ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיח - כְּשֶׁלּוֹמֵד אֵיזֶה דָּבָר, טוֹב לְפָרֵשׁ הַדָּבָר
כשלומד איזה דבר, טוב לפרש הדבר בלשון אשכנז שמבין [והוא טובה להעולם] והענין, כי כל צדיק הדור הוא בחינת משה שהוא בחינת משיח כמו שכתוב (בראשית מ"ט) : "עד כי יבא שילה", הינו משיח ושילה בגימטריא משה (זוהר בראשית דף כה: כז:) ועל כן קראו התנאים אחד לחברו משה כמו שכתוב (שבת קא:) : 'משה שפיר קאמרת' וכשמחדש דבר בתורה, אלו הדברים של החדוש הם בבחינת משה משיח כמו שכתוב בזוהר (וישב דף קצ"ב:) "ורוח אלהים", דא רוחא דמשיח "מרחפת על פני המים" הינו התורה וזהו שאמרנו כי החדושי תורה שמחדש, הם בעצמם בבחינת משיח כי שם רוחו מרחפת והינו "רוח פיו" (תהלים ל"ג תרגום נפש חיה בראשית ב) ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה (עיין סנהדרין צח וברש"י שם, ועיין זוהר ויקהל רי"ב) כי משיח סבל מרעין עבור כל ישראל כמו שכתוב (ישעיה נ"ג) : "והוא מחלל מפשעינו" בכן כל צדיק הדור הוא גם כן סובל יסורים בשביל כלל ישראל להקל מעליהם כי הוא בבחינת משיח כנ"ל (תצא ר"פ) "והוא מחלל מפשעינו" 'דאתעבד חל בגיניהו' וזהו דסבל מרעין והינו מה שאמרנו שצריכין לפרש הדבר בלשון שמבין כי על ידי זה נעשה בבחינת חל כי כשמפרש בלשונו הוא דרך חל לערך גדל קדשת הדברים במקומן כפי מה שיצאו מפי הצדיק בגבהי מרומים ועל ידי זה הוא מחלל, דאתעבד חל ובבחינה זו, סבל מרעין לכפר על ישראל אך כל זה הוא מפשעינו דיקא כי מחמת פשעינו, אין אנו משיגין הדברים רק בדרך חל כנ"ל והוא סבל מרעין אך לגבי אנשים הרמים אינם צריכים לזה כי הם משיגים הדברים כמות שהם כמו שיצא מהצדיק
כְּשֶׁלּוֹמֵד אֵיזֶה דָּבָר, טוֹב לְפָרֵשׁ הַדָּבָר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שֶׁמֵּבִין

[וְהוּא טוֹבָה לְהָעוֹלָם]

וְהָעִנְיָן, כִּי כָּל צַדִּיק הַדּוֹר הוּא בְּחִינַת משֶׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עַד כִּי יָבא שִׁילה", הַיְנוּ מָשִׁיחַ

וְשִׁילה בְּגִימַטְרִיָּא משֶׁה

וְעַל כֵּן קָרְאוּ הַתַּנָּאִים אֶחָד לַחֲבֵרוֹ משֶׁה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'משֶׁה שַׁפִּיר קָאָמְרַתְּ'

וּכְשֶׁמְּחַדֵּשׁ דָּבָר בַּתּוֹרָה, אֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁל הַחִדּוּשׁ הֵם בִּבְחִינַת משֶׁה מָשִׁיחַ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוהַר "וְרוּחַ אֱלהִים", דָּא רוּחָא דְּמָשִׁיחַ

"מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם" הַיְנוּ הַתּוֹרָה

וְזֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ

כִּי הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁמְּחַדֵּשׁ, הֵם בְּעַצְמָם בִּבְחִינַת מָשִׁיחַ

כִּי שָׁם רוּחוֹ מְרַחֶפֶת וְהַיְנוּ "רוּחַ פִּיו"

וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי מָשִׁיחַ סָבֵל מַרְעִין עֲבוּר כָּל יִשְׂרָאֵל

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ"

בְּכֵן כָּל צַדִּיק הַדּוֹר הוּא גַּם כֵּן סוֹבֵל יִסּוּרִים בִּשְׁבִיל כְּלַל יִשְׂרָאֵל

לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם

כִּי הוּא בִּבְחִינַת מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל

"וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ" 'דְּאִתְעֲבִד חֹל בְּגִינַיְהוּ'

וְזֶהוּ דְּסָבֵל מַרְעִין

וְהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמַרְנוּ

שֶׁצְּרִיכִין לְפָרֵשׁ הַדָּבָר בְּלָשׁוֹן שֶׁמֵּבִין

כִּי עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת חֹל

כִּי כְּשֶׁמְּפָרֵשׁ בִּלְשׁוֹנוֹ

הוּא דֶּרֶך חֹל לְעֵרֶך גּדֶל קְדֻשַּׁת הַדְּבָרִים בִּמְקוֹמָן

כְּפִי מַה שֶּׁיָּצְאוּ מִפִּי הַצַּדִּיק בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים

וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מְחֹלָל, דְּאִתְעֲבִד חֹל

וּבִבְחִינָה זוֹ, סָבֵל מַרְעִין לְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל

אַך כָּל זֶה הוּא מִפְּשָׁעֵינוּ דַּיְקָא

כִּי מֵחֲמַת פְּשָׁעֵינוּ, אֵין אָנוּ מַשִּׂיגִין הַדְּבָרִים רַק בְּדֶרֶך חֹל כַּנַּ"ל

וְהוּא סָבֵל מַרְעִין

אַך לְגַבֵּי אֲנָשִׁים הָרָמִים אֵינָם צְרִיכִים לָזֶה

כִּי הֵם מַשִּׂיגִים הַדְּבָרִים כְּמוֹת שֶׁהֵם

כְּמוֹ שֶׁיָּצָא מֵהַצַּדִּיק
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנ - כָּל מִינֵי צַעַר וְכָל הַיִּסּוּרִים אֵינָם רַק מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת
...אינם רק מחסרון הדעת דע שכל מיני צער וכל היסורים אינם רק מחסרון הדעת כי מי שיש לו דעת ויודע שהכל בהשגחה מהשם יתברך אין לו שום יסורים, ואינו מרגיש שום צער, כי "ה' נתן וה' לקח" ואף על פי שיש יסורים שבהכרח מרגישים אותם כגון היסורים שבאים מחמת ההרכבה כמו יסורים שיש מיציאת הנשמה מן הגוף והם יסורי החולה שבאים מחמת שמתחלת הנשמה להתפשט מן הגוף ומחמת שנקשרה הנשמה בהגוף בקשר אמיץ וחזק על כן בהכרח מרגיש היסורים בעת הפרוד אף על פי כן היסורים קלים מאד ונוחים להתקבל בעת שיודע בדעת ברור שהכל בהשגחה מהשם יתב
שיחות הר"ן - אות כ
...היום בשמחה אזי בנקל לו ליחד לו שעה ביום לשבר את לבו ולהשיח את אשר עם לבבו לפני השם יתברך כמבאר אצלנו כמה פעמים אבל כשיש לו עצבות חס ושלום, קשה לו להתבודד ולפרש שיחתו ועין במקום אחר [לקמן ע"ד] כמה האדם צריך להתחזק להיות שמח תמיד וביותר בשעת התפילה ושצריכין להכריח עצמו בכל כחותיו לזכות לשמחה ואמר כי לזכות לשמחה זה קשה וכבד להאדם לזכות לזה יותר משאר כל העבודות ענה ואמר: כפי הנראה שאי אפשר לבוא לשמחה כי אם על ידי עניני שטות, לעשות עצמו כשוטה ולעשות עניני צחוק ושטות וכו' כמבאר במקום אחר ורק על ידי זה...
אשרי תמימי דרך - ליקוטי מוהר"ן ח"א - חלק 2
...ליקוטי מוהר"ן ח"א - חלק 2 * אשרי תמימי דרך - ליקוטי מוהר"ן ח"א - חלק 1. ועל ידי מה נותן כח למלכות דקדשה? על ידי התורה, שהוא עוסק בכח כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה, שם: 'לעולם ירגיז וכו' אי אזיל מוטב, ואם לאו יעסק בתורה'. וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אם פגע בך מנול זה, משכהו לבית המדרש'. כי על ידי התורה נותן כח למלכות דקדשה. = היינו על ידי שמעמיק את שכלו בתורה דהיינו בחוכמת השי"ת. דהיינו מחפש וחוקר להבין את רצון השי"ת בכל דבר, מפני מה השי"ת עשה דווקא כך ולא אחרת. ואזי מקבלת המלכות, שהיא בחינת...
חיי מוהר"ן - קיא - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
...לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו אות קיא והיה רגיל לספר הרבה מענין מחשבותיו שהיו לו אז בימי נעוריו בעת שעסק בעבודתו. שציר בדעתו שאינו רוצה להיות מפרסם בשום אפן ולא היה רוצה להיות מקבל כלל והיו לו כמה וכמה מחשבות בענין זה איך שיעלים עצמו מן העולם ומהיכן תהיה פרנסתו. ולפעמים היו לו מחשבות שיחזר על הפתחים ואיש לא ידע ממנו אות קיב אחר כך נכנס למעדוועדיווקע. ושם נתקבצו כמה אנשי כפרים, ועשו לו מעמד קבוע לתן לו אחד רענדל [סוג מטבע] בכל שבוע. וישב שם במעדוועדיווקע בהשקט ושלוה קצת ושם התחילו כמה אנשים להתקרב...
שיחות הר"ן - אות קלב
...- אות קלב בלקוטי [מוהר"ו] חלק ראשון סימן י"ד המתחלת תקעו וכו' להמשיך שלום זאת התורה אמר בשבת חנוכה ואז באותו העת נפטר הרב החסיד המפרסם מורנו הרב רבי גדליהו זכר צדיק לברכה, אב בית דין דקהלת ליניץ ורמז באותה התורה הספד להרב הנ"ל כי הזכיר אז בתוך התורה מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'אין מספידין בחנוכה' גם אמר אז שעכשו קשה לומר תורה כי כשנסתלק צדיק קשה לומר תורה כי כל צדיק נסתלק עם כל חלקו שיש לו בהתורה כי כל צדיק וצדיק יש לו חלק בהתורה וכשנסתלק נסתלק עם כל חלקו שיש לו בהתורה על כן קשה אז לומר תורה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - ע"י צדקה מקררין חמימות תאוות ממון
...- תורה תורות מכת"י - ע"י צדקה מקררין חמימות תאוות ממון [הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] [זאת התורה נדפסה בסגנון אחר קצת בסי' י"ג וגם שם הוא לשון רבינו ז"ל כפי מה ששמעתי מפיו הק' בלה"ק שהי' יושב על ספרו הנכתב ואמר לי מלה במלה בלה"ק אפס איזה דברים מעוטים אמר לי בלשון אשכנז ואני כתבתים בלה"ק וזאת התורה שמצאתי עתה היא כתיבת ידו בעצמו ויש ביניהם קצת שינויים וכנ"ל ע"כ העתקתיהו וזהו] איתא בזוהר רוחא נחית לשכך חימום הלב זה בחי' צדקה שהוא רוח נדיבה ע"י מקררין חמימות תאוות ממון וזה בחי' יבצור רוח נגידים שהרוח...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמג - יֵּשׁ צַדִּיק גָּדוֹל מְאד, שֶׁאֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לִסְבּל קְדֻשָּׁתוֹ
...- יש צדיק גדול מאד, שאין העולם יכול לסבל קדשתו דע שיש צדיק גדול מאד, שאין העולם יכול לסבל קדשתו על כן הוא מתעלם מאד ואין רואים ממנו שום קדשה ופרישות יתרה זה מחמת גדל קדשתו מאד וזה בחינות 'כל השירים קדש ושיר השירים קדש קדשים' נמצא ששיר השירים הוא קדוש מאד יותר הרבה מכל הספרים והנה מצינו ששלמה המלך עליו השלום, חבר שלשה ספרים: משלי, קהלת ושיר השירים ובאמת משלי וקהלת הם כלם מלאים מוסר ויראת שמים מאד ומצינו בהם תבות קדשה וטהרה כמה פעמים אבל בשיר השירים אינו נמצא תבות קדשה וטהרה כלל פוק עין ותשכח, שבכל...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לא - אִית לָן בֵּירָא בְּדַבְרָא
...בדברא [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אמרו לה, אית לן בירא בדברא, עילי למתא. איתי פארי, שדא להו אמר להו, אפשלי לי חבלי דפארי, ואעילה. אמרו לה, ומי איכא דמפשל חבלי מפארי. אמר להו, ומי איכא דמיתי בירא מדברא למתא רש"י: דפארי סבין. עשו לי חבל מסבין. ואם אין אתם עושים שאלתי, אף אני לא אעשה שאלתכם. א. צדקה היא בחינות הגלגלים כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: כי בגלל הדבר הזה, גלגל הוא החוזר בעולם ובשביל זה יש בה שש ברכות ואחת עשרה ברכות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות, והמפיסו בדברים...
סיפורי מעשיות - מעשה מאיש אדון אחד שנסע עם בעל עגלה
...מאיש אדון אחד שנסע עם בעל עגלה מעשה מאיש אדון אחד שנסע עם בעל עגלה לבערלין ושאר עירות הגדולות והלך האדון לעשות צרכיו ונשאר בעל העגלה ששמו היה איוואן עם העגלה באמצע השוק ונגש אליו איש אחד ושאלו מדוע עומד הוא באמצע הרחוב ושאלו האיש חיל מי אתה בגרמנית, ווער דא והוא חשב ששואלו את שמו ואמר לו איוואן והכה אותו האיש חיל כי לא הבין את שפת העגלון וצעק לו שוב ווער דא והוא ענה לו שוב איוואן והכה אותו שוב וצעק ווער דא עד שלקחו עם העגלה לאיזה רחוב מן הצד כשבא האדון אחר עשית צרכיו חפשו עד שמצאו ואמר לו איוואן...
שיחות הר"ן - אות סג
...באותה המדינה ותכף כשמתחיל אותו הדבר, יש בו טוב ורע והטוב הוא מעט והרע הוא שוה ממש בכל התנועות אל הטוב כדי שלא יהיה נכר בין הטוב ובין הרע ואותו הדבר הולך וחשוב עד הסוף כגון במדינה זו חשוב בעל שם ובאמת היו כמה בעלי שמות אמתיים וצדיקים ועתה נתרבו הרבה בעלי שמות של שקר והכלל, שכל מי שרוצה וחפץ לכנס בזה לעסק באותו הדבר החשוב באותה המדינה כגון בעל שם במדינה זו הוא מצליח באותו הדבר אף שהוא שקר כי באמת אינו יודע כלום רק שהדבר התלוי בהתעוררות שלו איך שהוא מתעורר וחפץ באותו הדבר וגם תלוי בהמקום שמתחיל שם...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1563 שניות - עכשיו 03_04_2026 השעה 10:49:16 - wesi2