ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכה - כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת עַל יְדֵי זֶה הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁלֵמוּת
דע כשהראה בשלמות על ידי זה הבטחון בשלמות כי עקר הבטחון בשלמות הוא על ידי השכל כמו שכתוב (תהלים קמ"ה) : "עיני כל אליך ישברו" 'עיני' זה בחינת השכל כמו שכתוב (בראשית ג) : "ותפקחנה עיני שניהם", ופרש רש"י 'על שם החכמה נאמר' ולפי השכל כן הוא הבטחון כי יש כמה מעלות ומדרגות בבטחון עד אין סוף בבחינת (ישעיה כ"ו) : "בטחו בה' עדי עד" והכל לפי השכל כנ"ל ועקר השכל על ידי הראה כי עקר השכל הוא על ידי הלחלוחית העולים אל המח שהם בחינת השמן והמח היא הפתילה והנשמה שבמח הוא האור נמצא שעקר קיום השכל הוא על ידי הלחלוחית שבגוף כנ"ל והלחלוחית הוא על ידי הראה כמובא (בתקוני זוהר כ"ז:) : 'אלמלא כנפי ראה דמנשבי על לבא הוי לבא אוקיד כל גופא' וזה בחינת (שמות כ"ה) : "והיו הכרובים פורשי כנפים על הכפרת" 'כפרתא דלבא' (זהר פינחס דף רלד) נמצא שעל ידי הראה נתקים הלחלוחית, שלא יתיבש על ידי הלב ועל ידי זה קיום השכל שהוא בחינת נר דולק על ידי הלחלוחית כנ"ל ועל ידי השכל, על ידי זה נעשה הבטחון כנ"ל נמצא ששלמות הבטחון הוא על ידי שלמות הראה כנ"ל. ואזי יכולין לעשות מהצפצוף דהינו הקול היוצא מהקנה שהוא רק קול פשוט וצפצוף שיהיה נעשה דבור על ידי חמשה מוצאות הפה שמחתכים הדבור כי עקר ההבדל שיש בין אדם לחי הוא על ידי חתוך הדבור שהוא גדר האדם שהוא מדבר בבחינת (שמות ד) : "מי שם פה לאדם" ועקר ההבדל הוא חתוך הדבור דהינו שהאדם עושה מהצפצוף, והקול חתוך האותיות והדבור כי גם בהמות ועופות יש להם קול וצפצוף רק שאין להם חתוך האותיות והדבור וזהו גדר האדם שיכול לחתך הדבור כנ"ל ולבוא לבחינת גדר אדם, הוא על ידי צדקה, בבחינת (בראשית א) "נעשה אדם" וכתיב (רות ב) : "שם האיש אשר עשיתי עמו היום" וכו' מה התם צדקה אף כאן צדקה כמו שכתוב בזוהר (הובא לעיל בסימן לז) הינו שעל ידי צדקה נעשה בחינת אדם, שהוא בחינת דבור כנ"ל וזהו (ראש השנה ו) : "בפיך" 'זו צדקה' כי על ידי צדקה נעשה הפה דהינו הדבור שהוא בחינת גדר האדם בבחינת: "מי שם פה לאדם" ועקר הצדקה הוא על ידי הבטחון, בבחינת (תהלים ל"ז) : "בטח בה' ועשה טוב" כי אם אין לו בטחון אינו יכול לעשות צדקה כראוי כי מתירא שיחסר לו מה שנותן לצדקה ועקר הצדקה הוא על ידי בטחון שבוטח בה' שלא יפסיד ולא יחסר על ידי הצדקה כלל כי השם יתברך יברכו בגלל הדבר הזה וכו' נמצא שעל ידי הבטחון שהוא על ידי השכל על ידי זה עושין צדקה ועל ידי זה נעשה הדבור כנ"ל וזה בחינת (תהלים ס"ט) "נחר גרוני כלו עיני" הינו כשאין השכל בשלמות, בחינת "כלו עיני" דהינו השכל ואזי אין לו בטחון כנ"ל, בחינת "כלו עיני מיחל לאלקי" אזי "נחר גרוני", הינו שאין לו חתוך הדבור כנ"ל אבל כשיש לו בטחון ועושה צדקה כנ"ל אזי יכול לעשות מקול הצפצופים דבורים כנ"ל וזה בחינות (קהלת י"ב) : "ויקום לקול הצפור וישחו כל בנות השיר" ודרשו רבותינו זכרונם לברכה (שבת קנב) : 'שכל השירות דומות עליו כשיחה' הינו שיהיה נעשה מצפצופים ושירות, שיחה ודבור כנ"ל וזהו בחינת מה שמספרין על הבעל שם טוב זכרונו לברכה שהיה שומע דבורים מקול הכנור כי היה עושה מצפצופים דבורים כנ"ל.
דַּע כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת עַל יְדֵי זֶה הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁלֵמוּת

כִּי עִקַּר הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁלֵמוּת הוּא עַל יְדֵי הַשֵּׂכֶל

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עֵינֵי כל אֵלֶיך יְשַׂבֵּרוּ"

'עֵינֵי' זֶה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י 'עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר'

וּלְפִי הַשֵּׂכֶל כֵּן הוּא הַבִּטָּחוֹן

כִּי יֵשׁ כַּמָּה מַעֲלוֹת וּמַדְרֵגוֹת בְּבִטָּחוֹן עַד אֵין סוֹף

בִּבְחִינַת: "בִּטְּחוּ בַּה' עֲדֵי עַד"

וְהַכּל לְפִי הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל

וְעִקַּר הַשֵּׂכֶל עַל יְדֵי הָרֵאָה

כִּי עִקַּר הַשֵּׂכֶל הוּא עַל יְדֵי הַלַּחְלוּחִית הָעוֹלִים אֶל הַמּחַ

שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשֶּׁמֶן

וְהַמּחַ הִיא הַפְּתִילָה

וְהַנְּשָׁמָה שֶׁבַּמּחַ הוּא הָאוֹר

נִמְצָא שֶׁעִקַּר קִיּוּם הַשֵּׂכֶל הוּא עַל יְדֵי הַלַּחְלוּחִית שֶׁבַּגּוּף כַּנַּ"ל

וְהַלַּחְלוּחִית הוּא עַל יְדֵי הָרֵאָה

כַּמּוּבָא: 'אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דִּמְנָשְׁבִי עַל לִבָּא הֲוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא'

וְזֶה בְּחִינַת: "וְהָיוּ הַכְּרוּבִים פּוֹרְשֵׂי כְּנָפַיִם עַל הַכַּפּרֶת" 'כַּפֻּרְתָּא דְּלִבָּא'

נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הָרֵאָה נִתְקַיֵּם הַלַּחְלוּחִית, שֶׁלּא יִתְיַבֵּשׁ עַל יְדֵי הַלֵּב

וְעַל יְדֵי זֶה קִיּוּם הַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת נֵר דּוֹלֵק עַל יְדֵי הַלַּחְלוּחִית כַּנַּ"ל

וְעַל יְדֵי הַשֵּׂכֶל, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה הַבִּטָּחוֹן כַּנַּ"ל

נִמְצָא שֶׁשְּׁלֵמוּת הַבִּטָּחוֹן הוּא עַל יְדֵי שְׁלֵמוּת הָרֵאָה כַּנַּ"ל.

וַאֲזַי יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת מֵהַצִּפְצוּף

דְּהַיְנוּ הַקּוֹל הַיּוֹצֵא מֵהַקָּנֶה שֶׁהוּא רַק קוֹל פָּשׁוּט וְצִפְצוּף

שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה דִּבּוּר

עַל יְדֵי חֲמִשָּׁה מוֹצָאוֹת הַפֶּה שֶׁמְּחַתְּכִים הַדִּבּוּר

כִּי עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁיֵּשׁ בֵּין אָדָם לְחַי

הוּא עַל יְדֵי חִתּוּך הַדִּבּוּר

שֶׁהוּא גֶּדֶר הָאָדָם שֶׁהוּא מְדַבֵּר בִּבְחִינַת: "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם"

וְעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא חִתּוּך הַדִּבּוּר

דְּהַיְנוּ שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה מֵהַצִּפְצוּף, וְהַקּוֹל חִתּוּך הָאוֹתִיּוֹת וְהַדִּבּוּר

כִּי גַּם בְּהֵמוֹת וְעוֹפוֹת יֵשׁ לָהֶם קוֹל וְצִפְצוּף

רַק שֶׁאֵין לָהֶם חִתּוּך הָאוֹתִיּוֹת וְהַדִּבּוּר

וְזֶהוּ גֶּדֶר הָאָדָם שֶׁיָּכוֹל לַחֲתֹך הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל

וְלָבוֹא לִבְחִינַת גֶּדֶר אָדָם, הוּא עַל יְדֵי צְדָקָה, בִּבְחִינַת "נַעֲשֶׂה אָדָם"

וּכְתִיב: "שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם" וְכוּ'

מָה הָתָם צְדָקָה אַף כָּאן צְדָקָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוהַר

הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ: "בְּפִיך" 'זוֹ צְדָקָה'

כִּי עַל יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה הַפֶּה דְּהַיְנוּ הַדִּבּוּר

שֶׁהוּא בְּחִינַת גֶּדֶר הָאָדָם בִּבְחִינַת: "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם"

וְעִקַּר הַצְּדָקָה הוּא עַל יְדֵי הַבִּטָּחוֹן, בִּבְחִינַת: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב"

כִּי אִם אֵין לוֹ בִּטָּחוֹן אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת צְדָקָה כָּרָאוּי

כִּי מִתְיָרֵא שֶּׁיֶּחְסַר לוֹ מַה שֶּׁנּוֹתֵן לִצְדָקָה

וְעִקַּר הַצְּדָקָה הוּא עַל יְדֵי בִּטָּחוֹן שֶׁבּוֹטֵחַ בַּה' שֶׁלּא יַפְסִיד וְלא יֶחְסַר עַל יְדֵי הַצְּדָקָה כְּלָל

כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך יְבָרְכוֹ בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה וְכוּ'

נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הַבִּטָּחוֹן שֶׁהוּא עַל יְדֵי הַשֵּׂכֶל

עַל יְדֵי זֶה עוֹשִׂין צְדָקָה

וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל

וְזֶה בְּחִינַת "נִחַר גְּרוֹנִי כָּלוּ עֵינַי"

הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת, בְּחִינַת "כָּלוּ עֵינַי" דְּהַיְנוּ הַשֵּׂכֶל

וַאֲזַי אֵין לוֹ בִּטָּחוֹן כַּנַּ"ל, בְּחִינַת "כָּלוּ עֵינַי מְיַחֵל לֵאלקָי"

אֲזַי "נִחַר גְּרוֹנִי", הַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ חִתּוּך הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל

אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן וְעוֹשֶׂה צְדָקָה כַּנַּ"ל

אֲזַי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מִקּוֹל הַצִּפְצוּפִים דִּבּוּרִים כַּנַּ"ל

וְזֶה בְּחִינוֹת: "וְיָקוּם לְקוֹל הַצִּפּוֹר וְיִשַּׁחוּ כָּל בְּנוֹת הַשִּׁיר"

וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'שֶׁכָּל הַשִּׁירוֹת דּוֹמוֹת עָלָיו כְּשִׂיחָה'

הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִצִּפְצוּפִים וְשִׁירוֹת, שִׂיחָה וְדִבּוּר כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּסַפְּרִין עַל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ דִּבּוּרִים מִקּוֹל הַכִּנּוֹר

כִּי הָיָה עוֹשֶׂה מִצִּפְצוּפִים דִּבּוּרִים כַּנַּ"ל.
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מז - סַכָּנָה גְּדוֹלָה לוֹמַר תּוֹרָה
...- סכנה גדולה לומר תורה סכנה גדולה לומר תורה וצריך לזה יגיעה גדולה ואמנות יתרה שיוכל לשקל בפלס דבריו באפן שלא ישמע כל אחד ואחד מהשומעין כי אם מה שצריך לו, לא יותר ואף על פי שהכל שומעין כל התורה שאומר עם כל זה לא ישמע כל אחד רק מה שצריך לבד וכמובא על פסוק "וישמע יתרו": 'והלא כל העולם שמעו, אלא יתרו שמע' וכו' כי רק שמיעת יתרו נחשב לשמיעה, שנכנס באזניו ושמיעת כל העולם אינו נחשב שמיעה כלל ומי שאינו יכול לומר תורה בבחינה זו, אסור לו לומר תורה כי כל אחד ואחד כשבא אל הצדיק לשמע תורה בא עמו גם הרע שלו דהינו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלז - חֶלְקִי ה' אָמַרְתִּי לִשְׁמר דְּבָרֶיך
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלז - חלקי ה' אמרתי לשמר דבריך חלקי ה' אמרתי לשמר דבריך הינו שהחלק אלקי ממעל שיש לי אומר לי ומלמד אותי לשמר דבריך.
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עג - מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה, יִהְיֶה רָגִיל בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים
...יהיה רגיל באמירת תהלים מי שרוצה לזכות לתשובה, יהיה רגיל באמירת תהלים כי אמירת תהלים מסגל לתשובה כי יש נון שערי תשובה ומ"ט שערים יכול כל אדם לכנס בהם ולהשיגם אך שער החמשים הוא בחינת התשובה של השם יתברך בעצמו, כביכול כי גם אצלו יתברך מצינו בחינת תשובה, כמו שכתוב: "שובו אלי ואשובה אליכם" ואלו המ"ט שערי תשובה הם בחינת מ"ט אותיות שיש בשמות שנים עשר שבטי יה כי כל שער ושער יש לו אות ממ"ט אותיות השבטים והנה הכל חפצים ליראה את שמך ואף על פי כן לאו כל אדם זוכה לעשות תשובה כי יש אחד שאין לו התעוררות כלל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רה - תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה
...למקרה לילה תקון למקרה לילה, רחמנא לצלן לומר עשרה קפיטל תהלים באותו היום שארע לו, חס ושלום כי יש כח באמירת תהלים להוציא הטפה מהקלפה שלקחה אותה כי תהלים בגימטריא לילי"ת, עם החמש אותיות של שמה, שהיא הממנה על זה כידוע וצריך לכון בשעת אמירת תהלים שתהלים בגימטריא תפ"ה שהוא מכון כמספר השני שמות אל אלהים במלואו כזה: אלף למד אלף למד הי יוד מם שעל ידי השני שמות אלו יוצאה הטפה מהקלפה כי הטפה היא בחינת חסד וגבורה כידוע כי יש בה כח אש ומים חמימות ולחות שהם בחינת חסד וגבורה ועל ידי השני שמות אל אלהים הנ"ל שהם...
אזהרה למוכיח שלא ידבק בו הרע של השומע
...eip.co.il/?key=330 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נט - מי שמשתדל תמיד לקרב בני אדם לעבודת השם יתברך מי שמשתדל תמיד לקרב בני אדם לעבודת השם יתברך צריך לשמר את עצמו שלא יתאחזו בו הקליפות והרע של אלו בני אדם ... ואפשר עכשו כשמלביש ההיכל את הלב כנ"ל אפשר שיתאחזו, חס ושלום, החיצונים ביצר מחשבות לבו של הכשר הזה עצה על זה, שיזמין מלאכי לבו, שהוא בחינת התלהבות הלב שההתלהבות הוא בחינת מלאכים, בבחינת: "וירא אליו מלאך ה' בלבת אש" ואש הזה הוא שורף אותם... כיו"ב מובא כאן breslev.eip.co.il/?key=37 - ליקוטי מוהר"ן...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסט - וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה
...תורה קסט - והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם כי כשיש צרות חס ושלום, הן צרות בכלליות או בפרטיות אי אפשר לרקד כי כשיש דינין מוסרין אותן לשלוחי הדין והם נקראים רצים והם בחינת רגלין ואזי הרגלין כבדים מחמת הדמים שנתפשטו לשם, הינו הדינין כי דמים בחינת דינים וכשנולד הדין אזי יוצאין הדמים מהרגלין כי בשעת לדה יוצאין הדמים מרגלי האשה ועל כן נצטננין רגליה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ועקר הלדה על ידי שיוצאין הדמים מהרגלין הינו שיוצאין הדינין מהרגלין כי בשעת...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמה - אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי וְכוּ'
...ח"א - תורה קמה - אין אדם מת וחצי וכו' [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אין אדם מת וחצי וכו' זה בחינת מחלקת, כתרגומו "ורבו בעלי חצים", 'בעלי פלגתא' ומי שאוחז תאוותו ממחלקת, בודאי כאלו לא מת כמו שבקש דוד: "אגורה באהלך עולמים" וכי אפשר לדור בשני עולמות, אלא שיהיו אומרים דבר הלכה משמו (מימרא זו איתא נמי בבבלי יבמות צו אלא דשם בירושלמי הגירסא וכי עלתה על דעתו של דוד שיהא חי וקיים לעולמים אלא וכו' מבואר מזה ביותר דע"י שאומרים וכו' הוא חי וקים לעולם ואינו מת) ואז 'כאלו לא מת' אבל על ידי מחלקת, מצינו שלא אמרו...
שיחות הר"ן - אות קלג
שיחות הר"ן - אות קלג מה שכתוב בהתורה המדברת מגדל אסור גזלה וחמדה אפילו במחשבה [בסימן ס"ט חלק ראשון] פרוש על הגוזל את חברו, שפרש: 'יוליכנו אחריו אפילו למדי' דהינו למודי ה', הינו הבנים וכו' עין שם שמעתי מפיו הקדוש שאמר שכך שמע שהיו לומדים כן הגמרא הנ"ל במקום ששמע
חיי מוהר"ן - רד - נסיעתו וישיבתו באומן
...אות רד ליל שבת פרשת חקת ובלק י"ב תמוז תק"ע ספר על השלחן מעניניו ותמה על עצמו על שעושה תמיד דברים משנים ונפלאים מדעת בני אדם על אשר הוא תמיד נע ונד ממקום למקום ומה היה חסר לו במעדוועדיווקע היה ראוי לו לישב שם תמיד כי שם היה יושב בשלוה והשקט. והוא לא רצה לישב בשלוה, ונסע משם וקבע דירתו בזלאטיפאליע והיה לו שם מחלקת גדול ויסורים גדולים מאד ונסע משם וקבע דירתו בברסלב. אחר כך בזה הקיץ נסע מברסלב וקבע דירתו באומין. ועל כל פנים מאחר שבא לאומין היה ראוי לו לבחר דירתו אצל איש הגון, והוא בחר לו אכסניא שם וכו'...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריא - מַה שֶּׁהָעוֹלָם נוֹסְעִין עַל ראשׁ הַשָּׁנָה לְצַדִּיקִים
...- מה שהעולם נוסעין על ראש השנה לצדיקים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] מה שהעולם נוסעין על ראש השנה לצדיקים כי עקר המתקת הדינין אינו אלא על ידי קדשת וטהרת המחשבות כי שם שרשם כמובא בזוהר: כלא במחשבה אתבררו ואי אפשר לבוא למחין זכים אלא על ידי התקשרות לצדיקים כמובא בזוהר: "ויקח משה את עצמות יוסף" 'משה הוא בחינת מחין, ויוסף הוא בחינת צדיק' הינו שאין שלמות למחין אלא על ידי התקשרות לצדיקים וראש השנה הוא מקור הדינים של כל השנה וצריך לטהר את מחשבתו כדי להמתיקם ובשביל זה נוסעין לצדיקים כדי לזכות לקדשת המחשבה
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1709 שניות - עכשיו 31_08_2026 השעה 03:13:59 - wesi2