ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסו - מִּיתוֹת בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת בְּלא זְמַנָּן
דע שמיתות בהמות וחיות בלא זמנן הוא על ידי שאינן נזהרין במצות סכה כראוי כי סכה בחינות 'אמא דמסככא על בנין' (תקונים דף ג), בחינות: "אם לבינה תקרא" (משלי ב) וזהו בחינות ההבדל שבין גדר אדם לגדר בהמה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (ברכות י) : "ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו" שעשה לה דדים במקום בינה אבל הבהמה יונקת מדדי בהמה למטה וזהו ההפרש שבין גדר אדם לבהמה שהאדם יונק מדדי אדם שהוא במקום בינה בחינות "אם לבינה תקרא" בחינות סכה אבל הבהמה יונקת מדדי בהמה שהם למטה ועל כן כשפוגם במצות סכה אזי נופל מבחינות דדי אדם שהם במקום בינה, בחינות סכה ואזי נופל לבחינת דדי בהמה, ויונק משם נמצא שיונק משפע של הבהמה ועל כן יונק את חיותם ועל ידי זה הם מתים על ידי שנוטל מהם את השפעתם ולפי הפגם שפגם בסכה כן הוא נפילתו וכן נוטל את השפע של הבהמות וכמו כן גורם מיתות הבהמות והחיות וזהו בחינת ולמקנהו עשה סוכות (בראשית ל"ג). כי הסכה הוא בשביל מקנהו כנ"ל גם העוסקין בבנין מזיק להם כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (סוטה יא) : 'כל העוסק בבנין מתמסכן' כי צריך לבנות הבית בחכמה ושכל ואזי אין מזיק לו הבנין ואזי ראוי לו לבנות בית כמו שכתוב (משלי כ"ד) : "בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן ובדעת חדרים ימלאו", (עיין סנהדרין צב) [כי יש לו מקום להכניס השפע] אבל כשבונה בלא שכל, אזי מזיק לו ועל כן מתמסכן כי זה ענשו על שפגם בחכמה כי היה ראוי לו לבנות הבית בחכמה כנ"ל ועל כן ענשו שמתמסכן שזה בחינות פגם החכמה, בחינות "חכמת המסכן בזויה" (קהלת ט) ועל כן על ידי הסכה שהיא בחינת שכל, בחינת אם לבינה כנ"ל על ידי זה יכול לבנות בית בבחינת "בחכמה יבנה בית" וכו' כנ"ל וזה בחינת (בראשית שם) : "ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית" כנ"ל וזה בחינת שבועות כי שבועות וסוכות הם אחד כי התורה יוצאת מבינה שהיא בחינת סכה כמו שכתוב (משלי א) "ואל תטש תורת אמך" בחינת: "אם לבינה" שהוא בחינת סכה כנ"ל ועל כן תכף אחר סוכות הוא שמחת תורה כי מבחינת סכה משם יוצאת התורה נמצא על ידי שנכנסו בסכה, נעשים בעצמם בבחינות התורה כי משם יוצאת התורה כנ"ל ואז מתחלת התורה שהוא בראשית, בחינות בית הינו בית דבראשית, בחינות: "ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית" כנ"ל וזהו בחינת סיון (צ"ל סיון ביוד ואו כי כן מבואר בש"ע אה"ע סי' קכו סעיף ז' ו) [רצונו לומר: בפסוק זה מרומז ענין סיון שני פעמים כי ויעקב נסע סוכותה ר"ת סיון היינו הוי"ו יוד של ויעקב כי הואו אינה משרש התיבה ע"כ צריכין לצרף עמה גם היוד וכן נסע סוכותה ויבן ר"ת ג"כ סיון כנ"ל] שאז הוא זמן מתן תורה ראשי תבות ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית וכו' כנ"ל [לב ר"ת לו בית לב זו התורה כי בית מבראשית ל מלעיני כל ישראל היינו כלל התורה זה מצאתי מכת"י ז"ל]
דַּע שֶׁמִּיתוֹת בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת בְּלא זְמַנָּן

הוּא עַל יְדֵי שֶׁאֵינָן נִזְהָרִין בְּמִצְוַת סֻכָּה כָּרָאוּי

כִּי סֻכָּה בְּחִינוֹת 'אִמָּא דִּמְסַכְּכָא עַל בְּנִין', בְּחִינוֹת: "אִם לַבִּינָה תִּקְרָא"

וְזֶהוּ בְּחִינוֹת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין גֶּדֶר אָדָם לְגֶדֶר בְּהֵמָה

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' וְאַל תִּשְׁכְּחִי כָּל גְּמוּלָיו"

שֶׁעָשָׂה לָהּ דַּדִּים בִּמְקוֹם בִּינָה

אֲבָל הַבְּהֵמָה יוֹנֶקֶת מִדַּדֵּי בְּהֵמָה לְמַטָּה

וְזֶהוּ הַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין גֶּדֶר אָדָם לִבְהֵמָה

שֶׁהָאָדָם יוֹנֵק מִדַּדֵּי אָדָם שֶׁהוּא בִּמְקוֹם בִּינָה

בְּחִינוֹת "אִם לַבִּינָה תִּקְרָא" בְּחִינוֹת סֻכָּה

אֲבָל הַבְּהֵמָה יוֹנֶקֶת מִדַּדֵּי בְּהֵמָה שֶׁהֵם לְמַטָּה

וְעַל כֵּן כְּשֶׁפּוֹגֵם בְּמִצְוַת סֻכָּה

אֲזַי נוֹפֵל מִבְּחִינוֹת דַּדֵּי אָדָם שֶׁהֵם בִּמְקוֹם בִּינָה, בְּחִינוֹת סֻכָּה

וַאֲזַי נוֹפֵל לִבְחִינַת דַּדֵּי בְּהֵמָה, וְיוֹנֵק מִשָּׁם

נִמְצָא שֶׁיּוֹנֵק מִשֶּׁפַע שֶׁל הַבְּהֵמָה

וְעַל כֵּן יוֹנֵק אֶת חִיּוּתָם

וְעַל יְדֵי זֶה הֵם מֵתִים

עַל יְדֵי שֶׁנּוֹטֵל מֵהֶם אֶת הַשְׁפָּעָתָם

וּלְפִי הַפְּגָם שֶׁפָּגַם בַּסֻּכָּה כֵּן הוּא נְפִילָתוֹ

וְכֵן נוֹטֵל אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁל הַבְּהֵמוֹת

וּכְמוֹ כֵן גּוֹרֵם מִיתוֹת הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת

וְזֶהוּ בְּחִינַת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סוכּוֹת .

כִּי הַסֻּכָּה הוּא בִּשְׁבִיל מִקְנֵהוּ כַּנַּ"ל

גַּם הָעוֹסְקִין בְּבִנְיָן מַזִּיק לָהֶם

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כָּל הָעוֹסֵק בְּבִנְיָן מִתְמַסְכֵּן'

כִּי צָרִיך לִבְנוֹת הַבַּיִת בְּחָכְמָה וָשֵׂכֶל

וַאֲזַי אֵין מַזִּיק לוֹ הַבִּנְיָן וַאֲזַי רָאוּי לוֹ לִבְנוֹת בַּיִת

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ"

[כִּי יֵשׁ לוֹ מָקוֹם לְהַכְנִיס הַשֶּׁפַע]

אֲבָל כְּשֶׁבּוֹנֶה בְּלא שֵׂכֶל, אֲזַי מַזִּיק לוֹ

וְעַל כֵּן מִתְמַסְכֵּן

כִּי זֶה עָנְשׁוֹ עַל שֶׁפָּגַם בַּחָכְמָה

כִּי הָיָה רָאוּי לוֹ לִבְנוֹת הַבַּיִת בְּחָכְמָה כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן עָנְשׁוֹ שֶׁמִּתְמַסְכֵּן

שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת פְּגַם הַחָכְמָה, בְּחִינוֹת "חָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה"

וְעַל כֵּן עַל יְדֵי הַסֻּכָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת שֵׂכֶל, בְּחִינַת אִם לַבִּינָה כַּנַּ"ל

עַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לִבְנוֹת בַּיִת בִּבְחִינַת "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת" וְכוּ' כַּנַּ"ל

וְזֶה בְּחִינַת: "וְיַעֲקב נָסַע סוכּוֹתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת" כַּנַּ"ל

וְזֶה בְּחִינַת שָׁבוּעוֹת

כִּי שָׁבוּעוֹת וְסוכּוֹת הֵם אֶחָד

כִּי הַתּוֹרָה יוֹצֵאת מִבִּינָה שֶׁהִיא בְּחִינַת סֻכָּה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְאַל תִּטּשׁ תּוֹרַת אִמֶּך"

בְּחִינַת: "אִם לַבִּינָה" שֶׁהוּא בְּחִינַת סֻכָּה כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן תֵּכֶף אַחַר סוכּוֹת הוּא שִׂמְחַת תּוֹרָה

כִּי מִבְּחִינַת סֻכָּה מִשָּׁם יוֹצֵאת הַתּוֹרָה

נִמְצָא עַל יְדֵי שֶׁנִּכְנְסוּ בַּסֻּכָּה, נַעֲשִׂים בְּעַצְמָם בִּבְחִינוֹת הַתּוֹרָה

כִּי מִשָּׁם יוֹצֵאת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל

וְאָז מַתְחֶלֶת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּרֵאשִׁית, בְּחִינוֹת בַּיִת

הַיְנוּ בֵּית דִּבְרֵאשִׁית, בְּחִינוֹת: "וְיַעֲקב נָסַע סוכּוֹתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת" כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ בְּחִינַת סִיון

[רצונו לומר: בפסוק זה מרומז ענין סיון שני פעמים

כי ויעקב נסע סוכותה ר"ת סיון

היינו הוי"ו יוד של ויעקב כי הואו אינה משרש התיבה

ע"כ צריכין לצרף עמה גם היוד

וכן נסע סוכותה ויבן ר"ת ג"כ סיון כנ"ל]

שֶׁאָז הוּא זְמַן מַתַּן תּוֹרָה

רָאשֵׁי תֵּבוֹת וְיַעֲקב נָסַע סוכּוֹתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וְכוּ' כַּנַּ"ל

[לב ר"ת לו בית

לב זו התורה

כי בית מבראשית

ל מלעיני כל ישראל

היינו כלל התורה

זה מצאתי מכת"י ז"ל]
שיחות הר"ן - אות עו
...עו שמעתי בשמו מכבר שספר שלמד כל הארבעה שלחן ערוך שלש פעמים פעם אחת כפשוטו ופעם שני למד וגמר אותם והיה יודע בכל דין ודין מארבעה שלחן ערוך השרש שלו בגמרא פרוש רש"י ותוספות ופעם שלישי למד וגמר אותם וזכה לידע בכל דין ודין סוד הכונה של הדין מפני מה הדין כך על פי סוד וכפי הנשמע כל זה היה בימי נעוריו כי אחר כך חזר וגמר אותם עוד כמה פעמים ודרכו היה תמיד שהיה לומד הרבה הרבה כל ימיו עד הסוף אפילו בעת החולאת הכבד שהיה לו בסוף ואף על פי שהיה עליו טרחא דצבורא...
ספר המידות - לימוד
...ידי זה יהיה לו חשק ואהבה ללמד. ב. כשאתה רוצה להחיות איזה דבר באמירת תורתך, אל תדרש מענינים רעים, אלא תדרש פסוקים וענינים של טוב. ג. כשאדם אומר חדושי אוריתא, על ידי זה משמח את השם יתברך. ד. כשהרשע אומר תורה, תדע שהוא מכשיל אותם השומעים תורתו. ה. מי שהוא מבטל את חברו מהלמוד, בידוע שהוא סר מדרך ה'. ו. למוד התורה אפילו מתנמנם הוא טוב. ז. על ידי קבלת היסורים באהבה אינו משכח תלמודו. ח. כל מה שלמד אדם בעולם הזה והיה נמנע אצלו לעמד על אמתת כונת הלמוד בשלמות...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכג - כְּשֶׁהַצַּדִּיק צָרִיך לְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכג - כשהצדיק צריך לבקש מאת השם יתברך כשהצדיק צריך לבקש מאת השם יתברך יכול להיות שלא ימלאו בקשתו כי 'זמנין דשמע וזמנין דלא' וכו' . אבל יש צדיק שיכול לגזר ולומר אני אומר שיהיה כן "כה תברכו וכו' אמור להם" הינו שאני אומר שיהיה כן "יברכך ה' וישמרך" וכו' אמן
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה - אחד היה אברהם
...- אחד היה אברהם 'אחד היה אברהם' . שאברהם עבד ה' רק על ידי שהיה אחד שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם, ולא הסתכל כלל על בני העולם, שסרים מאחרי ה' ומונעים אותו, ולא על אביו ושאר המונעים, רק כאילו הוא אחד בעולם וזהו: 'אחד היה אברהם'. וכן כל הרוצה לכנוס בעבודת ה', אי אפשר לו לכנוס כי אם על ידי בחינת שיחשוב שאין בעולם כי אם הוא לבדו יחידי בעולם ולא יסתכל על שום אדם המונעו, כגון: אביו ואימו או חותנו ואישתו ובניו וכיוצא, או המניעות שיש משאר בני העולם, המלעיגים...
ספר המידות - פוסק
ספר המידות - פוסק חלק שני א. על ידי למוד פוסקים עד שידע להורות הוראות, על ידי זה גורם פקידה לכמה עקרות. ב. על ידי "שלחן ערוך" באים ליראה. ג. למוד הפוסקים מבטלין הרהורי עבודה זרה. ד. כשאיזהו רשע נתגדל, אזי קשה לחדש איזהו סברא בפוסקים. גם דברי הדינים אינם נשמעים באזני הבעלי דינים.
שבחי הר"ן - אות יג
...עבודות פשוטות של עבודת השם בלי שום חכמות והכל בהצנע גדול ותכף כשיצא לחוץ היה עושה בכונה כל מיני מעשה נערות כל מיני שחוק וקפיצות ושאר ענינים כאלו עד שלא היה יכול לבוא על דעת שום אדם שהוא רוצה בעבודת השם ובתחלה בימי ילדותו היה נוהג שהיה לוקח איזה גדולים והחליפם על טפלים ונכנס לבית הכנסת בהצנע דרך חלון וכיוצא ולקח עמו הספר "שערי ציון" ואמר הלשם יחוד של עשית מצוה ולקח טפל אחד והשליכה לתוך המתן בסתר ואחר כך חזר ועשה עצמו כאלו הוא מסיח דעתו מזה ואחר כך...
שיחות הר"ן - אות לא
שיחות הר"ן - אות לא ראוי להזדרז להתפלל תמיד בבקר השכם בכל מה שיוכל כי לפי גדל מעלת התפילה שיקרה מעלתה מאד מאד מי יודע אם יזכה אחר כך להתפלל על כן כל מה שיוכל להקדים עצמו ראוי לו לזרז מאד ולהקדים
שיחות הר"ן - אות קעד - גדולות נוראות השגתו
...מרבי שמעון הנזכר לעיל שאמר לו רבנו זכרונו לברכה, פה ברסלב סוף ימיו. כמו שאתה רואה אותי כל מה שיגעתי וטרחתי ופעלתי על ידי עבודתי מעודי עד היום הזה עתה אני יכול לפעל כל זה ביום אחד ואחר כך בזמן אחר אמר לו שעתה יכול לפעל כל זה בשעה אחת ואחר כך אמר שעתה יכול לפעל כל זה ברגע אחת והבן היטב עד היכן הדברים מגיעים כי בעת שאמר זאת לרבי שמעון כבר השיג מה שהשיג וכבר אמר עד אותה העת כמה פעמים שכל העבודה והשגה שמקדם אינה נחשבת לכלום נגד מה שהשיג עכשו אף על פי...
שיחות הר"ן - אות לח
...לדבר סרה על כל הצדיקים ועל כל יראי ה' והוא כמו מי שפושט לשונו נגד כל העולם שאינו משגיח על כל העולם ובאמת זה האפיקורסות הוא נגד השם יתברך בעצמו אך שהם בושים לדבר בפיהם על השם יתברך על כן הם מהפכין אפיקורסות שלהם לדבר על העולם וזהו "שתו בשמים פיהם" שבאמת מה שמדברים בפיהם הוא באמת למעלה בשמים כי עקר דבריהם נגד השם יתברך כביכול כנזכר לעיל אך "לשונם תהלך בארץ" שמחמת שבושים לדבר בפיהם נגדו יתברך על כן לשונם תהלך בארץ שפושטין לשונם נגד העולם כנ"ל אבל באמת...
שבחי הר"ן - אות יא
שבחי הר"ן - אות יא וכמה פעמים היה מדבר לפני השם יתברך דברי תחנות ובקשות מלבו ונזדמן לו בתוך דבוריו טענות יפות ותפילות נכונות ומסדרות והוטבו בעיניו והיה כותבם אצלו לזכרון למען יהיה רגיל להתפלל אותם גם אחר כך וכן היה רגיל בענין זה לדבר בינו לבין קונו הרבה מאד מאד וכל תפילותיו היו שיזכה להתקרב להשם יתברך והיו לו טענות גדולות להשם יתברך על זה
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2344 שניות - עכשיו 23_06_2025 השעה 16:52:46 - wesi2