ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פז - כַּוָּנַת אֱלוּל הֵם תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית
דע, שכונת אלול הם תקון לפגם הברית כי סוד כונות אלול הוא "הנותן בים דרך" (ישעיה מ"ג) (וכמבאר בכונת האר"י ז"ל) להאיר בחינת דרך בים ודרך זה נפתח בחדש אלול (ועין שם בכונות כל הכונות של אלול) ועקר פגם הברית הוא בבחינת דרך הזה כי היה צריך להאיר בחינת הרכ"ד [מאתים עשרים וארבעה] אורות בבחינת ים, בחינת אמונה והוא נטה מזה, ופגם בבחינת דרך בבחינת (בראשית ו) : "כי השחית כל בשר את דרכו" כי אשה נקראת דרך, כמובא בדברי רבותינו, זכרונם לברכה (קדושין ב:) ויש דרך אחר, בחינת (משלי ל) :"דרך אשה מנאפת" והכלל שעקר הפגם בבחינת דרך, שלא האיר הדרך בים ולפעמים מחמת זה הפגם יוכל לאבד את זווגו (עין תיקון יד) כי מאחר שנטה מזווגו, קשה לו למצא את זווגו ואפילו אם ימצא את זווגו, תהיה לו מנגדת ולא תהיה נוטה אחר רצונו מחמת שנטה ממנה ולא האיר בה מזה נתהוה שיש לה רצון אחר כנגדו ואז. לא זכה כנגדו (יבמות סג) וחדש אלול שאז יכולין לתקן זה ולהאיר הדרך בים כנ"ל [על כן כונת אלול הם תקון לזה] וכשמתקן זה, אזי מוצא זווגו, והיא אינה כנגדו, רק כרצונו ויש בזה סוד נפלא כי דע, שזה הסוד מסר אברהם לאליעזר עבדו כששלחו לבקש הזווג של יצחק בנו הינו סוד כונת אלול, שהם מסגלים לתקון הברית שעל ידי זה מוצאין הזווג כי על ידי התקון הנ"ל נעשה בה רצון אליו כי מקדם לא היתה נוטה אחר רצונו, כי נטתה ממנו כנ"ל ועל ידי זה אי אפשר למצא זווגו ואפילו אם מוצאה, אינה נוטה אחר רצונו כנ"ל אבל על ידי כונת אלול שהם התקון לזה על ידי זה חזר ונעשה בה רצון אליו כנ"ל וזה הסוד מבאר בתורה בפרשת אליעזר כי אברהם מסר לו הסוד הזה וזה שאמר אברהם לאליעזר (בראשית כ"ד) : "ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך" ראה והבט נפלאות תורתנו כי ראשי תבות פסוק זה הם אותיות אלול ובאמצע הם תבות תאבה האשה כי על ידי בחינת אלול, הינו סוד כונות אלול על ידי זה תאבה האשה כי על ידי זה נעשה בה רצון אליו כנ"ל נמצא שבאלו התבות בעצמן שדבר אברהם עם אליעזר מענין החשש, שמא לא תתרצה לילך אחריו דהינו מה שאמר לו: "ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך" באלו התבות עצמן גלה לו סוד התקון לזה דהינו סוד אלול, המרמז בראשי התבות, שהוא התקון לזה שעל ידי זה תאבה האשה ועוד יש בזה סודות נוראים מאד גם עין במאמר המתחיל: "ויאמר ה' אל משה קרא את יהושע" [בלקוטי א סימן ו] כי שם מדבר מכונות אלול, והוא תקון לפגם הברית כנ"ל הינו לעין באותו המאמר ולזכות להבין בו ולעשות עמו איזה עבודה בעבודת השם על ידי זה יתקן פגם הברית
דַּע, שֶׁכַּוָּנַת אֱלוּל הֵם תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית

כִּי סוֹד כַּוָּנוֹת אֱלוּל הוּא "הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶך"

לְהָאִיר בְּחִינַת דֶּרֶך בַּיָּם

וְדֶרֶך זֶה נִפְתָּח בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל

וְעִקָּר פְּגַם הַבְּרִית הוּא בִּבְחִינַת דֶּרֶך הַזֶּה

כִּי הָיָה צָרִיך לְהָאִיר בְּחִינַת הָרכ"ד [מָאתַיִם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה] אוֹרוֹת

בִּבְחִינַת יָם, בְּחִינַת אֱמוּנָה

וְהוּא נָטָה מִזֶּה, וּפָגַם בִּבְחִינַת דֶּרֶך

בִּבְחִינַת: "כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ"

כִּי אִשָּׁה נִקְרֵאת דֶּרֶך, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

וְיֵשׁ דֶּרֶך אַחֵר, בְּחִינַת:"דֶּרֶך אִשָּׁה מְנָאֶפֶת"

וְהַכְּלָל שֶׁעִקָּר הַפְּגָם בִּבְחִינַת דֶּרֶך, שֶׁלּא הֵאִיר הַדֶּרֶך בַּיָּם

וְלִפְעָמִים מֵחֲמַת זֶה הַפְּגָם יוּכַל לֶאַבֵּד אֶת זִוּוּגוֹ

כִּי מֵאַחַר שֶׁנָּטָה מִזִּוּוּגוֹ, קָשֶׁה לוֹ לִמְצא אֶת זִוּוּגוֹ

וַאֲפִילּוּ אִם יִמְצָא אֶת זִוּוּגוֹ, תִּהְיֶה לוֹ מְנַגֶּדֶת

וְלא תִּהְיֶה נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ

מֵחֲמַת שֶׁנָּטָה מִמֶּנָּה וְלא הֵאִיר בָּהּ

מִזֶּה נִתְהַוֶּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ רָצוֹן אַחֵר כְּנֶגְדּוֹ

וְאָז. לא זָכָה כְּנֶגְדּוֹ

וְחֹדֶשׁ אֱלוּל שֶׁאָז יְכוֹלִין לְתַקֵּן זֶה וּלְהָאִיר הַדֶּרֶך בַּיָּם כַּנַּ"ל

[עַל כֵּן כַּוָּנַת אֱלוּל הֵם תִּקּוּן לָזֶה]

וּכְשֶׁמְּתַקֵּן זֶה, אֲזַי מוֹצֵא זִוּוּגוֹ, וְהִיא אֵינָהּ כְּנֶגְדּוֹ, רַק כִּרְצוֹנוֹ

וְיֵשׁ בָּזֶה סוֹד נִפְלָא

כִּי דַּע, שֶׁזֶּה הַסּוֹד מָסַר אַבְרָהָם לֶאֱלִיעֶזֶר עַבְדּוֹ

כְּשֶׁשְּׁלָחוֹ לְבַקֵּשׁ הַזִּוּוּג שֶׁל יִצְחָק בְּנוֹ

הַיְנוּ סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל, שֶׁהֵם מְסֻגָּלִים לְתִקּוּן הַבְּרִית

שֶׁעַל יְדֵי זֶה מוֹצְאִין הַזִּוּוּג כִּי עַל יְדֵי הַתִּקּוּן הַנַּ"ל

נַעֲשֶׂה בָּהּ רָצוֹן אֵלָיו

כִּי מִקּדֶם לא הָיְתָה נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ, כִּי נָטְתָה מִמֶּנּוּ כַּנַּ"ל

וְעַל יְדֵי זֶה אִי אֶפְשָׁר לִמְצא זִוּוּגוֹ

וַאֲפִילּוּ אִם מוֹצְאָהּ, אֵינָהּ נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ כַּנַּ"ל

אֲבָל עַל יְדֵי כַּוָּנַת אֱלוּל שֶׁהֵם הַתִּקּוּן לָזֶה

עַל יְדֵי זֶה חָזַר וְנַעֲשָׂה בָּהּ רָצוֹן אֵלָיו כַּנַּ"ל

וְזֶה הַסּוֹד מְבאָר בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת אֱלִיעֶזֶר

כִּי אַבְרָהָם מָסַר לוֹ הַסּוֹד הַזֶּה

וְזֶה שֶׁאָמַר אַבְרָהָם לֶאֱלִיעֶזֶר: "וְאִם לא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיך"

רְאֵה וְהַבֵּט נִפְלְאוֹת תּוֹרָתֵנוּ

כִּי רָאשֵׁי תֵבוֹת פָּסוּק זֶה הֵם אוֹתִיּוֹת אֱלוּל

וּבָאֶמְצַע הֵם תֵּבוֹת תֹאבֶה הָאִשָּׁה

כִּי עַל יְדֵי בְּחִינַת אֱלוּל, הַיְנוּ סוֹד כַּוָּנוֹת אֱלוּל

עַל יְדֵי זֶה תֹאבֶה הָאִשָּׁה

כִּי עַל יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה בָּהּ רָצוֹן אֵלָיו כַּנַּ"ל

נִמְצָא שֶׁבְּאֵלּוּ הַתֵּבוֹת בְּעַצְמָן שֶׁדִּבֵּר אַבְרָהָם עִם אֱלִיעֶזֶר

מֵעִנְיַן הַחֲשָׁשׁ, שֶׁמָּא לא תִּתְרַצֶּה לֵילֵך אַחֲרָיו

דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמַר לוֹ: "וְאִם לא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיך"

בְּאֵלּוּ הַתֵּבוֹת עַצְמָן גִּלָּה לוֹ סוֹד הַתִּקּוּן לָזֶה

דְּהַיְנוּ סוֹד אֱלוּל, הַמְרֻמָּז בְּרָאשֵׁי הַתֵּבוֹת, שֶׁהוּא הַתִּקּוּן לָזֶה

שֶׁעַל יְדֵי זֶה תֹאבֶה הָאִשָּׁה

וְעוֹד יֵשׁ בָּזֶה סוֹדוֹת נוֹרָאִים מְאד

גַּם עַיֵּן בַּמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל: "וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ"

[בְּלִקּוּטֵי א סִימָן ו]

כִּי שָׁם מְדַבֵּר מִכַּוָּנוֹת אֱלוּל, וְהוּא תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית כַּנַּ"ל

הַיְנוּ לְעַיֵּן בְּאוֹתוֹ הַמַּאֲמָר

וְלִזְכּוֹת לְהָבִין בּוֹ וְלַעֲשׂוֹת עִמּוֹ אֵיזֶה עֲבוֹדָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם

עַל יְדֵי זֶה יְתַקֵּן פְּגַם הַבְּרִית
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלח - כְּשֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים מְחֻלָּקִים בֵּינֵיהֶם עַל אֵיזֶה עִנְיָן
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלח - כששני אנשים מחלקים ביניהם על איזה ענין כששני אנשים מחלקים ביניהם על איזה ענין וכשיבוא השלישי אף שאינו יודע כלל מענינם אזי יסכים עם אחד יותר מעם חברו זה מחמת שהאחד סמוך לשרשו יותר מחברו כי בודאי אי אפשר שיהיו שוים לו כאחד כי אין שני אנשים שוין ואם כן בודאי אחד סמוך יותר ומזה בא שהוא מסכים עם זה והבן
סודות התורה / סתרי תורה בעמקי הקליפות. מה הם?
...מה הם? שאלה: אשמח לקבל הסבר על העניין שמובא אצל רבי נחמן מספר פעמים, לגבי סתרי תורה וסודות התורה שמסתתרים בעמקי הקליפות. מה הם הסתרי תורה האלו? ואיך אפשר ללמוד / לדעת אותם? תודה. תשובה: ראשית יש להבין, כי רק מי שנכלל בא"ס לגמרי, רק הוא מבין את העניין הזה בשלמות. כי את העניין הזה א"א להסביר במילים מה הוא ממש, אלא רק ניתן לרמוז אליו, וכל אחד ואחד יבין אותו לפי מה שהוא משער בליבו. והעניין הוא כדלקמן: סתרי התורה שמלובשים בבריאה, הם בעצם השכל של השי"ת עצמו שמחייה את כל העולמות כולם בכל רגע ורגע. סתרי...
שבחי הר"ן - אות ט
שבחי הר"ן - אות ט והיה מתענה הרבה מאד וכמה פעמים התענה משבת לשבת והכל בימי נעוריו ממש קדם היותו בן עשרים שנה ולפעמים התענה שני פעמים משבת לשבת רצופים זה לזה ואף על פי שהיה "ילד שעשועים" ומגדל בתפנוק והיה אדם דק מאד אף על פי כן לא היה חס על עצמו כלל והתענה וסגף עצמו מאד והתענה ח"י [שמונה עשרה] פעמים משבת לשבת בשנה אחת
מהו עניין נוקם ונוטר?
...co.il/?key=2249 - שיחות הר"ו - אות צג דע שיש אור שהוא מאיר באלף עולמות וזה האור אין אדם פשוט יכול לקבל מחמת גדלו וצריך לזה חכם גדול שיוכל לחלק אלפים למאות דהינו שיוכל לחלק האור הגדול לחלקים קטנים כדי שיוכלו הקטנים במעלה לקבלו מעט מעט ... אך תלמיד חכם שהוא נוקם ונוטר הוא יכול לחלק אלפים למאות דהינו לחלק האור גדול לחלקים כדי שיוכלו לקבלו כנזכר לעיל וענין זה שתלמיד חכם שנוקם ונוטר יכול לחלק אלפים למאות ... אבל תלמיד חכם צריך דיקא להיות נוקם ונוטר כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "כל תלמיד חכם שאינו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעז - וַיּאמֶר י"י סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיך
...סלחתי כדבריך ויאמר י"י סלחתי כדבריך ראשי תבות כוסי כדברך דבר ראשי תבות דשנת בשמן ראשי כי יש צדיקים אמתים שיש להם כח, כששותין יין לפעמים למחל עוונות על ידי זה כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה . שיין יש לו שני בחינות זכה נעשה ראש וכשנעשה ראש שהוא בחינות מחין על ידי זה הוא יכול לכפר עוונות כמו שכתוב: "ואיש חכם יכפרנה" וזהו: "ויאמר ה' סלחתי כדברך" כי דבר הוא ראשי תבות "דשנת בשמן ראשי" כנ"ל שהיא בחינת שלמות המחין [שהם בחינת: "שמן משחת קדש" בחינת "כשמן הטוב על הראש" כידוע] וזה: "ויאמר ה' סלחתי כדברך" שהוא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסא - כְּשֶׁנּוֹפֵל אָדָם מִמַּדְרֵגָתוֹ יֵדַע שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם הוּא
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסא - כשנופל אדם ממדרגתו ידע שמן השמים הוא כשנופל אדם ממדרגתו ידע שמן השמים הוא כי התרחקות תחלת התקרבות על כן נפל שיתעורר יותר להתקרב להשם יתברך ועצתו שיתחיל מחדש לכנס בעבודת ה' כאלו לא התחיל עדין כלל מעולם וזה כלל גדול בעבודת ה' שצריכין ממש בכל יום להתחיל מחדש. [ועין ענין זה עוד בכמה מקומות בספרי רבנו, זכרונו לברכה כמה צריך האדם להתחזק בעבודת ה' ולבלי לפל משום דבר שבעולם רק להתחיל בכל פעם מחדש עין היטב בענין זה, ויערב לך לעד].
שיחות הר"ן - אות רמז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר: כל מי שיש לו כבוד ועשירות יותר הכבוד רחוק ממנו ביותר כי כשאחד יש לו מעט מעות הוא יכול להחזיק המעות אצלו סמוך לבשרו אבל כשיש לו הרבה מעות, המעות שלו מנח בתבה נמצא שהכבוד שהוא העשירות רחוק ממנו ביותר וכן כשיש לו עוד יותר עשירות אזי מעותיו וסחורותיו מנחים בחנות וכיוצא ורחוק ממנו עוד יותר וכשיש לו עוד יותר ויותר עשירות אזי הונו ועשירות שלו מנח במקומות ועירים אחרים רחוק עוד יותר ויותר ממנו וכן כל מה שיש לו כבוד ועשירות יותר, אזי הכבוד רחוק ממנו ביותר והקיסרים והמלכים שכבודם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צ - אָנכִי אֶשְׂמַח בַּה' יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צ - אנכי אשמח בה' יתמו חטאים מן הארץ [לשון החברים] אנכי אשמח בה' יתמו חטאים מן הארץ הנה ידוע, כי כל החסרונות שבאים לאדם הן באין מחמת השבירה, שנפלו ניצוצות ונחסרו מהשכינה כידוע והתקון הוא על ידי שמשמח את עצמו באלקיו אזי נשלמו כל החסרונות מהשבירה, ונתעלה כל הניצוצות אנכי אשמח בה' יתמו ונשלמו כל החטאים, הינו החסרונות כמו שכתוב: "והייתי אני ובני שלמה חטאים" מן הארץ הינו ארץ העליונה בחינת השכינה
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סב - אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל
...- אלה מסעי בני ישראל "אלה מסעי בני ישראל" [עיין בלקוטי קמא סי' מ' בשם ס' עשרה מאמרות] שמסעי בני ישראל דהינו הנסיעות שבני ישראל נוסעין ממקום למקום הם מכפרין על אלה אלקיך ישראל, הינו על פגם עבודה זרה כי אפילו כשאין עובדין עבודה זרה, יש פגם עבודה זרה כי קלקול האמונה היא גם כן בחינת עבודה זרה וכמו שמובא על פסוק: "וסרתם ועבדתם אלהים אחרים" שתכף כשסרים מהשם יתברך, הוא בחינת עבודה זרה ועל ידי הנסיעות של ישראל נתכפר 'וכל זמן שיש עבודה זרה בעולם, חרון אף בעולם' נמצא כשנתכפר פגם עבודה זרה כנ"ל נמתק החרון...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ו - עַל יְדֵי זֵעָה טוֹבָה, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה שִׂמְחָה
...על ידי זה נעשה שמחה על ידי זעה טובה [כגון כשמזיעין על ידי דבר שבקדשה] על ידי זה נעשה שמחה, בחינת: "ושמחת בחגך" בחינת שמחה של יום טוב [ולאו דוקא יום טוב ממש אלא כל יום שהוא בחינת טוב, נקרא יום טוב] כי השמחה על ידי הדמים כי העצבות מן הטחול, וטחול היא עכירות הדמים וכשמתגבר, חס ושלום, עכירת הדמים של הטחול על ידי זה באין חלשות, חס ושלום כי כשהעכירת הדמים הוא במדה בטחול אזי אדרבא הוא טובה מה שהטחול מקבל העכירת הדמים כי נשארין הדמים זכים אבל כשעכירת הדמים של הטחול מתגבר, חס ושלום נעשין חלשות, חס ושלום...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1875 שניות - עכשיו 03_12_2025 השעה 08:10:30 - wesi2