ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית   •   ליקוטי מוהר"ן חלק א   •   ליקוטי מוהר"ן חלק ב   •   סיפורי מעשיות   •   שבחי הר"ן   •   שיחות הר"ן   •   חיי מוהר"ן   •   ספר המידות   •   לימוד


נושאים בתורת ברסלב
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.

וּבְיוֹם מָחָר בָּא וְאָמַר
שֶׁבָּא סְפִינָה מֵחוּץ לָאָרֶץ עִם יְהוּדִים וְיֵשׁ לָהֶם גַּם כֵּן שׁוֹחֵט מֻבְהָק
וְשָׁם בְּאוֹתָהּ סְפִינָה הָיָה הָרַב הֶחָסִיד הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ הָרַב זְאֵב וָלְף נֵרוֹ יָאִיר מִטְּשָׁרְנִי אוֹסְטְרְהָא וּשְׁאָר אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים
וְשָׁאֲלוּ עַל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
וְגִלָּה לָהֶם הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִם רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָאֱמֶת
וְתֵכֶף שָׁלַח ר' זְאֵב הַנַּ"ל אַחֲרֵי רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו לָאַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ וְיִקַבְּלוֹ בְּאַהֲבָה לְהִתְאָרֵחַ עִמּוֹ יַחַד
וְלא רָצָה רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לָלֶכֶת אֶצְלוֹ
כִּי אָמַר כָּאן טוֹב לְפָנַי
כִּי הָיָה עוֹשֶׂה בִּסְטַנְבּוּל כָּל מִינֵי קַטְנוּת
וְהָיָה הוֹלֵךְ יָחֵף וּבְלִי חֲגוֹרָה וּבְלִי כּוֹבַע עֶלְיוֹן
וְהָיָה מְלֻבָּשׁ רַק בְּהָ"אִנְטֶער שְׁלַאק" שֶׁהָיָה לוֹ מֵאֵיזֶה מַלְבּוּשׁ
וְהָיָה הוֹלֵךְ בַּשּׁוּק כְּדֶרֶךְ בְּנֵי הַנְּעוּרִים הָרָצִים בַּשּׁוּק וּמְצַחֲקִים
וְהָיָה עוֹשֶׂה מִלְחָמוֹת בְּדֶרֶךְ צְחוֹק כְּדֶרֶךְ בְּנֵי הַנְּעוּרִים
וְהָיוּ מְכַנִּים אֶחָד בְּשֵׁם הַצָּרְפַת, וְאֶחָד בְּשֵׁם אַחֵר
וְעָשׂוּ מִלְחָמָה וְהָיָה כְּעֵין תַּכְסִיסֵי מִלְחָמָה מַמָּשׁ
וְהָיָה עוֹשֶׂה עִנְיְנֵי קַטְנוּת הַרְבֵּה מְאד שָׁם בִּסְטַאנְבּוּל
אַחַר כָּךְ נָפַל הַדֶּבֶר רַחֲמָנָא לִצְלָן בְּחַאן זֶה, הַיְנוּ חָצֵר
וְהָיָה מֻכְרָח לִבְרחַ מִשָּׁם
וְהֻכְרַח לִכָּנֵס בָּאַכְסַנְיָא שֶׁל רַבִּי זְאֵב הַנַּ"ל
וְעָשָׂה עֲבוּרוֹ סְעֻדָּה גְּדוֹלָה
וְהָיָה הָרַב ר' זְאֵב הַנַּ"ל נוֹהֵג בּוֹ כָּבוֹד גָּדוֹל מְאד מְאד בְּלִי עֵרֶךְ
וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עָשָׂה כַּמָּה דְּבָרִים אָז שֶׁהָיָה כְּנֶגֶד רְצוֹן ר' זְאֵב הַנַּ"ל
אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת הַשּׁוּרָה
וּמֵעצֶם הָאַהֲבָה לא הִסְתַּכֵּל עַל זֶה כְּלָל
אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בְּעֵינָיו פְּלִיאוֹת גְּדוֹלוֹת
כִּי בְּכָל עֵת שֶׁהָיָה ר' זְאֵב מִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד בְּשַׁבָּת כְּדֶרֶךְ הַמְפֻרְסָמִים
וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיָה אוֹכֵל בְּאוֹתוֹ הָעֵת
כִּי הָיָה מִתְפַּלֵּל מִקּדֶם
עַד שֶׁבְּעֵת תְּפִילָּתוֹ שֶׁל ר' זְאֵב הָיָה הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אוֹכֵל סְעֻדָּתוֹ
וְכֵן הָיָה בְּלֵיל שַׁבָּת, וּבְשַׁבָּת בְּשַׁחֲרִית, וּבִסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית
וּבְעֵת שֶׁיָּשַׁב ר' זְאֵב לַסְּעֻדָּה הַשְּׁלִישִׁית, כְּבָר בֵּרַךְ רַבֵּנוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן
וְצִוָּה לְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ שֶׁיִּסְתַּכֵּל אִם יֵשׁ כּוֹכָבִים
וְהִתְפַּלֵל תֵּכֶף עַרְבִית, וְהִבְדִּיל, וְלָקַח הַלּוּלְקֶע וְנִכְנַס לְבֵית ר' זְאֵב
וְהוּא הִתְחִיל בְּסָמוּךְ הַסְּעֻדָּה הַשְּׁלִישִׁית כְּדֶרֶךְ הַמְפֻרְסָמִים
וְתֵכֶף כְּשֶׁנִּכְנַס רַבֵּנוּ לְשָׁם בְּלִי כּוֹבַע עֶלְיוֹן וּבְלִי חֲגוֹרָה וְהַלּוּלְקֶע בְּיָדוֹ
תֵּכֶף קִבְּלוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל ר' זְאֵב הַנַּ"ל, וְבֵרַךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מִיָּד
וְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית, וְהִבְדִּיל
וְדִבֵּר עִם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כִּמְעַט כָּל הַלַּיְלָה
וְהָיָה אַהֲבָה גְּדוֹלָה בֵּינֵיהֶם
וְרַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עָשָׂה שָׁם כָּל מִינֵי קַטְנוּת כַּנַּ"ל
וְהָיָה שָׁם עַל קֶבֶר שֶׁל ר' נַפְתָּלִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו בִּסְטַנְבּוּל בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת תִּקְצַר הֲמוֹן יְרִיעוֹת לְסַפֵּר
וּכְפִי הַמּוּבָן מִדְּבָרָיו, שֶׁהָיָה שָׁם, בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה
וְהָיָה סָבוּר שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה נִשְׁאָר שָׁם דְּהַיְנוּ שֶׁיִּסְתַּלֵּק שָׁם
אַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָשָׂה עִמּוֹ נִסִּים הַרְבֵּה
וְעָבַר עַל הַכּל
וְהַקַּטְנוּת הַנַּ"ל הוֹעִיל לוֹ מְאד
גַּם כְּשֶׁבָּא מֵהַקֶּבֶר שֶׁל ר' נַפְתָּלִי, נָפַל פִּתְאם עַל הָאָרֶץ וְשָׁכַב כָּךְ כַּמָּה שָׁעוֹת
וְאַחַר כָּךְ הִנִּיחוּ אוֹתוֹ עַל הַמִטָּה וְשָׁכַב שָׁם כָּל הַלַּיְלָה עַד לְמָחֳרָת חֲצִי הַיּוֹם וְהָיָה שׁוֹכֵב כְּמוֹ שֶׁנִּגְוַע
עַד שֶׁעֲזָרוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁקָּם מִמִּטָּתוֹ וְחָזַר לְאֵיתָנוֹ
וְהָיָה לוֹ סַכָּנוֹת גְּדוֹלוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת, וּמְנִיעוֹת אֵין מִסְפָּר
בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע שָׁם
וְאָמַר שֶׁהַבִּזְיוֹנוֹת וְהַקַּטְנוּת הַנַּ"ל הוֹעִיל לוֹ מְאד
כַּנִּזְכָּר לְעֵיל



תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך ועוד...
שיחות הר"ן - אות קצד - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות קצד - גדולות נוראות השגתו אמר. אחר כל היסורים, אף על פי כן השם יתברך מטיב עמנו רק שאין אנו רוצים להקטין את היסורים וגם באמת בודאי אינם יסורים קטנים אבל נגד דבקות אחד להשם יתברך מה שזוכין לאיזה בחינה של דבקות במחשבה או בבחינה אחרת כל היסורים אינם כלום נגד זה ועל ידם בעצמם מתקרבים ומתדבקים אליו יתברך כי נוטלין ממני הבריאות גופי מי נוטל ממני הבריאות ? השם יתברך ! אם כן אני נדבק בו יתברך וכן כשלוקח חס ושלום, איזה בן מי לוקח ? השם יתברך ! אם כן אדרבא עתה הוא סמוך יותר אליו יתברך כי בעולם הבא סמוכין יותר להשם יתברך... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות יח
שיחות הר"ן - אות יח פעם אחד ספרנו עמו מענין הדפסת ספרים שבדורות הללו נתרבו מאד בעלי מדפיסים והם מדפיסים בכל פעם ספרים הרבה מאד מראשונים ואחרונים וקפצו עליהם זבינא מאד כי הכל קונים ספרים עכשו וכו' ואמר רבנו, זכרונו לברכה כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה 'עתידה תורה שתשכח מישראל' על כן מדפיסים ספרים הרבה וכל אחד קונה ספרים כדי שיהיו ספרים ביד כל אחד כדי שלא תשכח התורה על ידי רבוי הספרים הנמצאים ביד כל אחד ואחד ואפילו ביד חיט וכיוצא נמצאים עכשו ספרים וכל אחד חוטף וקונה ספרים כדי שיהיה ספרים ביד כל אחד כדי שלא תוכל התורה להשתכח על ידי זה אבל זה אין יוד... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פ - בָּרִאשׁוֹנָה כָּל מִי שֶׁרָצָה לִתְרם תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן תּוֹרֵם וְכוּ'
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פ - בראשונה כל מי שרצה לתרם תרומת הדשן תורם וכו' איתא בפרק שני מסכת יומא בראשונה כל מי שרצה לתרם תרומת הדשן תורם וכו' פרוש, דורות הראשונים שהיו צדיקים בשביל זה כל מי שרצה לזכות בהתנשאות הנקרא דשן כמו שכתוב: "דשנת בשמן ראשי" תורם, והיה מנהיג הדור ובזמן שהן מרבין, רצין ועולין בכבש כל הקודם את חברו בארבע אמות זכה הינו כשהיו מרבין רצין שכל אחד אומר: אני רוצה להנהיג הדור הינו מי שידע והשיג יותר בסודות התורה לזה היו ממנין פרנס על הצבור וזהו: 'כל הקודם את חברו בארבע אמות' הינו 'ארבע אמות של הלכה' 'זכה' זה היה זוכה לתרומת הדשן,... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - כי איש הישראלי אם צריך לעצה
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - כי איש הישראלי אם צריך לעצה [הוספות לתורות מכתב יד רבינו ז"ל] [שמעתי מהרב וכו' יום ב' עקב תקס"ו לפ"ק] כי איש הישראלי אם צריך לעצה אזי ישאל עצה מבנים קטנים או מבני הצדיקים וכו' הן בגשמי והן ברוחני כי שם גמר העצה ועל פיהם יהי' כל דבר שבעולם ועל ידם נמתקו הדינים דהנה ידוע כי מקור העצה הוא בהחכמה המתפשט ומתהווה ע"י הדעת ונגמר ע"י הכליות כ"ש שהכליות יועצות כי הכליות הם כלי ההולדה להוציא מכח אל הפועל וע"כ ישאל להצדיק בעצמו או לתלמידי הצדיקים זולת לתלמידים של צדיקי אמת כי האדם אינו שואל בעצה אא"כ צר לו דהיינו כשה... לחץ להמשך...
בגדים - חשוב או לא חשוב?
בגדים - חשוב או לא חשוב? בסיפור על הבעל תפילה מובא breslev.eip.co.il/?key=59 "ועל בגדים לא היה מקפיד כלל" מצד שני כאן: breslev.eip.co.il/?key=171 רבי נחמן מברסלב מדבר הרבה על פגם הבגדים, ושהבגדים נוקמים באדם. אז בגדים זה חשוב או לא? מהו סוד העניין? וכמובן, בגדים זה הרי עניין חיצוני לגמרי, אז מדוע בכלל שהם יהיו חשובים? טיפ ורמז: כאן breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%91%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9D&cid=150 אפשר לראות את כל המקומות בליקוטי מוהרן שרבי נחמן מברסלב מדבר על בגדים רמז נוסף לתשובה עצמה: התשובה נמצאת כאן: breslev.eip.co.il/?key=69 במשל ונמשל של רבי... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפה - עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הִיא הַיִּרְאָה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפה - עקר השלמות היא היראה איתא בזוהר: 'כד ישראל אשתלמו בעובדיהו כביכול שמא קדישא אשתלם' וכו' ועקר השלמות היא היראה כמו שכתוב: "מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה" ועל כן נקראת יראה סוף דבר כמו שכתוב: "סוף דבר הכל נשמע את האלוהים ירא" כי היא שלמות כל הדברים ויש שני מיני יראות יש מי שהוא ירא מה' מגדלתו ורוממותו בגין דאיהו רב ושליט ויש יראה למטה ממנה, הינו שבא ליראה על ידי יראות תחתונות על ידי שירא מחיה או משר או מפחד אחר על ידי זה הוא נזכר ובא ליראת ה' בגדלתו ורוממותו היא בחינות א כי היראה היא בחינת מלכות, כמו שכתוב: 'אלמ... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות קיא
שיחות הר"ן - אות קיא "אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו" פרוש: מי שאינו מקשר ומקרב לצדיק אמתי אזי כל עבודתו הוא רק כמו מי שמעקם עצמו ומתדמה לחברו כקוף בפני אדם וזהו: "אולת אדם תסלף דרכו" הינו שהאדם על ידי אולתו כל עבודתו היא רק בבחינת תסלף דרכו כמו מי שמסלף ומעקם עצמו אחר חברו כנ"ל והטעם כי "ועל ה' יזעף לבו" הינו להצדיק שהוא בחינת "על ה'" כי "מי מושל בי צדיק" "יזעף לבו" הינו שחולק על הצדיק ואינו מקרב אליו על ידי זה "תסלף דרכו" שהוא רק כמי שמעקם עצמו כנ"ל כי אין ממש בעבודה כי אם על ידי הצדיק האמיתי כמובא במקום אחר... לחץ להמשך...
חיי מוהר"ן - קמז - נסיעתו לארץ ישראל
חיי מוהר"ן - קמז - נסיעתו לארץ ישראל אות קמז קדם שנסע לארץ ישראל בסמוך שאל לו אחד מפני מה אינו מקרבם ואינו מדבר עמם אמר לו שאין לו עתה דבורים. ואמר שנודע לי עתה על פסוק כי תעבר במים אתך אני איך יכולין לראות מתי שרוצין את האבות אברהם יצחק ויעקב. וגם היה חדוש אצלי מפני מה על פסוק זה דיקא. אך אני חושב מחמת שאני צריך לעבר על הים אך למה לכם זאת מה צרך לכם בזה. ואם אפילו הייתי יכול להלביש זאת במוסר שיהיה בו צרך לכל אך אין לי עתה דבורים. אחר כך היה הולך ושב בבית וענה ואמר אני עני ואביון יותר מכל הגדולים זה יש לו ממון וזה יש לו כסף, וזה יש לו עירות ואנ... לחץ להמשך...
ספר המידות - זכות אבות
ספר המידות - זכות אבות חלק א' א. על ידי טבילת מקוה מזכירין זכות אבות. חלק שני א. על ידי מפלגי וחריפי הדור מאירין את היראה, ועל ידי היראה מתנוצץ זכות אבות, ועל ידי התנוצצות האבות נתעורר תשובה בעולם. ב. בפתח ביתו של אדם נכר, אם תמו זכות אבותיו או אם חלה זכות אבותיו. ג. הגומל חסדים, אין צריך לזכות אבות.... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות קלה
שיחות הר"ן - אות קלה דבר עם איש אחד שהיה רחוק מהשם יתברך מאד ואמר לו שירגיל עצמו להתאנח על ענינו ואמר אז התורה יש הבל שנעשה על הארץ וכו' [בסימן ק"ט חלק ראשון] שמבאר שם שעל ידי אנחה שמתאנחין לשוב אליו יתברך נפסקין מחבל הטומאה ונתקשרין לחבל דקדשה וכן אמר אחר כך עוד כמה תורות על אנחה שהיא יקרה מאד... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות ר - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות ר - גדולות נוראות השגתו אמר: כל התורה שלי היא כלה הקדמות... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכג - מִּקְוֶה אֵינָהּ מַזֶּקֶת כְּלָל
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכג - מקוה אינה מזקת כלל אמר: שמקוה אינה מזקת כלל והדאקטיר שיאמר לו, שמקוה מזקת, אינו דאקטיר כלל אדרבה, טבילת מקוה טובה מאד לבריאות הגוף כי יש נקבים קטנים הרבה בגופו של אדם והם נקבי הזעה, שדרך שם יוצא הזעה מן האדם והם צריכין לפתח כי אם נסתמין נקבי הזעה יוכל לחלש ולפל לחלשה, חס ושלום ועל ידי טבילה במים נפתחין נקבי הזעה וזה טוב מאד לבריאות הגוף רק שלא יהיו המים קרים ביותר כי אז מיא מטרשי להנקבים הנ"ל אבל כשאין המים קרים מאד אזי הטבילה בהם טובה מאד גם כבר מבאר, שאין העבודות וסגופים, שקורין האריוואני מזיקים כלל ומי שמזיק לו... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מה - בְּעִנְיַן בְּנֵי אָדָם שֶׁרוֹצִים לִנְסֹעַ לְצַדִּיק הָאֱמֶת
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מה - בענין בני אדם שרוצים לנסע לצדיק האמת בענין בני אדם שרוצים ומכינים עצמן כמה פעמים לנסע לצדיק האמת ואחר כך יש להם מניעות, ונמנעים דע, כי שבת היא נקדה הפנימית וממנה יונקים כל הששה ימים שהם בחינת העגולים סביב הנקדה, כמו שכתוב בזוהר והקליפות מוליכין את הרשעים סביב הנקדה, בבחינת: "סביב רשעים יתהלכון" ואינם מניחים אותם להתקרב לפנים אל הנקדה הפנימית וכל זמן שהם עדין בתוך העגולים עדין יש להם תקוה להתקרב אפילו פושעי ישראל כל זמן שלא יצא מן העגולים לגמרי, חס ושלום עדין יש לו תקוה להתקרב אל הנקדה הפנימית אבל מי שכבר יצא לגמרי,... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות כד
שיחות הר"ן - אות כד מעלת הזוכה לתן מעות לצדיקי אמת היא גדולה ויקרה מאד מאד למשל בן שנתרחק מאביו והבן יש לו געגועים גדולים מאד לאביו וכן האב יש לו געגועים גדולים לבנו לימים נתישב בדעתו האב לילך ולסע לבנו וכן הבן נתישב גם כן לילך ולסע לאביו והלכו ונסעו זה לזה וכל מה שנתקרבו יותר נתגדל ביותר הגעגועים שלהם והיו הולכים ונוסעים זה לזה דהינו האב להבן והבן להאב עד שנתקרבו ולא היה ביניהם כי אם שתי פרסאות לבד והבין האב בגדל הגעגועים שלו שאם יניח עצמו להיות נמשך אחר הגעגועים לא יהיה לו כח לסבל עוד הגעגועים של אלו השתי פרסאות וכן הבן הבין גם כן שאין לו עוד... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכז - מַּה שֶּׁאוֹמְרִים כְּשֶׁעוֹבְרִין עַל הַקּוֹצְרִים ה' יַעְזר
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכז - מה שאומרים כשעוברין על הקוצרים ה' יעזר שמעתי בשמו שספר בשם צדיק אחד שדרש בבית הכנסת שמה שאומרים כשעוברין על הקוצרים ה' יעזר כי יש רשעים שהם מגלגלים בעשבים הגדלים על הגגות ואין להם עליה, כי אין קוצרין אותן העשבים וזה בחינת: "יהיו כחציר גגות וכו' שלא מלא כפו קוצר וכו' ולא אמרו העוברים ברכת ה'" וכו' כי אין קוצרין אותן ואין אומרים עליהם ברכת ה' בשעה שעוברין עליהם ועל כן אין להם עליה אבל אותה התבואה שקוצרין, אומרים העוברים ברכת ה' כנ"ל ועל ידי זה יש לה עליה... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלט - עַל יְדֵי מַחֲלקֶת אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלט - על ידי מחלקת אי אפשר לדבר על ידי מחלקת אי אפשר לדבר כי עקר הדבור הוא משלום, כמו שכתוב: "אדברה נא שלום" ועל כן צריך כל אחד קדם התפילה לקבל על עצמו מצות עשה: "ואהבת לרעך כמוך" כדי שעל ידי זה שיש אהבה ושלום על ידי זה יוכל לדבר בתפילה אבל כשאין שלום ויש מחלקת, אי אפשר לדבר ועל כן אפילו אם אחד רוצה שלום רק שהם חולקין עליו עם כל זה אין השלום בשלמות על כן אי אפשר לדבר ולהתפלל אף שהוא איש שלום מאחר שהם חולקין עליו וזה שאמר דוד המלך, עליו השלום,: "אני שלום" כי אני איש שלום ומצדי היה שלום עם כלם ועם כל זה "וכי אדבר, המה למל... לחץ להמשך...
חיי מוהר"ן - פג - סיפורים חדשים
חיי מוהר"ן - פג - סיפורים חדשים אות פג מה שספר תחלת קיץ תקס"ד ענה ואמר אספר לכם מה שראיתי ותספרו לבניכם. אחד היה שוכב על הארץ וסביבו היו יושבים עגול וסביב העגול עוד עגול וסביב העגול עוד עגול וכן עוד כמה עגולים וסביבם היו יושבים עוד כמה אנשים בלי סדר. ואותו שהיה יושב באמצע [כלומר שהיה יושב מטה על צדו] היה עושה בשפתיו וכלם סביבו היו עושים בשפתותיהם אחריו. ואחר כך ראיתי והנה איננו [ותו האמצעי] וכלם היושבים סביבו הפסיקו לעשות בשפתותיהם ושאלתי מה זה. השיבו לי שנתקרר ונגוע ופסק מלדבר והפסיקו מלדבר. ואחר כך התחילו כלם לרוץ ורצתי אחריהם. וראיתי שני פאל... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ק - צַדִּיקִים אֲשֶׁר מִזְגָּם וְטִבְעָם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ק - צדיקים אשר מזגם וטבעם [לשון החברים] הנה הצדיקים אשר בכל דור ודור כלם קדושים ובתוכם ה' ומדוע אנו רואין בחוש הראות שיש בהם צדיקים אשר מזגם וטבעם טובה מאד, וטובים המה לכל ויש אשר הוא צדיק אמת ואין מזגו וטבעו נוחה עם המון עם ולפעמים נראה ממנו כעס וקפידה הנה ידוע שכל צדקת הצדיקים הוא לוקח מאור התורה כי היא המורה דרך וממנה לקחה צדקתו והנה הצדיק אשר השיג מאור גדול ממאור התורה ומעשיו גם כן בשוים לפי השגתו בתורה אזי צדקתו ותורתו שניהם מתישבים בשובה ונחת לפיכך דעתו נוחה עם הבריות והצדיק אשר אור חכמת התורה שהשיג גדלה מאד ממעשי... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כח - יֵּשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַתּוֹרוֹת
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כח - יש חלוקים בין התורות דע, שיש חלוקים בין התורות כי יש תורה שלא נתנה אפילו לדרש ויש תורה שנתנה לדרש ולא נתנה לכתב ויש שנתנה לכתב וכמו שמצינו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאמרם בכתב' וכו' ומי שיודע להבחין ולהכיר בין התורות איזהו נתנה לכתב, ואיזהו לא נתנה לכתב הוא יכול להכיר את איש ישראלי בין האמות ואפילו אם אחד מישראל עומד בין כמה אמות, יכול להכירו וסוד זה מרמז בפסוק: "אכתב לו רבי תורתי כמו זר נחשבו" הינו כשכותבין רבי תורתי הינו רב יותר מהראוי דהינו שכותבין מה שלא נתן לכתב כנ"ל אזי "כמו זר ... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה א - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶא לְיוֹם חַגֵּנוּ
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה א - תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו א. כי איש הישראלי נברא, שיהיה לו ממשלה על המלאכים וזה התכלית והסוף של ישראל כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'עתידין צדיקים, שיהיה מחצתן לפנים ממלאכי השרת' שנאמר: "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל" שהמלאכים יצטרכו לשאל מישראל, כשירצו לידע מה פעל אל וצריך כל אחד לראות, שיבוא לזה התכלית, שיהיה לו ממשלה על מלאכים אך צריך לשמר עצמו מאד ולראות, שיהיה לו כח לעמד בממשלה זו שלא יקנאו בו מלאכי השרת ויפילו אותו, חס ושלום כי המלאכים מתקנאים מאד באדם כזה, שיש לו ממשלה... לחץ להמשך...
עבור לדף > 1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן




האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב

© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים, ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.

דף זה הופיע ב 0.0625 שניות - עכשיו 26_02_2020 השעה 11:31:56 - wesi2