ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨️ שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יב
וביום מחר בא ואמר שבא ספינה מחוץ לארץ עם יהודים ויש להם גם כן שוחט מבהק ושם באותה ספינה היה הרב החסיד המפרסם מורנו הרב זאב ולף נרו יאיר מטשרני אוסטרהא ושאר אנשים חשובים ושאלו על רבנו זכרונו לברכה וגלה להם האיש שהיה עם רבנו, זכרונו לברכה, האמת ותכף שלח ר' זאב הנ"ל אחרי רבנו, זכרונו לברכה, שיבוא אליו לאכסניא שלו ויקבלו באהבה להתארח עמו יחד ולא רצה רבנו, זכרונו לברכה, ללכת אצלו כי אמר כאן טוב לפני כי היה עושה בסטנבול כל מיני קטנות והיה הולך יחף ובלי חגורה ובלי כובע עליון והיה מלבש רק בה"אנטער שלאק" שהיה לו מאיזה מלבוש והיה הולך בשוק כדרך בני הנעורים הרצים בשוק ומצחקים והיה עושה מלחמות בדרך צחוק כדרך בני הנעורים והיו מכנים אחד בשם הצרפת, ואחד בשם אחר ועשו מלחמה והיה כעין תכסיסי מלחמה ממש והיה עושה עניני קטנות הרבה מאד שם בסטאנבול אחר כך נפל הדבר רחמנא לצלן בחאן זה, הינו חצר והיה מכרח לברח משם והכרח לכנס באכסניא של רבי זאב הנ"ל ועשה עבורו סעדה גדולה והיה הרב ר' זאב הנ"ל נוהג בו כבוד גדול מאד מאד בלי ערך ורבנו זכרונו לברכה, עשה כמה דברים אז שהיה כנגד רצון ר' זאב הנ"ל אך אף על פי כן אהבה מקלקלת השורה ומעצם האהבה לא הסתכל על זה כלל אף על פי שהיה בעיניו פליאות גדולות כי בכל עת שהיה ר' זאב מתפלל לפני העמוד בשבת כדרך המפרסמים ורבנו זכרונו לברכה, היה אוכל באותו העת כי היה מתפלל מקדם עד שבעת תפילתו של ר' זאב היה הוא זכרונו לברכה, אוכל סעדתו וכן היה בליל שבת, ובשבת בשחרית, ובסעדה שלישית ובעת שישב ר' זאב לסעדה השלישית, כבר ברך רבנו ברכת המזון וצוה להאיש שהיה עמו שיסתכל אם יש כוכבים והתפלל תכף ערבית, והבדיל, ולקח הלולקע ונכנס לבית ר' זאב והוא התחיל בסמוך הסעדה השלישית כדרך המפרסמים ותכף כשנכנס רבנו לשם בלי כובע עליון ובלי חגורה והלולקע בידו תכף קבלו בכבוד גדול ר' זאב הנ"ל, וברך ברכת המזון מיד והתפלל ערבית, והבדיל ודבר עם רבנו זכרונו לברכה, כמעט כל הלילה והיה אהבה גדולה ביניהם ורבנו, זכרונו לברכה, עשה שם כל מיני קטנות כנ"ל והיה שם על קבר של ר' נפתלי זכרונו לברכה וכל מה שעבר עליו בסטנבול בגשמיות וברוחניות תקצר המון יריעות לספר וכפי המובן מדבריו, שהיה שם, בסכנה גדולה ועצומה והיה סבור שבודאי יהיה נשאר שם דהינו שיסתלק שם אך השם יתברך עשה עמו נסים הרבה ועבר על הכל והקטנות הנ"ל הועיל לו מאד גם כשבא מהקבר של ר' נפתלי, נפל פתאם על הארץ ושכב כך כמה שעות ואחר כך הניחו אותו על המטה ושכב שם כל הלילה עד למחרת חצי היום והיה שוכב כמו שנגוע עד שעזרו השם יתברך שקם ממטתו וחזר לאיתנו והיה לו סכנות גדולות רבות ועצומות, ומניעות אין מספר בכל עת ובכל רגע שם ואמר שהבזיונות והקטנות הנ"ל הועיל לו מאד כנזכר לעיל
וּבְיוֹם מָחָר בָּא וְאָמַר

שֶׁבָּא סְפִינָה מֵחוּץ לָאָרֶץ עִם יְהוּדִים וְיֵשׁ לָהֶם גַּם כֵּן שׁוֹחֵט מֻבְהָק

וְשָׁם בְּאוֹתָהּ סְפִינָה הָיָה הָרַב הֶחָסִיד הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ הָרַב זְאֵב וָלְף נֵרוֹ יָאִיר מִטְּשָׁרְנִי אוֹסְטְרְהָא וּשְׁאָר אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים

וְשָׁאֲלוּ עַל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְגִלָּה לָהֶם הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִם רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָאֱמֶת

וְתֵכֶף שָׁלַח ר' זְאֵב הַנַּ"ל אַחֲרֵי רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו לָאַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ וְיִקַבְּלוֹ בְּאַהֲבָה לְהִתְאָרֵחַ עִמּוֹ יַחַד

וְלא רָצָה רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לָלֶכֶת אֶצְלוֹ

כִּי אָמַר כָּאן טוֹב לְפָנַי

כִּי הָיָה עוֹשֶׂה בִּסְטַנְבּוּל כָּל מִינֵי קַטְנוּת

וְהָיָה הוֹלֵךְ יָחֵף וּבְלִי חֲגוֹרָה וּבְלִי כּוֹבַע עֶלְיוֹן

וְהָיָה מְלֻבָּשׁ רַק בְּהָ"אִנְטֶער שְׁלַאק" שֶׁהָיָה לוֹ מֵאֵיזֶה מַלְבּוּשׁ

וְהָיָה הוֹלֵךְ בַּשּׁוּק כְּדֶרֶךְ בְּנֵי הַנְּעוּרִים הָרָצִים בַּשּׁוּק וּמְצַחֲקִים

וְהָיָה עוֹשֶׂה מִלְחָמוֹת בְּדֶרֶךְ צְחוֹק כְּדֶרֶךְ בְּנֵי הַנְּעוּרִים

וְהָיוּ מְכַנִּים אֶחָד בְּשֵׁם הַצָּרְפַת, וְאֶחָד בְּשֵׁם אַחֵר

וְעָשׂוּ מִלְחָמָה וְהָיָה כְּעֵין תַּכְסִיסֵי מִלְחָמָה מַמָּשׁ

וְהָיָה עוֹשֶׂה עִנְיְנֵי קַטְנוּת הַרְבֵּה מְאד שָׁם בִּסְטַאנְבּוּל

אַחַר כָּךְ נָפַל הַדֶּבֶר רַחֲמָנָא לִצְלָן בְּחַאן זֶה, הַיְנוּ חָצֵר

וְהָיָה מֻכְרָח לִבְרחַ מִשָּׁם

וְהֻכְרַח לִכָּנֵס בָּאַכְסַנְיָא שֶׁל רַבִּי זְאֵב הַנַּ"ל

וְעָשָׂה עֲבוּרוֹ סְעֻדָּה גְּדוֹלָה

וְהָיָה הָרַב ר' זְאֵב הַנַּ"ל נוֹהֵג בּוֹ כָּבוֹד גָּדוֹל מְאד מְאד בְּלִי עֵרֶךְ

וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עָשָׂה כַּמָּה דְּבָרִים אָז שֶׁהָיָה כְּנֶגֶד רְצוֹן ר' זְאֵב הַנַּ"ל

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת הַשּׁוּרָה

וּמֵעצֶם הָאַהֲבָה לא הִסְתַּכֵּל עַל זֶה כְּלָל

אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בְּעֵינָיו פְּלִיאוֹת גְּדוֹלוֹת

כִּי בְּכָל עֵת שֶׁהָיָה ר' זְאֵב מִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד בְּשַׁבָּת כְּדֶרֶךְ הַמְפֻרְסָמִים

וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיָה אוֹכֵל בְּאוֹתוֹ הָעֵת

כִּי הָיָה מִתְפַּלֵּל מִקּדֶם

עַד שֶׁבְּעֵת תְּפִילָּתוֹ שֶׁל ר' זְאֵב הָיָה הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אוֹכֵל סְעֻדָּתוֹ

וְכֵן הָיָה בְּלֵיל שַׁבָּת, וּבְשַׁבָּת בְּשַׁחֲרִית, וּבִסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית

וּבְעֵת שֶׁיָּשַׁב ר' זְאֵב לַסְּעֻדָּה הַשְּׁלִישִׁית, כְּבָר בֵּרַךְ רַבֵּנוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן

וְצִוָּה לְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ שֶׁיִּסְתַּכֵּל אִם יֵשׁ כּוֹכָבִים

וְהִתְפַּלֵל תֵּכֶף עַרְבִית, וְהִבְדִּיל, וְלָקַח הַלּוּלְקֶע וְנִכְנַס לְבֵית ר' זְאֵב

וְהוּא הִתְחִיל בְּסָמוּךְ הַסְּעֻדָּה הַשְּׁלִישִׁית כְּדֶרֶךְ הַמְפֻרְסָמִים

וְתֵכֶף כְּשֶׁנִּכְנַס רַבֵּנוּ לְשָׁם בְּלִי כּוֹבַע עֶלְיוֹן וּבְלִי חֲגוֹרָה וְהַלּוּלְקֶע בְּיָדוֹ

תֵּכֶף קִבְּלוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל ר' זְאֵב הַנַּ"ל, וְבֵרַךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מִיָּד

וְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית, וְהִבְדִּיל

וְדִבֵּר עִם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כִּמְעַט כָּל הַלַּיְלָה

וְהָיָה אַהֲבָה גְּדוֹלָה בֵּינֵיהֶם

וְרַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עָשָׂה שָׁם כָּל מִינֵי קַטְנוּת כַּנַּ"ל

וְהָיָה שָׁם עַל קֶבֶר שֶׁל ר' נַפְתָּלִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו בִּסְטַנְבּוּל בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת תִּקְצַר הֲמוֹן יְרִיעוֹת לְסַפֵּר

וּכְפִי הַמּוּבָן מִדְּבָרָיו, שֶׁהָיָה שָׁם, בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה

וְהָיָה סָבוּר שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה נִשְׁאָר שָׁם דְּהַיְנוּ שֶׁיִּסְתַּלֵּק שָׁם

אַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָשָׂה עִמּוֹ נִסִּים הַרְבֵּה

וְעָבַר עַל הַכּל

וְהַקַּטְנוּת הַנַּ"ל הוֹעִיל לוֹ מְאד

גַּם כְּשֶׁבָּא מֵהַקֶּבֶר שֶׁל ר' נַפְתָּלִי, נָפַל פִּתְאם עַל הָאָרֶץ וְשָׁכַב כָּךְ כַּמָּה שָׁעוֹת

וְאַחַר כָּךְ הִנִּיחוּ אוֹתוֹ עַל הַמִטָּה וְשָׁכַב שָׁם כָּל הַלַּיְלָה עַד לְמָחֳרָת חֲצִי הַיּוֹם וְהָיָה שׁוֹכֵב כְּמוֹ שֶׁנִּגְוַע

עַד שֶׁעֲזָרוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁקָּם מִמִּטָּתוֹ וְחָזַר לְאֵיתָנוֹ

וְהָיָה לוֹ סַכָּנוֹת גְּדוֹלוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת, וּמְנִיעוֹת אֵין מִסְפָּר

בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע שָׁם

וְאָמַר שֶׁהַבִּזְיוֹנוֹת וְהַקַּטְנוּת הַנַּ"ל הוֹעִיל לוֹ מְאד

כַּנִּזְכָּר לְעֵיל
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לד
...שזכו לאיזה מדרגה ומעלה כל אחד כפי מעלתו כמו למשל אצל מלך ששריו זוכין על ידי עבודתם כל אחד לאיזה מעלה לאיזה התמנות גבה כפי עבודתו אבל על עצמו אמר שאם היה יודע שהוא עכשו באותה המעלה ומדרגה של אשתקד אינו רוצה את עצמו כלל [ואמר בלשון גנאי על עצמו על ענין הנ"ל אם היה נשאר במדרגה של אשתקד] רק בכל פעם הוא עולה ממדרגה למדרגה ויש הרבה מאד בענין זה לספר אך אי אפשר לספר כל זה בכתב כלל כי אם מי שזכה לראות בעיניו ולשמע באזניו היה יכול לשער בלבה מעט מקצת ענין
שיחות הר"ן - אות קצח - גדולות נוראות השגתו
...- אות קצח - גדולות נוראות השגתו שנת תק"ע בחרף אחר חנוכה בעת שבאתי מברדיטשוב אמר לי שיש לו מעשה לספר ואמר שהמעשה הזאת שרוצה לספר לא ספרו אותה כי אם פעם אחד לפני בית ראשון וגם הנביאים לא ידעו הסוד שלה כי אם הנביא שספר אותה ומי שספר אותה לפניו והוא חדוש גדול והגם שכבר ספרו אותה כנ"ל אף על פי כן הוא חדוש גמור, הינו דבר חדש לגמרי כי בודאי מאז עד עתה נעשה מה שנעשה ואז ספרו אותה כמו שהיה ראוי אז ועתה צריכין לספרה כמו שראוי עתה [ולא זכינו לשמעה] ועל ידי...
שיחות הר"ן - אות קצה - גדולות נוראות השגתו
...תמיד ענה ואמר: מה שאני עושה עמכם הוא דבר קטן לפני זה אתם צריכים לעשות [כונתו: הינו מה שהוא עוסק עמנו להכניסנו ולקרבנו לעבודתו יתברך אפילו זאת הוא דבר קטן לפניו וזה הדבר אנחנו צריכים לעשות לקרב בני אדם לעבודת השם יתברך אבל הוא בעצמו יש לו עבודה גבוהה מזה] והייתי עומד ומשתומם כמתמיה כי כפי הנראה לדעתנו אין עבודה גבוהה מזו לקרב בני אדם להשם יתברך ענה ואמר יש נשמות ערטלאין שאין יכולין לכנס בגוף כלל וגדל הרחמנות שעליהם גדול ועצום מאד מאד יותר מעל החיים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פא - עֲלוּ זֶה בַנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר
...בנגב ועליתם את ההר ופרש רש"י: 'פסלת ארץ ישראל' הכלל הוא, שהדבורים של צדיק שמדבר בתורה או בתפילה נקרא ארץ ישראל כי ארץ היא בחינת נפש, כמו שכתוב: "נפשי כארץ" וכו' ונפש הוא בחינת דבור כמו שכתוב: "נפשי יצאה בדברו" וכשהצדיק מדבר בתורה או בתפילה, נקרא ארץ ישראל והדבורים שהוא מדבר עם המון עם בשיחת חלין הוא נקרא פסלת ארץ ישראל ולמה מדבר שיחת חלין כדי לקשר את המון עם אל הדעת, שהוא בחינת הר דאיתא בגמרא אין הר לבנון אלא בית המקדש, שנאמר: "ההר הטוב הזה והלבנון"...
ארץ ישראל ומשה רבנו
...מסירות נפש, על הצדיק להורות לאדם לא למסור את נפשו. אך על האדם למסור את נפשו. לכאורה, אנוס רחמנא פתריה. אז מדוע למסור את נפשו? נא להשיב לפי התורה הזאת breslev.eip.co.il/?key=337 בעניין החשק חושק והנחשק. כיצד התורה הנ"ל קשורה לעניין המסירות נפש? ובעניין משה רבנו. כיצד ומדוע ארץ ישראל היא בחינת ראש השנה של רבי נחמן מברסלב. וכיצד משה היה צריך לפעול בעניין הכניסה לארץ מבחינת המסירות נפש. * באותו עניין: הציטוט המקורי breslev.eip.co.il/?key=568 וגם למדנו...
חיי מוהר"ן - תנט - עבודת השם
...מכבר אמר לפעמים יוצא חולאת חס ושלום בעולם ואזי הולכת ומתפשטת מאחד לחברו שקורין אונטר גאנג. ויש חלוק בענין זה כי יש אחד שמגיע לו החולאת מן השמים אליו בעצמו ויש אחד שאין מגיע לו החולאת בעצמו רק שהוא מקבל חס ושלום החולאת מחברו. ויש חלוק ביניהם כי זה ששולחין לו בעצמו החולאת יש לו זאת החולאת עם כל הסימנים והדקדוקים של החולאת הזאת כי יש כמה סימנים לכל מין חולאת רחמנא לצלן כגון החולאת שקורין [נזלת] העקר החולאת הוא כאב הראש אבל יש עוד סימנים דהינו חכוך החטם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קל - כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ
...גדול ממנו כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו על ידי ענווה נצול מניאוף וזוכה לשמירת הברית כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'כל המתגאה לסוף נכשל באשת איש' שנאמר: "ואשת איש נפש יקרה תצוד" וזה פרוש הסמיכות: "והאיש משה ענו מאד" וכו' לפסוק: "ותדבר אהרון ומרים במשה" כי הם דברו על אודות האשה הכושית אשר לקח כי 'כושית על שם יפיה נקראת' והם אמרו שלקחה לשם יפי ועל כן דברו על הפרישות כי הם לא רצו להאמין שאפשר להיות פרוש ועל זה השיבה התורה וסמכה תכף, "והאיש משה ענו...
שיחות הר"ן - אות רטו - לענין המחלוקת שעליו
שיחות הר"ן - אות רטו - לענין המחלוקת שעליו אמר: אצלי העקר הוא ראש השנה ותכף כשחולף ועובר ראש השנה אני מטה אזני ושומע אם מכין בכתל לעורר לסליחות לשנה הבאה כי אין שום זמן כלל כי כל השנה חולף ועובר כהרף עין
לראות "מראות אלהים"
...את המשמעות של לראות מראות אלוהים? איפה זה מרומז בתורה של החלל הפנוי (רמז, קשור לחגבים) ? כאן breslev.eip.co.il/?key=562 - חיי מוהר"ן - קפה - נסיעתו וישיבתו באומן רבי נחמן מברסלב מבאר כשזוכין שמתנוצץ לו הארה וזוכה לדעת מה הוא עושה אזי טוב לו ביותר שנפתחו לו כל השמים וכל החכמות. והשם יתברך מראה לו מה הוא עושה בבחינת "נפתחו השמים ואראה מראות אלהים" שנפתחין לו כל השמים וכל החכמות והשכליים וזוכה לראות מראות אלהים הינו שאלהים מראה לו מה שהוא עושה בעולם...
חיי מוהר"ן - קיד - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
...אות קיד ויהי היום בשנת תק"ס ראה רבנו זכרונו לברכה במקום שראה והשיג במקום שהשיג שהוא צריך לקבע דירתו בקהלת זלטיפליע. ובאותו השנה בסופו בראש חדש אלול עשה נשואין לבתו אדיל הנ"ל, והחתנה היתה בחמלניק, והיה שם על החתנה עם כל בני ביתו כנהוג. ועל החתנה היתה אמו הצדקת מרת פיגא זכרונה לברכה. וראתה בעת החפה את הבעל שם טוב זכרונו לברכה כי היא היתה צדקת בעלת רוח הקדש וכל הצדיקים היו מחזיקים אותה לבעלת רוח הקדש ולבעלת השגה גדולה ובפרט אחיה הצדיקים המפרסמים הינו...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה נוצר ב 0.3906 שניות - עכשיו 29_05_2025 השעה 16:14:55 - wesi2