ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסו - מִּיתוֹת בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת בְּלא זְמַנָּן
דע שמיתות בהמות וחיות בלא זמנן הוא על ידי שאינן נזהרין במצות סכה כראוי כי סכה בחינות 'אמא דמסככא על בנין' (תקונים דף ג), בחינות: "אם לבינה תקרא" (משלי ב) וזהו בחינות ההבדל שבין גדר אדם לגדר בהמה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (ברכות י) : "ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו" שעשה לה דדים במקום בינה אבל הבהמה יונקת מדדי בהמה למטה וזהו ההפרש שבין גדר אדם לבהמה שהאדם יונק מדדי אדם שהוא במקום בינה בחינות "אם לבינה תקרא" בחינות סכה אבל הבהמה יונקת מדדי בהמה שהם למטה ועל כן כשפוגם במצות סכה אזי נופל מבחינות דדי אדם שהם במקום בינה, בחינות סכה ואזי נופל לבחינת דדי בהמה, ויונק משם נמצא שיונק משפע של הבהמה ועל כן יונק את חיותם ועל ידי זה הם מתים על ידי שנוטל מהם את השפעתם ולפי הפגם שפגם בסכה כן הוא נפילתו וכן נוטל את השפע של הבהמות וכמו כן גורם מיתות הבהמות והחיות וזהו בחינת ולמקנהו עשה סוכות (בראשית ל"ג). כי הסכה הוא בשביל מקנהו כנ"ל גם העוסקין בבנין מזיק להם כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (סוטה יא) : 'כל העוסק בבנין מתמסכן' כי צריך לבנות הבית בחכמה ושכל ואזי אין מזיק לו הבנין ואזי ראוי לו לבנות בית כמו שכתוב (משלי כ"ד) : "בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן ובדעת חדרים ימלאו", (עיין סנהדרין צב) [כי יש לו מקום להכניס השפע] אבל כשבונה בלא שכל, אזי מזיק לו ועל כן מתמסכן כי זה ענשו על שפגם בחכמה כי היה ראוי לו לבנות הבית בחכמה כנ"ל ועל כן ענשו שמתמסכן שזה בחינות פגם החכמה, בחינות "חכמת המסכן בזויה" (קהלת ט) ועל כן על ידי הסכה שהיא בחינת שכל, בחינת אם לבינה כנ"ל על ידי זה יכול לבנות בית בבחינת "בחכמה יבנה בית" וכו' כנ"ל וזה בחינת (בראשית שם) : "ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית" כנ"ל וזה בחינת שבועות כי שבועות וסוכות הם אחד כי התורה יוצאת מבינה שהיא בחינת סכה כמו שכתוב (משלי א) "ואל תטש תורת אמך" בחינת: "אם לבינה" שהוא בחינת סכה כנ"ל ועל כן תכף אחר סוכות הוא שמחת תורה כי מבחינת סכה משם יוצאת התורה נמצא על ידי שנכנסו בסכה, נעשים בעצמם בבחינות התורה כי משם יוצאת התורה כנ"ל ואז מתחלת התורה שהוא בראשית, בחינות בית הינו בית דבראשית, בחינות: "ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית" כנ"ל וזהו בחינת סיון (צ"ל סיון ביוד ואו כי כן מבואר בש"ע אה"ע סי' קכו סעיף ז' ו) [רצונו לומר: בפסוק זה מרומז ענין סיון שני פעמים כי ויעקב נסע סוכותה ר"ת סיון היינו הוי"ו יוד של ויעקב כי הואו אינה משרש התיבה ע"כ צריכין לצרף עמה גם היוד וכן נסע סוכותה ויבן ר"ת ג"כ סיון כנ"ל] שאז הוא זמן מתן תורה ראשי תבות ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית וכו' כנ"ל [לב ר"ת לו בית לב זו התורה כי בית מבראשית ל מלעיני כל ישראל היינו כלל התורה זה מצאתי מכת"י ז"ל]
דַּע שֶׁמִּיתוֹת בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת בְּלא זְמַנָּן

הוּא עַל יְדֵי שֶׁאֵינָן נִזְהָרִין בְּמִצְוַת סֻכָּה כָּרָאוּי

כִּי סֻכָּה בְּחִינוֹת 'אִמָּא דִּמְסַכְּכָא עַל בְּנִין', בְּחִינוֹת: "אִם לַבִּינָה תִּקְרָא"

וְזֶהוּ בְּחִינוֹת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין גֶּדֶר אָדָם לְגֶדֶר בְּהֵמָה

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' וְאַל תִּשְׁכְּחִי כָּל גְּמוּלָיו"

שֶׁעָשָׂה לָהּ דַּדִּים בִּמְקוֹם בִּינָה

אֲבָל הַבְּהֵמָה יוֹנֶקֶת מִדַּדֵּי בְּהֵמָה לְמַטָּה

וְזֶהוּ הַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין גֶּדֶר אָדָם לִבְהֵמָה

שֶׁהָאָדָם יוֹנֵק מִדַּדֵּי אָדָם שֶׁהוּא בִּמְקוֹם בִּינָה

בְּחִינוֹת "אִם לַבִּינָה תִּקְרָא" בְּחִינוֹת סֻכָּה

אֲבָל הַבְּהֵמָה יוֹנֶקֶת מִדַּדֵּי בְּהֵמָה שֶׁהֵם לְמַטָּה

וְעַל כֵּן כְּשֶׁפּוֹגֵם בְּמִצְוַת סֻכָּה

אֲזַי נוֹפֵל מִבְּחִינוֹת דַּדֵּי אָדָם שֶׁהֵם בִּמְקוֹם בִּינָה, בְּחִינוֹת סֻכָּה

וַאֲזַי נוֹפֵל לִבְחִינַת דַּדֵּי בְּהֵמָה, וְיוֹנֵק מִשָּׁם

נִמְצָא שֶׁיּוֹנֵק מִשֶּׁפַע שֶׁל הַבְּהֵמָה

וְעַל כֵּן יוֹנֵק אֶת חִיּוּתָם

וְעַל יְדֵי זֶה הֵם מֵתִים

עַל יְדֵי שֶׁנּוֹטֵל מֵהֶם אֶת הַשְׁפָּעָתָם

וּלְפִי הַפְּגָם שֶׁפָּגַם בַּסֻּכָּה כֵּן הוּא נְפִילָתוֹ

וְכֵן נוֹטֵל אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁל הַבְּהֵמוֹת

וּכְמוֹ כֵן גּוֹרֵם מִיתוֹת הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת

וְזֶהוּ בְּחִינַת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סוכּוֹת .

כִּי הַסֻּכָּה הוּא בִּשְׁבִיל מִקְנֵהוּ כַּנַּ"ל

גַּם הָעוֹסְקִין בְּבִנְיָן מַזִּיק לָהֶם

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כָּל הָעוֹסֵק בְּבִנְיָן מִתְמַסְכֵּן'

כִּי צָרִיך לִבְנוֹת הַבַּיִת בְּחָכְמָה וָשֵׂכֶל

וַאֲזַי אֵין מַזִּיק לוֹ הַבִּנְיָן וַאֲזַי רָאוּי לוֹ לִבְנוֹת בַּיִת

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ"

[כִּי יֵשׁ לוֹ מָקוֹם לְהַכְנִיס הַשֶּׁפַע]

אֲבָל כְּשֶׁבּוֹנֶה בְּלא שֵׂכֶל, אֲזַי מַזִּיק לוֹ

וְעַל כֵּן מִתְמַסְכֵּן

כִּי זֶה עָנְשׁוֹ עַל שֶׁפָּגַם בַּחָכְמָה

כִּי הָיָה רָאוּי לוֹ לִבְנוֹת הַבַּיִת בְּחָכְמָה כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן עָנְשׁוֹ שֶׁמִּתְמַסְכֵּן

שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת פְּגַם הַחָכְמָה, בְּחִינוֹת "חָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה"

וְעַל כֵּן עַל יְדֵי הַסֻּכָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת שֵׂכֶל, בְּחִינַת אִם לַבִּינָה כַּנַּ"ל

עַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לִבְנוֹת בַּיִת בִּבְחִינַת "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת" וְכוּ' כַּנַּ"ל

וְזֶה בְּחִינַת: "וְיַעֲקב נָסַע סוכּוֹתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת" כַּנַּ"ל

וְזֶה בְּחִינַת שָׁבוּעוֹת

כִּי שָׁבוּעוֹת וְסוכּוֹת הֵם אֶחָד

כִּי הַתּוֹרָה יוֹצֵאת מִבִּינָה שֶׁהִיא בְּחִינַת סֻכָּה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְאַל תִּטּשׁ תּוֹרַת אִמֶּך"

בְּחִינַת: "אִם לַבִּינָה" שֶׁהוּא בְּחִינַת סֻכָּה כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן תֵּכֶף אַחַר סוכּוֹת הוּא שִׂמְחַת תּוֹרָה

כִּי מִבְּחִינַת סֻכָּה מִשָּׁם יוֹצֵאת הַתּוֹרָה

נִמְצָא עַל יְדֵי שֶׁנִּכְנְסוּ בַּסֻּכָּה, נַעֲשִׂים בְּעַצְמָם בִּבְחִינוֹת הַתּוֹרָה

כִּי מִשָּׁם יוֹצֵאת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל

וְאָז מַתְחֶלֶת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּרֵאשִׁית, בְּחִינוֹת בַּיִת

הַיְנוּ בֵּית דִּבְרֵאשִׁית, בְּחִינוֹת: "וְיַעֲקב נָסַע סוכּוֹתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת" כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ בְּחִינַת סִיון

[רצונו לומר: בפסוק זה מרומז ענין סיון שני פעמים

כי ויעקב נסע סוכותה ר"ת סיון

היינו הוי"ו יוד של ויעקב כי הואו אינה משרש התיבה

ע"כ צריכין לצרף עמה גם היוד

וכן נסע סוכותה ויבן ר"ת ג"כ סיון כנ"ל]

שֶׁאָז הוּא זְמַן מַתַּן תּוֹרָה

רָאשֵׁי תֵּבוֹת וְיַעֲקב נָסַע סוכּוֹתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וְכוּ' כַּנַּ"ל

[לב ר"ת לו בית

לב זו התורה

כי בית מבראשית

ל מלעיני כל ישראל

היינו כלל התורה

זה מצאתי מכת"י ז"ל]
חיי מוהר"ן - תקלא - עבודת השם
...מכבר דבר לענין שמוש הצדיקים שצריכים אנשיו של הצדיק לשמש את הצדיק בכל צרכיו ולעשות לו כל מה שהוא היה צריך לעשות. ואמר שזה מרמז בפסוק: "צדיק ה' בכל דרכיו" הינו מתי זוכה הצדיק שיהיה ה' בכל דרכיו בחינת "בכל דרכיך דעהו" מתי יוכל הצדיק לקים שיהיה ה' בכל דרכיו כד "וחסיד בכל מעשיו" כשהחסיד בכל מעשיו. הינו שאנשיו של הצדיק שהם נקראים חסידים כשהם עוסקים בכל מעשיו של הצדיק. כי אין צריך לפנות לשום דבר כי אנשיו עושין לו מה שצריך אות תקלב "משך חסדך ליודעיך אל קנא ונוקם" הינו שאנו מבקשים שהשם יתברך ימשיך חסד ליודעיו...
רצון להתקרב לבורא הוא חיסרון.
...רבי נחמן מברסלב : breslev.eip.co.il/?key=42 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יג - להמשיך השגחה שלמה 'מורי' זה בחינת "מרת נפש" בחינת: "ונפשה מרה לה" זה בחינות פגם הנפש פגם הרצון כשרוצה דבר תאוה זה הרצון הוא פגם ומרה לנפש וכאן: breslev.eip.co.il/?key=214 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לז - עקר התכלית הוא רק לעבד ולילך בדרכי ה' לשמו יתברך כי יש מי שעובד כל ימיו ורודף אחר תאוות עולם הזה כדי למלאות בטנו וכרסו בתאוות עולם הזה ויש מי שעובד ומשתדל, כדי לזכות לעולם הבא וגם זהו נקרא מלוי בטן שרוצה למלאות בטנו ותאוותו...
שיחות הר"ן - אות שב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות שב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן פעם אחת עמדתי לפניו והוא זכרונו לברכה, היה מנח על מטתו ונזרקו דבורים אלו, מתוך פיו הקדוש ואמר בזו הלשון. דער עקר איז "מבטן שאול שועתי" [העקר הוא: מבטן שאול שועתי]
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סט - הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ מָמוֹן, בָּזֶה הוּא גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ בָּנִים
...ממון, בזה הוא גוזל ממנו בנים דע, שהגוזל את חברו ממון, בזה הוא גוזל ממנו בנים הינו שהגזלן נוטל מהנגזל בנים כי עקר הממון של האדם, בא לו על ידי בת זוגו כי על ידי אור נפשה, מזה בא לו הממון הינו על ידי שמתנוצץ ומתפשט אורות מאור נפשה אלו האורות הם בחינת הממון כי הממון הוא ממקום הנפש, כמבאר במקום אחר ונפש היא בחינת נקבה כידוע בכתבי האר"י כי היא הבחינה האחרונה מן נפש רוח נשמה וכן כלל נפש רוח ונשמה שלה, הוא בחינת נפש נגדו כי כלל המדרגה התחתונה היא בחינות נפש, בחינת נקבה, נגד מדרגה שלמעלה הימנה על כן, על...
שיחות הר"ן - אות פא
...גדולים מאד ודע, אם היה האדם לבדו ולא היה אצלו בני אדם אחרים למנעו אף על פי שגם אז היו באים על האדם כל הבלבולים וכל המחשבות הטורדות וכל המניעות אף על פי כן בודאי היה מטה עצמו לדרך החיים כי סוף כל סוף היה מטה תמיד לדרך האמת ואפילו אם היה עובר עברה חס ושלום רחמנא לצלן אף על פי כן בודאי היה מתחרט חרטה גדולה מאד בכל פעם וסוף כל דבר היה נשאר אצל האמת אבל כשיש בני אדם המבלבלים דהינו כשהאדם מתחבר חס ושלום לאיזה חכמים בדעתם שיש להם איזה ידיעה בחקירה ופילוסופיא או לכת לצים והם החכמות הנהוגים עכשו שעושים ליצנות...
ספר המידות - יחוס
ספר המידות - יחוס חלק שני א. אין כח הקללה חל על מיחס. ב. אפילו אשה צדקת כשהיא אינה מיחסת, על ידי זה מולדת בנים שאינם מהגנים. ג. קשה לפני הקדוש ברוך הוא להעביר ולבטל גדולי היחוס.
חיי מוהר"ן - עא - שיחות השיך לספורי מעשיות
...השיך לספורי מעשיות אות עא שיך ללקוטי מוהר"ו שאצל המעשיות [שיחות הר"ו פ"ט] למאמר המתחיל דע שיש חבילות וכו' וחסר שם משורה ט' עד שורה ה' שבדף י"ד הסמוך וכן צריך להיות מעביר ראשון ראשון הינו עוון ראשון שבכל חבילה [ובזה מדיק מאד לשון ראשון ראשון. כי על פי פשוטו תמוה איך שיך שתי פעמים ראשון כי אין ראשון אלא אחד אך על פי הנ"ל מדיק היטב כי הינו עוון ראשון ראשון שבכל חבילה וחבילה כנ"ל] ואזי כשהקדוש ברוך הוא מעביר עוון ראשון ראשון שבכל חבילה וחבילה, שכל שארי העוונות שבכל חבילה וחבילה היו תלויים ונגררים אחר...
חיי מוהר"ן - תז - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...אות תז מספרי החקירות וכו' ספר הרבה מאד כמה פעמים ואסר עלינו מאד מאד לבלי לעין בהם ולהביט בהם כלל חס ושלום. והפליג מאד בגדל האסור, כי הם מבלבלים דעת האדם מאד בדעות זרות שאינם מסכימים כלל לדעת תורתנו הקדושה. גם אינם מאמינים בשדים אשר בכל דברי רבותינו זכרונם לברכה מבאר ההפך. בפרט כפי מה שזכינו לספרי הזוהר הקדוש וספרי האר"י זכרונו לברכה והבעל שם טוב זכרונו לברכה, וכיוצא, שהם כלם מיסדים על פי רוח הקדש, ומעוררים את האדם מאד לעבודתו יתברך באמת. על כן כל מי שרוצה לחוס על עצמו הוא צריך להתרחק מאד בתכלית...
ספר המידות - עצירות
ספר המידות - עצירות א. על ידי עצירות באים הרהורי עבודה זרה. ב. לכל דבר מיתה יפתח נקביו. ג. עצירות מזיק לעינים.
שיחות הר"ן - אות ס
...זכרונו לברכה בעת שארע מעשה בקהלת קדש ברסלב שנזוקה ילדה אחת בבית שחפרו בו ועשו בו בנינים חדשים גם כמה נפשות היו בסכנה גדולה אז שמעתי מפיו הקדוש ענין זה בענין בנינים עינתי והסתכלתי בענין זה וראיתי שכל העוסקים בבנינים ובחומות אין אחד מהם יוצא נקי ואפילו עכו"ם ואף על פי כן העולם עוסקים בזה, כי הוא קיום העולם כי אי אפשר להיות בלא זה ועל כן בהכרח שיהיו בני אדם שיהיה להם חשקות לזה ויש בענין זה כמה ענינים וחלוקים אך סוף כל סוף אינו יוצא נקי ונראה שזהו פרוש: 'כל העוסק בבנין מתמסכן' 'מתמסכן' הוא לשון עניות...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2344 שניות - עכשיו 23_11_2025 השעה 11:09:24 - wesi2