ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ט - אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ
אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו (יחזקאל א) איתא בתקוני זוהר (תקון יג, דף כז). כלהו ערקין דלבא מתנהגין בתר רוחא הדא הוא דכתיב: "אל אשר יהיה הרוח ללכת" וכו' דהינו הרוח היוצא מכנפי הראה כי 'אלמלא כנפי ראה דנשבין על לבא, הוי לבא אוקיד כל גופא' (שם בתקוני זוהר) כי על ידי הרוח מכבין הנר ומדליקין הנר כנראה בחוש שלפעמים נכבה הנר על ידי הרוח המנשב ולפעמים מדליקין הנר שנכבה על ידי הרוח שמנשבין בו כי כבוי הנר הוא על ידי שנופל על הנר עפרוריות ונפרדין חלקי האש, שיש בו מיסוד האש ואינם יכולים לבער ועל כן כשמנפחין בו אזי הרוח מנפח מן הנר העפרוריות ועל ידי זה חוזרים ונתחברים ונתקשרים חלקי האש ומתחילין לדלק [וכן לפעמים מכבין הנר על ידי הרוח, שמנפח ומפריד האש מהנר] ומנהיגי הדור הם בחינת רוח כמו שכתוב (במדבר כ"ז) "איש אשר רוח בו" 'שיודע להלך נגד רוחו של כל אחד' (מ"ר פ' פנחס, ומובא בפרש"י שם) וישראל הם בחינת לבא כי ישראל הם לבא דכל עלמא (זהר פינחס רכא:) וצריכין מנהיגי הדור לנשב בבחינת רוחם על כל אחד מישראל, שהם לבא דעלמא לנפח מהם העפרוריות, דהינו מרה שחורה שנופל עליהם שעל ידי זה אינו יכול האיש הישראלי שהוא בחינת לב לדלק ולבער להשם יתברך גם יש רשעים שהם בחינת ערב רב וכשהם נופלים על הלב, דהינו על ישראל זה גם כן בחינת עפרוריות שעל ידי זה אין יכול לבער כנ"ל ועל כן צריכין מנהיגי הדור לנפח העפרוריות מן הלב דהינו מכל אחד מישראל וחוזרין ונתחברין חלקי האש שבכל אחד ואחד מישראל ונתקשרין ישראל ביחד ונעשין בחינת לב וכל אחד ואחד מישראל נעשה בחינת לב למקום שצריך שיהיה שם בחינת לב וחוזר ובוער להשם יתברך כנ"ל אך לפעמים, כשמנשב רוח סערה אזי הוא מבעיר האש מאד חוץ מן המדה כמו כן לפעמים יש שמנשב בהאדם בחינת רוח סערה ומבעירו ביותר חוץ מן המדה שזה בחינת הריסה, בחינת (שמות י"ט) : "פן יהרסו לעלות אל ה'" וכו' כי 'במפלא ממך אל תדרש' (חגיגה יג) ואסור להרס לעלות אל ה' מה שאינו ראוי לו לפי בחינתו על כן כשרואה אדם שבוער ביותר חוץ מהמדה ידע שזה בחינת רוח סערה כנ"ל ואליהו היה יכול להכניע זאת (עין זוהר פינחס דף רכז: ובזהר חדש על רות) וזה בחינת: 'איש אשר רכב על סוסי אש בסערה שהיה רוכב ומכניע סוסי אש בסערה' דהינו האש הדולק ביותר מן המדה, שבא על ידי הסערה כנ"ל היה אליהו רוכב על זה ומכניעו כי הרוח צריך לנשב במדה כדי שידלק האש שבלב במדה על פי מזג השוה כנ"ל.
אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ

אִיתָא בְּתִקּוּנֵי זוהַר .

כֻּלְּהוּ עָרְקִין דְּלִבָּא מִתְנַהֲגִין בָּתַר רוּחָא

הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: "אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה הָרוּחַ לָלֶכֶת" וְכוּ'

דְּהַיְנוּ הָרוּחַ הַיּוֹצֵא מִכַּנְפֵי הָרֵאָה

כִּי 'אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִין עַל לִבָּא, הֲוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא'

כִּי עַל יְדֵי הָרוּחַ מְכַבִּין הַנֵּר וּמַדְלִיקִין הַנֵּר כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ

שֶׁלִּפְעָמִים נִכְבֶּה הַנֵּר עַל יְדֵי הָרוּחַ הַמְנַשֵּׁב

וְלִפְעָמִים מַדְלִיקִין הַנֵּר שֶׁנִּכְבֶּה עַל יְדֵי הָרוּחַ שֶׁמְּנַשְׁבִין בּוֹ

כִּי כִּבּוּי הַנֵּר

הוּא עַל יְדֵי שֶׁנּוֹפֵל עַל הַנֵּר עַפְרוּרִיּוּת

וְנִפְרָדִין חֶלְקֵי הָאֵשׁ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִיסוֹד הָאֵשׁ

וְאֵינָם יְכוֹלִים לִבְער

וְעַל כֵּן כְּשֶׁמְּנַפְּחִין בּוֹ

אֲזַי הָרוּחַ מְנַפֵּחַ מִן הַנֵּר הָעָפְרוּרִיּוּת

וְעַל יְדֵי זֶה חוֹזְרִים וְנִתְחַבְּרִים וְנִתְקַשְּׁרִים חֶלְקֵי הָאֵשׁ וּמַתְחִילִין לִדְלק

[וְכֵן לִפְעָמִים מְכַבִּין הַנֵּר עַל יְדֵי הָרוּחַ, שֶׁמְּנַפֵּחַ וּמַפְרִיד הָאֵשׁ מֵהַנֵּר]

וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר הֵם בְּחִינַת רוּחַ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ"

'שֶׁיּוֹדֵעַ לַהֲלך נֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד'

וְיִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת לִבָּא

כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם לִבָּא דְּכָל עַלְמָא

וּצְרִיכִין מַנְהִיגֵי הַדּוֹר לְנַשֵּׁב בִּבְחִינַת רוּחָם

עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם לִבָּא דְּעָלְמָא

לְנַפֵּחַ מֵהֶם הָעַפְרוּרִיּוּת, דְּהַיְנוּ מָרָה שְׁחוֹרָה שֶׁנּוֹפֵל עֲלֵיהֶם

שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֵינוֹ יָכוֹל הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי

שֶׁהוּא בְּחִינַת לֵב

לִדְלק וְלִבְער לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

גַּם יֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵרֶב רַב

וּכְשֶׁהֵם נוֹפְלִים עַל הַלֵּב, דְּהַיְנוּ עַל יִשְׂרָאֵל

זֶה גַם כֵּן בְּחִינַת עַפְרוּרִיּוּת שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֵין יָכוֹל לִבְער כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן צְרִיכִין מַנְהִיגֵי הַדּוֹר לְנַפֵּחַ הָעַפְרוּרִיּוּת מִן הַלֵּב

דְּהַיְנוּ מִכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל

וְחוֹזְרִין וְנִתְחַבְּרִין חֶלְקֵי הָאֵשׁ שֶׁבְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל

וְנִתְקַשְּׁרִין יִשְׂרָאֵל בְּיַחַד

וְנַעֲשִׂין בְּחִינַת לֵב

וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה בְּחִינַת לֵב לַמָּקוֹם

שֶׁצָּרִיך שֶׁיִּהְיֶה שָׁם בְּחִינַת לֵב

וְחוֹזֵר וּבוֹעֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך כַּנַּ"ל

אַך לִפְעָמִים, כְּשֶׁמְּנַשֵּׁב רוּחַ סְעָרָה

אֲזַי הוּא מַבְעִיר הָאֵשׁ מְאד חוּץ מִן הַמִּדָּה

כְּמוֹ כֵן לִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁמְּנַשֵּׁב בְּהָאָדָם בְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה

וּמַבְעִירוֹ בְּיוֹתֵר חוּץ מִן הַמִּדָּה

שֶׁזֶּה בְּחִינַת הֲרִיסָה, בְּחִינַת: "פֶּן יֶהֶרְסוּ לַעֲלוֹת אֶל ה'" וְכוּ'

כִּי 'בְּמֻפְלָא מִמְּך אַל תִּדְרשׁ'

וְאָסוּר לַהֲרס לַעֲלוֹת אֶל ה' מַה שֶּׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹ לְפִי בְּחִינָתוֹ

עַל כֵּן כְּשֶׁרוֹאֶה אָדָם שֶׁבּוֹעֵר בְּיוֹתֵר חוּץ מֵהַמִּדָּה

יֵדַע שֶׁזֶּה בְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה כַּנַּ"ל

וְאֵלִיָּהוּ הָיָה יָכוֹל לְהַכְנִיעַ זאת

וְזֶה בְּחִינַת: 'אִישׁ אֲשֶׁר רָכַב עַל סוּסֵי אֵשׁ בִּסְעָרָה שֶׁהָיָה רוֹכֵב וּמַכְנִיעַ סוּסֵי אֵשׁ בִּסְעָרָה'

דְּהַיְנוּ הָאֵשׁ הַדּוֹלֵק בְּיוֹתֵר מִן הַמִּדָּה, שֶׁבָּא עַל יְדֵי הַסְּעָרָה כַּנַּ"ל

הָיָה אֵלִיָּהוּ רוֹכֵב עַל זֶה וּמַכְנִיעוֹ

כִּי הָרוּחַ צָרִיך לְנַשֵּׁב בַּמִּדָּה

כְּדֵי שֶׁיִּדְלַק הָאֵשׁ שֶׁבַּלֵּב בְּמִדָּה עַל פִּי מֶזֶג הַשָּׁוֶה כַּנַּ"ל.
שיחות הר"ן - אות עה
...הר"ן - אות עה בענין התפילה ספר רבנו זכרונו לברכה עמנו הרבה והזהיר מאד להכריח את עצמו להתפלל בכונה גדולה, דהינו לקשר המחשבה אל הדבור בקשר אמיץ וחזק שיטה אזנו היטב היטב וישמע מה שהוא מדבר בתפילה וזה עקר תפילה בכונה ולא היה מצוה להתפלל עם כונות ממש על פי כתבי האר"י זכרונו לברכה אפילו לאותן האנשים שהיו לומדים כתבי האר"י על פי פקדתו ואמר שעקר שלמות התפילה הוא ברוך אתה ה' וכו' וכו' כפשוטו וזה עקר כונת התפילה שיכון פרוש המלות וישמע היטב מה שהוא אומר והיה מתלוצץ מאד מאד מאותן האומרים שאין צריכין להכריח...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סג - יַעֲקב אָבִינוּ, כְּשֶׁשָּׁלַח אֶת בָּנָיו
...מוהר"ן ח"ב - תורה סג - יעקב אבינו, כששלח את בניו דע, כי יעקב אבינו, כששלח את בניו עשרת השבטים ליוסף שלח עמהם נגון של ארץ ישראל וזה סוד "קחו מזמרת הארץ בכליכם" וכו' בחינת זמר ונגון ששלח על ידם ליוסף וכמו שפרש רש"י: "מזמרת" 'לשון זמר' וכו' כי דע, כי כל רועה ורועה יש לו נגון מיחד לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם כי כל בהמה ובהמה יש לה עשב מיחד, שהיא צריכה לאכלו גם אינו רועה תמיד במקום אחד ולפי העשבים והמקום שרועה שם, כן יש לו נגון בחינת פרק שירה ומשירת העשבים נעשה נגון של הרועה וזה סוד מה שכתוב:...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ג - אַקְרוּקְתָּא
...- אקרוקתא אמר רבה בר בר חנה: לדידי חזי לי ההיא אקרוקתא, דהוי כאקרא דהגרוניא. ואקרא דהגרוניא כמה הוי ? שתין בתי ! אתא תנינא בלעה. אתא פושקנצא ובלעה לתנינא, וסליק יתיב באילנה. תא חזי כמה נפיש חיליה דאילנא רשב"ם: אקרוקתא = צפרדע: כאקרא דהגרוניא = גדול היה כאותה כרך: ואקרא דהגרוניא כמה הוי ? שתין בתי = תלמודא קאמר לה: אתא תנינא = רבה קאמר לה: פושקנצא = עורב נקבה הנה מי ששומע נגינה ממנגן רשע קשה לו לעבודת הבורא. וכששומע ממנגן כשר והגון, אזי טוב לו כמו שיתבאר כי הנה קול הנגינה נמשכת מן הצפרים כדאיתא במדרש...
חיי מוהר"ן - רטו - נסיעתו וישיבתו באומן
...ליל שבת נחמו תק"ע באומין אחר קדוש אמר תורה מענין פשיטותו הינו מה שהוא לפעמים איש פשוט שקורין פראסטיק שהוא מחיה עצמו אז בעת פשיטותו מהדרך שנסע לארץ ישראל. ובאר הענין כמובא בספרנו בסימן ע"ח בלקוטי תנינא עין שם. ואמר שאינו יודע כלל ונשבע בשבת קדש, ואמר בזו הלשון "אני נשבע בשבת קדש" הינו על ענין הנ"ל שהוא אינו יודע כלל עכשו. ואחר כך אמר שהוא עתה ירא שקורין פרום, ושמח ואמר אשרינו שהשם יתברך היטיב עמנו מאד שזכינו לקדשת ישראל. ואמר שיש לו שמחה גדולה על שזכה להיות בארץ ישראל כי כמה מניעות וכמה בלבולים ו...
הנצחנות אינו סובל את האמת
...אינו סובל את האמת אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=394 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכב - וגם נצח ישראל לא ישקר וגם נצח ישראל לא ישקר כי זה ידוע, שמדת הנצחון אינה סובלת האמת כי אף אם יראה לעינים דבר אמת ידחה אותו מחמת הנצחון וזה מברר מאד אך לא כמדת בשר ודם מדת הקדוש ברוך הוא כי הקדוש ברוך הוא אף בהנצחון הוא אמת ואינו משקר חס ושלום וכמובן ששורש העניין הוא הגאווה של האדם שהופכת אותו לטיפש ממש וכולי. ורק מי שהוא נכלל בהשי"ת ממש, רק הוא יש לו ענווה בשלמות, והוא נמצא באמת האמיתית תמיד, והוא נקי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נג - עִקַּר הוֹלָדָה תָּלוּי בְּהֵ"א
...ח"א - תורה נג - עקר הולדה תלוי בה"א [לשון רבנו, זכרונו לברכה] עקר הולדה תלוי בה"א, בבחינת: "הא לכם זרע" ואברהם ושרה לא הולידו, עד שהגיעו לה"א הזאת כי עקר הולדה על ידי הדעת בבחינת "וידע אדם" וכו', 'וקטן אינו מוליד' ועקר הדעת, הינו שישתמש בדעתו הינו שיוציא את שכלו מכח אל הפעל כי גם לקטן יש דעת אבל אצל הקטן עדין הדעת בכח ולא בפעל כי לא השתמש בדעתו, ולא הוציא אותו מכח אל הפעל ומי שהוא שלם בדעתו שהוציא אותו מכח אל הפעל והשיג בדעתו מה שאפשר לדעת האדם להשיג בדעתו אזי הוא קרוב לדעת הקדוש ברוך הוא ואין חלוק...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיח - כְּשֶׁלּוֹמֵד אֵיזֶה דָּבָר, טוֹב לְפָרֵשׁ הַדָּבָר
...ח"א - תורה קיח - כשלומד איזה דבר, טוב לפרש הדבר כשלומד איזה דבר, טוב לפרש הדבר בלשון אשכנז שמבין [והוא טובה להעולם] והענין, כי כל צדיק הדור הוא בחינת משה שהוא בחינת משיח כמו שכתוב: "עד כי יבא שילה", הינו משיח ושילה בגימטריא משה ועל כן קראו התנאים אחד לחברו משה כמו שכתוב: 'משה שפיר קאמרת' וכשמחדש דבר בתורה, אלו הדברים של החדוש הם בבחינת משה משיח כמו שכתוב בזוהר "ורוח אלהים", דא רוחא דמשיח "מרחפת על פני המים" הינו התורה וזהו שאמרנו כי החדושי תורה שמחדש, הם בעצמם בבחינת משיח כי שם רוחו מרחפת והינו...
חיי מוהר"ן - שסט - מעלת תורתו וספריו הקדושים
...אות שסט ענה ואמר לי ועם זה אין אתה רשאי להחיות את עצמך [בלשון תמה] שיש לך חלק גדול בהספר. הינו בהספר לקוטי מוהר"ו שלו שנדפס אז באותה העת והאריך בשיחה זאת קצת. ואמר שכל הספר הוא שלי שאם לא הייתי לא היה הספר בעולם. והסביר לי הדבר שכן הוא שכל הספר נעשה על ידי וכו' ואמר לי מעט אתה יודע מעצם מעלת גדלת הספר וקדשתו ויותר מזה ראוי לך להאמין בעצם גדלת הספר הזה וכו' וכו' ואמר לי הלא נדפסו אלף ספרים, וכל ספר בא ליד כמה אנשים. הינו שראוי לי להחיות את עצמי שזכיתי לזכות את הרבים בזכות כזה וכו'. גם שלא בפני דבר...
שיחות הר"ן - אות רעז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רעז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר: שמעולם לא שתה אפילו מים קדם התפילה והקפיד מאד על אלו השותין קפה וכיוצא בזה קדם התפילה
חיי מוהר"ן - תמט - עבודת השם
...אות תמט אמר לאחד על מה שספר לפניו שהיה מרגל בעברות גדולות עד שכמעט לא היה ביד עצמו למנע עצמו מלעשותם. השיב לו שיש בחינת התקשרות לקשר ולחבר עצמו יחד בהתקשרות חזק, ועל ידי זה יכולין להתגבר ולהנצל. ולא באר הענין. ואף על פי כן אפשר להבין הענין קצת והיא עצה נפלאה אות תנ תקס"א אחר שבועות בסמוך ספר זאת מעשה: אחד מאנשי שלומנו היה הולך כמה שנים עם מחשבה של עולם הבא, והיה רוצה לדבר עמו מזה ולא אסתיעא מלתא. ומי ידע מזה כי מי הוא נביא שידע מחשבתו. והוא היה הולך עם מחשבה זו כמה שנים. בשבועות הזה והוא היה בכאן...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1250 שניות - עכשיו 10_09_2026 השעה 10:16:39 - wesi2