ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מא - רִקּוּדִין
[לשון רבנו, זכרונו לברכה] רקודין הנה איתא (ב"עץ חייםדף כ"ב) הברכים הינו הרגלין, הם נצח הוד, והם עוקבין ועק"ב גימטריא שתי פעמים אלהים, שהם דינים, שיש שם אחיזה לחיצונים כידוע והפעלה להבריח החיצונים משם, שימשיך לתוך הברכים, הגבורות משרש הבינה וכשממשיך שרש הגבורות מבינה, אז החיצונים בורחים משם, והוא לוקח הבכורה והברכה, שזה בחינת ברכים ושרש הבכורות, נקרא יין כידוע וזה יין המשמח וזה שכתוב ביעקב, כשראה שהוא בחינת ברכים במקום דין כי שתי פעמים אלהים עם עשר אותיות גימטריא יעקב אזי המשיך שרש הגבורות, בחינת יין המשמח כמו שכתוב (בראשית כ"ז) : "ויבא לו יין וישת" שרש של הברכה נמצא על ידי רקודין, ששותה יין המשמח, שהם שרש הגבורות שבבינה ונמשכין למטה בתוך הרגלין, הינו שמרקד בזה מגרש החיצונים משם וזאת התלהבות של הרקוד, והוא "אשה ריח ניחוח לה'" (במדבר כ"ח) אבל מי שמרקד בהתלהבות היצר זה נקרא חטא של נדב ואביהוא שכתוב בהם (ויקרא י) : ויקריבו אש זרה נדב ואביהוא, הם נצח והוד והתלהבות שבקדשה, נקרא יין המשמח, שעל ידו נמתקים הבכורות ואש זרה, נקרא יין המשכר, התלהבות היצר ושם יש חס ושלום אחיזה להחיצונים, אשר לא צוה אותם וזה גם כן פדיון נפש כי הממון נקרא עמודים, כמו שכתוב (דברים י"א) : "ואת היקום אשר ברגליהם" (פסחים קי"ט) וכשהצדיק העושה הפדיון מניח ידיו על הממון יכון כי יש יד הגדולה וכו', והינו שלש ידות ושלש פעמים י"ד גימטריא מ"ב ושם מ"ב יש בו שבעה שמות וכל שם יש בו ששה אותיות ויכון להמשיך אליו הווין, הינו השבעה שמות שיש בכל אחד ששה אותיות להמשיך אותן לתוך הממון הנקרא עמודים ואז נקרא ווי העמודים ואלו עמודים, הינו רגלין הינו עקבים, הם בחינת דין כי שתי פעמים אלהים, גימטריא עקב ויש שם אחיזה להחיצונים ואין דין נמתק אלא בשרשו ושרש הדינים בבינה, כמו שכתוב (בזוהר ויקרא י:) : 'בינה דינין מתערין מנה', "אני בינה לי גבורה" (משלי ח') ושם מ"ב בבינה נמצא כשממשיך שם מ"ב לתוך עמודים אזי הדינין נמתקין בשרשם (שמות כ"ז) : "ווי עמודים וחשקיהם כסף" פרוש: על ידי חשיקה והתחברות ווי עם עמודים, נעשה כסף, חסד, שנמתקין הדינין "עץ חיים" פרק י"ג (היכל הכתרים שער א"א) : שם מ"ב בבינה, ואלו המ"ב הם ש"ע נהורין המאירין ח' חורתא גימטריא בשלום (שם בפרק י"ד) גימטריא חשמל מלבוש, שזה החשמל שומר בגדים עליונים מע"ש של קלפה, כמו שכתוב (ישעיה נ"א) : "כבגד יאכלם עש" וזה (יומא ע"א) : 'הרוצה לנסך יין על גבי המזבח, ימלא גרונם של תלמידי חכמים' 'לנסך', הינו מלוכה וממשלה (תהלים ב') : "ואני נסכתי מלכי" וכו' יין, זה בחינת בינה, שרש הבכורה יין המשמח 'מזבח' זה בחינת דינים 'תלמידי חכמים', הם בחינת נצח הוד וזהו פרושו: הרוצה להמליך ולהמשיל ולהמתיק הדינים, על ידי שרשם שהוא יין המשמח מה יעשה, עצה טובה : על זה ימלא גרונם, על ידי רקודין, או על ידי פדיון, כמו שמובא לעיל גם על ידי מלוי גרונם, נמתק הדינין (סוף ברכות) : תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שעל ידם נמשך שם של מ"ב, שהם ש"ע נהורין, ועם ח' חורתא, גימטריא בשלו"ם ותלמידי חכמים נקראים נצח הוד, רגלין כמו שמובא במדרש: "שוקיו עמודי שש" הם תלמידי חכמים (עיין תרגום) וגם מזבח נקרא רגלין, כמו שכתוב (תהלים ד') : "זבחו זבחי צדק", וכמו שכתוב (שם פ"ה) : "צדק לפניו יהלך" וזה פרוש (שם כ) "יתן לך כלבבך" ואימתי, כאשר "וכל עצתך ימלא" על ידי מלוי גרונם של תלמידי חכמים (אבות פרק ו) : 'ונהנין ממנו עצה ותושיה' וכמו שכתוב (שם ל"ג) : "עצת ה' לעולם תעמד" שהם עמודי עולם (ישעיה י"ד) "ה' צבאות יעץ", ה' צבאות, הם נצח והוד
[לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]

רִקּוּדִין

הִנֵּה אִיתָא הַבִּרְכַּיִם הַיְנוּ הָרַגְלִין, הֵם נֶצַח הוֹד, וְהֵם עוֹקְבִין

וְעָקֵ"ב גִּימַטְרִיָּא שְׁתֵּי פְּעָמִים אלהִים, שֶׁהֵם דִּינִים, שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֲחִיזָה לַחִיצוֹנִים כַּיָּדוּעַ

וְהַפְּעֻלָּה לְהַבְרִיחַ הַחִיצוֹנִים מִשָּׁם, שֶׁיַּמְשִׁיך לְתוֹך הַבִּרְכַּיִם, הַגְּבוּרוֹת מִשּׁרֶשׁ הַבִּינָה

וּכְשֶׁמַּמְשִׁיך שׁרֶשׁ הַגְּבוּרוֹת מִבִּינָה, אָז הַחִיצוֹנִים בּוֹרְחִים מִשָּׁם, וְהוּא לוֹקֵחַ הַבְּכוֹרָה וְהַבְּרָכָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בִּרְכַּיִם

וְשׁרֶשׁ הַבְּכוֹרוֹת, נִקְרָא יַיִן כַּיָּדוּעַ

וְזֶה יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ

וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּיַעֲקב, כְּשֶׁרָאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּרְכַּיִם בִּמְקוֹם דִּין

כִּי שְׁתֵּי פְּעָמִים אֱלהִים עִם עֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת גִּימַטְרִיָּא יַעֲקב

אֲזַי הִמְשִׁיך שׁרֶשׁ הַגְּבוּרוֹת, בְּחִינַת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ"

שׁרֶשׁ שֶׁל הַבְּרָכָה

נִמְצָא עַל יְדֵי רִקּוּדִין, שֶׁשּׁוֹתֶה יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, שֶׁהֵם שׁרֶשׁ הַגְּבוּרוֹת שֶׁבַּבִּינָה

וְנִמְשָׁכִין לְמַטָּה בְּתוֹך הָרַגְלִין, הַיְנוּ שֶׁמְּרַקֵּד

בָּזֶה מְגָרֵשׁ הַחִיצוֹנִים מִשָּׁם

וְזאת הִתְלַהֲבוּת שֶׁל הָרִקּוּד, וְהוּא "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה'"

אֲבָל מִי שֶׁמְּרַקֵּד בְּהִתְלַהֲבוּת הַיֵּצֶר

זֶה נִקְרָא חֵטְא שֶׁל נָדָב וַאֲבִיהוּא שֶׁכָּתוּב בָּהֶם: וַיַּקְרִיבוּ אֵשׁ זָרָה

נָדָב וַאֲבִיהוּא, הֵם נֶצַח וָהוֹד

וְהִתְלַהֲבוּת שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה, נִקְרָא יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, שֶׁעַל יָדוֹ נִמְתָּקִים הַבְּכוֹרוֹת

וְאֵשׁ זָרָה, נִקְרָא יַיִן הַמְשַׁכֵּר, הִתְלַהֲבוּת הַיֵּצֶר

וְשָׁם יֵשׁ חַס וְשָׁלוֹם אֲחִיזָה לְהַחִיצוֹנִים, אֲשֶׁר לא צִוָּה אוֹתָם

וְזֶה גַּם כֵּן פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ

כִּי הַמָּמוֹן נִקְרָא עַמּוּדִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאֶת הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם"

וּכְשֶׁהַצַּדִּיק הָעוֹשֶׂה הַפִּדְיוֹן מַנִּיחַ יָדָיו עַל הַמָּמוֹן

יְכַוֵּן כִּי יֵשׁ יָד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וְהַיְנוּ שָׁלֹשׁ יָדוֹת

וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים י"ד גִּימַטְרִיָּא מ"ב

וְשֵׁם מ"ב יֵשׁ בּוֹ שִׁבְעָה שֵׁמוֹת

וְכָל שֵׁם יֵשׁ בּוֹ שִׁשָּׁה אוֹתִיּוֹת

וִיכַוֵּן לְהַמְשִׁיך אֵלָיו הַוָּוִין, הַיְנוּ הַשִּׁבְעָה שֵׁמוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד שִׁשָּׁה אוֹתִיּוֹת לְהַמְשִׁיך אוֹתָן לְתוֹך הַמָּמוֹן הַנִּקְרָא עַמּוּדִים

וְאָז נִקְרָא וָוֵי הָעַמּוּדִים

וְאֵלּוּ עַמּוּדִים, הַיְנוּ רַגְלִין הַיְנוּ עֲקֵבַיִם, הֵם בְּחִינַת דִּין

כִּי שְׁתֵּי פְּעָמִים אֱלהִים, גִּימַטְרִיָּא עָקֵב

וְיֵשׁ שָׁם אֲחִיזָה לְהַחִיצוֹנִים

וְאֵין דִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ

וְשׁרֶשׁ הַדִּינִים בַּבִּינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'בִּינָה דִּינִין מִתְעָרִין מִנַּהּ', "אֲנִי בִּינָה לִי גְּבוּרָה" וְשֵׁם מ"ב בַּבִּינָה

נִמְצָא כְּשֶׁמַּמְשִׁיך שֵׁם מ"ב לְתוֹך עַמּוּדִים

אֲזַי הַדִּינִין נִמְתָּקִין בְּשָׁרְשָׁם: "וָוֵי עַמּוּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם כֶּסֶף"

פֵּרוּשׁ: עַל יְדֵי חֲשִׁיקָה וְהִתְחַבְּרוּת וָוֵי עִם עַמּוּדִים, נַעֲשֶׂה כֶּסֶף, חֶסֶד, שֶׁנִּמְתָּקִין הַדִּינִין

"עֵץ חַיִּים" פֶּרֶק י"ג: שֵׁם מ"ב בַּבִּינָה, וְאֵלּוּ הַמ"ב הֵם ש"ע נְהוֹרִין הַמְּאִירִין ח' חִוַּרְתָּא

גִּימַטְרִיָּא בַּשָּׁלוֹם גִּימַטְרִיָּא חַשְׁמַל מַלְבּוּשׁ, שֶׁזֶּה הַחַשְׁמַל שׁוֹמֵר בְּגָדִים עֶלְיוֹנִים מֵעָ"שׁ שֶׁל קְלִפָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כַּבֶּגֶד יאכְלֵם עָשׁ"

וְזֶה: 'הָרוֹצֶה לְנַסֵּך יַיִן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, יְמַלֵּא גְּרוֹנָם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים'

'לְנַסֵּך', הַיְנוּ מְלוּכָה וּמֶמְשָׁלָה: "וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי" וְכוּ'

יַיִן, זֶה בְּחִינַת בִּינָה, שׁרֶשׁ הַבְּכוֹרָה

יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ 'מִזְבֵּחַ' זֶה בְּחִינַת דִּינִים

'תַּלְמִידֵי חֲכָמִים', הֵם בְּחִינַת נֶצַח הוֹד

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁוֹ: הָרוֹצֶה לְהַמְלִיך וּלְהַמְשִׁיל וּלְהַמְתִּיק הַדִּינִים, עַל יְדֵי שָׁרְשָׁם שֶׁהוּא יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ

מַה יַּעֲשֶׂה, עֵצָה טוֹבָה: עַל זֶה יְמַלֵּא גְּרוֹנָם, עַל יְדֵי רִקּוּדִין, אוֹ עַל יְדֵי פִּדְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא לְעֵיל

גַּם עַל יְדֵי מִלּוּי גְּרוֹנָם, נִמְתָּק הַדִּינִין

תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם

שֶׁעַל יָדָם נִמְשָׁך שֵׁם שֶׁל מ"ב, שֶׁהֵם ש"ע נְהוֹרִין, וְעִם ח' חִוַּרְתָּא, גִּימַטְרִיָּא בַּשָּׁלוֹ"ם

וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים נִקְרָאִים נֶצַח הוֹד, רַגְלִין כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ: "שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ" הֵם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים

וְגַם מִזְבֵּחַ נִקְרָא רַגְלִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק", וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּך"

וְזֶה פֵּרוּשׁ "יִתֵּן לְך כִלְבָבֶך"

וְאֵימָתַי, כַּאֲשֶׁר "וְכָל עֲצָתְך יְמַלֵּא"

עַל יְדֵי מִלּוּי גְּרוֹנָם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים

'וְנֶהֱנִין מִמֶּנּוּ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה'

וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עֲצַת ה' לְעוֹלָם תַּעֲמד"

שֶׁהֵם עַמּוּדֵי עוֹלָם

"ה' צְבָאוֹת יָעָץ", ה' צְבָאוֹת, הֵם נֶצַח וָהוֹד
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לו
...לארץ ישראל - אות לו פעם אחד שלח מלך אחד שלשה אנשים למדינה עם דבר סתר למלך אחר והם עברו בתוך המדינות שהיו שם חולקים על המלך והראשון נהג עצמו בחכמה, והעלים הענין לגמרי ועבר המדינה ולא הבינו כלל שיש לו דבר סתר והשני עבר לשם, ועמדו בני המדינה על הדבר והבינו שיש לו דבר סתר ותפסו אותו שיגיד להם ועשה בחכמה או בגבורה ונמלט מידם השלישי עבר שם ועמדו עליו גם כן והבינו בו שיש לו סוד, ותפסו אותו והיו מענים אותו בכמה וכמה ענויים הרבה מאד וכל מה שעשו לו ענויים ויסורים וצרות גדולות והוא לא הגיד דבר ועמד בנסיון...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכו - נִגּוּנִים שֶׁל יְלָלָה וְעַצְבוּת
...ועצבות מה שהרשעים על פי רב הם מזמרים נגונים של יללה ועצבות כי הם בחינת נשמת ערב רב ואמא דערב רב היא לילית שהיא מיללת תמיד ועל כן הם עושים נגונים של יללה כנ"ל ומה שדרך בני אדם למשך אל נגונים הללו כי יניקתם מבחינת "ועיני לאה רכות" מבחינת קלקול הראות, בבחינת מארת חסר כמו שכתוב "יהי מארת" חסר דא לילית ועקר הנגון הוא מבחינת שבט לוי שהיו מנצחים בשיר, שהם מבני לאה ואז כשנולד לוי נאמר: "הפעם ילוה אישי אלי" כי על ידי שנולד לוי שהוא סטרא דנגונא על ידי זה בחינת ההמשכה, שילוה וימשך אליה ועל כן נגינה שהוא נש...
חיי מוהר"ן - שלו - מעלת המתקרבים אליו
...אליו אות שלו ספר עם אנשי שלומנו ואמר שזה יום שלישי שעמד על דבר אחד הינו על איזה השגה ולא הייתי יכול להשיגה עד שהשתמשתי באיזה עבדא מאחד מאנשי שלומנו ועל ידי זה עמדתי על הדבר והשגתי ההשגה. וכי יש חדוש שוב על הבעל שם טוב זכרונו לברכה שהשיג השגות כאלו מאחר שהיו לו תלמידים גדולים וצדיקים כאלה שעשו עבדות גדולות כאלה. פעם אחת אמר רבנו זכרונו לברכה קדם שבועות תקס"ז כשנודע לו מפטירת איש אחד שהיה קצת ממקרביו ענה ואמר מי יודע מה נעשה עמו שם אבל אם היה זוכה להתקרב כמו המקרבים אמתיים שלי. ועכשיו הולך לקראת שבועות...
ספר המידות - זיפן
ספר המידות - זיפן חלק א' א. על ידי זיוף בא לענש בית האסורים. ב. על ידי זיוף הוא מתחבר עם המתנגדים.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעח - דַּע שֶׁעַל חֲלִיף [סכין שחיטה] טוֹב
...מוהר"ן ח"א - תורה רעח - דע שעל חליף [סכין שחיטה] טוב דע שעל חליף [סכין שחיטה] טוב יכולין לראות כל הכלים של הבית המקדש איזה פנים יש להם וזה שכתוב כשאמר יצחק לעשו שיבדק הסכין וישחט יפה "שא נא כליך" רמז על כלים של בית המקדש שהם נראים על הסכין היפה כנ"ל וכן איתא במדרש שכליך רמז על כלים של בית המקדש כמו שאמרו שם: 'כליך זה בבל' שנאמר: "ואת הכלים הביא בית אוצר אלהיו" נמצא שכליך מרמז על כלים של בית המקדש "בקנאו את קנאתי" בחינת הצדיק שאינו מקנא שום צדיק לא בעולם הזה ולא בעולם הבא רק אותו לבדו יתברך.
חיי מוהר"ן - קיד - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
...וטלטוליו אות קיד ויהי היום בשנת תק"ס ראה רבנו זכרונו לברכה במקום שראה והשיג במקום שהשיג שהוא צריך לקבע דירתו בקהלת זלטיפליע. ובאותו השנה בסופו בראש חדש אלול עשה נשואין לבתו אדיל הנ"ל, והחתנה היתה בחמלניק, והיה שם על החתנה עם כל בני ביתו כנהוג. ועל החתנה היתה אמו הצדקת מרת פיגא זכרונה לברכה. וראתה בעת החפה את הבעל שם טוב זכרונו לברכה כי היא היתה צדקת בעלת רוח הקדש וכל הצדיקים היו מחזיקים אותה לבעלת רוח הקדש ולבעלת השגה גדולה ובפרט אחיה הצדיקים המפרסמים הינו הרב הקדוש מסדלקיב והרב הקדוש מורנו רבי...
חיי מוהר"ן - תקי - עבודת השם
...לי חברי רבי נפתלי שפעם אחת ספר עמו ממצות תפילין והפליג מאד בקדשת התפילין, ואמר שראוי לאדם להתלהב מאד בהנחת תפילין, כי תפילין הם קדושים ונוראים מאד וראוי שיפל על האדם פחד ורעדה גדולה ואימה ויראה עצומה כשרוצה להניח תפילין אשר קדשתם שגבה וגבהה מאד והאריך בזה הרבה. וגם אנכי הבנתי מדבריו עצם הפלגת נוראות קדשת התפילין. ואמר שכמה וכמה תורות שלו רבות מאד כלם נאמרו על מצוות תפילין, אף על פי שלא נזכר שם תפילין כלל אף על פי כן הם נאמרו על ענין תפילין. והם בחצוצרות בסימן ה. אנכי ה' אל קיך בסימן ד' ומי האיש...
ספר המידות - צדקה
...הזה, שלום גדול ומליצי ישר בין ישראל לאביהם שבשמים. ב. גדולה צדקה שמקרבת את הגאלה. ג. ומצלת מן המיתה. ד. ומקבל פני השכינה. ה. ונעשה מלוה להקדוש ברוך הוא. ו. ונתרומם מזלו. ז. ונקרא צדיק גמור. ח. על ידי צדקה נעשה סור מרע. ט. מצוה לזון אלו שעוסקים בתורה יותר מאלו שאין עוסקין, אבל לענין דינא אין לחלק. י. כשמוציא גזלה מתחת יד חברו, כאלו נתן צדקה. יא. הפשרה היא משפט, שיש בו צדקה. יב. הנותן צדקה לעני שאינו הגון, אין מקבל על זה שכר. יג. צריך להחזיק טובה לנותן, ואל תאמר שלא נתן לך משלו. יד. שקולה צדקה...
מיהו הצדיק האמת של הדור הזה?
...כידוע מדבר רבי נחמן רבות על הצדיק האמת, ועל זה שצריך להתקרב לצדיק האמת וכולי. והשאלה היא, מיהו ואיזה הוא הצדיק האמת של הדור הזה? ובנוסף, האם רבי נחמן עצמו היה פטור מלהתקרב לצדיק האמת, בהנחה שהוא הצדיק האמת? תודה תשובה: הצדיק האמת הוא אחד. והוא אותו צדיק אמת בכל הדורות. ואליו התקרב גם רבי נחמן מברסלב עצמו. הצדיק הזה הוא השי"ת עצמו, שהוא ורק הוא נקרא צדיקו של עולם, ורק הוא הצדיק האמת של כל דור ודור. כמובא כאן: breslev.eip.co.il/?key=171 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כט - האי גברא דאזל בעי אתתא ולא קיהבי...
ארץ ישראל - איזה טעם יש לה?
...ישראל - איזה טעם יש לה? איפה רבי נחמן מברסלב מסביר את ה"טעם" שיש לארץ ישראל? טעם שדומה למה? ומי יכול להבין את הטעם הזה? איך כל זה קשור לקושיות שיש בחלל הפנוי? כאן: breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה. כיצד זה מסביר את זה שמשה רצה להגיע לארץ? ואיך זה קשור לשכל הנקנה? * כאן מבואר breslev.eip.co.il/?key=217 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מ - מי שיודע מארץ ישראל מי שיודע מארץ ישראל, שטעם באמת טעם ארץ ישראל הוא יכול להכיר באחר אם היה אצל צדיק על ראש השנה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1084 שניות - עכשיו 23_02_2026 השעה 04:20:25 - wesi2