ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יז
אך תכף כאשר נשמע לאנשי ארץ ישראל היושבים בצפת ובטבריה שרבנו, זכרונו לברכה, הוא בחיפה שלחו הגדולים והצדיקים אשר שם, לבקש את רבנו, זכרונו לברכה, שיסע אליהם ובאו אנשי טבריה על יום כפור אליו והביאו לו אגרות מגדולי הצדיקים, שכלם מבקשים אותו לבוא לטבריה על חג הסוכות והוא לא השגיח על כל זה ואמר להאיש שהיה עמו לקנות לו אתרוגים והלך אל החכם החונה שם, ונתן לו עשרים פארעס [שם מטבע] והלך אל שדה ישמעאל והביא לו שלשה אתרוגים מבחרים ויפים מאד בתוך כך שהיה יושב שם בחיפה בא ישמעאל אחד רך בשנים וישב אצלו ודבר אליו דבורים הרבה ולא ידע מה הוא אומר וכן היה אצל כל סעדה וסעדה ביום ובלילה והיה מחבב אותו מאד ופעם אחת בא אליו בכלי זין בכעס גדול והתחיל לזעק ולצעק עליו והוא לא ידע מה הוא מדבר אך אשה אחת ממדינת ואליחאי היתה שם ותכף כשהלך הישמעאל אמרה אל רבנו זכרונו לברכה, למען השם, שיברח מבית זה כי זה הישמעאל אומר שהוא זכרונו לברכה, ילך עמו ללחם ותכף ברח הוא זכרונו לברכה, לבית החסיד המפרסם מורנו הרב זאב מטשארני אוסטרהא הנ"ל והצניעו אותו בחדרי חדרים ואחר כך בא הישמעאל הנ"ל עוד הפעם לבית אכסניא של רבנו זכרונו לברכה, ואמר: היכן האיש הלז ? ידיע להוי לה שאני אוהב אותו מאד אני אתן לו החמורים וגם הסוס שלי שילך עם השירה לטבריה ושוב אין לו להתפחד ממני כלל מעתה וכן היה שבא רבנו זכרונו לברכה, אל אכסניא שלו ובא הישמעאל ולא דבר לו כלום רק שתק ושחק ואחר כך חבב אותו זה הישמעאל מאד באהבה יתרה וענין זה של הישמעאל, היה פליאה גדולה ואמר רבנו זכרונו לברכה, שהיה לו יסורים מהאהבה של הישמעאל יותר מן השנאה והכעס שלו וכפי הנשמע מפיו הקדוש שהיה בענין מעשה זו שהיה לו עם הישמעאל סכנה גדולה וכמדמה שנשמע מפיו הקדוש שאמר שזה הישמעאל היה הס"מ בעצמו וברוך השם שנצל ממנו בשלום בחסדי ה'
אַךְ תֵּכֶף כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע לְאַנְשֵׁי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַיּוֹשְׁבִים בִּצְפָת וּבִטְבֶרְיָה שֶׁרַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הוּא בְּחֵיפָה

שָׁלְחוּ הַגְּדוֹלִים וְהַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר שָׁם, לְבַקֵּשׁ אֶת רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁיִּסַּע אֲלֵיהֶם

וּבָאוּ אַנְשֵׁי טְבֶרְיָה עַל יוֹם כִּפּוּר אֵלָיו

וְהֵבִיאוּ לוֹ אִגְּרוֹת מִגְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁכֻּלָּם מְבַקְּשִׁים אוֹתוֹ לָבוֹא לִטְבֶרְיָה עַל חַג הַסוכּוֹת

וְהוּא לא הִשְׁגִּיחַ עַל כָּל זֶה

וְאָמַר לְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ לִקְנוֹת לוֹ אֶתְרוֹגִים

וְהָלַךְ אֶל הֶחָכָם הַחוֹנֶה שָׁם, וְנָתַן לוֹ עֶשְׂרִים פָּארֶעס [שֵׁם מַטְבֵּעַ]

וְהָלַךְ אֶל שְׂדֵה יִשְׁמָעֵאל

וְהֵבִיא לוֹ שְׁלשָׁה אֶתְרוֹגִים מֻבְחָרִים וְיָפִים מְאד

בְּתוֹךְ כָּךְ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב שָׁם בְּחֵיפָה

בָּא יִשְׁמָעֵאל אֶחָד רַךְ בַּשָּׁנִים וְיָשַׁב אֶצְלוֹ וְדִבֵּר אֵלָיו דִּבּוּרִים הַרְבֵּה

וְלא יָדַע מַה הוּא אוֹמֵר

וְכֵן הָיָה אֵצֶל כָּל סְעֻדָּה וּסְעֻדָּה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה

וְהָיָה מְחַבֵּב אוֹתוֹ מְאד

וּפַעַם אַחַת בָּא אֵלָיו בִּכְלִי זַיִן בְּכַעַס גָּדוֹל וְהִתְחִיל לִזְעק וְלִצְעק עָלָיו

וְהוּא לא יָדַע מַה הוּא מְדַבֵּר

אַךְ אִשָּׁה אַחַת מִמְּדִינַת וָאלִיחַאי הָיְתָה שָׁם

וְתֵכֶף כְּשֶׁהָלַךְ הַיִּשְׁמָעֵאל

אָמְרָה אֶל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְמַעַן הַשֵּׁם, שֶׁיִּבְרַח מִבַּיִת זֶה

כִּי זֶה הַיִּשְׁמָעֵאל אוֹמֵר שֶׁהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, יֵלֵךְ עִמּוֹ לִלְחֹם

וְתֵכֶף בָּרַח הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְבֵית הֶחָסִיד הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ הָרַב זְאֵב מִטְשָׁארְנִי אוֹסְטְרְהָא הַנַּ"ל

וְהִצְנִיעוּ אוֹתוֹ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים

וְאַחַר כָּךְ בָּא הַיִּשְׁמָעֵאל הַנַּ"ל עוֹד הַפַּעַם לְבֵית אַכְסַנְיָא שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְאָמַר: הֵיכָן הָאִישׁ הַלָּז ?

יְדִיעַ לֶהֱוֵי לֵהּ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתוֹ מְאד

אֲנִי אֶתֵּן לוֹ הַחֲמוֹרִים וְגַם הַסּוּס שֶׁלִּי שֶׁיֵּלֵךְ עִם הַשַּׁיָּרָה לִטְבֶרְיָה

וְשׂוּב אֵין לוֹ לְהִתְפַּחֵד מִמֶּנִּי כְּלָל מֵעַתָּה

וְכֵן הָיָה

שֶׁבָּא רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אֶל אַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ

וּבָא הַיִּשְׁמָעֵאל וְלא דִּבֵּר לוֹ כְּלוּם רַק שָׁתַק וְשָׂחַק

וְאַחַר כָּךְ חִבֵּב אוֹתוֹ זֶה הַיִּשְׁמָעֵאל מְאד בְּאַהֲבָה יְתֵרָה

וְעִנְיָן זֶה שֶׁל הַיִּשְׁמָעֵאל, הָיָה פְּלִיאָה גְּדוֹלָה

וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁהָיָה לוֹ יִסּוּרִים מֵהָאַהֲבָה שֶׁל הַיִּשְׁמָעֵאל יוֹתֵר מִן הַשִּׂנְאָה וְהַכַּעַס שֶׁלּוֹ

וּכְפִי הַנִּשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ

שֶׁהָיָה בְּעִנְיַן מַעֲשֶׂה זוֹ שֶׁהָיָה לוֹ עִם הַיִּשְׁמָעֵאל סַכָּנָה גְּדוֹלָה

וְכִמְדֻמֶּה שֶׁנִּשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר שֶׁזֶּה הַיִּשְׁמָעֵאל הָיָה הַס"מ בְּעַצְמוֹ

וּבָרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁנִּצַּל מִמֶּנּוּ בְּשָׁלוֹם בְּחַסְדֵּי ה'
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכה - מֵעִנְיַן אֲמִירַת תְּהִלִּים
...מוהר"ן ח"ב - תורה קכה - מענין אמירת תהלים מענין אמירת תהלים דבר עם אחד ואמר לו שעקר אמירת תהלים לומר כל מזמורי תהלים על עצמו למצא את עצמו בתוך כל מזמור ומזמור ושאל אותו זכרונו לברכה: איך ? ופרש לו רבנו, זכרונו לברכה, קצת כי כל המלחמות שבקש דוד המלך, עליו השלום שיצילהו השם יתברך מהם הכל צריכין לפרש לעצמו על מלחמת היצר הרע וחילותיו וכיוצא בזה בשאר המזמורים [וכמבאר מזה לעיל בסימן קא] ושאל אותו. איך יפרש לעצמו מהפסוקים, שדוד המלך, עליו השלום, משבח את עצמו כגון: "שמרה נפשי כי חסיד אני", וכיוצא בזה השיב...
חיי מוהר"ן - תנט - עבודת השם
...מכבר אמר לפעמים יוצא חולאת חס ושלום בעולם ואזי הולכת ומתפשטת מאחד לחברו שקורין אונטר גאנג. ויש חלוק בענין זה כי יש אחד שמגיע לו החולאת מן השמים אליו בעצמו ויש אחד שאין מגיע לו החולאת בעצמו רק שהוא מקבל חס ושלום החולאת מחברו. ויש חלוק ביניהם כי זה ששולחין לו בעצמו החולאת יש לו זאת החולאת עם כל הסימנים והדקדוקים של החולאת הזאת כי יש כמה סימנים לכל מין חולאת רחמנא לצלן כגון החולאת שקורין [נזלת] העקר החולאת הוא כאב הראש אבל יש עוד סימנים דהינו חכוך החטם ועטישות ועוד כמה סימנים וכל סימן וסימן של החולאת...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעז - וַיּאמֶר י"י סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיך
...י"י סלחתי כדבריך ויאמר י"י סלחתי כדבריך ראשי תבות כוסי כדברך דבר ראשי תבות דשנת בשמן ראשי כי יש צדיקים אמתים שיש להם כח, כששותין יין לפעמים למחל עוונות על ידי זה כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה . שיין יש לו שני בחינות זכה נעשה ראש וכשנעשה ראש שהוא בחינות מחין על ידי זה הוא יכול לכפר עוונות כמו שכתוב: "ואיש חכם יכפרנה" וזהו: "ויאמר ה' סלחתי כדברך" כי דבר הוא ראשי תבות "דשנת בשמן ראשי" כנ"ל שהיא בחינת שלמות המחין [שהם בחינת: "שמן משחת קדש" בחינת "כשמן הטוב על הראש" כידוע] וזה: "ויאמר ה' סלחתי כדברך"...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כז - מִי שֶׁהוּא פַּרְנַס חֹדֶשׁ אוֹ מַנְהִיג
...פרנס חדש או מנהיג מי שהוא פרנס חדש או מנהיג והוא מנהיג בכשרות ובישר ורואה ומסתכל להטיל המשאוי על כל אחד כראוי לו כפי מה שמעריך את כל אחד בישר להכביד על זה ולהקל על זה כראוי על ידי זה מבטל הארבע מדות רעות דהינו 'עבודה זרה' 'וגלוי עריות' 'ושפיכות דמים' 'ולשון הרע' והסוד כי הנדר שנודרין צריכין לשלם מיד והמאחר נדרו גורם אלו הארבע מדות הנ"ל כדאיתא במדרש, שלמד מיעקב שבשביל שאחר נדרו בא לידי ארבע הנ"ל 'עבודה זרה' שנאמר: "הסירו את אלקי הנכר" 'גלוי עריות' "ותצא דינה" וכו' 'שפיכות דמים' בשכם 'לשון הרע' "וישמע...
ספר המידות - רחמנות
...- רחמנות חלק א' א. מי שמרחם על עניים, זוכה לראות בנחמות השם יתברך. ב. גם מנצח תמיד. ג. כשאין רחמנות, אזי רעב בא לעולם. ד. גם גזלות נתרבה. ה. מי שמתפלל בכח, זוכה לרחם על עניים. ו. מי שאין לו רחמנות נשתגע. ז. מי שמשלם טובה תחת רעה, מאריך ימים ושנים. ח. על ידי הרחמנות יתבטל ממך תאוות. ט. כשאתה רואה, שאחיך בצרה, ואין אתה עוזר לו, כאלו אתה עשית לו הרעה. י. הרואה חבירו בצער, צריך שיבקש עליו רחמים. יא. על ידי בקשת הרחמים זוכה לעשות שדוכים טובים הגונים. יב. הדן את בני אדם לכף זכות, יזכה לקבל את המועדים...
חיי מוהר"ן - תלד - שלא להתעקש על שום דבר. ואין לדחק את השעה
...דבר. ואין לדחק את השעה אות תלד כשכתבתי לפניו ספר האלף בית הראשון ומפיו יקרא אלי מתוך כתביו ואני כותב על הספר בדיו ונמשך הדבר זמן רב כי בתחלה כתבתי לפניו קצת בערך חצי בוגן [גליון] ואחר כך לא נזדמן פנאי לכתב לפניו ונמשך בערך שלשה או ארבעה חדשים, ואז כתבתי לפניו עוד מעט. אחר כך נתבטל הדבר לערך שתי שנים. ופעם אחת קדם חנוכה נתעכבתי בברסלב בערך שלשה שבועות אצלו ואז כתבתי לפניו כל האלף בית. ואז כתבתי לפניו בכל יום ויום כמה שעות רצופים עד שנגמר בשלמות תהלה לאל. והיה כבד הדבר עליו מאד אך מאהבת ישראל מסר...
שיחות הר"ן - אות קצז - גדולות נוראות השגתו
...- אות קצז - גדולות נוראות השגתו בענין הצדיק הנ"ל שנפטר אמר שאפילו איש פשוט מחיב להרגיש החסרון כי בודאי כל אחד מרגיש מה שנחסר דבר מן העולם אך כל אחד מרגיש החסרון באיזה מרה שחורה כי זה מרגיש בהפרנסה שאין הפרנסה כסדר וזה מרגיש בעצמיו שאין העצמות מישבים בו עתה כסדר וכיוצא בזה [וחשב לדגמא כמה דברים כאלו מה שכל אחד מרגיש החסרון באיזה ענין משנה] אבל מי שיש לו עינים פקוחות הוא רואה ממש שנכבה נר מן העולם ונעשה חשך והלא מצינו כמה שנויים שנעשו בעולם בעת הסתלקות הצדיקים כמו שמצינו בגמרא מועד קטן שכיב וכו' שפעו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסט - מִדִּירַת הַצַּדִּיק נִכָּר מַעֲשֵׂה הַדּוֹר
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסט - מדירת הצדיק נכר מעשה הדור [לשון רבנו, זכרונו לברכה] מדירת הצדיק נכר מעשה הדור וסימן לדבר, והיא יושבת תחת תמר ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'מה תמר אין לו אלא לב אחד אף ישראל כן'. [עד כאן לשונו, זכרונו לברכה]
שיחות הר"ן - אות קעח - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות קעח - גדולות נוראות השגתו פעם אחת עמדתי לפניו לעת ערב סמוך לתפילת המנחה והיה מסתכל בחלון בדרך השתוקקות נמרץ וכליון עינים ודבר עמי מענין היום שחולף ועובר מהרה ענה ואמר: מה שיש לי לעשות בזה העולם [ואמר זאת בדרך הפלגה כלומר שיש לו הרבה מאד לעשות בזה העולם שאי אפשר לשער] והנה היום חולף ועובר מהרה ואמר בלשון אשכנז בזה הלשון: וואס איך האב צו טהון אין דעם עולם
חיי מוהר"ן - קמז - נסיעתו לארץ ישראל
...קמז - נסיעתו לארץ ישראל אות קמז קדם שנסע לארץ ישראל בסמוך שאל לו אחד מפני מה אינו מקרבם ואינו מדבר עמם אמר לו שאין לו עתה דבורים. ואמר שנודע לי עתה על פסוק כי תעבר במים אתך אני איך יכולין לראות מתי שרוצין את האבות אברהם יצחק ויעקב. וגם היה חדוש אצלי מפני מה על פסוק זה דיקא. אך אני חושב מחמת שאני צריך לעבר על הים אך למה לכם זאת מה צרך לכם בזה. ואם אפילו הייתי יכול להלביש זאת במוסר שיהיה בו צרך לכל אך אין לי עתה דבורים. אחר כך היה הולך ושב בבית וענה ואמר אני עני ואביון יותר מכל הגדולים זה יש לו ממון...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2051 שניות - עכשיו 01_01_2026 השעה 05:22:17 - wesi2