ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית   •   ליקוטי מוהר"ן חלק א   •   ליקוטי מוהר"ן חלק ב   •   סיפורי מעשיות   •   שבחי הר"ן   •   שיחות הר"ן   •   חיי מוהר"ן   •   ספר המידות   •   לימוד


נושאים בתורת ברסלב
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ מִכְּבָר שֶׁסִּפֵּר
שֶׁלָּמַד כָּל הָאַרְבָּעָה שֻׁלְחָן עָרוּךְ שָׁלשׁ פְּעָמִים
פַּעַם אַחַת כִּפְשׁוּטוֹ
וּפַעַם שֵׁנִי לָמַד וְגָמַר אוֹתָם וְהָיָה יוֹדֵעַ בְּכָל דִּין וְדִין מֵאַרְבָּעָה שֻׁלְחָן עָרוּךְ הַשּׁרֶשׁ שֶׁלּוֹ בִּגְמָרָא פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י וְתוֹסָפוֹת
וּפַעַם שְׁלִישִׁי לָמַד וְגָמַר אוֹתָם וְזָכָה לֵידַע בְּכָל דִּין וָדִין סוֹד הַכַּוָּנָה שֶׁל הַדִּין מִפְּנֵי מָה הַדִּין כָּךְ עַל פִּי סוֹד
וּכְפִי הַנִּשְׁמָע כָּל זֶה הָיָה בִּימֵי נְעוּרָיו
כִּי אַחַר כָּךְ חָזַר וְגָמַר אוֹתָם עוֹד כַּמָּה פְּעָמִים
וְדַרְכּוֹ הָיָה תָּמִיד שֶׁהָיָה לוֹמֵד הַרְבֵּה הַרְבֵּה כָּל יָמָיו עַד הַסּוֹף
אֲפִילּוּ בְּעֵת הַחוֹלַאַת הַכָּבֵד שֶׁהָיָה לוֹ בַּסּוֹף
וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה עָלָיו טִרְחָא דְּצִבּוּרָא שֶׁהָיָה עוֹסֵק הַרְבֵּה עִמָּנוּ וְעִם כָּל אֲנָשָׁיו לְקָרְבָם לַעֲבוֹדַת ה' וְלִתֵּן לָנוּ עֵצוֹת בְּכָל עֲסָקֵינוּ וְכוּ' וְכוּ'
וְגַם מחוֹ הָיָה מְשׁוֹטֵט תָּמִיד בְּהַשָּׂגוֹת גְּבוֹהוֹת וְנוֹרָאוֹת תָּמִיד וְכוּ' וְכוּ'
אַף עַל פִּי כֵן הָיָה עוֹסֵק בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה בִּפְשִׁיטוּת
הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם
וְלא הָיָה טָרוּד כְּלָל, רַק תָּמִיד הָיָה בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת
וּבְעִנְיָן זֶה הָיָה חִדּוּשׁ נִפְלָא
וְאִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר מִזֶּה כְּלָל
וּמֵחֲמַת זֶה הָיָה לוֹ פְּנַאי עַל כָּל דָּבָר
וְתָמִיד הָיָה לִמּוּדוֹ בִּמְהִירוּת גָּדוֹל מְאד
וְהָיָה לוֹמֵד כַּמָּה דַּפִּין פּוֹסֵק בְּשָׁעָה אַחַת עִם כָּל הַפֵּרוּשִׁים כֻּלָּם שֶׁסָּבִיב הָאַרְבָּעָה "שֻׁלְחָן עָרוּךְ" הַנִּדְפָּסִים בְּכֶרֶךְ גָּדוֹל
שֶׁהֵם הַ"טּוּרֵי זָהָב" וְהַ"מָּגֵן אַבְרָהָם" וְהַ"בְּאֵר הַגּוֹלָה" וּ"פְרִי חָדָשׁ" וַ"עֲטֶרֶת זְקֵנִים" וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם בִּשְׁאָר הַחֲלָקִים
וְסִפֵּר שֶׁבְּעֵת שֶׁהָעוֹלָם מְכִינִים עַצְמָן לְהִתְפַּלֵּל בַּבּקֶר
בְּעֵת שֶׁמַּתְחִילִין לְהִתְקַבֵּץ עַד שֶׁמַּתְחִילִין לְהִתְפַּלֵּל
בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה הוּא לוֹמֵד אַרְבָּעָה דַּפִּין פּוֹסֵק
וְכֵן כָּל מַה שֶּׁלָּמַד גְּמָרָא אוֹ פּוֹסֵק וְכַיּוֹצֵא
הַכּל הָיָה בִּמְהִירוּת גָּדוֹל מְאד
וְסִפֵּר עִמָּנוּ הַרְבֵּה בְּעִנְיָן זֶה
שֶׁטּוֹב לִלְמד בִּמְהִירוּת וְלִבְלִי לְדַקְדֵּק הַרְבֵּה בְּלִמּוּדוֹ
רַק לִלְמד בִּפְשִׁיטוּת בִּזְרִיזוּת
וְלִבְלִי לְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ הַרְבֵּה בִּשְׁעַת לִמּוּדוֹ מֵעִנְיָן לְעִנְיָן
רַק יִרְאֶה לְהָבִין הַדָּבָר בִּפְשִׁיטוּת בִּמְקוֹמוֹ
וְאִם לִפְעָמִים אֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין דָּבָר אֶחָד
אַל יַעֲמד הַרְבֵּה שָׁם
וְיַנִּיחַ אוֹתוֹ הָעִנְיָן וְיִלְמַד יוֹתֵר לְהַלָּן
וְעַל פִּי הָרב יֵדַע אַחַר כָּךְ מִמֵּילָא
מַה שֶּׁלּא הָיָה מֵבִין בִּתְחִלָּה
כְּשֶׁיִּלְמַד כְּסֵדֶר בִּזְרִיזוּת לְהַלָּן יוֹתֵר
וְאָמַר: שֶׁאֵין צְרִיכִין בְּלִמּוּד רַק הָאֲמִירָה לְבַד
לוֹמַר הַדְּבָרִים כְּסֵדֶר
וּמִמֵּילָא יָבִין
וְלא יְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ בִּתְחִלַּת לִמּוּדוֹ שֶׁיִּרְצֶה לְהָבִין תֵּכֶף
וּמֵחֲמַת זֶה יִקְשֶׁה לוֹ הַרְבֵּה תֵּכֶף
וְלא יָבִין כְּלָל
רַק יַכְנִיס מחוֹ בְּהַלִּמּוּד וְיאמַר כְּסֵדֶר בִּזְרִיזוּת
וּמִמֵּילָא יָבִין
וְאִם לא יָבִין תֵּכֶף
יָבִין אַחַר כָּךְ
וְאִם יִשָּׁאֲרוּ אֵיזֶה דְּבָרִים שֶׁאַף עַל פִּי כֵן לא יוּכַל לַעֲמד עַל כַּוָּנָתוֹ
מַה בְּכָךְ ?
כִּי מַעֲלַת רִבּוּי הַלִּמּוּד עוֹלָה עַל הַכּל
וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'לִגְּמוֹר וַהֲדַר לִסְבּל וְאַף עַל גַּב דְּלָא יָדַע מַה קָאָמַר' שֶׁנֶּאֱמַר: "גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה" וְכוּ'
כִּי עַל יְדֵי רִבּוּי הַלִּמּוּד שֶׁיִּלְמַד בִּמְהִירוּת
וְיִזְכֶּה לִלְמד הַרְבֵּה
עַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לַעֲבר כַּמָּה פְּעָמִים אֵלּוּ הַסְּפָרִים שֶׁלּוֹמֵד
לְגָמְרָם וְלַחֲזר לְהַתְחִיל וּלְגָמְרָם פַּעַם אַחַר פַּעַם
וְעַל יְדֵי זֶה מִמֵּילָא יָבִין בַּפַּעַם הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי כָּל מַה שֶּׁלּא הָיָה מֵבִין בִּתְחִלָּה
כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְהָבִין וְלַעֲמד עַל דִּבְרֵיהֶם
וְדִבֵּר הַרְבֵּה מְאד בְּעִנְיָן זֶה
וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר דְּבָרִים אֵלּוּ בִּכְתָב הֵיטֵב
אֲבָל בֶּאֱמֶת הוּא דֶּרֶךְ עֵצָה טוֹבָה מְאד בְּעִנְיַן הַלִּמּוּד
כִּי עַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִים לִזְכּוֹת לִלְמד הַרְבֵּה מְאד
לִגְמר כַּמָּה וְכַמָּה סְפָרִים
וְגַם יִזְכֶּה לְהָבִין הַדְּבָרִים
יוֹתֵר, מֵאֲשֶׁר הָיָה לוֹמֵד בְּדִקְדּוּק גָּדוֹל
כִּי זֶה מְבַלְבֵּל מְאד מִן הַלִּמּוּד
וְכַמָּה בְּנֵי אָדָם פָּסְקוּ מִלִּמּוּדָם לְגַמְרֵי עַל יְדֵי רִבּוּי הַדִּקְדּוּקִים שֶׁלָּהֶם
וּמְאוּמָה לא נִשְׁאַר בְּיָדָם
אֲבָל כְּשֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ לִלְמד בִּמְהִירוּת כַּנִּזְכָּר לְעֵיל בְּלִי דִּקְדּוּקִים הַרְבֵּה
הַתּוֹרָה תִּתְקַיֵּם בְּיָדוֹ
וְיִזְכֶּה לִלְמד הַרְבֵּה מְאד, גְּמָרָא וּפוֹסְקִים כֻּלָּם, וְתַנַ"ךְ וּמִדְרָשִׁים וְסִפְרֵי הַזוהַר וְקַבָּלָה וּשְׁאָר סְפָרִים כֻּלָּם
וּכְבָר מְבאָר שִׂיחָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
שֶׁטּוֹב לָאָדָם שֶׁיַּעֲבר בְּחַיָּיו בְּכָל הַסְּפָרִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה
וּפַעַם אֶחָד חִשֵּׁב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
מַה שֶּׁהָאָדָם צָרִיךְ לִלְמד בְּכָל יוֹם
עַד שֶׁאֵין הַיּוֹם מַסְפִּיק
דְּהַיְנוּ לִגְמר בְּכָל שָׁנָה שַׁ"ס עִם הָרִי"ף וְהָרא"שׁ, וְאַרְבָּעָה שֻׁלְחָן עָרוּךְ הַגְּדוֹלִים, וְכָל הַמִּדְרָשִׁים כֻּלָּם, וְכָל סִפְרֵי הַזוהַר וְתִקּוּנִים וְזהַר חָדָשׁ, וְכָל סִפְרֵי קַבָּלָה מֵהָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
גַּם צְרִיכִין לִלְמד אֵיזֶה שִׁעוּר בַּיּוֹם בִּקְצָת עִיּוּן
וְעוֹד חִשֵּׁב הַרְבֵּה דְּבָרִים
גַּם צְרִיכִין לוֹמַר תְּהִלִּים בְּכָל יוֹם
וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת הַרְבֵּה הַרְבֵּה
וְאָז סִפֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיָן זֶה
שֶׁצְּרִיכִין לִלְמד בִּמְהִירוּת גָּדוֹל וּבִזְרִיזוּת וְלִבְלִי לְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ בְּדִקְדּוּקִים הַרְבֵּה מֵעִנְיָן לְעִנְיָן
וְהַדְּבָרִים הַלָּלוּ הֵם בְּדוּקִים וּמְנֻסִּים
גַּם לא הָיָה מְצַוֶּה לַחֲזר תֵּכֶף עַל לִמּוּדוֹ
רַק רְצוֹנוֹ תָּמִיד הָיָה לִלְמד הַסֵּפֶר אוֹ הַפּוֹסֵק שֶׁלּוֹמֵד כְּסֵדֶר
מֵראשׁוֹ לְסוֹפוֹ בִּזְרִיזוּת
וְאַחַר כָּךְ יַתְחִיל פַּעַם שֵׁנִי וְיִגְמר אוֹתוֹ כֻּלּוֹ
וְכֵן פַּעַם אַחַר פַּעַם
גַּם אָמַר
לְבַל יִהְיֶה נִבְהָל מִזֶּה שֶׁהִזְהִיר שֶׁצְּרִיכִין לִלְמד כָּל כָּךְ בְּכָל יוֹם
כִּי גַּם אִם אֵינוֹ זוֹכֶה לִלְמד כָּל כָּךְ
אַף עַל פִּי כֵן הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת
וְגַם כְּבָר סִפֵּר מִזֶּה שֶׁיְּכוֹלִין לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר
אֲפִילוּ אִם אֵינוֹ יָכוֹל לִלְמד כְּלָל
וַאֲפִילּוּ צַדִּיק יְכוֹלִין לִהְיוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ לַמְדָן כְּלָל
רַק בַּעַל הַשָּׂגָה אֵין יְכוֹלִין לִהְיוֹת כִּי אִם כְּשֶׁהוּא לַמְדָן בִּגְמָרָא פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י וְתוֹסָפוֹת
אֲבָל אִישׁ כָּשֵׁר וְצַדִּיק גָּמוּר
יְכוֹלִין לִזְכּוֹת אֲפִילּוּ מִי שֶׁהוּא אִישׁ פָּשׁוּט לְגַמְרֵי
'וְלא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמר וְאִי אַתָּה בֶּן חוֹרִין לְהִבָּטֵל מִמֶּנָּה'



תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך ועוד...
שיחות הר"ן - אות כט
שיחות הר"ן - אות כט ועל למוד הפוסקים הזהיר מאד מאד ביותר מכל הלמודים וראוי ללמד כל הארבעה "שלחן ערוך" כלם מראשם עד סופם כסדר אם יכול ללמד כל הארבעה שלחן ערוך עם כל הפרושים הגדולים מה טוב ואם לאו על כל פנים ילמד כל הארבעה "שלחן ערוך" הקטנים והוא תקון גדול מאד מאד כי על ידי חטאים נתערב טוב ורע ועל ידי למוד פוסק שמברר הכשר והפסול המתר והאסור הטהור והטמא על ידי זה נתברר ונפרש הטוב מן הרע וכמבאר במאמר ראיתי מנורת זהב ובשאר מאמרים מעלת למוד הפוסקים ואמר: שכל איש ישראלי מחיב ללמד בכל יום ויום פוסקים ולא יעבר ואף אם הוא אנוס ואין לו פנאי, ילמד על כל פנ... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קי - לא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיך
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קי - לא ימוש ספר התורה הזה מפיך לא ימוש ספר התורה הזה מפיך כי התורה היא רוחניות ואשר זך וישר פעלו ושכלו רוחני יכול לתפס כל התורה כלה ולא ישכח דבר כי דבר רוחני אינו תופס מקום ויכולה התורה להתפשט ולשכן בשכלו אך מי שהוא מגשם דברי התורה ועושה ממנה ממשות אזי יש לה שעור וקצבה כמה הוא יכול לתפס בשכלו ולא יותר ואם ירצה להשיג יותר, אזי ידחה מה שכבר נכנס בשכלו כדרך כל דבר גשמי אם הוא כבר מלא, אם ימלאנו יותר, ידחה מה שהיה בו כבר וזהו: "לא ימוש ספר התורה": "וימש חשך" כלומר הזהר שלא תהיה ממשות וגשמיות בדברי התורה 'מפיך' כלומר מחמת פ... לחץ להמשך...
סיפורי מעשיות - מעשה יג - מעשה משבעה קבצנים / מעשה בשבעת הקבצנים / מעשה בשבעה קבצנים
סיפורי מעשיות - מעשה יג - משבעה קבצנים אספר לכם איך היו שמחים מעשה פעם אחת היה מלך והיה לו בן יחיד ורצה המלך למסר המלוכה לבנו בחייו ועשה משתה גדול ובודאי בכל פעם שהמלך עושה משתה גדול הוא שמחה גדולה מאד בפרט עתה, שמסר המלוכה לבנו בחייו בודאי היה שמחה גדולה מאד והיו שם כל השרי מלוכה, וכל הדכסים והשרים והיו שמחים מאד על המשתה וגם המדינה היו נהנים מזה שמוסר המלוכה לבנו בחייו כי הוא כבוד גדול למלך והיה שם שמחה גדולה מאד והיה שם כל מיני שמחה מקהלות זמר ומשחקי הצגות וכיוצא מזה, כל מיני שמחה, הכל היה שם על המשתה וכשנעשו שמחים מאד עמד המלך ואמר לבנו היו... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלא - וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְך מִשְׁתַּחֲוִים
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלא - וצבא השמים לך משתחוים בשעה שאומרים: "וצבא השמים לך משתחוים" ראוי להתפלל על כל דבר כי כל הרפואות על ידי כחות הגלגלים שהם צבא השמים וכל אחד נותן כח באיזה סם ועשב השיך לו ומהם מקבלים הסמים ועשבים כח לרפאות וכשצריכים רפואה מתחברים כמה כחות מהגלגלים שזה נותן כח בעשב זה וזה בעשב אחר וכיוצא ומתחברים כלם ועושין מהם הרכבה לרפואה על כן טוב לבקש מהשם יתברך בעת שאומרים: "וצבא השמים" וכו' שאז באים כלם להשתחוות ולתן שבח והודיה אליו יתברך שיצוה השם יתברך להם שימשיכו אלו הכחות הצריכים לרפואתו בתוך חתיכת לחם או בדבר אחר ויתרפא ממי... לחץ להמשך...
מדוע ולמה לעתיד לבוא תתבטל הבחירה החופשית?
מדוע ולמה לעתיד לבוא תתבטל הבחירה החופשית? כאן breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר וסתים מבואר כי הסיבה שיש לאדם בחירה חופשית, היא רק משום שהשכל שלו קטן ולא מבין את הסוד של הבחירה והידיעה. ולעתיד לבוא כאשר יהיה לבני האדם שכל גדול, באותו הרגע כבר לא תהיה להם בחירה חופשית כלל. בדיוק כמו שמלאכים אין בחירה חופשית... ודע, שזה עקר כח הבחירה כל זמן שהשכל אין כל כך גדול להבין הידיעה והבחירה אזי כח הבחירה על מקומו כי יש בידו כח לבחר החיים או הפוכו אבל כשיכנס המקיף הזה לפנים ואז יתגדל השכל האנושי ויתגלה לאנושי הידיעה והבח... לחץ להמשך...
חיי מוהר"ן - קפה - נסיעתו וישיבתו באומן
חיי מוהר"ן - קפה - נסיעתו וישיבתו באומן אות קפה שנת תק"ע ליל שבת ראש חדש איר היתה שרפה גדולה בברסלב ונשרף גם ביתו. אחר כך ביום שלישי שאחר שבת נסע לאומין כי מקדם בשבוע הקודמת שלח איש אחד לקבע לו שם דירה בבית רנ"נ. וראינו ישועת השם שמכון ממש בשבוע הקודם שלח את השליח הנ"ל וביום ראשון תכף אחר השרפה בא שליח שיסע לשם כי הם מרצים לקבלו שם ונסעתי גם כן עמו. בדרך פגע בנו רבי מאיר מטעפליק והוא היה השליח הראשון הנ"ל וירד רבי מאיר מהעגלה שלו ועמד על העגלה שלנו ודבר עמו רבנו זכרונו לברכה. וספר רבי מאיר לרבנו זכרונו לברכה איך הם מרצים לקבלו שם וששם היא דירה ... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות עח
שיחות הר"ן - אות עח בכל מקום יש ישר אפילו מי שעושה כל העולות אף על פי כן בהכרח ימצא בו איזה ישר רק שיש חלוק בין בני אדם מתי מתחיל הישר שיש בני אדם שהישר מתחיל אצלו תכף ויש שאין מתחיל אצלו הישר רק אחר כך אחר שעושה עולה ויש שמתאחר אצלו התחלת הישר יותר דהינו אחר שעושה כמה עולות וכן יש שמתחיל אצלם באחור יותר ויותר אבל אף על פי כן ימצא גם בו איזה ישר רק שהוא מאחר הרבה כגון למשל שהיה מעשה שראיתי בכפר שבא איש חיל וצוה שיתנו לו הסוסים על ה [מרכבת הדאר] ושחדו אותו בממון ואחר כך בא השני והסית אותו הראשון שיקח גם כן הסוסים כנזכר לעיל ושחדו אותו גם כן ואחר... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סב - אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סב - אלה מסעי בני ישראל "אלה מסעי בני ישראל" [עיין בלקוטי קמא סי' מ' בשם ס' עשרה מאמרות] שמסעי בני ישראל דהינו הנסיעות שבני ישראל נוסעין ממקום למקום הם מכפרין על אלה אלקיך ישראל, הינו על פגם עבודה זרה כי אפילו כשאין עובדין עבודה זרה, יש פגם עבודה זרה כי קלקול האמונה היא גם כן בחינת עבודה זרה וכמו שמובא על פסוק: "וסרתם ועבדתם אלהים אחרים" שתכף כשסרים מהשם יתברך, הוא בחינת עבודה זרה ועל ידי הנסיעות של ישראל נתכפר 'וכל זמן שיש עבודה זרה בעולם, חרון אף בעולם' נמצא כשנתכפר פגם עבודה זרה כנ"ל נמתק החרון אף, ונמשך רחמנות ועקר ... לחץ להמשך...
בגדים - חשוב או לא חשוב?
בגדים - חשוב או לא חשוב? בסיפור על הבעל תפילה מובא breslev.eip.co.il/?key=59 "ועל בגדים לא היה מקפיד כלל" מצד שני כאן: breslev.eip.co.il/?key=171 רבי נחמן מברסלב מדבר הרבה על פגם הבגדים, ושהבגדים נוקמים באדם. אז בגדים זה חשוב או לא? מהו סוד העניין? וכמובן, בגדים זה הרי עניין חיצוני לגמרי, אז מדוע בכלל שהם יהיו חשובים? טיפ ורמז: כאן breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%91%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9D&cid=150 אפשר לראות את כל המקומות בליקוטי מוהרן שרבי נחמן מברסלב מדבר על בגדים רמז נוסף לתשובה עצמה: התשובה נמצאת כאן: breslev.eip.co.il/?key=69 במשל ונמשל של רבי... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעא - וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעא - ורבים מישני אדמת עפר יקיצו ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם על ידי שנתעורר שכל חדש בעבודת ה' מה שלא היה נודע עד עתה על ידי זה "רבים מישני אדמת עפר יקיצו" אך "אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם" כי "צדיקים ילכו בם" שעובדין עם זה השכל את השם יתברך "ופושעים יכשלו בם", שאינם עובדין בזה את השם יתברך רק שעל ידי זה הם מבזין ומחרפין את העולם על שהם יודעין מזה השכל החדש, והעולם אינם יודעין מזה וכמו ששמעתי לחרפות ולדראון עולם הינו לחרף ולבזות העולם כי אינם משתמשין עם זה השכל החדש רק לבזו... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות פ
שיחות הר"ן - אות פ בני אדם יש להם כח למנע ולהסית את האדם לרחקו מעבודת הבורא ומצדיקי אמת יותר מן היצר הרע כי היצר הרע אין לו יכלת רק כפי כחו כפי בחינת היצר הרע מאיזה העולם שהוא אבל האדם הוא כלליות, שכלול מכל העולמות ועל כן מניעות של בני אדם הם יותר ממניעות היצר הרע... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סח - כָּל הַנְּפָשׁוֹת תְּאֵבִים וּמִתְאַוִּים לְמָמוֹן
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סח - כל הנפשות תאבים ומתאוים לממון כל הנפשות תאבים ומתאוים לממון ולא לממון בלבד מתאוים ואוהבים אותו אלא אפילו להאדם שיש לו הממון דרך בני אדם למשך אליו ולאהב אותו מחמת שיש לו ממון כמו שאנו רואין בחוש, וכמו שכתוב: "ואוהבי עשיר רבים" וזה מחמת שהנפש באה ממקום עליון שהממון בא ומשתלשל ומתהוה משם כי בודאי התחלת המקום שמשתלשל משם הממון הוא בודאי בחינת קדשה ושפע קדש ואחר כך נתגשם למטה, כדרך ההשתלשלות, ונתהוה ממון ועל כן הנפש תאבה לממון מחמת שהנפש באה ממקום שהממון בא משם אך צריך לבלי להתאוות להממון כמבאר כבר כמה פעמים גדל גנות תא... לחץ להמשך...
סיפורי מעשיות - מעשה שיחות שאחר סיפורי המעשיות
סיפורי מעשיות - מעשה שיחות שאחר סיפורי המעשיות מעשה אחד הלך מאביו והיה במדינות אחרות ימים רבים אצל אחרים ולזמן בא לאביו והתפאר בעצמו שלמד שם אמנות גדול לעשות מנורה התלויה וצוה להתאסף כל בעלי אמניות הזה והוא יראה להם חכמתו בזה האמנות וכן עשה אביו וקבץ כל הבעלי אמניות הזאת לראות גדלת הבן מה שפעל בכל הימים האלו שהיה ביד אחרים והבן הוציא מנורה אחת שעשה והיתה מגנה מאד בעיני כלם ואביו הלך אצלם, ובקש מאתם שיגלו לו האמת והכרחו להודיע לו האמת שהיא מגנה מאד והבן התפאר: הלא ראיתם חכמת אמנותי והודיע לו אביו שלא נראה יפה בעיני כלם השיב לו הבן: אדרבא! בזה הר... לחץ להמשך...
מה יש לחסידי ברסלב נגד השכל?
מה יש לחסידי ברסלב נגד השכל? שאלה: יוצא לי לשמוע יותר מפעם אחת בכמה צורות שונות שחסידי ברסלב הם נגד שימוש בשכל, ולזרוק את השכל, ולהיות רק בפשיטות, ולא להתעסק בחוכמות וכיו"ב. השאלה שלי היא מה יש לחסידי ברסלב נגד השכל. האם הם כולם נבערים מדעת ומשום כך הם מפחדים להשתמש בשכלם? אינסטנקטיבית כאשר מישהו מבקש ממני להאמין לו ולא להשתמש בשכל שלי, אני ישר קולט שהוא נוכל רמאי ושקרן במקרה הרע, או טיפש במקרה הטוב. לא ברור לי מדוע חסידי ברסלב בורחים משימוש בשכל. האם האמונה שלהם כ"כ חלשה שהם מפחדים לגלות שהיא שקרית? האם יש כאן שקר שאנשים מפחדים שמי שישתמש בשכל... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יט - תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יט - תפלה לחבקוק ספרא דצניעותא תפילה לחבקוק הנביא על שגינות וכו' איתא בספרא דצניעותא, פרקא קדמאה עד לא הוי מתקלא, לא הוי משגיחין אפין באפין א. כי קשה להעולם על מה צריך לנסע להצדיק לשמע מפיו הלא אפשר לעין בספרים דברי מוסר ? אך באמת הוא תועלת גדול כי יש חלוק גדול בין השומע מפי הצדיק האמת בעצמו ובין השומע מפי אחר האומר בשמו מכל שכן כששומע מפי ששמע מפי השומע כי יורד בכל פעם מדרגא לדרגא רחוק מפי הצדיק וכן בין השומע מפי הצדיק למעין בספר הוא חלוק גדול ביותר ב. כי צריך לזכך את הפנים שיוכל כל אחד לראות את פניו [של עצמו] בפנים של... לחץ להמשך...
חיי מוהר"ן - קמ - נסיעתו לארץ ישראל
חיי מוהר"ן - קמ - נסיעתו לארץ ישראל אות קמ ושמעתי בשם רבנו זכרונו לברכה שאמר כי קדם שבאים לגדלות צריכין לפל בתחלה לקטנות וארץ ישראל היא גדלות דגדלות על כן צריכין לפל בתחלה לקטנות דקטנות ועל כן לא היה יכול הבעל שם טוב זכרונו לברכה לבוא לארץ ישראל כי לא היה יכול לירד לתוך קטנות כזה. והוא זכרונו לברכה זכה לבוא לארץ ישראל על ידי גדל הקטנות שירד לשם בחכמתו העצומה לקטנות מפלג קטנות דקטנות עד שזכה לבוא לארץ ישראל שהוא גדלות דגדלות. ועצם ההשגה שזכה בארץ ישראל אלו כל הימים דיו וכו' אין מספיק לבאר אשר לא נשמע ולא נראה מי שיזכה על ידי כניסה לארץ ישראל להש... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות ר - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות ר - גדולות נוראות השגתו אמר: כל התורה שלי היא כלה הקדמות... לחץ להמשך...
שבחי הר"ן - אות כה
שבחי הר"ן - אות כה כלל הדברים שבכל עניני קדשה ופרישות הן בתאוות והן במדות והן בעניני יגיעות ועבודות וטרחות ויסורים וכו' בשבילו יתברך הכל כאשר לכל, היה חדוש נפלא ונורא מאד והיה מפשט מכל התאוות ומכל המדות בתכלית עד שלא נשאר לו משום תאוה ומדה שום שמץ בעלמא וזכה למעלה נוראה מאד מאד בתכלית המעלה ואי אפשר לדבר כלל בעצם הפלגת מעלתו כי 'כל המוסיף גורע' וכל מה שספרנו עד הנה, אם אמנם כגנות נחשבו כל הספורים הנ"ל לנגדו לפי עצם מעלתו שזכה אחר כך עם כל זה ספרנו כל זה מענין עבודתו ודרכו בימי ילדותו למען נדע ונשכיל איך הבחירה חפשית וכל אדם יוכל לזכות אם ירצה ל... לחץ להמשך...
חיי מוהר"ן - רה - נסיעתו וישיבתו באומן
חיי מוהר"ן - רה - נסיעתו וישיבתו באומן אות רה שמעתי מאיש אחד מאנשי שלומנו כשנסע עמו מאומין לטירהאוויצע בקיץ תק"ע הנ"ל היה מדבר עמו מענין עצמו ואמר תמה אני כמו שאין לנו חלק בעולם הזה כלל. אף על פי כן בכל מקום שאנו באין יש לנו מקום והכל שלנו. ושאל לו הלא להעולם יש להם חלק בכם השיב לו ודבר עמו כמה דבורים ובתוך דבריו ענה ואמר המנהיגים המפרסמים של עכשו הקטנים במעלה אינם משיגים ויודעים כלל מה אני עושה באומין. אלו היו יודעים גדל יקר תפארת החדושין והצרופים והשעשועים הנעשים בכל עת ובכל שעה ובכל רגע והתפילות העולים בכל פעם ופעם ובכל פעם נעשים צרופים וחדו... לחץ להמשך...
מאיזה עולם לוקח רבי נחמן את התורות שלו?
מאיזה עולם לוקח רבי נחמן את התורות שלו? שאלה: הבנתי שבכל מקום שרבי נחמן מברסלב אומר "דע ש", הרי שהוא לוקח את התורה שלו מעולם האצילות. האם הדבר נכון? מה המקור לדבר הזה? ומהו השימוש הזה במילה "דע"? תודה. תשובה: רבי נחמן מברסלב לא לוקח את התורות שלו מעולם האצילות, אלא מהאין סוף עצמו שהוא מעל לעולם האצילות. ששם ורק שם באין סוף היא תורת ה ממש, דהיינו התורה שהשי"ת עצמו לומד אותה. התורה הזאת היא התורה של עתיקא סתימאה, שהיא התורה שהיא באחדות עם השי"ת, שהיא השכל של השי"ת והיא תתגלה לעתיד לבוא. התורה הזאת נקראת גם "שורשי התורה", שהם השורש של התורה שמשה ר... לחץ להמשך...
עבור לדף > 1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן




האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב

© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים, ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.

דף זה הופיע ב 0.0469 שניות - עכשיו 17_02_2020 השעה 06:10:20 - wesi2