ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסו - מִּיתוֹת בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת בְּלא זְמַנָּן
דע שמיתות בהמות וחיות בלא זמנן הוא על ידי שאינן נזהרין במצות סכה כראוי כי סכה בחינות 'אמא דמסככא על בנין' (תקונים דף ג), בחינות: "אם לבינה תקרא" (משלי ב) וזהו בחינות ההבדל שבין גדר אדם לגדר בהמה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (ברכות י) : "ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו" שעשה לה דדים במקום בינה אבל הבהמה יונקת מדדי בהמה למטה וזהו ההפרש שבין גדר אדם לבהמה שהאדם יונק מדדי אדם שהוא במקום בינה בחינות "אם לבינה תקרא" בחינות סכה אבל הבהמה יונקת מדדי בהמה שהם למטה ועל כן כשפוגם במצות סכה אזי נופל מבחינות דדי אדם שהם במקום בינה, בחינות סכה ואזי נופל לבחינת דדי בהמה, ויונק משם נמצא שיונק משפע של הבהמה ועל כן יונק את חיותם ועל ידי זה הם מתים על ידי שנוטל מהם את השפעתם ולפי הפגם שפגם בסכה כן הוא נפילתו וכן נוטל את השפע של הבהמות וכמו כן גורם מיתות הבהמות והחיות וזהו בחינת ולמקנהו עשה סוכות (בראשית ל"ג). כי הסכה הוא בשביל מקנהו כנ"ל גם העוסקין בבנין מזיק להם כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (סוטה יא) : 'כל העוסק בבנין מתמסכן' כי צריך לבנות הבית בחכמה ושכל ואזי אין מזיק לו הבנין ואזי ראוי לו לבנות בית כמו שכתוב (משלי כ"ד) : "בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן ובדעת חדרים ימלאו", (עיין סנהדרין צב) [כי יש לו מקום להכניס השפע] אבל כשבונה בלא שכל, אזי מזיק לו ועל כן מתמסכן כי זה ענשו על שפגם בחכמה כי היה ראוי לו לבנות הבית בחכמה כנ"ל ועל כן ענשו שמתמסכן שזה בחינות פגם החכמה, בחינות "חכמת המסכן בזויה" (קהלת ט) ועל כן על ידי הסכה שהיא בחינת שכל, בחינת אם לבינה כנ"ל על ידי זה יכול לבנות בית בבחינת "בחכמה יבנה בית" וכו' כנ"ל וזה בחינת (בראשית שם) : "ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית" כנ"ל וזה בחינת שבועות כי שבועות וסוכות הם אחד כי התורה יוצאת מבינה שהיא בחינת סכה כמו שכתוב (משלי א) "ואל תטש תורת אמך" בחינת: "אם לבינה" שהוא בחינת סכה כנ"ל ועל כן תכף אחר סוכות הוא שמחת תורה כי מבחינת סכה משם יוצאת התורה נמצא על ידי שנכנסו בסכה, נעשים בעצמם בבחינות התורה כי משם יוצאת התורה כנ"ל ואז מתחלת התורה שהוא בראשית, בחינות בית הינו בית דבראשית, בחינות: "ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית" כנ"ל וזהו בחינת סיון (צ"ל סיון ביוד ואו כי כן מבואר בש"ע אה"ע סי' קכו סעיף ז' ו) [רצונו לומר: בפסוק זה מרומז ענין סיון שני פעמים כי ויעקב נסע סוכותה ר"ת סיון היינו הוי"ו יוד של ויעקב כי הואו אינה משרש התיבה ע"כ צריכין לצרף עמה גם היוד וכן נסע סוכותה ויבן ר"ת ג"כ סיון כנ"ל] שאז הוא זמן מתן תורה ראשי תבות ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית וכו' כנ"ל [לב ר"ת לו בית לב זו התורה כי בית מבראשית ל מלעיני כל ישראל היינו כלל התורה זה מצאתי מכת"י ז"ל]
דַּע שֶׁמִּיתוֹת בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת בְּלא זְמַנָּן

הוּא עַל יְדֵי שֶׁאֵינָן נִזְהָרִין בְּמִצְוַת סֻכָּה כָּרָאוּי

כִּי סֻכָּה בְּחִינוֹת 'אִמָּא דִּמְסַכְּכָא עַל בְּנִין', בְּחִינוֹת: "אִם לַבִּינָה תִּקְרָא"

וְזֶהוּ בְּחִינוֹת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין גֶּדֶר אָדָם לְגֶדֶר בְּהֵמָה

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' וְאַל תִּשְׁכְּחִי כָּל גְּמוּלָיו"

שֶׁעָשָׂה לָהּ דַּדִּים בִּמְקוֹם בִּינָה

אֲבָל הַבְּהֵמָה יוֹנֶקֶת מִדַּדֵּי בְּהֵמָה לְמַטָּה

וְזֶהוּ הַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין גֶּדֶר אָדָם לִבְהֵמָה

שֶׁהָאָדָם יוֹנֵק מִדַּדֵּי אָדָם שֶׁהוּא בִּמְקוֹם בִּינָה

בְּחִינוֹת "אִם לַבִּינָה תִּקְרָא" בְּחִינוֹת סֻכָּה

אֲבָל הַבְּהֵמָה יוֹנֶקֶת מִדַּדֵּי בְּהֵמָה שֶׁהֵם לְמַטָּה

וְעַל כֵּן כְּשֶׁפּוֹגֵם בְּמִצְוַת סֻכָּה

אֲזַי נוֹפֵל מִבְּחִינוֹת דַּדֵּי אָדָם שֶׁהֵם בִּמְקוֹם בִּינָה, בְּחִינוֹת סֻכָּה

וַאֲזַי נוֹפֵל לִבְחִינַת דַּדֵּי בְּהֵמָה, וְיוֹנֵק מִשָּׁם

נִמְצָא שֶׁיּוֹנֵק מִשֶּׁפַע שֶׁל הַבְּהֵמָה

וְעַל כֵּן יוֹנֵק אֶת חִיּוּתָם

וְעַל יְדֵי זֶה הֵם מֵתִים

עַל יְדֵי שֶׁנּוֹטֵל מֵהֶם אֶת הַשְׁפָּעָתָם

וּלְפִי הַפְּגָם שֶׁפָּגַם בַּסֻּכָּה כֵּן הוּא נְפִילָתוֹ

וְכֵן נוֹטֵל אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁל הַבְּהֵמוֹת

וּכְמוֹ כֵן גּוֹרֵם מִיתוֹת הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת

וְזֶהוּ בְּחִינַת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סוכּוֹת .

כִּי הַסֻּכָּה הוּא בִּשְׁבִיל מִקְנֵהוּ כַּנַּ"ל

גַּם הָעוֹסְקִין בְּבִנְיָן מַזִּיק לָהֶם

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כָּל הָעוֹסֵק בְּבִנְיָן מִתְמַסְכֵּן'

כִּי צָרִיך לִבְנוֹת הַבַּיִת בְּחָכְמָה וָשֵׂכֶל

וַאֲזַי אֵין מַזִּיק לוֹ הַבִּנְיָן וַאֲזַי רָאוּי לוֹ לִבְנוֹת בַּיִת

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ"

[כִּי יֵשׁ לוֹ מָקוֹם לְהַכְנִיס הַשֶּׁפַע]

אֲבָל כְּשֶׁבּוֹנֶה בְּלא שֵׂכֶל, אֲזַי מַזִּיק לוֹ

וְעַל כֵּן מִתְמַסְכֵּן

כִּי זֶה עָנְשׁוֹ עַל שֶׁפָּגַם בַּחָכְמָה

כִּי הָיָה רָאוּי לוֹ לִבְנוֹת הַבַּיִת בְּחָכְמָה כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן עָנְשׁוֹ שֶׁמִּתְמַסְכֵּן

שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת פְּגַם הַחָכְמָה, בְּחִינוֹת "חָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה"

וְעַל כֵּן עַל יְדֵי הַסֻּכָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת שֵׂכֶל, בְּחִינַת אִם לַבִּינָה כַּנַּ"ל

עַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לִבְנוֹת בַּיִת בִּבְחִינַת "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת" וְכוּ' כַּנַּ"ל

וְזֶה בְּחִינַת: "וְיַעֲקב נָסַע סוכּוֹתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת" כַּנַּ"ל

וְזֶה בְּחִינַת שָׁבוּעוֹת

כִּי שָׁבוּעוֹת וְסוכּוֹת הֵם אֶחָד

כִּי הַתּוֹרָה יוֹצֵאת מִבִּינָה שֶׁהִיא בְּחִינַת סֻכָּה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְאַל תִּטּשׁ תּוֹרַת אִמֶּך"

בְּחִינַת: "אִם לַבִּינָה" שֶׁהוּא בְּחִינַת סֻכָּה כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן תֵּכֶף אַחַר סוכּוֹת הוּא שִׂמְחַת תּוֹרָה

כִּי מִבְּחִינַת סֻכָּה מִשָּׁם יוֹצֵאת הַתּוֹרָה

נִמְצָא עַל יְדֵי שֶׁנִּכְנְסוּ בַּסֻּכָּה, נַעֲשִׂים בְּעַצְמָם בִּבְחִינוֹת הַתּוֹרָה

כִּי מִשָּׁם יוֹצֵאת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל

וְאָז מַתְחֶלֶת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּרֵאשִׁית, בְּחִינוֹת בַּיִת

הַיְנוּ בֵּית דִּבְרֵאשִׁית, בְּחִינוֹת: "וְיַעֲקב נָסַע סוכּוֹתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת" כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ בְּחִינַת סִיון

[רצונו לומר: בפסוק זה מרומז ענין סיון שני פעמים

כי ויעקב נסע סוכותה ר"ת סיון

היינו הוי"ו יוד של ויעקב כי הואו אינה משרש התיבה

ע"כ צריכין לצרף עמה גם היוד

וכן נסע סוכותה ויבן ר"ת ג"כ סיון כנ"ל]

שֶׁאָז הוּא זְמַן מַתַּן תּוֹרָה

רָאשֵׁי תֵּבוֹת וְיַעֲקב נָסַע סוכּוֹתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וְכוּ' כַּנַּ"ל

[לב ר"ת לו בית

לב זו התורה

כי בית מבראשית

ל מלעיני כל ישראל

היינו כלל התורה

זה מצאתי מכת"י ז"ל]
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פה - אֱגוֹזִים הַנִּקְרָאִים לוּזִים
...לוזים הם רומזים לבחינת לאה שהיא בערף שהיא נקבא ראשונה ואחר כך נכנסין לבית המקדש שהוא בחינת: יעקב קראו בית אל וזהו שפרש רש"י, שדרך לוז, נכנסין לבית אל וזהו:"נחמו נחמו" נחמו גימטריא קדקד שהוא בחינת ערף, שעל ידה נכנסין לבית אל וזהו שלשה שבועות שהם עשרים ואחד יום שבין המצרים וכנגדו באילן לוז בשביל זה נוהגין לאכל ביצה בסעדה המפסקת בתשעה באב כי הביצה נגמרת בעשרים ואחד יום כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה . תרנגלת מולדת לעשרים ואחד יום וכו', וכנגדו באילן לוז...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צח - לְעִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּהִתְבּוֹדְדוּת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת
...בהתבודדות ותחנות ובקשות עוד אמר לענין התחזקות בהתבודדות ותחנות ובקשות כי הדבור יש לו כח גדול לעורר את האדם אף על פי שנדמה להאדם שאין לו לב אף על פי כן כשידבר הרבה דברי התעוררות ותחנות ובקשות וכיוצא זהו בעצמו שמדבר הוא בחינת התגלות התעוררות לבו ונפשו להשם יתברך בבחינת "נפשי יצאה בדברו" שהדבור בעצמו הוא התגלות הנפש והלב ולפעמים על ידי שידבר הרבה אף על פי שיהיה בלא לב כלל אף על פי כן יבוא אחר כך על ידי זה להתעוררות גדול בלב ונפש והכלל כי הדבור בעצמו...
חיי מוהר"ן - קנב - נסיעתו לנאווריטש, לזאסלאב, לדובנא ולבראד
...לדובנא ולבראד אות קנב בשנת תקס"ו הנ"ל כשהתחיל לדבר עמי מענין תקון הנשמות שהוא עוסק שהוא ענין בעל השדה וכו' כנ"ל אז אמר לי בזלאטיפאליע נודע לי קצת מזה. שאז התחיל לידע קצת מענין זה של הבעל השדה. והמובן מדבריו שאז התחיל לידע והעקר יודע עכשו ואמר שרבי שמעון בר יוחאי רמז מעט מזה בזוהר הקדוש והמובן היה שכמו שהוא יודע עכשו בענין זה של הבעל השדה לא ידע עדין שום וכו' אות קנג בשנת תקס"ז הנ"ל קדם פורים נסע מפה ברסלב ולא נודע לשום אדם שום פרוש על פי פשוט על...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צו - לְעִנְיַן הִתְבּוֹדְדוּת
...שהיה דרכו ז"ל לזרז מאד בזה להיות רגיל מאד בהתבודדות לפרש שיחתו לפני השם יתברך בכל יום ויום ואמר: שאפילו כשאין יכולין לדבר כלל אפילו כשמדברין רק דבור אחד, גם כן טוב מאד ואמר: שאפילו אם אינו יכול לדבר רק דבור אחד יהיה חזק בדעתו, וידבר אותו הדבור כמה וכמה פעמים בלי שעור וערך ואפילו אם יבלה כמה וכמה ימים בדבור זה לבד גם זה טוב ויהיה חזק ואמיץ וירבה לדבר אותו הדבור פעמים אין מספר עד שירחם עליו השם יתברך, ויפתח פיו, ויוכל לפרש שיחתו ואמר: שהדבור יש לו...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פ - בָּרִאשׁוֹנָה כָּל מִי שֶׁרָצָה לִתְרם תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן תּוֹרֵם וְכוּ'
...שני מסכת יומא בראשונה כל מי שרצה לתרם תרומת הדשן תורם וכו' פרוש, דורות הראשונים שהיו צדיקים בשביל זה כל מי שרצה לזכות בהתנשאות הנקרא דשן כמו שכתוב: "דשנת בשמן ראשי" תורם, והיה מנהיג הדור ובזמן שהן מרבין, רצין ועולין בכבש כל הקודם את חברו בארבע אמות זכה הינו כשהיו מרבין רצין שכל אחד אומר: אני רוצה להנהיג הדור הינו מי שידע והשיג יותר בסודות התורה לזה היו ממנין פרנס על הצבור וזהו: 'כל הקודם את חברו בארבע אמות' הינו 'ארבע אמות של הלכה' 'זכה' זה היה זוכה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיב - צהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה
...- תורה קיב - צהר תעשה לתבה צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלישים תעשה פרש רש"י: צהר יש אומרים אבן טוב ויש אומרים חלון הנה ידוע כי "סביב רשעים יתהלכון" כי הסטרא אחרא מסבבת הקדשה כי את זה לעמת זה עשה ובפרט מי שכבר נמשך אחר עברות, חס ושלום ונמשך אחר הסטרא אחרא, ושם מקומו, חס ושלום והם מסבבין אותו מכל צד וכאשר יעורר רוחו לשוב אל ה' קשה לו מאד להתפלל ולדבר דבורים לפני ה' כי הן מסבבין אותו מכל צד, לכל אחד לפי ענינו כנ"ל...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנד - עֵינַיִם הֵם דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים וּגְבוֹהִים מְאד
...ח"א - תורה רנד - עינים הם דברים עליונים וגבוהים מאד עינים הם דברים עליונים וגבוהים מאד והם רואים תמיד דברים גדולים ונוראים ואם היה האדם זוכה לעינים כשרים היה יודע דברים גדולים רק ממה שעיניו רואות כי הם רואות תמיד, אך שאין יודע מה רואה כמו למשל כשמעבירין דבר לפני עיני האדם בהעברה ובמהירות גדול ואזי אין האדם יודע מה ראה והנה אף שבשעה שהעבירו הדבר לפני עיניו בודאי ראה אותו בראיה גמורה עם כל זה אין יודע מה ראה כי אף שעיניו ראו הדבר בשלמות עם כל זה מחמת...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמא - אִם יִזְכֶּה שֶׁיַּרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת כְּאֵב חֲטָאָיו
...קמא - אם יזכה שירגיש באמת כאב חטאיו אם יזכה שירגיש באמת כאב חטאיו הינו כשימול את ערלת לבבו כי כל זמן שלבו ערל ואטום, אי אפשר לו להרגיש באמת רק כשימול את ערלת לבבו, ויהיה לו חלל בלב ואזי ירגיש לבבו באמת גדל כאבו, ויצטער ויתחרט באמת ואזי מגדל החרטה ירגישו גם כל הלבבות של כל הטפות שנמשכו ממנו ולכל מקום שנמשכו, ירגישו שם במקום שהם הן אותם שנמשכו ממנו ונתהוו מהם בניו ממין בני אדם והן אותם שנמשכו ממנו למקום אחר חס ושלום וגם שם יש להם לב ושאר איברים ואזי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריט - בִּצַּע אֶמְרָתוֹ
...- תורה ריט - בצע אמרתו בצע אמרתו, 'בזע פורפירא דילה' כי בודאי אין הבית המקדש יכול לסבל כבודו וגאותו יתברך כמו שכתוב: "הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה" וכו' רק מחמת אהבת ישראל צמצם והלביש את גאותו כדי להשרות שכינתו בבית המקדש כדי לגלות מלכותו וזה בחינת: "ה' מלך גאות לבש" שכביכול בשביל לגלות מלכותו הלביש וצמצם את גאות שלו כדי שנוכל לסבל קבלת על מלכותו עלינו אבל כשישראל חטאו לפניו אזי כביכול הראה וגלה השם יתברך את גאותו וגאונו ולא רצה...
שיחות הר"ן - אות קיז
...בכפר אוסיאטין סמוך לעיר מעדווידווקע שם היה דר חמיו זכרונו לברכה ושם היה עקר גדולו ושם הולך נהר גדול ועליו גדלים קנה וסוף הרבה למאד מאד היה דרכו בקדש של אדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק וקדוש לברכה שהיה לוקח לפעמים ספינה קטנה ושט עמה בעצמו לתוך הנהר הנ"ל אף על פי שלא היה יכול היטב להנהיג ספינה זאת אף על פי כן היה שט עמה עד אחורי הקנה וסוף עד המקום שלא היו רואין אותו עוד ושם עשה מה שעשה בעבודת השם יתברך בתפילה והתבודדות אשרי לו כי באמת זכה למה שזכה כנראה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1875 שניות - עכשיו 24_08_2025 השעה 04:12:53 - wesi2