ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 חיי מוהר"ן - קלד - נסיעתו לארץ ישראל
אות קלד שמעתי בשמו שאמר קדם שנסע לארץ ישראל שרוצה לנסע כדי להשיג חכמה עלאה כי יש חכמה עלאה ותתאה וחכמה תתאה כבר יש לו ועדין הוא צריך להשיג חכמה עלאה ובשביל זה הוא נוסע לארץ ישראל. ונשמע מפיו הקדוש שאמר שתכף כשהלך ארבע אמות בארץ ישראל תכף זכה להשיג כל מבקשו וחפצו שנסע בשבילו לארץ ישראל וגם שמעתי מפיו הקדוש מעין זה מגדל השמחה והנחת שהיה לו תכף כשבא לארץ ישראל שנתמלא רצונו ותשוקתו וכו' אות קלה אמר אז לרבי יודל שרוצה לנסע לארץ ישראל ורבי יודל, ברך אותו. ואמר לו רבנו בודאי אתם רוצים לפעל שם איזה דבר גדול יהי רצון שהשם יתברך יעזר אתכם שתזכו לפעל שם מה שאתם רוצים. ונענע לו ראשו על ברכתו אחר כך אמר הייתי יכול לפעל מבקשי וחפצי ועניני שאני רוצה לפעל בארץ ישראל הייתי יכול לפעל גם פה על ידי תפילות ובקשות ותחנונים לבד ולא הייתי צריך לנסע לארץ ישראל. רק החלוק שכשאזכה להיות בארץ ישראל אזכה לקבל השגתי על ידי לבושים אבל כאן בחוץ לארץ לא אוכל לקבל השגתי על ידי לבושים רק בלא לבושים. וזה החלוק שבין קדשת שבת לקדשת יום טוב ופתח לו לר' יודל הנ"ל הסדור של האר"י זכרונו לברכה והראה לו בכונות שזהו החלוק בין שבת ליום טוב שבשבת האור מלבש בלבושין וביום טוב האור בלא לבושין כידוע אות קלו בעת שנסע לארץ ישראל בתחלת נסיעתו מביתו שבת בכפר סקאליע ושם ראה את הצדיק המפרסם מורנו הרב מנחם מענדל מויטפסק וגלה לו ששם "אתה" מסגל על הים כמובא בספרו בסימן רנו כמו שכתוב (תהלים פ"ט) : "בשוא גליו אתה תשבחם" ויש עוד בזה לספר מה ששמעתי בשמו ואיני זוכר עתה וצריכין לחקר אצל אנשי שלומנו ששמעו מרבי שמעון בזה [אמר המעתיק שמעתי מאיש אחד ששמע מרבי שמעון שהפרוש הוא כך שאתה ראשי תבות אל"ף תי"ו ה"א. על כן צריכין לכתב חמשה מכתבים שקורין קוויטליך [פתקים] ועל כל קוויטל יכתב שתי התבות ורב חסד שגימטריא שלהם היא ארבע עשרה מאות שהיא אל"ף תי"ו כי ורב חסד גימטריא מאתים ושמונים וחמש פעמים מאתים ושמונים, עולה אלף וארבע מאות. והחמשה קוויטליך הם ה"א וזה הוא שם אתה. ובשעת הרוח סערה חס ושלום ישליך חמשה קוויטליך שכתוב בהם ורב חסד לתוך הים ובודאי יועיל. ורבי שמעון אמר שהוא בעצמו השתמש בזה והועיל לו מאד וקדם שנסע פעם שניה לארץ ישראל היה פה ברסלב והלך להסופר וכתב לו כמה קוויטליך הנ"ל על גויל ובכתב אשורית] אות קלז בנסיעתו להתם תכף בנסעו מאדעס על הים השחור היה רעש גדול ורוח סערה גדולה אז בא אליו מת אחד שנפטר בסמוך ושאל רבנו זכרונו לברכה את האיש שהיה עמו הראית שהיה כאן הרך בשנים מוואלחוויץ וכו'. אך עכשו אין מעשה זו חדוש כלל כי אחר כך היה עוסק בענין זה הרבה לתקן נשמות המתים אלפים ורבבות. וזה היה עקר עבודתו כאשר נשמע מפיו הקדוש ועקר הסתלקותו היה בשביל זה כמבאר במקומו עין שם אות קלח מקדם לא היו נוסעים לארץ ישראל דרך אדעס כי היו מתיראים לנסע דרך שם והוא נסע תחלה על אדעס כשנסע לארץ ישראל ומאז והלאה נעשה דרך כבושה והכל נוסעים דרך שם. וכן כמה דברים שהוא התחיל בראשונה ואחר כך הרגל העולם אחריו. גם כשהיה בארץ ישראל והיה על הקברים היה שם קבר של ינוקא שהיו מעולם מתיראים לכנס לתוך אותו המערה כי אמרו שיש שם נחש. גם היה שם חדוש שהיה גדל אילן על המערה. והוא היה הראשון שלא חש על זה ונכנס לשם ואחז שרש האילן בידו כי היה השרש בקרקע והיה הולך דרך חלל המערה, ולא היה שם שום נחש. ומאז והלאה הכל הולכים על אותו הקבר. וגם אנכי בעצמי זכיתי להיות שם על אותו הקבר של הינוקא הנ"ל וראיתי כל זה בעיני תהלה לאל חיי אות קלט קדם שבא לארץ ישראל היו לו יסורים גדולים ומניעות גדולות מאד אשר אי אפשר לבאר ולספר. ובסטנבול השליך עצמו לתוך קטנות מפלג מאד אשר אין לשער והלביש עצמו במלבוש קרוע והלך יחף ובלא כובע העליון והלך בחוץ והלך כאחד מן הפחותים שבפחותים וכיוצא בזה ענינים רבים כאלה מעניני קטנות ופחיתות שעשה שם איזה זמן. ועשה מלחמה עם שאר אנשים בדרך צחוק כדרך הנערים שמצחקים זה עם זה וכו' וכיוצא בזה שאר עניני צחוק וקטנות אשר אי אפשר לבאר ולספר. גם נזדמן שהיה שם בסטנבול מסביבותינו שני אנשים שהיו תחלה בארץ ישראל וחזרו אז בעת שהיה רבנו זכרונו לברכה שם בסטנבול בדרך הלוכו לארץ ישראל ופגעו עמו ולא הכירו אותו ועשה בחכמתו ונדמה להם כאלו הוא איש מרמה חס ושלום והיו מבזים אותו בכל מיני בזיונות כמה ימים רצופים והוא היה מקבל על עצמו כל הבזיונות ואדרבא עשה תחבולות לזה שהם יבזו אותו. ואמר רבנו זכרונו לברכה שאלו לא היה עליו זאת הינו הקטנות שהשליך עצמו לקטנות גדול הנ"ל והבזיונות הנ"ל לא היה באפשרי לבוא לארץ ישראל מחמת המניעות שהיו לו. כי בכל מקום שבא לשם היה שם עפוש רחמנא לצלן ומלחמות גדולות היו אז בעולם ואנשי צרפת היו אז בסביבות ארץ ישראל ורב המניעות שהיו לו אי אפשר לספר. ואמר שהבעל שם טוב זכרונו לברכה והגאון רבי נפתלי זכרונו לברכה לא יכלו לבוא לארץ ישראל מחמת המניעות שהיו להם והוא זכרונו לברכה היה עליו כל המניעות שהיו להם ועבר על כלם והקטנות הנ"ל הועיל לו מאד ובלא זה לא היה יכול לבוא לשם
אות קלד
שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר קדֶם שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
שֶׁרוֹצֶה לִנְסֹעַ כְּדֵי לְהַשִּׂיג חָכְמָה עִלָּאָה
כִּי יֵשׁ חָכְמָה עִלָּאָה וְתַתָּאָה
וְחָכְמָה תַתָּאָה כְּבָר יֵשׁ לוֹ
וַעֲדַיִן הוּא צָרִיךְ לְהַשִּׂיג חָכְמָה עִלָּאָה
וּבִשְׁבִיל זֶה הוּא נוֹסֵעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
וְנִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר
שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁהָלַךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
תֵּכֶף זָכָה לְהַשִּׂיג כָּל מְבֻקָּשׁוֹ וְחֶפְצוֹ שֶׁנָּסַע בִּשְׁבִילוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
וְגַם שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ מֵעֵין זֶה
מִגּדֶל הַשִּׂמְחָה וְהַנַּחַת שֶׁהָיָה לוֹ תֵּכֶף כְּשֶׁבָּא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
שֶׁנִּתְמַלֵּא רְצוֹנוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ וְכוּ'
אות קלה
אָמַר אָז לְרַבִּי יוּדְל שֶׁרוֹצֶה לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
וְרַבִּי יוּדְל, בֵּרַךְ אוֹתוֹ.
וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ בְּוַדַּאי אַתֶּם רוֹצִים לִפְעל שָׁם אֵיזֶה דָּבָר גָּדוֹל
יְהִי רָצוֹן שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעְזר אֶתְכֶם שֶׁתִּזְכּוּ לִפְעל שָׁם מַה שֶּׁאַתֶּם רוֹצִים.
וְנִעְנַע לוֹ ראשׁוֹ עַל בִּרְכָתוֹ
אַחַר כָּךְ אָמַר
הָיִיתִי יָכוֹל לִפְעל מְבֻקָּשִׁי וְחֶפְצִי וְעִנְיָנִי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִפְעל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
הָיִיתִי יָכוֹל לִפְעל גַּם פּה עַל יְדֵי תְּפִילּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְתַחֲנוּנִים לְבַד
וְלא הָיִיתִי צָרִיךְ לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
רַק הַחִלּוּק שֶׁכְּשֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
אֶזְכֶּה לְקַבֵּל הַשָּׂגָתִי עַל יְדֵי לְבוּשִׁים
אֲבָל כָּאן בְּחוּץ לָאָרֶץ לא אוּכַל לְקַבֵּל הַשָּׂגָתִי עַל יְדֵי לְבוּשִׁים
רַק בְּלא לְבוּשִׁים.
וְזֶה הַחִלּוּק שֶׁבֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב
וּפָתַח לוֹ לְר' יוּדְל הַנַּ"ל הַסִּדּוּר שֶׁל הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
וְהֶרְאָה לוֹ בַּכַּוָּנוֹת
שֶׁזֶּהוּ הַחִלּוּק בֵּין שַׁבָּת לְיוֹם טוֹב
שֶׁבְּשַׁבָּת הָאוֹר מְלֻבָּשׁ בִּלְבוּשִׁין
וּבְיוֹם טוֹב הָאוֹר בְּלא לְבוּשִׁין כַּיָּדוּעַ
אות קלו
בְּעֵת שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּתְחִלַּת נְסִיעָתוֹ מִבֵּיתוֹ
שָׁבַת בַּכְּפָר סְקָאלְיֶע
וְשָׁם רָאָה אֶת הַצַּדִּיק הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ הָרַב מְנַחֵם מֶענְדְל מִוִּיטֶפְּסְק
וְגִלָּה לוֹ שֶׁשֵּׁם "אַתָּה" מְסֻגָּל עַל הַיָּם כַּמּוּבָא בְּסִפְרוֹ בְּסִימָן רנו
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם"
וְיֵשׁ עוֹד בָּזֶה לְסַפֵּר מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ וְאֵינִי זוֹכֵר עַתָּה
וּצְרִיכִין לַחֲקר אֵצֶל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁשָּׁמְעוּ מֵרַבִּי שִׁמְעוֹן בָּזֶה
[אָמַר הַמַּעְתִּיק שָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ אֶחָד שֶׁשָּׁמַע מֵרַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁהַפֵּרוּשׁ הוּא כָּךְ
שֶׁאַתָּה רָאשֵׁי תֵבוֹת אָלֶ"ף תָּי"ו הֵ"א.
עַל כֵּן צְרִיכִין לִכְתּב חֲמִשָּׁה מִכְתָּבִים שֶׁקּוֹרִין קְוִויטְלֶיךְ [פְתָקִים]
וְעַל כָּל קְוִויטְל יִכְתּב שְׁתֵּי הַתֵּבוֹת וְרַב חֶסֶד
שֶׁגִּימַטְרְיָא שֶׁלָּהֶם הִיא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה מֵאוֹת שֶׁהִיא אָלֶ"ף תָּי"ו
כִּי וְרַב חֶסֶד גִּימַטְרִיָּא מָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים
וְחָמֵשׁ פְּעָמִים מָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים, עוֹלֶה אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת.
וְהַחֲמִשָּׁה קְוִויטְלֶיךְ הֵם הֵ"א וְזֶה הוּא שֵׁם אַתָּה.
וּבִשְׁעַת הָרוּחַ סְעָרָה חַס וְשָׁלוֹם
יַשְׁלִיךְ חֲמִשָּׁה קְוִויטְלֶיךְ שֶׁכָּתוּב בָּהֶם וְרַב חֶסֶד לְתוֹךְ הַיָּם
וּבְוַדַּאי יוֹעִיל.
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ הִשְׁתַּמֵּשׁ בָּזֶה וְהוֹעִיל לוֹ מְאד
וְקדֶם שֶׁנָּסַע פַּעַם שְׁנִיָּה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיָה פּה בְּרֶסְלַב
וְהָלַךְ לְהַסּוֹפֵר
וְכָתַב לוֹ כַּמָּה קְוִויטְלֶיךְ הַנַּ"ל עַל גְּוִיל וּבִכְתָב אַשּׁוּרִית]
אות קלז
בִּנְסִיעָתוֹ לְהָתָם תֵּכֶף בְּנָסְעוֹ מֵאָדֶעס עַל הַיָּם הַשָּׁחוֹר
הָיָה רַעַשׁ גָּדוֹל וְרוּחַ סְעָרָה גְּדוֹלָה
אָז בָּא אֵלָיו מֵת אֶחָד שֶׁנִּפְטַר בְּסָמוּךְ
וְשָׁאַל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֶת הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ
הֲרָאִיתָ שֶׁהָיָה כָּאן הָרַךְ בַּשָּׁנִים מִוָּואלְחָוִויץ וְכוּ'.
אַךְ עַכְשָׁו אֵין מַעֲשֶׂה זוֹ חִדּוּשׁ כְּלָל
כִּי אַחַר כָּךְ הָיָה עוֹסֵק בְּעִנְיָן זֶה הַרְבֵּה
לְתַקֵּן נִשְׁמוֹת הַמֵּתִים אֲלָפִים וּרְבָבוֹת.
וְזֶה הָיָה עִקַּר עֲבוֹדָתוֹ
כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ
וְעִקַּר הִסְתַּלְּקוּתוֹ הָיָה בִּשְׁבִיל זֶה
כַּמְבאָר בִּמְקוֹמוֹ עַיֵּן שָׁם
אות קלח
מִקּדֶם לא הָיוּ נוֹסְעִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ אָדֶעס
כִּי הָיוּ מִתְיָרְאִים לִנְסֹעַ דֶּרֶךְ שָׁם
וְהוּא נָסַע תְּחִלָּה עַל אָדֶעס כְּשֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
וּמֵאָז וָהָלְאָה נַעֲשָׂה דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה וְהַכּל נוֹסְעִים דֶּרֶךְ שָׁם.
וְכֵן כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁהוּא הִתְחִיל בָּרִאשׁוֹנָה
וְאַחַר כָּךְ הֻרְגַּל הָעוֹלָם אַחֲרָיו.
גַּם כְּשֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהָיָה עַל הַקְּבָרִים
הָיָה שָׁם קֶבֶר שֶׁל יְנוּקָא
שֶׁהָיוּ מֵעוֹלָם מִתְיָרְאִים לִכְנס לְתוֹךְ אוֹתוֹ הַמְּעָרָה
כִּי אָמְרוּ שֶׁיֵּשׁ שָׁם נָחָשׁ.
גַּם הָיָה שָׁם חִדּוּשׁ שֶׁהָיָה גָּדֵל אִילָן עַל הַמְּעָרָה.
וְהוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁלּא חָשׁ עַל זֶה
וְנִכְנַס לְשָׁם וְאָחַז שׁרֶשׁ הָאִילָן בְּיָדוֹ
כִּי הָיָה הַשּׁרֶשׁ בַּקַּרְקַע
וְהָיָה הוֹלֵךְ דֶּרֶךְ חֲלַל הַמְּעָרָה, וְלא הָיָה שָׁם שׁוּם נָחָשׁ.
וּמֵאָז וָהָלְאָה הַכּל הוֹלְכִים עַל אוֹתוֹ הַקֶּבֶר.
וְגַם אָנכִי בְּעַצְמִי זָכִיתִי לִהְיוֹת שָׁם
עַל אוֹתוֹ הַקֶּבֶר שֶׁל הַיְּנוּקָא הַנַּ"ל
וְרָאִיתִי כָּל זֶה בְּעֵינַי תְּהִלָּה לְאֵל חַיָּי
אות קלט
קדֶם שֶׁבָּא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
הָיוּ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וּמְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת מְאד אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר.
וּבִסְטַנְבּוּל הִשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לְתוֹךְ קַטְנוּת מֻפְלָג מְאד אֲשֶׁר אֵין לְשַׁעֵר
וְהִלְבִּישׁ עַצְמוֹ בְּמַלְבּוּשׁ קָרוּעַ וְהָלַךְ יָחֵף וּבְלא כּוֹבַע הָעֶלְיוֹן
וְהָלַךְ בַּחוּץ וְהָלַךְ כְּאֶחָד מִן הַפְּחוּתִים שֶׁבַּפְּחוּתִים
וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה עִנְיָנִים רַבִּים כָּאֵלֶּה
מֵעִנְיְנֵי קַטְנוּת וּפְחִיתוּת שֶׁעָשָׂה שָׁם אֵיזֶה זְמַן.
וְעָשָׂה מִלְחָמָה עִם שְׁאָר אֲנָשִׁים בְּדֶרֶךְ צְחוֹק
כְּדֶרֶךְ הַנְּעָרִים שֶׁמְּצַחֲקִים זֶה עִם זֶה וְכוּ'
וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָר עִנְיְנֵי צְחוֹק וְקַטְנוּת
אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר.
גַּם נִזְדַּמֵּן שֶׁהָיָה שָׁם בִּסְטַנְבּוּל מִסְּבִיבוֹתֵינוּ
שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ תְּחִלָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
וְחָזְרוּ אָז בְּעֵת שֶׁהָיָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שָׁם בִּסְטַנְבּוּל
בְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
וּפָגְעוּ עִמּוֹ וְלא הִכִּירוּ אוֹתוֹ
וְעָשָׂה בְּחָכְמָתוֹ וְנִדְמָה לָהֶם כְּאִלּוּ הוּא אִישׁ מִרְמָה חַס וְשָׁלוֹם
וְהָיוּ מְבַזִּים אוֹתוֹ בְּכָל מִינֵי בִּזְיוֹנוֹת כַּמָּה יָמִים רְצוּפִים
וְהוּא הָיָה מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ כָּל הַבִּזְיוֹנוֹת
וְאַדְּרַבָּא עָשָׂה תַּחְבּוּלוֹת לָזֶה שֶׁהֵם יְבַזּוּ אוֹתוֹ.
וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
שֶׁאִלּוּ לא הָיָה עָלָיו זאת הַיְנוּ הַקַּטְנוּת שֶׁהִשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לְקַטְנוּת גָּדוֹל הַנַּ"ל וְהַבִּזְיוֹנוֹת הַנַּ"ל
לא הָיָה בְּאֶפְשָׁרִי לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת הַמְּנִיעוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ.
כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּא לְשָׁם הָיָה שָׁם עִפּוּשׁ רַחֲמָנָא לִצְלַן
וּמִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת הָיוּ אָז בָּעוֹלָם
וְאַנְשֵׁי צָרְפַת הָיוּ אָז בִּסְבִיבוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
וְרב הַמְּנִיעוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר.
וְאָמַר שֶׁהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
וְהַגָּאוֹן רַבִּי נַפְתָּלִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
לא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת הַמְּנִיעוֹת שֶׁהָיוּ לָהֶם
וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה עָלָיו כָּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁהָיוּ לָהֶם
וְעָבַר עַל כֻּלָּם
וְהַקַּטְנוּת הַנַּ"ל הוֹעִיל לוֹ מְאד
וּבְלא זֶה לא הָיָה יָכוֹל לָבוֹא לְשָׁם
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עה - הִסְתַּכְּלוּת פְּנֵי הַצַּדִּיקִים לְבַד הוּא גַם כֵּן דָּבָר גָּדוֹל מְאד
...תורה עה - הסתכלות פני הצדיקים לבד הוא גם כן דבר גדול מאד הסתכלות פני הצדיקים לבד הוא גם כן דבר גדול מאד כי אמרו רבותינו, זכרונם לברכה, שהתלמיד חכם הוא גדול מן התורה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'כמה טפשאי שאר אנשי, דקימו מקמי ספר תורה ולא קימי מקמי גברא רבה' נמצא שהתלמיד חכם הוא גדול יותר מן התורה ואצל התורה מצינו, שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה כי המאור שבה מחזירו למוטב מכל שכן אור הצדיק שההסתכלות בו לבד הוא מועיל לקדשה מאד בודאי כשזוכין לדבר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסד - צְדָקָה הִיא תִּקּוּן הַבְּרִית
...תקון הברית כי פגם הברית הוא, כי הוא היה צריך להשפיע בקדשה למקום שצריך להשפיע והוא סלק ההשפעה משם והמשיכה, חס ושלום למקום אחר ועל כן התקון על ידי הצדקה שעל ידי זה חוזר ומשפיע לשם אל הקדשה ועל ידי זה נתתקן וזה בחינת "ויבואו האנשים על הנשים" הנאמר בנדבת המשכן הינו בחינת זווג שנעשה על ידי הצדקה של נדבת המשכן כנ"ל ועל כן כשנותן לעני שאינו הגון אזי אדרבא הוא נפגם יותר, כי חוזר ומשפיע למקום שאינו צריך. ועין במקום אחר [לעיל בסימן ל"א ובסימן נ"ד] שמבאר גם...
שיחות הר"ן - אות יח
...בעלי מדפיסים והם מדפיסים בכל פעם ספרים הרבה מאד מראשונים ואחרונים וקפצו עליהם זבינא מאד כי הכל קונים ספרים עכשו וכו' ואמר רבנו, זכרונו לברכה כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה 'עתידה תורה שתשכח מישראל' על כן מדפיסים ספרים הרבה וכל אחד קונה ספרים כדי שיהיו ספרים ביד כל אחד כדי שלא תשכח התורה על ידי רבוי הספרים הנמצאים ביד כל אחד ואחד ואפילו ביד חיט וכיוצא נמצאים עכשו ספרים וכל אחד חוטף וקונה ספרים כדי שיהיה ספרים ביד כל אחד כדי שלא תוכל התורה להשתכח על...
שיחות הר"ן - אות קעז - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות קעז - גדולות נוראות השגתו חזק את אחד להיות בשמחה ואמר שראוי לו לשמח בהשם יתברך ואף על פי שאין אתם יודעים מגדלת השם יתברך ראוי לכם לסמך עלי כי אני יודע מגדלתו יתברך והזכיר אז הפסוק: "כי אני ידעתי כי גדול ה'" וכו' גם ראוי לכם לשמח בי מה שזכיתם שיהיה לכם רבי כזה גם חזק את אחד שישמח את עצמו אפילו בעסקי חל ואמר לו: בודאי כן הוא שבתחלה צריכין לשמח עצמו במלי דעלמא בכל מה שיכולין ואחר כך באין לשמחה אמתית...
שיחות הר"ן - אות קע - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
שיחות הר"ן - אות קע - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' פעם אחת שאלתי אותו מדוע כמה יראים התיגעו בעבודת ה' הרבה מאד ואף על פי כן לא הגיעו למדרגת הצדיקים הגדולים השיב בפשיטות מסתמא לא התיגעו כל כך ואמר בזה הלשון מן הסתם האבן זייא ניט גיהאריוועט כי הכלל, שעקר הוא היגיעה והכל לפי רב המעשה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קטז - אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא בְּזֶה הָעוֹלָם מַמָּשׁ
...ממש ספר, שכשהיה בארץ ישראל, ספרו לו שם החשובים שהיו שם שבאו ממדינות אלו וקבעו דירתם שם בארץ ישראל, כמפרסם וספרו לו, שקדם שהיו בארץ ישראל לא היו יכולים לציר לעצמן שארץ ישראל היא עומדת בזה העולם והיו סוברים שארץ ישראל הוא עולם אחר לגמרי לפי גדל קדשת ארץ ישראל המבאר בספרים ומפרש בתורתנו הקדושה מעלת קדשת ארץ ישראל כמה וכמה פעמים והתורה בעצמה מפרשת כל גבולי ארץ ישראל לגדל מעלתה וקדשתה העצום והנורא מאד מאד על כן לא היו יכולין לציר לעצמן בעיניהם שארץ ישראל...
שיחות הר"ן - אות מב
שיחות הר"ן - אות מב עצבות הוא כמו מי שהוא בכעס וברגז כמו שמתרעם ומתלונן עליו יתברך חס ושלום, על שאינו עושה לו רצונו אבל לב נשבר הוא כבן המתחטא לפני אביו כתינוק שקובל ובוכה לפני אביו על שנתרחק ממנו וכו' ועין במקום אחר מזה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריב - זֶה בְּחִינַת מְחָאַת כַּף אֶל כַּף
...זכרונו לברכה] זה בחינת מחאת כף אל כף, כי על ידי זה מביטין בתמונת ה' כי תמונת ה' הינו דמיונות שאנו מדמין אותו רחום וחנון ושאר כנויים ודמיונות שאנו קורין אותו כל אלו הדמיונות גלו הנביאים ונביאים זה בחינת דבור התפילה, כמו "ניב שפתים" וכשאנו מדברים בשפתינו את התמונות והדמיונות ומוחאין בכפים אזי נתקים: "ביד הנביאים אדמה" כי הנביאים הם הדבורים והכפים הם יד הנביאים ואז הדמיון נתגלה, בבחינת: "וביד הנביאים אדמה" ונתקים: "ותמונת ה' יביט" גם מחאת כף זה בחינת:...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יא
...בא אליו הסרסור הנ"ל והראה לו אגרות הרבה מצדיקי דורנו ששלחו אליו בקשתם להיות לעזר לאנשים הנוסעים מהכא להתם כי הוא חשוב בעיני השרי מלוכה בכן תדעו, אם תגלו לי מי אתם ומאיזה משפחה אתם הרי טוב ואם לאו יש לאל ידי לעשות עמכם רעה אשר לא תוכלו כפרה ולא יועיל הון לשחד בממון ולא די שלא תסעו לארץ הקדש גם תהיו בבית האסורים וכיוצא בדברים אלה וכאשר שמע זאת רבנו זכרונו לברכה מיד אמר לו האמת ששמו רבי נחמן, והוא נכד להבעל שם טוב זכרונו לברכה, ולרבי נחמן מהרידענקא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה - שִׁיר נָעִים מֵאֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה
...ח"א - תורה - שיר נעים מאדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק לברכה ואלה דברי רבנו זכרונו לברכה שיר נעים כולל ענינים רבים בדברים מעטים מעט מחזיק המרבה ידבר נפלאות משבח תורתנו הקדושה ומשבח משה רבנו עליו השלום ומוסר נפלא והתעוררות עצום שיעורר כל אחד את נפשו וידבר מגדלת הבורא יתברך ונפלאות בריותיו וינצח בשירו להזכיר נפלאות ערבת נעימת תענוגי העולם הבא ושעשועיו לכל הזוכים אליהם והשיר שיתער לעתיד ולהפך מרירת המכאוב וקהיון שנים של הנדחים מהם ואובדים אבדה שאינה חוזרת...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1094 שניות - עכשיו 20_04_2024 השעה 05:35:02 - wesi2