ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיח - כְּשֶׁלּוֹמֵד אֵיזֶה דָּבָר, טוֹב לְפָרֵשׁ הַדָּבָר
כשלומד איזה דבר, טוב לפרש הדבר בלשון אשכנז שמבין [והוא טובה להעולם] והענין, כי כל צדיק הדור הוא בחינת משה שהוא בחינת משיח כמו שכתוב (בראשית מ"ט) : "עד כי יבא שילה", הינו משיח ושילה בגימטריא משה (זוהר בראשית דף כה: כז:) ועל כן קראו התנאים אחד לחברו משה כמו שכתוב (שבת קא:) : 'משה שפיר קאמרת' וכשמחדש דבר בתורה, אלו הדברים של החדוש הם בבחינת משה משיח כמו שכתוב בזוהר (וישב דף קצ"ב:) "ורוח אלהים", דא רוחא דמשיח "מרחפת על פני המים" הינו התורה וזהו שאמרנו כי החדושי תורה שמחדש, הם בעצמם בבחינת משיח כי שם רוחו מרחפת והינו "רוח פיו" (תהלים ל"ג תרגום נפש חיה בראשית ב) ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה (עיין סנהדרין צח וברש"י שם, ועיין זוהר ויקהל רי"ב) כי משיח סבל מרעין עבור כל ישראל כמו שכתוב (ישעיה נ"ג) : "והוא מחלל מפשעינו" בכן כל צדיק הדור הוא גם כן סובל יסורים בשביל כלל ישראל להקל מעליהם כי הוא בבחינת משיח כנ"ל (תצא ר"פ) "והוא מחלל מפשעינו" 'דאתעבד חל בגיניהו' וזהו דסבל מרעין והינו מה שאמרנו שצריכין לפרש הדבר בלשון שמבין כי על ידי זה נעשה בבחינת חל כי כשמפרש בלשונו הוא דרך חל לערך גדל קדשת הדברים במקומן כפי מה שיצאו מפי הצדיק בגבהי מרומים ועל ידי זה הוא מחלל, דאתעבד חל ובבחינה זו, סבל מרעין לכפר על ישראל אך כל זה הוא מפשעינו דיקא כי מחמת פשעינו, אין אנו משיגין הדברים רק בדרך חל כנ"ל והוא סבל מרעין אך לגבי אנשים הרמים אינם צריכים לזה כי הם משיגים הדברים כמות שהם כמו שיצא מהצדיק
כְּשֶׁלּוֹמֵד אֵיזֶה דָּבָר, טוֹב לְפָרֵשׁ הַדָּבָר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שֶׁמֵּבִין

[וְהוּא טוֹבָה לְהָעוֹלָם]

וְהָעִנְיָן, כִּי כָּל צַדִּיק הַדּוֹר הוּא בְּחִינַת משֶׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עַד כִּי יָבא שִׁילה", הַיְנוּ מָשִׁיחַ

וְשִׁילה בְּגִימַטְרִיָּא משֶׁה

וְעַל כֵּן קָרְאוּ הַתַּנָּאִים אֶחָד לַחֲבֵרוֹ משֶׁה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'משֶׁה שַׁפִּיר קָאָמְרַתְּ'

וּכְשֶׁמְּחַדֵּשׁ דָּבָר בַּתּוֹרָה, אֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁל הַחִדּוּשׁ הֵם בִּבְחִינַת משֶׁה מָשִׁיחַ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוהַר "וְרוּחַ אֱלהִים", דָּא רוּחָא דְּמָשִׁיחַ

"מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם" הַיְנוּ הַתּוֹרָה

וְזֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ

כִּי הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁמְּחַדֵּשׁ, הֵם בְּעַצְמָם בִּבְחִינַת מָשִׁיחַ

כִּי שָׁם רוּחוֹ מְרַחֶפֶת וְהַיְנוּ "רוּחַ פִּיו"

וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי מָשִׁיחַ סָבֵל מַרְעִין עֲבוּר כָּל יִשְׂרָאֵל

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ"

בְּכֵן כָּל צַדִּיק הַדּוֹר הוּא גַּם כֵּן סוֹבֵל יִסּוּרִים בִּשְׁבִיל כְּלַל יִשְׂרָאֵל

לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם

כִּי הוּא בִּבְחִינַת מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל

"וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ" 'דְּאִתְעֲבִד חֹל בְּגִינַיְהוּ'

וְזֶהוּ דְּסָבֵל מַרְעִין

וְהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמַרְנוּ

שֶׁצְּרִיכִין לְפָרֵשׁ הַדָּבָר בְּלָשׁוֹן שֶׁמֵּבִין

כִּי עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת חֹל

כִּי כְּשֶׁמְּפָרֵשׁ בִּלְשׁוֹנוֹ

הוּא דֶּרֶך חֹל לְעֵרֶך גּדֶל קְדֻשַּׁת הַדְּבָרִים בִּמְקוֹמָן

כְּפִי מַה שֶּׁיָּצְאוּ מִפִּי הַצַּדִּיק בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים

וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מְחֹלָל, דְּאִתְעֲבִד חֹל

וּבִבְחִינָה זוֹ, סָבֵל מַרְעִין לְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל

אַך כָּל זֶה הוּא מִפְּשָׁעֵינוּ דַּיְקָא

כִּי מֵחֲמַת פְּשָׁעֵינוּ, אֵין אָנוּ מַשִּׂיגִין הַדְּבָרִים רַק בְּדֶרֶך חֹל כַּנַּ"ל

וְהוּא סָבֵל מַרְעִין

אַך לְגַבֵּי אֲנָשִׁים הָרָמִים אֵינָם צְרִיכִים לָזֶה

כִּי הֵם מַשִּׂיגִים הַדְּבָרִים כְּמוֹת שֶׁהֵם

כְּמוֹ שֶׁיָּצָא מֵהַצַּדִּיק
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עא - קָּשֶׁה מְאד לִהְיוֹת מְפֻרְסָם
...מוהר"ן ח"א - תורה עא - קשה מאד להיות מפרסם דע, שקשה מאד להיות מפרסם כי מה שהוא מפרסם, הוא מזיק לו מאד כי לפעמים צריך לסבל יסורים בשביל רבים, כמה שכתוב: "ובחברתו נרפא לנו" כי מאחר שהוא מפרסם, על כן הוא בבחינות: "לכן אחלק לו ברבים" על כן צריך לסבל יסורים בשביל רבים כי עליו נאמר: "ובחברתו נרפא לנו" רק שיש כמה בני אדם שצריכים להיות מפרסמים ועושים אותם דוקא מפרסמים אבל יש צדיקים שמקבלים מעצמם יסורים עליהם בשביל ישראל ובזה מחליפין השפע כמבאר למעלה בסימן...
ספר המידות - נגינה
...- נגינה חלק שני א. כשהצדיקים נתפרסמים בעולם, על ידי זה נתחדשים נגונים בעולם. ב. הלויים היה להם לכל יום נגון מיחד, ועכשו בגלות נשתכחו הנגונים. וכשבאה איזהו שבר על איזהו אמה, אזי מתנוצץ הנגון של הלויים שהוא כנגד השבר הזה. ג. על ידי הנגונים שיש בהם קול בכיה, יכולים להוציא השבויים, בחינת מוציא אסירים בכושרות. ד. על ידי הנגינה אדם נכר, אם קבל עליו על תורה. ה. מה כשאדם שותה, מתחיל לזמר ולנגן ולא כן באכילתו, מחמת שאמרו שירה על הבאר, ולא אמרו שירה על המן...
שיחות הר"ן - אות קכט
שיחות הר"ן - אות קכט עקר התגברות התאוה הידוע דהינו תאוות המשגל הוא רק מחמת עצבות ומרה שחורה וצריכין להתגבר בכל עז להיות אך שמח תמיד ואמר: אפילו כשנופלין לפעמים לתוך רפש וטיט שקשה לו מאד לצאת משם צועקין וצועקין וצועקין והגביה ידיו קצת ולא אמר יותר ואמר שלענין המחשבות והבלבולים שמבלבלין לאדם בענין זה שדיה לצרה בשעתה ולא יבלבל עצמו כלל כלל בענין זה לא קדם ולא אחר כך
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - כי אם אין טומאה אין צריך טהרה
...מכת"י - כי אם אין טומאה אין צריך טהרה [הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] [זה מצאתי מכתיבת ידו הקדושה מהתורה אר"ע כשתגיעו לאבני שיש טהור הנדפס בסי' נ"א אך לא מצאתי ההתחלה ומה שמצאתי העתקתי וזהו] כי אם אין טומאה אין צריך טהרה כי אל טומאה שייך טהרה כ"ש וטהרתם מכל טומאותיכם ודרך הטהרה יכולה לתקן את עצמה והטומאה שהיא השקר היא מחמת הריחוק מאחד כי עיקר הרע הוא מחמת הריחוק מאחד כי הרע הוא נגדיות הוא נגד רצונו של אדם ונגדיות אין שייך באחד אלא בשנים שאחד מתנגד...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יד - לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם
...זכרונו לברכה] תקעו בחדש שופר בכסא וכו' א. להמשיך שלום בעולם צריך להעלות כבוד הקדוש ברוך הוא לשרשו הינו ליראה כמו שכתוב: "ליראה את השם הנכבד" ב. ואי אפשר להעלות את הכבוד אלא על ידי תורת חסד "ותורת חסד" אמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'זהו הלומד תורה על מנת ללמדה' כי זה עקר כבודו כמובא בזוהר 'בשעתא דשאר עכו"ם אתין ואודן לקדשא בריך הוא, כדין אסתלק ואתיקר שמא דקדשא בריך הוא עלא ותתא, כמו גבי יתרו: בשעתא דאמר יתרו: "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוהים", כדין...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יח
...הלכו כל העולם וגם רבנו הלך עמהם, למערה של אליהו הנביא ושם עשו כל העולם שמחה גדולה ורקודין ומחולות והוא לא היה שמח כלל רק ישב שם בהכנעה גדולה ובלב נשבר ושאל הרב רבי זאב הנ"ל את האיש שהיה עמו. מה זה ועל מה זה, שהוא בעצבות מן ראש השנה עד עתה ? ה' יודע אם טוב הדבר וגם בשמחת תורה עשו הקפות ברקודין ושמחה כנהוג בפרט שהיו שם אנשים חסידים והוא זכרונו לברכה, היה גם כן בבית הכנסת ולא רצה לעשות שום הקפה, רק ישב שם בהכנעה ובכפיפת ראש [כאשר דרכו היה כן על פי הרב...
שיחות הר"ן - אות קעא - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
...בעבודת ה' שמעתי מרבי יודל זכר צדיק לברכה שאמר ששמע מרבנו זכרונו לברכה שהתפאר שהוא חדוש גדול בענין שבירת תאוות שאיש רך בשנים כמותו ישבר לגמרי כל כך כל התאוות זה הדבר לא נמצא כלל כי נמצאים כמה צדיקים שיצאו מן התאוות אבל לא יצאו לגמרי עד עת זקנתם ותפס לדגמא כמה צדיקים גדולים ואמר שיודע שלא יצאו מן התאוות עד אשר באו בשנים אבל איש רך בשנים כמוני בימי הנעורים והילדות ממש ישבר כל התאוות כל כך כמוני, זה אין נמצא כלל ועין לעיל שבימי ילדותו ממש קדם שהיה בן...
שיחות הר"ן - אות צ
...הר"ן - אות צ דע שכל אדם קדם השנה הוא רואה כל הנשמות של המתים של קרובים שלו או אותן שהם משרשו כמו שקדם המיתה רואין הנשמות הנ"ל כידוע כמו כן קדם השנה שהוא אחד מששים במיתה רואין אותם גם כן רק מחמת שהראיה היא בהעברה בעלמא מאד כי קדם המיתה ממש אזי יש גם כן חלוקים שאדם גדול ואיש כשר רואה הנשמות הנ"ל קדם מותו בראיה גמורה אך סתם בני אדם אפילו קדם מותם אינם רואים אותן הנשמות רק בהעברה בעלמא כמו שעובר זריחה והתנוצצות בעלמא לפני העינים וקדם השנה שהיא רק אחד...
לזרוק קולות - סיפור הציפורים בסיפורי מעשיות
...- סיפור הציפורים בסיפורי מעשיות מכאן breslev.eip.co.il/?key=60 השיב: אני יכול לתקן כי אני יכול לעשות ולכון כל הקולות שבעולם [הינו שכל מיני קולות שבעולם הוא יכול להוציאם בקולו ולכון ממש כמו איזה קול שיהיה] גם אני יכול להשליך קולות הינו, כי אני יכול להשליך קול שבכאן, במקום שאני מוציא הקול, לא יהיה נשמע הקול כלל רק ברחוק יהיה נשמע שם הקול מה לדעתכם הנמשל של היכולת של הצדיק לזרוק קולות וכולי? ***** רמז: breslev.eip.co.il/?key=566 ספר עמי ואמר שיש לו...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נ - הַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ כִּרְצוֹנו
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נ - המחשבה ביד האדם להטותה כרצונו המחשבה ביד האדם להטותה כרצונו למקום שהוא רוצה. ואי אפשר שיהיו שני מחשבות ביחד כלל. ואפילו אם לפעמים מחשבתו פורחת ומשוטטת בדברים אחרים וזרים היא ביד האדם להטותה בעל כרחה אל הדרך הישר לחשב מה שראוי. והוא ממש כמו סוס שפונה מן הדרך וסר לדרך אחר שתופסין אותו ברסנו ומחזירין אותו בעל כרחו אל הדרך הישר. כמו כן יכולים לתפס את המחשבה בעל כרחו להשיבה אל הדרך הראוי
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1563 שניות - עכשיו 23_06_2025 השעה 23:42:37 - wesi2