ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יז
אך תכף כאשר נשמע לאנשי ארץ ישראל היושבים בצפת ובטבריה שרבנו, זכרונו לברכה, הוא בחיפה שלחו הגדולים והצדיקים אשר שם, לבקש את רבנו, זכרונו לברכה, שיסע אליהם ובאו אנשי טבריה על יום כפור אליו והביאו לו אגרות מגדולי הצדיקים, שכלם מבקשים אותו לבוא לטבריה על חג הסוכות והוא לא השגיח על כל זה ואמר להאיש שהיה עמו לקנות לו אתרוגים והלך אל החכם החונה שם, ונתן לו עשרים פארעס [שם מטבע] והלך אל שדה ישמעאל והביא לו שלשה אתרוגים מבחרים ויפים מאד בתוך כך שהיה יושב שם בחיפה בא ישמעאל אחד רך בשנים וישב אצלו ודבר אליו דבורים הרבה ולא ידע מה הוא אומר וכן היה אצל כל סעדה וסעדה ביום ובלילה והיה מחבב אותו מאד ופעם אחת בא אליו בכלי זין בכעס גדול והתחיל לזעק ולצעק עליו והוא לא ידע מה הוא מדבר אך אשה אחת ממדינת ואליחאי היתה שם ותכף כשהלך הישמעאל אמרה אל רבנו זכרונו לברכה, למען השם, שיברח מבית זה כי זה הישמעאל אומר שהוא זכרונו לברכה, ילך עמו ללחם ותכף ברח הוא זכרונו לברכה, לבית החסיד המפרסם מורנו הרב זאב מטשארני אוסטרהא הנ"ל והצניעו אותו בחדרי חדרים ואחר כך בא הישמעאל הנ"ל עוד הפעם לבית אכסניא של רבנו זכרונו לברכה, ואמר: היכן האיש הלז ? ידיע להוי לה שאני אוהב אותו מאד אני אתן לו החמורים וגם הסוס שלי שילך עם השירה לטבריה ושוב אין לו להתפחד ממני כלל מעתה וכן היה שבא רבנו זכרונו לברכה, אל אכסניא שלו ובא הישמעאל ולא דבר לו כלום רק שתק ושחק ואחר כך חבב אותו זה הישמעאל מאד באהבה יתרה וענין זה של הישמעאל, היה פליאה גדולה ואמר רבנו זכרונו לברכה, שהיה לו יסורים מהאהבה של הישמעאל יותר מן השנאה והכעס שלו וכפי הנשמע מפיו הקדוש שהיה בענין מעשה זו שהיה לו עם הישמעאל סכנה גדולה וכמדמה שנשמע מפיו הקדוש שאמר שזה הישמעאל היה הס"מ בעצמו וברוך השם שנצל ממנו בשלום בחסדי ה'
אַךְ תֵּכֶף כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע לְאַנְשֵׁי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַיּוֹשְׁבִים בִּצְפָת וּבִטְבֶרְיָה שֶׁרַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הוּא בְּחֵיפָה
שָׁלְחוּ הַגְּדוֹלִים וְהַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר שָׁם, לְבַקֵּשׁ אֶת רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁיִּסַּע אֲלֵיהֶם
וּבָאוּ אַנְשֵׁי טְבֶרְיָה עַל יוֹם כִּפּוּר אֵלָיו
וְהֵבִיאוּ לוֹ אִגְּרוֹת מִגְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁכֻּלָּם מְבַקְּשִׁים אוֹתוֹ לָבוֹא לִטְבֶרְיָה עַל חַג הַסוכּוֹת
וְהוּא לא הִשְׁגִּיחַ עַל כָּל זֶה
וְאָמַר לְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ לִקְנוֹת לוֹ אֶתְרוֹגִים
וְהָלַךְ אֶל הֶחָכָם הַחוֹנֶה שָׁם, וְנָתַן לוֹ עֶשְׂרִים פָּארֶעס [שֵׁם מַטְבֵּעַ]
וְהָלַךְ אֶל שְׂדֵה יִשְׁמָעֵאל
וְהֵבִיא לוֹ שְׁלשָׁה אֶתְרוֹגִים מֻבְחָרִים וְיָפִים מְאד
בְּתוֹךְ כָּךְ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב שָׁם בְּחֵיפָה
בָּא יִשְׁמָעֵאל אֶחָד רַךְ בַּשָּׁנִים וְיָשַׁב אֶצְלוֹ וְדִבֵּר אֵלָיו דִּבּוּרִים הַרְבֵּה
וְלא יָדַע מַה הוּא אוֹמֵר
וְכֵן הָיָה אֵצֶל כָּל סְעֻדָּה וּסְעֻדָּה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה
וְהָיָה מְחַבֵּב אוֹתוֹ מְאד
וּפַעַם אַחַת בָּא אֵלָיו בִּכְלִי זַיִן בְּכַעַס גָּדוֹל וְהִתְחִיל לִזְעק וְלִצְעק עָלָיו
וְהוּא לא יָדַע מַה הוּא מְדַבֵּר
אַךְ אִשָּׁה אַחַת מִמְּדִינַת וָאלִיחַאי הָיְתָה שָׁם
וְתֵכֶף כְּשֶׁהָלַךְ הַיִּשְׁמָעֵאל
אָמְרָה אֶל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְמַעַן הַשֵּׁם, שֶׁיִּבְרַח מִבַּיִת זֶה
כִּי זֶה הַיִּשְׁמָעֵאל אוֹמֵר שֶׁהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, יֵלֵךְ עִמּוֹ לִלְחֹם
וְתֵכֶף בָּרַח הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְבֵית הֶחָסִיד הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ הָרַב זְאֵב מִטְשָׁארְנִי אוֹסְטְרְהָא הַנַּ"ל
וְהִצְנִיעוּ אוֹתוֹ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים
וְאַחַר כָּךְ בָּא הַיִּשְׁמָעֵאל הַנַּ"ל עוֹד הַפַּעַם לְבֵית אַכְסַנְיָא שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְאָמַר: הֵיכָן הָאִישׁ הַלָּז ?
יְדִיעַ לֶהֱוֵי לֵהּ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתוֹ מְאד
אֲנִי אֶתֵּן לוֹ הַחֲמוֹרִים וְגַם הַסּוּס שֶׁלִּי שֶׁיֵּלֵךְ עִם הַשַּׁיָּרָה לִטְבֶרְיָה
וְשׂוּב אֵין לוֹ לְהִתְפַּחֵד מִמֶּנִּי כְּלָל מֵעַתָּה
וְכֵן הָיָה
שֶׁבָּא רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אֶל אַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ
וּבָא הַיִּשְׁמָעֵאל וְלא דִּבֵּר לוֹ כְּלוּם רַק שָׁתַק וְשָׂחַק
וְאַחַר כָּךְ חִבֵּב אוֹתוֹ זֶה הַיִּשְׁמָעֵאל מְאד בְּאַהֲבָה יְתֵרָה
וְעִנְיָן זֶה שֶׁל הַיִּשְׁמָעֵאל, הָיָה פְּלִיאָה גְּדוֹלָה
וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁהָיָה לוֹ יִסּוּרִים מֵהָאַהֲבָה שֶׁל הַיִּשְׁמָעֵאל יוֹתֵר מִן הַשִּׂנְאָה וְהַכַּעַס שֶׁלּוֹ
וּכְפִי הַנִּשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ
שֶׁהָיָה בְּעִנְיַן מַעֲשֶׂה זוֹ שֶׁהָיָה לוֹ עִם הַיִּשְׁמָעֵאל סַכָּנָה גְּדוֹלָה
וְכִמְדֻמֶּה שֶׁנִּשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר שֶׁזֶּה הַיִּשְׁמָעֵאל הָיָה הַס"מ בְּעַצְמוֹ
וּבָרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁנִּצַּל מִמֶּנּוּ בְּשָׁלוֹם בְּחַסְדֵּי ה'
לראות את המלך / ולא יראני האדם וחי?!
...וחי?! במעשה מחכם ותם מובא breslev.eip.co.il/?key=56 - סיפורי מעשיות - מעשה ט - מחכם ותם בשעת אכילתם התחילו לדבר יחד התחיל החכם להוכיח לו דעתו הנ"ל, שאין מלך כלל גער בו התם השר: הלא אני בעצמי ראיתי את המלך! השיב לו החכם בשחוק אתה יודע בעצמך, שזה היה המלך? אתה מכיר אותו ואת אביו ואת זקנו שהיו מלכים? מאין אתה יודע שזה מלך? אנשים הגידו לך שזה מלך, ורמו אותך בשקר וחרה להתם מאד מאד על דבר המלך על שהוא כופר במלך שהחכם שהיה פילוסוף, הוא כפר בקיומו של המלך...
שיחות הר"ן - אות רפח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...רבי נחמן שמעתי שפעם אחת אמר לאיש אחד בזו הלשון . 'שוב יום אחד לפני מיתתך' ודחק ומשך תבת יום אחד וכונתו היה לענין מה שמפיל את האדם מה שקדם לו ומה שלאחריו דהינו מה שרואה שלפעמים מתעורר קצת להשם יתברך אבל קדם ואחר כך היה מה שהיה כפי מה שעובר על כל אחד לפי בחינתו ומחמת זה נופלים רבים מעבודתם כידוע ועל זה אמר רבנו זכרונו לברכה, להאיש הנ"ל וגער עליו ואמר: שוב יום אחד לפני מיתתך כלומר שאפילו אם לא תזכה כל ימי חייך קדם שתמות כי אם לשוב להשם יתברך יום אחד...
ספר המידות - ארץ ישראל
...א. על ידי ישיבת ארץ ישראל משיגין השגחת השם יתברך על העולם. ב. לפי החדוש שאדם מחדש בתורה, כן נמשך לו הארה מקדשת ארץ ישראל. ג. על ידי השתוקקות שאדם משתוקק לביאת ארץ ישראל, על ידי זה נשפע פרנסה גדולה. ד. מי שהוא מפרנס את הרבים, על ידי זה ממשיך הברכה מארץ ישראל לחוץ לארץ. ה. מי שמשתוקק לארץ ישראל, על ידי זה מעורר השתוקקות אצל אביו ואמו, הינו נשמותיהם, ובאים לארץ ישראל, והקדוש ברוך הוא בא עמם ומצפים ומשתוקקים אליו. ו. על ידי הממון שנותן לעניי ארץ ישראל...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה טז - מִפְּנֵי מַה כְּשֶׁהָאָדָם מְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה
...אין נותנין לו תכף מן השמים כי אם על ידי סיבות, לכל אחד לפי סיבתו שזה צריך לזרע תבואה ולחרש ולקצר וכו' וזה צריך לנסע ולמצא צרך פרנסתו שם, וכיוצא בזה ולמה לא נותנין לו תכף, בשעה שמבקש פרנסתו, מזמן ? והתרוץ: דע, שכל הפרנסה של ישראל צריכין לקבל על ידי המלך כמו שכתוב במלך: "אילנא די חזית די רבה ותקף וכו' ומזון לכלא בה אנת הוא מלכא" ועקר המלכות הוא על ידי ענווה, בבחינת: "ולפני כבוד ענווה" שעקר כבוד וגדלת המלכות הוא על ידי ענווה דיקא כי כן דרך המלכות, בכל...
ספר המידות - כעס
...מכעס, שונאיו אינם שולטים עליו. ב. גם ישכן בביתו, לא ידורו אחרים במקומו. ג. על ידי הכעס נתבזה. ד. לא תרתח ולא תחטא. ה. כל הכועס חכמתו ונבואתו מסתלקת, ואפילו פוסקין לו גדלה מן השמים, מורידין אותו מגדלתו. ו. הקדוש ברוך הוא אוהב למי שאינו כועס ולמי שאינו מעמיד על מדותיו. ז. הרתחן חייו אינם חיים. ח. גם כל מיני גיהנום שולטות בו. ט. ותחתוניות שולטת בו. י. שכינה אינה חשובה כנגדו. יא. ומשכח תלמודו. יב. ומוסיף טפשות. יג. ובידוע שעוונותיו מרבים מזכיותיו. יד...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סט - הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ מָמוֹן, בָּזֶה הוּא גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ בָּנִים
...גוזל ממנו בנים דע, שהגוזל את חברו ממון, בזה הוא גוזל ממנו בנים הינו שהגזלן נוטל מהנגזל בנים כי עקר הממון של האדם, בא לו על ידי בת זוגו כי על ידי אור נפשה, מזה בא לו הממון הינו על ידי שמתנוצץ ומתפשט אורות מאור נפשה אלו האורות הם בחינת הממון כי הממון הוא ממקום הנפש, כמבאר במקום אחר ונפש היא בחינת נקבה כידוע בכתבי האר"י כי היא הבחינה האחרונה מן נפש רוח נשמה וכן כלל נפש רוח ונשמה שלה, הוא בחינת נפש נגדו כי כלל המדרגה התחתונה היא בחינות נפש, בחינת נקבה...
תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? חלק 5
...שבירת התאוות. איך למה וכמה ? חלק 4. בהמשך לכל הנ"ל, למי שלא שם לב כל הנ"ל עולה בקנה אחד גם עם מ"ש רבי נחמן מברסלב לגבי העניין של ממון. פירוש, כי רבי נחמן מברסלב מדבר המון על העניין של תאוות אכילה (ראה כאן breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%95%D7%AA+%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94&cid=0 - תאוות אכילה). ומצד שני רבי נחמן מברסלב מבאר שאצל הצדיק האמת יש את הארת הרצון בשעת האכילה דייקא! וזה עולה בקנה אחד עם העניין של תאוות ממון. כי גם בתאוות...
איך זוכים לגן עדן?
...רפו - יש גן עדן, והם שני בחינות: גן ועדן מובא שכדי לזכות לגן עדן צריך לזה את בחינת משפט, דהיינו לימוד פוסקים וכולי. לעומת זאת, כאן breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חותם בתוך חותם רבי נחמן מברסלב מסביר באורך, כי כדי לזכות לקשר את חוכמה עילאה ותתאה, שזה גן עדן, לשם כך צריך בחינת נעשה ונשמע וכולי. כיצד הדברים מתאימים? תשובה: הכל זה עניין אחד. גן עדן הוא כאשר האדם מקשר את חוכמה עילאה וחוכמה תתאה. פירוש: גן עדן = כאשר האדם מבין...
חיי מוהר"ן - נט - שיחות השיכים להתורות
...נט סדר הזמנים של אמירת המאמרים הנודעים לנו מאמר אקרקתא סימן ג, שמעתי שנאמר בשבת הראשון שנכנס רבנו זכרונו לברכה לברסלב, סוף שנת תקס"ב. מאמר "אנכי", סימן ד, נאמר בזלאטיפליע בשבועות. מאמר "בחצוצרות", סימן ה, נאמר בראש השנה תקס"ג. מאמר "קרא את יהושע", סימן ו, נאמר בשבת תשובה שאחר זה. מאמר "משפטים", סימן ז, נאמר בחרף תקס"ג. מאמר "ראיתי מנורת זהב", סימן ח, נאמר בשבת חנוכה תקס"ג. מאמר תהמת יכסימו", סימן ט, נאמר בשבת שירה תקס"ג. מאמר "משפטים", סימן י, נאמר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לט - וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְך לִבְהֶמְתֶּך
...ח"א - תורה לט - ונתתי עשב בשדך לבהמתך [לשון רבנו, זכרונו לברכה] "ונתתי עשב בשדך לבהמתך" . עשב ראשי תבות עושה שלום במרומיו 'בשדך', לשון שדוד ושבירה כשאדם מרגיש איזה רעבון, שמתגבר עליו תאוות אכילה ידע שיש לו שונאים "השם גבולך שלום" ומי שיש לו רשים מלמטה, בידוע שיש לו רשים מלמעלה בכן צריך לשדד ולשבר הבהמיות שלו המתאוה לאכל כי עקר הרעבון הוא לבהמיות 'בא זדון ויבוא קלון, דא קלונו של רעב', כמו שכתוב "אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגוים" נמצא המחלקת, הינו מה...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0703 שניות - עכשיו 20_10_2020 השעה 21:07:10 - wesi2