ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ט - אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ
אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו (יחזקאל א) איתא בתקוני זוהר (תקון יג, דף כז). כלהו ערקין דלבא מתנהגין בתר רוחא הדא הוא דכתיב: "אל אשר יהיה הרוח ללכת" וכו' דהינו הרוח היוצא מכנפי הראה כי 'אלמלא כנפי ראה דנשבין על לבא, הוי לבא אוקיד כל גופא' (שם בתקוני זוהר) כי על ידי הרוח מכבין הנר ומדליקין הנר כנראה בחוש שלפעמים נכבה הנר על ידי הרוח המנשב ולפעמים מדליקין הנר שנכבה על ידי הרוח שמנשבין בו כי כבוי הנר הוא על ידי שנופל על הנר עפרוריות ונפרדין חלקי האש, שיש בו מיסוד האש ואינם יכולים לבער ועל כן כשמנפחין בו אזי הרוח מנפח מן הנר העפרוריות ועל ידי זה חוזרים ונתחברים ונתקשרים חלקי האש ומתחילין לדלק [וכן לפעמים מכבין הנר על ידי הרוח, שמנפח ומפריד האש מהנר] ומנהיגי הדור הם בחינת רוח כמו שכתוב (במדבר כ"ז) "איש אשר רוח בו" 'שיודע להלך נגד רוחו של כל אחד' (מ"ר פ' פנחס, ומובא בפרש"י שם) וישראל הם בחינת לבא כי ישראל הם לבא דכל עלמא (זהר פינחס רכא:) וצריכין מנהיגי הדור לנשב בבחינת רוחם על כל אחד מישראל, שהם לבא דעלמא לנפח מהם העפרוריות, דהינו מרה שחורה שנופל עליהם שעל ידי זה אינו יכול האיש הישראלי שהוא בחינת לב לדלק ולבער להשם יתברך גם יש רשעים שהם בחינת ערב רב וכשהם נופלים על הלב, דהינו על ישראל זה גם כן בחינת עפרוריות שעל ידי זה אין יכול לבער כנ"ל ועל כן צריכין מנהיגי הדור לנפח העפרוריות מן הלב דהינו מכל אחד מישראל וחוזרין ונתחברין חלקי האש שבכל אחד ואחד מישראל ונתקשרין ישראל ביחד ונעשין בחינת לב וכל אחד ואחד מישראל נעשה בחינת לב למקום שצריך שיהיה שם בחינת לב וחוזר ובוער להשם יתברך כנ"ל אך לפעמים, כשמנשב רוח סערה אזי הוא מבעיר האש מאד חוץ מן המדה כמו כן לפעמים יש שמנשב בהאדם בחינת רוח סערה ומבעירו ביותר חוץ מן המדה שזה בחינת הריסה, בחינת (שמות י"ט) : "פן יהרסו לעלות אל ה'" וכו' כי 'במפלא ממך אל תדרש' (חגיגה יג) ואסור להרס לעלות אל ה' מה שאינו ראוי לו לפי בחינתו על כן כשרואה אדם שבוער ביותר חוץ מהמדה ידע שזה בחינת רוח סערה כנ"ל ואליהו היה יכול להכניע זאת (עין זוהר פינחס דף רכז: ובזהר חדש על רות) וזה בחינת: 'איש אשר רכב על סוסי אש בסערה שהיה רוכב ומכניע סוסי אש בסערה' דהינו האש הדולק ביותר מן המדה, שבא על ידי הסערה כנ"ל היה אליהו רוכב על זה ומכניעו כי הרוח צריך לנשב במדה כדי שידלק האש שבלב במדה על פי מזג השוה כנ"ל.
אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ

אִיתָא בְּתִקּוּנֵי זוהַר .

כֻּלְּהוּ עָרְקִין דְּלִבָּא מִתְנַהֲגִין בָּתַר רוּחָא

הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: "אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה הָרוּחַ לָלֶכֶת" וְכוּ'

דְּהַיְנוּ הָרוּחַ הַיּוֹצֵא מִכַּנְפֵי הָרֵאָה

כִּי 'אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִין עַל לִבָּא, הֲוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא'

כִּי עַל יְדֵי הָרוּחַ מְכַבִּין הַנֵּר וּמַדְלִיקִין הַנֵּר כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ

שֶׁלִּפְעָמִים נִכְבֶּה הַנֵּר עַל יְדֵי הָרוּחַ הַמְנַשֵּׁב

וְלִפְעָמִים מַדְלִיקִין הַנֵּר שֶׁנִּכְבֶּה עַל יְדֵי הָרוּחַ שֶׁמְּנַשְׁבִין בּוֹ

כִּי כִּבּוּי הַנֵּר

הוּא עַל יְדֵי שֶׁנּוֹפֵל עַל הַנֵּר עַפְרוּרִיּוּת

וְנִפְרָדִין חֶלְקֵי הָאֵשׁ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִיסוֹד הָאֵשׁ

וְאֵינָם יְכוֹלִים לִבְער

וְעַל כֵּן כְּשֶׁמְּנַפְּחִין בּוֹ

אֲזַי הָרוּחַ מְנַפֵּחַ מִן הַנֵּר הָעָפְרוּרִיּוּת

וְעַל יְדֵי זֶה חוֹזְרִים וְנִתְחַבְּרִים וְנִתְקַשְּׁרִים חֶלְקֵי הָאֵשׁ וּמַתְחִילִין לִדְלק

[וְכֵן לִפְעָמִים מְכַבִּין הַנֵּר עַל יְדֵי הָרוּחַ, שֶׁמְּנַפֵּחַ וּמַפְרִיד הָאֵשׁ מֵהַנֵּר]

וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר הֵם בְּחִינַת רוּחַ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ"

'שֶׁיּוֹדֵעַ לַהֲלך נֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד'

וְיִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת לִבָּא

כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם לִבָּא דְּכָל עַלְמָא

וּצְרִיכִין מַנְהִיגֵי הַדּוֹר לְנַשֵּׁב בִּבְחִינַת רוּחָם

עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם לִבָּא דְּעָלְמָא

לְנַפֵּחַ מֵהֶם הָעַפְרוּרִיּוּת, דְּהַיְנוּ מָרָה שְׁחוֹרָה שֶׁנּוֹפֵל עֲלֵיהֶם

שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֵינוֹ יָכוֹל הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי

שֶׁהוּא בְּחִינַת לֵב

לִדְלק וְלִבְער לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

גַּם יֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵרֶב רַב

וּכְשֶׁהֵם נוֹפְלִים עַל הַלֵּב, דְּהַיְנוּ עַל יִשְׂרָאֵל

זֶה גַם כֵּן בְּחִינַת עַפְרוּרִיּוּת שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֵין יָכוֹל לִבְער כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן צְרִיכִין מַנְהִיגֵי הַדּוֹר לְנַפֵּחַ הָעַפְרוּרִיּוּת מִן הַלֵּב

דְּהַיְנוּ מִכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל

וְחוֹזְרִין וְנִתְחַבְּרִין חֶלְקֵי הָאֵשׁ שֶׁבְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל

וְנִתְקַשְּׁרִין יִשְׂרָאֵל בְּיַחַד

וְנַעֲשִׂין בְּחִינַת לֵב

וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה בְּחִינַת לֵב לַמָּקוֹם

שֶׁצָּרִיך שֶׁיִּהְיֶה שָׁם בְּחִינַת לֵב

וְחוֹזֵר וּבוֹעֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך כַּנַּ"ל

אַך לִפְעָמִים, כְּשֶׁמְּנַשֵּׁב רוּחַ סְעָרָה

אֲזַי הוּא מַבְעִיר הָאֵשׁ מְאד חוּץ מִן הַמִּדָּה

כְּמוֹ כֵן לִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁמְּנַשֵּׁב בְּהָאָדָם בְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה

וּמַבְעִירוֹ בְּיוֹתֵר חוּץ מִן הַמִּדָּה

שֶׁזֶּה בְּחִינַת הֲרִיסָה, בְּחִינַת: "פֶּן יֶהֶרְסוּ לַעֲלוֹת אֶל ה'" וְכוּ'

כִּי 'בְּמֻפְלָא מִמְּך אַל תִּדְרשׁ'

וְאָסוּר לַהֲרס לַעֲלוֹת אֶל ה' מַה שֶּׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹ לְפִי בְּחִינָתוֹ

עַל כֵּן כְּשֶׁרוֹאֶה אָדָם שֶׁבּוֹעֵר בְּיוֹתֵר חוּץ מֵהַמִּדָּה

יֵדַע שֶׁזֶּה בְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה כַּנַּ"ל

וְאֵלִיָּהוּ הָיָה יָכוֹל לְהַכְנִיעַ זאת

וְזֶה בְּחִינַת: 'אִישׁ אֲשֶׁר רָכַב עַל סוּסֵי אֵשׁ בִּסְעָרָה שֶׁהָיָה רוֹכֵב וּמַכְנִיעַ סוּסֵי אֵשׁ בִּסְעָרָה'

דְּהַיְנוּ הָאֵשׁ הַדּוֹלֵק בְּיוֹתֵר מִן הַמִּדָּה, שֶׁבָּא עַל יְדֵי הַסְּעָרָה כַּנַּ"ל

הָיָה אֵלִיָּהוּ רוֹכֵב עַל זֶה וּמַכְנִיעוֹ

כִּי הָרוּחַ צָרִיך לְנַשֵּׁב בַּמִּדָּה

כְּדֵי שֶׁיִּדְלַק הָאֵשׁ שֶׁבַּלֵּב בְּמִדָּה עַל פִּי מֶזֶג הַשָּׁוֶה כַּנַּ"ל.
חיי מוהר"ן - קיג - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
...וטלטוליו אות קיג אחר כך נסע ממעדוועדיווקע לארץ ישראל. בבואו מארץ ישראל נשתדך עם בתו אדיל עם כבוד הרב הגאון החסיד הקדוש המפרסם מורנו הרב אברהם דב זכרונו לברכה הרב אב בית דין דקהלת קדש חמעלניק. ואחר ביאתו מארץ ישראל ישב עוד בערך שנה ויותר קצת במעדוועדיווקע. גם תכף בבואו מארץ ישראל נסע לקהלת קדש לאדי להרב החסיד הגאון המפרסם מורנו הרב שניאור זלמן זכר צדיק וקדוש לברכה. ודבר עמו הרבה מענין אנשי ארץ ישראל כי בעת היות רבנו זכרונו לברכה בארץ ישראל, שחרו פניו שם שיהיה הוא זכרונו לברכה שם. ובענין זה יש כמה...
חיי מוהר"ן - רמט - גדולת נוראות השגתו
...- גדולת נוראות השגתו אות רמט אמר בקרימינטשאק עוד יאמרו בימים הבאים [איי, היה כזה ר' נחמן] כי יתגעגעו מאד אחרי. גם אמר שבימים הבאים יהיה חדוש גדול על שחלקו עליו ויאמרו בדרך תמיה על זה היו חולקים בתמיהה. גם אמר שכשיחלוקו על אחד יאמרו הלא גם עליו היו חולקים כלומר על כן אין ראיה מן מחלקת אות רנ אמר אותי צריכים כל העולם לא מבעיא אתם כי אתם יודעים בעצמכם איך אתם צריכים אותי אלא אפילו כל הצדיקים צריכים אותי כי גם הם צריכים להחזיר אותם למוטב. וגם אפילו אמות העולם צריכין אותי. אך דיו לעבד להיות כרבו אות...
שיחות הר"ן - אות קעג - גדולות נוראות השגתו
...שמעתי מאנשים שאמר לרבי שמעון בעת שבא מעבר לגרעניץ [מעבר לגבול] שנתרחק לשם איזה שנים ולא ראה את רבנו זכרונו לברכה, ערך שלש שנים ויותר מחמת המעשה שהיה במעדוועדווקע שהקפיד עליו רבנו זכרונו לברכה וכו' ואיני בקי במעשה הזאת היטב ומחמת זה אמר רבנו פעם אחת. אני רוצה לשלחך מעבר לנהר דאן וסיבב השם יתברך סיבות שבסמוך מאד נתגלגל הדבר שנסע רבי שמעון לשם לסביבות נהר דאן הנ"ל שהוא רחוק בערך מאה פרסאות ויותר ממעדוועדווקע כי שם עקר מדינת רוסיא כידוע ויהודים אינם נמצאים שם כי אם אחד מאלף ובפרט לפני כמה שנים ונסע...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עז - וְהָיָה ה' לְמֶלֶך עַל כָּל הָאָרֶץ
...תורה עז - והיה ה' למלך על כל הארץ [לשון החברים] והיה ה' למלך על כל הארץ דהנה הכלל הוא, שכל מה שאנו עושים, הן התפילה, והן למוד הוא כדי שיתגלה מלכותו יתברך כי ההבל פה הוא בחינת ה והקול הוא בהמשכה, הוא בחינת ו וכשלומד או מתפלל בדחילו ורחימו, נתגלה בחינת י"ה וכשלומד הלכה באפן זה, בורא עולם אחד וכשלומד כל המסכתא, נעשה מטרוניתא וההלכות הן עלמין דילה כי 'אין מלך בלא עם' וזה: "והיה ה' למלך על כל הארץ", שנתגלה מלכותו. [מבאר למעין שחסר כאן רבו ככלו כי עקר המכון חסר מן הספר ולא זכיתי לעמד כלל על דברים אלו]
ספר המידות - נדה
...חלק א' א. אשה שהיא מרבה בדמים, היא דברנית, ואל תתיפה בעיני בני אדם, גם תרחץ את עצמה במי מעינות, גם אל תיגע את עצמה הרבה, גם בעלה יזהר בנטילת ידים, גם אל תכעס, גם אחר הטבילה תתן צדקה. גם בעלה ילמד מסכת נדה ואחר כך יאמר שיר של יום. גם תרחץ את עצמו בדברים, העולים מתוך המצודה מן הנהר, גם תשתה חלב עז, גם תרחץ בנוצת עזים, גם תעשן את עצמה בלבונה. ב. אשה ששופעת דם, תכתב אותיות "לא אחד" ותשא עליה. ג. אשה שהיא פרוצה, על ידי זה אין לה וסת ומרבה בדמים. ד. נדה שראתה דם דרך מקרה הוא מחמת חטא האיש. חלק שני א....
שיחות הר"ן - אות רי - גדולות נוראות השגתו
...השגתו אמר. כל מה שהוא צריך לעשות ברבים קשה לו מאד מאד וצריך שיהיה לו מסירת נפש ממש על זה וספר שקדם הקדוש כשרוצה להתחיל תבה הראשונה של הקדוש נדמה לו שתצא נפשו ממש וכן קדם אמירת התורה כשרוצה להתחיל לומר תורה אזי נדמה לו שבתבה הראשונה שיאמר תצא נפשו ממש ולא היה מתפלל לפני העמוד בשום פעם ולא עשה שום דבר כיוצא בזה כגון קריאת המגלה וקריאת התורה ואפילו לקרות לפני התוקע ושאר דברים כאלה רק קדוש וזמירות על שלחנו בשבת קדש ואמירת התורה וגם זה היה כבד עליו מאד כנזכר לעיל ואפילו כשהיה צריך לומר קדיש על אמו ביום...
חיי מוהר"ן - קיא - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
...מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו אות קיא והיה רגיל לספר הרבה מענין מחשבותיו שהיו לו אז בימי נעוריו בעת שעסק בעבודתו. שציר בדעתו שאינו רוצה להיות מפרסם בשום אפן ולא היה רוצה להיות מקבל כלל והיו לו כמה וכמה מחשבות בענין זה איך שיעלים עצמו מן העולם ומהיכן תהיה פרנסתו. ולפעמים היו לו מחשבות שיחזר על הפתחים ואיש לא ידע ממנו אות קיב אחר כך נכנס למעדוועדיווקע. ושם נתקבצו כמה אנשי כפרים, ועשו לו מעמד קבוע לתן לו אחד רענדל [סוג מטבע] בכל שבוע. וישב שם במעדוועדיווקע בהשקט ושלוה קצת ושם התחילו כמה אנשים...
ספר המידות - עצלות
ספר המידות - עצלות א. על ידי תאוות שאדם תאב, ואינו משיג אותם, על ידי זה בא עצלות והוא הדין להפך. ב. על ידי זריזות מסיר את השנה ומחיה את המחין.
חיי מוהר"ן - כד - שיחות השיכים להתורות
...להתורות אות כד פעם אחת באנו אליו אני וחברי רבי נפתלי סמוך לשבועות תקס"ה, ואמר לנו שעתה אינו יודע כלל רק זאת נודע לי בעתים הללו שעל ידי לשון הרע שבעולם אין הצדיקים יכולין להיות ענוים וכו' כמבאר בסימן קצ"ז ויתר מזה אינו יודע ואמר בפרוש כמו שאתה אינך יודע, כך ממש אני איני יודע עכשו כלום. ואמר שעכשו הוא מתנהג בפשיטות שעומד בבקר ומתפלל תפילתו, ואחר כך הוא לומד קצת, ואחר כך הוא אומר תהלים, ואחר כך אוכל אכילתו ומניח עצמו לישן קצת ואחר כך הוא עומד ומפרש שיחתו קצת לפני השם יתברך ברחמים ותחנונים. ויש לי רחמנות...
תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? חלק 2
...שבירת התאוות. איך למה וכמה ? חלק 1. כדי לחדד את העניין, אבן לדוגמא התאווה לא קשורה בה לא בעבר לא בהווה ולא בעתיד. ועל האדם להגיע לבחינה הנ"ל שהתאווה לא תהיה קשורה בו לא בעבר לא בהווה ולא בעתיד. לא בהווה, היינו שלא יהיה לו שום רצון משום צד שהוא לתאווה. לא בעתיד, היינו שהאדם יתרחק כ"כ מהתאווה, עד כדי כך שאפילו תאורטית הוא לא יוכל לפול לתאווה הזאת בשום זמן שבעולם. ולא בעבר, היינו שעל האדם לעשות תשובה שלמה מאהבה שבה העוונות נהפכים לזכויות ממש, ושבה האדם מתנקה גם מכל התאוות שכבר היו לו בעבר. כפי שהוב
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.7070 שניות - עכשיו 03_11_2025 השעה 15:01:57 - wesi2