ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יב
וביום מחר בא ואמר שבא ספינה מחוץ לארץ עם יהודים ויש להם גם כן שוחט מבהק ושם באותה ספינה היה הרב החסיד המפרסם מורנו הרב זאב ולף נרו יאיר מטשרני אוסטרהא ושאר אנשים חשובים ושאלו על רבנו זכרונו לברכה וגלה להם האיש שהיה עם רבנו, זכרונו לברכה, האמת ותכף שלח ר' זאב הנ"ל אחרי רבנו, זכרונו לברכה, שיבוא אליו לאכסניא שלו ויקבלו באהבה להתארח עמו יחד ולא רצה רבנו, זכרונו לברכה, ללכת אצלו כי אמר כאן טוב לפני כי היה עושה בסטנבול כל מיני קטנות והיה הולך יחף ובלי חגורה ובלי כובע עליון והיה מלבש רק בה"אנטער שלאק" שהיה לו מאיזה מלבוש והיה הולך בשוק כדרך בני הנעורים הרצים בשוק ומצחקים והיה עושה מלחמות בדרך צחוק כדרך בני הנעורים והיו מכנים אחד בשם הצרפת, ואחד בשם אחר ועשו מלחמה והיה כעין תכסיסי מלחמה ממש והיה עושה עניני קטנות הרבה מאד שם בסטאנבול אחר כך נפל הדבר רחמנא לצלן בחאן זה, הינו חצר והיה מכרח לברח משם והכרח לכנס באכסניא של רבי זאב הנ"ל ועשה עבורו סעדה גדולה והיה הרב ר' זאב הנ"ל נוהג בו כבוד גדול מאד מאד בלי ערך ורבנו זכרונו לברכה, עשה כמה דברים אז שהיה כנגד רצון ר' זאב הנ"ל אך אף על פי כן אהבה מקלקלת השורה ומעצם האהבה לא הסתכל על זה כלל אף על פי שהיה בעיניו פליאות גדולות כי בכל עת שהיה ר' זאב מתפלל לפני העמוד בשבת כדרך המפרסמים ורבנו זכרונו לברכה, היה אוכל באותו העת כי היה מתפלל מקדם עד שבעת תפילתו של ר' זאב היה הוא זכרונו לברכה, אוכל סעדתו וכן היה בליל שבת, ובשבת בשחרית, ובסעדה שלישית ובעת שישב ר' זאב לסעדה השלישית, כבר ברך רבנו ברכת המזון וצוה להאיש שהיה עמו שיסתכל אם יש כוכבים והתפלל תכף ערבית, והבדיל, ולקח הלולקע ונכנס לבית ר' זאב והוא התחיל בסמוך הסעדה השלישית כדרך המפרסמים ותכף כשנכנס רבנו לשם בלי כובע עליון ובלי חגורה והלולקע בידו תכף קבלו בכבוד גדול ר' זאב הנ"ל, וברך ברכת המזון מיד והתפלל ערבית, והבדיל ודבר עם רבנו זכרונו לברכה, כמעט כל הלילה והיה אהבה גדולה ביניהם ורבנו, זכרונו לברכה, עשה שם כל מיני קטנות כנ"ל והיה שם על קבר של ר' נפתלי זכרונו לברכה וכל מה שעבר עליו בסטנבול בגשמיות וברוחניות תקצר המון יריעות לספר וכפי המובן מדבריו, שהיה שם, בסכנה גדולה ועצומה והיה סבור שבודאי יהיה נשאר שם דהינו שיסתלק שם אך השם יתברך עשה עמו נסים הרבה ועבר על הכל והקטנות הנ"ל הועיל לו מאד גם כשבא מהקבר של ר' נפתלי, נפל פתאם על הארץ ושכב כך כמה שעות ואחר כך הניחו אותו על המטה ושכב שם כל הלילה עד למחרת חצי היום והיה שוכב כמו שנגוע עד שעזרו השם יתברך שקם ממטתו וחזר לאיתנו והיה לו סכנות גדולות רבות ועצומות, ומניעות אין מספר בכל עת ובכל רגע שם ואמר שהבזיונות והקטנות הנ"ל הועיל לו מאד כנזכר לעיל
וּבְיוֹם מָחָר בָּא וְאָמַר

שֶׁבָּא סְפִינָה מֵחוּץ לָאָרֶץ עִם יְהוּדִים וְיֵשׁ לָהֶם גַּם כֵּן שׁוֹחֵט מֻבְהָק

וְשָׁם בְּאוֹתָהּ סְפִינָה הָיָה הָרַב הֶחָסִיד הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ הָרַב זְאֵב וָלְף נֵרוֹ יָאִיר מִטְּשָׁרְנִי אוֹסְטְרְהָא וּשְׁאָר אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים

וְשָׁאֲלוּ עַל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְגִלָּה לָהֶם הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִם רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָאֱמֶת

וְתֵכֶף שָׁלַח ר' זְאֵב הַנַּ"ל אַחֲרֵי רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו לָאַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ וְיִקַבְּלוֹ בְּאַהֲבָה לְהִתְאָרֵחַ עִמּוֹ יַחַד

וְלא רָצָה רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לָלֶכֶת אֶצְלוֹ

כִּי אָמַר כָּאן טוֹב לְפָנַי

כִּי הָיָה עוֹשֶׂה בִּסְטַנְבּוּל כָּל מִינֵי קַטְנוּת

וְהָיָה הוֹלֵךְ יָחֵף וּבְלִי חֲגוֹרָה וּבְלִי כּוֹבַע עֶלְיוֹן

וְהָיָה מְלֻבָּשׁ רַק בְּהָ"אִנְטֶער שְׁלַאק" שֶׁהָיָה לוֹ מֵאֵיזֶה מַלְבּוּשׁ

וְהָיָה הוֹלֵךְ בַּשּׁוּק כְּדֶרֶךְ בְּנֵי הַנְּעוּרִים הָרָצִים בַּשּׁוּק וּמְצַחֲקִים

וְהָיָה עוֹשֶׂה מִלְחָמוֹת בְּדֶרֶךְ צְחוֹק כְּדֶרֶךְ בְּנֵי הַנְּעוּרִים

וְהָיוּ מְכַנִּים אֶחָד בְּשֵׁם הַצָּרְפַת, וְאֶחָד בְּשֵׁם אַחֵר

וְעָשׂוּ מִלְחָמָה וְהָיָה כְּעֵין תַּכְסִיסֵי מִלְחָמָה מַמָּשׁ

וְהָיָה עוֹשֶׂה עִנְיְנֵי קַטְנוּת הַרְבֵּה מְאד שָׁם בִּסְטַאנְבּוּל

אַחַר כָּךְ נָפַל הַדֶּבֶר רַחֲמָנָא לִצְלָן בְּחַאן זֶה, הַיְנוּ חָצֵר

וְהָיָה מֻכְרָח לִבְרחַ מִשָּׁם

וְהֻכְרַח לִכָּנֵס בָּאַכְסַנְיָא שֶׁל רַבִּי זְאֵב הַנַּ"ל

וְעָשָׂה עֲבוּרוֹ סְעֻדָּה גְּדוֹלָה

וְהָיָה הָרַב ר' זְאֵב הַנַּ"ל נוֹהֵג בּוֹ כָּבוֹד גָּדוֹל מְאד מְאד בְּלִי עֵרֶךְ

וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עָשָׂה כַּמָּה דְּבָרִים אָז שֶׁהָיָה כְּנֶגֶד רְצוֹן ר' זְאֵב הַנַּ"ל

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת הַשּׁוּרָה

וּמֵעצֶם הָאַהֲבָה לא הִסְתַּכֵּל עַל זֶה כְּלָל

אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בְּעֵינָיו פְּלִיאוֹת גְּדוֹלוֹת

כִּי בְּכָל עֵת שֶׁהָיָה ר' זְאֵב מִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד בְּשַׁבָּת כְּדֶרֶךְ הַמְפֻרְסָמִים

וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיָה אוֹכֵל בְּאוֹתוֹ הָעֵת

כִּי הָיָה מִתְפַּלֵּל מִקּדֶם

עַד שֶׁבְּעֵת תְּפִילָּתוֹ שֶׁל ר' זְאֵב הָיָה הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אוֹכֵל סְעֻדָּתוֹ

וְכֵן הָיָה בְּלֵיל שַׁבָּת, וּבְשַׁבָּת בְּשַׁחֲרִית, וּבִסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית

וּבְעֵת שֶׁיָּשַׁב ר' זְאֵב לַסְּעֻדָּה הַשְּׁלִישִׁית, כְּבָר בֵּרַךְ רַבֵּנוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן

וְצִוָּה לְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ שֶׁיִּסְתַּכֵּל אִם יֵשׁ כּוֹכָבִים

וְהִתְפַּלֵל תֵּכֶף עַרְבִית, וְהִבְדִּיל, וְלָקַח הַלּוּלְקֶע וְנִכְנַס לְבֵית ר' זְאֵב

וְהוּא הִתְחִיל בְּסָמוּךְ הַסְּעֻדָּה הַשְּׁלִישִׁית כְּדֶרֶךְ הַמְפֻרְסָמִים

וְתֵכֶף כְּשֶׁנִּכְנַס רַבֵּנוּ לְשָׁם בְּלִי כּוֹבַע עֶלְיוֹן וּבְלִי חֲגוֹרָה וְהַלּוּלְקֶע בְּיָדוֹ

תֵּכֶף קִבְּלוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל ר' זְאֵב הַנַּ"ל, וְבֵרַךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מִיָּד

וְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית, וְהִבְדִּיל

וְדִבֵּר עִם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כִּמְעַט כָּל הַלַּיְלָה

וְהָיָה אַהֲבָה גְּדוֹלָה בֵּינֵיהֶם

וְרַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עָשָׂה שָׁם כָּל מִינֵי קַטְנוּת כַּנַּ"ל

וְהָיָה שָׁם עַל קֶבֶר שֶׁל ר' נַפְתָּלִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו בִּסְטַנְבּוּל בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת תִּקְצַר הֲמוֹן יְרִיעוֹת לְסַפֵּר

וּכְפִי הַמּוּבָן מִדְּבָרָיו, שֶׁהָיָה שָׁם, בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה

וְהָיָה סָבוּר שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה נִשְׁאָר שָׁם דְּהַיְנוּ שֶׁיִּסְתַּלֵּק שָׁם

אַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָשָׂה עִמּוֹ נִסִּים הַרְבֵּה

וְעָבַר עַל הַכּל

וְהַקַּטְנוּת הַנַּ"ל הוֹעִיל לוֹ מְאד

גַּם כְּשֶׁבָּא מֵהַקֶּבֶר שֶׁל ר' נַפְתָּלִי, נָפַל פִּתְאם עַל הָאָרֶץ וְשָׁכַב כָּךְ כַּמָּה שָׁעוֹת

וְאַחַר כָּךְ הִנִּיחוּ אוֹתוֹ עַל הַמִטָּה וְשָׁכַב שָׁם כָּל הַלַּיְלָה עַד לְמָחֳרָת חֲצִי הַיּוֹם וְהָיָה שׁוֹכֵב כְּמוֹ שֶׁנִּגְוַע

עַד שֶׁעֲזָרוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁקָּם מִמִּטָּתוֹ וְחָזַר לְאֵיתָנוֹ

וְהָיָה לוֹ סַכָּנוֹת גְּדוֹלוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת, וּמְנִיעוֹת אֵין מִסְפָּר

בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע שָׁם

וְאָמַר שֶׁהַבִּזְיוֹנוֹת וְהַקַּטְנוּת הַנַּ"ל הוֹעִיל לוֹ מְאד

כַּנִּזְכָּר לְעֵיל
שיחות הר"ן - אות ד
...קשה מאד מאד שיהיה מעות לאיש כשר כי צריך שיהיה לו ירידה גדולה מאד, חס ושלום, עד שישיג מעות ואפילו אחר הירידה חס ושלום, מעבודתו יתברך עדין לאו כל אחד משיג מעות כי גם הרשעים וקלי עולם לאו כל אחד משיג מעות אבל איש כשר באמת רחוק מאד שיהיה לו עשירות כי דע, שמיום שחרב בית המקדש נפל העשירות בעמקי הקליפות בבחינת: "ותרד פלאים", פלאים אותיות אלפים הינו שהאלפים של עשירות ירד פלאים, דהינו ירידה גדולה ונפלאה על כן בהכרח שיהיה לו חס ושלום, ירידה גדולה מאד קדם שבא...
שיחות הר"ן - אות מה
שיחות הר"ן - אות מה אחר לב נשבר בא שמחה וזה סימן אם היה לו לב נשבר כשבא אחר כך לשמחה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רס - הַשֵּׁם הוּא הַנֶּפֶשׁ
...בהתורה היכל הקדש [בסימן נ"ט,: "נפש חיה הוא שמו" עין שם] ויש בבחינה זו מסירת נפש כי יש עשרה הרוגי מלכות שמסרו נפשם על קדוש ה' בשביל יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה כידוע שעקר היחוד על ידי מסירת נפש והם ראו באותן הדורות, שאי אפשר לתקן ולעשות יחודים למעלה כי אם על ידי נשמותיהם על כן מסרו נפשם על קדוש השם כי כשהנפשות עולות למעלה על ידי מסירת נפש אזי הם חוזרים להשכינה, כי משם יצאו כי ישראל הם חלק אלוה ממעל ממש שהם חלקי השכינה ממש בבחינת "העמסים מני בטן" וכשהם...
חיי מוהר"ן - תצ - עבודת השם
...שהיה לו חולאת שקורין [דקירות] ושלחו אביו לרבנו זכרונו לברכה וספר עמו הרבה ואמר לו מוסר נפלא. כי היו להתינוק פחדים גדולים ואמר לו רבנו זכרונו לברכה מדוע תפחד עתה זכר נא הפחד שיהיה לך בעת שיוליכוך להבית עלמין ותשאר שם לבדך, והכל יפרדו ממך ותהיה נשאר מנח בין המתים הלא עכשו אתה מתירא לצאת יחידי בלילה ומה תעשה אז. וכיוצא מזה דברים הרבה של מוסר גם אמר לו מי הוא זה שירצה להכוות את עצמו בעצמו. כלומר, והלא כשאתה חוטא אתה מכוה את עצמך בידים. כי סוף כל סוף...
לפני העלייה חייב שתהיה ירידה
...אמר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חותם בתוך חותם כי לפני העלייה חייב שתהיה ירידה אך כשרוצים לצאת ממדרגת 'נעשה ונשמע' זה למדרגת 'נעשה ונשמע' גבוה ממנה צריך להיות ירידה קדם העליה כי הירידה היא תכלית העליה וכיו"ב מביא רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=225 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מח - כשאדם נכנס בעבודת השם, אזי מראין לו התרחקות וכיו"ב גם כאן breslev.eip.co.il/?key=345 - ליקוטי מוהר"ן ח"א -...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסח - כְּשֶׁאֵין הָאָדָם מִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, לָמָּה לוֹ חַיִּים
...למה לו חיים כשאין האדם מסתכל על התכלית, למה לו חיים והנה הנפש מתגעגעת תמיד לעשות רצון יוצרה וכשרואה שאין האדם עושה רצונו יתברך, חס ושלום אזי היא מתגעגע מאד לחזר לשרשה ומתחלת להמשיך עצמה להסתלק מגוף האדם ומזה נחלה האדם על ידי שנחלש כח הנפש על ידי שממשכת עצמה ממנו מחמת שאין ממלא רצונה כי היא רוצה רק שיעשה רצון המקום ברוך הוא ומה שהאדם חוזר לבריאותו על ידי רפואות הוא מחמת שהנפש רואה שזה האדם יכול לכף עצמו לעשות הפך תאוותו ורגילותו כי הוא מרגל באכילת...
ביטחון אמיתי דקדושה ובטחון דסטרא אחרא
...- ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ס - דע שיש שבילי התורה, שיש בהם התבוננות גדול וגם כאן breslev.eip.co.il/?key=334 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סג - סוד כונת המילה כי יש בחינת ביטחון אמת דקדושה, ויש בטחון של שקר של הסטרא אחרא. ובטחון דקדושה הוא אמת וביטחון דסטרא אחרא הוא שקר וכולי. והביטחון דקדושה שהוא כולו אמת, הוא תלוי בשכל, כמבואר כאן breslev.eip.co.il/?key=495 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכה - כשהראה בשלמות על ידי זה הבטחון בשלמות כי עקר הבטחון בשלמות...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכח - כַּחְלִינְהוּ לְעֵינֵה וּשְׁבָקוּהוּ
...ח"א - תורה קכח - כחלינהו לעינה ושבקוהו איתא בגמרא: לענין היצר הרע דעברה דהינו של תאוות המשגל, כחלינהו לעינה ושבקוהו נמצא שאף על פי שסמו את עיני היצר הרע של ניאוף אף על פי כן נשאר וזה בחינת מה שנמצא לפעמים באנשים הכשרים קצת שמחמת שנוגע יראת השם בלבו הוא משפיל עיניו ואינו מסתכל בנשים ואף על פי כן הוא גונב את העין כלאחר יד, ומסתכל מן הצד והוא בחינת כחלינהו לעינה דיצרא שמסמא עיני היצר הרע שרוצה להסתכל והוא מסמא עיניו על ידי שמונע עצמו מלהסתכל ואף על...
חיי מוהר"ן - תקצ - עבודת השם
...קובל איש אחד לפניו זכרונו לברכה איך שקשה לו מאד להתפלל, כי המחשבות זרות מבלבלין אותו מאד. השיב לו רבנו זכרונו לברכה מקבלין זאת לכפרת עון, וחיך קצת. וקצת היה נראה כונתו בזה כי הלא באמת אלו המחשבות הם בעצמם עוונות, ועל כן חיך קצת. אך אף על פי כן בודאי כל דבריו אמת וצדק כי על כל פנים בזה שאין מהרהר אחריו יתברך חס ושלום ויודע שבודאי השם יתברך רוצה לקרבו ולקבל תפילתו רק שעוונותיו גרמו לו כל אלו המחשבות הבאין לבלבלו ויש לו צער מזה ובורח מהם בכל כחו יכול...
שיחות הר"ן - אות עו
...- אות עו שמעתי בשמו מכבר שספר שלמד כל הארבעה שלחן ערוך שלש פעמים פעם אחת כפשוטו ופעם שני למד וגמר אותם והיה יודע בכל דין ודין מארבעה שלחן ערוך השרש שלו בגמרא פרוש רש"י ותוספות ופעם שלישי למד וגמר אותם וזכה לידע בכל דין ודין סוד הכונה של הדין מפני מה הדין כך על פי סוד וכפי הנשמע כל זה היה בימי נעוריו כי אחר כך חזר וגמר אותם עוד כמה פעמים ודרכו היה תמיד שהיה לומד הרבה הרבה כל ימיו עד הסוף אפילו בעת החולאת הכבד שהיה לו בסוף ואף על פי שהיה עליו טרחא...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1250 שניות - עכשיו 16_08_2025 השעה 07:50:22 - wesi2