אחת דבר עמי מענין שאי אפשר להיות איש כשר באמת כי אם כשמתקרבין להצדיק האמת שבדור. ענה ואמר קדם שנמצא הצדיק האמת בעולם יכולים להתקרב להשם יתברך מעצמו. אבל אחר שכבר נמצא הצדיק האמת בעולם אי אפשר להתקרב להשם יתברך באמת בשום אפן כי אם כשזוכין להתקרב אליו. ויש לי בעזרת השם שיחה נאה בזה ואם יהיה רצון השם יתברך לכתבה יתבאר במקום אחר אות ש בעת שנסע מעיר אחת בעת שנפטר שם אחד שהיה מקרב אליו קצת כי לא היה נוסע אליו לברסלב כלל רק בזלאטיפלע היה מקרב אליו מעט וזה האיש שנפטר שם באותה העיר הנ"ל הניח שם שם טוב מאד אז אמר רבנו זכרונו לברכה הלא גם מי שנוגע בו אפילו באצבע קטנה אין לשער מעלתו. כי הלא זה האיש לא היה מקרב אלי כל כך כי אם מעט דמעט כאשר אתם יודעים ומבינים כי לא נסע אלי כלל אף על פי כן הראיתם גדל השם טוב שהניח אחריו והכל משבחים ומפארים אותו שהיה זוכר את השם יתברך עד סוף הסתלקותו, ושאר שבחים נאים באמת שספרו עליו כי אפילו מי שנוגע בי מעט מה יקרה מעלתו לעולמי עד ולנצח נצחים אות שא שמעתי מאיש אחד מאנשי שלומנו שספר שפעם אחת אמר לו רבנו זכרונו לברכה על עצם התגברות היצר הרע רחמנא לצלן. ענה ואמר אני ידעתי היצר הרע שלכם אלו היו לוקחין מכם היצר הרע היו הולכין ומקלחין צנורות מלאים דם וכל העולם היה מלא דם. אפילו כשתהיו אנשים כשרים צריך לכם זכיה גדולה שתדעו עצם היצר הרע שלכם שהיה לכם רק אני ידעתי אותו אות שב שמעתי בשמו שאמר שכל אחד מאנשיו בודאי יזכה בסוף לבוא בזה העולם למה שצריך. ואמר שאין הקדוש ברוך הוא עושה לי זאת חס ושלום בשום פעם לקח ממני איזה איש מאנשי באמצע. כלומר רק כל אחד יאריך ימים ושנים ויחיה בודאי ויתיגע ויחתר חתירה אחר חתירה עד אשר יזכה לבוא לענינו ולמדרגתו הקדושה שהוא צריך לבוא בזה העולם אשר בשביל זה נברא אות שג אמר לענין מי שזכה להיות אצלו שבכל פעם ופעם שזכה האדם להיות בביתו וכל הסתכלות והסתכלות שזכו להסתכל עליו הכל אינו נאבד לעולם אות דש שמעתי בליפויץ שהיה מדבר עם אנשי שלומנו דשם ואמר מה אתם יכולים לעשות תשובה וכי מספיקים ימיכם וכחכם כלכם לתקן פגם אחד ממה שקלקלתם. רק אני עושה תשובה בשבילכם ויש לאל ידי לתקן הכל כל מה שקלקלתם עד הנה רק העקר מעתה לא תעשו עוד. ואפילו מהיום והלאה איני מקפיד על השגגות שתעברו חס ושלום רק העקר שעל כל פנים תשמרו עצמכם ממזיד ועוד דבר מזה הרבה אות שה שמעתי שפעם אחת עמד בערב ראש השנה אחר הסליחות ואמר אנשים אחרים היו מרצים שיהיה להם ראש השנה כמו ערב ראש השנה שהיה לכם. אות שו שמעתי מאיש אחד ששמע מרבנו זכרונו לברכה שאמר בזו הלשון האש שלי תוקד עד שיבוא משיח
אות רצא

אָמַר לְרַבִּי יוּדְל וְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַייזִיק זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כְּשֶׁהָיוּ נוֹסְעִים אֵלָיו מִדַּאשׁוּב לְמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע וּפַעַם אַחַת הָיוּ רוֹצִים לָצֵאת לִסְבִיבוֹת מֶעדְוֶועדִיוְקֶע כְּדֵי לִהְיוֹת סְמוּכִים אֵלָיו תָּמִיד וְכֵן עָשׂוּ.

אָז אָמַר שֶׁהוּא מִתְגַּעְגֵּעַ מְאד אַחַר הַדְּרָכִים שֶׁלָּהֶם שֶׁהָיוּ נוֹסְעִים בָּהֶם אֵלָיו.

וְאָמַר שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁלָּהֶם כְּשֶׁנָּסְעוּ אֵלָיו נִבְרָא מַלְאָךְ מִכָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה.

וְאָמְרוּ לוֹ הֲלא גַּם כַּמָּה יְגִיעוֹת יֵשׁ לָנוּ וְכַמָּה פְּסִיעוֹת אָנוּ הוֹלְכִין קדֶם שֶׁשּׂוֹכְרִין הָעֲגָלָה לִנְסֹעַ.

הֵשִׁיב בְּוַדַּאי גַּם זֶה בַּכְּלָל

כִּי גַּם מֵאֵלּוּ הַפְּסִיעוֹת נִבְרָא מַלְאָךְ מִכָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה.

וּבְעֶרֶב ראשׁ הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן בְּאוּמֶין דִּבֵּר מִזֶּה וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן.

[אַחֲלַי שֶׁאֶזְכֶּה לִרְאוֹת אוֹר בְּהִירוּת הַדֶּרֶךְ שֶׁאַתֶּם נוֹסְעִים עָלָיו אֵלַי]

אות רצב

עָנָה וְאָמַר: הָעוֹלָם רָאוּי שֶׁיִּתְמְהוּ עַצְמָן עַל הָאַהֲבָה שֶׁבֵּינֵינוּ

אות רצג

שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת אָמַר לַאֲנָשָׁיו

מַה לָּכֶם לַחֲשׁב מַחֲשָׁבוֹת

אֵין אַתֶּם צְרִיכִים כִּי אִם לָתֵת אֲבָנִים וָסִיד וַאֲנִי בּוֹנֶה מֵהֶם בִּנְיָנִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים

[כְּלוֹמַר שֶׁאָנוּ צְרִיכִין רַק לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה' בִּפְשִׁיטוּת בְּתוֹרָה וּבִתְפִילָּה וּמִצְווֹת וְהוּא עוֹשֶׂה בָּזֶה מַה שֶּׁעוֹשֶׂה]

[וּמָשַׁךְ הַרְבֵּה תֵּבַת בִּנְיָנִים

כְּמַפְלִיג בְּשֶׁבַח נִפְלְאוֹת תִּפְאֶרֶת הַבִּנְיָנִים הַנּוֹרָאִים שֶׁבּוֹנֶה מִזֶּה]

אות רצד

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר

שֶׁאִם הָיָה רוֹצֶה לְגַלּוֹת וּלְהַרְאוֹת הַיִּרְאָה שֶׁלּוֹ

לא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲמד אַרְבַּע אַמּוֹת סָמוּךְ לְבֵיתוֹ

אַךְ הוּא מַעְלִים הַיִּרְאָה שֶׁלּוֹ בְּכַוָּנָה.

וְגַם אָנכִי שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר

אֲנִי אוֹצָר שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם שֶׁכָּל מִי שֶׁרוֹצֶה יָכוֹל לְקַבֵּל מִמֶּנִּי.

וּבֶאֱמֶת הָיָה נִרְאֶה בְּחוּשׁ

שֶׁכָּל שֶׁנִּתְקָרֵב אֵלָיו נִתְמַלֵּא תֵּכֶף יִרְאָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה

וְנִתְלַהֵב מְאד לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר לא נִרְאָה כָּזאת.

וְגַם עַכְשָׁו עֲדַיִן יִרְאָתוֹ הַגְּדוֹלָה גְּנוּזָה בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים

וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בָּהֶם בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת בָּא עָלָיו יִרְאָה גְּדוֹלָה

וּמִתְעוֹרֵר מְאד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

כִּי כָּל דְּבָרָיו כְּגַחֲלֵי אֵשׁ

אות רצה

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר

אִלּוּ הָיִינוּ רוֹאִין אוֹצָר הָיִינוּ רָצִים בְּוַדַּאי אֵלָיו

וְהָיִינוּ חוֹפְרִים וּמְלַכְלְכִים עַצְמֵנוּ בְּרֶפֶשׁ וָטִיט בִּשְׁבִיל לַחְתּר אַחֲרָיו וּלְמָצְאוֹ.

וַהֲלא אֲנִי אוֹצָר שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם וּמַדּוּעַ לא יִהְיוּ לְהוּטִים וְרָצִים אַחֲרַי לְקַבְּלוֹ.

וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַבֵּל ?

וְהֵשִׁיב עִם הַפֶּה וְהַלֵּב

צְרִיכִין לַחְתּר וּלְבַקֵּשׁ

בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ

אות רצו

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר

שֶׁאִיתָא בַּזוהַר אִית יִרְאָה וְאִית יִרְאָה וְכוּ'

אֲנִי רוֹצֶה לְגַלּוֹת וּלְהַכְנִיס יִרְאָה בַּאֲנָשַׁי, יִרְאָה נִפְלָאָה

שֶׁעֲדַיִן לא הָיְתָה יִרְאָה כָּזאת בָּעוֹלָם

אות רצז

אָמַר לְאֶחָד

הַשַּׁבָּתִים שֶׁשּׁוֹבְתִים אֶצְלִי

הֵם גְּדוֹלִים וְטוֹבִים יוֹתֵר מִשִּׁבְעָה פְּעָמִים תַּעֲנִית מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת

אות רצח

אָמַר לְאֶחָד, שֶּׁהַכּחַ שֶׁהָיָה לְדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לוֹמַר שְׁמוֹנֶה פְּעָמִים אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְּנִי וְעַל יְדֵי זֶה הֶעֱלָה אוֹתוֹ מִשִּׁבְעָה מְדוֹרֵי גֵּיהִנּוֹם וְהִכְנִיסוֹ לְגַן עֵדֶן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

זֶה הַכּחַ יֵשׁ לוֹ גַּם כֵּן

שֶׁהוּא יָכוֹל זאת גַּם כֵּן לְהַעֲלוֹת בְּדִבּוּרוֹ בְּעָלְמָא אֶת הָאָדָם

מִכָּל הַשִּׁבְעָה מְדוֹרֵי גֵּיהִנּוֹם

וּלְהַכְנִיסוֹ לְגַן עֵדֶן

אות רצט

פַּעַם אַחַת דִּבֵּר עִמִּי מֵעִנְיָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת כִּי אִם כְּשֶׁמִּתְקָרְבִין לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר.

עָנָה וְאָמַר קדֶם שֶׁנִּמְצָא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בָּעוֹלָם יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵעַצְמוֹ.

אֲבָל אַחַר שֶׁכְּבָר נִמְצָא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בָּעוֹלָם

אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת בְּשׁוּם אפֶן כִּי אִם כְּשֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב אֵלָיו.

וְיֵשׁ לִי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם שִׂיחָה נָאָה בָּזֶה

וְאִם יִהְיֶה רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְכָתְבָהּ

יִתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר

אות ש

בְּעֵת שֶׁנָּסַע מֵעִיר אַחַת

בְּעֵת שֶׁנִּפְטַר שָׁם אֶחָד שֶׁהָיָה מְקרָב אֵלָיו קְצָת

כִּי לא הָיָה נוֹסֵעַ אֵלָיו לִבְּרֶסְלַב כְּלָל

רַק בִּזְלַאטִיפָּלֶע הָיָה מְקרָב אֵלָיו מְעַט

וְזֶה הָאִישׁ שֶׁנִּפְטַר שָׁם בְּאוֹתָהּ הָעִיר הַנַּ"ל

הִנִּיחַ שָׁם שֵׁם טוֹב מְאד

אָז אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

הֲלא גַּם מִי שֶׁנּוֹגֵעַ בּוֹ אֲפִילּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה אֵין לְשַׁעֵר מַעֲלָתוֹ.

כִּי הֲלא זֶה הָאִישׁ לא הָיָה מְקרָב אֵלַי כָּל כָּךְ כִּי אִם מְעַט דִּמְעַט

כַּאֲשֶׁר אַתֶּם יוֹדְעִים וּמְבִינִים

כִּי לא נָסַע אֵלַי כְּלָל

אַף עַל פִּי כֵן הַרְאִיתֶם גּדֶל הַשֵּׁם טוֹב שֶׁהִנִּיחַ אַחֲרָיו

וְהַכּל מְשַׁבְּחִים וּמְפָאֲרִים אוֹתוֹ שֶׁהָיָה זוֹכֵר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד סוֹף הִסְתַּלְּקוּתוֹ, וּשְׁאָר שְׁבָחִים נָאִים בֶּאֱמֶת שֶׁסִּפְּרוּ עָלָיו

כִּי אֲפִילּוּ מִי שֶׁנּוֹגֵעַ בִּי מְעַט

מַה יְקָרָה מַעֲלָתוֹ לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים

אות שא

שָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁסִּפֵּר

שֶׁפַּעַם אַחַת אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל עצֶם הִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר הָרָע רַחֲמָנָא לִצְלַן.

עָנָה וְאָמַר אֲנִי יָדַעְתִּי הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלָּכֶם

אִלּוּ הָיוּ לוֹקְחִין מִכֶּם הַיֵּצֶר הָרָע

הָיוּ הוֹלְכִין וּמְקַלְּחִין צִנּוֹרוֹת מְלֵאִים דָּם וְכָל הָעוֹלָם הָיָה מָלֵא דָּם.

אֲפִילּוּ כְּשֶׁתִּהְיוּ אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים

צָרִיךְ לָכֶם זְכִיָּה גְּדוֹלָה שֶׁתֵּדְעוּ עצֶם הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלָּכֶם שֶׁהָיָה לָכֶם

רַק אֲנִי יָדַעְתִּי אוֹתוֹ

אות שב

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁכָּל אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו בְּוַדַּאי יִזְכֶּה בַּסּוֹף לָבוֹא בְּזֶה הָעוֹלָם לְמַה שֶּׁצָּרִיךְ.

וְאָמַר שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לִי זאת חַס וְשָׁלוֹם בְּשׁוּם פַּעַם לִקַּח מִמֶּנִּי אֵיזֶה אִישׁ מֵאֲנָשַׁי בְּאֶמְצַע.

כְּלוֹמַר רַק כָּל אֶחָד יַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים

וְיִחְיֶה בְּוַדַּאי וְיִתְיַגֵּעַ וְיַחְתּר חֲתִירָה אַחַר חֲתִירָה

עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה לָבוֹא לְעִנְיָנוֹ וּלְמַדְרֵגָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא צָרִיךְ לָבוֹא בְּזֶה הָעוֹלָם אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא

אות שג

אָמַר לְעִנְיַן מִי שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת אֶצְלוֹ

שֶׁבְּכָל פַּעַם וָפַעַם שֶׁזָּכָה הָאָדָם לִהְיוֹת בְּבֵיתוֹ

וְכָל הִסְתַּכְּלוּת וְהִסְתַּכְּלוּת שֶׁזָּכוּ לְהִסְתַּכֵּל עָלָיו

הַכּל אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם

אות דש

שָׁמַעְתִּי בְּלִיפֶּוִיץ שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ דְּשָׁם

וְאָמַר מָה אַתֶּם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה

וְכִי מַסְפִּיקִים יְמֵיכֶם וְכחֲכֶם כֻּלְּכֶם לְתַקֵּן פְּגָם אֶחָד מִמַּה שֶּׁקִּלְקַלְתֶּם.

רַק אֲנִי עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בִּשְׁבִילְכֶם

וְיֵשׁ לְאֵל יָדִי לְתַקֵּן הַכּל כָּל מַה שֶּׁקִּלְקַלְתֶּם עַד הֵנָּה

רַק הָעִקָּר מֵעַתָּה לא תַעֲשׂוּ עוֹד.

וַאֲפִילּוּ מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה אֵינִי מַקְפִּיד עַל הַשְּׁגָגוֹת שֶׁתַּעַבְרוּ חַס וְשָׁלוֹם

רַק הָעִקָּר שֶׁעַל כָּל פָּנִים תִּשְׁמְרוּ עַצְמְכֶם מִמֵּזִיד

וְעוֹד דִּבֵּר מִזֶּה הַרְבֵּה

אות שה

שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת עָמַד בְּעֶרֶב ראשׁ הַשָּׁנָה אַחַר הַסְּלִיחוֹת וְאָמַר

אֲנָשִׁים אֲחֵרִים הָיוּ מְרֻצִּים שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם ראשׁ הַשָּׁנָה

כְּמוֹ עֶרֶב ראשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהָיָה לָכֶם.

אות שו

שָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ אֶחָד שֶׁשָּׁמַע מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

שֶׁאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן

הָאֵשׁ שֶׁלִּי תּוּקַד עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ
שיחות הר"ן - אות קיז
...- אות קיז בכפר אוסיאטין סמוך לעיר מעדווידווקע שם היה דר חמיו זכרונו לברכה ושם היה עקר גדולו ושם הולך נהר גדול ועליו גדלים קנה וסוף הרבה למאד מאד היה דרכו בקדש של אדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק וקדוש לברכה שהיה לוקח לפעמים ספינה קטנה ושט עמה בעצמו לתוך הנהר הנ"ל אף על פי שלא היה יכול היטב להנהיג ספינה זאת אף על פי כן היה שט עמה עד אחורי הקנה וסוף עד המקום שלא היו רואין אותו עוד ושם עשה מה שעשה בעבודת השם יתברך בתפילה והתבודדות אשרי לו כי באמת זכה למה שזכה כנראה בחוש בספריו הקדושים מענין הספינה הנ"ל...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פב - הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים
...- הנעלבים ואינם עולבים [לשון החברים] איתא בגמרא: הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עליהם הכתוב אומר "ואהביו כצאת השמש בגבורתו" הנה נודע כי יש שלש קליפות רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת וקלפת נגה, היא בין השלש קליפות ובין הקדשה ולפעמים נכללת בקדשה, ולפעמים נכללת בקלפה והיא בבחינת נשמת העשוקים [ודי למבין] וזהו בחינת סדרי בראשית שלש שני ערלה, כנגד השלש קליפות הנ"ל ורבעי הוא כנגד נגה והוא בחינות חשמ"ל כי לפעמים נכללת במ"ל אורות וזהו סוד מילה כי יש שלש עורות, הם שלש קליפות ועור דק רביעי, בחינת...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יא
...- סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יא ומיד אחר נסיעתם מסטנבול, בא אליו הסרסור הנ"ל והראה לו אגרות הרבה מצדיקי דורנו ששלחו אליו בקשתם להיות לעזר לאנשים הנוסעים מהכא להתם כי הוא חשוב בעיני השרי מלוכה בכן תדעו, אם תגלו לי מי אתם ומאיזה משפחה אתם הרי טוב ואם לאו יש לאל ידי לעשות עמכם רעה אשר לא תוכלו כפרה ולא יועיל הון לשחד בממון ולא די שלא תסעו לארץ הקדש גם תהיו בבית האסורים וכיוצא בדברים אלה וכאשר שמע זאת רבנו זכרונו לברכה מיד אמר לו האמת ששמו רבי נחמן, והוא נכד להבעל שם טוב זכרונו לברכה, ולרבי נחמן...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמא - כְּשֶׁיֵּשׁ דִּינִים, חַס וְשָׁלוֹם
...- כשיש דינים, חס ושלום כשיש דינים, חס ושלום אזי המדת הדין היה מכלה את האדם, חס ושלום אבל המדת הדין אין לה כח לכלות לגמרי כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'חצי כלים והם אינם כלים' אבל האדם יש לו כח לכלות לגמרי את חברו, חס ושלום ועל כן כשיש דינים על אדם אחד, חס ושלום ובא אדם אחר ועומד וחולק עליו אזי מדת הדין מסתלק ממנו כי הם רוצים יותר שינקם בו האדם כי יש לו כח כנ"ל על כן מי שהוא צדיק גדול ומשגיח בתקון העולם הוא חולק לפעמים בכונה על צדיק אחד כדי לסלק מעליו מדת הדין כנ"ל כי יסמכו עליו שהוא ינקם יותר...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לב
...גם תכף כשבא לשם לטבריה שלח אליו הרב החסיד המפרסם הגביר מורנו הרב משה זכרונו לברכה, בן הרב הקדוש המפרסם מורנו הרב מנחם מנדיל זכר צדיק לברכה וויטפסקר שרוצה להתחתן עמו והשיב רבנו זכרונו לברכה: האיך יכולים למאן בשדוך ? מן הסתם מהשם יצא הדבר שתהיה בתי בארץ הקדושה ולא דבר יותר ומיד הלך השדכן והשיב להרב רבי משה הנ"ל שרבנו זכרונו לברכה מרצה ותכף עשה סעדה גדולה והיו על הסעדה כל גדולי ארץ ישראל הן ממדינת ליטא והן ממדינת פולין, כלם כאחד גדולים וקטנים והיה להם שמחה גדולה ובתוך הסעדה דברו דברי תורה ביניהם ור...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צב - תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה
...צב - תקון למקרה לילה תקון למקרה לילה, חס ושלום לומר עשרה קפיטל תהלים כמבאר בספר הראשון [בסימן רה], עין שם הענין כי עשרה קפיטל תהלים הם כנגד עשרה מיני נגינה שנאמר בהם ספר תהלים, שהם: ברכה, אשרי משכיל וכו' כי עשרה מיני נגינה הנ"ל יש להם כח לבטל כח הקלפה והפגם הנ"ל כי הם הפך הקלפה והפגם הנ"ל כמבאר מזה שם בספר הראשון ודע, כי זה הענין של העשרה מיני נגינה הנ"ל, שהם כנגד פגם הנ"ל הוא מרמז בפסוקים אלו. ברכה "אברך את ה' אשר יעצני אף לילות" וכו' אשרי "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה" משכיל "ומה' אשה משכלת" שיר "בלילה...
חיי מוהר"ן - ת - ענין המחלוקת שעליו
...שעליו אות ת שיחתו הקדושה של רבנו זכרונו לברכה בענין ההנהגה שמתנהג העולם עכשו כבר היה לעולמים כמה פעמים שהיה העולם מתנהג בדרך זה שהקטנים במעלה היו גדולים וחשובים מאד בעולם ולא היה העולם מתנהג באמת ואף על פי כן היה נמצא אחד שהיה מנח במקום שפל והיה שוחק מכל העולם כלו והוא היה מחיה ומפרנס כל העולם כלו בזכותו. והיה לו שעשועים גדולים בו יתברך והוא היה חי חיים גמורים שנקראים באמת חיים עין לעיל סימן ח'. כי יש כמה מיני חיים כמבאר במקום אחר וכמו שנמצאים בני אדם שחיים חיי צער ואין נכר להעולם כלל ובאמת חייהם...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פט - הַדַּעַת מְשַׁדֵּך כָּל הַשִּׁדּוּכִים
...השדוכים הדעת משדך כל השדוכים כי כל השדוכים הם שני הפכים והדעת הוא המתוך בין שני הפכים [עין לקוטי הראשון סי' ד] על כן כל השדוכים שבעולם כלם נעשים על ידי הבר דעת שיש בעולם ועל כן לפעמים קשה למצא זווגו כי לפעמים שני המשדכים רחוקים מאד והם שני הפכים ביותר זה מזה על כן קשה למצא זווגו והתקון לזה שצריך שיבוא להבר דעת לשמע תורה מפיו ועל ידי זה יכול למצא השדוך שלו כי כל זמן שהדעת בכח אזי לפעמים אי אפשר לחבר המשדכים כשהם בהפך גדול זה מזה כי לפעמים הם בהפך גדול מאד זה מזה כנ"ל ואז אי אפשר להדעת לחבר אותם כל...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יב - תְּהִלָּה לְדָוִד
...מוהר"ן ח"א - תורה יב - תהלה לדוד [לשון רבנו, זכרונו לברכה] תהלה לדוד ארוממך אלהי וכו' א. מה שאנו רואים שעל פי הרב הלומדים חולקים על הצדיקים ודוברים על הצדיק עתק בגאוה ובוז זהו מכון גדול מאת השם יתברך כי יש בחינת יעקב ולבן. יעקב הוא הצדיק המחדש חדושין דאוריתא ולומד תורתו לשמה וטובו גנוז ושמור וצפון לעתיד כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'למחר לקבל שכרם' ועל שם ששכרו לבסוף על שם זה נקרא יעקב לשון עקב וסוף שכרו לבסוף ולבן הוא תלמיד חכם שד יהודי שתורתו להתיהר ולקנטר ותלמיד חכם כזה נבלה טובה הימנו וזה...
חיי מוהר"ן - כד - שיחות השיכים להתורות
...- כד - שיחות השיכים להתורות אות כד פעם אחת באנו אליו אני וחברי רבי נפתלי סמוך לשבועות תקס"ה, ואמר לנו שעתה אינו יודע כלל רק זאת נודע לי בעתים הללו שעל ידי לשון הרע שבעולם אין הצדיקים יכולין להיות ענוים וכו' כמבאר בסימן קצ"ז ויתר מזה אינו יודע ואמר בפרוש כמו שאתה אינך יודע, כך ממש אני איני יודע עכשו כלום. ואמר שעכשו הוא מתנהג בפשיטות שעומד בבקר ומתפלל תפילתו, ואחר כך הוא לומד קצת, ואחר כך הוא אומר תהלים, ואחר כך אוכל אכילתו ומניח עצמו לישן קצת ואחר כך הוא עומד ומפרש שיחתו קצת לפני השם יתברך ברחמים...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1094 שניות - עכשיו 16_09_2025 השעה 09:09:14 - wesi2