ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 רוח הסערה שהפכה מישוב למדבר - בבעל תפילה - חלק 1

אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=59 - סיפורי מעשיות - מעשה יב - מבעל תפילה

וַיְהִי הַיּוֹם, וְהָיָה רוּחַ סְעָרָה גְּדוֹלָה בָּעוֹלָם

וְהָרוּחַ סְעָרָה הַזֶּה בִּלְבֵּל אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ

וְהָפַךְ מִיָּם לְיַבָּשָׁה, וּמִיַּבָּשָׁה לְיָם

וּמִמִּדְבָּר יִשּׁוּב, וּמִיִּשּׁוּב מִדְבָּר

וְהָפַךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ

וכיו"ב מובא כאן breslev.eip.co.il/?key=60 - סיפורי מעשיות - מעשה יג - משבעה קבצנים

וַיְהִי הַיּוֹם וְהָיָה בְּרִיחָה בְּאֵיזֶה מְדִינָה

וּבָרְחוּ כֻּלָּם

וּבְדֶרֶךְ בְּרִיחָתָם עָבְרוּ דֶּרֶךְ אֵיזֶה יַעַר

וְאָבְדוּ שָׁם זָכָר וּנְקֵבָה.

ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=34 - ילד וילדה הלכו לאיבוד ביער - סיפורי מעשיות

והעניין צריך כמובן ביאור, מה פשר העניין הזה של הרוח סערה הנ"ל... ?

*

ובטרם נבאר את העניין הזה של הרוח סערה, נאמר כי העניין הזה של הרוח סערה שהפכה מישוב למדבר וממדבר לישוב וכולי, הוא בחינה אחת עם העניין של היכלי התמורות.

והוא בחינה אחת עם העניין של החלפת הבן מלך והבן שפחה בסיפור שכאן breslev.eip.co.il/?key=58 - סיפורי מעשיות - מעשה יא - מבן מלך ובן השפחה שנתחלפו

בעניין היכלי התמורות, ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=121 - היכלי התמורות. כיצד תדע שיצאת מהיכלי התמורות?

וגם כאן breslev.eip.co.il/?key=555 - חיי מוהר"ן - ס - שיחות השיך לספורי מעשיות

והוא גם בחינה אחת עם מ"ש רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=2519 - סיפורי מעשיות - מעשה שיחות שאחר סיפורי המעשיות

דַּע שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מִינֵי פָּלָטִין

וּשְׁנֵי הַפָּלָטִין דּוֹמִין זֶה לָזֶה

בְּאֶחָד דָּר בּוֹ מֶלֶךְ, וּבְהַשֵּׁנִי דָּר עֶבֶד

וּבְוַדַּאי, בֶּאֱמֶת הוּא חִלּוּק גָּדוֹל בֵּין הַפָּלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ לְפָלָטִין שֶׁל עֶבֶד

רַק אַף עַל פִּי כֵן, אֶפְשָׁר לִטְעוֹת בֵּינֵיהֶם

ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=77&PID=173#173 - איך לזהות מפורסמים של שקר?

ועקרונית ניתן לומר, כי רוח הסערה הנ"ל שעשתה את ההחלפה הנ"ל היא מבטאת את כל ההחלפות שיש בעולם שלנו.

כגון את זה שבעולם הזה המלכות היא ביד העכו"ם במקום ביד ישראל וכיו"ב.

כל ההחלפות האלו הן בחינת העניין של רוחס הסערה שהפכה ממקום ישוב למקום מדבר וכולי...

*

אז עניין הרוח סערה הוזכר רבות בדברי רבי נחמן מברסלב, כאן breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%A8%D7%95%D7%97+%D7%A1%D7%A2%D7%A8%D7%94&cid=0 - רוח סערה

ושורש העניין של החלפת המקום ישוב למקום מדבר וכולי, יש לבאר אותו ע"פ מ"ש רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=184 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - וַיְהִי מִקֵּץ - כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם

וְהָיָה עוֹסֵק בְּיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם מְיֻשָּׁב מִבְּנֵי אָדָם

כִּי עִקָּר הָאָדָם הוּא הַדַּעַת

וּמִי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת, אֵינוֹ מִן הַיִּשּׁוּב וְאֵינוֹ מְכֻנֶה בְּשֵׁם אָדָם כְּלָל

רַק הוּא בְּחִינַת חַיָּה בִּדְמוּת אָדָם

וּמשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה לוֹ רַחֲמָנוּת

וְהָיָה עוֹסֵק בְּיִשּׁוּב הָעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם מְיֻשָּׁב וּמְמֻלָּא מִבְּנֵי אָדָם

הַיְנוּ בְּנֵי דֵּעָה, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל

...

וְצָרִיך כָּל אָדָם לִזָּהֵר, לְהִשְׁתַּדֵּל וְלַעֲסֹק בָּזֶה

כִּי "לא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ"

כִּי צָרִיך כָּל אֶחָד לַעֲסֹק בְּיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם

שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם מְמֻלָּא מִבְּנֵי אָדָם

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ"

כִּי זֶה עִקָּר יִשּׁוּב הָעוֹלָם

כְּשֶׁהָעוֹלָם מְמֻלָּא מִבְּנֵי אָדָם, הַיְנוּ מִבְּנֵי דֵּעָה

כִּי מִי שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת אֵינוֹ אָדָם כְּלָל כַּנַּ"ל

[הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁהָאָדָם מְצֻוָּה לְהַעֲמִיד בָּנִים בָּעוֹלָם בִּשְׁבִיל קִיּוּם הָעוֹלָם

כֵּן הוּא מְצֻוָּה לְהַכְנִיס דַּעַת וְיִרְאַת שָׁמַיִם בְּבָנָיו וּבְתַלְמִידִים

כִּי זֶה עִקָּר הַמִּצְוָה

שֶׁמְּצֻוֶּה לְהַעֲמִיד תּוֹלָדוֹת לְקִיּוּם הָעוֹלָם

כִּי הָעִקָּר לְהַעֲמִיד תּוֹלָדוֹת מִמִּין בְּנֵי אָדָם דַּוְקָא

וְלא מִין בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת בִּדְמוּת אָדָם

עַל כֵּן כָּל זְמַן שֶׁאֵין מֵאִיר הַדַּעַת בִּבְנֵי אָדָם

וְאֵינָם יוֹדְעִים וּמַרְגִּישִׁים אֱלקוּתוֹ יִתְבָּרַך וּמֶמְשַׁלְתּוֹ

אֵינָם בִּכְלַל בְּנֵי אָדָם

מֵאַחַר שֶׁאֵין בָּהֶם דַּעַת לָדַעַת אֶת ה'

שֶׁזֶּה עִקָּר גֶּדֶר הָאָדָם

וְעַל כֵּן נֶחֱשָׁב הָעוֹלָם כְּתֹהוּ וָבהוּ

וְעַל זֶה נֶאֱמַר: לא תֹהוּ בְּרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ

כִּי צְרִיכִין לְיַשֵּׁב אֶת הָעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה מְיֻשָּׁב הָעוֹלָם מִבְּנֵי אָדָם דַיְקָא

דְּהַיְנוּ מִבְּנֵי דֵּעָה שֶׁיּוֹדְעִין אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

וכיו"ב מובא כאן breslev.eip.co.il/?key=495 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכה - כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת עַל יְדֵי זֶה הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁלֵמוּת

אֲזַי יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת מֵהַצִּפְצוּף

דְּהַיְנוּ הַקּוֹל הַיּוֹצֵא מֵהַקָּנֶה שֶׁהוּא רַק קוֹל פָּשׁוּט וְצִפְצוּף

שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה דִּבּוּר

עַל יְדֵי חֲמִשָּׁה מוֹצָאוֹת הַפֶּה שֶׁמְּחַתְּכִים הַדִּבּוּר

כִּי עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁיֵּשׁ בֵּין אָדָם לְחַי

הוּא עַל יְדֵי חִתּוּך הַדִּבּוּר

שֶׁהוּא גֶּדֶר הָאָדָם שֶׁהוּא מְדַבֵּר בִּבְחִינַת: "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם"

וְעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא חִתּוּך הַדִּבּוּר

דְּהַיְנוּ שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה מֵהַצִּפְצוּף, וְהַקּוֹל חִתּוּך הָאוֹתִיּוֹת וְהַדִּבּוּר

כִּי גַּם בְּהֵמוֹת וְעוֹפוֹת יֵשׁ לָהֶם קוֹל וְצִפְצוּף

רַק שֶׁאֵין לָהֶם חִתּוּך הָאוֹתִיּוֹת וְהַדִּבּוּר

וְזֶהוּ גֶּדֶר הָאָדָם שֶׁיָּכוֹל לַחֲתֹך הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל

וְלָבוֹא לִבְחִינַת גֶּדֶר אָדָם, הוּא עַל יְדֵי צְדָקָה, בִּבְחִינַת "נַעֲשֶׂה אָדָם"

וּכְתִיב: "שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם" וְכוּ'

מָה הָתָם צְדָקָה אַף כָּאן צְדָקָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוהַר

הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ: "בְּפִיך" 'זוֹ צְדָקָה'

כִּי עַל יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה הַפֶּה דְּהַיְנוּ הַדִּבּוּר

שֶׁהוּא בְּחִינַת גֶּדֶר הָאָדָם בִּבְחִינַת: "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם"

היינו שכל הדיבורים של העולם שהם אינם מקושרים לשורשם, הם רק בבחינת צפצופים בלבד, כי אין להם את שלמות הדיבור.

וכעין מה שמובא כאן breslev.eip.co.il/?key=60 - סיפורי מעשיות - מעשה יג - משבעה קבצנים

וְאַתֶּם סְבוּרִים שֶׁאֲנִי כְּבַד פֶּה?

אֵין אֲנִי כְּבַד פֶּה כְּלָל

רַק שֶׁהַדִּבּוּרִים שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁאֵינָם שְׁבָחִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

אֵין בָּהֶם שְׁלֵימוּת

[וְעַל כֵּן הוּא נִרְאָה כִּכְבַד פֶּה

כִּי הוּא כִּכְבַד פֶּה מֵאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁאֵין בָּהֶם שְׁלֵימוּת]

* רוח הסערה שהפכה מישוב למדבר - בבעל תפילה - חלק 2.

רוח הסערה שהפכה מישוב למדבר - בבעל תפילה - חלק 2
...שהפכה מישוב למדבר - בבעל תפילה - חלק 1. בכל מקרה, העולה מכל האמור לעיל, הוא כי מקום ישוב היינו העניין של שלמות ישוב הדעת, היינו בחינת מ"ש רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר וסתים וזה שאמרו חכמינו ז"ל, שלעתיד צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם 'על ראשיהם' הצרך לומר כי לעתיד יתבטל הבחירה וזה צדיקים יושבים שהישיבה הוא מורה על העדר הבחירה כמו: "יושב בשמים" שהוא מורה על העדר ההשתנות כי התנועה מורה על...
מחלוקת שבין הצדיקים
...breslev.eip.co.il/?key=34 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ה - בחצוצרות וקול שופר וזה פרוש: "אזן שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין" לשון תלונה ומריבה כשאתה שומע מריבות שבין הצדיקים תדע, שזה משמיעין אותך תוכחה על שפגמת בטפי מחך שעל זה נאמר: "כל באיה לא ישובון, ולא ישיגו ארחות חיים" ... הינו חכמות חיצוניות נעוצים בים חכמתך ובודאי אם לא היה נפגם מחך לא היה נשמע לך מריבות שבין הצדיקים ואין המריבה אלא בשבילך כדי שתשוב ממות לחיים, מחמץ למצה, מחי"ת לה"א ותשוב מיראה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כט - כְּשֶׁאֵרַע שְׁאֵלָה בְּבֵית הָאָדָם עַל יְדֵי תַּעֲרבֶת אִסּוּר בְּהֶתֵּר
...בבית האדם על ידי תערבת אסור בהתר ואין בהתר כדי לבטל את האסור בזה מראין לו, שפגם באיזהו יחוד של מעלה כי כל היחודים והזווגים הם בחינת ביטול אסור וזה בחינת 'ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות' נמצא שמאסור נעשה התר כי בתחלה היא ארוסה, ואז היא אסורה ואחר כך נעשית התר בנשואין ועל כן גם בזווג התחתון של זה העולם נאמר: "אלהים מושיב יחידים ביתה", הינו זווגים כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה, זה הפסוק לענין זווגים אזי: "מוציא אסירים בכושרות" הינו שנעשה...
לפני העלייה חייב שתהיה ירידה
...כאן breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חותם בתוך חותם כי לפני העלייה חייב שתהיה ירידה אך כשרוצים לצאת ממדרגת 'נעשה ונשמע' זה למדרגת 'נעשה ונשמע' גבוה ממנה צריך להיות ירידה קדם העליה כי הירידה היא תכלית העליה וכיו"ב מביא רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=225 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מח - כשאדם נכנס בעבודת השם, אזי מראין לו התרחקות וכיו"ב גם כאן breslev.eip.co.il/?key=345 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עד - רומה על השמים...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יא
...סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יא ומיד אחר נסיעתם מסטנבול, בא אליו הסרסור הנ"ל והראה לו אגרות הרבה מצדיקי דורנו ששלחו אליו בקשתם להיות לעזר לאנשים הנוסעים מהכא להתם כי הוא חשוב בעיני השרי מלוכה בכן תדעו, אם תגלו לי מי אתם ומאיזה משפחה אתם הרי טוב ואם לאו יש לאל ידי לעשות עמכם רעה אשר לא תוכלו כפרה ולא יועיל הון לשחד בממון ולא די שלא תסעו לארץ הקדש גם תהיו בבית האסורים וכיוצא בדברים אלה וכאשר שמע זאת רבנו זכרונו לברכה מיד אמר לו האמת ששמו רבי נחמן...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ר - הַטַּעַם שֶׁהַצַּדִּיקִים שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה הֵם עֲשִׁירִים
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ר - הטעם שהצדיקים שבזמן הזה הם עשירים הטעם שהצדיקים שבזמן הזה הם עשירים ובזמנים הקודמים היו רבם עניים ואביונים זה מרמז במשנה: 'כל המקים את התורה מעני סופו לקימה מעשר' והצדיקים שבזמן הזה הם הם הצדיקים שהיו בזמנים הקודמים בסוד הגלגול וכבר קימו התורה מעני על כן זוכים עתה לקימה מעשר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעו - אֲכִילַת שַׁבָּת אֵינָהּ בִּשְׁבִיל שְׂבִיעָה כְּלָל
...תורה רעו - אכילת שבת אינה בשביל שביעה כלל דע כי אכילת שבת אינה בשביל שביעה כלל רק בגין דיתברכון כלהו שתא יומין, כמובא בזוהר כי מאכילת שבת נשפעין ונתברכין כל ששת הימים כי עקר השביעה בשבת כי סומא אין לו שבע כמו שלמדו רבותינו, זכרונם לברכה מפסוק "המאכילך מן במדבר למען ענתך" וכו' 'ופסיעה גסה נוטלת מאור עיניו של אדם ומהדר לה בקדושא דבי שמשי' נמצא שעקר שלמות מאור עינים הוא בשבת ועל כן אז השביעה, כי השביעה על ידי ראית עינים כנ"ל וזה 'פוסעים בו פסיעה קטנה...
חיי מוהר"ן - תקנג - עבודת השם
...מענין החסיד מאמשטרדם שהיה מפרסם בבראד שנסע לארץ ישראל וראיתיו בקהלת קרעמיניץ בחזירתו מארץ ישראל. וספרתי לו ששמעתי ממנו שאמר שכבר הרג את היצר הרע. השיב לי בלשון גערה ואמר וכי מה צריכין לדבר שהרג את היצר הרע מאחר שהתענה כל כך כי החסיד הנ"ל התענה הרבה מאד כי שמעתי מחותני זכרונו לברכה שהתענה מאה וששה פעמים משבת לשבת רצופים [אמר המעתיק הכלל היוצא מדברים אלו וכיוצא בהם שרצה רבנו זכרונו לברכה להכניס באנשי שלומנו אמונת חכמים שלמה ולבלי להרהר אחריהם כלל רק...
חיי מוהר"ן - כט - שיחות השיכים להתורות
...חמר אסור גזלה סימן ס"ט. בשעה שאמר רבנו זכרונו לברכה המאמר הנ"ל, עמד אז לפניו איש עשיר אחד שלא היו לו בנים ואחר איזה ימים הפציר העשיר הנ"ל את רבנו זכרונו לברכה להתפלל עליו שיהיו לו בנים השיב לו רבנו זכרונו לברכה הלא אמרתי לך תורה על ראש השנה ולא הבין כונתו. ואחר כך נודע לו שכונתו היא כי בברסלב היה איש אחד שירד מנכסיו והיה להאיש הנ"ל קנאה גדולה על העשיר הנ"ל שעלה למעלה ונתעשר כל כך וזה זמן לא כביר אשר היה בשתפות עמו והיו לו מעות הרבה יותר מהעשיר הנ"ל...
ספר המידות - הכנסת אורחים
...א' א. מי שאין מכניס אורחים, בזה מחזיק ידי מרעים, שלא יחזרו בתשובה. ב. עיר שאין בה הכנסת אורחים באים לידי גלוי עריות, ועל ידי גלוי עריות בא עליהם הריגה. ג. הכנסת אורחים מזכה את האשה לבנים. ד. הכנסת אורחים כהכנסת שבת. ה. המארח תלמיד חכם בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאלו הקריב תמידין. ו. גדולה הכנסת אורחים מהשכמת בית המדרש והקבלת פני שכינה. ז. כיון דלא שכיחי רבנן גביהו ככותיים דמי. חלק שני א. על ידי הכנסת אורחים אימתו מטלת על הבריות. ב. סגלה להחזיר לאשה...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1074 שניות - עכשיו 18_04_2024 השעה 05:23:42 - wesi2