ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעז - וַיּאמֶר י"י סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיך
(במדבר י"ד) : ויאמר י"י סלחתי כדבריך ראשי תבות כוסי כדברך דבר ראשי תבות דשנת בשמן ראשי כי יש צדיקים אמתים שיש להם כח, כששותין יין לפעמים למחל עוונות על ידי זה כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה (יומא עו). שיין יש לו שני בחינות זכה נעשה ראש וכשנעשה ראש שהוא בחינות מחין על ידי זה הוא יכול לכפר עוונות כמו שכתוב (משלי ט"ז) : "ואיש חכם יכפרנה" וזהו : "ויאמר ה' סלחתי כדברך" כי דבר הוא ראשי תבות "דשנת בשמן ראשי" כנ"ל שהיא בחינת שלמות המחין [שהם בחינת (שמות ל) : "שמן משחת קדש" בחינת (תהלים קל"ג) "כשמן הטוב על הראש" כידוע] וזה: "ויאמר ה' סלחתי כדברך" שהוא ראשי תבות "כוסי" כנ"ל וזהו : "סלחתי כדברך" שהסליחה כדברך דיקא כפי בחינת "דשנת בשמן ראשי" שאתה זוכה הינו כפי המחין שזוכה הצדיק האמת על ידי שתית היין כמו כן זוכה לסליחות עוונות כי עקר הסליחה על ידי החכמה והמחין הקדושים שמקבל בבחינת "ואיש חכם יכפרנה" כנ"ל דשנת בשמן ראשי כ'ו'ס'י' רויה (תהלים כ"ג) בחינת "באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה" (שם ס"ו) (שמות ל"ב) "וישרף את העגל וכו' ויזר על פני המים" האמנם אלם (תהלים נ"ח) שנעשה האמנות אלם שאין לו דבור להתפאר כי צריכין לעשות דבור להאמנות שיוכל להתפאר למעלה יה הם המוחין וזה תלוי בשמירת הברית כי "שבטי יה עדות לישראל" על פגם הברית (כמובא בפרוש רש"י פרשת פינחס) בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה מלכות הוא בחינת כבוד כמו שכתוב (תהלים קמ"ה) : "כבוד מלכותך יאמרו" והוא בחינת רצון, כי 'רצונו של אדם זהו כבודו' (ירושלמי פאה פרק א) וכשהאדם מסתפק ומתרצה ברצון השם יתברך רק כמו שהוא יתברך רוצה אזי 'ממליך מלכותה' כי עקר המלכות מהרצון כנ"ל וזהו 'בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה' כי עקר המלכות הוא מהרצון כנ"ל אבל כשרוצה האדם איזה רצון אחר חוץ מרצון השם יתברך על ידי זה נעשה מלכות אחרים של העכו"ם וכפי הרצון האחר כן נעשה איזה מלכות לאיזה עכו"ם כי צריך האדם לבטל רצונו לגמרי נגד רצון השם יתברך שלא יהיה לו שום רצון אחר רק כמו שרוצה השם יתברך הן שיהיה לו ממון ובנים, הן לאו חס ושלום והן כל שאר הרצונות לא ירצה שום רצון אחר רק כמו שרוצה השם יתברך יתגדל ויתקדש שמה רבא יתגדל, תגי דל, שהוא תגי כתר דל בחינת יעקב שהוא עקב בחינת דל ובחינת ישראל הוא בחינת תגי "כי שרית עם אלהים" וכו' (בראשית ל"ב) ויתקדש, ת"ק שדי רבא באר "ומשביע לכל חי רצון" [כל אלו הדברים לא נכתבו מהם כי אם ראשי פרקים כי בשעת אמירת אלו הדברים הנוראים, לא זכינו שיבארם לנו היטב, כדרכו תמיד רק אמרם במהירות בדרך רמז בעלמא ורמז לנו כאן כל הכונות של קדיש המבארים בכונות האר"י זכרונו לברכה, וכנ"ל ואין אתנו יודע עד מה באור הדברים האלה].
וַיּאמֶר י"י סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיך
רָאשֵׁי תֵּבוֹת כּוֹסִי
כִּדְבָרֶך
דָּבָר רָאשֵׁי תֵּבוֹת דִּשַׁנְתָּ בַּשֶּׁמֶן ראשִׁי
כִּי יֵשׁ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִם
שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כּחַ, כְּשֶׁשׁוֹתִין יַיִּן לִפְעָמִים
לִמְחֹל עֲווֹנוֹת עַל יְדֵי זֶה
כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .
שֶׁיַּיִן יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי בְּחִינוֹת
זָכָה נַעֲשֶׂה ראשׁ
וּכְשֶׁנַּעֲשֶׂה ראשׁ שֶׁהוּא בְּחִינוֹת מחִין
עַל יְדֵי זֶה הוּא יָכוֹל לְכַפֵּר עֲווֹנוֹת
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה"
וְזֶהוּ: "וַיּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶך"
כִּי דָּבָר הוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת "דִּשַּׁנְתָּ בַּשֶּׁמֶן ראשִׁי" כַּנַּ"ל
שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַמּחִין
[שֶׁהֵם בְּחִינַת: "שֶׁמֶן מִשְׁחַת קדֶשׁ" בְּחִינַת "כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָראשׁ" כַּיָּדוּעַ]
וְזֶה: "וַיּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶך" שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת "כּוֹסִי" כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ: "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶך"
שֶׁהַסְּלִיחָה כִּדְּבָרֶך דַּיְקָא
כְּפִי בְּחִינַת "דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן ראשִׁי" שֶׁאַתָּה זוֹכֶה
הַיְנוּ כְּפִי הַמּחִין שֶׁזּוֹכֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת עַל יְדֵי שְׁתִיַּת הַיַּיִן
כְּמוֹ כֵן זוֹכֶה לִסְלִיחוֹת עֲווֹנוֹת
כִּי עִקַּר הַסְּלִיחָה
עַל יְדֵי הַחָכְמָה וְהַמּחִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמְּקַבֵּל בִּבְחִינַת "וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה" כַּנַּ"ל
דִּשַּׁנְתָּ בַּשֶּׁמֶן ראשִׁי כּ'וֹ'סִ'י' רְוָיָה
בְּחִינַת "בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה"
"וַיִּשְׂרף אֶת הָעֵגֶל וְכוּ' וַיִּזֶּר עַל פְּנֵי הַמָּיִם"
הַאֻמְנָם אֵלֶם שֶׁנַּעֲשֶׂה הָאֻמָּנוּת אִלֵּם
שֶׁאֵין לוֹ דִּבּוּר לְהִתְפָּאֵר
כִּי צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת דִּבּוּר לְהָאֻמָּנוּת שֶׁיּוּכַל לְהִתְפָּאֵר לְמַעְלָה
יָהּ הֵם הַמּוֹחִין
וְזֶה תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית
כִּי "שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל"
עַל פְּגַם הַבְּרִית
בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִּרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיך מַלְכוּתֵהּ
מַלְכוּת הוּא בְּחִינַת כָּבוֹד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כְּבוֹד מַלְכוּתְך יאמְרוּ"
וְהוּא בְּחִינַת רָצוֹן, כִּי 'רְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם זֶהוּ כְּבוֹדוֹ'
וּכְשֶׁהָאָדָם מִסְתַּפֵּק וּמִתְרַצֶּה בִּרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
רַק כְּמוֹ שֶׁהוּא יִתְבָּרַך רוֹצֶה
אֲזַי 'מַמְלִיך מַלְכוּתֵהּ'
כִּי עִקַּר הַמַּלְכוּת מֵהָרָצוֹן כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ 'בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִּרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיך מַלְכוּתֵהּ'
כִּי עִקַּר הַמַּלְכוּת הוּא מֵהָרָצוֹן כַּנַּ"ל
אֲבָל כְּשֶׁרוֹצֶה הָאָדָם אֵיזֶה רָצוֹן אַחֵר חוּץ מֵרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה מַלְכוּת אֲחֵרִים שֶׁל הָעַכּוּ"ם
וּכְפִי הָרָצוֹן הָאַחֵר כֵּן נַעֲשֶׂה אֵיזֶה מַלְכוּת לְאֵיזֶה עַכּוּ"ם
כִּי צָרִיך הָאָדָם לְבַטֵּל רְצוֹנוֹ לְגַמְרֵי נֶגֶד רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
שֶׁלּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם רָצוֹן אַחֵר
רַק כְּמוֹ שֶׁרוֹצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
הֵן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן וּבָנִים, הֵן לָאו חַס וְשָׁלוֹם
וְהֵן כָּל שְׁאָר הָרְצוֹנוֹת לא יִרְצֶה שׁוּם רָצוֹן אַחֵר רַק כְּמוֹ שֶׁרוֹצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא
יִתְגַּדַּל, תָּגֵי דַּל, שֶׁהוּא תָּגֵי כֶּתֶר
דַּל בְּחִינַת יַעֲקב שֶׁהוּא עָקֵב בְּחִינַת דַּל
וּבְחִינַת יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת תָּגֵי "כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלהִים" וְכוּ'
וְיִתְקַדַּשׁ, ת"ק שַׁדַּי
רַבָּא בְּאֵר
"וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן"
[כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים לא נִכְתְּבוּ מֵהֶם כִּי אִם רָאשֵׁי פְּרָקִים
כִּי בִּשְׁעַת אֲמִירַת אֵלּוּ הַדְּבָרִים הַנּוֹרָאִים, לא זָכִינוּ שֶׁיְּבָאֲרֵם לָנוּ הֵיטֵב, כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד
רַק אֲמָרָם בִּמְהִירוּת בְּדֶרֶך רֶמֶז בְּעָלְמָא
וְרָמַז לָנוּ כָּאן כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁל קַדִּישׁ הַמְבאָרִים בְּכַוָּנוֹת הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְכַנַּ"ל
וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה בֵּאוּר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה].
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כח
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כח ותקף עצם ההשגה שהשיג בארץ ישראל אי אפשר לבאר ולספר כלל ממש לא נשמע ולא נראה כזאת שיזכה ילוד אשה להשגה כזו על ידי אוירא דארץ ישראל ואי אפשר לדבר ולספר בזה והיה מתפאר עצמו מאד במה שזכה להיות בארץ ישראל וגם בסוף ימיו אמר שהוא מחיה עצמו מאד במה שזכה להיות בארץ ישראל ואמר: זה אני יודע מכבר שכשאדם רוצה לעשות איזה דבר שבקדשה ויש לו מניעות על זה וכו' כמבאר כל זה לקמן...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צב - תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה
...תהלים כמבאר בספר הראשון [בסימן רה], עין שם הענין כי עשרה קפיטל תהלים הם כנגד עשרה מיני נגינה שנאמר בהם ספר תהלים, שהם: ברכה, אשרי משכיל וכו' כי עשרה מיני נגינה הנ"ל יש להם כח לבטל כח הקלפה והפגם הנ"ל כי הם הפך הקלפה והפגם הנ"ל כמבאר מזה שם בספר הראשון ודע, כי זה הענין של העשרה מיני נגינה הנ"ל, שהם כנגד פגם הנ"ל הוא מרמז בפסוקים אלו. ברכה "אברך את ה' אשר יעצני אף לילות" וכו' אשרי "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה" משכיל "ומה' אשה משכלת" שיר "בלילה שירה עמי"...
שיחות הר"ן - אות רלב - מדבר ממעלת ההתבודדות
...ולא היה יכול לפתח פיו לדבר לפניו מה שבלבו ופעם אחת היה עומד ומשמשו והיה בדעתו לדבר עמו מיד אבל לא היה יכל לפתח פיו כלל ואחר כך צוה רבנו זכרונו לברכה, שיושיט לו מנעליו לנעלם לכבוד שבת כי היה אז אחר יציאה מהמרחץ בערב שבת ואז בעת שהושיט לו מנעליו ענה רבנו זכרונו לברכה, מעצמו ואמר לו. תרגיל עצמך לדבר לפני השם יתברך ואז תוכל אחר כך לדבר עמי גם כן אחר כך בעת שזכה לדבר עמו אז כשנכנס אליו ורצה גם כן לדבר והיה קשה עליו מאד לדבר ענה רבנו זכרונו לברכה ואמר...
מה השכל הכי גדול שאפשר לדבר ממנו?
...מוהרן מביא שיש שכל מסויים, שהוא השכל הכי גדול שבן אדם יכול להשיג אותו בשכל אנושי ולדבר אותו בשכל של בני אדם. מהו? או במילים אחרות, מהו השכל האחרון שהאדם מגיע אליו, לפני שהוא זוכה לשכל הנקנה? מה מבינים שם? רמז: זה קשור לחוכמות של זעיר אנפין מול עתיקא סתימאה... תשובה: כאן מביא רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר וסתים כי השכל הכי גדול שאפשר לדבר ממנו במילים, הוא שהכל טוב ושאין שום רע בעולם כלל, רק הכל...
שבחי הר"ן - אות ז
...הר"ן - אות ז והיה מתמיד בלמודו מאד ולמד הרבה מאד "ש"ס" ו"פוסקים" "ו"תנ"ך" ו"עין יעקב" ו"ספרי הזוהר" ו"תקונים" וכל "כתבי האר"י", זכרונו לברכה ושאר ספרים הרבה מאד ו"ספרי מוסר" הרבה מאד ואמר: שכל הספרים קטנים המדברים ממוסר כלם היו בבית אביו ולמד מכלם גם למד הרבה "ראשית חכמה" ואמר בפרוש: שלמד את ספר "ראשית חכמה" פעמים אין מספר וגדל בקיאותו בכל הספרים כפי מה שראינו בעינינו קצת היה בלי שעור ובפרט בספרי תנ"ך ו"עין יעקב" וכל כתבי האר"י וספרי הזוהר ותקונים...
שיחות הר"ן - אות כט
...הר"ן - אות כט ועל למוד הפוסקים הזהיר מאד מאד ביותר מכל הלמודים וראוי ללמד כל הארבעה "שלחן ערוך" כלם מראשם עד סופם כסדר אם יכול ללמד כל הארבעה שלחן ערוך עם כל הפרושים הגדולים מה טוב ואם לאו על כל פנים ילמד כל הארבעה "שלחן ערוך" הקטנים והוא תקון גדול מאד מאד כי על ידי חטאים נתערב טוב ורע ועל ידי למוד פוסק שמברר הכשר והפסול המתר והאסור הטהור והטמא על ידי זה נתברר ונפרש הטוב מן הרע וכמבאר במאמר ראיתי מנורת זהב ובשאר מאמרים מעלת למוד הפוסקים ואמר: שכל...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ה - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה
...- תקעו בחדש שופר, העקר הוא האמונה תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו, כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב א. העקר הוא האמונה וצריך כל אחד לחפש את עצמו ולחזק את עצמו באמונה כי יש סובלי חלאים, שיש להם מכות מפלאות והם סובלים החלאים רק בשביל נפילת האמונה בבחינת: "והפלא ה' את מכתך מכות גדלת ונאמנות וחלים רעים ונאמנים" 'ונאמנים' דיקא כי הם באים על ידי פגם אמונה כי על ידי נפילת האמונה באים מכות מפלאות שאין מועיל להם לא רפואות ולא תפילה ולא זכות אבות כי כל הרפואות...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה - מִסּוֹד גְּדֻלַּת הַתַּנָּא הָאֱלקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי זַ"ל
...ז"ל לכו חזו מפעלות ה' התגלות נפלא מסוד גדלת התנא האלקי רבי שמעון בן יוחאי ז"ל רבי שמעון בן יוחאי הבטיח שלא תשתכח תורה מישראל על ידו כמובא בדברי רבותינו, זכרונם לברכה: 'כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה אמרו: עתידה תורה שתשתכח מישראל ואמר רבי שמעון בן יוחאי שלא תשתכח: 'בהאי חבורא דאיהו ספר הזוהר יפקון בה מן גלותא' ועתה בוא וראה והבן נפלאות נסתרות של תורתנו הקדושה כי על כן סמך רבי שמעון בן יוחאי עצמו על זה הפסוק כי לא תשכח מפי זרעו כי באמת בזה הפסוק בעצמו...
ספר המידות - רפואה
...שני א. דע, שיש לכל עשב ועשב כח מיחד לרפאות איזהו חולאת מיחדת, וכל זה אינו למי שלא שמר אמונתו ובריתו, ולא שמר את עצמו מלעבר על "אל תהי בז לכל אדם". אבל מי שיש לו אמונה בשלמות, והוא גם כן שומר הברית ומקים "אל תהי בז לכל אדם", אין רפואתו תולה בחלקי עשבים המיחדים לחולאתו, אלא נתרפא בכל מאכל וכל משקה בבחינת "וברך את לחמך" וכו', ואין צריך להמתין עד שיתרמו לו עשבים המיחדים לרפאותו. ב. על ידי עיון עמק בסודות התורה יכול לפקד עקרות ולרפאות חולאת חזק. ג. לצרעת...
ספר המידות - חיתון
...שקשה לו למצא זווגו יאמר בכונה שירת הים. ב. קדוש לבנה סגלה שימצא אדם את זווגו. וסימן לדבר: "לבנה" ב'תולה נ'שאת ל'יום ה'רביעי. ג. על ידי חתון עם תלמיד חכם באים טובות וברכות לאדם. ד. על ידי חתון עם תלמיד חכם נצול מענש הבא, על ידי שיעץ עצות רעות על חברו. ה. על ידי חתון עם תלמיד חכם על ידי זה נתמנים דינים כשרים. ו. מי שקשה לו למצא זווגו, ירגיל את עצמו לקרות בקרבנות הנשיאים. ז. השדוך שדוברים אף על פי שאינו נגמר השדוך בעצמו, גם זה מן השמים, והשדוך לחוד...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0938 שניות - עכשיו 27_01_2021 השעה 12:50:13 - wesi2