ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכה - כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת עַל יְדֵי זֶה הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁלֵמוּת
דע כשהראה בשלמות על ידי זה הבטחון בשלמות כי עקר הבטחון בשלמות הוא על ידי השכל כמו שכתוב (תהלים קמ"ה) : "עיני כל אליך ישברו" 'עיני' זה בחינת השכל כמו שכתוב (בראשית ג) : "ותפקחנה עיני שניהם", ופרש רש"י 'על שם החכמה נאמר' ולפי השכל כן הוא הבטחון כי יש כמה מעלות ומדרגות בבטחון עד אין סוף בבחינת (ישעיה כ"ו) : "בטחו בה' עדי עד" והכל לפי השכל כנ"ל ועקר השכל על ידי הראה כי עקר השכל הוא על ידי הלחלוחית העולים אל המח שהם בחינת השמן והמח היא הפתילה והנשמה שבמח הוא האור נמצא שעקר קיום השכל הוא על ידי הלחלוחית שבגוף כנ"ל והלחלוחית הוא על ידי הראה כמובא (בתקוני זוהר כ"ז:) : 'אלמלא כנפי ראה דמנשבי על לבא הוי לבא אוקיד כל גופא' וזה בחינת (שמות כ"ה) : "והיו הכרובים פורשי כנפים על הכפרת" 'כפרתא דלבא' (זהר פינחס דף רלד) נמצא שעל ידי הראה נתקים הלחלוחית, שלא יתיבש על ידי הלב ועל ידי זה קיום השכל שהוא בחינת נר דולק על ידי הלחלוחית כנ"ל ועל ידי השכל, על ידי זה נעשה הבטחון כנ"ל נמצא ששלמות הבטחון הוא על ידי שלמות הראה כנ"ל. ואזי יכולין לעשות מהצפצוף דהינו הקול היוצא מהקנה שהוא רק קול פשוט וצפצוף שיהיה נעשה דבור על ידי חמשה מוצאות הפה שמחתכים הדבור כי עקר ההבדל שיש בין אדם לחי הוא על ידי חתוך הדבור שהוא גדר האדם שהוא מדבר בבחינת (שמות ד) : "מי שם פה לאדם" ועקר ההבדל הוא חתוך הדבור דהינו שהאדם עושה מהצפצוף, והקול חתוך האותיות והדבור כי גם בהמות ועופות יש להם קול וצפצוף רק שאין להם חתוך האותיות והדבור וזהו גדר האדם שיכול לחתך הדבור כנ"ל ולבוא לבחינת גדר אדם, הוא על ידי צדקה, בבחינת (בראשית א) "נעשה אדם" וכתיב (רות ב) : "שם האיש אשר עשיתי עמו היום" וכו' מה התם צדקה אף כאן צדקה כמו שכתוב בזוהר (הובא לעיל בסימן לז) הינו שעל ידי צדקה נעשה בחינת אדם, שהוא בחינת דבור כנ"ל וזהו (ראש השנה ו) : "בפיך" 'זו צדקה' כי על ידי צדקה נעשה הפה דהינו הדבור שהוא בחינת גדר האדם בבחינת: "מי שם פה לאדם" ועקר הצדקה הוא על ידי הבטחון, בבחינת (תהלים ל"ז) : "בטח בה' ועשה טוב" כי אם אין לו בטחון אינו יכול לעשות צדקה כראוי כי מתירא שיחסר לו מה שנותן לצדקה ועקר הצדקה הוא על ידי בטחון שבוטח בה' שלא יפסיד ולא יחסר על ידי הצדקה כלל כי השם יתברך יברכו בגלל הדבר הזה וכו' נמצא שעל ידי הבטחון שהוא על ידי השכל על ידי זה עושין צדקה ועל ידי זה נעשה הדבור כנ"ל וזה בחינת (תהלים ס"ט) "נחר גרוני כלו עיני" הינו כשאין השכל בשלמות, בחינת "כלו עיני" דהינו השכל ואזי אין לו בטחון כנ"ל, בחינת "כלו עיני מיחל לאלקי" אזי "נחר גרוני", הינו שאין לו חתוך הדבור כנ"ל אבל כשיש לו בטחון ועושה צדקה כנ"ל אזי יכול לעשות מקול הצפצופים דבורים כנ"ל וזה בחינות (קהלת י"ב) : "ויקום לקול הצפור וישחו כל בנות השיר" ודרשו רבותינו זכרונם לברכה (שבת קנב) : 'שכל השירות דומות עליו כשיחה' הינו שיהיה נעשה מצפצופים ושירות, שיחה ודבור כנ"ל וזהו בחינת מה שמספרין על הבעל שם טוב זכרונו לברכה שהיה שומע דבורים מקול הכנור כי היה עושה מצפצופים דבורים כנ"ל.
דַּע כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת עַל יְדֵי זֶה הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁלֵמוּת

כִּי עִקַּר הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁלֵמוּת הוּא עַל יְדֵי הַשֵּׂכֶל

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עֵינֵי כל אֵלֶיך יְשַׂבֵּרוּ"

'עֵינֵי' זֶה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י 'עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר'

וּלְפִי הַשֵּׂכֶל כֵּן הוּא הַבִּטָּחוֹן

כִּי יֵשׁ כַּמָּה מַעֲלוֹת וּמַדְרֵגוֹת בְּבִטָּחוֹן עַד אֵין סוֹף

בִּבְחִינַת: "בִּטְּחוּ בַּה' עֲדֵי עַד"

וְהַכּל לְפִי הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל

וְעִקַּר הַשֵּׂכֶל עַל יְדֵי הָרֵאָה

כִּי עִקַּר הַשֵּׂכֶל הוּא עַל יְדֵי הַלַּחְלוּחִית הָעוֹלִים אֶל הַמּחַ

שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשֶּׁמֶן

וְהַמּחַ הִיא הַפְּתִילָה

וְהַנְּשָׁמָה שֶׁבַּמּחַ הוּא הָאוֹר

נִמְצָא שֶׁעִקַּר קִיּוּם הַשֵּׂכֶל הוּא עַל יְדֵי הַלַּחְלוּחִית שֶׁבַּגּוּף כַּנַּ"ל

וְהַלַּחְלוּחִית הוּא עַל יְדֵי הָרֵאָה

כַּמּוּבָא: 'אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דִּמְנָשְׁבִי עַל לִבָּא הֲוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא'

וְזֶה בְּחִינַת: "וְהָיוּ הַכְּרוּבִים פּוֹרְשֵׂי כְּנָפַיִם עַל הַכַּפּרֶת" 'כַּפֻּרְתָּא דְּלִבָּא'

נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הָרֵאָה נִתְקַיֵּם הַלַּחְלוּחִית, שֶׁלּא יִתְיַבֵּשׁ עַל יְדֵי הַלֵּב

וְעַל יְדֵי זֶה קִיּוּם הַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת נֵר דּוֹלֵק עַל יְדֵי הַלַּחְלוּחִית כַּנַּ"ל

וְעַל יְדֵי הַשֵּׂכֶל, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה הַבִּטָּחוֹן כַּנַּ"ל

נִמְצָא שֶׁשְּׁלֵמוּת הַבִּטָּחוֹן הוּא עַל יְדֵי שְׁלֵמוּת הָרֵאָה כַּנַּ"ל.

וַאֲזַי יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת מֵהַצִּפְצוּף

דְּהַיְנוּ הַקּוֹל הַיּוֹצֵא מֵהַקָּנֶה שֶׁהוּא רַק קוֹל פָּשׁוּט וְצִפְצוּף

שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה דִּבּוּר

עַל יְדֵי חֲמִשָּׁה מוֹצָאוֹת הַפֶּה שֶׁמְּחַתְּכִים הַדִּבּוּר

כִּי עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁיֵּשׁ בֵּין אָדָם לְחַי

הוּא עַל יְדֵי חִתּוּך הַדִּבּוּר

שֶׁהוּא גֶּדֶר הָאָדָם שֶׁהוּא מְדַבֵּר בִּבְחִינַת: "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם"

וְעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא חִתּוּך הַדִּבּוּר

דְּהַיְנוּ שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה מֵהַצִּפְצוּף, וְהַקּוֹל חִתּוּך הָאוֹתִיּוֹת וְהַדִּבּוּר

כִּי גַּם בְּהֵמוֹת וְעוֹפוֹת יֵשׁ לָהֶם קוֹל וְצִפְצוּף

רַק שֶׁאֵין לָהֶם חִתּוּך הָאוֹתִיּוֹת וְהַדִּבּוּר

וְזֶהוּ גֶּדֶר הָאָדָם שֶׁיָּכוֹל לַחֲתֹך הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל

וְלָבוֹא לִבְחִינַת גֶּדֶר אָדָם, הוּא עַל יְדֵי צְדָקָה, בִּבְחִינַת "נַעֲשֶׂה אָדָם"

וּכְתִיב: "שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם" וְכוּ'

מָה הָתָם צְדָקָה אַף כָּאן צְדָקָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוהַר

הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ: "בְּפִיך" 'זוֹ צְדָקָה'

כִּי עַל יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה הַפֶּה דְּהַיְנוּ הַדִּבּוּר

שֶׁהוּא בְּחִינַת גֶּדֶר הָאָדָם בִּבְחִינַת: "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם"

וְעִקַּר הַצְּדָקָה הוּא עַל יְדֵי הַבִּטָּחוֹן, בִּבְחִינַת: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב"

כִּי אִם אֵין לוֹ בִּטָּחוֹן אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת צְדָקָה כָּרָאוּי

כִּי מִתְיָרֵא שֶּׁיֶּחְסַר לוֹ מַה שֶּׁנּוֹתֵן לִצְדָקָה

וְעִקַּר הַצְּדָקָה הוּא עַל יְדֵי בִּטָּחוֹן שֶׁבּוֹטֵחַ בַּה' שֶׁלּא יַפְסִיד וְלא יֶחְסַר עַל יְדֵי הַצְּדָקָה כְּלָל

כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך יְבָרְכוֹ בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה וְכוּ'

נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הַבִּטָּחוֹן שֶׁהוּא עַל יְדֵי הַשֵּׂכֶל

עַל יְדֵי זֶה עוֹשִׂין צְדָקָה

וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל

וְזֶה בְּחִינַת "נִחַר גְּרוֹנִי כָּלוּ עֵינַי"

הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת, בְּחִינַת "כָּלוּ עֵינַי" דְּהַיְנוּ הַשֵּׂכֶל

וַאֲזַי אֵין לוֹ בִּטָּחוֹן כַּנַּ"ל, בְּחִינַת "כָּלוּ עֵינַי מְיַחֵל לֵאלקָי"

אֲזַי "נִחַר גְּרוֹנִי", הַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ חִתּוּך הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל

אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן וְעוֹשֶׂה צְדָקָה כַּנַּ"ל

אֲזַי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מִקּוֹל הַצִּפְצוּפִים דִּבּוּרִים כַּנַּ"ל

וְזֶה בְּחִינוֹת: "וְיָקוּם לְקוֹל הַצִּפּוֹר וְיִשַּׁחוּ כָּל בְּנוֹת הַשִּׁיר"

וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'שֶׁכָּל הַשִּׁירוֹת דּוֹמוֹת עָלָיו כְּשִׂיחָה'

הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִצִּפְצוּפִים וְשִׁירוֹת, שִׂיחָה וְדִבּוּר כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּסַפְּרִין עַל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ דִּבּוּרִים מִקּוֹל הַכִּנּוֹר

כִּי הָיָה עוֹשֶׂה מִצִּפְצוּפִים דִּבּוּרִים כַּנַּ"ל.
ספר המידות - תפילה
...נכסף ומשתוקק לטוב הכללי, אף על פי שימשך לו לבד הפסד. ב. המתפלל בבית הכנסת, כאלו הביא מנחה טהורה. ג. הקדוש ברוך הוא מצוי בבית הכנסת. ד. על ידי חנפה אין תפילתו נשמעת. ה. על ידי עסק התורה מתוך דחק תפילתו נשמעת. ו. המתפלל על חברו, והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחלה. ז. מי שדעתו שפלה עליו, אין תפילתו נמאסת. ח. לעולם יקדים אדם תפילה לצרה. ט. כל המאמץ עצמו בתפילה למטה, אין צרים יכולים להסטינו מלמעלה. י. לעולם יבקש אדם רחמים, שיהיו הכל מאמצין את כחו, ושיסיעוהו מלאכי השרת לבקש רחמים, ושלא יהיו לו מסטינים...
חיי מוהר"ן - תסו - עבודת השם
...ליל שבת חזון תקס"ט, שספרו לפניו מגדל הצרות וממיתות משנות שמתו בני אדם באוסטרהא רחמנא לצלן בשעת השרפה שהיתה שם בערב שבת קדש העבר. אמר, לא אחד שסובל צרות קשות על ידי הנגון. הינו הנגון שמסימין בסוף "ונתנה תקף" שקדם מנגנין בנגון הידוע מי ינוח ומי ינוע ומסימין בנגון מי ישפל ומי ירום ואחר כך מסימין בנגון לבד בלי תבות קדם שמתחילין ותשובה ותפילה וצדקה. כידוע להעולם. ואותו הנגון הנמשך אחר הסיום ומי ירום הוא מורה גם כן על איזה גזרות חס ושלום. כי בתחלה הוא מפרש בפרוש כמה גזרות, מי ינוח מי ישפל ואומרם בנגון...
שיחות הר"ן - אות שז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות שז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן לענין מה שדרך העולם לומר בכל שנה ובכל עת שעכשו אינם עתים טובות ובשנים הקודמים היה טוב יותר וכו' כידוע שיחות כאלו בין רב העולם דברנו עמו מזה הרבה ורב השיחה היה שספרו לפניו הרבה שבימים הראשונים הטובים היה הכל בזול גדול הרבה יותר משל עכשו כי לא היה אז נגידים ועשירים גדולים כמו עכשו ומה שמוציא עכשו בעל הבית פשוט ואפילו מקבל חשוב הוא יותר מההוצאות של הנגידים, שבשנים הקודמים כידוע ומפרסם כל זה ענה ואמר הלא אדרבא, השם יתברך מנהיג עתה העולם יפה יותר מקדם !
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ה - בַּחֲצוֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר
...[לשון רבנו, זכרונו לברכה] בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני וכו' א. כי צריך כל אדם לומר. כל העולם לא נברא אלא בשבילי נמצא כשהעולם נברא בשבילי צריך אני לראות ולעין בכל עת בתקון העולם ולמלאות חסרון העולם ולהתפלל בעבורם וענין התפילה הן בשני פנים קדם גזר דין מתפללין כסדר התפילה ואין צריך להלביש התפילה אבל לאחר גזר דין צריך להלביש התפילה כדי שלא יבינו המלאכים העומדים לשמאל, ולא יקטרגו כמו שכתוב: "בגזרת עירין פתגמין" הינו לאחר גזר דין אזי "במאמר קדישין שאלתין" אזי הצדיקים מלבישים שאלתם במאמר ב. אבל איך יד...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יא
...ישראל - אות יא ומיד אחר נסיעתם מסטנבול, בא אליו הסרסור הנ"ל והראה לו אגרות הרבה מצדיקי דורנו ששלחו אליו בקשתם להיות לעזר לאנשים הנוסעים מהכא להתם כי הוא חשוב בעיני השרי מלוכה בכן תדעו, אם תגלו לי מי אתם ומאיזה משפחה אתם הרי טוב ואם לאו יש לאל ידי לעשות עמכם רעה אשר לא תוכלו כפרה ולא יועיל הון לשחד בממון ולא די שלא תסעו לארץ הקדש גם תהיו בבית האסורים וכיוצא בדברים אלה וכאשר שמע זאת רבנו זכרונו לברכה מיד אמר לו האמת ששמו רבי נחמן, והוא נכד להבעל שם טוב זכרונו לברכה, ולרבי נחמן מהרידענקא, זכרונו לברכה...
שיחות הר"ן - אות רג - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות רג - גדולות נוראות השגתו אמר: התורה שלי גבוה מאד ובכל מקום שאני משתמש עם צרופי אותיות [דהינו הראשי תבות וסופי תבות וצרופים נוראים שמגלה בספריו הקדושים] הוא גדולה ביותר ואמר: הייתי רוצה לילך להלן מן צרופי אותיות אבל אף על פי כן עדין אני מעכב בבחינה זו וגם יש לו נחת מזה כי לפעמים יש דברים שהם סתומים ונעלמים מאד שאי אפשר למצאם כי אם על ידי בחינת צרופי אותיות דהינו בראשי תבות או סופי תבות וכיוצא
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ט - תְּהמת יְכַסְיֻמוּ
...ט - תהמת יכסימו [לשון רבנו, זכרונו לברכה] תהמת יכסימו, ירדו במצולת וכו' א. כי עקר החיות מקבלין מהתפילה כמו שכתוב: "תפילה לאל חיי" ובשביל זה צריך להתפלל בכל כוחו כי כשמתפלל בכל כחו ומכניס כחו באותיות התפילה אזי נתחדש כחו שם בבחינת:חדשים לבקרים רבה אמונתך וכו' כי אמונה היא תפילה כמו שכתוב: "ויהי ידיו אמונה" תרגומו: 'פרישן בצלו' ב. ודע, שיש שנים עשר שבטים כנגד שנים עשר מזלות וכל שבט ושבט יש לו נסחא מיחדת ויש לו שער מיחד לכנס דרך שם תפילתו וכל שבט מעורר בתפילתו כח מזלו שבשנים עשר מזלות והמזל מאיר למטה...
אזהרה למוכיח שלא ידבק בו הרע של השומע
...breslev.eip.co.il/?key=330 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נט - מי שמשתדל תמיד לקרב בני אדם לעבודת השם יתברך מי שמשתדל תמיד לקרב בני אדם לעבודת השם יתברך צריך לשמר את עצמו שלא יתאחזו בו הקליפות והרע של אלו בני אדם ... ואפשר עכשו כשמלביש ההיכל את הלב כנ"ל אפשר שיתאחזו, חס ושלום, החיצונים ביצר מחשבות לבו של הכשר הזה עצה על זה, שיזמין מלאכי לבו, שהוא בחינת התלהבות הלב שההתלהבות הוא בחינת מלאכים, בבחינת: "וירא אליו מלאך ה' בלבת אש" ואש הזה הוא שורף אותם... כיו"ב מובא כאן breslev.eip.co.il/?key=37 - ליקוטי...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יח - סַכָּנָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת מְפֻרְסָם וּלְהַנְהִיג הָעוֹלָם
...מפרסם ולהנהיג העולם סכנה גדולה להיות מפרסם ולהנהיג העולם לא מבעיא כשאינו ראוי כלל, ולובש טלית שאינו שלו רק אפילו עובדי השם באמת גדולי הדור יש עליהם סכנות נוראות בהנהגת העולם כי איש פשוט רחוק מאד, שיעבר על רציחה אפילו אם אינו איש כשר כי אין לו תאוה לזה ואפילו כשמגיע, חס ושלום, לתאוה כזו, רחמנא לצלן אינו בא לידו, ויש לו כמה מניעות לזה ואפילו אם יעבר, לא יעבר כי אם לעתים רחוקות וקרוב שלא יעבר רק פעם אחת כל ימיו אבל בהנהגת העולם ובחדושין דאוריתא שמחדשין יכולים לעבר ממש גנב ונאף ורצח בכל פעם, בכל רגע...
ארץ ישראל ומשה רבנו
...רבי נחמן מברסלב מבאר (לגבי ראש השנה שלו) כי בענייני מסירות נפש, על הצדיק להורות לאדם לא למסור את נפשו. אך על האדם למסור את נפשו. לכאורה, אנוס רחמנא פתריה. אז מדוע למסור את נפשו? נא להשיב לפי התורה הזאת breslev.eip.co.il/?key=337 בעניין החשק חושק והנחשק. כיצד התורה הנ"ל קשורה לעניין המסירות נפש? ובעניין משה רבנו. כיצד ומדוע ארץ ישראל היא בחינת ראש השנה של רבי נחמן מברסלב. וכיצד משה היה צריך לפעול בעניין הכניסה לארץ מבחינת המסירות נפש. * באותו עניין: הציטוט המקורי breslev.eip.co.il/?key=568 וגם למדנו...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2500 שניות - עכשיו 23_12_2025 השעה 01:49:31 - wesi2