ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מט - לְפִי גַּדְּלוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְעצֶם רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַך
לפי גדלות השם יתברך ועצם רוממותו יתברך בתנועה קלה בעלמא ובהסתכלות בעלמא, שאינו כראוי לפי כבודו יתברך היה ראוי לבוא על האדם מה שראוי, חס ושלום חס ושלום אך השם יתברך מלא רחמים וכל העולם מלא רחמנות, והוא רוצה מאד בהעולם על כן צריך לחזק עצמו מאד בעבודתו בכל מה שיוכל אף אם הוא כמו שהוא ויסמך על רחמיו המרבים מאד בלי שעור כי בודאי לא יעזב אותו אף אם עבר מה שעבר ולהבא לא יעשה עוד ויהיה שב ואל תעשה על כל פנים הן במחשבה והן במעשה כי גם המחשבה של אנשים כאלו היא גם כן עשיה כי גם בעולם העשיה יש מחשבה וצריך להיות שב ואל תעשה במעשה ובמחשבה כנ"ל ומה שנעשה עמו ממילא, אל יחוש ואל יסתכל על זה כלל ודע, שעקר התשובה השלמה היא כשאדם עובר באלו המקומות ממש שהיה מקדם התשובה כל אחד לפי מה שעבר עליו בימים הקודמים וכשעובר באלו המקומות והענינים שהיה מתחלה ממש ועכשו פונה ערף מהם, וכופה יצרו לבלי לעשות עוד מה שעשה זהו עקר התשובה השלמה, ורק זה נקרא תשובה. והוא מעלה גדולה, כשיש עדין יצר הרע להאדם כי אז יכול לעבד אותו יתברך עם היצר הרע דיקא דהינו לקח כל ההתלהבות והחמימות ולהכניסו בתוך עבודת השם דהינו להתפלל ולהתחנן בחמימות והתלהבות הלב וכיוצא ואם אין יצר הרע להאדם, אין עבודתו שלמה כלל והעקר לעצר ולעכב החמימות בעת התאוות ולהניחו בעת התפילה והעבודה שם יניח חמימותו והתלהבותו לתוך העבודה כנ"ל ואפילו מי שאינו איש כשר, נזדמן לו לפעמים, שמתפלל בהתלהבות וזה בא גם כן מחמימות היצר הרע שיש לו רק שהוא אינו מקבל על זה שכר אבל מי שרוצה להתנהג בכשרות הוא מעלה גדולה כשיש לו עדין יצר הרע כנ"ל
לְפִי גַּדְּלוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְעצֶם רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַך

בִּתְנוּעָה קַלָּה בְּעָלְמָא וּבְהִסְתַּכְּלוּת בְּעָלְמָא, שֶׁאֵינוֹ כָּרָאוּי לְפִי כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַך

הָיָה רָאוּי לָבוֹא עַל הָאָדָם מַה שֶׁרָאוּי, חַס וְשָׁלוֹם חַס וְשָׁלוֹם

אַך הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מָלֵא רַחֲמִים

וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא רַחֲמָנוּת, וְהוּא רוֹצֶה מְאד בְּהָעוֹלָם

עַל כֵּן צָרִיך לְחַזֵּק עַצְמוֹ מְאד בַּעֲבוֹדָתוֹ בְכָל מַה שֶּׁיּוּכַל

אַף אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא

וְיִסְמך עַל רַחֲמָיו הַמְרֻבִּים מְאד בְּלִי שִׁעוּר כִּי בְּוַדַּאי לא יַעֲזב אוֹתוֹ

אַף אִם עָבַר מַה שֶּׁעָבַר

וּלְהַבָּא לא יַעֲשֶׂה עוֹד

וְיִהְיֶה שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה עַל כָּל פָּנִים

הֵן בְּמַחֲשָׁבָה וְהֵן בְּמַעֲשֶׂה

כִּי גַּם הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁל אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ הִיא גַם כֵּן עֲשִׂיָּה

כִּי גַּם בָּעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה יֵשׁ מַחֲשָׁבָה

וְצָרִיך לִהְיוֹת שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה בְּמַעֲשֶׂה וּבְמַחֲשָׁבָה כַּנַּ"ל

וּמָה שֶּׁנַּעֲשָׂה עִמּוֹ מִמֵּילָא, אַל יָחוּשׁ וְאַל יִסְתַּכֵּל עַל זֶה כְּלָל

וְדַע, שֶׁעִקָּר הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁלֵמָה הִיא

כְּשֶׁאָדָם עוֹבֵר בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת מַמָּשׁ שֶׁהָיָה מִקּדֶם הַתְּשׁוּבָה

כָּל אֶחָד לְפִי מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים

וּכְשֶׁעוֹבֵר בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת וְהָעִנְיָנִים שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה מַמָּשׁ

וְעַכְשָׁו פּוֹנֶה ערֶף מֵהֶם, וְכוֹפֶה יִצְרוֹ לִבְלִי לַעֲשׂוֹת עוֹד מַה שֶּׁעָשָׂה

זֶהוּ עִקָּר הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁלֵמָה, וְרַק זֶה נִקְרָא תְּשׁוּבָה.

וְהוּא מַעְלָה גְּדוֹלָה, כְּשֶׁיֵּשׁ עֲדַיִן יֵצֶר הָרָע לְהָאָדָם

כִּי אָז יָכוֹל לַעֲבד אוֹתוֹ יִתְבָּרַך עִם הַיֵּצֶר הָרָע דַּיְקָא

דְּהַיְנוּ לִקַּח כָּל הַהִתְלַהֲבוּת וְהַחֲמִימוּת וּלְהַכְנִיסוֹ בְּתוֹך עֲבוֹדַת הַשֵּׁם

דְּהַיְנוּ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן בַּחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב וְכַיּוֹצֵא

וְאִם אֵין יֵצֶר הָרָע לְהָאָדָם, אֵין עֲבוֹדָתוֹ שְׁלֵמָה כְּלָל

וְהָעִקָּר לַעֲצר וּלְעַכֵּב הַחֲמִימוּת בְּעֵת הַתַּאֲווֹת

וּלְהַנִּיחוֹ בְּעֵת הַתְּפִילָּה וְהָעֲבוֹדָה

שָׁם יַנִּיחַ חֲמִימוּתוֹ וְהִתְלַהֲבוּתוֹ לְתוֹך הָעֲבוֹדָה כַּנַּ"ל

וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ אִישׁ כָּשֵׁר, נִזְדַּמֵן לוֹ לִפְעָמִים, שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת

וְזֶה בָּא גַּם כֵּן מֵחֲמִימוּת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁיֵּשׁ לוֹ

רַק שֶׁהוּא אֵינוֹ מְקַבֵּל עַל זֶה שָׂכָר

אֲבָל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְנַהֵג בְּכַשְׁרוּת

הוּא מַעְלָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲדַיִן יֵצֶר הָרָע כַּנַּ"ל
חיי מוהר"ן - ז - שיחות השיכים להתורות
...אות ז כשאמר התורה ויהי הם מריקים שקיהם בסימן י"ז בשבת חנוכה תקס"ו. באותה השנה נתגירו גרים הרבה מחמת שמצאו בספריהם הפך אמונתם וזה הענין מבאר היטב שם באותה התורה הנ"ל מהיכן בא זאת שימצאו עכו"ם בספריהם הפך אמונתם וכו' עין שם. ובאור הענין כפשוטו כי כבר נשמעו דברים כאלו מפי כמה גרים ובפרט באותה השנה שאמר רבנו זכרונו לברכה המאמר הזה אז היו בעולם מעשיות הרבה כאלו שפתאם אחר שבת חנוכה שאמר רבנו זכרונו לברכה אז המאמר הנ"ל, אז נתגיר פתאם כמר אחד מכפר. והוא היה אחר כך אצלו זכרונו לברכה וספר לפניו שמצא בדבריהם...
שיחות הר"ן - אות סב
...הר"ן - אות סב דע שיש בבני אדם סגלות גדולות כי יכולין לפעל על ידי מחשבתם מה שהם חושבים ואפילו היקרות חס ושלום, הוא בא ממחשבות בני אדם כי כשהמחשבה היא כלה אחוזה ודבוקה בדבר אחד שיהיה כן דהינו כל הבחינות שיש במחשבה דהינו פנימיות וחיצוניות ושאר הבחינות כלם עד הנקדה וכשכלם כאחד אחוזים ודבוקים וחושבים שיהיה כן בלי בלבול ונטיה למחשבה אחרת על ידי זה הם פועלים שבהכרח יהיה כן כמו שהם חושבים וגם שהמחשבה תהיה בפרטי פרטיות, לא בדרך כלל כגון שיחשב שאם יהיה כן יהיה כך וכך בפרטיות אבל כשחושב בדרך כלל הוא בחינת...
שיחות הר"ן - אות קי
שיחות הר"ן - אות קי יש כמה שטותים ובלבולים המתדבקים ומתחברים בהמח ובפרט בלבולי האמונה ועל ידי השנה נפרדים מהמח וביותר מועיל השנה לאמונה כנזכר לעיל
שיחות הר"ן - אות קסו - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
שיחות הר"ן - אות קסו - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' שמעתי בשמו שאמר העולם סוברים שמחמת שאני נכד הבעל שם טוב זכרונו לברכה מחמת זה זכיתי למדרגתי לא כן הוא רק עם דבר אחד הצלחתי ועל ידי זה זכיתי לעלות למה שזכיתי ואמר בלשון אשכנז בזה הלשון: מיט איין זאך איז מיר גיראטין
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טז - הַאי כַּוְרָא דְּאַפִּיק רֵישֵׁהּ מִמַּיָּא
...ח"א - תורה טז - האי כורא דאפיק רישה ממיא [לשון רבנו, זכרונו לברכה] רבי יוחנן משתעי: זמנא חדא הוה קאזלינן בספינתא, וחזינא האי כורא דאפיק רישה ממיא, ודמיא עינה כתרי סהרי, ונפיץ מיא מתרתי אוסיא כתרי מברי דסורא רשב"ם: ונפיץ ושפך. אוסיא נחיריו. מברי דסורא נהרות שבסורא וחזינא האי כורא שהוא הצדיק, המכנה בשם דג, כידוע דאפיק רישה ממיא, ודמיא עינה כתרי סהרי, ונפיץ מיא מתרי אוסיא כתרי מברי דסורא כי אי אפשר לצדיק להיות מחשבתו משוטט תמיד בחכמות עליונות כי לפעמים צריך לצאת לחוץ לעסק בדברי העולם כמו שאמרו חכמינו...
שבחי הר"ן - אות יט
...- אות יט גם היה רגיל מאד בימי קטנותו ובימי ילדותו לרוץ בכל פעם על קבר הבעל שם טוב, זכר צדיק וקדוש לברכה לבקש מאתו שיעזרו להתקרב להשם יתברך והיה רגיל לילך לשם בלילה ובזמן החרף בעת שהיה הקרירות גדול מאד היה הולך לשם בלילה ומשם חזר והלך אל המקוה והיה שם מקוה חוץ למרחץ ומקוה אחד בתוך המרחץ ובחר לו לילך בהמקוה שחוץ למרחץ, בעת הקרירות גדול וכבר היה קר לו מאד מחמת שבא מהקבר הנ"ל כי היה דרך רחוק בין ביתו להבית עלמין וכן מהבית עלמין למקוה מלבד השהיות שנשתהה הרבה על הקבר אף על פי כן אחר כל זה היה הולך דוקא...
שיחות הר"ן - אות קכ
...לה'" "כל המיחלים" דיקא אפילו אם אינכם זוכים לשום קדשה ועבודה חס ושלום רק מיחלים לבד אף על פי כן חזקו ואמצו ואל תפלו משום דבר שבעולם יהיה איך שיהיה כמבאר מזה בדברינו כמה וכמה פעמים ויותר ויותר מזה צריך כל אחד ואחד לחזק את חברו לבל יפל בדעתו משום דבר שבעולם ואפילו אם הוא יודע בעצמו שהוא כמו שהוא אף על פי כן יחזק את חברו כי את חברו בקל יותר לחזק מלחזק את עצמו כי אין חבוש מתיר את עצמו כי אין רעה גדולה מנפילה וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה לענין מלחמה הגשמיות על פסוק: "אל תיראו ואל תערצו" וכו' א
ספר המידות - דין
...דין שדן אמת דיניו אינם בטלים ונתקים אפילו שלא ברצון בעלי הדינים. ב. על ידי שהדין תורה הולך ונתמעט, על ידי זה הפרנסה נתמעטת, וכן להפך. ג. על ידי העמדת דינים שאינם הגונים באים הרהורי עבודה זרה. ד. על ידי חתון עם תלמיד חכם על ידי זה נתמנים דינים כשרים. ה. על ידי דינים כשרים התורה חביבה בעולם. ו. על ידי הבזיונות שמבזין את הדינים, התבואה נשתלח בה מארה. ז. על ידי הבזיונות שמבזין דיני ישראל, על ידי זה היקר הוה בעולם. ח. כשאיזהו רשע נתגדל, אזי קשה לחדש איזהו סברה בפוסקים. גם דברי הדינים אינם נשמעים באזני...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלה - מִּי שֶׁהוֹלֵך וְנֶחֱלָק וְנוֹפֵל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלה - מי שהולך ונחלק ונופל דע שמי שהולך ונחלק ונופל ואזי העולם שוחקין ממנו, והוא מתביש מזה זה בא על ידי שפגם בשמחת יום טוב כי יום טוב נקרא רגל, וגם נקרא מועד ועל ידי שפגם בשמחת יום טוב, נעשה מזה רגל מועד על כן רגלו מועדה ונפל וזה השחוק ששוחקין, הוא בחינת השמחות נפולות מפגם שמחת יום טוב ועל כן מתביש כי עבודת אלילים נקרא בשת 'והמבזה את המועדות כאלו עובד עבודת אלילים' על כן באה עליו בושה ולפעמים הוא לו לכפרה ולפעמים אין נתכפר לו בזה רק כדי להזכירו שישוב.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנד - דַּע כִּי יֵשׁ יִרְאוֹת נְפוּלוֹת
...קנד - דע כי יש יראות נפולות דע כי יש יראות נפולות וכל היסורים והדינים שיש לאדם כלם הם מהיראות הנפולות שנפלו לתוך זה הדבר שהוא מתפחד ויש לו יסורים ממנו חמש אימות אימת חלש על הגבור שאף שהוא נגד הטבע, שהגבור יפחד מהחלש אך שהוא מחמת היראה העליונה שנפלה ונתלבשה באלו הדברים ועל כן הם במספר חמש כנגד חמש גבורות שהם חמש אותיות מנצפ"ך כפולים וצריך להעלות היראות הנפולות, לשרשם למקומם ומקום היראה היא בלב כמו שפרש רש"י: דבר המסור ללבו של אדם נאמר בו "ויראת" והיראה צריכה להיות עם דעת כי בלא דעת נאמר: "הלא יראתך...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2661 שניות - עכשיו 07_10_2025 השעה 01:12:56 - wesi2