ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - שעח - מעלת תורתו וספריו הקדושים
אות שעח לענין כתיבת ספריו הקדושים שהרבה תורות כתב בעצמו זכרונו לברכה וקצת כתבוהו החברים והשאר כתבתי, אמר שהלשון שלי הוא סמוך להמכון. והוטב בעיניו הלשון שלי, ואמר שאחריו אנכי. הינו לענין צחות הלשון של התורות הלשון שלי היא מעלה מכלם הרבה. אפס הלשון שלו בעצמו טוב ומעלה ביותר בודאי אבל אחר הלשון שלו הוא הלשון שלי שתכף במדרגה שאחריו נגד הלשון של שאר החברים כי לא הוטב בעיניו לשונם כלל בכמה אפנים כי על פי רב לא עמדו על המכון כלל. וגם המעט שהבינו לא היו יכולים לכתב על הספר כל אשר הבינו בלבבם וה' אלהים נתן לי לשון למודים והוטב בעיניו הלשון שלי בעזרת השם יתברך אות שעט פעם אחת היה ספר האלף בית בכתב אצל חברנו רבי נפתלי ורבי נפתלי ישב עמו על העגלה כי היה מלוה אותו כשנסע לנאווריטש. ענה ואמר על ספר האלף בית שראהו ביד רבי נפתלי הנ"ל. [אהובי ורעי המסור, זה עשה אותי ליהודי] הינו שעל ידי אלו הדברים הנאמרים בספר האלף בית על כל מדה ומדה על ידי זה התגבר לשבר כל מדה ומדה עד שזכה למה שזכה אות שפ אמר שהיה לו בהאלף בית אות ר' על רפואה שהיה כתוב שם כל הרפואות ולא היה חולאת בעולם שלא היה כתוב שם רפואתו אך לא רצה להעתיקו ושרפו אות שפא אמר אם היה הבעל שם טוב שומע תורתו היה אצלו גם כן חדוש אם היה רבי שמעון בר יוחאי שומע תורתו היה גם כן חדוש גם אז אות שפב כשרציתי להיות בארץ ישראל אמרתי תורה אחרת אחר כך כשהתחלתי לנסע נשתנה גם כן התורה. למעלה כשהייתי בארץ ישראל אמרתי גם כן תורה אחרת כשחזרתי אמרתי גם כן תורה אחרת. ועקר השגתו התורה הנפלאה והנוראה מאד מאד התחיל אחר שהיה בארץ ישראל עד שהוא מתביש עתה בהתורה שאמר קדם ארץ ישראל. וכל הספר רבו ככלו הוא מתורה שאחר ארץ ישראל רק מעט דמעט מהקדם שלשה או ארבעה דפין או פחות והם באמצע הספר אות שפג שמעתי מפיו הקדוש שפעם אחת דבר מהספר שלו שנדפס ענה ואמר והיה שוחק קצת אז ואמר שידפיסו ספריו ויכתבו על כל ספר וספר שלו בעל המחבר ספר פלוני ופלוני וכו' כדרך שכותבין על המחברים שחברו ספרים הרבה. ורמז לנו בזה שישארו ממנו ספרים הרבה וכן נתקים קצת בעזרת השם אות שפד אמר לא מבעיא דבור שאינו יוצא מפי בלי התחדשות אלא אפילו הבל אינו יוצא מפי בלא התחדשות אות שפה פעם אחת דברתי עמו זכרונו לברכה ואמרתי לפניו ששיחתו הוא תורה ממש, והודה לדברי. ואמר שכמו שלמדן אי אפשר לו לדבר בלי שיבוא בתוך דבריו דברי תורה, איזה דבור של גמרא וכיוצא כדרך הלומדים כמו כן בכל דבריו מכרח שיבוא בתוכם עניני תורה כדרכו. כאשר ראינו בעינינו כמה פעמים שנעשו כמה תורות משיחתו שמאותו השיחה ממש נעשה אחר כך תורה נפלאה וזה מה שראינו בעינינו מלבד הנסתרות רבות שיש בזה שאי אפשר לידע לאנשים כערכנו אות שפז ספר שדרכו היה שהיה מדבר תחנות ובקשות הרבה מאד לפני השם יתברך בישיבתו על השלחן בסעדה שלישית בחדרו בינו לבין עצמו. והיה מרבה לדבר מאד לפני השם יתברך עד שהתחיל לדבר מאליו תורה בלי כונה כלל. והטה אזנו לדברי תורתו שיצאו מפיו אז, וראה שהם דברים יפים וראויים לאמרם. והן הן הדברים שאמרתי לפרקים במוצאי שבת אחר הבדלה הינו שאלו הדברים הם מהתורה שאמר בסעדה שלישית מאליו כנ"ל אות שפז שיך לענין מה שאמר שבמאמר בקרב שם יש כונת קדוש [לעיל אות כ"ב] אחר כך שמעתי שכונות של קדוש הם באמת במאמר בקרב עלי השני בסימן ק"א אות שפח אמר שגם בני אדם השומעים התורה של הצדיק האמת ואינם מבינים אותה, לעתיד בעולם הבא יבינו. כי העקר תורה שלו היא להנשמות שלנו. שכשנבוא לעולם הבא יהיו הנשמות שלנו בקיאים באותן התורות הגבוהים מאד. גם בעולם הזה צריך לקימם בפשיטות על כל פנים לילך בהם כאשר שמענו מפיו הקדוש כמה פעמים שצריכין לילך עם אותם התורות דהינו לילך איזה זמן עם זאת התורה. וכל העבודות שלו מבקר עד ערב יהיו עם הלוך של אותה התורה שהוא הולך בה בעת ההיא. ואחר כך ילך איזה זמן עם תורה ממאמר אחר וכן יתנהג תמיד, עד אשר יעבר וילך עם כל התורות שאמר והשם יתברך יעזר לזה. והעקר לבל יהיה מבהל ומבלבל שלא ירצה לחטף הכל בבת אחת ורק צריך להתנהג בנחת בהדרגה מעט מעט וכו' ועל ידי זה יוכל לזכות למה שיזכה עד שיזכה לקים הכל
אות שעח

לְעִנְיַן כְּתִיבַת סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים

שֶׁהַרְבֵּה תּוֹרוֹת כָּתַב בְּעַצְמוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וּקְצָת כְּתָבוּהוּ הַחֲבֵרִים

וְהַשְּׁאָר כָּתַבְתִּי, אָמַר שֶׁהַלָּשׁוֹן שֶׁלִּי הוּא סָמוּךְ לְהַמְכֻוָּן.

וְהוּטַב בְּעֵינָיו הַלָּשׁוֹן שֶׁלִּי, וְאָמַר שֶׁאַחֲרָיו אָנכִי.

הַיְנוּ לְעִנְיַן צַחוּת הַלָּשׁוֹן שֶׁל הַתּוֹרוֹת הַלָּשׁוֹן שֶׁלִּי הִיא מְעֻלָּה מִכֻּלָּם הַרְבֵּה.

אֶפֶס הַלָּשׁוֹן שֶׁלּוֹ בְּעַצְמוֹ טוֹב וּמְעֻלֶּה בְּיוֹתֵר בְּוַדַּאי

אֲבָל אַחַר הַלָּשׁוֹן שֶׁלּוֹ הוּא הַלָּשׁוֹן שֶׁלִּי

שֶׁתֵּכֶף בַּמַּדְרֵגָה שֶׁאַחֲרָיו נֶגֶד הַלָּשׁוֹן שֶׁל שְׁאָר הַחֲבֵרִים

כִּי לא הוּטַב בְּעֵינָיו לְשׁוֹנָם כְּלָל בְּכַמָּה אֳפָנִים

כִּי עַל פִּי רב לא עָמְדוּ עַל הַמְכֻוָּן כְּלָל.

וְגַם הַמְעַט שֶׁהֵבִינוּ

לא הָיוּ יְכוֹלִים לִכְתּב עַל הַסֵּפֶר כָּל אֲשֶׁר הֵבִינוּ בִּלְבָבָם

וַה' אֱלהִים נָתַן לִי לְשׁוֹן לִמּוּדִים

וְהוּטַב בְּעֵינָיו הַלָּשׁוֹן שֶׁלִּי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

אות שעט

פַּעַם אַחַת הָיָה סֵפֶר הָאָלֶף בֵּית בִּכְתָב אֵצֶל חֲבֵרֵנוּ רַבִּי נַפְתָּלִי

וְרַבִּי נַפְתָּלִי יָשַׁב עִמּוֹ עַל הָעֲגָלָה

כִּי הָיָה מְלַוֶּה אוֹתוֹ כְּשֶׁנָּסַע לְנָאוְורִיטְשׁ.

עָנָה וְאָמַר עַל סֵפֶר הָאָלֶף בֵּית שֶׁרָאָהוּ בְּיַד רַבִּי נַפְתָּלִי הַנַּ"ל.

[אֲהוּבִי וְרֵעִי הַמָּסוּר, זֶה עָשָׂה אוֹתִי לִיהוּדִי]

הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי אֵלּוּ הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים בְּסֵפֶר הָאָלֶף בֵּית עַל כָּל מִדָּה וּמִדָּה

עַל יְדֵי זֶה הִתְגַבֵּר לְשַׁבֵּר כָּל מִדָּה וּמִדָּה עַד שֶׁזָּכָה לְמַה שֶּׁזָּכָה

אות שפ

אָמַר שֶׁהָיָה לוֹ בְּהָאָלֶף בֵּית אוֹת ר' עַל רְפוּאָה

שֶׁהָיָה כָּתוּב שָׁם כָּל הָרְפוּאוֹת

וְלא הָיָה חוֹלַאַת בָּעוֹלָם שֶׁלּא הָיָה כָּתוּב שָׁם רְפוּאָתוֹ

אַךְ לא רָצָה לְהַעְתִּיקוֹ וּשְׂרָפוֹ

אות שפא

אָמַר אִם הָיָה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב שׁוֹמֵעַ תּוֹרָתוֹ

הָיָה אֶצְלוֹ גַּם כֵּן חִדּוּשׁ

אִם הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי שׁוֹמֵעַ תּוֹרָתוֹ

הָיָה גַּם כֵּן חִדּוּשׁ גַּם אָז

אות שפב

כְּשֶׁרָצִיתִי לִהְיוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָמַרְתִּי תּוֹרָה אַחֶרֶת

אַחַר כָּךְ כְּשֶׁהִתְחַלְתִּי לִנְסֹעַ נִשְׁתַּנָּה גַּם כֵּן הַתּוֹרָה.

לְמַעְלָה כְּשֶׁהָיִיתִי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָמַרְתִּי גַּם כֵּן תּוֹרָה אַחֶרֶת

כְּשֶׁחָזַרְתִּי אָמַרְתִּי גַּם כֵּן תּוֹרָה אַחֶרֶת.

וְעִקַּר הַשָּׂגָתוֹ הַתּוֹרָה הַנִּפְלָאָה וְהַנּוֹרָאָה מְאד מְאד

הִתְחִיל אַחַר שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

עַד שֶׁהוּא מִתְבַּיֵּשׁ עַתָּה בְּהַתּוֹרָה שֶׁאָמַר קדֶם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

וְכָל הַסֵּפֶר רֻבּוֹ כְּכֻלּוֹ הוּא מִתּוֹרָה שֶׁאַחַר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

רַק מְעַט דִּמְעַט מֵהַקּדֶם

שְׁלשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה דַּפִּין אוֹ פָּחוֹת

וְהֵם בְּאֶמְצַע הַסֵּפֶר

אות שפג

שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁפַּעַם אַחַת דִּבֵּר מֵהַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ שֶׁנִּדְפַּס

עָנָה וְאָמַר וְהָיָה שׂוֹחֵק קְצָת אָז

וְאָמַר שֶׁיַּדְפִּיסוּ סְפָרָיו וְיִכְתְּבוּ עַל כָּל סֵפֶר וְסֵפֶר שֶׁלּוֹ בַּעַל הַמְחַבֵּר סֵפֶר פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְכוּ' כְּדֶרֶךְ שֶׁכּוֹתְבִין עַל הַמְחַבְּרִים שֶׁחִבְּרוּ סְפָרִים הַרְבֵּה.

וְרִמֵּז לָנוּ בָּזֶה שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ מִמֶּנּוּ סְפָרִים הַרְבֵּה

וְכֵן נִתְקַיֵּם קְצָת בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם

אות שפד

אָמַר לָא מִבָּעֲיָא דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא מִפִּי בְּלִי הִתְחַדְּשׁוּת

אֶלָּא אֲפִילּוּ הֶבֶל אֵינוֹ יוֹצֵא מִפִּי בְּלא הִתְחַדְּשׁוּת

אות שפה

פַּעַם אַחַת דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו שֶׁשִּׂיחָתוֹ הוּא תּוֹרָה מַמָּשׁ, וְהוֹדָה לִדְבָרַי.

וְאָמַר שֶׁכְּמוֹ שֶׁלַּמְדָן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְדַבֵּר בְּלִי שֶׁיָּבוֹא בְּתוֹךְ דְּבָרָיו דִּבְרֵי תּוֹרָה, אֵיזֶה דִּבּוּר שֶׁל גְּמָרָא וְכַיּוֹצֵא כְּדֶרֶךְ הַלּוֹמְדִים

כְּמוֹ כֵן בְּכָל דְּבָרָיו מֻכְרָח שֶׁיָּבוֹא בְּתוֹכָם עִנְיְנֵי תּוֹרָה כְּדַרְכּוֹ.

כַּאֲשֶׁר רָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁנַּעֲשׂוּ כַּמָּה תּוֹרוֹת מִשִּׂיחָתוֹ

שֶׁמֵּאוֹתוֹ הַשִּׂיחָה מַמָּשׁ נַעֲשָׂה אַחַר כָּךְ תּוֹרָה נִפְלָאָה

וְזֶה מַה שֶּׁרָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ

מִלְּבַד הַנִּסְתָּרוֹת רַבּוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע לַאֲנָשִׁים כְּעֶרְכֵּנוּ

אות שפז

סִפֵּר שֶׁדַּרְכּוֹ הָיָה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת הַרְבֵּה מְאד לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּישִׁיבָתוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן בִסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית בְּחַדְרוֹ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ.

וְהָיָה מַרְבֶּה לְדַבֵּר מְאד לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

עַד שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר מֵאֵלָיו תּוֹרָה בְּלִי כַּוָּנָה כְּלָל.

וְהִטָּה אָזְנוֹ לְדִבְרֵי תוֹרָתוֹ שֶׁיָּצְאוּ מִפִּיו אָז, וְרָאָה שֶׁהֵם דְּבָרִים יָפִים וּרְאוּיִים לְאָמְרָם.

וְהֵן הֵן הַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְתִּי לִפְרָקִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אַחַר הַבְדָּלָה

הַיְנוּ שֶׁאֵלּוּ הַדְּבָרִים הֵם מֵהַתּוֹרָה שֶׁאָמַר בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית מֵאֵלָיו כַּנַּ"ל

אות שפז

שַׁיָּךְ לְעִנְיַן מַה שֶּׁאָמַר שֶׁבַּמַּאֲמָר בִּקְרב שָׁם יֵשׁ כַּוָּנַת קִדּוּשׁ [לְעֵיל אוֹת כ"ב]

אַחַר כָּךְ שָׁמַעְתִּי שֶׁכַּוָּנוֹת שֶׁל קִדּוּשׁ הֵם בֶּאֱמֶת בַּמַּאֲמָר בִּקְרב עָלַי הַשֵּׁנִי בְּסִימָן ק"א

אות שפח

אָמַר שֶׁגַּם בְּנֵי אָדָם הַשּׁוֹמְעִים הַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְאֵינָם מְבִינִים אוֹתָהּ, לֶעָתִיד בָּעוֹלָם הַבָּא יָבִינוּ.

כִּי הָעִקָּר תּוֹרָה שֶׁלּוֹ הִיא לְהַנְּשָׁמוֹת שֶׁלָּנוּ.

שֶׁכְּשֶׁנָּבוֹא לָעוֹלָם הַבָּא יִהְיוּ הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלָּנוּ בְּקִיאִים בְּאוֹתָן הַתּוֹרוֹת הַגְּבוֹהִים מְאד.

גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה צָרִיךְ לְקַיְּמָם בִּפְשִׁיטוּת עַל כָּל פָּנִים לֵילֵךְ בָּהֶם

כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כַּמָּה פְּעָמִים

שֶׁצְּרִיכִין לֵילֵךְ עִם אוֹתָם הַתּוֹרוֹת

דְּהַיְנוּ לֵילֵךְ אֵיזֶה זְמַן עִם זאת הַתּוֹרָה.

וְכָל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁלּוֹ מִבּקֶר עַד עֶרֶב יִהְיוּ עִם הִלוּךְ שֶׁל אוֹתָהּ הַתּוֹרָה שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בָּהּ בָּעֵת הַהִיא.

וְאַחַר כָּךְ יֵלֵךְ אֵיזֶה זְמַן עִם תּוֹרָה מִמַּאֲמָר אַחֵר

וְכֵן יִתְנַהֵג תָּמִיד, עַד אֲשֶׁר יַעֲבר וְיֵלֵךְ עִם כָּל הַתּוֹרוֹת שֶׁאָמַר

וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעְזר לָזֶה.

וְהָעִקָּר לְבַל יִהְיֶה מְבהָל וּמְבֻלְבָּל

שֶׁלּא יִרְצֶה לַחְטף הַכּל בְּבַת אַחַת

וְרַק צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג בְּנַחַת בְּהַדְרָגָה מְעַט מְעַט וְכוּ'

וְעַל יְדֵי זֶה יוּכַל לִזְכּוֹת לְמַה שֶּׁיִּזְכֶּה

עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְקַיֵּם הַכּל
חיי מוהר"ן - תמז - עבודת השם
...על ענין שהזהיר להתפלל על צרת חברו ששמעתי בשם רבי יודל, ששמע מפיו הקדוש משל למלך שהרחיק את בנו. [אמר המעתיק שמעתי מפי רבי יצחק דב מטירהאוויצע ששמע מפי רבי יודל משל על ענין הנ"ל וכפי הנראה שלזה המשל כון המחבר זכרונו לברכה על כן ראיתי להציגו כאן וכך שמעתי] רבנו זכרונו לברכה אמר לר' יודל שסגלה לגדלות שיתפלל על צרת חברו. ושאל אותו רבי יודל אדרבה לכאורה מזה יתוסף לי גדלות שאני מתפלל בעד חברי, מסתמא אני חשוב יותר מחברי. השיב לו רבנו זכרונו לברכה בדרך משל למלך שכעס על בנו והרחיק אותו ממנו. אחר כך הלך הבן...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה טז - מִפְּנֵי מַה כְּשֶׁהָאָדָם מְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה
...תורה טז - מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה הקשו מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה, אין נותנין לו תכף מן השמים כי אם על ידי סיבות, לכל אחד לפי סיבתו שזה צריך לזרע תבואה ולחרש ולקצר וכו' וזה צריך לנסע ולמצא צרך פרנסתו שם, וכיוצא בזה ולמה לא נותנין לו תכף, בשעה שמבקש פרנסתו, מזמן ? והתרוץ: דע, שכל הפרנסה של ישראל צריכין לקבל על ידי המלך כמו שכתוב במלך: "אילנא די חזית די רבה ותקף וכו' ומזון לכלא בה אנת הוא מלכא" ועקר המלכות הוא על ידי ענווה, בבחינת: "ולפני כבוד ענווה" שעקר כבוד וגדלת המלכות הוא על ידי ענווה דיקא כי...
שיחות הר"ן - אות ז
...שיכול לשפך שיחו לפני השם יתברך ברחמים ותחנונים כבן המתחטא לפני אביו כי הלא השם יתברך כבר קראנו בנים כמו שכתוב: "בנים אתם לה' אלקיכם" על כן טוב מאד לפרש שיחתו וצערו לפניו יתברך כבן שקובל לפני אביו בתנועות של חן ורחמים ואף אם נדמה להאדם שלפי מעשיו אינו כבן לפניו יתברך עם כל זה הלא השם יתברך קראנו בנים כנ"ל [כי בין כך ובין כך קרויים לך בנים] ואם עתה הוא מגרש אותי חס ושלום, מבחינת בן הטוב בעיניו יעשה עלי לעשות את שלי לעשות עצמי כבן כנ"ל ומה טוב כשיכול לעורר לבו בתחנונים עד שיבכה ויוריד דמעות כבן לפני...
ספר המידות - חן
...על ידי צדקה זוכה לחן. ב. על ידי שפלות זוכה לחן. ג. לחן יכניס אורחים. ד. גם ישמר את עצמו ממאכלי אסור, וישמר את פיו מדבור אסור. ה. מי שמפזר מעותיו בשביל לקנות לעצמו רב ללמד ממנו, על ידי זה ימצא חן. ו. כשתעביר על מדותיך, תמצא חן. ז. על ידי תוכחה תשא חן. ח. שמן זית מסגל לחן. ט. סגלה לחן תכתב על קלף, כסף וזהב חסד ואמת אלוף. י. על ידי היראה מתלמיד חכם תזכה לחן. יא. דבורים היוצאים בניחותא נתקבלים אצל בני אדם. יב. יש דגים שהם מסגלים לחן. יג. עסק התורה בדרך נותנת חן. חלק שני א. כשאדם בא לעיר לדור, ישלח בשר...
שיחות הר"ן - אות סז
...שומע ומצית לדברי חכמים אמתיים הוא יכול להשתגע כי עקר שגעון של כל המשגעים הוא רק מחמת שהוא אינו מצית ושומע לדברי הבעלי שכל כי המשגע אם היה שומע וצית לדברי אחרים שהם הבעלי שכל בודאי לא היה משגע כלל כי אף על פי שלפי רוח שטות ושגעון שלו נדמה לו בברור גמור שהוא צריך לילך קרוע ולהתגלגל באשפה וכיוצא בזה מדרכי השטות ושגעון אף על פי כן מאחר שהגדול ממנו אומר לו שאינו צריך לעשות כן אם היה מבטל דעתו נגד דעת הגדול ממנו בחכמה בודאי היה מתבטל כל השגעון שלו נמצא שעקר השגעון הוא רק מחמת שהוא אינו רוצה לשמע ולצית...
חיי מוהר"ן - כד - שיחות השיכים להתורות
...השיכים להתורות אות כד פעם אחת באנו אליו אני וחברי רבי נפתלי סמוך לשבועות תקס"ה, ואמר לנו שעתה אינו יודע כלל רק זאת נודע לי בעתים הללו שעל ידי לשון הרע שבעולם אין הצדיקים יכולין להיות ענוים וכו' כמבאר בסימן קצ"ז ויתר מזה אינו יודע ואמר בפרוש כמו שאתה אינך יודע, כך ממש אני איני יודע עכשו כלום. ואמר שעכשו הוא מתנהג בפשיטות שעומד בבקר ומתפלל תפילתו, ואחר כך הוא לומד קצת, ואחר כך הוא אומר תהלים, ואחר כך אוכל אכילתו ומניח עצמו לישן קצת ואחר כך הוא עומד ומפרש שיחתו קצת לפני השם יתברך ברחמים ותחנונים. ויש...
חיי מוהר"ן - רכט - נסיעתו וישיבתו באומן
...וישיבתו באומן אות רכט פעם אחת שאלתי אותו מה יהיה מהדבורים שנדברו וכו' הינו מה שבתחלה שמענו מפיו הקדוש כמה דבורים שהיה נראה שיאריך ימים ויגמר כחפצו וכו'. ענה ואמר, השמעתם מה שהוא שואל גם אצלי בעצמי קשה ענין זה ואף על פי כן אמר: אני לא גמרתי ?! [בלשון תמה] כבר גמרתי ואגמר ! כמובא. גם כשנסע לאומין ואני נסעתי עמו דבר עמי מענין שהשם יתברך גומר תמיד כמובא לעיל [באות ד]. ולבאר כל אלו הענינים צריכין לספר הרבה אשר לא יספיקו כמה יריעות. והכלל בתחלה עלה במחשבה כשנתקרבנו אליו שיגמר התקון מיד וכמה דבורים שנדברו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפג - יֵשׁ שְׁנֵי צַדִּיקִים שֶׁהֵם מִשּׁרֶשׁ אֶחָד
...- תורה רפג - יש שני צדיקים שהם משרש אחד [שמעתי בשמו איזה דברים יקרים מתורה נפלאה אך כפי הנראה שחסר מהם הרבה אך אף על פי כן ארשם מה ששמעתי] דע כי יש שני צדיקים שהם משרש אחד ואף על פי כן יש ביניהם מחלקת זה מחמת שאחד משנה מדתו שבשרשו וזה בחינת מחלקת שבין שאול ודוד כי כתיב "אך טוב וחסד ירדפוני" 'הינו טוב הינו חסד אלא טוב טובה כליל בגוה חסד דאתפשט לבר' וזה בחינת שני צדיקים ששניהם משרש אחד רק שזה בחינת טוב 'שטובה כליל בגוה' דהינו שאינו מגלה תורתו לאחרים והשני הוא בחינת חסד דאתפשט לבר שמגלה תורתו לאחרים...
צדיק מעל או כמו מלאכי השרת?
...מעל או כמו מלאכי השרת? כאן breslev.eip.co.il/?key=178 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה א - תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו כי איש הישראלי נברא, שיהיה לו ממשלה על המלאכים וזה התכלית והסוף של ישראל כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה. 'עתידין צדיקים, שיהיה מחצתן לפנים ממלאכי השרת' שנאמר: "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל" שהמלאכים יצטרכו לשאל מישראל, כשירצו לידע מה פעל אל וצריך כל אחד לראות, שיבוא לזה התכלית, שיהיה לו ממשלה על מלאכים היינו ממשלה מעל המלאכים. כאן breslev.eip.co.il/?key=184 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלד - עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה לוֹמַר תּוֹרָה אֲפִלּוּ לְיָחִיד, כָּל שֶׁכֵּן לְרַבִּים
...עבודה גדולה לומר תורה אפלו ליחיד, כל שכן לרבים עבודה גדולה לומר תורה אפילו ליחיד, כל שכן לרבים כי צריך לזהר מאד, שלא יאמר דבר שאינו ראוי לשכל המקבל כי הוא בחינת ניאוף, שמשליך השכל באתר דלא אצטריך ונקרא לבטלה, כי אינו מוליד אצלו כלום ולפעמים נקרא ניאוף ממש, שמוליד ומוציא פסול ופגום הינו שהמקבל עושה על ידי זה דבר שאינו צריך לו לפי מדרגתו ועל כן על ידי שאומר תורה יוכל, חס ושלום, להתגבר עליו היצר בתאוות ניאוף ועל כן צריך לזהר מאד כשאומר תורה ברבים שדבוריו יתחלקו שלא ישמע כל אחד כי אם מה שצריך לו, לא...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1560 שניות - עכשיו 27_12_2025 השעה 00:24:49 - wesi2