ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מט - לְפִי גַּדְּלוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְעצֶם רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַך
לפי גדלות השם יתברך ועצם רוממותו יתברך בתנועה קלה בעלמא ובהסתכלות בעלמא, שאינו כראוי לפי כבודו יתברך היה ראוי לבוא על האדם מה שראוי, חס ושלום חס ושלום אך השם יתברך מלא רחמים וכל העולם מלא רחמנות, והוא רוצה מאד בהעולם על כן צריך לחזק עצמו מאד בעבודתו בכל מה שיוכל אף אם הוא כמו שהוא ויסמך על רחמיו המרבים מאד בלי שעור כי בודאי לא יעזב אותו אף אם עבר מה שעבר ולהבא לא יעשה עוד ויהיה שב ואל תעשה על כל פנים הן במחשבה והן במעשה כי גם המחשבה של אנשים כאלו היא גם כן עשיה כי גם בעולם העשיה יש מחשבה וצריך להיות שב ואל תעשה במעשה ובמחשבה כנ"ל ומה שנעשה עמו ממילא, אל יחוש ואל יסתכל על זה כלל ודע, שעקר התשובה השלמה היא כשאדם עובר באלו המקומות ממש שהיה מקדם התשובה כל אחד לפי מה שעבר עליו בימים הקודמים וכשעובר באלו המקומות והענינים שהיה מתחלה ממש ועכשו פונה ערף מהם, וכופה יצרו לבלי לעשות עוד מה שעשה זהו עקר התשובה השלמה, ורק זה נקרא תשובה. והוא מעלה גדולה, כשיש עדין יצר הרע להאדם כי אז יכול לעבד אותו יתברך עם היצר הרע דיקא דהינו לקח כל ההתלהבות והחמימות ולהכניסו בתוך עבודת השם דהינו להתפלל ולהתחנן בחמימות והתלהבות הלב וכיוצא ואם אין יצר הרע להאדם, אין עבודתו שלמה כלל והעקר לעצר ולעכב החמימות בעת התאוות ולהניחו בעת התפילה והעבודה שם יניח חמימותו והתלהבותו לתוך העבודה כנ"ל ואפילו מי שאינו איש כשר, נזדמן לו לפעמים, שמתפלל בהתלהבות וזה בא גם כן מחמימות היצר הרע שיש לו רק שהוא אינו מקבל על זה שכר אבל מי שרוצה להתנהג בכשרות הוא מעלה גדולה כשיש לו עדין יצר הרע כנ"ל
לְפִי גַּדְּלוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְעצֶם רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַך

בִּתְנוּעָה קַלָּה בְּעָלְמָא וּבְהִסְתַּכְּלוּת בְּעָלְמָא, שֶׁאֵינוֹ כָּרָאוּי לְפִי כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַך

הָיָה רָאוּי לָבוֹא עַל הָאָדָם מַה שֶׁרָאוּי, חַס וְשָׁלוֹם חַס וְשָׁלוֹם

אַך הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מָלֵא רַחֲמִים

וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא רַחֲמָנוּת, וְהוּא רוֹצֶה מְאד בְּהָעוֹלָם

עַל כֵּן צָרִיך לְחַזֵּק עַצְמוֹ מְאד בַּעֲבוֹדָתוֹ בְכָל מַה שֶּׁיּוּכַל

אַף אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא

וְיִסְמך עַל רַחֲמָיו הַמְרֻבִּים מְאד בְּלִי שִׁעוּר כִּי בְּוַדַּאי לא יַעֲזב אוֹתוֹ

אַף אִם עָבַר מַה שֶּׁעָבַר

וּלְהַבָּא לא יַעֲשֶׂה עוֹד

וְיִהְיֶה שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה עַל כָּל פָּנִים

הֵן בְּמַחֲשָׁבָה וְהֵן בְּמַעֲשֶׂה

כִּי גַּם הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁל אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ הִיא גַם כֵּן עֲשִׂיָּה

כִּי גַּם בָּעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה יֵשׁ מַחֲשָׁבָה

וְצָרִיך לִהְיוֹת שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה בְּמַעֲשֶׂה וּבְמַחֲשָׁבָה כַּנַּ"ל

וּמָה שֶּׁנַּעֲשָׂה עִמּוֹ מִמֵּילָא, אַל יָחוּשׁ וְאַל יִסְתַּכֵּל עַל זֶה כְּלָל

וְדַע, שֶׁעִקָּר הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁלֵמָה הִיא

כְּשֶׁאָדָם עוֹבֵר בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת מַמָּשׁ שֶׁהָיָה מִקּדֶם הַתְּשׁוּבָה

כָּל אֶחָד לְפִי מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים

וּכְשֶׁעוֹבֵר בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת וְהָעִנְיָנִים שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה מַמָּשׁ

וְעַכְשָׁו פּוֹנֶה ערֶף מֵהֶם, וְכוֹפֶה יִצְרוֹ לִבְלִי לַעֲשׂוֹת עוֹד מַה שֶּׁעָשָׂה

זֶהוּ עִקָּר הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁלֵמָה, וְרַק זֶה נִקְרָא תְּשׁוּבָה.

וְהוּא מַעְלָה גְּדוֹלָה, כְּשֶׁיֵּשׁ עֲדַיִן יֵצֶר הָרָע לְהָאָדָם

כִּי אָז יָכוֹל לַעֲבד אוֹתוֹ יִתְבָּרַך עִם הַיֵּצֶר הָרָע דַּיְקָא

דְּהַיְנוּ לִקַּח כָּל הַהִתְלַהֲבוּת וְהַחֲמִימוּת וּלְהַכְנִיסוֹ בְּתוֹך עֲבוֹדַת הַשֵּׁם

דְּהַיְנוּ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן בַּחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב וְכַיּוֹצֵא

וְאִם אֵין יֵצֶר הָרָע לְהָאָדָם, אֵין עֲבוֹדָתוֹ שְׁלֵמָה כְּלָל

וְהָעִקָּר לַעֲצר וּלְעַכֵּב הַחֲמִימוּת בְּעֵת הַתַּאֲווֹת

וּלְהַנִּיחוֹ בְּעֵת הַתְּפִילָּה וְהָעֲבוֹדָה

שָׁם יַנִּיחַ חֲמִימוּתוֹ וְהִתְלַהֲבוּתוֹ לְתוֹך הָעֲבוֹדָה כַּנַּ"ל

וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ אִישׁ כָּשֵׁר, נִזְדַּמֵן לוֹ לִפְעָמִים, שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת

וְזֶה בָּא גַּם כֵּן מֵחֲמִימוּת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁיֵּשׁ לוֹ

רַק שֶׁהוּא אֵינוֹ מְקַבֵּל עַל זֶה שָׂכָר

אֲבָל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְנַהֵג בְּכַשְׁרוּת

הוּא מַעְלָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲדַיִן יֵצֶר הָרָע כַּנַּ"ל
שיחות הר"ן - אות רנד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רנד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן לענין קדשת שבת אמר ששבת דומה כמו שיש חתנה גדולה מאד ושמחים ומרקדים שם הרבה מאד מאד בשמחה וחדוה גדולה ועומד אחד ומלביש עצמו בבגדיו היקרים ורץ מהרה ורוצה לכנס ולשמח שם אבל צריכים זכיה שיוכל לראותו מן החרכים מתוך סדק קטן
מאיזה עולם לוקח רבי נחמן את התורות שלו?
...שבכל מקום שרבי נחמן מברסלב אומר "דע ש", הרי שהוא לוקח את התורה שלו מעולם האצילות. האם הדבר נכון? מה המקור לדבר הזה? ומהו השימוש הזה במילה "דע"? תודה. תשובה: רבי נחמן מברסלב לא לוקח את התורות שלו מעולם האצילות, אלא מהאין סוף עצמו שהוא מעל לעולם האצילות. ששם ורק שם באין סוף היא תורת ה ממש, דהיינו התורה שהשי"ת עצמו לומד אותה. התורה הזאת היא התורה של עתיקא סתימאה, שהיא התורה שהיא באחדות עם השי"ת, שהיא השכל של השי"ת והיא תתגלה לעתיד לבוא. התורה הזאת נקראת...
שיחות הר"ן - אות קנב
...בגלגול העבר אזי כשנתגלגל נעשה אטר יד ורמז לדבר מה דאיתא בזוהר הקדוש על קרח שהוא בעל מחלקת דבעי לאחלפא ימינא [כהן] בשמאלא [לוי] ובשביל זה ענשו כשנתגלגל נעשה אטר יד שנחלף אצלו שמאל בימין ובספר האלף בית אות א' אמת כתב בענין אחר מי שהיה שקרן בגלגול העבר וכו' עוד שמעתי מרבי שמואל מטעפליק בעת שנסע עמו לנאווריטש וכו' שאמר לו פעם אחת: איך ישנתי אני ואיך ישנת אתה אני ישנתי בענין אטר יד כלומר שבשעת שנה שלו היה עוסק בענין אטר יד והזכיר אז מענין שבט בנימין שנאמר...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קא - עַל יְדֵי אֲמִירַת תִּקּוּן חֲצוֹת יְכוֹלִין לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ
...אמר: שעל ידי אמירת תקון חצות יכולין לפרש שיחתו את כל אשר עם לבבו כמו על ידי התבודדות כי מסתמא אין אומרים חצות על העבר ועקר אמירת חצות הוא על מה שנעשה עכשו עם האדם וכשיאמר חצות בבחינה זו יכולין למצא כל אשר עם לבבו בתוך אמירת חצות וכן אמירת תהלים וכיוצא צריך לראות, שימצא את עצמו בתוך כל מזמורי תהלים ובתוך כל התחנות ובקשות וסליחות וכיוצא ובקל בפשיטות בלי חכמות יכולין למצא את עצמו בתוך כל התחנות ובקשות ובפרט בתהלים, שנאמר בשביל כלל ישראל בשביל כל אחד...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יד
...לארץ התוגר למצרים ולארץ ישראל וכיוצא כמפרסם וכאשר נשמע לאנשי סטנבול שהמלחמה הנ"ל מתעוררת, והצרפת הולך ובא על הים אזי לא רצו קהלה קדישא של סטנבול להניח שום יהודי לצאת מקיר העיר וחוצה, לפרש על הים ורבנו זכרונו לברכה, לא השגיח על זה ורצה להפקיר את עצמו ואמר להאיש שהיה עמו: תדע שאני רוצה לסכן את עצמי אפילו בסכנות גדולות ועצומות אך את נפשך איני רוצה להפקיר בכן אם תרצה קח לך מעות על הוצאות ושוב בשלום לביתך ואני אסע לבדי בהעלם ובהסתר מאנשי סטנבול כי את...
שיחות הר"ן - אות שד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...בכל יום ואל תביאני לידי נסיון ולא לידי בזיון ואמר בזו הלשון: אדער אה נסיון אדער אה בזיון [או נסיון, או בזיון] הינו כי אם לא יעמד בנסיון יהיה לו בזיון וכבר מבאר קצת שספר הרבה מענין מאוס תאוה זאת ואמר שאינה תאוה כלל וכו' אחר כך אמר שנמצאים הרבה שמעצם גשמיותם ורגילותם בענין זה אין מועיל להם כלל מה שממאסין להם ענין זה אדרבא באיזה לשון שידברו עמהם מזה יתגברו עליהם ההרהורים יותר על כן טוב לרב בני אדם לבלי להתחיל לחשב בזה כלל וכמבאר מזה בספר הא"ב אל תכנס...
ספר המידות - עבירה
ספר המידות - עבירה א. יש עברות שהמקום גורם. ב. מי שעובר עברה להכעיס, לסוף שנתבזה בעיני בני אדם והוא כועס עליהם.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכז - מַּה שֶּׁאוֹמְרִים כְּשֶׁעוֹבְרִין עַל הַקּוֹצְרִים ה' יַעְזר
...מוהר"ן ח"א - תורה רכז - מה שאומרים כשעוברין על הקוצרים ה' יעזר שמעתי בשמו שספר בשם צדיק אחד שדרש בבית הכנסת שמה שאומרים כשעוברין על הקוצרים ה' יעזר כי יש רשעים שהם מגלגלים בעשבים הגדלים על הגגות ואין להם עליה, כי אין קוצרין אותן העשבים וזה בחינת: "יהיו כחציר גגות וכו' שלא מלא כפו קוצר וכו' ולא אמרו העוברים ברכת ה'" וכו' כי אין קוצרין אותן ואין אומרים עליהם ברכת ה' בשעה שעוברין עליהם ועל כן אין להם עליה אבל אותה התבואה שקוצרין, אומרים העוברים ברכת...
שיחות הר"ן - אות פח
...בחינת "פה סח" כידוע שזה עקר בחינת יציאת מצרים שיצא הדבור מהגלות והשלחן הוא בחינת הדבור בחינת: "וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'" 'וידבר אלי' דיקא כי עקר הפרנסה והאכילה שהוא בחינת שלחן הוא משם מבחינת דבור בחינת: "כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" וכשאין הדבור בגלות אז השלחן שהוא בחינת דבור בבחינת פנים בבחינת: "וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'" דיקא בחינת פנים ועל כן בשבת הגדול שאז הוא קדם יציאת מצרים אזי הוא בחינת הפיכת השלחן שמרמזין שהדבור היה בגלות
שיחות הר"ן - אות לא
שיחות הר"ן - אות לא ראוי להזדרז להתפלל תמיד בבקר השכם בכל מה שיוכל כי לפי גדל מעלת התפילה שיקרה מעלתה מאד מאד מי יודע אם יזכה אחר כך להתפלל על כן כל מה שיוכל להקדים עצמו ראוי לו לזרז מאד ולהקדים
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.3906 שניות - עכשיו 25_06_2025 השעה 06:54:04 - wesi2