ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכה - כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת עַל יְדֵי זֶה הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁלֵמוּת
דע כשהראה בשלמות על ידי זה הבטחון בשלמות כי עקר הבטחון בשלמות הוא על ידי השכל כמו שכתוב (תהלים קמ"ה) : "עיני כל אליך ישברו" 'עיני' זה בחינת השכל כמו שכתוב (בראשית ג) : "ותפקחנה עיני שניהם", ופרש רש"י 'על שם החכמה נאמר' ולפי השכל כן הוא הבטחון כי יש כמה מעלות ומדרגות בבטחון עד אין סוף בבחינת (ישעיה כ"ו) : "בטחו בה' עדי עד" והכל לפי השכל כנ"ל ועקר השכל על ידי הראה כי עקר השכל הוא על ידי הלחלוחית העולים אל המח שהם בחינת השמן והמח היא הפתילה והנשמה שבמח הוא האור נמצא שעקר קיום השכל הוא על ידי הלחלוחית שבגוף כנ"ל והלחלוחית הוא על ידי הראה כמובא (בתקוני זוהר כ"ז:) : 'אלמלא כנפי ראה דמנשבי על לבא הוי לבא אוקיד כל גופא' וזה בחינת (שמות כ"ה) : "והיו הכרובים פורשי כנפים על הכפרת" 'כפרתא דלבא' (זהר פינחס דף רלד) נמצא שעל ידי הראה נתקים הלחלוחית, שלא יתיבש על ידי הלב ועל ידי זה קיום השכל שהוא בחינת נר דולק על ידי הלחלוחית כנ"ל ועל ידי השכל, על ידי זה נעשה הבטחון כנ"ל נמצא ששלמות הבטחון הוא על ידי שלמות הראה כנ"ל. ואזי יכולין לעשות מהצפצוף דהינו הקול היוצא מהקנה שהוא רק קול פשוט וצפצוף שיהיה נעשה דבור על ידי חמשה מוצאות הפה שמחתכים הדבור כי עקר ההבדל שיש בין אדם לחי הוא על ידי חתוך הדבור שהוא גדר האדם שהוא מדבר בבחינת (שמות ד) : "מי שם פה לאדם" ועקר ההבדל הוא חתוך הדבור דהינו שהאדם עושה מהצפצוף, והקול חתוך האותיות והדבור כי גם בהמות ועופות יש להם קול וצפצוף רק שאין להם חתוך האותיות והדבור וזהו גדר האדם שיכול לחתך הדבור כנ"ל ולבוא לבחינת גדר אדם, הוא על ידי צדקה, בבחינת (בראשית א) "נעשה אדם" וכתיב (רות ב) : "שם האיש אשר עשיתי עמו היום" וכו' מה התם צדקה אף כאן צדקה כמו שכתוב בזוהר (הובא לעיל בסימן לז) הינו שעל ידי צדקה נעשה בחינת אדם, שהוא בחינת דבור כנ"ל וזהו (ראש השנה ו) : "בפיך" 'זו צדקה' כי על ידי צדקה נעשה הפה דהינו הדבור שהוא בחינת גדר האדם בבחינת: "מי שם פה לאדם" ועקר הצדקה הוא על ידי הבטחון, בבחינת (תהלים ל"ז) : "בטח בה' ועשה טוב" כי אם אין לו בטחון אינו יכול לעשות צדקה כראוי כי מתירא שיחסר לו מה שנותן לצדקה ועקר הצדקה הוא על ידי בטחון שבוטח בה' שלא יפסיד ולא יחסר על ידי הצדקה כלל כי השם יתברך יברכו בגלל הדבר הזה וכו' נמצא שעל ידי הבטחון שהוא על ידי השכל על ידי זה עושין צדקה ועל ידי זה נעשה הדבור כנ"ל וזה בחינת (תהלים ס"ט) "נחר גרוני כלו עיני" הינו כשאין השכל בשלמות, בחינת "כלו עיני" דהינו השכל ואזי אין לו בטחון כנ"ל, בחינת "כלו עיני מיחל לאלקי" אזי "נחר גרוני", הינו שאין לו חתוך הדבור כנ"ל אבל כשיש לו בטחון ועושה צדקה כנ"ל אזי יכול לעשות מקול הצפצופים דבורים כנ"ל וזה בחינות (קהלת י"ב) : "ויקום לקול הצפור וישחו כל בנות השיר" ודרשו רבותינו זכרונם לברכה (שבת קנב) : 'שכל השירות דומות עליו כשיחה' הינו שיהיה נעשה מצפצופים ושירות, שיחה ודבור כנ"ל וזהו בחינת מה שמספרין על הבעל שם טוב זכרונו לברכה שהיה שומע דבורים מקול הכנור כי היה עושה מצפצופים דבורים כנ"ל.
דַּע כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת עַל יְדֵי זֶה הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁלֵמוּת

כִּי עִקַּר הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁלֵמוּת הוּא עַל יְדֵי הַשֵּׂכֶל

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עֵינֵי כל אֵלֶיך יְשַׂבֵּרוּ"

'עֵינֵי' זֶה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י 'עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר'

וּלְפִי הַשֵּׂכֶל כֵּן הוּא הַבִּטָּחוֹן

כִּי יֵשׁ כַּמָּה מַעֲלוֹת וּמַדְרֵגוֹת בְּבִטָּחוֹן עַד אֵין סוֹף

בִּבְחִינַת: "בִּטְּחוּ בַּה' עֲדֵי עַד"

וְהַכּל לְפִי הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל

וְעִקַּר הַשֵּׂכֶל עַל יְדֵי הָרֵאָה

כִּי עִקַּר הַשֵּׂכֶל הוּא עַל יְדֵי הַלַּחְלוּחִית הָעוֹלִים אֶל הַמּחַ

שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשֶּׁמֶן

וְהַמּחַ הִיא הַפְּתִילָה

וְהַנְּשָׁמָה שֶׁבַּמּחַ הוּא הָאוֹר

נִמְצָא שֶׁעִקַּר קִיּוּם הַשֵּׂכֶל הוּא עַל יְדֵי הַלַּחְלוּחִית שֶׁבַּגּוּף כַּנַּ"ל

וְהַלַּחְלוּחִית הוּא עַל יְדֵי הָרֵאָה

כַּמּוּבָא: 'אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דִּמְנָשְׁבִי עַל לִבָּא הֲוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא'

וְזֶה בְּחִינַת: "וְהָיוּ הַכְּרוּבִים פּוֹרְשֵׂי כְּנָפַיִם עַל הַכַּפּרֶת" 'כַּפֻּרְתָּא דְּלִבָּא'

נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הָרֵאָה נִתְקַיֵּם הַלַּחְלוּחִית, שֶׁלּא יִתְיַבֵּשׁ עַל יְדֵי הַלֵּב

וְעַל יְדֵי זֶה קִיּוּם הַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת נֵר דּוֹלֵק עַל יְדֵי הַלַּחְלוּחִית כַּנַּ"ל

וְעַל יְדֵי הַשֵּׂכֶל, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה הַבִּטָּחוֹן כַּנַּ"ל

נִמְצָא שֶׁשְּׁלֵמוּת הַבִּטָּחוֹן הוּא עַל יְדֵי שְׁלֵמוּת הָרֵאָה כַּנַּ"ל.

וַאֲזַי יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת מֵהַצִּפְצוּף

דְּהַיְנוּ הַקּוֹל הַיּוֹצֵא מֵהַקָּנֶה שֶׁהוּא רַק קוֹל פָּשׁוּט וְצִפְצוּף

שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה דִּבּוּר

עַל יְדֵי חֲמִשָּׁה מוֹצָאוֹת הַפֶּה שֶׁמְּחַתְּכִים הַדִּבּוּר

כִּי עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁיֵּשׁ בֵּין אָדָם לְחַי

הוּא עַל יְדֵי חִתּוּך הַדִּבּוּר

שֶׁהוּא גֶּדֶר הָאָדָם שֶׁהוּא מְדַבֵּר בִּבְחִינַת: "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם"

וְעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא חִתּוּך הַדִּבּוּר

דְּהַיְנוּ שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה מֵהַצִּפְצוּף, וְהַקּוֹל חִתּוּך הָאוֹתִיּוֹת וְהַדִּבּוּר

כִּי גַּם בְּהֵמוֹת וְעוֹפוֹת יֵשׁ לָהֶם קוֹל וְצִפְצוּף

רַק שֶׁאֵין לָהֶם חִתּוּך הָאוֹתִיּוֹת וְהַדִּבּוּר

וְזֶהוּ גֶּדֶר הָאָדָם שֶׁיָּכוֹל לַחֲתֹך הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל

וְלָבוֹא לִבְחִינַת גֶּדֶר אָדָם, הוּא עַל יְדֵי צְדָקָה, בִּבְחִינַת "נַעֲשֶׂה אָדָם"

וּכְתִיב: "שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם" וְכוּ'

מָה הָתָם צְדָקָה אַף כָּאן צְדָקָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוהַר

הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ: "בְּפִיך" 'זוֹ צְדָקָה'

כִּי עַל יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה הַפֶּה דְּהַיְנוּ הַדִּבּוּר

שֶׁהוּא בְּחִינַת גֶּדֶר הָאָדָם בִּבְחִינַת: "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם"

וְעִקַּר הַצְּדָקָה הוּא עַל יְדֵי הַבִּטָּחוֹן, בִּבְחִינַת: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב"

כִּי אִם אֵין לוֹ בִּטָּחוֹן אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת צְדָקָה כָּרָאוּי

כִּי מִתְיָרֵא שֶּׁיֶּחְסַר לוֹ מַה שֶּׁנּוֹתֵן לִצְדָקָה

וְעִקַּר הַצְּדָקָה הוּא עַל יְדֵי בִּטָּחוֹן שֶׁבּוֹטֵחַ בַּה' שֶׁלּא יַפְסִיד וְלא יֶחְסַר עַל יְדֵי הַצְּדָקָה כְּלָל

כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך יְבָרְכוֹ בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה וְכוּ'

נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הַבִּטָּחוֹן שֶׁהוּא עַל יְדֵי הַשֵּׂכֶל

עַל יְדֵי זֶה עוֹשִׂין צְדָקָה

וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל

וְזֶה בְּחִינַת "נִחַר גְּרוֹנִי כָּלוּ עֵינַי"

הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת, בְּחִינַת "כָּלוּ עֵינַי" דְּהַיְנוּ הַשֵּׂכֶל

וַאֲזַי אֵין לוֹ בִּטָּחוֹן כַּנַּ"ל, בְּחִינַת "כָּלוּ עֵינַי מְיַחֵל לֵאלקָי"

אֲזַי "נִחַר גְּרוֹנִי", הַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ חִתּוּך הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל

אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן וְעוֹשֶׂה צְדָקָה כַּנַּ"ל

אֲזַי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מִקּוֹל הַצִּפְצוּפִים דִּבּוּרִים כַּנַּ"ל

וְזֶה בְּחִינוֹת: "וְיָקוּם לְקוֹל הַצִּפּוֹר וְיִשַּׁחוּ כָּל בְּנוֹת הַשִּׁיר"

וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'שֶׁכָּל הַשִּׁירוֹת דּוֹמוֹת עָלָיו כְּשִׂיחָה'

הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִצִּפְצוּפִים וְשִׁירוֹת, שִׂיחָה וְדִבּוּר כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּסַפְּרִין עַל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ דִּבּוּרִים מִקּוֹל הַכִּנּוֹר

כִּי הָיָה עוֹשֶׂה מִצִּפְצוּפִים דִּבּוּרִים כַּנַּ"ל.
ספר המידות - ודוי דברים
ספר המידות - ודוי דברים חלק שני א. על ידי ודוי דברים גורמים שהקדוש ברוך הוא מזמין מלמדי תינוקות, שלומדין באמונה. ב. גם גורמים, שנתקנים הדרכים ממכשולות. ג. על ידי ודוי דברים זוכים להתנשאות. ד. מי שאינו מתודה על עונותיו, מורא בא עליו.
תכלית הידיעה שלא נדע - ידיעה שלמה
...הידיעה שלא נדע - ידיעה שלמה רבי נחמן מברסלב מדבר רבות על העניין של תכלית הידיעה. תכלית הידיעה היא בחינה אחת עם השכל הנקנה. ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=105 - השכל הנקנה - מהו? כמו כן תכלית הידיעה היא ורק היא נקראת ידיעה שלמה. והיא ידיעת השי"ת עצמו. והנה, השי"ת עצמו הוא מחוייב המציאות. וכל זמן שהאדם יודע את השי"ת באמצעות השכל שלו, הרי שהוא לא באמת יודע את השי"ת, כי מאחר שהידיעה תלויה בשכל של האדם, ממילא הידיעה היא אינה מחוייבת המציאות...
חיי מוהר"ן - תכו - דברי צחות שלו
...שלפעמים צריך דיקא שיהיה לו שלום עם שונאי ה' ועל ידי זה דיקא ירדפהו ממקום אחר והבן אות תכז שמעתי בשמו שאמר שחלם לו דברי צחות והם אלו 'זונות מפרכסות זו את זו, תלמידי חכמים לא כל שכן'. הינו שמקשה: זונות מפרכסות זו את זו, תלמידי חכמים לא הינו מאחר שזונות מפרכסות זו את זו מפני מה תלמידי חכמים לא יכבדו זה את זה. והתרוץ הוא כל שכן הינו בשביל כל שכן בשביל הממון הנקרא כל שכן כי כל שכן עשר וכבוד, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה על פסוק: "ארך ימים בימינה", וכל...
הנצחנות אינו סובל את האמת
...את האמת אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=394 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכב - וגם נצח ישראל לא ישקר וגם נצח ישראל לא ישקר כי זה ידוע, שמדת הנצחון אינה סובלת האמת כי אף אם יראה לעינים דבר אמת ידחה אותו מחמת הנצחון וזה מברר מאד אך לא כמדת בשר ודם מדת הקדוש ברוך הוא כי הקדוש ברוך הוא אף בהנצחון הוא אמת ואינו משקר חס ושלום וכמובן ששורש העניין הוא הגאווה של האדם שהופכת אותו לטיפש ממש וכולי. ורק מי שהוא נכלל בהשי"ת ממש, רק הוא יש לו ענווה בשלמות...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נח - יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁכְּשֶׁהַצַּדִּיק גָּדוֹל בְּמַעֲלָה
...- תורה נח - יש בני אדם שאומרים, שכשהצדיק גדול במעלה יש בני אדם שאומרים שכשהצדיק גדול במעלה מחמת גדלתו אינו יכול להשגיח ולהסתכל על בני העולם כי הוא רחוק מהעולם ובאמת אינו כן כי אדרבא, כשהצדיק גדול מאד הוא יכול להשגיח ולהסתכל יותר על העולם וכמו שמצינו ברבן יוחנן בן זכאי שבודאי היה גדול במעלה מאד מאד יותר ויותר הרבה מהצדיקים שבזמן הזה ואף על פי כן אמר: 'אוי לי אם אמר, אוי לי אם לא אמר' נמצא שרבן יוחנן בן זכאי היה בקי כל כך בתוך העולם עד שהיה מתירא לומר...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיז - מַה שֶּׁמְּבַלְבֵּל אֶת הָאָדָם, כְּשֶׁנִּכְנָס לִקְדֻשָּׁה גְבוֹהָה
...קיז - מה שמבלבל את האדם, כשנכנס לקדשה גבוהה מה שמבלבל את האדם, כשנכנס לקדשה גבוהה כגון כשמתקרב לצדיק האמת וכיוצא אזי דיקא יקרה לו מקרה בלתי טהור, חס ושלום כבר מבאר מזה במקום אחר [שכשהאדם נכנס לקדשה מתגבר עליו היצר הרע ביותר כי כל מה שנכנס בקדשה יותר יש לו בכל פעם יצר הרע חדש גדול מבתחלה עין בלקוטי הראשון בסימן עב ובמקום אחר] ובאמת הבלבול הזה שטות כי ממה נפשך אם יקרה לו מחמת הרהור מי חיב בזה ואין לו להתרעם כלל, מאחר שהוא בעצמו גרם לו ואם אינו מחמת...
חיי מוהר"ן - קסב - נסיעתו לנאווריטש, לזאסלאב, לדובנא ולבראד
...- קסב - נסיעתו לנאווריטש, לזאסלאב, לדובנא ולבראד אות קסב אמר שתכף שבא עליו ההוסט תכף שעשה ההוסט הראשון ידע מיד שיסתלק ותכף התחיל לדבר מענין הסתלקותו אף על פי שהשם יתברך בחסדו הגדול הפליא עמנו נסיו הגדולים מאד שחי אחר כך שלש שנים ויותר קצת. אף על פי כן תכף בקיץ תקס"ז שאז בא עליו ההוסט בהיותו בדרך בעת חזירתו מנסיעתו הגדולה שנסע לנאווריטש וזאסלאב וכו' כנ"ל ותכף בבואו לביתו מנסיעתו הנ"ל התחיל לדבר מענין הסתלקותו ואמר אז שיש עליו פחדים גדולים ואמר שהיה...
שיחות הר"ן - אות רו - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות רו - גדולות נוראות השגתו אמר: אפילו מי שאינו שומע דבורי התורה שאמר רק הקול לבד הוא גם כן טוב מאד וזה בחינת "לשמע בקול דברו", 'בקול' דיקא ואפילו מי שהוא רק עומד בבית אצל התורה שאומר טוב מאד מאד בלי שעור
שיחות הר"ן - אות רלב - מדבר ממעלת ההתבודדות
...ההתבודדות עוד שמעתי מפי הנ"ל שכמה פעמים נכנס אליו ורצה לדבר עמו ולא היה יכול לפתח פיו לדבר לפניו מה שבלבו ופעם אחת היה עומד ומשמשו והיה בדעתו לדבר עמו מיד אבל לא היה יכל לפתח פיו כלל ואחר כך צוה רבנו זכרונו לברכה, שיושיט לו מנעליו לנעלם לכבוד שבת כי היה אז אחר יציאה מהמרחץ בערב שבת ואז בעת שהושיט לו מנעליו ענה רבנו זכרונו לברכה, מעצמו ואמר לו. תרגיל עצמך לדבר לפני השם יתברך ואז תוכל אחר כך לדבר עמי גם כן אחר כך בעת שזכה לדבר עמו אז כשנכנס אליו ורצה...
שיחות הר"ן - אות קפג - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות קפג - גדולות נוראות השגתו פעם אחת בא מן החוץ וחש במעיו ואמר שהרגיש בזה שיבוא לו מעות והרמז "וצאצאי מעיך כמעותיו" וכן היה שבא מעות על הבי דאר
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 08_08_2025 השעה 18:00:28 - wesi2