ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יז
אך תכף כאשר נשמע לאנשי ארץ ישראל היושבים בצפת ובטבריה שרבנו, זכרונו לברכה, הוא בחיפה שלחו הגדולים והצדיקים אשר שם, לבקש את רבנו, זכרונו לברכה, שיסע אליהם ובאו אנשי טבריה על יום כפור אליו והביאו לו אגרות מגדולי הצדיקים, שכלם מבקשים אותו לבוא לטבריה על חג הסוכות והוא לא השגיח על כל זה ואמר להאיש שהיה עמו לקנות לו אתרוגים והלך אל החכם החונה שם, ונתן לו עשרים פארעס [שם מטבע] והלך אל שדה ישמעאל והביא לו שלשה אתרוגים מבחרים ויפים מאד בתוך כך שהיה יושב שם בחיפה בא ישמעאל אחד רך בשנים וישב אצלו ודבר אליו דבורים הרבה ולא ידע מה הוא אומר וכן היה אצל כל סעדה וסעדה ביום ובלילה והיה מחבב אותו מאד ופעם אחת בא אליו בכלי זין בכעס גדול והתחיל לזעק ולצעק עליו והוא לא ידע מה הוא מדבר אך אשה אחת ממדינת ואליחאי היתה שם ותכף כשהלך הישמעאל אמרה אל רבנו זכרונו לברכה, למען השם, שיברח מבית זה כי זה הישמעאל אומר שהוא זכרונו לברכה, ילך עמו ללחם ותכף ברח הוא זכרונו לברכה, לבית החסיד המפרסם מורנו הרב זאב מטשארני אוסטרהא הנ"ל והצניעו אותו בחדרי חדרים ואחר כך בא הישמעאל הנ"ל עוד הפעם לבית אכסניא של רבנו זכרונו לברכה, ואמר: היכן האיש הלז ? ידיע להוי לה שאני אוהב אותו מאד אני אתן לו החמורים וגם הסוס שלי שילך עם השירה לטבריה ושוב אין לו להתפחד ממני כלל מעתה וכן היה שבא רבנו זכרונו לברכה, אל אכסניא שלו ובא הישמעאל ולא דבר לו כלום רק שתק ושחק ואחר כך חבב אותו זה הישמעאל מאד באהבה יתרה וענין זה של הישמעאל, היה פליאה גדולה ואמר רבנו זכרונו לברכה, שהיה לו יסורים מהאהבה של הישמעאל יותר מן השנאה והכעס שלו וכפי הנשמע מפיו הקדוש שהיה בענין מעשה זו שהיה לו עם הישמעאל סכנה גדולה וכמדמה שנשמע מפיו הקדוש שאמר שזה הישמעאל היה הס"מ בעצמו וברוך השם שנצל ממנו בשלום בחסדי ה'
אַךְ תֵּכֶף כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע לְאַנְשֵׁי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַיּוֹשְׁבִים בִּצְפָת וּבִטְבֶרְיָה שֶׁרַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הוּא בְּחֵיפָה

שָׁלְחוּ הַגְּדוֹלִים וְהַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר שָׁם, לְבַקֵּשׁ אֶת רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁיִּסַּע אֲלֵיהֶם

וּבָאוּ אַנְשֵׁי טְבֶרְיָה עַל יוֹם כִּפּוּר אֵלָיו

וְהֵבִיאוּ לוֹ אִגְּרוֹת מִגְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁכֻּלָּם מְבַקְּשִׁים אוֹתוֹ לָבוֹא לִטְבֶרְיָה עַל חַג הַסוכּוֹת

וְהוּא לא הִשְׁגִּיחַ עַל כָּל זֶה

וְאָמַר לְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ לִקְנוֹת לוֹ אֶתְרוֹגִים

וְהָלַךְ אֶל הֶחָכָם הַחוֹנֶה שָׁם, וְנָתַן לוֹ עֶשְׂרִים פָּארֶעס [שֵׁם מַטְבֵּעַ]

וְהָלַךְ אֶל שְׂדֵה יִשְׁמָעֵאל

וְהֵבִיא לוֹ שְׁלשָׁה אֶתְרוֹגִים מֻבְחָרִים וְיָפִים מְאד

בְּתוֹךְ כָּךְ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב שָׁם בְּחֵיפָה

בָּא יִשְׁמָעֵאל אֶחָד רַךְ בַּשָּׁנִים וְיָשַׁב אֶצְלוֹ וְדִבֵּר אֵלָיו דִּבּוּרִים הַרְבֵּה

וְלא יָדַע מַה הוּא אוֹמֵר

וְכֵן הָיָה אֵצֶל כָּל סְעֻדָּה וּסְעֻדָּה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה

וְהָיָה מְחַבֵּב אוֹתוֹ מְאד

וּפַעַם אַחַת בָּא אֵלָיו בִּכְלִי זַיִן בְּכַעַס גָּדוֹל וְהִתְחִיל לִזְעק וְלִצְעק עָלָיו

וְהוּא לא יָדַע מַה הוּא מְדַבֵּר

אַךְ אִשָּׁה אַחַת מִמְּדִינַת וָאלִיחַאי הָיְתָה שָׁם

וְתֵכֶף כְּשֶׁהָלַךְ הַיִּשְׁמָעֵאל

אָמְרָה אֶל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְמַעַן הַשֵּׁם, שֶׁיִּבְרַח מִבַּיִת זֶה

כִּי זֶה הַיִּשְׁמָעֵאל אוֹמֵר שֶׁהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, יֵלֵךְ עִמּוֹ לִלְחֹם

וְתֵכֶף בָּרַח הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְבֵית הֶחָסִיד הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ הָרַב זְאֵב מִטְשָׁארְנִי אוֹסְטְרְהָא הַנַּ"ל

וְהִצְנִיעוּ אוֹתוֹ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים

וְאַחַר כָּךְ בָּא הַיִּשְׁמָעֵאל הַנַּ"ל עוֹד הַפַּעַם לְבֵית אַכְסַנְיָא שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְאָמַר: הֵיכָן הָאִישׁ הַלָּז ?

יְדִיעַ לֶהֱוֵי לֵהּ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתוֹ מְאד

אֲנִי אֶתֵּן לוֹ הַחֲמוֹרִים וְגַם הַסּוּס שֶׁלִּי שֶׁיֵּלֵךְ עִם הַשַּׁיָּרָה לִטְבֶרְיָה

וְשׂוּב אֵין לוֹ לְהִתְפַּחֵד מִמֶּנִּי כְּלָל מֵעַתָּה

וְכֵן הָיָה

שֶׁבָּא רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אֶל אַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ

וּבָא הַיִּשְׁמָעֵאל וְלא דִּבֵּר לוֹ כְּלוּם רַק שָׁתַק וְשָׂחַק

וְאַחַר כָּךְ חִבֵּב אוֹתוֹ זֶה הַיִּשְׁמָעֵאל מְאד בְּאַהֲבָה יְתֵרָה

וְעִנְיָן זֶה שֶׁל הַיִּשְׁמָעֵאל, הָיָה פְּלִיאָה גְּדוֹלָה

וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁהָיָה לוֹ יִסּוּרִים מֵהָאַהֲבָה שֶׁל הַיִּשְׁמָעֵאל יוֹתֵר מִן הַשִּׂנְאָה וְהַכַּעַס שֶׁלּוֹ

וּכְפִי הַנִּשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ

שֶׁהָיָה בְּעִנְיַן מַעֲשֶׂה זוֹ שֶׁהָיָה לוֹ עִם הַיִּשְׁמָעֵאל סַכָּנָה גְּדוֹלָה

וְכִמְדֻמֶּה שֶׁנִּשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר שֶׁזֶּה הַיִּשְׁמָעֵאל הָיָה הַס"מ בְּעַצְמוֹ

וּבָרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁנִּצַּל מִמֶּנּוּ בְּשָׁלוֹם בְּחַסְדֵּי ה'
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סה - כְּשֶׁמְּקַנְּאִין קִנְאַת ה' צְבָאוֹת, נֶחֱשָׁב כְּמוֹ צְדָקָה
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סה - כשמקנאין קנאת ה' צבאות, נחשב כמו צדקה כשמקנאין קנאת ה' צבאות, נחשב כמו צדקה כמו שכתבו התוספות בפרק השתפין על מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "צדקה תרומם גוי" 'אלו ישראל', "וחסד לאמים חטאת" 'אלו העכו"ם' שכל חסד שעושין וכו' והביאו ראיה מנבוזראדן, עין שם וכתבו התוספות שם: 'ונבוזראדן עשה אז צדקה, שקנא להקדוש ברוך הוא'
אשרי תמימי דרך - ליקוטי מוהר"ן ח"א - חלק 1
...breslev.eip.co.il/?key=30 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א - אשרי תמימי דרך אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'. דע, כי על ידי התורה = התורה היינו השכל של השי"ת. הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם, היינו בתורה דעתיקא סתימאה שתתגלה לעתיד לבוא, שהיא קדמה לעולם שבה הוא הסתכל וכולי. והתורה הזאת היא השכל של השי"ת. היינו השכל של השי"ת מדוע הוא ברא את העולם, ומדוע דווקא בצורה הזאת ומדוע דווקא כך ולא אחרת, זה השכל של השי"ת שהוא התורה של השי"ת. נתקבלים כל התפילות וכל הבקשות, שאנו מבקשים ומתפללים = התפילות היינו הרצונות...
שיחות הר"ן - אות קסז - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
שיחות הר"ן - אות קסז - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' לענין מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'אנחה שוברת גופו של אדם' ספר שאצלו היה כך ממש כי בימי נעוריו בעת שיגע בעבודת ה' היה לפעמים עושה איזה אנחה ואחר כך היה מנסה עצמו אם יוכל להגביה ידיו ולא היה יכול אז להגביה ידיו כי גופו היה משתבר באמת ממש מחמת אנחתו
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נ - כָּל הַפּוֹגֵם בַּבְּרִית, אֵין יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל
...מוהר"ן ח"א - תורה נ - כל הפוגם בברית, אין יכול להתפלל [לשון רבנו, זכרונו לברכה] הצילה מחרב נפשי מיד כלב וכו' כי כל הפוגם בברית, אין יכול להתפלל בבחינת: "כל עצמותי תאמרנה" וכשאין מתפלל בבחינת: "כל עצמותי" 'אזי כלבא נחת ואכל קרבנו' הינו תפילתו וכשמתפלל וטועם מתיקות בדבורי התפילה זאת הבחינה נקראת "כל עצמותי תאמרנה" ואין יכול לטעם מתיקות בתפילה אלא כשתקן פגם הברית כי מיין מתיקין, זה בחינת מיין דדכין ומי שהוא בבחינת מיין מתיקין, אזי דבוריו מתוקים וטובים וכשיוצאים מפיו ומשמיע לאזניו, כמו שאמרו: 'השמע...
שיחות הר"ן - אות קכד
...בלשון תמה השמעת ממני דברי מוסר ? ואמר שאינו יכול לומר דברי מוסר כי כל דבור מוסר שלו הוא מטבל ומרחץ בדמעות ומחמת זה אינו יכול לומר מוסר בפרוש ובתחלה היה אצלנו קצת תמיהה מה שאמר שאינו אומר מוסר כי לפי דעתנו כל דבריו הם דברי מוסר גדול מאד מאד כאש בוערת ממש אך באמת לא היה רגיל לומר דברי מוסר בפרוש כדרך המוכיחים אבל אף על פי כן כל דבריו וכל שיחותיו היה רק מענין עבודת ה' וכל דבריו היה כגחלי אש ממש ומי שזכה לשמע דבור מפיו היה נכנס בקרבו כאש בוערת ממש ואי אפשר לבאר ולציר לא בכתב ולא בפה עצם תבערת קדשת דבוריו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנו - מַה שֶּׁמְּדַבְּרִים בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ הוּא בְּחִינַת רוּחַ הַקּדֶשׁ
...בינו לבין קונו הוא בחינת רוח הקדש לב טהור ברא לי וכו' כי מה שמדברים בינו לבין קונו הוא בחינת רוח הקדש ודוד המלך, עליו השלום, שהיה מעלתו גדולה מאד יסד מזה ספר תהלים וכן כל אחד לפי בחינתו הוא בחינת רוח הקדש כמו שכתוב: "לך אמר לבי", כמו שפרש רש"י: 'לך בשבילך ובשליחותך' "אמר לי לבי" שכל הדברים שהלב אומר הם דברי השם יתברך ממש והוא בחינת רוח הקדש וצריך לחדש תמיד, לבקש בכל פעם בתחנונים ודברי רצויים חדשים ולזכות לזה, צריך טהרת הלב וטהרת הלב הוא, על ידי שמתלהב ובוער לבו להשם יתברך על ידי זה נטהר הלב כי נגד...
שיחות הר"ן - אות רלד - מדבר ממעלת ההתבודדות
...ההתבודדות שמעתי בשמו לענין התחזקות בהתבודדות ושיחה בינו לבין קונו אמר שאפילו אם עוברים ימים ושנים הרבה ונדמה לו שלא פעל עדין בשיחתו ודבוריו כלום אף על פי כן אל יפל מזה כלל כי באמת בודאי עושים הדבורים רשם והביא משל כמו מים היורדים על האבן אף על פי שנדמה לנו שאין להמים כח כנגד האבן הקשה ואין נכר רשם המים באבן אף על פי כן כשהמים יורדים על האבן כמה וכמה זמנים רצופים הם עושים נקב בהאבן כנראה בחוש כמו כן, אפילו אם לבו לב האבן ואין נכר בו רשם דבוריו ותפילתו אף על פי כן ברבות הימים והשנים ינקב לבו האבן...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפד - הוֹכִיחַ אֶת אֶחָד שֶׁאָמַר לוֹ, שֶׁאֵין לוֹ פְּנַאי לִלְמד
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפד - הוכיח את אחד שאמר לו, שאין לו פנאי ללמד שמעתי בשמו, שהוכיח את אחד שאמר לו שאין לו פנאי ללמד מחמת שעוסק במשא ומתן אמר: שאף על פי כן ראוי לו לחטף איזה זמן לעסק בתורה בכל יום ואמר, שזהו מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ששואלין את האדם: קבעת עתים לתורה ? קבע הוא לשון גזלה, כמו שכתוב: "וקבע את קבעיהם נפש" הינו ששואלין את האדם, אם גזל מן הזמן שהוא טרוד בעסקיו אם גזלת מהן עתים לתורה כי צריך האדם לחטף ולגזל עתים לתורה מתוך הטרדא והעסק
ספר המידות - שמחה
...א. כשאדם עושה מצוה בשמחה, זה סימן שלבו שלם לאלקיו. ב. מחמת שמחה נפתח הלב. ג. ברבות השמחה נתחזק כח השכלי, והמאכל והמשתה הם סבה גדולה לשמחת הלב ולהרחיק העצבות ודאגות. ד. על ידי צדקה בלב שלם בא לידי שמחה. ה. השמחה של מצוה היא מעז לאדם. ו. כשאתה רואה, שהרשע בפתע פתאום הוא שוחק, בידוע שנפל לו איזה עצה על עברה. ז. על ידי עצות טובות שתתן, תזכה לשמחה. ח. על ידי הרקודין והתנועות שאתה עושה בגוף, נתעורר לך שמחה. ט. כשנופל לך שמחה בלבך בפתע פתאום, זהו מחמת שנולד איזהו צדיק. י. על ידי יראה בא התלהבות. יא. מי...
ספר המידות - ברכה
ספר המידות - ברכה חלק שני א. המתברך צריך לתן למברך איזה מתנה. ב. אל תהי ברכת גוי קלה בעיניך. ג. מי שמקרב את הרחוקים לעבודת השם יתברך הברכות מסורים בידו.
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 16_10_2025 השעה 21:58:40 - wesi2