ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעז - וַיּאמֶר י"י סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיך
(במדבר י"ד) : ויאמר י"י סלחתי כדבריך ראשי תבות כוסי כדברך דבר ראשי תבות דשנת בשמן ראשי כי יש צדיקים אמתים שיש להם כח, כששותין יין לפעמים למחל עוונות על ידי זה כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה (יומא עו). שיין יש לו שני בחינות זכה נעשה ראש וכשנעשה ראש שהוא בחינות מחין על ידי זה הוא יכול לכפר עוונות כמו שכתוב (משלי ט"ז) : "ואיש חכם יכפרנה" וזהו : "ויאמר ה' סלחתי כדברך" כי דבר הוא ראשי תבות "דשנת בשמן ראשי" כנ"ל שהיא בחינת שלמות המחין [שהם בחינת (שמות ל) : "שמן משחת קדש" בחינת (תהלים קל"ג) "כשמן הטוב על הראש" כידוע] וזה: "ויאמר ה' סלחתי כדברך" שהוא ראשי תבות "כוסי" כנ"ל וזהו : "סלחתי כדברך" שהסליחה כדברך דיקא כפי בחינת "דשנת בשמן ראשי" שאתה זוכה הינו כפי המחין שזוכה הצדיק האמת על ידי שתית היין כמו כן זוכה לסליחות עוונות כי עקר הסליחה על ידי החכמה והמחין הקדושים שמקבל בבחינת "ואיש חכם יכפרנה" כנ"ל דשנת בשמן ראשי כ'ו'ס'י' רויה (תהלים כ"ג) בחינת "באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה" (שם ס"ו) (שמות ל"ב) "וישרף את העגל וכו' ויזר על פני המים" האמנם אלם (תהלים נ"ח) שנעשה האמנות אלם שאין לו דבור להתפאר כי צריכין לעשות דבור להאמנות שיוכל להתפאר למעלה יה הם המוחין וזה תלוי בשמירת הברית כי "שבטי יה עדות לישראל" על פגם הברית (כמובא בפרוש רש"י פרשת פינחס) בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה מלכות הוא בחינת כבוד כמו שכתוב (תהלים קמ"ה) : "כבוד מלכותך יאמרו" והוא בחינת רצון, כי 'רצונו של אדם זהו כבודו' (ירושלמי פאה פרק א) וכשהאדם מסתפק ומתרצה ברצון השם יתברך רק כמו שהוא יתברך רוצה אזי 'ממליך מלכותה' כי עקר המלכות מהרצון כנ"ל וזהו 'בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה' כי עקר המלכות הוא מהרצון כנ"ל אבל כשרוצה האדם איזה רצון אחר חוץ מרצון השם יתברך על ידי זה נעשה מלכות אחרים של העכו"ם וכפי הרצון האחר כן נעשה איזה מלכות לאיזה עכו"ם כי צריך האדם לבטל רצונו לגמרי נגד רצון השם יתברך שלא יהיה לו שום רצון אחר רק כמו שרוצה השם יתברך הן שיהיה לו ממון ובנים, הן לאו חס ושלום והן כל שאר הרצונות לא ירצה שום רצון אחר רק כמו שרוצה השם יתברך יתגדל ויתקדש שמה רבא יתגדל, תגי דל, שהוא תגי כתר דל בחינת יעקב שהוא עקב בחינת דל ובחינת ישראל הוא בחינת תגי "כי שרית עם אלהים" וכו' (בראשית ל"ב) ויתקדש, ת"ק שדי רבא באר "ומשביע לכל חי רצון" [כל אלו הדברים לא נכתבו מהם כי אם ראשי פרקים כי בשעת אמירת אלו הדברים הנוראים, לא זכינו שיבארם לנו היטב, כדרכו תמיד רק אמרם במהירות בדרך רמז בעלמא ורמז לנו כאן כל הכונות של קדיש המבארים בכונות האר"י זכרונו לברכה, וכנ"ל ואין אתנו יודע עד מה באור הדברים האלה].
וַיּאמֶר י"י סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיך

רָאשֵׁי תֵּבוֹת כּוֹסִי

כִּדְבָרֶך

דָּבָר רָאשֵׁי תֵּבוֹת דִּשַׁנְתָּ בַּשֶּׁמֶן ראשִׁי

כִּי יֵשׁ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִם

שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כּחַ, כְּשֶׁשׁוֹתִין יַיִּן לִפְעָמִים

לִמְחֹל עֲווֹנוֹת עַל יְדֵי זֶה

כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .

שֶׁיַּיִן יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי בְּחִינוֹת

זָכָה נַעֲשֶׂה ראשׁ

וּכְשֶׁנַּעֲשֶׂה ראשׁ שֶׁהוּא בְּחִינוֹת מחִין

עַל יְדֵי זֶה הוּא יָכוֹל לְכַפֵּר עֲווֹנוֹת

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה"

וְזֶהוּ: "וַיּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶך"

כִּי דָּבָר הוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת "דִּשַּׁנְתָּ בַּשֶּׁמֶן ראשִׁי" כַּנַּ"ל

שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַמּחִין

[שֶׁהֵם בְּחִינַת: "שֶׁמֶן מִשְׁחַת קדֶשׁ" בְּחִינַת "כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָראשׁ" כַּיָּדוּעַ]

וְזֶה: "וַיּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶך" שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת "כּוֹסִי" כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ: "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶך"

שֶׁהַסְּלִיחָה כִּדְּבָרֶך דַּיְקָא

כְּפִי בְּחִינַת "דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן ראשִׁי" שֶׁאַתָּה זוֹכֶה

הַיְנוּ כְּפִי הַמּחִין שֶׁזּוֹכֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת עַל יְדֵי שְׁתִיַּת הַיַּיִן

כְּמוֹ כֵן זוֹכֶה לִסְלִיחוֹת עֲווֹנוֹת

כִּי עִקַּר הַסְּלִיחָה

עַל יְדֵי הַחָכְמָה וְהַמּחִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמְּקַבֵּל בִּבְחִינַת "וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה" כַּנַּ"ל

דִּשַּׁנְתָּ בַּשֶּׁמֶן ראשִׁי כּ'וֹ'סִ'י' רְוָיָה

בְּחִינַת "בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה"

"וַיִּשְׂרף אֶת הָעֵגֶל וְכוּ' וַיִּזֶּר עַל פְּנֵי הַמָּיִם"

הַאֻמְנָם אֵלֶם שֶׁנַּעֲשֶׂה הָאֻמָּנוּת אִלֵּם

שֶׁאֵין לוֹ דִּבּוּר לְהִתְפָּאֵר

כִּי צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת דִּבּוּר לְהָאֻמָּנוּת שֶׁיּוּכַל לְהִתְפָּאֵר לְמַעְלָה

יָהּ הֵם הַמּוֹחִין

וְזֶה תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית

כִּי "שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל"

עַל פְּגַם הַבְּרִית

בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִּרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיך מַלְכוּתֵהּ

מַלְכוּת הוּא בְּחִינַת כָּבוֹד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כְּבוֹד מַלְכוּתְך יאמְרוּ"

וְהוּא בְּחִינַת רָצוֹן, כִּי 'רְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם זֶהוּ כְּבוֹדוֹ'

וּכְשֶׁהָאָדָם מִסְתַּפֵּק וּמִתְרַצֶּה בִּרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

רַק כְּמוֹ שֶׁהוּא יִתְבָּרַך רוֹצֶה

אֲזַי 'מַמְלִיך מַלְכוּתֵהּ'

כִּי עִקַּר הַמַּלְכוּת מֵהָרָצוֹן כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ 'בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִּרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיך מַלְכוּתֵהּ'

כִּי עִקַּר הַמַּלְכוּת הוּא מֵהָרָצוֹן כַּנַּ"ל

אֲבָל כְּשֶׁרוֹצֶה הָאָדָם אֵיזֶה רָצוֹן אַחֵר חוּץ מֵרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה מַלְכוּת אֲחֵרִים שֶׁל הָעַכּוּ"ם

וּכְפִי הָרָצוֹן הָאַחֵר כֵּן נַעֲשֶׂה אֵיזֶה מַלְכוּת לְאֵיזֶה עַכּוּ"ם

כִּי צָרִיך הָאָדָם לְבַטֵּל רְצוֹנוֹ לְגַמְרֵי נֶגֶד רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

שֶׁלּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם רָצוֹן אַחֵר

רַק כְּמוֹ שֶׁרוֹצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

הֵן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן וּבָנִים, הֵן לָאו חַס וְשָׁלוֹם

וְהֵן כָּל שְׁאָר הָרְצוֹנוֹת לא יִרְצֶה שׁוּם רָצוֹן אַחֵר רַק כְּמוֹ שֶׁרוֹצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא

יִתְגַּדַּל, תָּגֵי דַּל, שֶׁהוּא תָּגֵי כֶּתֶר

דַּל בְּחִינַת יַעֲקב שֶׁהוּא עָקֵב בְּחִינַת דַּל

וּבְחִינַת יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת תָּגֵי "כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלהִים" וְכוּ'

וְיִתְקַדַּשׁ, ת"ק שַׁדַּי

רַבָּא בְּאֵר

"וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן"

[כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים לא נִכְתְּבוּ מֵהֶם כִּי אִם רָאשֵׁי פְּרָקִים

כִּי בִּשְׁעַת אֲמִירַת אֵלּוּ הַדְּבָרִים הַנּוֹרָאִים, לא זָכִינוּ שֶׁיְּבָאֲרֵם לָנוּ הֵיטֵב, כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד

רַק אֲמָרָם בִּמְהִירוּת בְּדֶרֶך רֶמֶז בְּעָלְמָא

וְרָמַז לָנוּ כָּאן כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁל קַדִּישׁ הַמְבאָרִים בְּכַוָּנוֹת הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְכַנַּ"ל

וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה בֵּאוּר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה].
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ל - כְּשֶׁבָּא סֵפֶר חָדָשׁ לָעוֹלָם
...ספר חדש לעולם כשבא ספר חדש לעולם וזה מבאר אצלנו, שיש חדושים שנעשין על ידי דמעות [כמובא בסימן רסב] אזי אלו הדמעות של החדושים, שמהם נעשה הספר החדש הם עומדים כנגד גזרות האמות, ומבטלן. והדבר מבאר כי כל כחם היא מן הדמעות של עשו ועל כן כשיש אלו הדמעות הנ"ל, הם עומדים כנגדם ומבטלן בכיה ראשי תבות: "בני ישראל כחול הים" 'מה חול הים מגן מן גלי הים, שלא ישטפו העולם, כן בני ישראל מגן עליהם' הבכיה והדמעות כנגד גזרות האמות כנ"ל "בני ישראל כחול הים" 'מספר' הינו מספר הנ"ל, משם בני ישראל כחול הים' הינו בכיה ודמעות...
ספר המידות - צדקה
...בעולם הזה, שלום גדול ומליצי ישר בין ישראל לאביהם שבשמים. ב. גדולה צדקה שמקרבת את הגאלה. ג. ומצלת מן המיתה. ד. ומקבל פני השכינה. ה. ונעשה מלוה להקדוש ברוך הוא. ו. ונתרומם מזלו. ז. ונקרא צדיק גמור. ח. על ידי צדקה נעשה סור מרע. ט. מצוה לזון אלו שעוסקים בתורה יותר מאלו שאין עוסקין, אבל לענין דינא אין לחלק. י. כשמוציא גזלה מתחת יד חברו, כאלו נתן צדקה. יא. הפשרה היא משפט, שיש בו צדקה. יב. הנותן צדקה לעני שאינו הגון, אין מקבל על זה שכר. יג. צריך להחזיק טובה לנותן, ואל תאמר שלא נתן לך משלו. יד. שקולה צד...
ספר המידות - המתקת דין
...על האדם את היסורים, משביעין עליהם שלא ילכו אלא ביום פלוני ולא יצאו אלא ביום פלוני ובשעה פלונית ועל ידי סם פלוני. אבל "תשובה תפילה וצדקה" מבטלין השבועה. ב. חלישות הדעת, הינו עצבות על ידי זה בא רע מזל, ועל ידי רע מזל מדת הדין שולט. ג. פרשת חשן תקון לדינים. ד. כשיש לאדם צער, יתן צדקה, והצדקה הוי כמו שנותן שכר לדון, ועל ידי זה הדינים נמתקים, כי הנוטל שכר לדון דיניו בטלים. ה. עד היכן תכלית היסורים. ו. כל שעברו עליו ארבעים יום בלא יסורים, קבל עולמו ופרעניות מזמנת לו. ז. המוכיח את חברו לשם שמים, מושכין...
ספר המידות - דרך
...א' א. מי שרוצה לעבר על הים, יוליך עמו איזה צפור ואיזה דג הים, וזה סגלה לעבר את הים בשלום. ב. ומי שמשמח את עצמו בשמחת חתן וכלה, כשיוצאין מן החפה, אינו נזוק בדרך. ג. בשעה שבעלי עגלה מטריחין את עצמן בעגלה ובסוסים תתפלל תפילת הדרך. ד. סגלה למי שהולך על הים, ישא עמו סיד וינצל. ה. מי שמכין פרנסה לצדיקים, מבטח שישמר אותו השם הן בדרך הן בים. ו. מי שרוכב על סוס, יוליך עמו "הושענות". ז. כשתרצה לילך בדרך, תקשר את עצמך קדם במדת הבטחון, ועל ידי זה לא יגף רגלך. ח. כשתלך בדרך, תתן קדם לצדקה. ט. כל הדרכים שאדם...
סיפורי מעשיות - מעשה ב - מעשה ממלך וקיסר / מעשה במלך וקיסר
...- מעשה ב - ממלך וקיסר מעשה בקיסר אחד, שלא היה לו בנים גם מלך אחד לא היה לו בנים ונסע הקיסר על הארץ לשוטט לבקש אולי ימצא איזה עצה ותרופה להוליד בנים גם המלך נסע כמו כן ונזדמנו שניהם לפנדק אחד, ולא היו יודעים זה מזה והכיר הקיסר בהמלך, שיש לו נמוס [של מלכות] ושאל אותו והודה לו שהוא מלך גם המלך הכיר בקיסר גם כן, והודה לו גם כן והודיעו זה לזה שנוסעים בשביל בנים ונתקשרו שניהם באם שיבואו לביתם ויולידו נשותיהם זכר ונקבה באפן שיהיו יכולים להתחתן אזי יתחתנו בין שניהם ונסע הקיסר לביתו והוליד בת והמלך נסע לביתו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מג - הַדִּבּוּרִים שֶׁל הָרָשָׁע מוֹלִידִים נִאוּף בְּהַשּׁוֹמֵעַ
...ח"א - תורה מג - הדבורים של הרשע מולידים נאוף בהשומע [לשון רבנו, זכרונו לברכה] דע כי הדבורים של הרשע שהוא בר דעת, מולידים ניאוף בהשומע כי הזווגים נמשכים מהדעת כמו שכתוב: "והאדם ידע את חוה אשתו" וכתיב "כל אשה ידעת איש" אך יש שני מיני זווגים הינו זווג דקדשה, הוא התקשרות לצדיקים, ואל התורה, ואל השם יתברך, זה נמשך מדעת דקדשה וזווגים של עברה, נמשכים מדעת דקלפה והדבור הוא התגלות הדעת כי אין יודעים מה שבדעת, אלא על ידי הדבור כמו שכתוב "ולילה ללילה יחוה דעת" 'יחוה' מלשון דבור שהדבור מדבר מה שבדעת וכשרשע...
שיחות הר"ן - אות רסח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רסח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן "איכה נחרב האולם" וכו' "עד אן יצעק בשבי" וכו' "עד אן" וכו' "בן אמתך" וכו' [תקון חצות] ורמז עלי כמה אני צריך לצעק זאת לפניו יתברך ותפס לדגמא איך הם מעוררים הלב ואמר אותם בנגון חצות בקול נעים עמק מאד גם מהחרוז "דודי ירד לגנו" ספר ושבחו מאד כי הוא מדבר מוכוח של כנסת ישראל עם השם יתברך ומעורר הלב מאד
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיב - אִם אַתָּה מַאֲמִין, שֶׁיְּכוֹלִין לְקַלְקֵל, תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְתַקֵּן
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיב - אם אתה מאמין, שיכולין לקלקל, תאמין שיכולין לתקן לענין התחזקות לבל יפל האדם בדעתו מחמת רבוי הפגמים והקלקולים שקלקל על ידי מעשיו ענה ואמר אם אתה מאמין, שיכולין לקלקל, תאמין שיכולין לתקן.
תורת א"י של רבי נחמן מברסלב. מה עניינה?
...נחמן מברסלב. מה עניינה? מה שורש ההבדל בין התורה של רבי נחמן מברסלב בארץ ישראל לבין לפני ארץ ישראל? רמז, תורה מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. מה הקשר של הדברים? * אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=546 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעט - יש שאומרים תורה מלמטה למעלה דע שיש שאומרים תורה מלמטה למעלה והיא מלמטה רחבה מאד שלמטה מרחיבין הדבר ומגדילין אותו מאד ולמעלה הוא קצר, והולך ומקצר ועולה עד שלמעלה מעלה הוא קצר מאד מאד כי למעלה לא נשאר ממנה כלום, רק מעט מעט כי בודאי יש שם איזה ניצוץ הקדוש אבל יש להפך...
האם העולם קיים בזכות התורה או התפילה?
...קיים בזכות התורה או התפילה? שאלה: רבי נחמן מברסלב מדבר רבות בספריו על עניין התפילה, ואף הזכיר בזה את מ"ש "ולוואי ויהיה אדם מתפלל כל היום כולו" וכיו"ב. יחד עם זאת, כידוע אלמלא התורה אין קיום לעולם, כמו שמבוא על הפסוק "אלמלא בריתי יומם וליל חוקות שמים וארץ לא שמתי". אז האם העולם קיים בזכות התורה או בזכות התפילה? אשמח שתעשו לי סדר בעניין הזה. * תשובה. העניין הוא כדלקמן: אכן כל הקיום של כל העולם כולו, תלוי אך ורק בתורה ולא בתפילה! אלמלא התורה אין קיום לעולם. יחד עם זאת יש להבין כי התורה שבזכותה קיים...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 14_11_2026 השעה 04:53:20 - wesi2