ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פז - כַּוָּנַת אֱלוּל הֵם תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית
דע, שכונת אלול הם תקון לפגם הברית כי סוד כונות אלול הוא "הנותן בים דרך" (ישעיה מ"ג) (וכמבאר בכונת האר"י ז"ל) להאיר בחינת דרך בים ודרך זה נפתח בחדש אלול (ועין שם בכונות כל הכונות של אלול) ועקר פגם הברית הוא בבחינת דרך הזה כי היה צריך להאיר בחינת הרכ"ד [מאתים עשרים וארבעה] אורות בבחינת ים, בחינת אמונה והוא נטה מזה, ופגם בבחינת דרך בבחינת (בראשית ו) : "כי השחית כל בשר את דרכו" כי אשה נקראת דרך, כמובא בדברי רבותינו, זכרונם לברכה (קדושין ב:) ויש דרך אחר, בחינת (משלי ל) :"דרך אשה מנאפת" והכלל שעקר הפגם בבחינת דרך, שלא האיר הדרך בים ולפעמים מחמת זה הפגם יוכל לאבד את זווגו (עין תיקון יד) כי מאחר שנטה מזווגו, קשה לו למצא את זווגו ואפילו אם ימצא את זווגו, תהיה לו מנגדת ולא תהיה נוטה אחר רצונו מחמת שנטה ממנה ולא האיר בה מזה נתהוה שיש לה רצון אחר כנגדו ואז. לא זכה כנגדו (יבמות סג) וחדש אלול שאז יכולין לתקן זה ולהאיר הדרך בים כנ"ל [על כן כונת אלול הם תקון לזה] וכשמתקן זה, אזי מוצא זווגו, והיא אינה כנגדו, רק כרצונו ויש בזה סוד נפלא כי דע, שזה הסוד מסר אברהם לאליעזר עבדו כששלחו לבקש הזווג של יצחק בנו הינו סוד כונת אלול, שהם מסגלים לתקון הברית שעל ידי זה מוצאין הזווג כי על ידי התקון הנ"ל נעשה בה רצון אליו כי מקדם לא היתה נוטה אחר רצונו, כי נטתה ממנו כנ"ל ועל ידי זה אי אפשר למצא זווגו ואפילו אם מוצאה, אינה נוטה אחר רצונו כנ"ל אבל על ידי כונת אלול שהם התקון לזה על ידי זה חזר ונעשה בה רצון אליו כנ"ל וזה הסוד מבאר בתורה בפרשת אליעזר כי אברהם מסר לו הסוד הזה וזה שאמר אברהם לאליעזר (בראשית כ"ד) : "ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך" ראה והבט נפלאות תורתנו כי ראשי תבות פסוק זה הם אותיות אלול ובאמצע הם תבות תאבה האשה כי על ידי בחינת אלול, הינו סוד כונות אלול על ידי זה תאבה האשה כי על ידי זה נעשה בה רצון אליו כנ"ל נמצא שבאלו התבות בעצמן שדבר אברהם עם אליעזר מענין החשש, שמא לא תתרצה לילך אחריו דהינו מה שאמר לו: "ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך" באלו התבות עצמן גלה לו סוד התקון לזה דהינו סוד אלול, המרמז בראשי התבות, שהוא התקון לזה שעל ידי זה תאבה האשה ועוד יש בזה סודות נוראים מאד גם עין במאמר המתחיל: "ויאמר ה' אל משה קרא את יהושע" [בלקוטי א סימן ו] כי שם מדבר מכונות אלול, והוא תקון לפגם הברית כנ"ל הינו לעין באותו המאמר ולזכות להבין בו ולעשות עמו איזה עבודה בעבודת השם על ידי זה יתקן פגם הברית
דַּע, שֶׁכַּוָּנַת אֱלוּל הֵם תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית

כִּי סוֹד כַּוָּנוֹת אֱלוּל הוּא "הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶך"

לְהָאִיר בְּחִינַת דֶּרֶך בַּיָּם

וְדֶרֶך זֶה נִפְתָּח בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל

וְעִקָּר פְּגַם הַבְּרִית הוּא בִּבְחִינַת דֶּרֶך הַזֶּה

כִּי הָיָה צָרִיך לְהָאִיר בְּחִינַת הָרכ"ד [מָאתַיִם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה] אוֹרוֹת

בִּבְחִינַת יָם, בְּחִינַת אֱמוּנָה

וְהוּא נָטָה מִזֶּה, וּפָגַם בִּבְחִינַת דֶּרֶך

בִּבְחִינַת: "כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ"

כִּי אִשָּׁה נִקְרֵאת דֶּרֶך, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

וְיֵשׁ דֶּרֶך אַחֵר, בְּחִינַת:"דֶּרֶך אִשָּׁה מְנָאֶפֶת"

וְהַכְּלָל שֶׁעִקָּר הַפְּגָם בִּבְחִינַת דֶּרֶך, שֶׁלּא הֵאִיר הַדֶּרֶך בַּיָּם

וְלִפְעָמִים מֵחֲמַת זֶה הַפְּגָם יוּכַל לֶאַבֵּד אֶת זִוּוּגוֹ

כִּי מֵאַחַר שֶׁנָּטָה מִזִּוּוּגוֹ, קָשֶׁה לוֹ לִמְצא אֶת זִוּוּגוֹ

וַאֲפִילּוּ אִם יִמְצָא אֶת זִוּוּגוֹ, תִּהְיֶה לוֹ מְנַגֶּדֶת

וְלא תִּהְיֶה נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ

מֵחֲמַת שֶׁנָּטָה מִמֶּנָּה וְלא הֵאִיר בָּהּ

מִזֶּה נִתְהַוֶּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ רָצוֹן אַחֵר כְּנֶגְדּוֹ

וְאָז. לא זָכָה כְּנֶגְדּוֹ

וְחֹדֶשׁ אֱלוּל שֶׁאָז יְכוֹלִין לְתַקֵּן זֶה וּלְהָאִיר הַדֶּרֶך בַּיָּם כַּנַּ"ל

[עַל כֵּן כַּוָּנַת אֱלוּל הֵם תִּקּוּן לָזֶה]

וּכְשֶׁמְּתַקֵּן זֶה, אֲזַי מוֹצֵא זִוּוּגוֹ, וְהִיא אֵינָהּ כְּנֶגְדּוֹ, רַק כִּרְצוֹנוֹ

וְיֵשׁ בָּזֶה סוֹד נִפְלָא

כִּי דַּע, שֶׁזֶּה הַסּוֹד מָסַר אַבְרָהָם לֶאֱלִיעֶזֶר עַבְדּוֹ

כְּשֶׁשְּׁלָחוֹ לְבַקֵּשׁ הַזִּוּוּג שֶׁל יִצְחָק בְּנוֹ

הַיְנוּ סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל, שֶׁהֵם מְסֻגָּלִים לְתִקּוּן הַבְּרִית

שֶׁעַל יְדֵי זֶה מוֹצְאִין הַזִּוּוּג כִּי עַל יְדֵי הַתִּקּוּן הַנַּ"ל

נַעֲשֶׂה בָּהּ רָצוֹן אֵלָיו

כִּי מִקּדֶם לא הָיְתָה נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ, כִּי נָטְתָה מִמֶּנּוּ כַּנַּ"ל

וְעַל יְדֵי זֶה אִי אֶפְשָׁר לִמְצא זִוּוּגוֹ

וַאֲפִילּוּ אִם מוֹצְאָהּ, אֵינָהּ נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ כַּנַּ"ל

אֲבָל עַל יְדֵי כַּוָּנַת אֱלוּל שֶׁהֵם הַתִּקּוּן לָזֶה

עַל יְדֵי זֶה חָזַר וְנַעֲשָׂה בָּהּ רָצוֹן אֵלָיו כַּנַּ"ל

וְזֶה הַסּוֹד מְבאָר בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת אֱלִיעֶזֶר

כִּי אַבְרָהָם מָסַר לוֹ הַסּוֹד הַזֶּה

וְזֶה שֶׁאָמַר אַבְרָהָם לֶאֱלִיעֶזֶר: "וְאִם לא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיך"

רְאֵה וְהַבֵּט נִפְלְאוֹת תּוֹרָתֵנוּ

כִּי רָאשֵׁי תֵבוֹת פָּסוּק זֶה הֵם אוֹתִיּוֹת אֱלוּל

וּבָאֶמְצַע הֵם תֵּבוֹת תֹאבֶה הָאִשָּׁה

כִּי עַל יְדֵי בְּחִינַת אֱלוּל, הַיְנוּ סוֹד כַּוָּנוֹת אֱלוּל

עַל יְדֵי זֶה תֹאבֶה הָאִשָּׁה

כִּי עַל יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה בָּהּ רָצוֹן אֵלָיו כַּנַּ"ל

נִמְצָא שֶׁבְּאֵלּוּ הַתֵּבוֹת בְּעַצְמָן שֶׁדִּבֵּר אַבְרָהָם עִם אֱלִיעֶזֶר

מֵעִנְיַן הַחֲשָׁשׁ, שֶׁמָּא לא תִּתְרַצֶּה לֵילֵך אַחֲרָיו

דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמַר לוֹ: "וְאִם לא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיך"

בְּאֵלּוּ הַתֵּבוֹת עַצְמָן גִּלָּה לוֹ סוֹד הַתִּקּוּן לָזֶה

דְּהַיְנוּ סוֹד אֱלוּל, הַמְרֻמָּז בְּרָאשֵׁי הַתֵּבוֹת, שֶׁהוּא הַתִּקּוּן לָזֶה

שֶׁעַל יְדֵי זֶה תֹאבֶה הָאִשָּׁה

וְעוֹד יֵשׁ בָּזֶה סוֹדוֹת נוֹרָאִים מְאד

גַּם עַיֵּן בַּמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל: "וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ"

[בְּלִקּוּטֵי א סִימָן ו]

כִּי שָׁם מְדַבֵּר מִכַּוָּנוֹת אֱלוּל, וְהוּא תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית כַּנַּ"ל

הַיְנוּ לְעַיֵּן בְּאוֹתוֹ הַמַּאֲמָר

וְלִזְכּוֹת לְהָבִין בּוֹ וְלַעֲשׂוֹת עִמּוֹ אֵיזֶה עֲבוֹדָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם

עַל יְדֵי זֶה יְתַקֵּן פְּגַם הַבְּרִית
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צז - אֱלקִים אַל דֳּמִי לָך אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקט אֵל
...- אלקים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט אל [לשון החברים] אלהים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט אל הענין הוא כך דידוע הוא שיש מקום למעלה שנקרא אלדד ומידד שמשם השפע יורד לעולם כי השני אותיות א"ל, הם דד, והשני אותיות מ"י הם דד והשפע נקראת הא, כמו שכתוב: "הא לכם זרע" ונשלם השם אלהים משלם אך לפעמים יש בעוונותינו הרבים הסתלקות השפע ונעשה מן הא דלת, על שם דלית לה מגרמה כלום וצריך כל אחד מישראל לזרז את עצמו שיעשה מן הד' ה' וכיצד עושין מן הד' ה' ? לי גלעד ולי מנשה אפרים מעוז ראשי יהודה מחוקקי הפרוש הוא כך כי קדם בריאת...
שבחי הר"ן - אות ח
...למודו בא לו ביגיעה גדולה כי בתחלה היה לומד משניות ולא היה מבין למודו והיה בוכה הרבה לפני השם יתברך שיאיר עיניו והיה בוכה ובוכה כל כך עד שזכה שיוכל ללמוד משניות וכן אחר כך למד שאר ספרים ולא היה מבין גם כן והיה בוכה ובוכה גם כן הרבה מאד עד שזכה להבינם וכן בלמוד זוהר וכתבי האר"י, זכרונו לברכה היה בוכה גם כן הרבה עד שזכה להבין ואמר: שבתחלה בכל ספר וספר שלמד לא היה מבין והיה קשה לו הרבה ולא היה יכול לעמד על פשוטן של דברים והיה לו יסורים גדולים מזה והיה למודו ביגיעה גדולה ואף על פי כן למד הרבה מאד כי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נז - אֵימָתַי יָבוֹא בֶּן דָּוִד
...בן דוד [לשון רבנו, זכרונו לברכה] שאלו תלמידיו את רבי יוסי בן קסמא, אימתי בן דוד בא וכו' אמר להן לכשיפל השער הזה ויבנה, ויפל ויבנה, ויפל, ואין מספיקין לבנותו עד שבן דוד בא השער הזה, של ארם, שבארם היה באותה השעה: ואין מספיקין לבנותו, פעם שלישית שאלו את רבי יוסי בן קסמא אימתי יבוא בן דוד וכו'. א. דע, כי כל דבור ודבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא נברא ממנו מלאך וכל דבור ודבור נחלק לכמה ניצוצות, בבחינת: "כפטיש יפוצץ סלע" כמו כן נבראו כמה וכמה מלאכים, לפי רב הניצוצות ודבור הכולל את הניצוצות נברא מלאך שהוא...
לדון לכף זכות - מהו שורש העניין?
...שאלה: מהו שורש העניין של לדון לכף זכות? תשובה: כידוע כל דיבור של רבי נחמן מברסלב הוא רק לבוש גשמי של עניין אחר. אז כאן נעסוק בשורש העניין של לדון לכף זכות כדלהלן: והעניין הוא, כי קודם הבריאה היה כולו טוב וכולו אחד. ואחרי הבריאה הטוב האין סופי צמצם את עצמו ללבושים שונים, שבהם הוא מצטייר בעיני האדם גם כרע, למרות שהוא כולו טוב ממש. ועיקר עבודת האדם בעולם, היא לדון את כל העולם לכף זכות, היינו לקשר את בחינה הבריאה לבחינת לפני הבריאה, היינו לגלות את שורש הטוב שיש בכל רע. ועל ידי זה לבטל את הרע לגמרי....
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנח - רָאוּ לִפְעָמִים אֵשׁ בּוֹעֵר מֵרָחוֹק
...מוהר"ן ח"א - תורה קנח - ראו לפעמים אש בוער מרחוק כמה בני אדם ספרו שראו לפעמים אש בוער מרחוק וקרבו לשם ולא היה כלום וכן נתראה גם כן לפעמים בדרך וגם על הים לפעמים נתראה כך וכבר נודע שזה בא מן האדים העולים מן הארץ ויש אדים שיש להם כח של גפרית ועולים איזה אדים ונתקבצים זה עם זה ומכה עליהם רוח קר מלמעלה ונופלים למטה ומתחילין לבער לפי שעה כמו כן יש כמה בני אדם שלפעמים נבער לבו להשם יתברך ומתחיל בעבודת השם יתברך ולאחר שעה נתבטל וחוזר לקדמותו ולפעמים נמשך חצי יום או איזה ימים או איזה שבועות אך לא לנצח ולא...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כו - צָרִיך לְהַרְחִיק מִשִּׁכְרוּת
...שיך לא"ב החדש, שכרות, אות ד צריך להרחיק משכרות ולדקדק שלא לשתות יותר מיכלתו כדי שלא יבוא לידי שכרות כי מעט השתיה לפי הצרך הוא טובה להרחיב דעתו ודע, כי הדעת מלבש בחסדים וכששותה במדה כראוי לפי ערכו אזי נתרחב דעתו ונתרומם מחו ואזי נגדלין החסדים ביותר על ידי השתיה כי כשנתרומם הדעת, נתרוממין ונגדלין החסדים כי הדעת מלבש בחסדים כנ"ל "כל המתפתה ביינו, יש בו מדעת קונו" 'מתפתה' דיקא, בחינת חסדים שעל ידי היין נגדלין החסדים וזהו 'מתפתה' שעל ידי הגדלת החסדים הוא מתפתה ומתפיס אף על פי שלא היה ראוי להתפתות לפי...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נג - גּדֶל יִקְרַת הַמַּחֲשָׁבָה
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נג - גדל יקרת המחשבה גדל יקרת המחשבה נודע לי עתה כי המחשבה יקרה מאד מאד שנעשה ממנה דברים שלמים ממש שיש להם קיום כל הימים שיתקימו העולמות כל זמן אשר השם יתברך וכו' וכו' וחכמה יקר יותר כי מחשבה הוא שעולה על מחשבתו לבד וחכמה הוא שבונה בחכמתו בנינים בשכלו והוא יקר מאד ועקר הדבר שיהיה באמת ואפילו פשט שמחדשין, הוא גם כן דבר גדול מאד וצריך גם כן שיהיה באמת וגם להפך כשהוא בלא אמת נעשה ממנה גם כן דברים להפך
שיחות הר"ן - אות מו
...לשמר את המחשבה מאד כי ממחשבה יכול להיות נעשה דבר חיוני ממש ודע שכל בחינה שהיא גבוה למעלה יותר אצל האדם היא יכולה להגיע ולהשיג יותר כמו למשל, עם הרגל יכולין להשליך איזה דבר למעלה אבל עם היד יכולין להשליך למעלה יותר ובהדבור יכולין להשיג ולהגיע יותר ויותר כי בהדבור יכולין לדבר למרחוק והשמיעה היא גבוה יותר ויכולין לשמע קול מרחוק מאד כגון כשיורין בקני שרפה [תותחים] יכולין לשמע למרחוק מאד והראיה יכולה להשיג ולהגיע עוד יותר ויותר כי בהראיה יכולין לראות ולהביט על השמים נמצא שכל בחינה שהיא גבוה יותר למעלה...
תורה או תפילה? מה גדול יותר?
...מה גדול יותר? שאלה: אשמח לדעת מה דעתו של רבי נחמן לגבי העניין הזה של תורה ותפילה. מי מהם גדול יותר ומדוע? תשובה: עניין זה הוא די מורכב, אך ננסה להשיב בפשיטות. ראשית יש להקדים ולומר, כי מצד האמת באמת, אין שום הבדל בין תורה לתפילה. כי בשורש של התורה והתפילה הכל אחד ממש, ואין שום הבדל בין תורה לתפילה. יחד עם זאת, מאחר שהאדם אינו נמצא בשורש של התורה ושל התפילה, אלא הוא לומד תורה ומתפלל בצורה מאוד נמוכה ומגושמת, מכאן מתחילים לנבוע החילוקים שבין תורה לתפילה. אצל צדיק אמיתי באמת, שנכלל באין סוף לגמרי,...
כוורא דאפיק רישה ממיא - לקו"מ ח"א טז
...רישה ממיא - לקו"מ ח"א טז breslev.eip.co.il/?key=45 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טז - האי כורא דאפיק רישה ממיא וחזינא האי כורא שהוא הצדיק, המכנה בשם דג, כידוע דאפיק רישה ממיא, ודמיא עינה כתרי סהרי, ונפיץ מיא מתרי אוסיא כתרי מברי דסורא כי אי אפשר לצדיק להיות מחשבתו משוטט תמיד בחכמות עליונות כי לפעמים צריך לצאת לחוץ לעסק בדברי העולם כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'פעמים ביטולה של תורה זו היא קיומה' וכד אפיק רישא ממיא הינו כד מפיק את עצמו מחכמות עליונות אזי: ודמיא עינה כתרי סהרי כי פקיחת עינים מכנים על...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1563 שניות - עכשיו 04_02_2026 השעה 13:40:41 - wesi2