ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - קב - סיפורים חדשים
אות קב שמעתי בשמו שספר בירושלים יש בית הכנסת שמביאין לשם כל המתים שבעולם ותכף שמת אחד בעולם מביאין לשם תכף אותו המת ושם דנין אותו היכן יהיה מקומו כי יש מתים בארץ ישראל שנושאין אותן לחוץ לארץ וכן להפך כמובא. ושם באותו בית הכנסת יושבין הבית דין שדנין כל אחד ואחד ונותנין לו מקומו הראוי לו. ויש אחד שדנין אותו שלא יהיה לו שום מקום ויהיה נאבד ונשלך בכף הקלע וכשמביאין את המת לשם אזי מביאין אותו במלבושים. ויש אחד שחסר לו מהמלבוש שלו איזה חסרון. כגון לאחד נחסר בית יד אחד מהמלבוש שלו (שקורין ארביל) ויש אחד שחסר לו חלק אחד מכנף בגדו (שקורין פאלע) וכיוצא בזה הכל לפי מעשה האדם [שכן זוכה ללבושין אחר מותו] כידוע וכפי הלבושין שלו שמביאין אותו לשם כן דנין אותו ונותנין לו מקומו כנ"ל. פעם אחת הביאו לשם מת אחד ערום לגמרי בלי שום לבוש רחמנא לצלן. ודנו אותו שיהיה נשלך ונאבד בכף הקלע רחמנא לצלן כי היה ערום לגמרי. ובא צדיק אחד ולקח מלבוש אחד ממלבושין שלו והשליך עליו. ושאלו אותו הבית דין דשם למה אתה נותן לו מלבוש שלך והקפידו על זה כי מדוע יתלבש זה המת וינצל על ידי לבוש שאינו שלו. השיב הצדיק הנ"ל אני צריך לשל ח זה האיש למחוז חפצי ובשביל זה יש לי רשות להלבישו במלבוש שלי. וכי לא ראיתם שלפעמים שר גדול שולח את עבדו לאיזה שר אחר ונתעכב העבד קצת מלילך בשליחותו. ושאל אותו השר מדוע לא הלכת עדין בשליחותי השיב העבד כי אין לי מלבוש הראוי לילך בו לאותו השר. כי הוא שר גדול ואי אפשר לילך לשם במלבוש בזוי. ענה השר ואמר. קח מהרה מלבוש אחד ממלבושי ולבוש אותו ורוץ מהרה להשר בשליחותי. כך מחמת שאני צריך לשל ח זה המת בשליחותי על כן אני נותן לו אחד ממלבושין שלי והציל הצדיק את המת מענש המר של כף הקלע. וספר זאת לענין עצם כח הצדיק האמת להציל אנשיו בעלמא דקשוט אות קג פעם אחת היה מלך אחד ונסע המלך למדינה אחת וראה שם בנינים נאים מאד שקורין ארמונות. והוטבו בעיניו הבנינים מאד ונסע לביתו ושכר תכף בעלי מלאכות שיבנו לו ארמון כמו שראה במדינה הנ"ל. ובנו לו אותם הארמון וצירו אותם בציורים נפלאים מאד. ואחר כך כשבנו אותם וצירו אותם עשה משתה גדול מאד ושלח [עתונים] בכל מדינתו שכל מי שרוצה לראות אותן הארמון ילך ויראה. ונסעו מכל המדינה לראות. ומעיר אחת נתחברו יחד שני אנשים אחד היה יהודי ואחד היה ערל שקורין [שר] ונסעו יחדו לראות אותן הארמון שבנה המלך. וכשבאו להשער של הארמון ראו שמציר שם דרך על השער של הארמון, דרך נפלא מאד. ומשני הצדדים של הדרך עומדים מעינות עם מים ועל כל מעין ומים ממנה מלאך אחד. ומצד הדרך הולך [קבצן] אחד וה [קבצן] היה צמא למים מאד מאד. והממנים הנ"ל לא רצו לתן לו מעט מים לשתות ובאמצע הדרך נסע אדון אחד עם עגלה אחת עם עגלת צב, ואמר להממנה שיתן לו מעט מים על ידיו והלך ממנה אחד ונתן לו והלך הממנה השני ונתן ל [קבצן] הנ"ל מים לשתות והלך הממנה שנתן מים להאדון הנ"ל ונתן רמץ [אפר] על הממנה שנתן מים להבעטליר הנ"ל. כל זה ראו השנים הנ"ל הינו היהודי והשר ואמר השר על זה [אינו ישר] ונתן לו היהודי הכאה על הלחי ונעשה שם [קטטה]. עד ששמע המלך מזה ושלח המלך אחריהם. ושאל בתחלה את היהודי מפני מה הכית אותו על הלחי השיב באשר שיאמר על מעשה המלך [אינו ישר]. אמר המלך להערל השר מפני מה אמרת כך והשיב וכי זה הוא לא [אינו ישר] שזה רוצה לשתות ואינם רוצים לתן לו לשתות וזה רצה שיתנו על ידו ונתן לו ויתר שאת כשהלך השני ונתן לו לשתות נתן עליו רמץ זה שנתן להאדון מים על ידיו. אחר כך אמר שוב המלך להיהודי ולמה הכית אותו. ואמר היהודי שכל [הסבר] למה היו נותנין מים להאדון ולהבעטליר לא נתנו. כי לזה צריך לתן הינו להאדון, ולהבעטליר לא צריך לתן. ותו לא אמר הינו השכל שאמר היהודי שלזה צריך לתן ולזה לא צריך לתן. ואחר כך ענה ואמר שאיש צריך לילך בכל ערב שבת כל הארבעה עולמות הינו עשיה יצירה בריאה אצילות ועולם העשיה לבד קשה מאד לילך ובפרט וכו' כל זה ספר פעם אחת בליל שבת אחר ברכת המוציא.
אות קב

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁסִּפֵּר

בִּירוּשָׁלַיִם יֵשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁמְּבִיאִין לְשָׁם כָּל הַמֵּתִים שֶׁבָּעוֹלָם

וְתֵכֶף שֶׁמֵּת אֶחָד בָּעוֹלָם מְבִיאִין לְשָׁם תֵּכֶף אוֹתוֹ הַמֵּת

וְשָׁם דָּנִין אוֹתוֹ הֵיכָן יִהְיֶה מְקוֹמוֹ

כִּי יֵשׁ מֵתִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנּוֹשְׂאִין אוֹתָן לְחוּץ לָאָרֶץ

וְכֵן לְהֶפֶךְ

כַּמּוּבָא.

וְשָׁם בְּאוֹתוֹ בֵּית הַכְּנֶסֶת יוֹשְׁבִין הַבֵּית דִּין שֶׁדָּנִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְנוֹתְנִין לוֹ מְקוֹמוֹ הָרָאוּי לוֹ.

וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁדָּנִין אוֹתוֹ שֶׁלּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם מָקוֹם

וְיִהְיֶה נֶאֱבָד וְנִשְׁלָךְ בְּכַף הַקָּלַע

וּכְשֶׁמְּבִיאִין אֶת הַמֵּת לְשָׁם אֲזַי מְבִיאִין אוֹתוֹ בְּמַלְבּוּשִׁים.

וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁחָסֵר לוֹ מֵהַמַּלְבּוּשׁ שֶׁלּוֹ אֵיזֶה חִסָּרוֹן.

כְּגוֹן לְאֶחָד נֶחְסָר בֵּית יָד אֶחָד מֵהַמַּלְבּוּשׁ שֶׁלּוֹ

וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁחָסֵר לוֹ חֵלֶק אֶחָד מִכְּנַף בִּגְדוֹ

וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַכּל לְפִי מַעֲשֵׂה הָאָדָם

[שֶׁכֵּן זוֹכֶה לִלְבוּשִׁין אַחַר מוֹתוֹ] כַּיָּדוּעַ

וּכְפִי הַלְּבוּשִׁין שֶׁלּוֹ שֶׁמְּבִיאִין אוֹתוֹ לְשָׁם

כֵּן דָּנִין אוֹתוֹ וְנוֹתְנִין לוֹ מְקוֹמוֹ כַּנַּ"ל.

פַּעַם אַחַת הֵבִיאוּ לְשָׁם מֵת אֶחָד עָרוּם לְגַמְרֵי

בְּלִי שׁוּם לְבוּשׁ רַחֲמָנָא לִצְלַן.

וְדָנוּ אוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁלָךְ וְנֶאֱבָד בְּכַף הַקֶּלַע רַחֲמָנָא לִצְלַן

כִּי הָיָה עָרוּם לְגַמְרֵי.

וּבָא צַדִּיק אֶחָד וְלָקַח מַלְבּוּשׁ אֶחָד מִמַּלְבּוּשִׁין שֶׁלּוֹ וְהִשְׁלִיךְ עָלָיו.

וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ הַבֵּית דִּין דְּשָׁם

לָמָה אַתָּה נוֹתֵן לוֹ מַלְבּוּשׁ שֶׁלְּךָ

וְהִקְפִּידוּ עַל זֶה

כִּי מַדּוּעַ יִתְלַבֵּשׁ זֶה הַמֵּת וְיִנָּצֵל עַל יְדֵי לְבוּשׁ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ.

הֵשִׁיב הַצַּדִּיק הַנַּ"ל

אֲנִי צָרִיךְ לִשְׁל חַ זֶה הָאִישׁ לִמְחוֹז חֶפְצִי

וּבִשְׁבִיל זֶה יֵשׁ לִי רְשׁוּת לְהַלְבִּישׁוֹ בְּמַלְבּוּשׁ שֶׁלִּי.

וְכִי לא רְאִיתֶם שֶׁלִּפְעָמִים שַׂר גָּדוֹל שׁוֹלֵחַ אֶת עַבְדּוֹ לְאֵיזֶה שַׂר אַחֵר

וְנִתְעַכֵּב הָעֶבֶד קְצָת מִלֵּילֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ.

וְשָׁאַל אוֹתוֹ הַשַּׂר מַדּוּעַ לא הָלַכְתָּ עֲדַיִן בִּשְׁלִיחוּתִי

הֵשִׁיב הָעֶבֶד כִּי אֵין לִי מַלְבּוּשׁ הָרָאוּי לֵילֵךְ בּוֹ לְאוֹתוֹ הַשַּׂר.

כִּי הוּא שַׂר גָּדוֹל וְאִי אֶפְשָׁר לֵילֵךְ לְשָׁם בְּמַלְבּוּשׁ בָּזוּי.

עָנָה הַשַּׂר וְאָמַר. קַח מְהֵרָה מַלְבּוּשׁ אֶחָד מִמַּלְבּוּשַׁי

וּלְבוֹשׁ אוֹתוֹ

וְרוּץ מְהֵרָה לְהַשַּׂר בִּשְׁלִיחוּתִי.

כָּךְ מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לִשְׁל חַ זֶה הַמֵּת בִּשְׁלִיחוּתִי

עַל כֵּן אֲנִי נוֹתֵן לוֹ אֶחָד מִמַּלְבּוּשִׁין שֶׁלִּי

וְהִצִּיל הַצַּדִּיק אֶת הַמֵּת מֵענֶשׁ הַמַּר שֶׁל כַּף הַקֶּלַע.

וְסִפֵּר זאת לְעִנְיַן עצֶם כּחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְהַצִּיל אֲנָשָׁיו בְּעָלְמָא דִּקְשׁוֹט

אות קג

פַּעַם אַחַת הָיָה מֶלֶךְ אֶחָד

וְנָסַע הַמֶּלֶךְ לִמְדִינָה אַחַת

וְרָאָה שָׁם בִּנְיָנִים נָאִים מְאד שֶׁקּוֹרִין אַרְמוֹנוֹת.

וְהוּטְבוּ בְּעֵינָיו הַבִּנְיָנִים מְאד

וְנָסַע לְבֵיתוֹ וְשָׂכַר תֵּכֶף בַּעֲלֵי מְלָאכוֹת שֶׁיִּבְנוּ לוֹ ארמון כְּמוֹ שֶׁרָאָה בַּמְּדִינָה הַנַּ"ל.

וּבָנוּ לוֹ אוֹתָם הארמון וְצִיְּרוּ אוֹתָם בְּצִיּוּרִים נִפְלָאִים מְאד.

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּנוּ אוֹתָם וְצִיְּרוּ אוֹתָם עָשָׂה מִשְׁתֶּה גָּדוֹל מְאד

וְשָׁלַח [עִתּוֹנִים] בְּכָל מְדִינָתוֹ

שֶׁכָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִרְאוֹת אוֹתָן הארמון יֵלֵךְ וְיִרְאֶה.

וְנָסְעוּ מִכָּל הַמְּדִינָה לִרְאוֹת.

וּמֵעִיר אַחַת נִתְחַבְּרוּ יַחַד שְׁנֵי אֲנָשִׁים

אֶחָד הָיָה יְהוּדִי וְאֶחָד הָיָה עָרֵל שֶׁקּוֹרִין [שַׁר]

וְנָסְעוּ יַחְדָּו לִרְאוֹת אוֹתָן הארמון שֶׁבָּנָה הַמֶּלֶךְ.

וּכְשֶׁבָּאוּ לְהַשַּׁעַר שֶׁל הארמון

רָאוּ שֶׁמְּצֻיָּר שָׁם דֶּרֶךְ עַל הַשַּׁעַר שֶׁל הארמון, דֶּרֶךְ נִפְלָא מְאד.

וּמִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים שֶׁל הַדֶּרֶךְ עוֹמְדִים מַעְיָנוֹת עִם מַיִם

וְעַל כָּל מַעְיָן וּמַיִם מְמֻנֶּה מַלְאָךְ אֶחָד.

וּמִצַּד הַדֶּרֶךְ הוֹלֵךְ [קַבְּצָן] אֶחָד

וְהַ [קַבְּצָן] הָיָה צָמֵא לַמַּיִם מְאד מְאד.

וְהַמְמֻנִּים הַנַּ"ל לא רָצוּ לִתֵּן לוֹ מְעַט מַיִם לִשְׁתּוֹת

וּבְאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ נָסַע אָדוֹן אֶחָד עִם עֲגָלָה אַחַת עִם עֶגְלַת צָב, וְאָמַר לְהַמְמֻנֶּה שֶׁיִּתֵּן לוֹ מְעַט מַיִם עַל יָדָיו

וְהָלַךְ מְמֻנֶּה אֶחָד וְנָתַן לוֹ

וְהָלַךְ הַמְמֻנֶּה הַשֵּׁנִי וְנָתַן ל [קַבְּצָן] הַנַּ"ל מַיִם לִשְׁתּוֹת

וְהָלַךְ הַמְמֻנֶּה שֶׁנָּתַן מַיִם לְהָאָדוֹן הַנַּ"ל

וְנָתַן רֶמֶץ [אֵפֶר] עַל הַמְמֻנֶּה שֶׁנָּתַן מַיִם לְהַבֶּעטְלֶיר הַנַּ"ל.

כָּל זֶה רָאוּ הַשְּׁנַיִם הַנַּ"ל הַיְנוּ הַיְּהוּדִי וְהַשר

וְאָמַר הַשר עַל זֶה [אֵינוֹ ישֶׁר]

וְנָתַן לוֹ הַיְּהוּדִי הַכָּאָה עַל הַלְּחִי

וְנַעֲשָׂה שָׁם [קְטָטָה].

עַד שֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ מִזֶּה וְשָׁלַח הַמֶּלֶךְ אַחֲרֵיהֶם.

וְשָׁאַל בִּתְחִלָּה אֶת הַיְּהוּדִי מִפְּנֵי מָה הִכִּיתָ אוֹתוֹ עַל הַלֶּחִי

הֵשִׁיב בַּאֲשֶׁר שֶׁיּאמַר עַל מַעֲשֵׂה הַמֶּלֶךְ [אֵינוֹ ישֶׁר].

אָמַר הַמֶּלֶךְ לְהֶעָרֵל הַשר מִפְּנֵי מָה אָמַרְתָּ כָּךְ

וְהֵשִׁיב וְכִי זֶה הוּא לא [אֵינוֹ ישֶׁר]

שֶׁזֶּה רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת וְאֵינָם רוֹצִים לִתֵּן לוֹ לִשְׁתּוֹת

וְזֶה רָצָה שֶׁיִּתְּנוּ עַל יָדוֹ וְנָתַן לוֹ

וְיֶתֶר שְׂאֵת כְּשֶׁהָלַךְ הַשֵּׁנִי וְנָתַן לוֹ לִשְׁתּוֹת

נָתַן עָלָיו רֶמֶץ זֶה שֶׁנָּתַן לְהָאָדוֹן מַיִם עַל יָדָיו.

אַחַר כָּךְ אָמַר שׁוּב הַמֶּלֶךְ לְהַיְּהוּדִי וְלָמָה הִכִּיתָ אוֹתוֹ.

וְאָמַר הַיְּהוּדִי שֵׂכֶל [הסבר]

לָמָה הָיוּ נוֹתְנִין מַיִם לְהָאָדוֹן וּלְהַבֶּעטְלֶיר לא נָתְנוּ.

כִּי לָזֶה צָרִיךְ לִתֵּן הַיְנוּ לְהָאָדוֹן, וּלְהַבֶּעטְלֶיר לא צָרִיךְ לִתֵּן.

וְתוּ לא אָמַר

הַיְנוּ הַשֵּׂכֶל שֶׁאָמַר הַיְּהוּדִי שֶׁלָּזֶה צָרִיךְ לִתֵּן וְלָזֶה לא צָרִיךְ לִתֵּן.

וְאַחַר כָּךְ עָנָה וְאָמַר

שֶׁאִישׁ צָרִיךְ לֵילֵךְ בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת כָּל הָאַרְבָּעָה עוֹלָמוֹת

הַיְנוּ עֲשִׂיָּה יְצִירָה בְּרִיאָה אֲצִילוּת

וְעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה לְבַד קָשֶׁה מְאד לֵילֵךְ וּבִפְרָט וְכוּ'

כָּל זֶה סִפֵּר פַּעַם אַחַת בְּלֵיל שַׁבָּת אַחַר בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא.
ספר המידות - אכילה
...- אכילה חלק א' א. ממה שאתה אוכל תשיר, כדי שיחול ברכת השם במזונותיך. ב. שלחנו של אדם מטהר לו מכל עוונותיו. ג. שלחנו של אדם מזכה לו לעלמא דאתי ומזכה לפרנסה, והוא רשום לטוב לעלא ולעלא, ומזכה לה לאתוספא לה כח וגבורה בשעה שאצטריך לה. ד. בעוון ענוי הדין ועוות וקלקול הדין וביטול תורה בצרת בא, ובני אדם אוכלים ואינם שבעים ואוכלים לחמם במשקל. ה. כשאוכל קצת, לבו נמשך יותר אחר אכילה, ממי שלא אכל כלל ונתיאש מלאכל. ו. מפני מה נתחיבו ישראל כליה מפני שנהנו מסעדה של אותו רשע. ז. מזבח מזיח גזרות רעות ומכפר עוונות...
מחלוקת שבין החכמים
...co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה מוסבר כי המחלוקת שבין החכמים הכרחית לצורך קיום העולם. מוסבר שם גם כי משה הוא מעל המחלוקת הזו. אז כיצד בדיוק התקיים העולם בזמן משה? ואיך יתקיים העולם לעתיד לבוא כשיהיה שלום ולא מחלוקות? * תשובה: בדברי רבי נחמן מברסלב הנ"ל מלובש הסוד הבא: אכן בבחינת משה העולם לא קיים וכל קיומו של העולם הוא רק בבחינת המחלוקת שבין החכמים. היינו, כי משה הוא השכל והמוחין. ובאמת כאשר המוחין נכללים בא"ס לגמרי, אז באמת אין שום קיום לעולם, והאדם נסתלק...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכב - צָרִיך לִהְיוֹת תָּמִיד בְּשִׂמְחָה וְלַעֲבד ה' בְּשִׂמְחָה
...ח"א - תורה רכב - צריך להיות תמיד בשמחה ולעבד ה' בשמחה צריך להיות תמיד בשמחה ולעבד ה' בשמחה ואפילו אם לפעמים נופל ממדרגתו צריך לחזק עצמו בימים הקודמים שהיה מזריח לו איזה הארה קצת כמו שאנו רואים שכמה סומים מחזיקים עצמן באיש אחד שאינו סומא ומאמינים בו והולכים אחריו וגם הסומא מאמין למקלו שהולך אחר מקלו, אף שאינו רואה כלל מכל שכן שראוי לילך אחר עצמו דהינו מאחר שבימים הקודמים הזריח לו קצת והיה מתחזק ומתעורר לבו להשם יתברך אף שעכשו נפל מזה ונסתמו עיניו ולבו עם כל זה ראוי שיאחז בימים הקודמים וילך אחריהם...
להיות כמו רבי נחמן מברסלב - מודל לחיקוי
...כמו רבי נחמן מברסלב - מודל לחיקוי אמר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=545 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעח - דע שעל חליף [סכין שחיטה] טוב "בקנאו את קנאתי" בחינת הצדיק שאינו מקנא שום צדיק לא בעולם הזה ולא בעולם הבא רק אותו לבדו יתברך. וכאן מובא breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חותם בתוך חותם ואם הוא במדרגה שאין צריך להתביש משום אדם יש להתביש מהקדוש ברוך הוא כי הקדוש ברוך הוא מקים כל התורה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה. הקדוש ברוך הוא קובר מתים וכו' הקדוש ברוך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ל - מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא
...מוהר"ן ח"א - תורה ל - מישרא דסכינא מישרא דסכינא במאי קטלי לה, בקרנא דחמרא ומי איכא קרנא לחמרא, ומישרא דסכינא מי הוי איתו לה תרי ביעי, אמרו לה, הי זוגתא חורתא והי זוגתא אכמתא איתי איהו תרי גביני, אמר להו, הי דעזא חורתא והי דעזא אכמתא רש"י: במאי קטלי לה, ערוגת סכינין במאי גוזזין וקוצצין אותה מישרא דסכינא במאי קטלי לה וכו' א. השגות אלקות אי אפשר להשיג כי אם על ידי צמצומים רבים. מעילה לעלול, משכל עליון לשכל תחתון. כמו שאנו רואים בחוש שאי אפשר להשיג שכל גדול כי אם על ידי התלבשות בשכל התחתון כמו המלמד...
חיי מוהר"ן - קכב - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
...- קכב - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו אות קכב בשנת תקס"ב בקיץ קדם שיצא מזלאטיפאליע לברסלב, היה באותו הקיץ בברדיטשוב עם אביו הרבני החסיד הותיק המפרסם מורנו רבי שמחה זכרונו לברכה. ואז היה תקף המחלקת של הזקן הידוע ובשעת המחלקת אמר הזקן הנ"ל שיביא אגרות מכל הצדיקים המפרסמים שכלם חולקים עליו וכן הוה בהפך ממש. כי הגיעו אגרות מכל המפרסמים לרבנו הקדוש זכרונו לברכה, וכלם החזיקו ידם עם רבנו זכרונו לברכה באהבה רבה מאד, וכתבו מרורות להזקן הנ"ל. הינו הרב הגאון החסיד רבי לוי יצחק מברדיטשוב והרב החסיד...
גן עדן וגהנום - לפני גן עדן יש גהנום
...גן עדן יש גהנום איפה רבי נחמן מברסלב אומר שלפני שאדם מגיע לגן עדן, הוא צריך לעבור בגהנום? מה פשר העניין? איך זה קשור לכך שארץ ישראל נקנית ביסורים? איך זה קשור לכך שצריך שתהיה ירידה לפני עליה? ואיך זה קשור ל"קטנות" שעברה על רבי נחמן מברסלב בדרך לארץ ישראל? תשובה: ראה כאן breslev.eip.co.il/?key=573 - חיי מוהר"ן - תמד - עבודת השם לגבי זה שלפני שהצדיק מגיע לגן עדן, לפני כן הוא עובר בגהנום. והעניין הוא: כי ארץ ישראל נקנית ביסורים, וארץ ישראל היא בחינת גן עדן, שבה יש את התגלות הבורא, והיא כולה טוב, וכולה...
ספר המידות - טלטול
ספר המידות - טלטול חלק שני א. על ידי הטלטול זוכין לשם טוב. ב. על פי רב היראים פרנסתם בא על ידי טלטולים. ג. לפעמים הצדיק בא לטלטולים, כדי שיבוא לעולם הבא ויזכר כל המקומות שהיה בהם, ועל ידי זה יבואו טובות לאלו המקומות. ד. לאו בכל מקום אדם זוכה לסגל תורה ומעשים טובים. בשביל זה הקדוש ברוך הוא מסבב סיבובים, שיצא זה האדם ממקום הזה למקום אחר. ה. לפעמים נתחיב אדם איזהו גלות ונתחלף לו על איזהו חולאת.
שיחות הר"ן - אות קא
שיחות הר"ן - אות קא כבר מבאר כמה פעמים שאין צריכין שום חכמות בעבודת הבורא יתברך רק תמימות ופשיטות ואמונה ואמר שפשיטות הוא גבוה מן הכל כי השם יתברך ברוך הוא, הוא בודאי גבוה מן הכל והוא יתברך הוא פשוט בתכלית הפשיטות
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נח - בְּאֵר וְעָנָן וּמָן, כֻּלָּם חָזְרוּ בִּזְכוּת משֶׁה
...תורה נח - באר וענן ומן, כלם חזרו בזכות משה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] איתא בזוהר בראשית: תלת נפקין מחד חד בתלת קימא חד על בין תרין תרין ינקין לחד חד יניק לכמה סטרין א. הינו כי באר וענן ומן, כלם חזרו בזכות משה כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: 'ואכחיד שלשת הרועים בירח אחד, וכי בירח אחד מתו ותרצו, כי בהסתלקותם של אהרון ומרים נסתלקו ענן ובאר, וחזרו בזכות משה וכשנסתלק משה בירח אדר, אזי נסתלקו באר וענן ומן והוי כאלו מתו כל השלש בירח אחד' וזהו: 'תלת נפקי מחד' הינו: 'באר וענן ומן', היו בשביל חד, בשביל משה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1875 שניות - עכשיו 07_01_2026 השעה 13:58:16 - wesi2