ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מא - רִקּוּדִין
[לשון רבנו, זכרונו לברכה] רקודין הנה איתא (ב"עץ חייםדף כ"ב) הברכים הינו הרגלין, הם נצח הוד, והם עוקבין ועק"ב גימטריא שתי פעמים אלהים, שהם דינים, שיש שם אחיזה לחיצונים כידוע והפעלה להבריח החיצונים משם, שימשיך לתוך הברכים, הגבורות משרש הבינה וכשממשיך שרש הגבורות מבינה, אז החיצונים בורחים משם, והוא לוקח הבכורה והברכה, שזה בחינת ברכים ושרש הבכורות, נקרא יין כידוע וזה יין המשמח וזה שכתוב ביעקב, כשראה שהוא בחינת ברכים במקום דין כי שתי פעמים אלהים עם עשר אותיות גימטריא יעקב אזי המשיך שרש הגבורות, בחינת יין המשמח כמו שכתוב (בראשית כ"ז) : "ויבא לו יין וישת" שרש של הברכה נמצא על ידי רקודין, ששותה יין המשמח, שהם שרש הגבורות שבבינה ונמשכין למטה בתוך הרגלין, הינו שמרקד בזה מגרש החיצונים משם וזאת התלהבות של הרקוד, והוא "אשה ריח ניחוח לה'" (במדבר כ"ח) אבל מי שמרקד בהתלהבות היצר זה נקרא חטא של נדב ואביהוא שכתוב בהם (ויקרא י) : ויקריבו אש זרה נדב ואביהוא, הם נצח והוד והתלהבות שבקדשה, נקרא יין המשמח, שעל ידו נמתקים הבכורות ואש זרה, נקרא יין המשכר, התלהבות היצר ושם יש חס ושלום אחיזה להחיצונים, אשר לא צוה אותם וזה גם כן פדיון נפש כי הממון נקרא עמודים, כמו שכתוב (דברים י"א) : "ואת היקום אשר ברגליהם" (פסחים קי"ט) וכשהצדיק העושה הפדיון מניח ידיו על הממון יכון כי יש יד הגדולה וכו', והינו שלש ידות ושלש פעמים י"ד גימטריא מ"ב ושם מ"ב יש בו שבעה שמות וכל שם יש בו ששה אותיות ויכון להמשיך אליו הווין, הינו השבעה שמות שיש בכל אחד ששה אותיות להמשיך אותן לתוך הממון הנקרא עמודים ואז נקרא ווי העמודים ואלו עמודים, הינו רגלין הינו עקבים, הם בחינת דין כי שתי פעמים אלהים, גימטריא עקב ויש שם אחיזה להחיצונים ואין דין נמתק אלא בשרשו ושרש הדינים בבינה, כמו שכתוב (בזוהר ויקרא י:) : 'בינה דינין מתערין מנה', "אני בינה לי גבורה" (משלי ח') ושם מ"ב בבינה נמצא כשממשיך שם מ"ב לתוך עמודים אזי הדינין נמתקין בשרשם (שמות כ"ז) : "ווי עמודים וחשקיהם כסף" פרוש: על ידי חשיקה והתחברות ווי עם עמודים, נעשה כסף, חסד, שנמתקין הדינין "עץ חיים" פרק י"ג (היכל הכתרים שער א"א) : שם מ"ב בבינה, ואלו המ"ב הם ש"ע נהורין המאירין ח' חורתא גימטריא בשלום (שם בפרק י"ד) גימטריא חשמל מלבוש, שזה החשמל שומר בגדים עליונים מע"ש של קלפה, כמו שכתוב (ישעיה נ"א) : "כבגד יאכלם עש" וזה (יומא ע"א) : 'הרוצה לנסך יין על גבי המזבח, ימלא גרונם של תלמידי חכמים' 'לנסך', הינו מלוכה וממשלה (תהלים ב') : "ואני נסכתי מלכי" וכו' יין, זה בחינת בינה, שרש הבכורה יין המשמח 'מזבח' זה בחינת דינים 'תלמידי חכמים', הם בחינת נצח הוד וזהו פרושו: הרוצה להמליך ולהמשיל ולהמתיק הדינים, על ידי שרשם שהוא יין המשמח מה יעשה, עצה טובה : על זה ימלא גרונם, על ידי רקודין, או על ידי פדיון, כמו שמובא לעיל גם על ידי מלוי גרונם, נמתק הדינין (סוף ברכות) : תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שעל ידם נמשך שם של מ"ב, שהם ש"ע נהורין, ועם ח' חורתא, גימטריא בשלו"ם ותלמידי חכמים נקראים נצח הוד, רגלין כמו שמובא במדרש: "שוקיו עמודי שש" הם תלמידי חכמים (עיין תרגום) וגם מזבח נקרא רגלין, כמו שכתוב (תהלים ד') : "זבחו זבחי צדק", וכמו שכתוב (שם פ"ה) : "צדק לפניו יהלך" וזה פרוש (שם כ) "יתן לך כלבבך" ואימתי, כאשר "וכל עצתך ימלא" על ידי מלוי גרונם של תלמידי חכמים (אבות פרק ו) : 'ונהנין ממנו עצה ותושיה' וכמו שכתוב (שם ל"ג) : "עצת ה' לעולם תעמד" שהם עמודי עולם (ישעיה י"ד) "ה' צבאות יעץ", ה' צבאות, הם נצח והוד
[לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]

רִקּוּדִין

הִנֵּה אִיתָא הַבִּרְכַּיִם הַיְנוּ הָרַגְלִין, הֵם נֶצַח הוֹד, וְהֵם עוֹקְבִין

וְעָקֵ"ב גִּימַטְרִיָּא שְׁתֵּי פְּעָמִים אלהִים, שֶׁהֵם דִּינִים, שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֲחִיזָה לַחִיצוֹנִים כַּיָּדוּעַ

וְהַפְּעֻלָּה לְהַבְרִיחַ הַחִיצוֹנִים מִשָּׁם, שֶׁיַּמְשִׁיך לְתוֹך הַבִּרְכַּיִם, הַגְּבוּרוֹת מִשּׁרֶשׁ הַבִּינָה

וּכְשֶׁמַּמְשִׁיך שׁרֶשׁ הַגְּבוּרוֹת מִבִּינָה, אָז הַחִיצוֹנִים בּוֹרְחִים מִשָּׁם, וְהוּא לוֹקֵחַ הַבְּכוֹרָה וְהַבְּרָכָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בִּרְכַּיִם

וְשׁרֶשׁ הַבְּכוֹרוֹת, נִקְרָא יַיִן כַּיָּדוּעַ

וְזֶה יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ

וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּיַעֲקב, כְּשֶׁרָאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּרְכַּיִם בִּמְקוֹם דִּין

כִּי שְׁתֵּי פְּעָמִים אֱלהִים עִם עֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת גִּימַטְרִיָּא יַעֲקב

אֲזַי הִמְשִׁיך שׁרֶשׁ הַגְּבוּרוֹת, בְּחִינַת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ"

שׁרֶשׁ שֶׁל הַבְּרָכָה

נִמְצָא עַל יְדֵי רִקּוּדִין, שֶׁשּׁוֹתֶה יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, שֶׁהֵם שׁרֶשׁ הַגְּבוּרוֹת שֶׁבַּבִּינָה

וְנִמְשָׁכִין לְמַטָּה בְּתוֹך הָרַגְלִין, הַיְנוּ שֶׁמְּרַקֵּד

בָּזֶה מְגָרֵשׁ הַחִיצוֹנִים מִשָּׁם

וְזאת הִתְלַהֲבוּת שֶׁל הָרִקּוּד, וְהוּא "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה'"

אֲבָל מִי שֶׁמְּרַקֵּד בְּהִתְלַהֲבוּת הַיֵּצֶר

זֶה נִקְרָא חֵטְא שֶׁל נָדָב וַאֲבִיהוּא שֶׁכָּתוּב בָּהֶם: וַיַּקְרִיבוּ אֵשׁ זָרָה

נָדָב וַאֲבִיהוּא, הֵם נֶצַח וָהוֹד

וְהִתְלַהֲבוּת שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה, נִקְרָא יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, שֶׁעַל יָדוֹ נִמְתָּקִים הַבְּכוֹרוֹת

וְאֵשׁ זָרָה, נִקְרָא יַיִן הַמְשַׁכֵּר, הִתְלַהֲבוּת הַיֵּצֶר

וְשָׁם יֵשׁ חַס וְשָׁלוֹם אֲחִיזָה לְהַחִיצוֹנִים, אֲשֶׁר לא צִוָּה אוֹתָם

וְזֶה גַּם כֵּן פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ

כִּי הַמָּמוֹן נִקְרָא עַמּוּדִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאֶת הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם"

וּכְשֶׁהַצַּדִּיק הָעוֹשֶׂה הַפִּדְיוֹן מַנִּיחַ יָדָיו עַל הַמָּמוֹן

יְכַוֵּן כִּי יֵשׁ יָד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וְהַיְנוּ שָׁלֹשׁ יָדוֹת

וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים י"ד גִּימַטְרִיָּא מ"ב

וְשֵׁם מ"ב יֵשׁ בּוֹ שִׁבְעָה שֵׁמוֹת

וְכָל שֵׁם יֵשׁ בּוֹ שִׁשָּׁה אוֹתִיּוֹת

וִיכַוֵּן לְהַמְשִׁיך אֵלָיו הַוָּוִין, הַיְנוּ הַשִּׁבְעָה שֵׁמוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד שִׁשָּׁה אוֹתִיּוֹת לְהַמְשִׁיך אוֹתָן לְתוֹך הַמָּמוֹן הַנִּקְרָא עַמּוּדִים

וְאָז נִקְרָא וָוֵי הָעַמּוּדִים

וְאֵלּוּ עַמּוּדִים, הַיְנוּ רַגְלִין הַיְנוּ עֲקֵבַיִם, הֵם בְּחִינַת דִּין

כִּי שְׁתֵּי פְּעָמִים אֱלהִים, גִּימַטְרִיָּא עָקֵב

וְיֵשׁ שָׁם אֲחִיזָה לְהַחִיצוֹנִים

וְאֵין דִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ

וְשׁרֶשׁ הַדִּינִים בַּבִּינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'בִּינָה דִּינִין מִתְעָרִין מִנַּהּ', "אֲנִי בִּינָה לִי גְּבוּרָה" וְשֵׁם מ"ב בַּבִּינָה

נִמְצָא כְּשֶׁמַּמְשִׁיך שֵׁם מ"ב לְתוֹך עַמּוּדִים

אֲזַי הַדִּינִין נִמְתָּקִין בְּשָׁרְשָׁם: "וָוֵי עַמּוּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם כֶּסֶף"

פֵּרוּשׁ: עַל יְדֵי חֲשִׁיקָה וְהִתְחַבְּרוּת וָוֵי עִם עַמּוּדִים, נַעֲשֶׂה כֶּסֶף, חֶסֶד, שֶׁנִּמְתָּקִין הַדִּינִין

"עֵץ חַיִּים" פֶּרֶק י"ג: שֵׁם מ"ב בַּבִּינָה, וְאֵלּוּ הַמ"ב הֵם ש"ע נְהוֹרִין הַמְּאִירִין ח' חִוַּרְתָּא

גִּימַטְרִיָּא בַּשָּׁלוֹם גִּימַטְרִיָּא חַשְׁמַל מַלְבּוּשׁ, שֶׁזֶּה הַחַשְׁמַל שׁוֹמֵר בְּגָדִים עֶלְיוֹנִים מֵעָ"שׁ שֶׁל קְלִפָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כַּבֶּגֶד יאכְלֵם עָשׁ"

וְזֶה: 'הָרוֹצֶה לְנַסֵּך יַיִן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, יְמַלֵּא גְּרוֹנָם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים'

'לְנַסֵּך', הַיְנוּ מְלוּכָה וּמֶמְשָׁלָה: "וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי" וְכוּ'

יַיִן, זֶה בְּחִינַת בִּינָה, שׁרֶשׁ הַבְּכוֹרָה

יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ 'מִזְבֵּחַ' זֶה בְּחִינַת דִּינִים

'תַּלְמִידֵי חֲכָמִים', הֵם בְּחִינַת נֶצַח הוֹד

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁוֹ: הָרוֹצֶה לְהַמְלִיך וּלְהַמְשִׁיל וּלְהַמְתִּיק הַדִּינִים, עַל יְדֵי שָׁרְשָׁם שֶׁהוּא יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ

מַה יַּעֲשֶׂה, עֵצָה טוֹבָה: עַל זֶה יְמַלֵּא גְּרוֹנָם, עַל יְדֵי רִקּוּדִין, אוֹ עַל יְדֵי פִּדְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא לְעֵיל

גַּם עַל יְדֵי מִלּוּי גְּרוֹנָם, נִמְתָּק הַדִּינִין

תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם

שֶׁעַל יָדָם נִמְשָׁך שֵׁם שֶׁל מ"ב, שֶׁהֵם ש"ע נְהוֹרִין, וְעִם ח' חִוַּרְתָּא, גִּימַטְרִיָּא בַּשָּׁלוֹ"ם

וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים נִקְרָאִים נֶצַח הוֹד, רַגְלִין כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ: "שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ" הֵם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים

וְגַם מִזְבֵּחַ נִקְרָא רַגְלִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק", וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּך"

וְזֶה פֵּרוּשׁ "יִתֵּן לְך כִלְבָבֶך"

וְאֵימָתַי, כַּאֲשֶׁר "וְכָל עֲצָתְך יְמַלֵּא"

עַל יְדֵי מִלּוּי גְּרוֹנָם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים

'וְנֶהֱנִין מִמֶּנּוּ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה'

וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עֲצַת ה' לְעוֹלָם תַּעֲמד"

שֶׁהֵם עַמּוּדֵי עוֹלָם

"ה' צְבָאוֹת יָעָץ", ה' צְבָאוֹת, הֵם נֶצַח וָהוֹד
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסא - הַמַּחֲלקֶת מַגְבִּיהַּ וּמֵרִים אֶת הָאָדָם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסא - המחלקת מגביה ומרים את האדם המחלקת מגביה ומרים את האדם כי "האדם עץ השדה" והנה עץ המנח על הארץ אי אפשר לו להגביה את עצמו כי אם על ידי שבאין עליו מים שוטפין אזי המים מרימין ונושאין את העץ והמחלקת נקרא מים כמו שכתוב: "סבוני כמים כל היום הקיפו עלי יחד"
שיחות הר"ן - אות קפא - גדולות נוראות השגתו
...הר"ן - אות קפא - גדולות נוראות השגתו שמעתי בשמו שאמר בזו הלשון אני יודע חכמות שאם הייתי מתחיל לגלות מעט מהחכמות שאני יודע היו יכולים לחיות על ידי התענוג של השגת החכמות האלו לבד בלי שום אכילה ושתיה והיה כל העולם בטלים בכלות הנפש לשמע חכמתי והיו בני אדם יוצאים מחיותם מעצם הפלגת מתיקת נעימת עריבת החכמות שהייתי מגלה אך איני יכול לגלותם לבני אדם כי תמיד כשאני מתחיל לדבר עם אחד אני חפץ לשמע ולקבל ממנו דברים עליונים ומחמת זה הוא אינו יכול לגלות חכמתו הגדולה והמפלגת מאד ועוד ספר בענין עצם חכמתו אך לא זכיתי...
להתקרב לצדיק / לקרוא מהספר ועוד - חלק 1
...מהספר ועוד - חלק 1 breslev.eip.co.il/?key=63 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יט - תפלה לחבקוק כי קשה להעולם על מה צריך לנסע להצדיק לשמע מפיו הלא אפשר לעין בספרים דברי מוסר? אך באמת הוא תועלת גדול כי יש חלוק גדול בין השומע מפי הצדיק האמת בעצמו ובין השומע מפי אחר האומר בשמו מכל שכן כששומע מפי ששמע מפי השומע כי יורד בכל פעם מדרגא לדרגא רחוק מפי הצדיק וכן בין השומע מפי הצדיק למעין בספר הוא חלוק גדול ביותר ******** פירוש 1: היינו כי קשה לעולם, מפני מה צריך כל אחד ואחד להגיע לדרגה של משה רבנו עצמו שקיבל את...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ס - דַּע שֶׁיֵּשׁ שְׁבִילֵי הַתּוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל
...ח"א - תורה ס - דע שיש שבילי התורה, שיש בהם התבוננות גדול האדרא רבא קדישא פתח רבי שמעון ואמר, עת לעשות לה'. אמאי עת לעשות לה', משום דהפרו תורתך. מאי הפרו תורתך, תורה דלעלא דאיהי מתבטלא, אי לא יתעבד בתקוני דא. ולעתיק יומין אתמר כתיב: "אשריך ישראל מי כמוך", וכתיב "מי כמוך באלים ה'". קרא לרבי אלעזר ברה אותבה קמה, ולרבי אבא מסטרא אחרא, ואמר: אנן כללא דכלא. עד כאן אתתקנו קימין אשתיקו, שמעו קלא, וארכבתן דא לדא נקשן א. דע שיש שבילי התורה, שיש בהם התבוננות גדול מאד שאי אפשר לבוא להתבוננות הזאת, כי אם על...
חיי מוהר"ן - תמב - מעלת ההתבודדות
...אות תמב לאחד מגדולי מקרביו זכרונו לברכה צוה לו בימי נעוריו של המקרב הנ"ל שבשעת התבודדות ידבר הרבה בפרטיות עם כל אברי גופו ויסביר להם שכל תאוות הגוף הבל. כי הא סוף כל אדם למות והגוף לקברות יובל וכל האברים יבלו ויתרקבו וכו' ועוד דבורים כיוצא באלו. והתנהג כך איזה זמן. ואחר כך ספר עם רבנו זכרונו לברכה והתנצל לפניו באשר שהגוף אינו שומע ומרגיש כלל כל דבריו וטענותיו עמו. אמר לו רבנו זכרונו לברכה התחזק בענין זה ואל תרפה ידך מזה ותראה אחר כך מה שיהיה מהדבורים הללו. ושמע לעצתו וקים דבריו עד שזכה אחר כך שכל...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פה - אֱגוֹזִים הַנִּקְרָאִים לוּזִים
...ח"ב - תורה פה - אגוזים הנקראים לוזים אגוזים הנקראים לוזים הם רומזים לבחינת לאה שהיא בערף שהיא נקבא ראשונה ואחר כך נכנסין לבית המקדש שהוא בחינת: יעקב קראו בית אל וזהו שפרש רש"י, שדרך לוז, נכנסין לבית אל וזהו:"נחמו נחמו" נחמו גימטריא קדקד שהוא בחינת ערף, שעל ידה נכנסין לבית אל וזהו שלשה שבועות שהם עשרים ואחד יום שבין המצרים וכנגדו באילן לוז בשביל זה נוהגין לאכל ביצה בסעדה המפסקת בתשעה באב כי הביצה נגמרת בעשרים ואחד יום כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה . תרנגלת מולדת לעשרים ואחד יום וכו', וכנגדו באילן לוז...
ספר המידות - טהרה
ספר המידות - טהרה חלק שני א. אשה כשרה מטהרת הבית מצרעת.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלז - חֶלְקִי ה' אָמַרְתִּי לִשְׁמר דְּבָרֶיך
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלז - חלקי ה' אמרתי לשמר דבריך חלקי ה' אמרתי לשמר דבריך הינו שהחלק אלקי ממעל שיש לי אומר לי ומלמד אותי לשמר דבריך.
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכד - לִּפְעָמִים מַגִּיעַ לָאָדָם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה
...קכד - לפעמים מגיע לאדם הרהור תשובה שמעתי בשמו שאמר שלפעמים מגיע לאדם הרהור תשובה והשתוקקות להשם יתברך באיזה מקום שצריך שם באותו המקום דיקא להתחזק בזה ההרהור תשובה וההשתוקקות כגון לדבר שם איזה דבורים של תחנות ובקשות או דברי השתוקקות בפה ובלב כפי הענין ולא ימתין ולא יזוז ממקומו אף על פי שאין זה המקום מוכן לכך כגון שלא במקום קביעות לתורה ותפילה, רק בדרך הלוכו וכיוצא כי כשיזוז ממקומו, יכול להיות שיפסק וכן ממנו זכרונו לברכה, בעצמו ראינו ענין כזה כמה פעמים שלפעמים נשאר עומד באמצע הבית ודבר עמנו וגלה לנו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלו - אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְך עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ
...תדין את חברך עד שתגיע למקומו אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו זהו מה שאמרו רז"ל 'הוי דן את כל אדם לכף זכות' כי כשיש מחלקת על אדם צריך לחקר למצא זכות בחברו, במה שחולק עליו כדי לדונו לכף זכות כי המחלקת לא ימנע משני פנים או מחמת שחבירו גדול ממנו במעלה ועל כן חולק עליו על שלא הגיע למדרגתו ואזי צריך להשתדל שיגיע הוא גם כן למדרגת חברו בכדי שיהיו שניהם שוים ואזי לא יהיה מחלקת או לפעמים להפך שהוא גדול מחברו והמחלקת מחמת שחברו מתקנא בו, על שלא הגיע למדרגתו ועל כן צריך לדונו לכף זכות ובזה הוא מעלה חברו לכף...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2168 שניות - עכשיו 20_04_2026 השעה 05:13:32 - wesi2