ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 חיי מוהר"ן - תקצח - עבודת השם
אות תקצח פעם אחת עמדנו לפניו והגיע זמן סעדת הלילה והיה רוצה לאכל עמנו יחד ואני לא התפללתי ערבית עדין והתחלתי להשמט ממנו ומן העולם שעמדו לפניו כדי לילך ולהתפלל ערבית. והוא זכרונו לברכה ראה זאת ושאל מה זאת והשיבו לו כי לא התפלל ערבית עדין. ענה ואמר איך אנו יכולין להמתין עליו עד שיתפלל כי מי יודע מה יהיה נעשה ממנו על ידי התפילה כי תפילה צריכין להתפלל במסירת נפש. ואם כן מי יודע מה יהיה נעשה ממנו. והבן הדברים כי כך צריכין באמת להתפלל במסירת נפש כזה ובביטול כזה עד שיוכל להיות שיהיה נעשה ממנו ענין אחר לגמרי על ידי התפילה אות תקצט פעם אחת אמר לי בזה הלשון [זה אינך יודע שכשהרב מברדיטשוב אומר הבורא, ניתז אש מהעינים] ודחק תבות [הבורא] ואמרם באימה ויראה והיו הדבורים מרתתין כשיצא מפיו הקדוש אות תר שמעתי בשמו, שאחד ספר לו שחלם לו אש ענה ואמר רבנו זכרונו לברכה אליו ומה פתרת לך השיב לו האיש שפתר לעצמו שיהיה לו היום יריד טוב וירויח ממון. השיב לו רבנו זכרונו לברכה כן דברת שאש מרמז על ממון כי כסף במלואו גימטריא אש כזה כ"ף סמ"ך פ"א עולה מכון אש אות תרא ספר עם אחד מצדיק מפרסם ושבח אותו לפני רבנו זכרונו לברכה שמשבר כל התאוות שהם אכילה ושתיה. שאל אותו רבנו זכרונו לברכה אבל זאת התאוה איך הוא אוחז השיב לו מי יודע זאת. ענה רבנו זכרונו לברכה ואמר אבל באמת העקר הוא רק התאוה הזאת כי שאר כל התאוות בקל יכולים לשברם ועקר מעלת הצדיק היא כפי קדשתו בתאוה הזאת כשזוכה לשברה לגמרי אות תרב שמעתי בשמו על מאמר רבותינו זכרונם לברכה שאמר רבי יוחנן בן זכאי ולא עוד אלא שיש שני דרכים לפני אחד לגן עדן ואחד לגיהנום ואיני יודע באיזה דרך מוליכין אותי שאמר וכי שיך שרבן יוחנן בן זכאי יהיה מספק בזה אם יוליכו אותו לגיהנום. אך הצדיק הגדול מוליכין אותו אחר מותו דרך הגיהנום כדי להעלות משם נשמות כידוע. נמצא שהצדיק הגדול הוא עובד את ה' גם אחר מותו כי הוא עוסק גם אחר מותו להעלות נשמות הנפולות מהמקומות שנפלו לשם ולהחזירם להשם יתברך. וזהו (יהושע א) :ויהי אחרי מות משה עבד ה' שגם אחרי מות משה היה עובד ה' כי משה עובד ה' גם עתה אחרי מותו כי הוא עוסק להעלות נשמות הנפולות להשם יתברך. ועין בלקוטי א' סימן רט"ו שם מבאר גם כן שמשה גם עתה לאחר מותו הוא עוסק להעלות ולתקן נפשות להחזירם בתשובה ולעשות גרים. וזה שהיה רבן יוחנן בן זכאי מתירא ומסתפק אם יוליכו אותו בגן עדן או בגיהנום כי היה חושש שיוליכו אותו דרך הגיהנום בשביל להעלות נשמות כנ"ל. [אמר המעתיק עין בהרי"ף לעין יעקב מפרש גם כן באפן זה] כל זה שמעתי בשמו אך בענין רבן יוחנן בן זכאי נסתפקו השומעים בפרושו על פי ההקדמה הנ"ל אם הכונה שרבן יוחנן בן זכאי היה בוכה פן יוליכו אותו דרך הגן עדן מחמת שאינו גדול במעלה כל כך שיוכל לילך לגיהנום להעלות משם נשמות נמצא שהפרוש הוא בהפך מפרוש הפשוט או שהפרוש כפשוטו שהיה מתירא שלא יוליכו אותו לגיהנום הינו בשביל להעלות נשמות כנ"ל ואף על פי כן היה מתירא מאד ובוכה על זה כי אף על פי שהיה צדיק גדול אף על פי כן היא עבודה גדולה להצדיק ויגיעה גדולה ופחד גדול כשצריך לילך לגיהנום בשביל להעלות נשמות וכמובן קצת בספרים אות תרג ספרו לי בשמו שאמר לענין עסק הקבוץ שלו משל שיש עוף אחד שמטיל ביצים הרבה מאד רבוי מפלג עד שאי אפשר לו לישב עליהם על כלם להוליד מהם עופות. ונתן לו השם יתברך בטבעו שהולך ומשליך בערמה איזה ביצים בקן עוף אחד וכן משליך עוד איזה ביצים באיזה קן אחר וכן משליך ביצים שלו בקנים של עופות אחרים ואלו העופות אחרים אינם יודעים שהביצים אינם שלהם והם יושבים עליהם עד שמולידים מהם עופות. וגם זה העוף לוקח לעצמו כמה ביצים שלו ויושב עליהם ומוליד לעצמו עופות ואחר כך פורח העוף הנ"ל עם הילדים שלו ומתחיל לצפצף ואזי שומעים כל העופות שנעשו אצל אחרים מביצים שלו והם מכירים הקול ונמשכים מיד אחר העוף הנ"ל שבאמת יצאו ממנו וחוזרים אליו והנמשל מובן מעט למי שיודע איזה רמז מענין גדלת עסק הנהגת של רבנו זכרונו לברכה עם העולם אות תרד אמר שאצלו איש ואשה שוין הינו שאין מגיע לו שום צד מחשבה כשרואה אשה רק הכל שוה אצלו בעיניו כאלו רואה איש. ואמר שאינו מתירא לא מאשה ולא ממלאך. ובזה יש הרבה לבאר כי מי שיש לו עדין איזה צד פחד כל שהוא מהרהורי אשה אפילו אם הוא צדיק גדול באמת רק שאינו נקי בתכלית הזכוך ועדין יש לו איזה פחד כל שהוא מזה הוא צריך לפחד ממלאך אבל הוא זכרונו לברכה התפאר שאין לו שום פחד מזה על כן אין לו פחד ממלאך. וזה מרמז בדברי רבותינו זכרונם לברכה בקדושין אנא בשרא ואנת אש ואנא עדיפנא מנך שאמר רב עמרם חסידא אל המלאך. ומובא בדבריו זכרונו לברכה בהתורה תקעו ממשלה בלקוטי תנינא בסימן א' עין שם היטב אות תרה שמעתי בשמו זכרונו לברכה שאמר אפילו אם אינו איש כשר אף על פי כן טוב לו מאד מה שמתקרב עצמו להצדיק. ועל זה הזהיר התנא (אבות ב) : 'ואל תהי רשע בפני עצמך' שאפילו אם הוא רשע חס ושלום לא יהיה רשע בפני עצמו רק הוא גם הוא ישתדל להתקרב להצדיק כדי שיהיה לו איזה אחרית ותקוה על כל פנים אות תרו לרשם המעשה של מטי ולא מטי שהיה מרקד וח' מנגן והרגיש אז את רבי שמעון בר יוחאי בשעה שהיה בבחינת מטי לא שמע כלל את ח' מנגן. ואחר כך כשחזר בבחינת ולא מטי אז שמע קצת
אות תקצח
פַּעַם אַחַת עָמַדְנוּ לְפָנָיו וְהִגִּיעַ זְמַן סְעֻדַּת הַלַּיְלָה וְהָיָה רוֹצֶה לֶאֱכל עִמָּנוּ יַחַד
וַאֲנִי לא הִתְפַּלַּלְתִּי עַרְבִית עֲדַיִן
וְהִתְחַלְתִּי לְהִשָּׁמֵט מִמֶּנּוּ וּמִן הָעוֹלָם שֶׁעָמְדוּ לְפָנָיו
כְּדֵי לֵילֵךְ וּלְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית.
וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה רָאָה זאת
וְשָׁאַל מַה זּאת
וְהֵשִׁיבוּ לוֹ כִּי לא הִתְפַּלֵּל עַרְבִית עֲדַיִן.
עָנָה וְאָמַר אֵיךְ אָנוּ יְכוֹלִין לְהַמְתִּין עָלָיו עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל
כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה יִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי הַתְּפִילָּה
כִּי תְּפִילָּה צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ.
וְאִם כֵּן מִי יוֹדֵעַ מַה יִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ.
וְהָבֵן הַדְּבָרִים
כִּי כָּךְ צְרִיכִין בֶּאֱמֶת לְהִתְפַּלֵּל בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ כָּזֶה וּבְבִּיטּוּל כָּזֶה
עַד שֶׁיּוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי עַל יְדֵי הַתְּפִילָּה
אות תקצט
פַּעַם אַחַת אָמַר לִי בְּזֶה הַלָּשׁוֹן
[זֶה אֵינְךָ יוֹדֵעַ
שֶׁכְּשֶׁהָרַב מִבַּרְדִיטְשׁוֹב אוֹמֵר הַבּוֹרֵא, נִיתָּז אֵשׁ מֵהָעֵינַיִם]
וְדָחַק תֵּבוֹת [הַבּוֹרֵא] וַאֲמָרָם בְּאֵימָה וְיִרְאָה
וְהָיוּ הַדִּבּוּרִים מְרַתְּתִין כְּשֶׁיָּצָא מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ
אות תר
שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁאֶחָד סִפֵּר לוֹ שֶׁחָלַם לוֹ אֵשׁ
עָנָה וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֵלָיו וּמַה פָּתַרְתָּ לְךָ
הֵשִׁיב לוֹ הָאִישׁ שֶׁפָּתַר לְעַצְמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הַיּוֹם יָרִיד טוֹב וְיַרְוִיחַ מָמוֹן.
הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כֵן דִּבַּרְתָּ
שֶׁאֵשׁ מְרַמֵּז עַל מָמוֹן
כִּי כֶּסֶף בִּמְלוֹאוֹ גִּימַטְרִיָּא אֵשׁ
כָּזֶה כָּ"ף סָמֶ"ךְ פֵּ"א עוֹלֶה מְכֻוָּן אֵשׁ
אות תרא
סִפֵּר עִם אֶחָד מִצַּדִּיק מְפֻרְסָם
וְשִׁבַּח אוֹתוֹ לִפְנֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
שֶׁמְּשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁהֵם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה.
שָׁאַל אוֹתוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
אֲבָל זאת הַתַּאֲוָה אֵיךְ הוּא אוֹחֵז
הֵשִׁיב לוֹ מִי יוֹדֵעַ זאת.
עָנָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר
אֲבָל בֶּאֱמֶת הָעִקָּר הוּא רַק הַתַּאֲוָה הַזּאת
כִּי שְׁאָר כָּל הַתַּאֲווֹת בְּקַל יְכוֹלִים לְשַׁבְּרָם
וְעִקַּר מַעֲלַת הַצַּדִּיק
הִיא כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בַּתַּאֲוָה הַזּאת כְּשֶׁזּוֹכֶה לְשַׁבְּרָהּ לְגַמְרֵי
אות תרב
שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
שֶׁאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וְלא עוֹד אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי דְּרָכִים לְפָנַי אֶחָד לְגַן עֵדֶן וְאֶחָד לְגֵּיהִנּוֹם וְאֵינִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ מוֹלִיכִין אוֹתִי
שֶׁאָמַר וְכִי שַׁיָּךְ שֶׁרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי יִהְיֶה מְסֻפָּק בָּזֶה אִם יוֹלִיכוּ אוֹתוֹ לְגֵּיהִנּוֹם.
אַךְ הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מוֹלִיכִין אוֹתוֹ אַחַר מוֹתוֹ דֶּרֶךְ הַגֵּיהִנּוֹם כְּדֵי לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם נְשָׁמוֹת כַּיָּדוּעַ.
נִמְצָא שֶׁהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הוּא עוֹבֵד אֶת ה' גַּם אַחַר מוֹתוֹ
כִּי הוּא עוֹסֵק גַּם אַחַר מוֹתוֹ לְהַעֲלוֹת נְשָׁמוֹת הַנְּפוּלוֹת מֵהַמְּקוֹמוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם וּלְהַחֲזִירָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
וְזֶהוּ:וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת משֶׁה עֶבֶד ה'
שֶׁגַּם אַחֲרֵי מוֹת משֶׁה הָיָה עוֹבֵד ה'
כִּי משֶׁה עוֹבֵד ה' גַּם עַתָּה אַחֲרֵי מוֹתוֹ
כִּי הוּא עוֹסֵק לְהַעֲלוֹת נְשָׁמוֹת הַנְּפוּלוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
וְעַיֵּן בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן רט"ו שָׁם מְבאָר גַּם כֵּן
שֶׁמּשֶׁה גַּם עַתָּה לְאַחַר מוֹתוֹ הוּא עוֹסֵק לְהַעֲלוֹת וּלְתַקֵּן נְפָשׁוֹת לְהַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה וְלַעֲשׂוֹת גֵּרִים.
וְזֶה שֶׁהָיָה רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מִתְיָרֵא וּמִסְתַּפֵּק אִם יוֹלִיכוּ אוֹתוֹ בְּגַן עֵדֶן אוֹ בְּגֵּיהִנּוֹם
כִּי הָיָה חוֹשֵׁשׁ שֶׁיּוֹלִיכוּ אוֹתוֹ דֶּרֶךְ הַגֵּיהִנּוֹם בִּשְׁבִיל לְהַעֲלוֹת נְשָׁמוֹת כַּנַּ"ל.
[אָמַר הַמַּעְתִּיק עַיֵּן בְּהָרִי"ף לְעֵין יַעֲקב מְפָרֵשׁ גַּם כֵּן בְּאפֶן זֶה]
כָּל זֶה שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ
אַךְ בְּעִנְיַן רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי נִסְתַּפְּקוּ הַשּׁוֹמְעִים בְּפֵרוּשׁוֹ עַל פִּי הַהַקְדָּמָה הַנַּ"ל
אִם הַכַּוָּנָה שֶׁרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי הָיָה בּוֹכֶה פֶּן יוֹלִיכוּ אוֹתוֹ דֶּרֶךְ הַגַּן עֵדֶן
מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ גָּדוֹל בְּמַעֲלָה כָּל כָּךְ שֶׁיּוּכַל לֵילֵךְ לַגֵּיהִנּוֹם לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם נְשָׁמוֹת
נִמְצָא שֶׁהַפֵּרוּשׁ הוּא בְּהֶפֶךְ מִפֵּרוּשׁ הַפָּשׁוּט
אוֹ שֶׁהַפֵּרוּשׁ כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא שֶׁלּא יוֹלִיכוּ אוֹתוֹ לַגֵּיהִנּוֹם
הַיְנוּ בִּשְׁבִיל לְהַעֲלוֹת נְשָׁמוֹת כַּנַּ"ל
וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה מִתְיָרֵא מְאד וּבוֹכֶה עַל זֶה
כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה צַדִּיק גָּדוֹל
אַף עַל פִּי כֵן הִיא עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה לְהַצַּדִּיק וִיגִיעָה גְּדוֹלָה וּפַחַד גָּדוֹל כְּשֶׁצָּרִיךְ לֵילֵךְ לַגֵּיהִנּוֹם בִּשְׁבִיל לְהַעֲלוֹת נְשָׁמוֹת
וְכַמּוּבָן קְצָת בַּסְּפָרִים
אות תרג
סִפְּרוּ לִי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר לְעִנְיַן עֵסֶק הַקִּבּוּץ שֶׁלּוֹ
מָשָׁל שֶׁיֵּשׁ עוֹף אֶחָד שֶׁמַּטִּיל בֵּיצִים הַרְבֵּה מְאד רִבּוּי מֻפְלָג
עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לֵישֵׁב עֲלֵיהֶם עַל כֻּלָּם לְהוֹלִיד מֵהֶם עוֹפוֹת.
וְנָתַן לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטִבְעוֹ
שֶׁהוֹלֵךְ וּמַשְׁלִיךְ בְּעָרְמָה אֵיזֶה בֵּיצִים בְּקַן עוֹף אֶחָד
וְכֵן מַשְׁלִיךְ עוֹד אֵיזֶה בֵּיצִים בְּאֵיזֶה קֵן אַחֵר
וְכֵן מַשְׁלִיךְ בֵּיצִים שֶׁלּוֹ בְּקִנִּים שֶׁל עוֹפוֹת אֲחֵרִים
וְאֵלּוּ הָעוֹפוֹת אֲחֵרִים אֵינָם יוֹדְעִים שֶׁהַבֵּיצִים אֵינָם שֶׁלָּהֶם
וְהֵם יוֹשְׁבִים עֲלֵיהֶם עַד שֶׁמּוֹלִידִים מֵהֶם עוֹפוֹת.
וְגַם זֶה הָעוֹף לוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ כַּמָּה בֵּיצִים שֶׁלּוֹ
וְיוֹשֵׁב עֲלֵיהֶם וּמוֹלִיד לְעַצְמוֹ עוֹפוֹת
וְאַחַר כָּךְ פּוֹרֵחַ הָעוֹף הַנַּ"ל עִם הַיְלָדִים שֶׁלּוֹ
וּמַתְחִיל לְצַפְצֵף
וַאֲזַי שׁוֹמְעִים כָּל הָעוֹפוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ אֵצֶל אֲחֵרִים מִבֵּיצִים שֶׁלּוֹ
וְהֵם מַכִּירִים הַקּוֹל וְנִמְשָׁכִים מִיָּד אַחַר הָעוֹף הַנַּ"ל שֶׁבֶּאֱמֶת יָצְאוּ מִמֶּנּוּ
וְחוֹזְרִים אֵלָיו
וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מְעַט לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ אֵיזֶה רֶמֶז מֵעִנְיַן גְּדֻלַּת עֵסֶק הַנְהָגַת שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עִם הָעוֹלָם
אות תרד
אָמַר שֶׁאֶצְלוֹ אִישׁ וְאִשָּׁה שָׁוִין
הַיְנוּ שֶׁאֵין מַגִּיעַ לוֹ שׁוּם צַד מַחֲשָׁבָה כְּשֶׁרוֹאֶה אִשָּׁה
רַק הַכּל שָׁוֶה אֶצְלוֹ בְּעֵינָיו כְּאִלּוּ רוֹאֶה אִישׁ.
וְאָמַר שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא לא מֵאִשָּׁה וְלא מִמַּלְאָךְ.
וּבָזֶה יֵשׁ הַרְבֵּה לְבָאֵר
כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה צַד פַּחַד כָּל שֶׁהוּא מֵהִרְהוּרֵי אִשָּׁה
אֲפִילּוּ אִם הוּא צַדִּיק גָּדוֹל בֶּאֱמֶת רַק שֶׁאֵינוֹ נָקִי בְּתַכְלִית הַזִּכּוּךְ וַעֲדַיִן יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה פַּחַד כָּל שֶׁהוּא מִזֶּה
הוּא צָרִיךְ לִפְחֹד מִמַּלְאָךְ
אֲבָל הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הִתְפָּאֵר שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם פַּחַד מִזֶּה
עַל כֵּן אֵין לוֹ פַּחַד מִמַּלְאָךְ.
וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּקִדּוּשִׁין אֲנָא בִּשְׂרָא וְאַנְתְּ אֵשׁ וַאֲנָא עֲדִיפְנָא מִנָּךְ שֶׁאָמַר רַב עַמְרָם חֲסִידָא אֶל הַמַּלְאָךְ.
וּמוּבָא בִּדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּהַתּוֹרָה תִּקְעוּ מֶמְשָׁלָה בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא בְּסִימָן א' עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב
אות תרה
שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁאָמַר
אֲפִילּוּ אִם אֵינוֹ אִישׁ כָּשֵׁר
אַף עַל פִּי כֵן טוֹב לוֹ מְאד מַה שֶּׁמִּתְקָרֵב עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק.
וְעַל זֶה הִזְהִיר הַתַּנָּא: 'וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמְךָ'
שֶׁאֲפִילּוּ אִם הוּא רָשָׁע חַס וְשָׁלוֹם
לא יִהְיֶה רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמוֹ
רַק הוּא גַּם הוּא יִשְׁתַּדֵּל לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק
כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶה אַחֲרִית וְתִקְוָה עַל כָּל פָּנִים
אות תרו
לִרְשׁם הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל מָטֵי וְלא מָטֵי שֶׁהָיָה מְרַקֵּד וְח' מְנַגֵּן וְהִרְגִּישׁ אָז אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה בִּבְחִינַת מָטֵי לא שָׁמַע כְּלָל אֶת ח' מְנַגֵּן. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁחָזַר בִּבְחִינַת וְלא מָטֵי אָז שָׁמַע קְצָת
שיחות הר"ן - אות רמז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...נחמן אמר: כל מי שיש לו כבוד ועשירות יותר הכבוד רחוק ממנו ביותר כי כשאחד יש לו מעט מעות הוא יכול להחזיק המעות אצלו סמוך לבשרו אבל כשיש לו הרבה מעות, המעות שלו מנח בתבה נמצא שהכבוד שהוא העשירות רחוק ממנו ביותר וכן כשיש לו עוד יותר עשירות אזי מעותיו וסחורותיו מנחים בחנות וכיוצא ורחוק ממנו עוד יותר וכשיש לו עוד יותר ויותר עשירות אזי הונו ועשירות שלו מנח במקומות ועירים אחרים רחוק עוד יותר ויותר ממנו וכן כל מה שיש לו כבוד ועשירות יותר, אזי הכבוד רחוק ממנו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנב - כְּשֶׁבָּא נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה לָעוֹלָם עִם הָעֲנָפִים הַשַּׁיָּכִים לָהּ
...הענפים השיכים לה אזי הקלפה מסבבת אותה רק נשאר פתח נגד אמונה, שכנגד האמונה הפתח פתוח ומחמת פגם הענפים, חס ושלום משליכין אותם משם, דהינו שמשליכין אותם מן האמונה ואזי אין יכולין לכנס, דהינו להתקרב אל שרשם, שהוא הנשמה הנ"ל כי לפעמים משליכין ומפילין אחד מן האמונה כעין מה שמצינו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על ארץ ישראל על המתים שאינם ראויים לקבר בארץ ישראל ותבואו ותטמאו את ארצי ונחלתי וכו' והנה סתימת הפתח הנ"ל, דהינו האמונה, על ידי פגם הענפים כנ"ל הוא...
ספר המידות - קללה
...כן יכול לראות הדורות שיצאו ממנו. ג. אל תהיה קללת הדיוט קלה בעיניך. ד. הקללות הולכים אחר הכונה. ה. לפעמים נתקים קללת הצדיק כל ימי חייו ולא לאחר מותו. ו. סוף שקללת חנם ישוב על המקלל. ז. קללת חכם אפילו בחנם ואפילו על תנאי באה. ח. אפילו נכרי המברך את ישראל מתברך. חלק שני א. אדם הרגיל בקללות הוא מעולם התהו וכן להפך, הרגיל בברכה הוא מעולם התקון. ב. על ידי החקירות בעולם התהו, הינו מה למעלה מה למטה וכו', על ידי זה גורם קללה, והשומר את עצמו מחקירות האלו גורם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפו - יֵשׁ גַּן עֵדֶן, וְהֵם שְׁנֵי בְּחִינוֹת: גַּן וְעֵדֶן
...ח"א - תורה רפו - יש גן עדן, והם שני בחינות: גן ועדן [שמעתי משמו מכבר מה שאמר על פרשת שפטים ושטרים ונשכח הרב וזהו היוצא משם, מה שאנו זוכרים עדין] כי יש גן עדן, והם שני בחינות: גן ועדן והם בחינת חכמה עלאה וחכמה תתאה כי עקר תענוג גן עדן הוא השגת חכמת אלקות הינו חכמה עלאה וחכמה תתאה, שהם בחינת גן עדן כנ"ל אך לזכות לזה אי אפשר כי אם על ידי השערים כי יש שערים, הינו בחינת שערי גן עדן שעל ידי זה זוכין לכנס לגן עדן דהינו להשגת חכמה עלאה וחכמה תתאה אך אלו...
שיחות הר"ן - אות טו
שיחות הר"ן - אות טו אמר: שהוא חכמה ומלאכה גדולה להיות כמו בהמה וזה בחינת: "כל אשר נתן ה' חכמה בהמה" הינו שהוא חכמה לעשות עצמו כבהמה [וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על פסוק "אדם ובהמה תושיע ה'" אלו בני אדם שערומים בדעת ומשימין עצמן כבהמה וכמו שאמר אסף: "ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך" ועין במקום אחר מזה]...
שיחות הר"ן - אות עה
...מאד להכריח את עצמו להתפלל בכונה גדולה, דהינו לקשר המחשבה אל הדבור בקשר אמיץ וחזק שיטה אזנו היטב היטב וישמע מה שהוא מדבר בתפילה וזה עקר תפילה בכונה ולא היה מצוה להתפלל עם כונות ממש על פי כתבי האר"י זכרונו לברכה אפילו לאותן האנשים שהיו לומדים כתבי האר"י על פי פקדתו ואמר שעקר שלמות התפילה הוא ברוך אתה ה' וכו' וכו' כפשוטו וזה עקר כונת התפילה שיכון פרוש המלות וישמע היטב מה שהוא אומר והיה מתלוצץ מאד מאד מאותן האומרים שאין צריכין להכריח עצמו לתפילה והיה...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כ
...בשלום עם כל האמות הינו כי יש מדינת רגאז ויש להם שלום עם כל המלכים וכשאותה הספינה מוציאה דגל שלה אזי אין לוקחין לתוך הפלען כי דרך הספינות של מלחמה שחוטפין על הים ספינה עם האנשים שבה לתוך הפלען דהינו בשביה אבל כשהספינה הנ"ל ממדינת רגאז מוציאה דגל שלה אזי אין לוקחין מהם לתוך הפלען וכן היה ששכרו לו ספינה כזו וכששמע הרב הצדיק מורנו הרב אברהם הנ"ל שרבנו זכרונו לברכה, רוצה לנהג נסיעות לביתו שלח שליח מיחד אליו עם אגרתו וגם אגרת הכוללו והוא זכרונו לברכה,...
קושיות וסתירות בספרי רבי נחמן מברסלב
...וקושיות בדברים שלו. היכן הוא מביא עניין זה? ומה פשר עניין זה? דבר נוסף, איך כל זה קשור לעניין של רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=324 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נג - עקר הולדה תלוי בה"א לגבי ה' הדעת, שבו תלוי ההולדה. ואיך זה קשור לשאלות שבאות מהחלל הפנוי, כאן breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה תשובה: רבי נחמן מברסלב מביא כי על הצדיק מוכרח שיהיו קושיות, כי הצדיק דומה לבורא שגם עליו יש קושיות...
חיי מוהר"ן - תקכ - עבודת השם
...מאד מי שיכול לומר הרבה תחנות ובקשות בתוך הסדורים הגדולים וכו' כנדפס ב"לקוטי תנינא" סימן ק"ד ואמר אני מקנא את ר"י חתן ר"י שיכול לומר הרבה. הינו שפה ברסלב היה איש אחד שהיה רגיל לומר הרבה תחנות ותהלים ומעמדות בכל יום ואמר רבנו זכרונו לברכה שהוא מקנא את האיש הזה שיכול לומר הרבה וגם הוא בעצמו זכרונו לברכה קדם שהגיע לו החולאת הכבד שנסתלק על ידו קדם לזה כל ימיו היה מזמר זמירות הרבה בכל שבת ושבת ובמוצאי שבת ומי שלא שמע אותו כשהיה מזמר בשבת אזמר בשבחין בליל...
רוח הסערה שהפכה מישוב למדבר - בבעל תפילה - חלק 2
...בבעל תפילה - חלק 2 * רוח הסערה שהפכה מישוב למדבר - בבעל תפילה - חלק 1. בכל מקרה, העולה מכל האמור לעיל, הוא כי מקום ישוב היינו העניין של שלמות ישוב הדעת, היינו בחינת מ"ש רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר וסתים וזה שאמרו חכמינו ז"ל, שלעתיד צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם 'על ראשיהם' הצרך לומר כי לעתיד יתבטל הבחירה וזה צדיקים יושבים שהישיבה הוא מורה על העדר הבחירה כמו: "יושב בשמים" שהוא מורה על...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1660 שניות - עכשיו 26_09_2020 השעה 02:15:50 - wesi2