שנת תק"ע בחרף אחר חנוכה בעת שבאתי מברדיטשוב אמר לי שיש לו מעשה לספר ואמר שהמעשה הזאת שרוצה לספר לא ספרו אותה כי אם פעם אחד לפני בית ראשון וגם הנביאים לא ידעו הסוד שלה כי אם הנביא שספר אותה ומי שספר אותה לפניו והוא חדוש גדול והגם שכבר ספרו אותה כנ"ל אף על פי כן הוא חדוש גמור, הינו דבר חדש לגמרי כי בודאי מאז עד עתה נעשה מה שנעשה ואז ספרו אותה כמו שהיה ראוי אז ועתה צריכין לספרה כמו שראוי עתה [ולא זכינו לשמעה] ועל ידי המעשה שוב אינו קשה לי כלל בעניננו כי מתחלה היה קשה לי קצת מפני מה יהיה כך דהינו שאין לנו שום חשיבות בעולם וכו' אבל עכשו, על פי המעשה הנ"ל שוב אינו קשה לי כלל וכבר היה מוכן לספר מעשה זו אך אף על פי כן נתגלגל הדבר ולא זכינו לשמעה אחר כך בסמוך ספר המעשה של הבעל תפילה הנדפס ב"ספורי מעשיות" ואמר שאין זאת המעשה הנ"ל ואמר שהמעשה הנ"ל שרצה לספר הוא יפה עוד יותר ממעשה זאת של הבעל תפילה הנפלאה והנוראה מאד אשרי מי שיזכה לשמעה לעתיד